דנייפר
 | |
| הדנייפר ליד לויב, בלארוס | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 2,290 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 1,670 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 516,300 קמ"ר |
| מוצא | גבעות וולדאי מערבית למוסקבה |
| גובה מוצא הנהר | 225 מטרים |
| יובלים |
Sozh, Vop, Viedryč, Orshitsa, Mereya, Okra, Lybid River, Uchliasć, Ulyanavka, Vyazma, Vodbica, Kutsenyka, Niehauka, Dobasna, Vilchanka, Rasasienka, Arcislaŭka, Pakulka, Zadubrovienka River, Mokra Sura, Tsybulnik River, Vita River, Irkliy, Mokra Moskovka, Bilozerka River, Vorona, Tuxinka, Toščyca, Berdyáika, טטריב, פסל, סולה, נהר אירפין, Trubizh River, Berezina, וורסקלה, Samara River, ברזינה, Oril River, Konka River, פריפיאט, נהר רוס, דרוט, Tiasmyn, Krasna, Stuhna River, Inhulets River, Bazavluk River, Vilshanka, Adamenka, Koshova, Zolotonoshka, Supiy River, דסנה, Polovitsya, Gutlyanka, Sukhiy Kagamlyk, Desenka, Kriva Ruda, Lescha, Mokryanka, Pavna, Ulyanka, Krapivenka, Rdzica, Chyzhovka, Lachva River, Chernitsa, Charamkha, Bobrovka, Rekotun, Losvinka, Dzebra, Rzhavka, Khmost, Serebryanka, Volost, Vodva, Vopets, Dabryca, Glibochitsya, Kolodnya, Verzha, Adrova, Krapivnya, Bolshoy Vopets, Dubravienka, Beryozovka, Darnitsya, Losmyona, Nagat, Syrets, Stabna, Uzha, Ustrom, Maly Vopets, Solya, Peremcha, Nemoshchyonka, Pochaina, Orleya, Osma, Dyma  |
| שפך | הים השחור |
| מדינות באגן הניקוז |
 אוקראינה בלארוס רוסיה |
  | |
| אגן הניקוז של הדנייפר. במפה התחתונה אגן הניקוז בכל מדינה בצבע שונה. | |
  | |
דְניֶיפְּר (ברוסית: Днепр; באוקראינית: Дніпро; בבלארוסית: Дняпро) הוא נהר באורך 2,290 קילומטר, הזורם מרוסיה דרך בלארוס ואוקראינה אל הים השחור. בכל המדינות בהן הוא עובר נקרא נהר הדנייפר באותו שם, בשינויי הגייה קלים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנהר נזכר בכתבי הרודוטוס מהמאה החמישית לפני הספירה בשם "בוריסתנס". מלומדים יוונים ורומאים מאוחרים יותר כינו אותו "דנפריס" או "דנאפר". שמו הסלאבי הקדום שהיה נהוג בתקופת ממלכת רוס הקייבית היה "סלאבוטיץ'" (הנהר הסלאבי).
הנהר זורם ממקורותיו בגבעות ואלדאי, ברום 225 מטר מעל גובה פני הים, צפונית מערבית למוסקבה וכ-320 קילומטרים מדרום מזרח לסנקט פטרבורג. 115 קילומטר מאפיקו הם גבול טבעי בין בלארוס ואוקראינה.
800 הקילומטר האחרונים של אפיקו הם שרשרת רצופה כמעט של מאגרי מים ואגמים מלאכותיים אשר הסכרים היוצרים אותם משמשים להפקת אנרגיה הידרואלקטרית, כ-10% מצריכת האנרגיה של אוקראינה. סכרים אלו פורסמו לרוב כהישגי התעשייה הסובייטית, והמפורסם מהם היה דנייפרוגס ליד העיר זאפורוז'יה שנבנה ב-1927–1932 וסיפק 558 מגה-ואט. הסכר ותחנת הכוח נהרסו כליל במלחמת העולם השנייה אך נבנו מחדש ב-1948 (בעבודת כפייה של אסירי גולאג) תוך העלאת התפוקה ל-750 מגה-ואט. תחנות כוח הידרואלקטריות נוספות שנבנו על הדנייפר הן : קרמנצ'וק (1954–1960), קייב (1960–1964), דנייפרודז'רז'ינסק (1956–1964) וקאנב (1963–1975).
הנהר היווה נקודת ציון חשובה לצבא האדום בשנת 1943, אחרי הניצחון בקרב קורסק במלחמת העולם השנייה.
הדנייפר מחובר אל נהר הבוג הדרומי באמצעות תעלת דנייפר-בוג. הנהר נשפך אל הים השחור בצורת דלתה באורך עשרים וחמישה קילומטר שמתחילה בעיר האוקראינית חרסון.
הנהר הוא נתיב תחבורה חשוב באוקראינה, ואף מקור כוח הידרואלקטרי. אוניות באורך 270 מטר וברוחב 18 מטר יכולות להגיע עד קייב. גם אוניות קיט מפליגות בנהר. במעלה הנהר מקייב נשפך אל הדנייפר נהר הפריפיאט, אשר גם מתחבר לתעלת דנייפר-בוג ומאפשר שיט לנהר הבוג המערבי (שרובו בפולין).
ערים חשובות רבות שוכנות על הנהר: סמולנסק ברוסיה; מהיליוב (מוגילב) בבלארוס; קייב, דניפרו, זאפורוז'יה, ניקופול וחרסון באוקראינה.
ביוני 2023, במסגרת מלחמת רוסיה-אוקראינה, קרס סכר נובה קחובקה שעל נהר הדנייפר. כמות המים האדירה שהחלה בבת אחת לזרום בנהר העלתה את מפלס המים וגרמה לכך שעשרות כפרים על גדות הנהר וכן חלק מהעיר חרסון הוצפו, ואספקת המים לחצי האי קרים שובשה. רוסיה ואוקראינה האשימו זו את זו באחריות להרס הסכר.
אזכורים בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רומן החניכה המונומנטלי "באמ דניעפער" (על גדות הדנייפר) של סופר היידיש דוד ברגלסון מתרחש בסביבת הדנייפר ומתייחס אליו בשמו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דנייפר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מידע על דנייפר"OR"דנייפרו"OR"Днепр"OR"Дніпро בקטלוג הספרייה הלאומית
הניו יורק טיימס, מסע במורד הנהר הארוך ביותר באוקראינה, באתר הארץ, 17 בפברואר 2022
