דפוס שקע
דפוס שקע או תַּגְלִיף (באנגלית: Intaglio) היא שיטת דפוס.
בעבר שימש דפוס השקע כטכניקה ליצירת העתקים של דברי דפוס כגון ספרים, עיתונים וכדומה. כיום טכניקות שעתוק דיגיטליות החליפו אותה והשימוש המרכזי בטכניקה זו היא כשיטה ליצירת הדפסים אמנותיים. במסגרת טכניקות של דפוס השקע מטביעים את הדימוי בתוך לוח ההדפסה (כבמעין תשליל) בעזרת שיטות שונות. דימוי זה מועבר אל הנייר המודפס במכבש דפוס.
תחריט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תחריט
התחריט (באנגלית: Engraving) נוצר על ידי חריטה של דימוי על גבי לוח הדפסה. לוח ההדפסה המסורתי עשוי בדרך כלל מנחושת, אולם טכניקות מודרנית יותר יכולות להשתמש בחומרים רכים יותר. החריטה נעשית בעזרת מכשיר חד הנקרא חֶרֶט (Burin) בעזרתו חורצים את לוח ההדפסה. בתהליך ההדפסה נמרח צבע מיוחד על לוח ההדפסה. בתהליך של ניקוי מוסר הצבע כך שנשאר רק הצבע שבין החריצים. בעזרת מכבש דפוס מצמידים נייר אל לוח ההדפסה, כך שהצבע שבתוך חריצי הלוח מועבר אל גיליון הנייר.
ישנם כמה סוגים שונים של חרטים המשמשים ליצירת הדימוי המודפס. ישנם חרטים שחודם הוא בעל זווית נטוייה (angle tint tool). חרטים אלו יוצרים קו מעוקל מעט, אך בעל חדות. חרטים אחרים המכונים "פלורנטינים" (Florentine) הם בעלי חוד ישר ומחורץ היכול לייצר מספר קווים בחריצה אחת. כלי זה משמש למילוי אזורים גדולים.
למרות אופיו הקווי והשטוח של הדימוי המופק בתהליך ההדפסה, ניתן להגיע לגוונים שונים של הצבע המודפס. דבר זה נעשה על ידי גילופו של לוח ההדפסה בגבהים שונים. שקע עמוק משמעו יותר צבע, כלומר הדפסה כהה יותר, ואילו שקע רדוד יותר יוצר גוון בהיר יותר. נפח ותלת־ממדיות נהוג ליצור על ידי שימוש ברשתות של קווים שתי וערב. דרגת צפיפות משתנה של הרשת מאפשרת לאמן להגיע לרמות כהויות שונות ביצירה.
תצריב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתצריב (באנגלית: Etching) לוח ההדפסה, העשוי לרוב מנחושת, אבץ או פלדה, מכוסה בשכבת שעווה העמידה לחומצה. האמן מנקב את השעווה בעזרת מכשיר מחודד וחושף את לוח ההדפסה המתכתי. לאחר שהאמן סיים לחרוט את הדימוי האמנותי בשכבת השעווה נטבל הלוח באמבט של חומצה (Mordant), או נשטף בחומצה המאכלת את חלקי הלוח שנחשפו על ידי האמן ויוצרת קווים שקועים במתכת. לאחר תהליך זה עוברת הפלטה תהליך ניקוי בו מוסרים שרידי החומצה ושכבת השעווה הנותרת. תהליך ההדפסת הדיו על הנייר דומה לתהליך בטכניקת התחריט.
מצוטינט
[עריכת קוד מקור | עריכה]טכניקת המצוטינט (Mezzotint) היא שיטת הדפסה המתבססת על הטונאליות של צבעי ההדפסה. בשונה מן התחריט או התצריב, השיטה מבוססת על חריצת לוח ההדפסה באלפי נקודות קטנות, בעזרת מכשיר מתכתי מיוחד בעל שיניים. בתהליך ההדפסה הנקודות הקטנות מכילות את צבע ההדפסה ומעבירות אותו אל הנייר במכבש הדפוס. בשל עומקן הרדוד של הנקודות, פלטת ההדפסה יכולה להפיק רק מספר קטן באופן יחסי של הדפסים איכותיים ועשירי צבע.
אקוטינט
[עריכת קוד מקור | עריכה]אקוטינט (באנגלית: Aquatint)
מחט יבשה או תחריט יבש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תחריט יבש
(באנגלית: Drypoint)
דפוס צילינדר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – דפוס צילינדר
דפוס צילינדר היא שיטה הפועלת על עקרון ההדפסה הישירה והיא בבסיסה תוצר של טכניקת דפוס השקע. בשיטה זו הלוח יהיה למעשה, גליל עשוי מתכת רכה (יחסית), כאשר על גביו נגרעת הדמות. בעבר הרחוק השתמשו במסמרי פלדה לחריטת הדמות על הגליל (צילינדר), בתקופה מאוחרת יותר השתמשו באמבט חומצות ליצירת הדמות בדומה להדפס אבן, כיום משתמשים בצריבת לייזר, כאשר גודל הנקבים ועומקם (אשר נקבעים על ידי עוצמת הלייזר) קובעים את הרזולוציה. שיטה זו עובדת על עקרונות הפרוצס. בשיטה זו משתמשים להדפסה של מיליוני עותקים. שיטה זו נחשבת לאיכותית מכולם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- topic/line-intaglio דפוס שקע, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
