לדלג לתוכן

האריס מדוניאנין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האריס מדוניאנין
Haris Medunjanin
מידע אישי
לידה 8 במרץ 1985 (בן 39)
סרייבו שביוגוסלביה
(כיום בבוסניה והרצגובינה)
גובה 1.88 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
20042008
20062007
2008–2010
2010–2012
2012–2014
2014–2016
2016–2017
2017–2019
2020–2022
2022–
א.ז. אלקמאר
ספרטה רוטרדם
ריאל ואיאדוליד
מכבי תל אביב
גזיאנטפספור
דפורטיבו לה קורוניה
מכבי תל אביב
פילדלפיה יוניון
סינסינטי
זוולה
22 (4)
32 (7)
42 (6)
46 (9)
62 (6)
24 (2)
33 (3)
101 (5)
69 (4)
0 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
2009–2018 נבחרת בוסניה והרצגובינה בכדורגל בוסניה והרצגובינה 60 (9)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
ומעודכנים ל-25 ביולי 2022

האריס מדוניאניןבוסנית: Haris Medunjanin; נולד ב-8 במרץ 1985 בסרייבו שבבוסניה והרצגובינה) הוא כדורגלן בוסני המשחק בעמדת הקשר בזוולה. לזכותו 60 הופעות במדי נבחרת בוסניה והרצגובינה.

האריס מדוניאנין נולד בסרייבו שבבוסניה והרצגובינה (דאז תחת שלטון יוגוסלביה) למשפחה מוסלמית. בעקבות פרוץ מלחמת בוסניה בשנת 1992, היגר להולנד יחד עם אחותו ואימו. אביו שנאלץ להישאר בבוסניה, נהרג במהלך המצור על סרייבו.[1][2] בשל כך מחזיק באזרחות כפולה.

תחילת הדרך בהולנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

את דרכו בכדורגל החל בקבוצות סוויפט רורמונד ו-AFC 34 מהליגות הנמוכות בהולנד. סקאוטים של קבוצת א.ז. אלקמאר מהליגה ההולנדית הבכירה שצפו במדוניאנין משחק, ראו בו כישרון גדול ובשנת 2004, הביאו אותו לחתום על חוזה בקבוצה. עם זאת, עונתו הראשונה באלקמאר, 2004/2005, לא הייתה מוצלחת במיוחד. בתחילת העונה כמעט ולא קיבל דקות משחק ממאמן הקבוצה קו אדריאנסה וגם כאשר זה הוחלף בלואי ואן חאל באמצע העונה, המשיך מדוניאנין להוות שחקן שולי לחלוטין בקבוצתו.

גם בתחילת העונה הבאה כמעט ולא שותף, אולם לקראת סיום העונה החל לקבל יותר ויותר דקות משחק בעקבות המנוחה שקיבלו קשריה המבוגרים של אלקמאר, בארי ואן חאלן וקנת' פרס. עד סיום העונה כבש שלושה שערים ב-12 משחקים בכל המסגרות, אך לא הרשים את מאמנו ואן חאל שהחליט להשאילו לעונה אחת בספרטה רוטרדם, במדיה היה לראשונה בקריירה שחקן מוביל ועם שבעה שערים ב-32 משחקים הוביל אותה למקום ה-13 בליגה ההולנדית בסיום העונה הסדירה, אך הקבוצה הפסידה לניימכן בחצי גמר הפלייאוף על המקום בגביע האינטרטוטו ולא הצליחה להעפיל לטורניר.

למרות היכולת המצוינת שהפגין ברוטרדם, עם חזרתו לאלקמאר בעונת 2007/2008, שב מדוניאנין להוות שחקן ספסל משני ולאחר עונה נוספת בה כבש שער אחד בלבד ב-14 משחקים, עזב את אלקמאר לאחר ארבע שנים.

ריאל ואיאדוליד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2008 יצא לספרד על מנת לחתום בריאל ואיאדוליד מליגת העל הספרדית ולאחר שכבש צמד שערים ובישל אחד נוסף במשחק אימון נגד סגנית אלופת ספרד, ויאריאל והוביל את הקבוצה לניצחון 1-5 מפתיע, הוחתם על חוזה לשלוש שנים, שבוע אחד בלבד לפני תחילת עונת 2008/2009. את הופעת הבכורה הרשמית שלו בוויאדוליד, ערך מדוניאנין ב-13 בספטמבר 2009, במשחק נגד אתלטיקו מדריד, כאשר החליף את ג'ונתן סיסמה בדקות הסיום של המשחק.[3] עם זאת, בהמשך העונה, שוב הפך לשחקן משני ושותף בסך הכול ב-18 משחקי ליגה בלבד, בהם הבקיע שער אחד.

למרות העונה הראשונה הלא מוצלחת, בתחילת עונתו השנייה בוויאדוליד, 2009/2010, עלה מעמדו של מדוניאנין והוא הפך לאחד משחקני הקישור המשמעותיים בקבוצתו. הוא פתח בהרכב בשניים מתוך שלושת המשחקים הראשונים של העונה, אולם דווקא כשמעמדו החל להידרדר ובשלושת המשחקים הבאים לא שותף ולו לדקה אחת, הוא נכנס כמחליף בדקה ה-85 של המשחק נגד דפורטיבו לה קורוניה והבקיע את שערו הראשון בעונה זו שסייע לקבוצתו לנצח 0-4. שבוע לאחר מכן, שוב נכנס כמחליף בדקות הסיום, הפעם בדקה ה-82 של המשחק נגד אספניול, ושוב הבקיע, הפעם שער מכריע שקבע שוויון 1-1 במשחק. על אף יכולתו המרשימה, עד סיום העונה פתח בהרכב בשישה משחקים בלבד ושימש בעיקר כ"שחקן למשימות מיוחדות". בסך הכול סיים את העונה עם חמישה שערים ובישול אחד ב-24 משחקי ליגה, אך לא הצליח למנוע את ירידתה של ויאדוליד לליגה הספרדית השנייה, לאחר שזו סיימה את העונה במקום ה-18 בלבד, כאשר במהלך העונה כולה היא משיגה שבעה ניצחונות בלבד (אחרונה בליגה מבחינת מספר הניצחונות).

מכבי תל אביב, גזיאנטפספור, לה קורוניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 2010/2011 עבר מדוניאנין למכבי תל אביב הישראלית תמורת 800,000 אירו. כבר במשחק הבכורה שלו במכבי נגד מוגרן בודווה במסגרת מוקדמות הליגה האירופית, כבש מדוניאנין את שערו הראשון בקבוצה והוביל את מכבי לניצחון 0-2. לקראת סוף עונתו הראשונה בקבוצה חלה ירידה ביכולותו, והוא אף מצא עצמו בספסל, עד פיטוריו של המאמן אבי נמני ומינויו של מוטי איווניר, אז מצא עצמו מדוניאנין שוב בהרכב הקבוצה.

בקיץ 2012 עבר מדוניאנין לקבוצת גזיאנטפספור מליגת העל הטורקית, בהשאלה עם אופציה לרכישה. בתום עונה אחת בטורקיה רכשה הקבוצה את מדוניאנין ממכבי תל אביב, והוא חתם על חוזה חדש בגזיאנטפספור. בסך הכול שיחק שנתיים במדי הקבוצה, בהן כבש שישה שערי ליגה.

לקראת עונת 2014/2015 חזר מדוניאנין לספרד וחתם בקבוצת דפורטיבו לה קורוניה מהליגה הבכירה. בעונתו הראשונה בלה קורוניה שיחק מדוניאנין ב-24 משחקי ליגה בהם הבקיע שני שערים, אולם בעונתו השנייה בקבוצה, 2015/16, לא שותף באף משחק ליגה. במועד ההעברות של חודש ינואר הגיע מדוניאנין להסכמה עם המועדון על שחרורו. יומיים לאחר מכן, ב-31 בינואר 2016, חתם במכבי תל אביב על חוזה לשנה וחצי והצטרף לקבוצה בפעם השנייה. באותה העונה העפיל עם הקבוצה לגמר גביע המדינה. ב-31 בינואר 2017, שוחרר מהקבוצה.

סינסינטי וזוולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2020 הצטרף מדוניאנין לקבוצת סינסינטי מליגת ה-MLS האמריקאית.

באוגוסט 2022 חזר להולנד לאחר 14 שנה וחתם בזוולה.

נבחרות לאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדוניאנין היווה חלק מהנבחרת הצעירה של הולנד שזכתה באליפויות אירופה עד גיל 21 ב-2006 ו-2007. בשנת 2009 הודיע כי ברצונו לשחק עבור מדינת הולדתו, בוסניה והרצגובינה,[4] וב-31 באוקטובר אותה שנה זומן לראשונה לסגל נבחרת בוסניה והרצגובינה למשחק נגד פורטוגל במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010.[1] במשחק עצמו פתח בהרכב ובכך ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת, אולם לא סייע רבות לבוסניה שהפסידה במשחק 1-0. מדוניאנין היה חלק מסגל הנבחרת למונדיאל 2014. מדוניאנין נמנה עם סגל הנבחרת במשחקי מוקדמות יורו 2016 וכבש שני שערים בקמפיין שאותו סיימה נבחרתו במקום השלישי בבית המוביל לשלב ההצלבה. בשלב זה הפסידה הנבחרת לאירלנד בסיכום שני משחקים ולא העפילה לטורניר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 כתבה באתר sarajevo-x.com
  2. ^ כתבה באתר ESPN
  3. ^ סיכום המשחק בין ריאל ואיאדוליד לאתלטיקו מדריד באתר הרשמי של הליגה הספרדית
  4. ^ ריאיון עם מדוניאנין באתר sarajevo-x.com


נבחרת בוסניה והרצגובינהמונדיאל 2014

1 בגוביץ' • 2 ורשאייביץ' • 3 ביצ'אקצ'יץ' • 4 ספאהיץ' • 5 קולאזינאץ' • 6 וראנייש • 7 בשיץ' • 8 פיאניץ' • 9 איבישביץ' • 10 מיסימוביץ' • 11 דז'קו • 12 פייזיץ' • 13 מוידז'ה • 14 ט. סושיץ' • 15 שוניץ' • 16 לוליץ' • 17 איבריצ'יץ' • 18 מדוניאנין • 19 ויסצ'ה • 20 האירוביץ' • 21 האדזיץ' • 22 אבדוקיץ' • 23 סליהוביץ' • מאמן: ס. סושיץ'

בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה