הליך הדחה
הליך הדחה הוא הליך המאפשר לרשות מחוקקת להעלות האשמות נגד נבחר ציבור במטרה להביא להדחתו. עם זאת, ההליך כשלעצמו אינו גורם בהכרח להדחת נבחר הציבור מתפקידו; הוא דומה במהותו להגשת כתב אישום. במדינות מסוימות, נבצר באופן זמני מנבחר הציבור למלא את תפקידו, בעוד באחרות, הוא נשאר בתפקידו במהלך המשפט. במדינות רבות מודח נבחר הציבור מתפקידו על ידי הצעת אי-אמון המרשיעה אותו לפי סעיפי הליך ההדחה.
מכיוון שההדחה והרשעתם של פקידים כרוכות בעקיפת ההליכים החוקתיים הרגילים להתמנות למשרה בכירה (בחירות, אשרור או מינוי) ומכיוון שבדרך כלל נדרש להן רוב מיוחס, הליך ההדחה מתבצע בדרך כלל רק במקרים חמורים של הפרת אמונים ושימוש לרעה בסמכויות שררה.
במדינות שונות בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הליך ההדחה מוסדר במשפט החוקתי במדינות רבות, לרבות ברזיל, צרפת, הודו, אירלנד, הפיליפינים, רוסיה, דרום קוריאה וארצות הברית.
נשיא אוסטריה מודח על ידי האספה הפדרלית, בפני בית המשפט לחוקה. לפי החוקה ניתן גם להדיח את הנשיא על ידי משאל עם. אף אחד מן ההליכים הללו מעולם לא התבצע. זאת ככל הנראה מאחר שבעוד שבחוקה מוקנות לנשיא סמכויות נרחבות, בפועל תפקידו נושא אופי טקסי וייצוגי וכמעט לעולם אינו נתון במצב שבו הוא עלול להשתמש לרעה בכוחו.
ערך מורחב – הליך הדחה בארצות הברית
הליך ההדחה בארצות הברית מורכב משני שלבים: השלב הראשון, שהוא ההחלטה על "אימפיצ'מנט", מתנהל בבית הנבחרים, והוא מקביל לשלב של ההחלטה על הגשת האשמות (indictment) שבהליך הפלילי נעשה על ידי חבר מושבעים גדול. אם בית הנבחרים מקבל החלטה על אימפיצ'מנט, ההאשמות עולות למשפט בפני סנאט. בשלב זה הסנאט מתפקד במקביל לחבר מושבעים. על מנת להרשיע, נדרש רוב של שני שלישים מחברי הסנאט הנוכחים. על פי כללי הסנאט, גזר דין הדחה מתפקיד הוא אוטומטי במקרה של הרשעה. לאחר ההרשעה יכול הסנאט להצביע על עונש פסילה מכהונה במשרות ציבוריות בעתיד, ולשם כך דרוש רוב רגיל בהצבעה נפרדת.
מועצת המומחים יכולה לערוך הליך הדחה למנהיג העליון באיראן ולמנות אחר במקומו.
חברי המג'לס והמנהיג העליון יכולים במשותף להדיח את נשיא איראן, מה שמוביל לקיומן של בחירות לנשיאות. לנשיא הראשון של איראן, אבולחסן בני-סדר, נערך שימוע הדחה שלאחריו הודח מתפקידו בשנת 1981.
חברי האספה יכולים לערוך הליך הדחה לחברי הקבינט. מינוי שר חדש תלוי בהצבעת אמון פרלמנטרית. הליכי שימוע להדחת שימשו לעיתים קרובות כטקטיקה פוליטית במאבקי הכח בין הנשיא לאספה במהלך כהונתן של הממשלות האחרונות.
נשיא בולגריה יכול להיות מודח בעקבות שני גורמים בלבד: בגידה מובהקת או הפרה של החוקה. תהליך ההדחה מתחיל בהצבעה פרלמנטרית, כאשר על מנת להמשיך בתהליך נדרש רוב של שני שלישים מחברי הפרלמנט המצביעים להפללת הנשיא. בשלב הבא בית המשפט החוקתי מחליט אם הנשיא אשם בפשע שהוא מואשם בו. אם הוא נמצא אשם, הוא מורחק מהשלטון. אותו תהליך הדחה משמש להדחת סגן נשיא בולגריה. אף נשיא ואף סגן נשיא בבולגריה מעולם לא הודחו כך.
את נשיא גרמניה יכולים להדיח הבונדסטאג וגם הבונדסראט אם הנשיא עובר על החוק בכוונת זדון. לאחר שהבונדסטאג או הבונדסראט פותחים בהליך להדחת הנשיא, בית המשפט לחוקה מכריע בשאלת אשמתו של הנשיא וגוזר אם יודח מתפקידו. לבית המשפט לחוקה נתונה הסמכות להדיח שופטים פדרליים מתפקידם בעקבות עבירה על עקרונות היסוד של החוקה הפדרלית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הליך הדחה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
