ויקיפדיה:הידעת?/2013/אפריל

אפריל 2013
1 באפריל 2013	תמיסה של מלח ודו-מימן חד-חמצני. החומר קשה לזיהוי בשל היותו נטול טעם ונטול ריח התרכובת הכימית דו-מימן חד-חמצני, המכונה גם חומצה הידרוקסילית, היא נוזל חסר צבע, חסר טעם ונטול ריח. התרכובת מהווה מרכיב חשוב בגשם חומצי, תורמת לאפקט החממה, גורמת לארוזיה בטבע, ולקורוזיה ולחלודה במתכות. בליעתו של החומר עלולה לגרום לחוסר איזון במאזן האלקטרוליטי של הגוף ולהטלת שתן מרובה. למרות זאת יצרני משקאות קלים מחדירים חומר זה למוצריהם, מפעלי תעשייה ממשיכים להשתמש בו, וכמויות עצומות ממנו נשפכות מדי יום לימים ולנהרות ומחלחלות למי התהום.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באפריל 2013	שבתי צבי בציור משנת 1665 בין מעשיו השנויים במחלוקת של משיח השקר שבתי צבי, שנעשו בשיא הפופולריות שלו בשנת 1666, בלט ביטול ימי הצום והתענית, דוגמת שבעה עשר בתמוז ותשעה באב. התנהגותו המוזרה של צבי, שסבל ככל הנראה מהפרעה דו-קוטבית, הגיעה לשיאה כמה חודשים קודם לכן, כשפרץ יחד עם מאות מאמינים לבית הכנסת של מתנגדיו בעיר איזמיר, הזמין שבעה ממקורביו לעלות לתורה, ביים תקיעת שופר בעזרת ידיו ומינה את העולים לתורה ואת אחיו ל"מלכים" במקומות שונים בעולם. שבתי צבי עצמו יצא באותה עת לקושטא תוך שהוא רומז כי בכוונתו להסיר את כתרו של הסולטאן מהמט הרביעי ולמלוך תחתיו.	עריכה - תבנית - שיחה
3 באפריל 2013	בובי ליץ' לאחר חציית מפלי ניאגרה בחבית מפלי ניאגרה, בגבול שבין ארצות הברית לקנדה, שימשו כר פעולה פורה לפעלולנים: בשנת 1829, זינק סם פטץ' מראש סולם גבוה אל הגיא שמתחת למפלים ונשאר בחיים. ב-1859, הילך ז'אן פרנסואה גרבלה על חבל מתוח בין שתי גדות הנהר. ב-1901, חצתה המורה אנני אדסון טיילור את המפלים בתוך חבית החמצה. כעבור עשור, ניסה גם בובי ליץ' לחצות את המפלים, בתוך חבית מתכת גדולה. הוא שרד את החבלות והשברים שנגרמו במהלך הנפילה, אך נהרג ב-1926 לאחר שהחליק על קליפת תפוז. מאז, תועדו עוד 13 ניסיונות אנושיים לחצות את המפלים בתוך מתקן או על גבו. חלקם הסתיימו בפציעות ובמוות.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באפריל 2013	אלפרד היצ'קוק את הסרט "האיש שידע יותר מדי" ביים אלפרד היצ'קוק פעמיים: לראשונה באנגליה, ב-1934, ובשנית, בהוליווד, ב-1956. בגרסה האנגלית השתתף השחקן היהודי פיטר לורה, אשר ברח שנה קודם לכן מגרמניה עם עליית הנאציזם. לורה מוכר יותר בזכות תפקידו בסרט "M" של פריץ לאנג (1931). בגרסה ההוליוודית, הנוצצת יותר, השתתפו ג'יימס סטיוארט ודוריס דיי, שגם ביצעה בו לראשונה את להיטה המפורסם "קֶה סֶרָה סֶרָה" (מה שיהיה יהיה).	עריכה - תבנית - שיחה
5 באפריל 2013	מארי קירי מארי קירי, בין הנשים הראשונות שזכו בפרס נובל, נמנית עם ארבעת האנשים שזכו בפרס פעמיים. קירי זכתה בפרס נובל לפיזיקה ב-1903 יחד עם בעלה פייר קירי ועם אנרי בקרל על גילוי תופעת הרדיואקטיביות והבנתה, וב-1911 היא זכתה בגפה בפרס נובל לכימיה על גילוי הרדיום והפולוניום. הזוגות במשפחת קירי המשיכו את מסורת הזכייה, כאשר אירן ז'וליו-קירי, בתם של הזוג קירי, שחקרה אף היא את תופעת הרדיואקטיביות, זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 1935 יחד עם בעלה פרדריק. ואם לא די בזאת, בעלה של בתם השנייה של הזוג קירי, הנרי לבואז, עמד בראש ארגון יוניצף כאשר הארגון זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1965.	עריכה - תבנית - שיחה
6 באפריל 2013	מדליית פרס פוליצר ב-13 באפריל 1981 זכתה העיתונאית האמריקנית ג'נט קוק בפרס פוליצר, הנחשב לפרס החשוב ביותר לעיתונות הכתובה, אך נאלצה להחזירו כעבור ימים אחדים. קוק פרסמה ב-29 בספטמבר 1980 בעיתון "הוושינגטון פוסט" סיפור שלא היה ולא נברא על ילד מכור לסמים. הסיפור נכתב בצורה משכנעת כל כך עד שזיכה אותה בפרס. לאחר שהתבררה הבדיה, החזירה קוק את הפרס ופוטרה מהעיתון.	עריכה - תבנית - שיחה
7 באפריל 2013	בניית גשר הרכבת מעל עמק איילון בשיטה הנורווגית MSS - בקרוב הגשר הארוך ביותר בישראל גשר הרכבת מעל עמק איילון, המכונה גם גשר 6, שהוקם כחלק מקו הרכבת המהיר לירושלים, הוא הגשר הארוך במדינת ישראל באורך 1,200 מטרים. זהו גשר כפול, עבור שתי מסילות רכבת, הניצב על 24 זוגות של עמודי בטון, בגובה של עד 40 מטר. הגשר הוקם, לראשונה בישראל, בשיטת הבנייה הנורווגית MSS‏ (Movable Scaffolding System - מערכת פיגומים ניידת). בשיטה זו משתמשים בתבנית ענק המונחת בין שני עמודים, ויוצקים לתוכה בטון בכמות גדולה. לאחר מכן מזיזים את התבנית על מסילות מיוחדות באמצעות כוחות הידראוליים אל המרווח שבין העמודים הבאים, וכך הלאה. השיטה פותחה בשנות ה-70 כדי לחסוך בעלויות הבנייה ולקצר את זמן ההקמה, ומאז הוקמו בעולם מאות גשרים בשיטה זו.	עריכה - תבנית - שיחה
8 באפריל 2013	אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו ביד ושם יום הזיכרון לשואה ולגבורה נקבע לכ"ז בניסן, על אף שבתאריך עברי זה לא אירע כל אירוע ראוי לציון. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל התנהל דיון בשאלה איזה יום בשנה יוכל לסמל את תקופת שנות השואה. הגישה באותה תקופה הייתה להלל את האתוס היהודי הלוחם, שנאבק בנאצים, ולשם כך רצו לייחד את יום השנה לפרוץ מרד גטו ורשה. אולם המרד בוורשה פרץ ב-19 באפריל 1943, י"ד בניסן, ערב חג הפסח ה'תש"ג, וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. לבסוף הוחלט לקבוע את כ"ז בניסן, שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל, תאריך שהוא קרוב מספיק ליום פרוץ מרד גטו ורשה, אך גם חלק מתקופת ספירת העומר, בעלת ההקשר לאבלות במסורת היהודית. יום הזיכרון הבינלאומי לשואה נקבע על ידי האו"ם רק בשנת 2005. התאריך שנבחר הוא 27 בינואר, היום בו שוחרר מחנה ההשמדה אושוויץ בידי הצבא האדום.	עריכה - תבנית - שיחה
9 באפריל 2013	ספרמורט ניאזוב נשיא טורקמניסטן לשעבר, ספרמורט ניאזוב, חוקק חוק האוסר על בני עמו לגדל שפם או זקן, והעניק לחודשי השנה את השמות שלו ושל בני משפחתו. ניאזוב נחשב לדיקטטור ועריץ, ועודד פולחן אישיות סביב דמותו. תחת האמונה שלטורקמניסטן אין זהות לאומית, הוא ניסה לבנות את זהות המדינה בדמותו שלו. את עצמו כינה "טורקמנבאשי", אבי הטורקמנים, דמותו נראתה בכל מקום, ותמונתו התנוססה על פריטים רבים, החל בשטרות כסף ובטפסי בנקים, וכלה במודעות רחוב בערים, בבתי הספר ואפילו על בקבוקי וודקה. ניאזוב שלט במדינה מ-1991 עד מותו ב-21 בדצמבר 2006.	עריכה - תבנית - שיחה
10 באפריל 2013	פיל פילים, בשונה מרוב בעלי החיים, מגיבים בטקסיות הדומה לאבל אנושי, כאשר אחד הפרטים בעדר מת. הם מסרבים לעזוב את גופתו במשך כמה ימים, ממאנים לאכול, ולא מאפשרים לאוכלי נבלות להתקרב אל הפגר. בתצפיות שנערכו, התברר גם כי פילים שעוברים ליד שלדים או ליד שרידי עצמות של פילים אחרים, לאו דווקא מאלה שהיו חברים בעדר, נעצרים ממהלכם, עומדים זמן מה, ורק אז ממשיכים, כאילו קיימו טקס אבל פרטי משלהם.	עריכה - תבנית - שיחה
11 באפריל 2013	כתב רש"י על אף המשתמע משמו, כתב רש"י לא שימש את רש"י. שם הגופן מגיע מהדפסת הספר הראשון בעברית, "פירוש רש"י לתורה", שיצא לאור ברג'ו די קלבריה שבאיטליה ב־1475. הגופן ששימש את המדפיס בוסס על הכתב הרהוט היהודי־ספרדי. בצורה זו, ניתן היה להבדיל בנקל בין הפירוש ובין הטקסט המקראי שנכתב באלפבית העברי הפורמלי, כלומר בכתב מרובע. רש"י עצמו השתמש בגרסה מוקדמת של כתב רהוט יהודי־אשכנזי בכתביו.	עריכה - תבנית - שיחה
12 באפריל 2013	פורט סאמטר תחת הפגזת תותחי הדרום בקרב פורט סאמטר, הקרב הראשון של מלחמת האזרחים האמריקנית, נהרג חייל אחד בלבד. הוא לא נהרג במהלך פעילות מבצעית, אלא בתאונה. לאחר סיום המצור של צבא הקונפדרציה על מבצר פורט סאמטר אשר אויש בחיל מצב קטן של צבא ארצות הברית, ערך מפקד הכוח רוברט אנדרסון מסדר של משמר כבוד, בו נורה מטח כבוד בעת הורדת דגל המבצר מראש התורן. מהתפוצצות באחד מהתותחים נהרג חייל אחד ואחר נפצע אנושות.	עריכה - תבנית - שיחה
13 באפריל 2013	הנסיך אנדרו, הדוכס הנוכחי מיורק יש הטוענים כי התואר "הדוכס מיורק" מקולל. זאת כיוון שהתואר, אשר מוענק לאחיו הצעיר של יורש העצר, הנסיך מוויילס, לא הועבר בירושה על ידי אף אחד משבעת הדוכסים שכיהנו מאז 1474. פעם אחת הדוכס מת ללא בנים וחמש פעמים הפך הדוכס למלך. גם לדוכס הנוכחי, הנסיך אנדרו, השמיני בסדר הירושה לכתר הבריטי, אין בנים, אלא רק בנות. מי שעשוי להיות "הדוכס הבא מיורק" הוא הנסיך לואי, בנו של הנסיך ויליאם ואחיו הצעיר של הנסיך ג'ורג', הצפוי להיות מלך בריטניה לאחר אביו. מקומות רבים נקראו על-שם דוכסי יורק השונים, בהם העיר ניו יורק שנקראה על שמו של ג'יימס סטוארט, בנו השני של צ'ארלס הראשון שלימים מלך בשם ג'יימס השני. ראשון הדוכסים מיורק היה אדמונד מלאנגלי, בנו הרביעי של המלך אדוארד השלישי, שהעביר את התואר בירושה לבנו אדוארד, שנהרג בקרב אז'נקור. משם התואר עבר לאחיינו של אדוארד, ריצ'רד ומשם לבנו, אדוארד הרביעי, שתפס את המלוכה כנציג בית יורק, במה שנקרא לימים "מלחמות השושנים".	עריכה - תבנית - שיחה
14 באפריל 2013	הסולטאן מהמט השני, קיסר האימפריה הרומית המילה קיסר (בלטינית: Caesar) כתואר לשליט אימפריה נגזרת בעברית ובשפות נוספות (למשל קייזר בגרמנית וצאר ברוסית) משם משפחתו של יוליוס קיסר. הוא עצמו שימש בתפקיד דיקטטור, וראשון קיסרי רומא היה יורשו - אוגוסטוס קיסר. קיסרים רומים רבים אימצו את השם קיסר אך תאריהם הקיסריים היו "אימפרטור" שממנו נגזר התואר "Emperor" במספר שפות, "אוגוסטוס", "פרינקפס" ועוד. לתואר "קיסר" היו מספר משמעויות לאורך ההיסטוריה. בביוגרפיה "חיי שנים עשר הקיסרים" מאת סווטוניוס שפורסמה בשנת 121 המילה משמשת הן כשם משפחה והן כתואר נוסף של השליט. בהמשך שימש מונח זה כתואר זוטר יותר בחצר השליט. בתקופת הטטררכיה ניתן התואר קיסר לסגנו של השליט שכונה "אוגוסטוס". בתקופה הביזנטית נשא השליט החילוני בתואר קיסר, אך היה נמוך בדרגתו מהפטריארך. הסולטאן העות'מאני מהמט השני היה זה שהחזיר לתואר קיסר את מעמדו העליון כשהעניק לעצמו את התואר קיסר האימפריה הרומית (בטורקית: Kayser-i-Rûm‎).	עריכה - תבנית - שיחה
15 באפריל 2013	נסים גיני מתוך תצלום כיתתי, 1948 צעיר הנופלים במערכות ישראל הוא נסים גיני, אשר נפל בעודו ילד שטרם מלאו לו עשר שנים, ולאחר מותו חויל. גיני, ששימש קשר בין עמדות הלוחמים ברובע היהודי בעיר העתיקה במהלך מלחמת העצמאות, נפגע ב-28 במאי 1948 מפגיעת צלף. נסים גיני לא היה הילד היחיד שנטל חלק במלחמת העצמאות ברובע: יחד איתו סייעו למגיני הרובע היהודי גם אחיו בן ה-12, אחותו בת ה-14 וילדים רבים אחרים מהרובע. גם ביתר חלקי הארץ סייעו מאות ילדים ללוחמים הישראלים במלחמת העצמאות.	עריכה - תבנית - שיחה
16 באפריל 2013	סמל מדינת ישראל סִמלהּ של מדינת ישראל, מנורת שבעת הקנים ושני ענפי עץ זית משני צדדיה, עוצב בידי האחים שמיר. ייתכן כי עיצוב הסמל הושפע מחזון זכריה הנביא (זכריה, ד, א–יד). בחזון זה, המנורה מסמלת את ישראל, ושני ענפי עץ הזית משמשים חיזוק לזרובבל לפעול לשיבת ציון מממלכת פרס בכוח הרוח של הכהונה והמלכות הנמשחים בשמן זית. הסמל נבחר על ידי ועדה מיוחדת לענייני סמלים שהקימה מועצת המדינה הזמנית, לאחר שינויים מסוימים להצעה המקורית. המנורה עוצבה על פי התבליט בשער טיטוס המתאר תהלוכה של עבדים וחיילים השבים לרומא לאחר ניצחון הרומאים על יהודה והחרבת בית המקדש בירושלים. כמו כן הועדף השימוש בענפי עץ זית על השימוש בסמלי הלולב, האתרוג והשופר.	עריכה - תבנית - שיחה
17 באפריל 2013	חצר הראשונים בכפר תבור המושבה כפר תבור, שנוסדה בשנת 1901, נקראה בשנותיה הראשונות בשמו של הכפר הערבי הסמוך מֶסְחָה. לפי אגדה נפוצה, כאשר בשנת 1903, ביקר במקום מנחם אוסישקין והציע כחלופה, את השם "כפר תבור", תושבי המקום הביעו חשש שמא הכללת המילה "כפר" בשם המושבה יפגע בהתפתחותה. לפי סיפור זה, הם השתכנעו רק כשאוסישקין סיפר להם כי ביקר בעיר דיסלדורף, ששמה מכיל אף הוא את המילה "כפר" בגרמנית, "Dorf".	עריכה - תבנית - שיחה
18 באפריל 2013	הסוס הנס החכם בפעולה הנס החכם היה כינויו של סוס שחי בגרמניה בסוף המאה ה-19 והתפרסם ביכולתו לענות נכונה על שאלות בחשבון. התופעה נבחנה בידי ועדה של 13 מדענים בולטים, שאת בדיקותיה עבר הסוס בהצלחה, ולאחר מכן בידי הפסיכולוג אוסקר פונגסט. פונגסט מצא כי הסוס הגיב למעשה לסימנים תת-מודעיים שהעבירו לו השואלים, וזאת משום שהתקשורת החברתית בקרב סוסים תלויה בין השאר ביכולת להבחין בסימנים גופניים קלים כמו שינויי יציבה.	עריכה - תבנית - שיחה
19 באפריל 2013	סמל ונצואלה 1954–2006 ב-9 במרץ 2006 אישרה האספה הלאומית של ונצואלה את שינוי סמל ונצואלה (בתמונה‏: הסמל הישן), שינוי שנכנס לתוקפו ב"יום הדגל" ב-12 במרץ 2006. על-פי ההחלטה, הסוס שעל הסמל יופיע דוהר שמאלה במקום באופן שהיה עד אז, ימינה תוך הפניית ראשו לאחור. השינוי נעשה בהנחייתו של הנשיא הסוציאליסטי הרודן הוגו צ'אווס, לבקשתה של בתו בת התשע, אשר לא אהבה את מראה הסוס המסתכל לאחור.	עריכה - תבנית - שיחה
20 באפריל 2013	יליד הרי האנדים מעת שאדם מתחיל לשהות במקום שבו האוויר דליל בחמצן, גופו מתאקלם בהדרגה לתנאי המקום החדשים. במהלך ההתאקלמות גדל אוורור הריאות, גדלים תפוקת הלב וריכוז ההמוגלובין בדם ומשתפרת יכולת העברת החמצן מהאוויר לנימים בריאות. אולם היכולת המשופרת המוקנית מההתאקלמות, ארוכה ככל שתהיה, אינה משתווה ליכולתם של ילידים תושבי הרים גבוהים. שינויי ההתאקלמות בגופם מתחילים עוד מינקות, נמשכת במהלך התפתחותם הגופנית, ונראה שחלקם אף עברו הסתגלות אבולוציונית. כך למשל נפח ריאותיהם גדול יותר מנפח ריאותיהם של שאר בני האדם, קומתם נמוכה יותר, חלקו הימני של לבם גדול יותר והעברת החמצן לתאי גופם יעילה יותר. במדידת יכולת העבודה של שריריהם בגובה של כ-5,200 מטרים, נמצא כי היא קרובה לנורמלית בעוד שזו של ילידי מקומות נמוכים שהתאקלמו במשך חודשיים עמדה על כ-70 אחוזים בלבד מיכולת נורמלית.	עריכה - תבנית - שיחה
21 באפריל 2013	דגל ישראל הסופר יצחק (איצי) פרנהוף, בן בוצ'אץ', פרסם בשנת 1896 בעברית את האוטופיה "שני דמיונות". בחיבורו התייחס פרנהוף לספר "מדינת היהודים" של בנימין זאב הרצל, וחזה נכונה מספר דברים בעניין המדינה שעתידה לקום, 52 שנים לפני שקמה. כך קרא ל"מיניסטרים" שלה "שרים", חזה שהדגל הלאומי שלה יהיה "דגל מרוקם מגן דוד" והמנונה יהיה "התקווה", ואף שיבץ בין ארבעת דפי חיבורו בתים מתוך השיר. מעל כל אלה, התעלה וחזה אף את שם המדינה. עד לאותה עת תרגמו את המונח "Judenstaat" שטבע הרצל, ל"מדינת היהודים", אך פרנהוף היה הראשון שתרגמו ל"מדינת ישראל". שם זה הפך לרשמי על בסיס המלצת דוד בן-גוריון, ביום ה' באייר תש"ח, יום הכרזת העצמאות.	עריכה - תבנית - שיחה
22 באפריל 2013	אותיות מנצפ"ך בכתב ארמי ובכתב עברי בעברית, אותיות מנצפ"ך הן אותיות בעלות שתי צורות כתיבה, שבאחת מהן משתמשים רק בסוף מילה. למעשה, מקור שתי הצורות הוא באות קדומה אחת שדומה לצורה הסופית דווקא. מקורו של הכתב העברי המודרני באלפבית הארמי שהיה בשימוש הסופרים הארמים שכתבו עבור האימפריה הפרסית, בה שימשה השפה הארמית כלינגואה פרנקה. בכתב זה הייתה לכל אות צורה אחת בלבד. בעברית הייתה מסורת של כתיבה בלתי פורמלית, ואותיות מנצפ"ך המופיעות באמצע מילה קיבלו צורה חדשה, "מעוגלת" יותר, ללא ה"זנבון" שהפריע למהירות הכתיבה. בסוף מילה צורת האותיות הללו לא הפריעה שכן בלאו הכי היד נעצרת, ועל כן הצורה הסופית של אותיות נצפ"ך כמעט זהה לצורת האות בארמית. יוצאת מן הכלל היא מ"ם, שמקבילתה הארמית לא דומה גם לצורה הסופית.	עריכה - תבנית - שיחה
23 באפריל 2013	עורב שחור "שאלתיאל קוואק" היא סדרת טלוויזיה מונפשת לילדים, אך היא מתייחסת במרומז לנושאים קשים רבים, בהם הנאציזם. דמותו של העורב דוֹ‏לף (שם פופולרי אצל ילדים שהוריהם תמכו במפלגה הנאצית), יריב הילדות של הגיבור הראשי שאלתיאל, דומתה לאדולף היטלר. דולף הקים את "מפלגת העורבים הלאומית", שראתה בעורבים גזע עליון. הסדרה רמזה גם למוצאו של היטלר ולטענות על כך שאינו שייך לגזע הארי, כאשר התברר שאִמו של דולף לא הייתה עורבת אלא קיכלי.	עריכה - תבנית - שיחה
24 באפריל 2013	קן תנין בשונה מיונקים ומעופות, לעוברים של חלק ממיני התנינאים, הצבים והקשקשאים אין כרומוזומי מין, ובמקום זאת המין של כל פרט נקבע בהתאם לטמפרטורה בקן במהלך השבועות הראשונים לדגירה. הטמפרטורה הקריטית משתנה ממין טקסונומי אחד למשנהו. אצל התנינאים, למשל, היא נמצאת באזור ה-30 מעלות צלזיוס. עוברי אליגטורים שהטמפרטורה בקן שלהם תהא יותר מ-32 מעלות צלזיוס יוולדו זכרים, בעוד שעוברים שהטמפרטורה בקן שלהם תהא פחות מ-30 מעלות צלזיוס יהיו ככל הנראה נקבות.	עריכה - תבנית - שיחה
25 באפריל 2013	שיבולי חיטה המילה העברית שיבולת (Shibboleth) הפכה לשם גנרי בשפות רבות למילה המאפשרת גילוי זהותו הלאומית של אדם. מקורה של משמעות זו בספר שופטים. שם מסופר שלאחר שבני שבט אפרים איימו על יפתח הגלעדי כי ישרפו את ביתו, החלו אנשי גלעד להרוג בהם. בני אפרים פתחו במנוסה לעברו המערבי של נהר הירדן, ואנשי גלעד, שנזקקו לתחבולה כדי לזהותם, הורו לכל העוברים במעברות הירדן בהן שלטו, להגיד את המילה שיבולת. בני אפרים, שביטאו את המילה כסיבולת, זוהו, נתפסו ונטבחו, 42,000 איש ביום אחד. דוגמה ל"שיבולת" היא המילה סכוונינגן, שמו של כפר על חוף הים הצפוני בהולנד, וכיום רובע של העיר האג. כשאנשי המחתרת ההולנדית ניסו ללכוד גרמנים שהתחזו להולנדים במלחמת העולם השנייה, הם דרשו מהחשודים לומר את המילה "סכוונינגן" (Scheveningen), משום שהגייתה של מילה זו בגרמנית (שוונינגן) שונה מהגייתה בהולנדית.	עריכה - תבנית - שיחה
26 באפריל 2013	שמלתה המתנופפת של מרילין מונרו שדרת לקסינגטון היא הרקע לסצנה המפורסמת של מרילין מונרו בסרט "חטא על סף ביתך" משנת 1955, שבה היא עומדת מעל פתח אוורור של הרכבת התחתית בניו יורק, והרוח מהרכבת החולפת מעיפה מעלה את שמלתה. הסצנה המקורית צולמה ב־15 בספטמבר 1954, במפגש השדרה עם רחוב 52, אולם לא ניתן היה להשתמש בה בסרט בשל רעשי הדיבור של אלפי הצופים שעמדו סביב, ובהם גם בעלה דאז של מרילין מונרו, שחקן הבייסבול ג'ו דימאג'יו, שנוכחותו הפריעה למונרו. בסופו של דבר נעשה שימוש בסצנה שצולמה באולפן קולנוע‏‏.	עריכה - תבנית - שיחה
27 באפריל 2013	מערכת תופים מתופף הג'אז האמריקאי, באדי ריץ', נחשב לאחד האמנים החשובים ביותר בנגינה על תופים. ריץ' זוהה לראשונה ככשרון ריתמי בהיותו בן שנה בלבד כאשר אביו ראה שהוא מצליח לשמור על קצב קבוע בעזרת כף. הוא היה הבדרן בעל המשכורת השנייה בגובהה בין ילדי העולם, וכבר בגיל 18 וחצי תופף ריץ' במסגרות שונות ובכלים שונים. לימים טען ריץ' שהוא מעולם לא לקח שיעורי נגינה, מעולם לא התאמן והיה מנגן רק בזמן הופעות.	עריכה - תבנית - שיחה
28 באפריל 2013	טטרדרכמה מכסף מימי בר כוכבא. על צדו של המטבע חזית בית המקדש כשעליה כוכב והכתובת "שמעון". על צדו השני לולב ואתרוג והכתובת "לחרות ירושלים" ממצאים ארכאולוגיים מן השנים האחרונות אימתו את תיאורו של ההיסטוריון הרומי דִּיוֹ קָסְיוּס שלפיו לוחמי בר כוכבא נהגו להגיח ממחילות תת-קרקעיות ולהפתיע את הלוחמים הרומאים. גילוין של מערכות המסתור של בר כוכבא ממחיש כי את המבצרים של תקופת המרד הגדול החליפה בזמן מרד בר כוכבא מערכת מסועפת של מחילות, מנהרות ואולמות תת-קרקעיים, אשר הוכנה במשך שנים, בטרם החל המרד.	עריכה - תבנית - שיחה