טרור לבן

ככלל, המונח טרור לבן מתייחס לפעילות אלימה היוצאת לפועל בידי גורמים ריאקציוניים (בדרך כלל מדובר בתומכי מונרכיה או שמרנים) כחלק ממאבק במהפכה. לעיתים קרובות פעולות כאלה יוצרות תגובה בדמות פעולה דומה המתבצעת בידי גורמים מהפכניים בצד השני של הקונפליקט, בד בבד, הרבה מהפעולות מתרחשות כתגובה לפעולות מהפכניות. במאה ה-20, בכמה מדינות, המונח "טרור לבן" התייחס לפעולות אלימות שבוצעות נגד גורמים קומוניסטים או קומוניסטים לכאורה.

בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 נקשר בארצות הברית המונח "טרור לבן" לפעולות אלימות גזעניות שבוצעו בידי ארגונים כגון הקו קלוקס קלאן, בעיקר נגד אזרחים אפרו-אמריקנים. לא ברור אם השימוש במילה "לבן" במקרה זה נקשר למשמעות המקורית של המונח "טרור לבן" או שהוא מתייחס בפשטות לגזע המפגעים.

מקור המונח

הטרור הלבן המקורי התרחש באביב 1795 בצרפת, בתקופה הידועה כ"ריאקציה של תרמידור" על ידי כוחות שמרניים וימניים, חלקם אף מלוכניים, לאחר נפילת רובספייר וקץ שלטון הטרור שהנהיג האגף הרדיקלי באספה הלאומית. הטרור הלבן הופנה כנגד היעקובינים וכל מי שנחשד בתמיכה בהם. הם הותקפו ונרצחו לעיתים קרובות, ממש כפי שעשו ליריביהם בימי משטר הטרור הקודם. במקרים אחרים, הסתובבו ברחובות חבורות צעירים מהמעמד הבינוני והאצולה והכו יעקובינים נודעים. "כנופיות ישו" באזור ליון חטפו אנשי שמאל שנחשדו בהשתתפות בטרור המהפכני מבתי הכלא ורצחו אותם כמו שאלה רצחו חפים מפשע בימי טבח ספטמבר ב-1792.

בשנת 1815, עקב חזרתו לשלטון של לואי השמונה עשר, כל מי שנחשד בקשרים עם הממשל האלטרנטיבי של המהפכנים או עם נפוליאון סבל מרדיפות, מעצרים והוצאות להורג. המרשל ברון נהרג באביניון, והגנרל ז'. פ. רמל נרצח בהתנקשות בטולוז. הפעולות הללו זרעו פחד באכלוסיה והניאו בוחרים ליברלים ומתונים מהצבעה למלוכנים. מתוך 401 חברים בבית הנבחרים הראשון של הרסטורציה, 350 היו מלוכנים קיצוניים; המלך בעצמו קרא לבית נבחרים זה "הבית שאינו ניתן להשגה" (בהתכוונו להשגת המהפכנים). בית הנבחרים הזה חוקק חוקים לדיכוי המהפכה, ודן למוות את מרשל נה ואת קולונל לבדוייר ולכלא והגלייה כ-250 מהפכנים נוספים ביניהם ג'וזף פושי, לזאר קרנו וקמבסרס.

טרור לבן נגד שחורים בארצות הברית

כנופיות ברחבי ארצות הברית, במיוחד במדינות הדרומיות, הפעילו טרור על אזרחים שחורים ועל לבנים התומכים במתן זכויות אזרח לשחורים בזמן הרקונסטרוקציה ולאחריה בצורה זו או אחרת משנות השישים של המאה ה-19 עד שנות השישים של המאה ה-20. תחילת פעילות זו ב-1867, לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית. הקו קלוקס קלאן, הארגון המפורסם ביותר בתחום, רצח, שדד, אנס והתעלל בשחורים ורפובליקנים בדרום ארצות הברית בשם שימור הציוויליציה הלבנה.

במהלך שנות השישים של המאה ה-19 המפלגה הרפובליקנית הגנה על זכויות האזרח של האזרחים האפרו-אמריקנים והמפלגה הדמוקרטית ייצגה בעיקר בעלי חוות גדולות מהדרום שלפני מלחמת האזרחים החזיקו בעבדים רבים.

טרור אנטי-קומוניסטי

טרור לבן ברוסיה

אחרי מהפכת אוקטובר ברוסיה, התאגדו באופן רופף הכוחות שהתנגדו למהפכה הבולשביקית תחת הצבא הלבן. הצבע הלבן נבחר לייצג את התנועה הזו מאחר שהיה הצבע המסורתי של המלוכה ברוסיה (הצאר הרוסי כונה גם "הצאר הלבן"). ב-1918, פתחו כוחות אלה את מלחמת האזרחים ברוסיה נגד הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של רוסיה, החדשה יחסית. שני הכוחות ביצעו פעולות אלימות נגד מתנגדים וחשודים בריגול בטריטוריה בה שלטו. מעצרים המוניים והוצאות מהירות להורג שבוצעו על ידי הצבא הלבן נודעו כ"טרור לבן".

עקב האמור לעיל, המונח "טרור לבן" נעשה כינוי לכל טרור אנטי-קומוניסטי שבוצע בתומכי קומוניסטים, ותומכי קומוניסטים לכאורה, ברחבי העולם במאה ה-20.

טרור לבן (אנטי קומוניסטי) בארצות הברית

בארצות הברית הטרור הלבן נעשה בעיקר בצורה מוראלית על ידי סילוק כל מי שנחשד בקומוניזם מעמדה בעלת השפעה חברתית כלשהי, גם אם החשד לא היה מבוסס בעליל. למעשה, היה זה מקרה קלאסי של ציד מכשפות.

האדם הידוע ביותר כרודף קומוניסטים וקומוניסטים-לכאורה הוא ג'וזף מקארתי שעל שמו נקראת התופעה של רדיפה ממשלתית את אלו שדעותיהם הפוליטיות אינן תואמות את של הממשל - מקארתיזם. בעזרת ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקאית האשים מקארתי רבים מבכירי החברה האמריקאית - בצבא, בממשל, ובחברות המסחריות הגדולות- בקומוניזם, בהתאם למפה הפוליטית-חברתית שהוא רצה לשרטט.

ב-1995 נחשפו מסמכי וינונה, מדובר בכמות גדולה של מסמכים מוצפנים, אשר יורטו מתקשורת סובייטית מסווגת על ידי המודיעין הבריטי והאמריקני במהלך מלחמת העולם השנייה והשנים לאחריה. המסמכים כללו רשימת תושבים בארצות הברית ששיתפו פעולה בדרך כלשהי עם המודיעין הסובייטי. הרשימה לא תאמה, בלשון המעטה, את אישומי מקארתי.

טרור לבן בבולגריה

הטרור הלבן בבולגריה התרחש בזמן כהונתה של ממשלת הימין של אלכסנדר צאנקוב (1923-1926). המפלגה הקומוניסטית הבולגרית דוכאה באכזריות והוכרז ממשל צבאי. ב-1925, לאחר הפצצה בסופיה שנועדה לצאר בוריס השלישי, הוצאה המפלגה הקומוניסטית מחוץ לחוק והרדיפות נגדה הסלימו, אישים רבים שהביעו תמיכה בעקרונות קומוניסטים נשפטו ואף נהרגו, דוגמת גאו מילב.

טרור לבן בגרמניה

אלפי אזרחים נהרגו בידי הפרייקור והצבא הגרמני אחרי כישלון מהפכת נובמבר בגרמניה

טרור לבן בהונגריה

ערך מורחב – טרור לבן (הונגריה)

אחד המקרים הראשונים של טרור לבן אנטי-קומוניסטי מחוץ לרוסיה הוא הטרור הלבן ההונגרי. פעולות תגמול בוצעו בידי כוחות חמושים דוגמת "הצבא הלאומי" של מיקלוש הורטי אחרי נפילת הרפובליקה הסובייטית של הונגריה נגד יהודים ושמאלנים, בעיקר כנקמה על הטרור האדום שהופעל בשנותיה האחרונות של הרפובליקה הסובייטית. אחריותו ואשמתו המוסריות של הורטי לפעולות מוטלות בספק בקרב ההיסטוריונים: הורטי לא פקד על אנשיו לבצעם, למעשה הוא אסר ביצוע פעולות כאלה, אך בפועל הוא לא נקף אצבע למנוע אותן.

טרור לבן בטאיוואן

תחילת הטרור הלבן בטאיוואן הוא בתקרית 228 כאשר, תחת שלטון צבאי (1949–1987), דוכאו כל חילוקי הדעות הפוליטיים וכל דיון על הטבח שבוצע בתקרית הנ"ל הושתק.

במהלך הטרור הלבן כ-140,000 טאיוואנים נעצרו או הוצאו להורג באשמת התנגדות למפלגת הקוומינטנג בהנהגת צ'יאנג קאי שק. הטאיונים הנרדפים תויגו כמרגלים לטובת הקומוניסטים הסינים. הטרור הלבן נטע מרמור בקרב הטאיוונים המקוריים כלפי הקוומינטנג, צ'יאנג קאי שק וכלפי המתיישבים מסין.

החשש להזכיר את תקרית 228 ואת הטרור הלבן פחת בהדרגה, עם ביטול הממשל הצבאי. האירעים המסמלים יותר מכל את קץ ההדחקה הם ייסוד אנדרטה לזכר ההרוגים ופרסום התנצלות רשמית עי-ידי נשיא הרפובליקה לי טנג-הוי.

טרור לבן בסין

טרור לבן התרחש במהלך מלחמת האזרחים הסינית, במאמץ לדכא את הקומוניסטים ותומכיהם על ידי הקוומינטנג בראשות צ'יאנג קאי שק. בתחילת אפריל 1927 התפשט הטרור הלבן לרוב הערים הגדולות במדינה, בעיקר לשאנגחאי.

הטרור בוצע במתכונת של "יחידות מוות" המסתובבות ברחובות ומורות על רציחת כל מי שנחשד בתמיכה בקומוניסטים.

טרור לבן בפינלנד

לאחר מלחמת האזרחים הפינית ב-1918 כלא הצבא הלבן המנצח אלפי חיילים מהצבא האדום במחנות ריכוז. מחלות, רעב ותשישות שהרגו ב"אדומים" לאחר הרשעתם בבגידה נחשבים כטרור לבן. הטרור הלבן הפיני יצר יותר קורבנות מזה האדום לפני המלחמה.