יאיר שפרינצק

יאיר שפרינצק
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	8 בנובמבר 1911; תל-אביב, האימפריה העות'מאנית
פטירה	6 בספטמבר 1999 (בגיל 87); רחובות, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	רחובות
השכלה	האוניברסיטה החופשית של בריסל
מפלגה	מולדת
	21 בנובמבר 1988 – 13 ביולי 1992; (3 שנים)
כנסות	12
	חוקר בכיר במחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן; יו"ר הוועד הציבורי למען הקמת מתקן זרחין להמתקת מי ים; חבר הנהלת התנועה למען ארץ ישראל השלמה;
	חוקר בכיר במחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן; יו"ר הוועד הציבורי למען הקמת מתקן זרחין להמתקת מי ים; חבר הנהלת התנועה למען ארץ ישראל השלמה;

יאיר שפּרינצַק (8 בנובמבר 1911 – 6 בספטמבר 1999) היה כימאי ופוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת מטעם מפלגת מולדת בכנסת ה-12.

ביוגרפיה

נולד בארץ ישראל לחנה וליוסף שפרינצק, שהיה יושב ראש הכנסת הראשון^[1]. בצעירותו גדל בנווה צדק ואהב לשחק כדורגל בחולות^[2]. למד בגימנסיה העברית רחביה בירושלים, ולאחר מכן למד כימיה באוניברסיטה החופשית של בריסל. במאי 1940 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית^[3]. כיהן כחוקר בכיר במחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן, ומטעמה שהה בתחילת שנת 1954 בארצות הברית למשך מספר חודשים^[4]. בהמשך היה ראש המחלקה לכימיה אורגנית^[5] במכון ויצמן. בשנת 1963 מונה לפרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב^[6]. במחקריו התמקד בתחום ההתפלה. היה מתומכיו הראשונים של אלכסנדר זרחין בשנות ה-50^[7]^[8], נאבק כדי שהמדינה תממן הקמת מתקן בשיטתו של זרחין^[9] ובשנת 1965 שימש יו"ר הוועד הציבורי למען הקמת מתקן זרחין להמתקת מי ים^[10].

שפרינצק היה חבר הנהלת התנועה למען ארץ ישראל השלמה^[11], כתב מאמרים נגד נוסחת "שטחים תמורת שלום"^[12] והשתתף בהפגנות למען ההתנחלויות^[13]. היה חבר במוסדות "לע"ם", ממתנגדי הסכם השלום בין ישראל ומצרים^[14] וממקימי "התחיה" בשנת 1979^[15]. הוא פרש מהתחייה לאחר שחברי הכנסת שלה נכנסו לממשלתו של בגין שפינה את סיני^[2]. בשנת 1988 נבחר לכנסת ה-12 מטעם מפלגת מולדת שהטיפה לטרנספר^[16].

שפרינצק נכנס לכנסת בגיל 77, והחזיק בתואר חבר הכנסת המבוגר ביותר שנכנס לראשונה לכנסת, עד לבחירתו של רפי איתן ממפלגת גיל שנכנס לכנסת ה-17 בגיל 79. מתוקף היותו זקן חברי הכנסת ה-12, היה שפרינצק היושב-ראש הזמני של המליאה עד לבחירתו של דב שילנסקי כיושב-ראש קבוע. שפרינצק ניסה להתחמק מהתפקיד של "זקן חברי הכנסת" וטען שהוא בן 66 בלבד, אולם לאחר בירורים התעקשו במזכירות הכנסת על גילו האמיתי^[17]. נאום הפתיחה שלו כלל תמיכה ברעיון הטרנספר וגרר קריאות ביניים רמות מספסלי השמאל^[18].

משפחה

במשך למעלה מ-60 שנה היה נשוי לשלומית, נכדתה של בתיה מקוב, ולהם ארבעה ילדים. המשפחה התגוררה ברחובות.

קישורים חיצוניים

יאיר שפרינצק, באתר הכנסת
יאיר שפרינצק, באתר כנסת פתוחה
השקר הפלסטיני והשתיקה הישראלית / יאיר שפרינצק
יאיר שפרינצק, בזכות המורים, דבר, 24 באוקטובר 1958

הערות שוליים

^ מעומק לבנו הננו מברכים, הפועל הצעיר, 24 בינואר 1912
^ ¹ ² בילי מוסקונה-לרמן, יאיר שפרינצק. מי זוכר אותו?, מעריב, 25 במאי 1990
^ פקולטות לפדגוגיה וחקלאות באוניברסיטה, הַבֹּקֶר, 1 במאי 1940
^ יחיד וציבור, זמנים, 8 במרץ 1954
^ כ"ה שנים למבון זיו צויינו בטקס חגיגי, על המשמר, 28 באפריל 1959
^ מנויים באוניברסיטת ת"א, הַבֹּקֶר, 28 בפברואר 1963
^ זרחין אחראי לתיכנון המיתקן, למרחב, 21 באוגוסט 1956
^ מאשימים את המועצה המדעית בהשהיית התכניות של זרחין, דבר, 20 באוגוסט 1956
^ שני פרופסורים עורכים ויכוח על שיטת זרחין להתפלת מי ים, מעריב, 18 במאי 1964
ייעשה הנסיון וייתם הויכוח, דבר, 31 במאי 1964; המשך
^ קנאת מומחים מנעה הושטת עזרה, הַבֹּקֶר, 10 באוגוסט 1965
^ בורג: לא קדום מפריעה לערבים אלא עצם קיומנו, דבר, 18 במאי 1976
מערת המכפלה נפתחה לתפילות יהודים וערבים, דבר, 21 באוקטובר 1976
מרדכי אלקן, "להצביע רק עבור מפלגות הכוללות במצען התנחלות בכל חלקי ארץ־ישדאל", מעריב, 28 בפברואר 1977
^ יאיר שפרינצק, תמרון כתחליף לעמידה על זכותנו, מעריב, 9 באוגוסט 1974
^ ח"כ בן פורת: כל שעל אדמה הוא שעל שלנו, מעריב, 20 באוקטובר 1974
^ יאיר שפרינצק, שמים רגל לסאדאת, מעריב, 9 בפברואר 1981
^ דיון בביתו של יובל נאמן על מצב המפלגה החדשה, דבר, 27 במאי 1979
^ הדס מנור, פרופ' שפרינצק ממולדת: הטרנספר הוא המשך דרכם של ברל כצנלסון ובן גוריון, מעריב, 4 בנובמבר 1988
^ מנחם רהט, 10 השנים האבודות של פרופ' שפרינצק, מעריב, 11 בנובמבר 1988
^ אריה בנדר, הנשיא ביקש; "היזהרו בכבוד הבית" והמליאה געשה, מעריב, 22 בנובמבר 1988

[1] מעומק לבנו הננו מברכים, הפועל הצעיר, 24 בינואר 1912

[בילי_לרמן-2] ¹ ² בילי מוסקונה-לרמן, יאיר שפרינצק. מי זוכר אותו?, מעריב, 25 במאי 1990

[3] פקולטות לפדגוגיה וחקלאות באוניברסיטה, הַבֹּקֶר, 1 במאי 1940

[4] יחיד וציבור, זמנים, 8 במרץ 1954

[5] כ"ה שנים למבון זיו צויינו בטקס חגיגי, על המשמר, 28 באפריל 1959

[6] מנויים באוניברסיטת ת"א, הַבֹּקֶר, 28 בפברואר 1963

[7] זרחין אחראי לתיכנון המיתקן, למרחב, 21 באוגוסט 1956

[8] מאשימים את המועצה המדעית בהשהיית התכניות של זרחין, דבר, 20 באוגוסט 1956

[9] שני פרופסורים עורכים ויכוח על שיטת זרחין להתפלת מי ים, מעריב, 18 במאי 1964
ייעשה הנסיון וייתם הויכוח, דבר, 31 במאי 1964; המשך

[10] קנאת מומחים מנעה הושטת עזרה, הַבֹּקֶר, 10 באוגוסט 1965

[11] בורג: לא קדום מפריעה לערבים אלא עצם קיומנו, דבר, 18 במאי 1976
מערת המכפלה נפתחה לתפילות יהודים וערבים, דבר, 21 באוקטובר 1976
מרדכי אלקן, "להצביע רק עבור מפלגות הכוללות במצען התנחלות בכל חלקי ארץ־ישדאל", מעריב, 28 בפברואר 1977

[12] יאיר שפרינצק, תמרון כתחליף לעמידה על זכותנו, מעריב, 9 באוגוסט 1974

[13] ח"כ בן פורת: כל שעל אדמה הוא שעל שלנו, מעריב, 20 באוקטובר 1974

[14] יאיר שפרינצק, שמים רגל לסאדאת, מעריב, 9 בפברואר 1981

[15] דיון בביתו של יובל נאמן על מצב המפלגה החדשה, דבר, 27 במאי 1979

[16] הדס מנור, פרופ' שפרינצק ממולדת: הטרנספר הוא המשך דרכם של ברל כצנלסון ובן גוריון, מעריב, 4 בנובמבר 1988

[17] מנחם רהט, 10 השנים האבודות של פרופ' שפרינצק, מעריב, 11 בנובמבר 1988

[18] אריה בנדר, הנשיא ביקש; "היזהרו בכבוד הבית" והמליאה געשה, מעריב, 22 בנובמבר 1988

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]