ישיבת בית אורות
 | |
| ישיבת בית אורות, אפריל 2013 | |
| ישיבת הסדר | |
|---|---|
| השתייכות |
ציונות דתית ישיבת הסדר |
| תקופת הפעילות | ה'תש"ן–הווה |
| מייסדים |
הרב חנן פורת |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הווה הרב חן חלמיש |
| מיקום | |
| מיקום | הר הזיתים, ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°47′10″N 35°14′47″E / 31.78611°N 35.24639°E |
| אתר ישיבת בית אורות | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת בית אורות | |
  | |
ישיבת בית אורות הייתה ישיבת הסדר ששכנה בהר הזיתים בירושלים, סמוך לאוניברסיטה העברית בשכונת בית אורות. בישיבה היו מכון ללימוד הוראה, תוכנית עיון אליבא דהלכתא וכולל ללימוד רבנות. הישיבה נסגרה בעקבות סכסוך וחילוקי דעות בהנהלתה. באלול שנת תשפ"ג ספטמבר 2022 נפתחה מחדש הישיבה במסגרת, "בית מדרש ירושלמי לבוגרי צבא בית אורות" בראשות הרב חן חלמיש והרב אלחנן בן נון
ראשי הישיבה בעבר היו הרב בני אלון, הרב אלחנן בן נון והרב דני איזק. כיום ראש הישיבה הוא הרב חן חלמיש.
תולדות הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבית שבו נמצאת הישיבה הוקם בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי הילדה אנדרסון, עיתונאית שוודית נוצרייה ושליחתו של עיתון בשם "כרמל". היא קראה לבית "הקן השוודי של ירושלים", והוא שימש גם לאירוח נכבדים, בהם הקיסר האתיופי היילה סלאסי ונסיך הכתר השוודי גוסטב. אנדרסון נהרגה ב-1948, מכדור של צלף[1][2].
הבית הועבר לבעלות משפחתה של אנדרסון ומאוחר יותר רכש אותו מוחמד עיסא אבו סאביטאני, איש עסקים תושב שכונת אבו תור, והשכירו. יורשיו מכרו את הבית והקרקע שסביבו בשנת 1985, תמורת כמה מיליוני דולרים, לארווין מוסקוביץ'[3]. תחילה הבניין היה מיועד לאכלס את הסניף הירושלמי של מפלגת מפד"ל. אחר כך יזמו הרב חנן פורת והרב בנימין (בני) אלון את הקמתה של הישיבה. הישיבה הוקמה לזכרו של גיורא אשכנזי, מ"פ בחטיבת הצנחנים ומפקדו של פורת, אשר נהרג בקרב במקום במלחמת ששת הימים. לאחר פעולות שיפוץ שנמשכו כארבע שנים, תלמידי הישיבה החלו בלימודיהם באוגוסט 1990[4]. הרב אלון עמד בראש הישיבה עד לבחירתו כחבר הכנסת בה'תשנ"ו (1996).
בספטמבר 2001 הורה השר לתשתיות לאומיות, אביגדור ליברמן, לחברת החשמל לחבר את בית אורות לרשת החשמל של ישראל, במקום הרשת של חברת החשמל המזרח ירושלמית[5].
בינואר 2010 אישרה עיריית ירושלים תוכנית בנייה להקמת ארבעה מבנים נוספים במקום, שבהם 24 יחידות דיור עבור משפחות של אנשי הצוות והאברכים הלומדים בישיבה[6]. טקס הנחת אבן פינה למבנים החדשים נערך בינואר 2011, בנוכחות מייק האקבי, מושל ארקנסו לשעבר[7]. בשנת ה'תשע"ד (2014), נחנכה שכונת המגורים ובה עבר להתגורר הרב דוב ליאור[8]. מתחם הישיבה הממוקם בסמיכות לשכונת א-טור סבל מהתפרעויות הכוללות זריקת אבנים והתנכלויות לתושבים היהודים במקום[9].
בשנת 2014 התפתח עימות בין מייסדי הישיבה לבין אישים בוועד המנהל של העמותה. מנהלי העמותה פיטרו את ראש הישיבה ובקשו לאחד את הישיבה עם ישיבת "תורה בציון" של הרב יצחק נריה. מייסדי העמותה, שלא היו מעורבים בניהולה במשך שנים רבות יצאו נגד הפיטורין. בספטמבר 2019 החזיר בית המשפט העליון לבית המשפט המחוזי לבירור נוסף את שאלת זהותם של חברי העמותה שיכריעו לגבי עתיד הישיבה[10]. בינואר 2022 נקבע סופית על ידי בית המשפט העליון שהשליטה בישיבה תהיה בידי ראש הישיבה ומייסדי העמותה[11].
תוכניות לימוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תשע"ה נוסדה בישיבה תוכנית תורת המדינה, כתוכנית הראשית הנלמדת בה. מטרת התוכנית היא עיסוק בדמותה של מדינת ישראל על פי התורה ופיתוח מדיניות מעשית תואמת. במסגרת התוכנית ישנו עיסוק בזמן הישראלי, בתורת ביתא ישראל, בחוק הורים וילדיהם ועוד. הישיבה ארגנה כנסים בחלק מנושאים אלה.
בישיבה גם תוכנית עיון אליבא דהלכתא בנשיאות הרב דוב ליאור.
אירועים במהלך השנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זמן אלול - נהוג לעלות לקברו של הראי"ה קוק בהר הזיתים ביום פטירתו, ג' באלול, ולומר שם פרקי תהלים לעילוי נשמתו ועוד מגדולי ישראל הקבורים שם. לאחר תפילת מנחה מעבירים רבני הישיבה שיעורים במסגרת יום עיון העוסק ברב קוק ובתורתו. לאורך זמן אלול מתקיים שיעור יומי באורות התשובה.
- יום ירושלים - בליל כ"ז באייר מתקיים האירוע השנתי המרכזי של הישיבה, בהשתתפות תורמים והציבור הרחב. הערב מתחיל בשיחה מפי ראש הישיבה הרב דני איזק, בענייני ירושלים והכמיהה לשוב למקדש ולעבודתו. השיחה מתקיימת בדרך כלל בכביש הגישה לישיבה בנקודה הצופה אל הר הבית. לאחר תפילת ערבית, מתקיימת "סעודת ליל יום ירושלים", במהלכה מדברים רבנים, פוליטיקאים ועוד. בבוקר יום ירושלים מגיעים תלמידי ורבני ישיבות ליום לימוד שבו מדברים רבנים, אישי ציבור וגיבורי ישראל שונים. בשעות הצהריים, לאחר השיעורים, יוצאים סיורים בהר הזיתים והעיר העתיקה, המודרכים על ידי תלמידי הישיבה.
- תשעה באב - קבוצות מגיעות במהלך הערב לסיורים תוך כדי תצפית על הר הבית.
פעילות קהילתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תלמידי השנה הרביעית והחמישית בישיבה נפגשים באופן קבוע עם בני נוער בשכונת הגבעה הצרפתית, במסגרת פרויקט שמטרתו לסייע לבני הנוער להשלים את בחינות הבגרות.
הפעילות ההתנדבותית כוללת גם פעילות במסגרת "גשר" עם בני נוער חילוניים הבאים להתארח בישיבה. במהלך הסדנאות נערכים דיונים על נושא ההווי הדתי במדינה, על ערכים המעסיקים את הנוער ועל התמודדות של בני נוער דתיים וחילוניים עם חיי היומיום.
הישיבה מקיימת קשרים גם עם האוניברסיטה העברית בקמפוס הר הצופים, במסגרת זו מעבירים רבנים מהישיבה שיעורי יהדות באוניברסיטה[12].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ישיבת בית אורות
ישיבת בית אורות (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משה חננאל, "רצח הגברת עם הסוכריות", בתוך: ירושלמים: מסע בספר הטלפון המנדטורי 1946, הוצאת מגזין ארץ הצבי, 2007
- ^ ניר חסון, תעלומת הרצח של המיסיונרית השוודית בי-ם, באתר הארץ, 4 בפברואר 2011
- ^ שוקי לבנון, תלמידי ישיבה התנחלו בלב שכונה ערבית בי־ם, חדשות, 26 באוגוסט 1990
- ^ חנן שלאין, תלמידי "בית אורות" על הר הזיתים החלו אתמול בלימודיהם בישיבה, מעריב, 27 באוגוסט 1990
- ^ נדב שרגאי, שכונות יהודיות במז' י-ם יחוברו לרשת החשמל הישראלית, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2001
- ^ יהונתן ליס, יאיר אטינגר, עיריית ירושלים אישרה להקים ארבעה בניינים חדשים בישיבת בית אורות במזרח העיר, באתר הארץ, 5 בינואר 2010
- ^ ניר חסון, אבן פינה לשכונה חדשה בירושלים; "הבנייה בירושלים רק מקרבת את השלום", באתר הארץ, 31 בינואר 2011
- ^ חנן גרינווד, הרב דוב ליאור עזב את קריית ארבע באופן רשמי, 04.02.15
- ^ עמרי מניב, תלמידי ישיבת "בית אורות" שבשכונת א-טור מציגים את "יומן המלחמה" שלהם, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 23 בנובמבר 2014
- ^ ע"א 9981/17 שלמה צוויקלר ואח' נ' אלחנן בן נון ואח', ניתן ב־8 בספטמבר 2019
- ^ ע"א 6422/20 אלחנן בן נון ואח' נ' שלמה צוויקלר ואח', ניתן ב־31 בינואר 2022
- ^ אתר הישיבה
