לדלג לתוכן

עמוס הדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוס הדר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 7 בספטמבר 1923
נהלל, פלשתינה (א"י)
פטירה 13 בינואר 2014 (בגיל 90)
שם לידה עמוס הורביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה בית העלמין, נהלל
מפלגה רשימת פועלי ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה המערך
חבר הכנסת
8 באפריל 197520 ביולי 1981
(6 שנים)
כנסות 8 - 9
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמוס הדר (7 בספטמבר 192313 בינואר 2014) היה חבר הכנסת ומזכ"ל תנועת המושבים.

הדר נולד בנהלל בשם עמוס הורביץ, אחיו של יגאל הורביץ ובן דודם של משה, זוהר ואביבה דיין (גפן). הדר היה בוגר תנועת הנוער העובד והלומד, התגייס להגנה, שירת בבריגדה בתקופת מלחמת העולם השנייה. במלחמת העצמאות לחם בקרבות עמק הירדן ובקרבות משמר העמק. הדר שימש מזכיר מושב נהלל ומרכז ועדת המשק של תנועת המושבים. בשנת 1954 החל לפעול בנגב בהתנדבות מטעם תנועת בני המושבים. באותה שנה הצטרף הדר לרפ"י, ממנה התפלג ב-1968 והתאחד אל מפלגת העבודה. בשנת 1975 הוא החל לכהן כחבר הכנסת במקומו של עוזי פיינרמן. כהונתו של הדר בכנסת נמשכה לאורך הכנסות השמינית והתשיעית. בתום כהונתו הוא כיהן כמזכ"ל תנועת המושבים (19821985).

עמוס הדר נולד בשם עמוס הורביץ בשנת 1923 במושב נהלל. היה הרביעי מבין חמישה ילדיהם של יונה הורביץ ובלה דיין. כילד עבד במשק המשפחתי ולמד בבית הספר בנהלל.

שירותו בהגנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנער צעיר התגייס לארגון ההגנה. נשלח לקורס מ"כים בביתן אהרון ושימש כמדריך בהגנה, אך רצה להתנדב לצבא הבריטי. לאחר שנאסר עליו להתגייס, הפך לנוטר.

השירות בבריגדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1944 כשהוכרז על הקמת הבריגדה היהודית, מתוך כוונה שתיטול חלק אמיתי בחזית מול הגרמנים, החליט להתגייס, וניתנה לו הסכמה לכך. ב-1.11.1944 התגייס ביחד עם עוד שישה חברי נהלל לצבא הבריטי.

הוא התחיל את שירותו בהכשרה בסרפנד (צריפין), ולאחר מכן עברו למצרים לאימוני נשק ושדה.

ב-5 במאי 1945, נחתו באיטליה, חנו בטרוויזיו והצטרפו לבריגדה. התחילו לפגוש בפליטים, והתארגנו יחידות ואנשים שטיפלו בפליטים. הוא המשיך להעלות בסולם הדרגות והיה לקורפורל.

במאי 1946 הצבא הבריטי עמד לשחרר את הבריגדה. מכיוון שהבריגדה עסקה רבות בפעילות עם הפליטים, כולל הבריחה, הגיעו למסקנה שצריך להשאיר חיילים מהבריגדה באירופה למען שלוש מטרות:

1. טיפול קהילתי טכני במחנות הפליטים

2. הבריחה – הברחת האנשים לארץ ישראל באוניות המעפילים

3. הכנת עתודה לצבא בארץ

הדר יועד לעסוק בהדרכה בנשק. המדריכים עסקו גם בחינוך הציוני וגם בהדרכה צבאית. הוא ישב בפולונה, איטליה, למרגלות האלפים, ואימן את הפליטים. שם נתקל לראשונה בארגון הג'וינט (JDC) שכלכל את המחנות, ובכללם את המדריכים.

במחנה פולונה הכיר את בתיה ברקוביץ, בת טרנסילבניה, רומניה, ניצולת אושוויץ, שהייתה חיילת במחנה הפליטים ונשארה כאחראית המטבח במחנה, והם הפכו לזוג.

החזרה לארץ ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באפריל 1947 חזר עם בתיה לישראל בעלייה ג', באונייה "מרתון". החזרה הייתה מאיטליה לאוסטריה דרך מרסיי שבצרפת, וממרסיי באונייה לישראל. בעלייה ג' עלו עם סרטיפיקטים, אישורים. הדר חזר בשם של פליט ולא בשמו האמיתי. לבסוף הגיעו לנמל חיפה. לאחר כשלושה חודשים, בל"ג בעומר 1947, התחתנו עמוס ובתיה.

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדר מונה לקצין מבלי שעבר קורס קצינים, ובכך נמנה רק עם אחדים שקיבלו דרגות קצונה מבלי לעבור את הקורס. ביום היוולדו של בנו הבכור אבנר, ב-11 במרץ 1948, גויס הדר באופן פעיל כמפקד בחטיבת גולני. הוצב בתחילה בשמרון. לקח חלק בהתקפה על משמר העמק שהתרחשה זמן קצר לאחר מכן.

במלחמת העצמאות השתתף בכל החזיתות בהן התרחשה המלחמה, למעט בכיבוש העיר אילת.

בספטמבר 1956 נסע מטעם הצבא לצרפת ללמוד על טנקים חדשים ולהביאם לישראל. שם עברת את שם משפחתו מהורביץ להדר.

במלחמת ששת הימים לחם ברמת הגולן.

במלחמת יום כיפור, כשהיה בן 50, ולאחר נפילת בנו אבנר, השתתף כמפקד פלוגת טנקים בחזית הגולן. במקביל, בנו אמנון נלחם כשריונר בחזית הדרום.

השתחרר מהצבא בדרגת סגן-אלוף.

הדרכת עולים בנגב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באפריל 1954 קרא בן-גוריון, במהלך כנס שהיה בנהלל, לבני המושבים הוותיקים להתנדב ולהדריך את העולים החדשים במושבים שבנגב. רבים מחברי נהלל, וביניהם הדר, לקחו חלק בהתנדבות זו. במסגרת ההתנדבות כיהן הדר מספר חודשים כמנהל תחנת הטרקטורים באימרא, ולאחר מיכן ניהל מתל אביב את ההתארגנות כולה.

שירות ציבורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1960 כיהן הדר כגזבר האגודה במושב נהלל, ומשנה זו ועד 1973 לסירוגין כיהן בתפקידים שונים בנהלל. בתקופה זו נבנה מכון התערובת, כביש העיגול, צי המכוניות גדל מאוד, נבנה קו השקיה, בית אריזה, והייתה פעילות חברתית וכלכלית נרחבת בנהלל.

בשנת 1964 הלך לרכז את ועדת המשק של תנועת המושבים. בשנה זו היה מאבק קשה על חוק המושבים. באותה תקופה הייתה ועידת הפילוג במפאי, והוקמה "רפ"י", ואז הצטרף הדר לרפ"י.

בשנת 1975 נכנס לכנסת השמינית מטעם המערך, וכיהן ביחד עם אחיו יגאל הורביץ (הליכוד), ועם בן דודו משה דיין. כיהן בכנסת במשך שתי קדנציות, ובשנת 1981 פרש ולא העמיד עצמו להצבעה חוזרת.

בנובמבר 1981 היה למזכיר תנועת המושבים.

לאחר פרישתו חזר הדר למשק החקלאי והיה לחקלאי בנהלל.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישא לבתיה הדר (ברקוביץ), ניצולת שואה אותה פגש באיטליה כאשר הכשיר ניצולי שואה לעלייה, אב לאבנר, שנפל במילוי תפקידו כטייס, ולאמנון, וסב לארבעה נכדים ושלושה נינים.

אילן יוחסין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב פינחס דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב קלימקר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אברהם דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
אליהו דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי שוורץ
 
רחל שוורץ
 
דבורה דיין
 
שמואל דיין
(ח"כ)
 
 
בלה (ויונה) הורביץ
 
 
 
 
 
אריה דיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראומה ויצמן
בעלה: עזר ויצמן
(נשיא המדינה)
 
רות דיין
 
משה דיין
(רמטכ"ל ושר חוץ וביטחון)
 
אביבה גפן
בעלה: ישראל גפן
(נכדו של הרב שם טוב גפן)
 
זוהר דיין
(לוחם הבריגדה)
יגאל הורביץ
(שר אוצר)
 
עמוס הדר
(ח"כ)
 
מרדכי דיין
 
משה דיין
(שגריר)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דב שיאון
(דובר צה"ל)
 
יעל דיין
(ח"כ)
 
 
אודי דיין
(פסל)
 
 
 
 
עוזי דיין
(סגן הרמטכ"ל וח"כ)
 
אב: יגאל תלמי
תמר דיין
 
 
 
אילנה דיין
(עיתונאית)
 
דני דיין
(יו״ר הנהלת יד ושם)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סב: יעקב שריד
אב: יוסי שריד
 
 
קרוליין לנגפורד
 
אסי דיין
(במאי, שחקן, וסופר)
 
מוקי בצר
(אלוף-משנה)
 
נורית גפן בצר
(מאיירת)
 
נורית גפן
 
יהונתן גפן
(משורר ועיתונאי)
 
אווה חדד
(שחקנית)
 
ענת בן ארי
 
צפריר בן ארי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישי שריד
(עו"ד וסופר)
 
רחלי שריד
(רופאה)
 
ליאור דיין
(סופר, עיתונאי)
 
שאול בצר
(במאי, תסריטאי וסופר)
אביב גפן
(מוזיקאי)
 
שירה גפן
(שחקנית וסופרת)
 
אתגר קרת
(סופר ותסריטאי)
 
 
 
גון בן ארי
(סופר, תסריטאי ובמאי)
 
 
  • באילן יוחסין זה מופיעים רק אישים שזכו לפרסום וחוליה המקשרת בין דורות ואבות המשפחה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]