פורטל:סין/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	הכתב הסיני הרגיל בשימוש כיום בסין, איננו הכתב בו השתמש קונפוציוס לכתיבת הגיגיו. הכתב הקדום היה מעוגל וידוע כיום כמעט אך ורק למומחים ולאמנים. ממנו התפתחה במהלך השנים גרסה סטנדרטית של כתב המכונה כיום כתב מסורתי ונהוגה בעיקר בהונג קונג ובטאיוואן. הכתב בסין עצמה הופשט אפילו יותר על ידי הממשל, ומכונה כתב מפושט.	עריכה | תבנית | שיחה
2	העיר האסורה שמה המקורי בסינית של העיר האסורה הוא "העיר הסגולה האסורה" (Zǐjinchéng), והוא ניתן לה עקב האיסור על פשוטי העם להיכנס אל תחום העיר. הסינים מאמינים כי הקיסר השמיימי שכן בארמון הניצב שם בעת שהותו בארץ.	עריכה | תבנית | שיחה
3	שנג'ן בלילה העיר שנג'ן הייתה בעבר כפר דייגים קטן, אולם לאחר שבשנת 1980 הוכרז כאזור כלכלי מיוחד, התפתחה העיר במהירות מסחררת, וכיום נחשבת בפסגת הפיתוח הכלכלי של סין העממית. עם אוכלוסייה של למעלה מ-10 מיליון בני אדם. ותמ"ג לנפש של כמעט 60 אלף יואן (כ-30 אלף שקל חדש).	עריכה | תבנית | שיחה
4	השושלת האחרונה בסין הייתה שושלת צ'ינג, עם זאת למעשה השושלת הסינית האחרונה, היא שושלת מינג. זאת מכיוון ששושלת צ'ינג, מקורה מבני המאנצ'ו (תושבי מנצ'וריה) ולא מבני ההאן.	עריכה | תבנית | שיחה
5	כוחות בוקסרים בטיאנג'ין מרד הבוקסרים איננו מה שעולה על דעתכם בשעה שאתם קוראים שורות אלו. זהו פשוט תרגום באנגלית לקבוצה שנקראה בסינית "אגרופי הצדק ההרמוני" (מתאגרף - בוקסר). הקבוצה יצאה נגד שושלת צ'ינג, והיוותה את פריצת הדרך הראשונה בדרך לביטול קיסרות סין.	עריכה | תבנית | שיחה
6	הדרקון הסיני מסמל בסין ברכה, הוא מיוצג כמביא הגשם, וקושר פעמים רבות למספר תשע, המוכר כמספר מביא מזל בסין. בשונה מהדרקון בתרבות האירופית, שם הוא מיוצג כיצור שוחר רעות ומפלצת. בסין נהג הקיסר להשתמש בדרקון כסמל, והסינים מאמינים כי שימוש בו, יכול להביא לריפוי.	עריכה | תבנית | שיחה
7	קטע מהחומה הגדולה של סין במשך השנים נקשרו מיתוסים רבים בחומה הגדולה של סין. הדעה המקובלת היא שכל החומה עשויה מלבנים, משתרעת ברציפות לכל רוחב צפון סין, נבנתה על ידי קיסר סין הראשון, צ'ין שה-חואנג, לפני 2,200 שנים, והיא המבנה היחיד מעשי ידי אדם שאפשר לראות מהירח. בפועל, החומה נבנתה בשלהי שלטון שושלת מינג לפני 450 עד 350 שנים בלבד. רובה היא סוללת עפר שנבנתה בטכניקה של אדמה נגוחה או סוללה כזו המחופה בלבנים בלבד. היא אינה רציפה באזורים שבהם יש מכשולים טבעיים. רובה התפורר, והחלק שבו מבקרים כיום מיליוני תיירים מדי שנה מצפון לבייג'ינג נראה שלם משום שעבר שיפוץ יסודי בשנות ה-50 של המאה ה-20. רוחבה המקסימלי של החומה הוא 9 מטרים ולכן הניסיון לראותה מהירח שקול לניסיון לראות שערת אדם ממרחק של 3 קילומטרים. לא רק שלא ניתן לראותה מהירח, גם ממסלול לווייני נמוך לא ניתן לראותה, בניגוד למבנה אחר מעשי ידי אדם, הפירמידה הגדולה של גיזה.	עריכה | תבנית | שיחה
8	הבנקאי היהודי יעקב ברגלס הגה בשנת 1939 תוכנית לפיה ייושבו מאה-אלף פליטים יהודים במחוז יונאן.	עריכה | תבנית | שיחה
9	חד-קרן לפי אגדה סינית, נובא בואו לעולם של הפילוסוף הסיני רב ההשפעה קונפוציוס על ידי חד-קרן אשר בפיו לוח ירקן בו תואר "מלך ללא ממלכה". הקיסר קאנג הסי העניק לקונפוציוס את התואר "המורה הדגול של כל הזמנים".	עריכה | תבנית | שיחה
10	על מנת להוכיח לאמה של אהובתו סונג מיילינג את רצינות כוונותיו לשאת אותה לאישה, נאלץ השליט הסיני צ'יאנג קאי שק להמיר את דתו מן הדת הבודהיסטית לדת הנוצרית. צ'יאנג היה מבוגר מלינג ב-11 שנים, נשוי, אב לשני ילדים, וגנרליסימו של הצבא הסיני, כאשר השנים נפגשו. לא פלא שהאם הביעה חששה מן החתן העתידי. הזיווג החזיק מעמד עד מותו של צ'יאנג - כארבעים ושמונה שנים.	עריכה | תבנית | שיחה
11	גינקגו דו אונתי העץ גינקגו דו אונתי הוא מין ייחודי של עצים, שמקורו בסין והוא בעל יכולת הסתגלות מצוינת ועמידות גבוהה לתנאים עירוניים, ולפיכך משמש כעץ נוי בארצות רבות בעולם. אורך החיים שלו רב ובסין ידוע על פריט שגילו כ־3,500 שנה. גינקגו דו אונתי הוא מאובן חי ונותר המין היחיד בימינו מתוך מחלקה שלמה של צמחים שהתקיימה לפני מאות מיליוני שנים.	עריכה | תבנית | שיחה
12	זיקוקין די-נור הסינים המציאו את אבק השריפה והשתמשו בו לא רק עבור רקטות, ששימשו ככלי נשק, אלא גם לשיגור זיקוקין די-נור. למעשה, הייתה זו גרסה ראשונית של המנוע הרקטי שמשמש כיום עבור רקטות, טילים ומשגרי לוויינים וחלליות.	עריכה | תבנית | שיחה
13	צבא הטרקוטה צבא הטרקוטה בסין הוא כינויו של המאוזוליאום של קיסר צ'ין הראשון, ובו יותר מ-7,000 דמויות חיילים בגודל טבעי, ערוכים לקרב עם שריוניהם, סוסיהם וכלי נשקם. הם עשויים טרקוטה ונקברו יחד עם הקיסר הראשון בשושלת צ'ין בשנת 210 לפנה"ס כדי שהוא יוכל להשתמש בהם גם בעולם הבא. הקברים הקיסריים של שושלות מינג וצ'ינג, גם הם בסין, הם קבוצה של 14 אתרים ומכלולי קבורה השייכים לתקופות שושלות מינג וצ'ינג. אתרים אלה הוכללו ברשימת המורשת העולמית במסגרת אתר בודד במספר שלבים בשנים 2000, 2003 ו-2004.	עריכה | תבנית | שיחה
14	עוגיית מזל אם יליד סין ישב במסעדה סינית, במדינה מערבית, הוא לא יכיר במאכלים המוצעים לו כחלק מהמטבח הסיני, וספק אם הוא יכיר מי מהמאכלים האלו בכלל. רוב המאכלים האלו הם וריאציה על מאכלים סיניים מקוריים או המצאות מצפון אמריקה. הם נועדו לרצות הן סועדים מערביים והן מהגרים מסין, במסעדות בבעלות סינים-אמריקנים, בעיירות קטנות ולאורך פסי הרכבת. המנות הותאמו לחך ולמנהגים הצפון-אמריקאים, כולל הוספת מנות מתאבן מעודנות בתחילת הארוחה, ומנות קינוח בסופה - דבר שאינו מקובל בסין. המנות הותאמו גם לחומרי הגלם המצויים בפנים אותה יבשת, תוך זניחת ירקות סיניים לא זמינים, ושימוש במרכיבים מעובדים ומשומרים. כך נוצרה סוגה קולינרית חדשה - מטבח סינו-אמריקאי.	עריכה | תבנית | שיחה
15	סמליל הרדיו הבינלאומי של סין איציק הסיני, השדרן העברי של הרדיו הבינלאומי של סין, מעיד כי עבורו, הקושי הגדול ברכישת השפה העברית בת זמננו היה הגיית צליל האות רי"ש ה"גרוני". דהיינו, העיצור ענבלי, חוכך, קולי או העיצור ענבלי, רוטט, שרוב הישראלים הוגים כיום כצליל האות רי"ש, בדומה להגיית צליל האות המקבילה בגרמנית ויידיש. אולם בהגייה הספרדית והתימנית של העברית נהוג עיצור מכתשי, מקיש, כמו בספרדית, בערבית ובמודל השפה הפרוטו-שמית. מלבד מיעוט הישראלים, שהוגים את העברית בת זמננו בהגיה עם סממנים ספרדיים ותימניים, יש עוד קבוצה של ישראלים, שמבטאת את הרי"ש כמו בהגיות אלו – חלק מהזמרים ומשדרני הרדיו.	עריכה | תבנית | שיחה
16	המושג "שפות סיניות" כשהוא כתוב במנדרין בניגוד למה שעשוי לחשוב אדם, שאינו מכיר את דרום מזרח אסיה, השפות סיניות אינן דומות כלל ליפנית. אמנם יש בשפות הסיניות וביפנית מילים שאולות אלו מאלו, אך הדבר דומה למילים השאולות בהן מאנגלית. אמנם יש ויכוחים בין בלשנים לגבי שיוך השפה היפנית למשפחת שפות זו או אחרת, אם בכלל. אך אף קבוצת מומחים לא נוטה לשייך אותה לשפות הסיניות.	עריכה | תבנית | שיחה
17	חה פנגשאן פאן ג'ונשון (סינית מסורתית: 潘均順 ; ‏סינית: 潘均顺 פיניין; Pān Jūnshùn‏; 1889 – 1974), היה פועל פשוט, שהיגר מהרפובליקה העממית של סין למזרח אירופה. הוא היה הסיני הראשון שלו הוענק התואר חסיד אומות העולם. זאת מכיוון, שהציל בתקופת השואה ילדה יהודייה, והסתיר אותה מהנאצים בביתו, שבאוקראינה, החל מינואר 1942 ועד אוגוסט 1943. סיני נוסף שהוענק לו תואר זה היה הדיפלומט חה פנגשאן (בתמונה), שבשירותו כקונסול דיפלומטי בווינה הציל מאות ואולי אפילו אלפי יהודים, כשהוא הנפיק להם אשרות הגירה לשאנגחאי, בניגוד מוחלט להסכמים הבין לאומיים ולהוראות הממונים עליו. רוב הניצולים השתמשו באשרה רק כדי לצאת ממדינות בשלטון נאצי, ולא טרחו כלל להגיע לסין. אולם חלקם כן הגיעו ליעד האשרה, וביניהם היה הרופא המפורסם, ד"ר יעקב רוזנפלד, שהתגייס שם לצבא השחרור העממי, והתקדם בו לדרגת גנרל.	עריכה | תבנית | שיחה
18	צילום מזויף של קייטניג-וור בשנת 1993, רכשו זואולוגים מספר זוגות קרניים ספיראליות יוצאות דופן בשוקי הו צ'י מין סיטי בווייטנאם. המקומיים טענו שהן שייכות לפרסתן דמוי תאו, המכונה קֵייטִינְג-וָור. הזואולוגים העניקו לו את השם המדעי "Pseudonovibos spiralis", שפירושו "שור מדומה בעל קרניים ספיראליות". הגילוי עורר התרגשות בקהילה המדעית, ועד שנות ה-2000 נעשו מחקרים מורפולוגיים וגנטיים רבים על הקרניים, כדי לקבוע האם הקייטינג-וור משויך לתת משפחת הפרים, היעלים או הצבאיים. תוצאות הבדיקות היו סותרות. למרות שטרם נמצאו ראיות ברורות יותר לקיומו של המין, ארגון השימור IUCN החליט לכלול אותו ברשימה האדומה, כמין בסכנת הכחדה. הארגון אף הוציא דו"ח מקיף אודות האיומים, התפוצה והביולוגיה של המין. בסופו של דבר, בשנת 2006, התברר שמרבית הקרניים הן זיוף, שנוצר מקרני תאו, בקר הבית וסאיגה, במטרה להימכר ביוקר. ארגון IUCN הובך, ונאלץ להסיר את המין מרשימתו. עם זאת ישנם חוקרים, שטרם השתכנעו באי קיומו של הקייטניג-וור. זאת בשל דיווחי עדי ראייה רבים, הופעתו בספרות הסינית ההיסטורית, והיותו מוכר בפולקלור הווייטנאמי והקמבודי.	עריכה | תבנית | שיחה
19	מפת קומת בית המלון בה החולה הראשון בהונג קונג הדביק רבים משכניו, מבלי לפגוש אותם פנים אל פנים. ב-2002, בסין, אדם נדבק במחלה לא מוכרת מחיות בר. הוא הדביק אנשים נוספים, ואלו התאשפזו והדביקו את רופאיהם, למרות כל אמצעי הזהירות של בתי החולים. אחד מהרופאים שנדבקו טס להונג קונג, על אף שחש ברע. שם הוא הדביק, בין השאר, עשרות מדיירי בית מלון שכלל לא פגש בהם, לאחר שהם עברו במסדרון אחרי שהוא, כנראה, התעטש בו. חקירות אפידמיולוגיות גילו גם שהנגיפים עברו דרך מערכת הביוב מדירת אחד המודבקים בעיר אל מערכת מיזוג האוויר של הבניין כולו, ומשם נישאו ברוח והדביקו את דיירי הבתים המשותפים הסמוכים. העיר הפכה למדגרת מגפת הסארס הקטלנית, שהתפשטה לכ-30 מדינות וחלו בה כ-8,000 איש. אולם לפתע, ארבעה חודשים מיום הדבקות החולה הראשון, ההידבקויות פסקו.	עריכה | תבנית | שיחה
20	פחד מהספרה ארבע, הידוע גם כטטראפוביה, הוא אמונה טפלה נפוצה במדינות מזרח אסיה כדוגמת סין, יפן, קוריאה וטאיוואן. המילה בסינית עבור המספר "ארבע" היא 四 (בפין-יין: sì), והיא נשמעת דומה מאוד למילה "מוות" (死 בפין יין sǐ) בדיאלקטים רבים של סינית מדוברת. באופן דומה, המילה ביפנית למספר 4 (שי) ובקוריאנית (사, סא) נשמעות דומות למילה "מוות" בכל אחת מהשפות. במדינות אלו נעשה מאמץ מיוחד להימנע מהופעה או מאזכור של הספרה 4. באופן דומה נמנעים במקומות אלו משימוש במספרים 14, 24, וכו' בשל הספרה 4 המופיעה בהם. כך למשל, מדלגים על מספרים אלו במספרי הקומות, החל מבתי מלון ומשרדים ועד דירות מגורים ובתי חולים. בתרבות המערבית ישנה אמונה טפלה דומה לגבי המספר 13, הידועה בכינוי "טריסקאידקפוביה". מקרה פרטי של אמונה טפלה זו הוא יום שישי ה-13	עריכה | תבנית | שיחה
21	סמלו של הבישוף הסיני פטר וו ג'ו'נוויי עם גאלרו סגול בהרלדיקה כנסייתית מופיע כובע הגאלרו בשלטי אצולה אישיים רבים, כשצבעם ומספר הגדילים שלהם משתנה בהתאם לדרגת איש הכמורה נושא השלט. בעוד שהתקנה קובעת שגאלרו של בישוף וארכיבישוף יהיה בצבע ירוק, בישופים סינים נמנעים מכך וחובשים גאלרו סגול או כחול במקום. הסיבה לכך היא שבסינית הביטוי "חובש כובע ירוק" משמעו בעל שנבגד על ידי אשתו.	עריכה | תבנית | שיחה
22	קיווי (Actinidia chinensis) הוא פרי בסדרת האברשאים שמקורו בדרום סין, כפי שרומז שמו המדעי. בשנת 1904 הובאו זרעי הפרי לניו זילנד, שם הונבטו ותורבתו לראשונה. עם התרחבות ענף גידול הפרי בניו זילנד קיבל את השם דומדמנית סינית (Chinese Gooseberry) בשל מוצאו הגאוגרפי. בשנת 1959 הוחלט לייצא את הפרי לארצות הברית. החברה המייצאת הניחה כי השם דומדמנית סינית לא יתקבל בעין יפה במערב, בשל המלחמה הקרה, והמליצה על שיווקו בארצות הברית תחת המותג Melonette. הצעה זו לא נתקבלה בקרב המייבאים ולכן הוצע שם חלופי - קיווי (Kiwifruit), על שם הציפור הלאומית של ניו זילנד, הקיווי, אשר דומה לפרי בצבעה ובצורתה‏.	עריכה | תבנית | שיחה
23	ג'ואו אנלאי הנרי קיסינג'ר, מדינאי אמריקאי, שכיהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית וזכה בפרס נובל לשלום ב-1973, שאל את ג'ואו אנלאי, ממייסדי סין הקומוניסטית וראש ממשלתה הראשון לצדו של מאו דזה-דונג, מה דעתו על המהפיכה הצרפתית של שנת 1789 והשלכותיה. המדינאי הסיני, שהיה אדם משכיל ובעל תארים אקדמיים ממספר אוניברסיטאות ענה: "מוקדם מדי מכדי לקבוע". הציטוט הפך למפורסם, אך בהמשך התברר שאנלאי התייחס לאירועי מאי 1968 בצרפת.	עריכה | תבנית | שיחה
24	ד"ר יעקב רוזנפלד, יהודי מלבוב, שגר בתל אביב ועבד בבית החולים אסותא, היה גנרל בסין העממית. רוזנפלד למד רפואה באוניברסיטת וינה, נעצר בשנת 1938 ונשלח למחנות הריכוז דכאו ובוכנוואלד. לאחר כשנה נמלט לסין, שם שירת כרופא מתנדב בצבא השחרור העממי וכמפקד בכיר בחיל הרפואה, במלחמת סין–יפן השנייה. במלחמת האזרחים הסינית העלה אותו מאו דזה-דונג לדרגת גנרל. לאחר ניצחון הקומוניסטים, ב-‎1949 פרש רוזנפלד מתפקידיו ועלה לישראל. בסין נבנתה אנדרטה לזכרו. שמו הסיני, לוֹ שֶנג (בכתב סיני מפושט: 罗生特), הונצח בשמות רחובות ובשם בית החולים בו עבד, שם גם הוצב פסלו. בשנת 2003, הנפיק הדואר הסיני סדרת בולים לכבודו.	עריכה | תבנית | שיחה
25	שלוש נערות אויגוריות גונאר יארינג, המתווך השוודי בין ישראל ומדינות ערב לאחר מלחמת ששת הימים, נולד כ"גונאר ינסון". יארינג היה בלשן שהתמחה בשפה האויגורית, שפה טורקית המדוברת בפי עם הנושא את אותו שם ומתגורר בעיקר במחוז האוטונומי שׂינְגְ'יָאנְג בצפון-מערב סין. הוא החליף את שם משפחתו ליארינג, שפירושו באויגורית "הידיד שלך", לאחר שב־1929 הצטרף למשלחת של מיסיונרים וביקר בעיר נווה המדבר קאשגאר הממוקמת על דרך המשי.	עריכה | תבנית | שיחה
26	מיקום הרפובליקה הסינית, המכונה גם טאיוואן, לחופי סין מעמדה הבינלאומי של טאיוואן נתון במחלוקת מאז גירשו הקומוניסטים את ממשלתו של צ'יאנג קאי שק מסין היבשתית לאי פורמוזה ב-1949. עם זאת, הכירו רוב המעצמות בממשלת טאיפיי כממשלה הלגיטימית של סין, וטאיוואן, הקוראת לעצמה הרפובליקה הסינית אף ישבה כאחת מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון במקום השמור לסין באומות המאוחדות. הדטאנט אותו הוביל נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון הביא לפיוס בין ארצות הברית לרפובליקה העממית של סין ולסילוקה של טאיוואן מהאו"ם ב-1971 ולהחלפתה על ידי סין העממית.	עריכה | תבנית | שיחה
27	רבים המאמינים בפן המיסטי של הפנג שווי טוענים כי בניין הבנק של סין בהונג קונג תוכנן על ידי איי אם פיי בצורת סכין על מנת להטיל "קללה" על בניין בית הממשל וכן על מתחרי הבנק של סין – סיטיגרופ. התכנון המכוון הוא כמובן אגדה אורבנית אשר גורסת גם כי תכנון בניין סיטיגרופ בוצע על ידי מומחי פנג שווי במטרה להדוף את הקללה או הקרינה השלילית המוקרנת מבניין הבנק של סין.	עריכה | תבנית | שיחה
28	פרה תנובת החלב הממוצעת של הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם - 11 אלף ליטר בשנה, והיא עומדת על ככפול מתנובות החלב של המדינות המפותחות באירופה. בעקבות הסכם שנחתם ב-2007 עם גורמי ממשל סיניים, מועצת החלב הישראלית התחייבה לגלות לסינים את כל הסודות המקצועיים כדי להעלות ב-70% את תפוקת החלב, ולהגיע לתפוקה הישראלית. הערות שוליים	עריכה | תבנית | שיחה
29	צ'יאונה סוגיהארה בשנת 1939 חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, הקונסול היפני בקובנה שבליטא, העניק ליהודים רבים אשרות כניסה ליפן. כ-5,000 יהודים, חלקם אזרחי פולין שנמלטו לליטא, וחלקם תושבי ליטא, ובהם בחורי ישיבה רבים בעיקר תלמידי ישיבת מיר, ישיבת חכמי לובלין וישיבת תומכי תמימים, יצאו בזכות פעילות זו מליטא, ועמם ראש ישיבת מיר הרב חיים שמואלביץ המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין, והאדמו"ר מאמשינוב רבי שמעון שלום קאליש. הם נמלטו לקוֹבה שביפן דרך סיביר ברכבת הטרנס-סיבירית, שם שהו כתשעה חודשים. לפני ששירת באירופה, שימש סוגיהארה כדיפלומט ברפובליקה העממית של סין, וקנה לעצמו מעמד כה גבוה בשל הצלחות כמו קניית רכישת מסילת הרכבת הצפונית במנצ'וריה (שהייתה אז מדינת בובה של יפן) מידי ברית המועצות, בחצי המחיר שדרשו הסובייטים. מעמדו אפשר לו להישאר בשירות החוץ של יפן, למרות התפטרותו מהשירות בסין, כמחאה על הזוועות שנעשו תחת הכיבוש היפני.	עריכה | תבנית | שיחה
30	דגל אוסטרליה בדגל שבעת הכוכבים, שהציע הרצל למדינת היהודים, הכוכבים לא סימלו גרמי שמים, אלא את רעיון שבע שעות העבודה, שהציג בספרו. דגל ישראל שהתקבל בסופו של דבר, מכיל מגן דוד, שנקרא באנגלית "כוכב דוד", אך גם הוא לא מסמל שום גרם שמים. גם צורות הכוכבים בדגלי סין, ירדן וארצות הברית לא מסמלים גרמי שמים. בדגל סין יש חמישה כוכבים. הגדול שבהם מיצג את המפלגה הקמוניסטית. למשמעות ארבעת האחרים לא ניתן מעולם הסבר רשמי. הכוכב בדגל ירדן מסמל את אחדות האומה הערבית, ושבע קרניו מסמלות את שבעת הפסוקי הסורת אל-פאתחה - הסורה הראשונה בקוראן. חמישים כוכבי דגל ארצות הברית מסמלים את חמישים מדינות הפדרציה שלה. לא כך הדבר בדגל אוסטרליה. בפדרציה של אוסטרליה, אמנם, יש שש מדינות משנה - כמספר הכוכבים על דגלה. אולם חמשת הכוכבים שבחציו הימני של הדגל, כן מסמלים גרמי שמים. הם איור של קבוצת הכוכבים "הצלב הדרומי". הכוכב השישי נמצא, יחסית אליהם, במקום בו נמצא הכוכב בטא בקנטאור. אלא שהוא אינו מסמל גרם שמים זה. הוא מסמל את חבר העמים הבריטי, ושבעת קרניו מסמלות את ששת מדינות המשנה של אוסטרליה, ובתוספת טריטוריית פפואה, שהשתייכה לאוסטרליה בין השנים 1902–1949.	עריכה | תבנית | שיחה
31	ציור חיילי צבא ארצות הברית. ב-1950 פלשה קוריאה הצפונית לקוריאה הדרומית, בעידודו של סטלין, מנהיג ברית המועצות, שרצה בהתפשטות הקומוניזם. הצבא הצפון קוריאני חצה את קו הרוחב 38 וכבש את עיר הבירה של קוריאה הדרומית, סיאול. נשיא ארצות הברית, הרי טרומן, שחשש מהתפשטות הקומוניזם, שיגר צבא, שהדף את הצפון קוריאנים אל מעבר לקו הרוחב 38, כבש את עיר הבירה של קוריאה הצפונית פיונגיאנג, והגיע עד סמוך לגבול הרפובליקה העממית של סין. הסינים התערבו במלחמה, ושיגרו צבא גדול, שהדף את האמריקנים דרומה, מעבר לקו הרוחב 38, וכבש את הבירה סיאול. אולם האמריקנים ריכזו כוחות, כבשו בחזרה את סיאול, הדפו את הסינים לקו הרוחב 38, שם נעצרו.	עריכה | תבנית | שיחה
32	רוסיה וסין מנסות להצטרף ללא הצלחה (עדיין) לארגון המדינות האסלאמיות בטענה שהן מייצגות את המוסלמים אשר חיים במדינות שלהן. אולם המטרה העיקרית היא לנצל את הארגון העולמי לצרכים פוליטיים וכלכליים. ארגון המדינות האסלאמיות מאגד 57 מדינות. 7 מדינות שהצטרפו לארגון אינן רואות את עצמן כמדינות מוסלמיות, בפרט מדינות באפריקה שהצטרפו לארגון לצרכים כלכליים ברורים, כמוזמביק.	עריכה | תבנית | שיחה
33	אותיות סיניות כתובות בשלושה סגנונות בספרים לטיניים בימי הביניים נהגו לשים ליד קטעים שנכתבו ביוונית הערות שוליים בנוסח: "זה ביוונית; זה בלתי ניתן לקריאה". לעומת זאת, ויליאם שייקספיר, עשה שימוש בביטוי "זה יוונית בשבילי", שלא כפשוטו, אלא על דרך משל לדבר שאינו ברור. בעברית הביטוי קיבל את הצורה "זה סינית בשבילי". הצרפתים והפינים מעדיפים לומר "זה בעברית", כשאינם מבינים דבר, ורק הסינים יאמרו על טקסט לא מובן "זה כתב שמימי".	עריכה | תבנית | שיחה
34	השכר סכר שלושת הערוצים על נהר היאנגצה בסין הוא תחנת הכוח ההידרואלקטרית ותחנת הכוח הגדולה בעולם. היא מייצרת הספק של 22.5 ג'יגה ואט. ממשלת סין פינתה מהשטח, שיועד למאגר המים אותו עוצר הסכר יותר ממיליון תושבים, ששכנו בכ-1,500 כפרים. בניית הסכר גרמה לנזקים אקולוגיים נרחבים מאוד, הן לסביבה הקרובה של הסכר, והן לסביבות רחוקות התלויות ביאנגצה, שרמת הזיהום בחלקים מסוימים בו, שהייתה גבוהה כבר קודם לכן, עלתה בעקבות הקמת הסכר. בין השאר, הקמת הסכר האיצה את הכחדתו של דולפין הנהרות הסיני. הקמת הסכר לוותה במחאות מצד ארגונים לשמירת הסביבה, אך ללא הועיל. עם זאת, הקמת הסכר מנעה את זיהום האוויר והגברת אפקט החממה, שהיו עלולים להיווצר מהפקת חשמל באמצעים אחרים המקובלים באזור, כדוגמת פחם.	עריכה | תבנית | שיחה
35	-	הוספה
36	-	הוספה
37	-	הוספה
38	-	הוספה
39	-	הוספה
40	-	הוספה
41	-	הוספה
42	-	הוספה
43	-	הוספה
44	-	הוספה
45	-	הוספה
46	-	הוספה
47	-	הוספה
48	-	הוספה
49	-	הוספה
50	-	הוספה
51	-	הוספה
52	-	הוספה
53	-	הוספה
54	-	הוספה
55	-	הוספה
56	-	הוספה
57	-	הוספה
58	-	הוספה
59	-	הוספה
60	-	הוספה
61	-	הוספה
62	-	הוספה
63	-	הוספה
64	-	הוספה
65	-	הוספה
66	-	הוספה
67	-	הוספה
68	-	הוספה
69	-	הוספה
70	-	הוספה
71	-	הוספה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75	-	הוספה
76	-	הוספה
77	-	הוספה
78	-	הוספה
79	-	הוספה
80	-	הוספה
81	-	הוספה
82	-	הוספה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	-	הוספה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	-	הוספה
90	-	הוספה
91	-	הוספה
92	-	הוספה
93	-	הוספה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל