פורטל:יפן/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	הקיסר יושיהיטו בגלימת הכתרתו תרבותה של יפן ידועה באיפוקה ובטקסיות שלה. אחד הסמלים לטקסיות זו, הוא קיסר יפן, אך לא כולם היו טקסיים ומאופקים; יושיהיטו קיסר יפן ה-123 לקה בילדותו בדלקת קרום המוח, שהביאה ככל הנראה לפגיעה מוטורית ונפשית. בעקבות זאת, הוגבלו הופעותיו הפומביות למינימום ההכרחי. עם זאת, הוא הופיע בפתיחת הפרלמנט היפני בשנת 1913 ובמהלך הישיבה הוא גלגל את הדף עליו נכתב נאומו למעין טלסקופ ובהה דרכו בקהל ההמום. בשנת 1919, כשבע שנים לאחר שהחל את כהונתו, ויתר על התפקיד לטובת בכורו בן ה-18, הירוהיטו. למרות שבאופן רשמי בנו ירש אותו רק שבע שנים מאוחר יותר, במותו.	עריכה | תבנית | שיחה
2	מחקר מתמטי של אמנות האוריגמי היפנית גילה שחישוב דרך הקיפול של דגמי אוריגמי היא בעיה NP שלמה, כלומר בעיה קשה במיוחד לפתרון. בבסיס החקר המתמטי של האוריגמי עומדות שבע אקסיומות המגדירות את הפעולות הגאומטריות האפשריות בתהליך הקיפול. כיום אקסיומות אלו משמשות גם בתכנון הנדסי של מתקנים מתקפלים "חכמים", כגון מפרשים סולאריים מתקפלים עבור לוויינים, תומכנים זעירים מתקפלים עבור צנתרי לב, כריות אוויר לכלי רכב המתנפחות באופן יעיל יותר, כיפות מתקפלות עבור אצטדיוני ענק, שלדות רכב המתקפלות באופן שיספוג טוב יותר פגיעות מהתנגשויות ועוד.	עריכה | תבנית | שיחה
3	היראו אונודה מלחמת העולם השנייה הסתיימה ב-15 באוגוסט 1945, כאשר הקיסר היפני הירוהיטו הודיע על כניעת האימפריה לארצות הברית, ימים ספורים לאחר הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי. לא לכל החיילים שפרסה יפן ברחבי האוקיינוס השקט, בניסיון לעצור את התקדמות בעלות הברית, הגיעה ההודעה. קצין המודיעין הצבאי היראו אונודה, סירב להיכנע עד ל-1974, עת תייר יפני מצא אותו, שומר על עמדתו במעבה היער באחד מאיי הפיליפינים ומתעמת עם תושבי האי, בהם ראה כוחות אויב. אונודה ייחס כוונות תעמולה ודיסאינפורמציה לעיתונים ועלוני מידע שהוצגו בפניו. לבסוף הובא מפקדו הישיר, שפרש מהצבא, ורק אז השתכנע אונודה לסיים את המלחמה.	עריכה | תבנית | שיחה
4	דגם הפצצה "ילד קטן" הפצצה הגרעינית "ילד קטן", שפותחה במסגרת "פרויקט מנהטן" והוטלה על העיר היפנית הירושימה ב-6 באוגוסט 1945, הכילה "קליע" ו"מטרה" עשויים מאורניום מועשר, שהשילוב שלהם יחד מהווה מסה קריטית וגורם לתגובת שרשרת גרעינית. גוף הפצצה וקליע האורניום הובאו לאי טיניאן באוקיינוס השקט על סיפון הסיירת הכבדה אינדיאנפוליס, שטובעה בידי צוללת יפנית בדרכה חזרה, והמטרה הובאה לאי על גבי מטוס. הפצצה הורכבה באי, ואבק השרפה של מנגנון הירי שבתוכה הוטען רק לאחר ההמראה של "אנולה גיי", בשל רגישות המנגנון.	עריכה | תבנית | שיחה
5	קברו של יוסה בוסון - משורר האיקו מפורסם האיקו היא סוגת שירה שמקורה ביפן המסורתית וזוכה לאחרונה לעדנה מחודשת. האיקו מפורסמת בנוקשות כלליה וקוצרה. שיר האיקו חייב להיות בן 17 הברות שיתחלקו על פני שלוש שורות בצורה 5-7-5. באופן מפתיע ובלתי תלוי, השורה הראשונה של קריאת שמע מצייתת למשקל שירי ההאיקו לפי החלוקה "שמע ישראל/אדוני אלוהינו/אדוני אחד". בגלל קוצרו של שיר ההאיקו, גרסתו העברית, קימו, מכילה מעט יותר הברות, והיא בנויה בצורה 10-7-6.	עריכה | תבנית | שיחה
6	סודוקו משחק החידה סוּדוֹקוּ, ראשי תיבות ביפנית למשפט: "המספרים חייבים להופיע פעם אחת", הוא שעשוע מתמטי הדורש מחשבה ולוגיקה, ומבוסס על ריבוע לטיני בגודל 9, עם דרישה נוספת על הספרות בתשעה תת-ריבועים בגודל 3. משחקי השלמה של ריבוע קסם הופיעו לראשונה בעיתונים בצרפת בשלהי המאה ה-19. ב-1892 פרסם עיתון בפריז ריבוע קסם בגודל 9X9 ממולא חלקית שהיו בו חלק מתכונות הסודוקו. גרסה נוספת, דומה יותר לסודוקו המודרני, הופיעה כעבור שלוש שנים בעיתון צרפתי מתחרה. המשחק במתכונתו הנוכחית הופיע לראשונה ב-1979 באחד המגזינים של דל (Dell). גרסה זו הומצאה על ידי הווארד גארנס (Howard Garns), ארכיטקט אמריקאי בן 74 שפרש לגמלאות. המשחק זכה להצלחה רבה ביפן בשנות ה-80, והתפשט בעולם, וגם בישראל, החל מסוף 2004.	עריכה | תבנית | שיחה
7	דג פוגו פוּ‏‏ג‏וּ הוא דג מאכל, הנחשב למנה יוקרתית ויקרה במטבח היפני. חלק מאיבריו הפנימיים של הפוגו מכילים את הרעל הקטלני טטרודוטוקסין שאכילתו גורמת למוות תוך שעות ספורות. ביפן, הגשתה של מנה מבשרו של הפוגו מחייבת את השפים ברישיון על פי חוק. לשם השגתו צריכים השפים לעבור התמחות מקצועית בת מספר שנים ולהצליח בבחינה מסכמת, משום שכל טעות בהכנה עלולה לעלות בחיי הסועדים. מדי שנה מתים ביפן ובמדינות אחרות בדרום-מזרח אסיה עשרות אנשים מהרעלה שנגרמה מאכילת דגי פוגו שלא נוקו כהלכה.	עריכה | תבנית | שיחה
8	פצצת כדור פורח יפנית ממלחמת העולם השנייה פעמים אחדות במהלך מלחמת העולם השנייה הובאה המלחמה לקרבת ארצות הברית על ידי צוללות גרמניות ויפניות. פצצת כדור פורח יפנית גרמה להריגת אישה וחמישה ילדים באורגון ב-5 במאי 1945. הם היו הקורבנות היחידים שנהרגו במלחמה זו על אדמת ארצות הברית כתוצאה ישירה של התקפת אויב.	עריכה | תבנית | שיחה
9	רכבות שינקנסן מדגמים 300 (משמאל) ו-700 בתחנה בטוקיו השינקנסן היא רשת רכבות מהירות ביפן, אשר מהירותן מגיעה עד 300 קמ"ש. בכל רשת קווי השינקנסן, ששלושה מהם יוצאים מהעיר טוקיו ופרבריה, נסעו בשנת 2003 כמעט שישה מיליארד נוסעים, ולמעלה מ-16 מיליון נוסעים מדי יום. שינקנסן היא חברת הרכבות בעלת תנועת הנוסעים הגבוהה בעולם. למרות נפח התנועה העצום, שיעור הדיוק הממוצע של הרכבות ב-2003 היה איחור של שש שניות בלבד מלוח הזמנים. הנתון, שחושב על בסיס 160 אלף נסיעות של השינקנסן, כולל בתוכו עיכובים בגלל תאונות, גורמים טבעיים, גורמים אנושיים וטעויות בהפעלת הרכבת.	עריכה | תבנית | שיחה
10	הנפת הדגל הראשונה התצלום המפורסם של הנפת הדגל השנייה התצלום המפורסם של הנפת הדגל באיוו ג'ימה ב-23 בפברואר 1945, לא מתעד את ההנפה הראשונה של דגל ארצות הברית מיד לאחר כיבוש הר סורבאצ'י בקרב איוו ג'ימה, אלא הנפה שנייה של הדגל באי. תמונת ההנפה הראשונה שצילם לואיס לווארי התפרסמה הרבה פחות מזו של הצלם זוכה פרס פוליצר ג'ו רוזנטל מסוכנות Associated Press. נשמעו טענות רבות כי הצילום השני היה מבוים, אולם זה לא פגע בהצלחתה של התמונה שהפכה לתמונה המייצגת של מלחמת העולם השנייה בקרב הציבור האמריקאי. הדגל השני מוצג כיום במוזיאון חיל הנחתים האמריקני.	עריכה | תבנית | שיחה
11	על פי מסורת האוריגמי היפנית, קיפול של אלף עגורים מאפשר הגשמה של משאלה. במאה ה-20 קיבל קיפול העגור גם משמעות של שלום, לאחר שב-1955 סדקו ססקי, ילדה בת 12 מהירושימה, ניצולת פצצת האטום, חלתה בלוקמיה והחליטה לקפל אלף עגורים מתוך משאלה לשלום עולמי.	עריכה | תבנית | שיחה
12	ארצות הברית נוהגת להעניק את עיטור "לב הארגמן" (Purple Heart) לחיילים שנהרגו או נפצעו בקרב. בסוף מלחמת העולם השנייה, כאשר התכוננה ארצות הברית לפלישה ליפן, היו הערכות שבפלישה יהיו מאות אלפי נפגעים, ולפיכך יוצרו חצי מיליון אותות "לב הארגמן". בשל הטלת הפצצה הגרעינית על יפן לא התבצעה הפלישה בסופו של דבר. מאז ועד היום לא עלה מספר הנפגעים של הכוחות המזוינים של ארצות הברית בכל המלחמות על מספר זה, וכיום נותרו כ-120,000 אותות שטרם הוענקו. בשל היתרה הקיימת, מקבלים מפקדים בעיראק ובאפגניסטן לידיהם אותות כאלה כדי שיוכלו להעניקם לחיילים שנפצעו בקרב מיד, ללא המתנה.	עריכה | תבנית | שיחה
13	סושי הוא המאכל הלאומי של יפן המורכב מאורז בחומץ המשולב עם מרכיבים שונים כגון דג נא או מעושן, אצות מאכל וירקות. לרוב ישנה נטייה שגויה שלא להבדיל את הסושי מהסשימי, שהנו רצועות דקות של דגים נאים או פירות ים טריים המוגשים עם רוטב ומעט חזרת יפנית (ואסאבי).	עריכה | תבנית | שיחה
14	עטלף במהלך מלחמת העולם השנייה ניסו האמריקאים לפתח פצצות עטלף. הפצצות היו עשויות מעטלפים שאליהם הוצמדו פצצות תבערה זעירות. הרעיון שעומד מאחורי התכנון הוא שהעטלפים ישוחררו מעל יפן ויחפשו מחסה בבתי היפנים. אז תידלק הפצצה על ידי מנגנון השהיה ותשרוף את הבתים העשויים בעיקר נייר. שמו של הפרויקט היה "מבצע אקס-ריי" שהתנהל בראשותו הזואולוג ד"ר לייטל ס. אדמס. אישור לקונספט אירע לאחר שקבוצת עטלפים, השתחררה מהבסיס הצבאי בניו מקסיקו, וגרמה לדליקות רבות באזור. הניסוי שהתקיים ב-15 בדצמבר 1943 נחל הצלחה מרשימה, אך ב-1944 עקב ההצלחה של פרויקט מנהטן - פרויקט פצצת האטום האמריקני - נגנז פרויקט זה.	עריכה | תבנית | שיחה
15	הדת היפנית אואומוטו הכתירה כקאמי (קדוש הקרוב לאלוהות) את אליעזר לודוויג זמנהוף, הבלשן היהודי-פולני שהמציא את שפת האספרנטו. האספרנטו תוכננה על ידי מייסדה כשפה בינלאומית, שתוביל לאחדות והרמוניה עולמית. דת האואומוטו רואה את השוויון והאחדות בין בני האדם כערכים עליונים. מנהיגי הדת היו לרוב נשים, ושפת אספרנטו ממלאת בה תפקיד חשוב כמייצגת פָּן זה.	עריכה | תבנית | שיחה
16	סמל אולימפיאדת טוקיו (1964) לאחר שניצחה במשחה 100 מטר חופשי באולימפיאדת טוקיו (1964), הפכה השחיינית האוסטרלית דון פרייזר לשחיינית הראשונה, כולל בין השחיינים הגברים, שזכתה באותו משחה בשלוש אולימפיאדות רצופות. למרות הישגה חסר התקדים, השעתה אותה התאחדות השחייה האוסטרלית לעשר שנים בעקבות סדרת שערוריות שנקשרו בשמה. הבולטת שבהן הייתה תפיסתה, יחד עם ספורטאים אוסטרלים נוספים, לאחר שהתגנבו לארמונו של הקיסר הירוהיטו והורידו את הדגל האולימפי מהתורן שבחצר הארמון. בעקבות עונש ההשעיה החמור, פרשה פרייזר משחייה תחרותית.	עריכה | תבנית | שיחה
17	הארוקי מורקמי בטקס פרס ירושלים, 2009 "Norwegian Wood", שירו של ג'ון לנון בביצוע הביטלס, עוסק בעץ כחומר גלם, אך בטעות תורגם שמו לעברית כ"יער נורווגי". גם בספרו של הארוקי מורקמי, "יער נורווגי", שנקרא כך בעקבות השיר, מופיעה אותה שגיאת תרגום, כבר במקור היפני. הדבר נובע בראש ובראשונה כתוצאה מהתרגום המקובל של שם השיר ליפנית, אך יש לו גם טעמים ספרותיים - היער תופס חלק חשוב ברומן.	עריכה | תבנית | שיחה
18	אצטדיון בנאגנו ב-1998, המחליקה טרה ליפינסקי מארצות הברית זכתה במדליית זהב באולימפיאדת נאגנו, והופכת לאדם הצעיר ביותר שזכה במדליית זהב במשחקי החורף האולימפיים. שיאה לא נשבר מעולם.	עריכה | תבנית | שיחה
19	צ'יאונה סוגיהארה בשנת 1939 חסיד אומות העולם צ'יאונה סוגיהארה, הקונסול היפני בקובנה שבליטא, העניק ליהודים רבים אשרות כניסה ליפן. כ-5,000 יהודים, חלקם אזרחי פולין שנמלטו לליטא, וחלקם תושבי ליטא, ובהם בחורי ישיבה רבים בעיקר תלמידי ישיבת מיר, ישיבת חכמי לובלין וישיבת תומכי תמימים, יצאו בזכות פעילות זו מליטא, ועמם ראש ישיבת מיר הרב חיים שמואלביץ המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין, והאדמו"ר מאמשינוב רבי שמעון שלום קאליש. הם נמלטו לקוֹבה שביפן דרך סיביר ברכבת הטרנס-סיבירית, שם שהו כתשעה חודשים. לפני ששירת באירופה, שימש סוגיהארה כדיפלומט ברפובליקה העממית של סין, וקנה לעצמו מעמד כה גבוה בשל הצלחות כמו קניית רכישת מסילת הרכבת הצפונית במנצ'וריה (שהייתה אז מדינת בובה של יפן) מידי ברית המועצות, בחצי המחיר שדרשו הסובייטים. מעמדו אפשר לו להישאר בשירות החוץ של יפן, למרות התפטרותו מהשירות בסין, כמחאה על הזוועות שנעשו תחת הכיבוש היפני.	עריכה | תבנית | שיחה
20	טרומפלדור בשבי היפני יוסף טרומפלדור ידוע בתור הלוחם המהולל שלחם באויביו באמצעות ידו היחידה, אך לא כך דמיין טרומפלדור הצעיר את עתידו. טרומפלדור היה תלמיד מצטיין ובגיל 14 הושפע מאד מתורתו של טולסטוי והפך לצמחוני ולפציפיסט. בשנת 1902, כשקיבל את צו הגיוס, נאלץ להתגייס בעידוד אביו וכדי "שלא יאשימו את היהודים בפחדנות". הוא אמנם הפגין גבורה בשדה הקרב, אך שולמית לסקוב, מחברת הביוגרפיה של טרומפלדור, כתבה את דעותיו על הלחימה – "אין לתפוס נשק אלא ככלות כל הקצים". כשנפל בשבי היפני, יסד במחנה השבויים כיתות לימוד לאנאלפביתים, כיתות להשכלה גבוהה, ספרייה ולהקת תיאטרון. בשל כך דמותו של טרומפלדור מעוררת הערכה ביפן עד היום, וב-2006 נפתחה תערוכה לזכרו בעיר טקאישי שבה נכלא. עם זאת, כשחזר לרוסיה הפך לקצין היהודי הראשון שלא נאלץ להמיר את דתו, והאתוס כלוחם מהולל נקבע.	עריכה | תבנית | שיחה
21	דגם פצצת האטום "ילד קטן" שפותחה במסגרת פרויקט מנהטן והוטלה על הירושימה ב-6 באוגוסט 1945 לֶאוֹ סילארד היה פיזיקאי יהודי-הונגרי-גרמני-אמריקאי שהגה את רעיון תגובת השרשרת הגרעינית שהולידה את פצצת האטום. סילארד ושותפים נוספים לפרויקט מנהטן האמינו שפצצת האטום תשמש רק כנשק הרתעתי, שיגרום לגרמניה הנאצית וליפן להיכנע, ולא ייעשה בה שימוש כנגד אוכלוסייה אזרחית. כדי להבטיח שאכן כך יהיה, כתב סילארד עצומה ברוח זו, שעליה חתמו 155 מדענים מצוות הפרויקט, ושלח אותה לנשיא ארצות הברית הארי טרומן בבקשה שיציג את יכולת הפצצה באמצעות ניסוי גרעיני שירתיע את היפנים. אולם, העצומה מעולם לא הגיעה לידיו של טרומן, ודבר קיומה פורסם רק ב-1961, 16 שנים לאחר שהוטלו שתי פצצות אטום על הירושימה ועל נגסאקי.	עריכה | תבנית | שיחה
22	בהקשרים רשמיים מדינת יפן נקראת ניפּוֹן ובהקשרים לא רשמיים המדינה נקראת ניהוֹן. ההבדל בצורות ההגיה הוא שתי שיטות הקריאה השונות הנהוגות ביפנית. אם כי בשתי ההגיות המילה נכתבת באותם הסימנים, 日本, שמשמעותם "השמש העולה". זהו גם מקורו של הכינוי של המדינה במערב, "ארץ השמש העולה". מקור השם הוא מכך, שהמדינה נמצאת מזרחית לסין, שבתקופת שושלת סווי הסינית, עמדה בקשרים דיפלומטיים עם הקיסרות היפנית. מקור השם העברי (כמו גם בשפות רבות אחרות) "יפן" ("Japan") מגיע מצורת הביטוי "ניפון". הפעם הראשונה ששם המדינה נכתב באותיות לטיניות הייתה בשנת 1565, ונכתב Giapan.	עריכה | תבנית | שיחה
23	מפת הפיליפינים הפיליפינים נכבשו על ידי צבא ארצות הברית בשנת 1898, בזמן מלחמת ארצות הברית–ספרד, על ידי הגנרל ארתור מקארתור הבן, ושוב בשנת 1944 במלחמת העולם השנייה, מידי יפן, על ידי בנו, הגנרל דאגלס מקארתור.	עריכה | תבנית | שיחה
24	מרוץ המרתון ה־29 של הנחתים בוושינגטון, 31 באוקטובר 2004 ריצות המרתון נערכות במשחקים האולימפיים מאז חידושם בעת החדשה, באולימפיאדת אתונה (1896). חלק מהמשתתפים בתחרויות אלה התפרסמו אף־על־פי שלא ניצחו בהן. האיטלקי קרלו אירלודי צעד ברגל 28 ימים ממילנו לאתונה כדי להשתתף במרוץ, אך מארגני המשחקים סירבו לרשום אותו בנימוק שאינו ספורטאי חובבני כפי שנדרש אז בכללי המשחקים. היפני שיזו קנקורי, שהתחרה באולימפיאדת סטוקהולם (1912), הבחין במהלך הריצה במסיבה שבה שתו הנוכחים מיץ תפוזים. קנקורי הצמא הצטרף למסובים, ולא השלים את המרוץ. מאחר שחש בושה על כך, שב לסטוקהולם ועלה מיד על ספינה בחזרה ליפן, מבלי להודיע לאיש. הוא נחשב בידי משטרת שוודיה כנעדר במשך 50 שנה, עד שאותר בידי עיתונאי שוודי ב־1962. רץ המרתון הברזילאי ונדרליי דה לימה, שהתחרה באולימפיאדת אתונה (2004), הוביל בבטחה בקילומטר ה־35, כשלפתע התפרץ לעברו קורנליוס הוראן, כומר אירי שכבר ביצע לפני כן פרובוקציות באירועי ספורט שונים. דה לימה איבד את הקצב ואת המומנטום, וסיים בסופו של דבר במקום השלישי. הישראלי היילה סטאין רץ במרוץ זה מסלול ארוך מהרגיל, לאחר שהוטעה והקיף פעם נוספת את האצטדיון האולימפי. בסופו של דבר הוכר הזמן בו השלים את ההקפה הראשונה, והוא סיים במקום ה־20.	עריכה | תבנית | שיחה
25	בקבוק סאקה הסאקה, משקה האלכוהול היפני, הראשון שיוצר נקרא "קוּצ'יקאמי נוֹ סאקה", שמשמעותו: משקה אלכוהולי שלועסים בפה. כפר שלם היה מעורב בהכנה, שכללה לעיסת אורז, גרעיני דגנים וערמונים, ויריקתם לתוך גיגיות. בסיוע אנזימי הרוק הפך העמילן שבחומרי הגלם לסוכר. בשלב הייצור הבא ערבבו את התערובת מהגגיות עם דגנים מבושלים ונתנו לה לתסוס. מאות שנים לאחר מכן, הפכה הלעיסה למיותרת עם גילוי פטרייה בשם "קוג'י קין", המספקת את האנזים שברוק.	עריכה | תבנית | שיחה
26	אישה משתמשת בטלפון, 1910 אלכסנדר גרהם בל, מאבות הטלפון, הציע לפתוח שיחות טלפון בברכת "אהוי, אהוי!". ההצעה לא נקלטה, ובמקומה אימץ הציבור האמריקאי את הרעיון של תומאס אלווה אדיסון להשתמש במילה "הלו", שמקורה מצרפתית של ימי הביניים והשימוש בה באנגלית היה נדיר עד אז. בזכות הטלפון הפכה המילה "הלו" לאחת המילים האנגליות הנפוצות ביותר בעולם, אם כי לא בכל מקום משתמשים בה. האיטלקים, למשל, פותחים שיחות טלפון בברכת "פְּרוֹנטוֹ" (מוכן), היפנים ב"מוֹשי מוֹשי" (אני מדבר), הפולנים ב"סְלוּחָם" (אני מקשיב) והיוונים ב"אֶבֲּרוס" (קדימה).	עריכה | תבנית | שיחה
27	פחד מהספרה ארבע, הידוע גם כטטראפוביה, הוא אמונה טפלה נפוצה במדינות מזרח אסיה כדוגמת סין, יפן, קוריאה וטאיוואן. המילה בסינית עבור המספר "ארבע" היא 四 (בפין-יין: sì), והיא נשמעת דומה מאוד למילה "מוות" (死 בפין יין sǐ) בדיאלקטים רבים של סינית מדוברת. באופן דומה, המילה ביפנית למספר 4 (שי) ובקוריאנית (사, סא) נשמעות דומות למילה "מוות" בכל אחת מהשפות. במדינות אלו נעשה מאמץ מיוחד להימנע מהופעה או מאזכור של הספרה 4. באופן דומה נמנעים במקומות אלו משימוש במספרים 14, 24, וכו' בשל הספרה 4 המופיעה בהם. כך למשל, מדלגים על מספרים אלו במספרי הקומות, החל מבתי מלון ומשרדים ועד דירות מגורים ובתי חולים. בתרבות המערבית ישנה אמונה טפלה דומה לגבי המספר 13, הידועה בכינוי "טריסקאידקפוביה". מקרה פרטי של אמונה טפלה זו הוא יום שישי ה-13	עריכה | תבנית | שיחה
28	חיידקים גורמי עגבת מחלות ומגפות רבות נושאות שמות של אזורים או מדינות, לדוגמה: קדחת מערב הנילוס, קדחת ים-תיכונית משפחתית, קדחת נשיכת הקרציה האפריקאית, שושנת יריחו, שפעת סינגפור והשפעת הספרדית. גם העגבת זכתה לכינויים רבים על שם מדינות רבות: באיטליה היא נקראה במשך מאות שנים בשם "המחלה הצרפתית". בצרפת היא נקראה "המחלה האנגלית", ביפן - "המחלה הפורטוגלית", ברוסיה - "המחלה הפולנית" ובפולין - "המחלה הגרמנית". בשנת 2015 החליט ארגון הבריאות העולמי, שאין לתת למחלות או גורמי זיהום שמות של מקומות גאוגרפיים	עריכה | תבנית | שיחה
29	המושג "שפות סיניות" כשהוא כתוב במנדרין בניגוד למה שעשוי לחשוב אדם, שאינו מכיר את דרום מזרח אסיה, השפות סיניות אינן דומות כלל ליפנית. אמנם יש בשפות הסיניות וביפנית מילים שאולות אלו מאלו, אך הדבר דומה למילים השאולות בהן מאנגלית. אמנם יש ויכוחים בין בלשנים לגבי שיוך השפה היפנית למשפחת שפות זו או אחרת, אם בכלל. אך אף קבוצת מומחים לא נוטה לשייך אותה לשפות הסיניות.	עריכה | תבנית | שיחה
30	אגדה מספרת שמקורו של דגל יפן בימי הפלישה המונגולית ליפן במהלך תקופת קמקורה (המאה ה-13), כשהכהן הבודהיסטי ניצ'ירן הגיש את דגל השמש לקיסר יפן, שנחשב לצאצא של אלת השמש אמטראסו. למעשה, סמל דיסקת השמש היה בשימוש כבר במניפות שנשאו סמוראים שהיו מעורבים בסכסוך בין השבטים טאירה ומינאמוטו במאה ה-12.	עריכה | תבנית | שיחה
31	מגדל טוקיו "מגדל טוקיו" הוא מגדל תקשורת ותצפית הממוקם בפארק שיבא שברובע מינאטו-קו שבטוקיו, יפן. גובה המגדל 332.5 מטר, והוא מגדל תומכות הפלדה הגבוה בעולם, אף יותר ממגדל אייפל. מגדל זה הוא המבנה השני בגובהו ביפן (אחרי מגדל עץ השמיים). המגדל נבנה בהשראת מגדל אייפל, והוא צבוע בצבעי כתום בינלאומי ולבן לסירוגין, לבטיחות אווירית.	עריכה | תבנית | שיחה
32	חניה ביפן החוק היפני מחייב כל רוכש רכב חדש, וכל מי שמבקש לשנות את כתובתו להוכיח כי יש בידו חניה, בה יוכל להחנות את הרכב. החניה נדרשת להיות עד שני קילומטרים ממקום מגוריו, ונדרש להוכיח כי היא גדולה מספיק לרכב, ובבעלותו של בעל הרכב. לעומדים בדרישות נמסרת "תעודת חניה" מידי המשטרה, שמודבקת על הרכב, למניעת קבלת קנסות.	עריכה | תבנית | שיחה
33	קיוקו איוואסאקי (נולדה ב-21 ביולי 1978) היא שחיינית יפנית, היא האלופה האולימפית הצעירה ביותר בשחייה מעולם. בגיל 14 שנה ו-6 יום היא זכתה במשחה ל-200 מטר חזה במשחקים האולימפיים שנערכו בברצלונה (1992). מאז אותו ניצחון, היא לא הצליחה לשפר את שיאיה ולא הצליחה לזכות בתארים נוספים.	עריכה | תבנית | שיחה
34	דגל יפן באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) זכו השחיינים הגברים היפנים ב-11 מדליות מתוך 16 אפשריות, מהן 5 מדליות זהב (יאסוג'י מיאזאקי – בן 15 שנים ועשרה חודשים, קוסו קיטאמורה – האלוף האולימפי הצעיר ביותר לגברים במשחקים האולימפיים שזכה במדליה אישית, עד עצם היום הזה, בהיותו רק בן 14 שנים ו-309 ימים, מאסג'י קיוקאווה, יושיוקי צורוטה) מתוך 6 אפשריות ו-5 מדליות כסף מתוך 6 אפשריות, הישג חסר תקדים בהתחשב שהאולימפיאדה נערכה בארצות הברית מעצמת השחייה.	עריכה | תבנית | שיחה
35	הנקל He-50 מפציץ הצלילה ה-הנקל He-50 הדו-כנפי שתוכנן במקור לשימוש חיל הים הקיסרי היפני ב-1931, שירת בלופטוואפה כמעט עד סוף מלחמת העולם השנייה.	עריכה | תבנית | שיחה
36	דגם הפצצה "ילד קטן" בעקבות הטלת פצצת הגרעין "ילד קטן" (Little Boy) על הירושימה ופצצת הגרעין "איש שמן" (fat man) על נגסאקי שביפן נקבע בחוקה היפנית חוק לפיו יפן (שהייתה המדינה הראשונה והיחידה בהיסטוריה שספגה מהלומה גרעינית) לא תייצר, תחקור, תאחסן, או תחזיק נשק אטומי בתחומה. כמו כן אוסרת יפן העברת נשק כזה במים הטריטוריאליים שלה.	עריכה | תבנית | שיחה
37	מעטפת בואנוויל לפני שנת 1875, בה החלה יפן לחתום על הסכמי דואר בין-לאומיים, תושבי יפן, ששלחו מכתב למדינה אחרת, השתמשו במעטפה כפולה. המעטפה הפנימית הכילה את המכתב, שאמור להישלח אל מחוץ ליפן. לצידה, בתוך המעטפה החיצונית, היה מכתב, הממוען אל מנהל סניף הדואר של ארצות הברית, בריטניה או צרפת, שבעיר הנמל יוקוהמה. למנהל הוסבר במכתב זה לאן המעטפה הפנימית ממוענת, כדי שיסיק אילו בולים של מעצמה זרה יש להדביק עליה. בולים יפניים, שהודבקו על המעטפה החיצונית, היו במחיר, שכיסה את שני המשלוחים. אם השולח היה בר מזל, והיו ברשותו מראש בולים של מעצמה זרה (שנרכשו ביוקוהמה או מחוץ ליפן) הוא יכול היה להשתמש במעטפה בודדת. על צדה האחד הוא הדביק בולים יפניים, וכתב ביפנית את כתובת סניף הדואר הזר ביוקוהמה. על צדה השני הוא הדביק בולים זרים, וכתב באותיות לטיניות את כתובת הנמען, שמעבר לים. הדוורים לא התבלבלו בין הכתובות, כי אנשים נדירים קראו אז גם יפנית וגם אותיות לטיניות (בתמונה‏: מעטפה עם בולים וכתובות כפולים, שנפרשה).	עריכה | תבנית | שיחה
38	קריקטורת בקתה עם שלט "הגייס החמישי המכובד", הניצבת על חוף קליפורניה. שעל גגה גבר יפני משקיף בטלסקופ אל הים, ואומר שהוא מצפה לאות מהאויב. בפתחה גבר יפני שני מחלק לבנות חבלה לטור ארוך של גברים יפנים, שמשתרע על כל חופה המערבי של ארצות הברית. דוקטור סוס מֻכָּר בעולם כסופר-מאייר של עשרות ספרי ילדים רבי מכר, כגון חתול תעלול. בשנת 2021 הפסיקו מפיצי ספריו להדפיס שישה מהם, עקב "תיאורים פוגעניים ושגויים" של דמויות שחורות ואסייתיות, וקיבלו ביקורת על עודף תקינות פוליטית. לכאורה, ד"ר סוס היה דווקא פעיל נגד הגזענות. במלחמת העולם השנייה הוא צייר בעיתונות מאות קריקטורות, בעיקר כאלו שעודדו את מדינתו, ארצות הברית, להילחם נגד המשטרים הפשיסטיים בגרמניה, איטליה ויפן. הקריקטורות גם הפנו תשומת לב לשואה עוד בראשיתה, וגינו אפליה נגד שחורים ויהודים. אולם חלק מהקריקטורות תיארו את אזרחי ארצות הברית, בעלי המוצא היפני, כבוגדים (בתמונה). קריקטורה כזו פורסמה ימים ספורים לפני, שממשלת ארצות הברית החלה לכלוא אזרחים אלו על סמך מוצאם. אגב, ד"ר סוס עצמו היה צאצא למהגרים גרמנים.	עריכה | תבנית | שיחה
39	-	הוספה
40	-	הוספה
41	-	הוספה
42	-	הוספה
43	-	הוספה
44	-	הוספה
45	-	הוספה
46	-	הוספה
47	-	הוספה
48	-	הוספה
49	-	הוספה
50	-	הוספה
51	-	הוספה
52	-	הוספה
53	-	הוספה
54	-	הוספה
55	-	הוספה
56	-	הוספה
57	-	הוספה
58	-	הוספה
59	-	הוספה
60	-	הוספה
61	-	הוספה
62	-	הוספה
63	-	הוספה
64	-	הוספה
65	-	הוספה
66	-	הוספה
67	-	הוספה
68	-	הוספה
69	-	הוספה
70	-	הוספה
71	-	הוספה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75	-	הוספה
76	-	הוספה
77	-	הוספה
78	-	הוספה
79	-	הוספה
80	-	הוספה
81	-	הוספה
82	-	הוספה
83	-	הוספה
84	-	הוספה
85	-	הוספה
86	-	הוספה
87	-	הוספה
88	-	הוספה
89	-	הוספה
90	-	הוספה
91	-	הוספה
92	-	הוספה
93	-	הוספה
94	-	הוספה
95	-	הוספה
96	-	הוספה
97	-	הוספה
98	-	הוספה
99	-	הוספה
100	-	הוספה

בחזרה לפורטל