לדלג לתוכן

רשימת פעולות האצ"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נדרשת עבודה רבה להפיכת הערך לראוי, כולל שגיאות גסות, מקורות שלא נבדקו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שכתוב
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נדרשת עבודה רבה להפיכת הערך לראוי, כולל שגיאות גסות, מקורות שלא נבדקו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פעולות האצ"ל מחולקות ברשימה זו לשלוש תקופות: תקופת המרד הערבי, שהחלה עם "שבירת ההבלגה", הסתיימה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתאפיינה בעיקר בפעולות כנגד האוכלוסייה הערבית; התקופה שקדמה למלחמת העצמאות, שהחלה עם חידוש הפעולות של האצ"ל ב-1944 והתאפיינה בפעילות כנגד השלטון הבריטי בארץ; ותקופת מלחמת העצמאות, שהחלה בקבלת החלטת החלוקה על ידי האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947, הסתיימה עם פירוק האצ"ל והצטרפות לוחמיו לשורות צה"ל והתאפיינה גם היא בעיקר בפעולות כנגד האוכלוסייה הערבית.

במהלך המרד הערבי (1937-39)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך פירוט מקורות
מרץ 1937 2 ערבים נהרגו בחוף בת ים. [1]
14 בנובמבר 1937 10 ערבים נהרגו בהתקפות שונות בירושלים ("יום ראשון השחור") [2][3]
12 באפריל 1938 2 ערבים ו2 שוטרים בריטים נהרגו מפיצוץ ברכבת לחיפה. [2]
17 באפריל 1938 ערבי אחד נהרג מפיצוץ בבית קפה בחיפה. [2]
17 במאי 1938 שוטר ערבי אחד נהרג כתוצאה מהתקפה על אוטובוס על כביש ירושלים-חברון. [2]
24 במאי 1938 3 ערבים נורו למוות בחיפה. [2]
19 ביוני 1938 18 ערבים נהרגו (9 גברים, 6 נשים ו3 ילדים) ו24 נפצעו על ידי פצצה שנזרקה לתוך שוק הומה בירושלים. [4][5][6][7]
23 ביוני 1938 2 ערבים נהרגו באזור תל אביב [2]
26 ביוני 1938 7 ערבים נהרגו מפיצוץ ביפו. [2]
27 ביוני 1938 ערבי אחד נהרג בחצר בית חולים ביפו. [2]
5 ביולי 1938 7 ערבים נהרגו במספר מקרי ירי בתל אביב. [2]
5 ביולי 1938 3 ערבים נהרגו על ידי פצצה באוטובוס בירושלים. [2]
5 ביולי 1938 ערבי נהרג בהתקפה נוספת בירושלים. [2]
6 ביולי 1938 21 ערבים ו6 יהודים נהרגו על ידי שני פיצוצים מקבילים בשוק המלונים הערבי בחיפה. במהומות ואירועי נקם ביומיים שעקבו נהרגו 33 ו-111 נפצעו. [8][9][10][11]
8 ביולי 1938 4 ערבים נהרגו בפיצוץ בירושלים. [2]
15 ביולי 1938 10 ערבים נהרגו בפיצוץ בשוק הירקות בעיר העתיקה בירושלים ולמעלה מ30 נפצעו. [2][12]
25 ביולי 1938 43 ערבים נהרגו בפיצוץ בשוק בחיפה. [13]
26 באוגוסט 1938 24 ערבים נהרגו בפיצוץ בשוק ביפו. [2]
27 בפברואר 1939 33 ערבים נהרגו במספר התקפות שונות- 24 מתוכם בפיצוץ בחיפה ו4 נוספים בפיצוץ בשוק הירקות בירושלים. [14]
29 במאי 1939 5 ערבים נהרגו על ידי מוקש שפוצץ בקולנוע רקס בירושלים. 18 נוספים נפצעו. [2]
29 במאי 1939 5 ערבים נורו למוות בפשיטה על הכפר ביאר עדס [2]
2 ביוני 1939 5 ערבים נהרגו בפיצוץ בשער יפו. [15]
12 ביוני 1939 חבלן בריטי נהרג בזמן ניסיון לנטרול פצצת מעטפה במשרד הדואר. [2]
16 ביוני 1939 6 ערבים נהרגו במספר התקפות בירושלים. [2]
19 ביוני 1939 20 ערבים נהרגו על ידי חמור תופת שהתפוצץ בשוק בחיפה [16]
29 ביוני 1939 13 ערבים נהרגו במספר מקרי ירי ביפו תוך שעה אחת. [17]
30 ביוני 1939 ערבי נהרג בשוק בירושלים. [2]
30 ביוני 1939 2 ערבים נורו למוות בליפתא. [2]
4 ביולי 1939 2 ערבים נהרגו בשתי התקפות בירושלים. [2]
6 ביולי 1939 ערבי אחד נהרג מפיצוץ בשוק בחיפה. [18]
20 ביולי 1939 ערבי נהרג בתחנת רכבת ביפו. [2]
20 ביולי 1939 6 ערבים נהרגו במספר התקפות בתל אביב. [2]
20 ביולי 1939 3 ערבים נהרגו ברחובות. [2]
2 באוגוסט 1939 2 עובדים נהרגו בפיצוץ תחנת הרדיו הממשלתית בירושלים. [12]
27 באוגוסט 1939 2 קצינים בריטים נהרגו על ידי מוקש בירושלים. [2]

 מתחילת המאבק בבריטים ועד תחילת מלחמת העצמאות (1944-47)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך פירוט מקורות
27 בספטמבר 1944 כ-150 אנשי אצ"ל תקפו את תחנות המשטרה הבריטיות בקטרה, קלקיליה, בית דג'אן, וחיפה. [19][20]
1 בנובמבר 1945 ליל הרכבות: במסגרת פעולה של תנועת המרי העברי האצ"ל תוקף את תחנת הרכבת בלוד. בפעולה נהרגים שני בריטים, ארבעה ערבים ולוחם אצ"ל אחד.
27 בדצמבר 1945 פיצוץ במשרדי הבולשת הבריטית בירושלים וביפו: לוחמי האצ"ל מפוצצים את משרדי הבולשת הבריטית בירושלים וביפו ואת באתי המלאכה הצבאיים הבריטיים שבגני התערוכה. 7 בריטים נהרגים בירושלים, חייל בריטי אחד וערבי אחד נהרגים בתל אביב.[21] [22][23]
19 בינואר 1946 התקפת נפל במגרש הרוסים: נערכה על ידי יחידות אצ"ל ולח"י במסגרת תנועת המרי העברי. בפעולה נהרגו שני בריטים ולוחם אצ"ל אחד.
25 בפברואר 1946 התקפת שדות התעופה הבריטיים: נערכה על ידי יחידות אצ"ל ולח"י במסגרת תנועת המרי העברי. שלושה שדות תעופה הותקפו, 29 מטוסים נהרסו.
23 באפריל 1946 ההתקפה על משטרת רמת גן. שלושה אנשי אצ"ל נהרגו. דב גרונר נשבה ומאוחר יותר הוצא להורג.
22 ביולי 1946  פיצוץ מלון המלך דוד: 91 הרוגים בפיצוץ האגף בדרומי של מלון המלך דוד בירושלים בו ישב מנהל השלטון הבריטי.
30 באוקטובר 1946 2 מאבטחים בריטים נהרגו מירי ופיצוץ תחנת הרכבת בירושלים. [24]
31 באוקטובר 1946 3 פצועים בפיצוץ השגרירות הבריטית ברומא. כחצי מהמבנה נהרס. [25]
29 בדצמבר 1946 ליל ההלקאות: קצינים וחיילים בריטיים הולקו, כפעולת תגמול על עונש דומה שהטילו שלטונות המנדט על לוחמי האצ"ל
12 בינואר 1947 4 נהרגו בפיצוץ במטה השלטון הבריטי. [26]
1 במרץ 1947 17 קצינים בריטים נהרגו בפשיטה וחבלה [27]
12 במרץ 1947 חייל בריטי נהרג מפשיטה של האצ"ל על מחנה שנלר [27]
4 במאי 1947 הפריצה לכלא עכו: 12 אנשי אצ"ל נהרגו - שישה אסירים, שלושה לוחמים מהכוח הפורץ ושלושה לוחמים שנתפסו והוצאו להורג.
18 ביוני 1947 איש הגנה נהרג על ידי מלכודת בעת אטימת מנהרה שנחפרה על ידי האצ"ל למטרות חבלה כנגד הצבא הבריטי. [28][29]
19 ביולי 1947 התקפה על 4 מוקדים בחיפה. שוטר בריטי הרוג ו12 פצועים. [30]
29 ביולי 1947 פרשת הסרג'נטים: 2 סרג'נטים בריטים נחטפו וניתלו, כתגובה לתלייתם של שלושה לוחמי האצ"ל על ידי הבריטים. מאז פעולה זו הפסיקו הבריטים לתלות לוחמי מחתרת יהודים.
4 באוגוסט 1947 2 פצצות מזוודה מופעלות שעון התפוצצו במרתף מלון זאכר בווינה. (משרדי מטה של הצבא הבריטי) [31][32]
4 באוגוסט 1947 שוד בנק ברקליס בחיפה: בשוד נהרג אחד מפקידי הבנק, איש "ההגנה".
5 באוגוסט 1947 3 שוטרים בריטים נהרגו בפיצוץ במשרדי משרד התעסוקה הבריטי בירושלים. [33]
9 באוגוסט 1947 מהנדס יהודי נהרג בפיצוץ בקו הרכבת חיפה- קהיר. [34]
12 באוגוסט 1947 חייל בריטי נפצע בפיצוץ על קו הרכבת הצבאית לונדון- וילאך באוסטריה. פצצה נוספת שהייתה על הרכבת לא הופעלה בעקבות תקלה. שתי הפצצות היו אמורות להסיט את הרכבת מהמסילה אל עבר תהום. פיצוץ נוסף מחוץ למשרדים צבאיים בולדן לא גרם לנפגעים. [31][35][36]
26 בספטמבר 1947  4 שוטרים נהרגו במהלך שוד בנק שבוצע על ידי האצ"ל [26]
29 בספטמבר 1947 10 הרוגים (4 שוטרים בריטים,4 שוטרים ערבים וזוג אזרחים ערביים) ו53 פצועים בפיצוץ במטה המשטרה בחיפה. נעשה שימוש בטון שלם של חומר נפץ בתוך חבית. האצ"ל ציין כי התאריך שנבחר, היום הראשון של סוכות, נועד להימנע מפגיעה ביהודים. [26][37][38][39]

מתחילת מלחמת העצמאות ועד פירוק הארגון ושילובו בצה"ל (1947-48)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תאריך פירוט מקורות
11 בדצמבר 1947 13 הרוגים בהתקפה על הכפר א-טירה בקרבת חיפה (כיום טירת כרמל) [40]
12 בדצמבר 1947 20 הרוגים ו5 פצועים על ידי פצצת חבית בשער שכם. [41]
13 בדצמבר 1947 6 הרוגים ו25 פצועים בפיצוץ מחוץ לקולנוע אלחמברה [42]
13 בדצמבר 1947 5 הרוגים ו47 פצועים בשני פיצוצים בשער שכם. [42][43]
13 בדצמבר 1947 7 ערבים נהרגו (ביניהם 2 נשים ו2 ילדים בני 3 ו4 שנים) ו7 נוספים נפצעו באורח קשה (ביניהם 2 נשים וילדה בת 4) בהתקפה על הכפר יהודיה (עבאסייה) . 24 אנשי אצ"ל תקפו את הכפר מכיוון פתח תקווה באמצעות ירי פיצוץ בתים וזריקת רימונים. ירי התבצע גם לעבר משוריין בריטי. [42][43][44][45]
16 בדצמבר 1947 10 נהרגו בפיצוץ בקולנוע נוגה ביפו. [46]
29 בדצמבר 1947 הפיצוץ בשער שכם: 2 שוטרים בריטים ו-11 ערבים נהרגו; 32 ערבים נפצעו מפצצה שנזרקה על ידי פעיל אצ"ל מתוך מונית בשער שכם. [26][47][48]
30 בדצמבר 1947 6 ערבים נהרגו ו42 נפצעו על ידי רימון שנזרק לתוך קהל בבתי הזיקוק בחיפה. אירוע זה גרם לטבח בתי הזיקוק בחיפה שגרר כנקמה את פעולת בלד א-שייח'.
1 בינואר 1948 2 ערבים נהרגו ו9 נפצעו בהתקפת ירי על בית קפה ביפו. [49]
5 בינואר 1948 14 ערבים נהרגו ו19 נפצעו על ידי משאית תופת מחוץ לבניין העירייה העות'מאני, "סרני", ביפו. [50]
7 בינואר 1948 20 ערבים נהרגו מפצצה בשער יפו. [51][52]
10 בפברואר 1948 7 ערבים נהרגו באזור ראס אל עין (כיום- ראש העין) אחרי שמכרו פרות בתל אביב. [53]
18 בפברואר 1948 12 ערבים הרוגים ו43 פצועים בשוק ברמלה. [54]
22 בפברואר 1948 ניסיון לשדוד את סניף בנק ברקליס ברחוב אלנבי בתל אביב. עיכוב במהלך השוד אפשר לכוחות ההגנה להגיע למקום ולמנוע אותו [55]
1 במרץ 1948 20 בריטים נהרגו ו30 נפצעו מפיצוץ במועדון קצינים . [56]
9-11 באפריל 1948
 פרשת דיר יאסין: לפי הערכות שונות, בפעולה נהרגו בין 81 ל-120 ערבים. ההתקפה התבצעה על ידי 132 אנשי אצ"ל ו60 אנשי לח"י.
6 באפריל 1948 ההתקפה על מחנה 80 ליד פרדס חנה לשם גנבת נשק ותחמושת. 7 חיילים בריטים ואיש אצ"ל נהרגו [57]
25 באפריל 1948 התקפת האצ"ל על יפו. מרבית התושבים ברחו, 41 אנשי אצ"ל נהרגו

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Leonard Weinberg, Ami Pedahzur, Religious fundamentalism and political extremism, Routledge, p. 101, 2004.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 יעקוב עמרמי, מנחם מלצקי, דברי הימים למלחמת השחרור, משרד הביטחון, 1981
  3. ^ John Bowyer Bell, Terror Out of Zion, Transaction Publishers, 1976
  4. ^ Tom Segev, Haim Watzman. The Seventh Million. p. 39.
  5. ^ "Haifa Bombs Fell Scores". New York Times. New York. 1939-06-19. נבדק ב-2015-09-09.
  6. ^ "Bomb Blast Kills 18 Arabs at Haifa". New York Times. New York. 1939-06-20. נבדק ב-2015-09-09.
  7. ^ "18 Arabs Die In Bomb Blast". The Vancouver Sun. 19 ביוני 1939. נבדק ב-15 באוקטובר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Irgun site Restraint and Retaliation section.
  9. ^ "23 Die as Violence Grips Palestine". New York Times. New York. 1938-07-07. נבדק ב-2015-09-09.
  10. ^ "Arabs Clash with British on Trans-Jordan Border: Palestine Violence Grows". New York Times. New York. 1938-07-08. נבדק ב-2015-09-09.
  11. ^ The Palestine Post 8/7/38
  12. ^ 1 2 האצל בפיקודו של דוד רזיאל, באתר דעת, ‏24/6/17
  13. ^ Palestine Post, July 26–27, 1938
  14. ^ Y. Ben-Ami, Years of Wrath, Days of Glory; Memoirs of the Irgun, Speller and Sons, New York 1982; p 229.
  15. ^ The Irgun web site, "The Split within the Irgun" section
  16. ^ Palestine Post, June 20–22, 1939
  17. ^ Palestine Post, June 30, 1939
  18. ^ Palestine Post, July 5, 1939
  19. ^ Martin Gilbert. Churchill and the Jews. p. 221.
  20. ^ הותקפו תחנות־משטרה בבית־ דג'ן, קלקיליה, חיפה וקאטרה הודעה, הארץ, 29 בספטמבר 1944
  21. ^ פוצצו בניני הבולשת בירושלים וביפו, המשקיף, 28 בדצמבר 1945
  22. ^ The Irgun web site, "The United Resistance" section.
  23. ^ Horne.
  24. ^ The Irgun web site, "The Raid on the Jerusalem Railway Station" section.
  25. ^ "Jewish Terrorists Admit Bombing Embassy in Rome". St Petersburg Times. 1946-11-05. נבדק ב-2010-05-22.
  26. ^ 1 2 3 4 Donald Neff, Hamas: A Pale Image of the Jewish Irgun And Lehi Gangs, Washington Report on Middle East Affairs, May/June 2006, p. 14-15.
  27. ^ 1 2 The Irgun web site, "Raid on the Jerusalem Officers Club" section.
  28. ^ Haganah Foils Irgun Plot to Bomb British Army Center in Tel Aviv.
  29. ^ the palestine post 19 ביוני 1947
  30. ^ Currivan, Gene (20 ביולי 1947). "BRITISH CONSTABLE SHOT DEAD IN HAIFA; 5 Soldiers, 7 Jews Are Hit in Wide Terrorist Blows Protesting Ship Seizure". New York Times. Jerusalem. נבדק ב-17 באוגוסט 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ 1 2 Irgun Boasts of Alps Blast NY Times, August 19, 1947
  32. ^ Two Bombs Explode in a Vienna Hotel NY Times, August 5, 1947
  33. ^ 35 Zionist Leaders Detained as Bomb Kills 3 Constables NY Times, August 6, 1947
  34. ^ באוקטובר 87799583.html?pageNumber=1 Terrorists Wreck Haifa Troop Train NY Times, August 10, 1947
  35. ^ 175 Britons Escape in Rail Blast Near Tunnel in the Austrian Alps NY Times, August 14, 1947
  36. ^ Irgun's Hand Seen in Alps Rail Blast NY Times, August 16, 1947
  37. ^ באוקטובר 01/104341366.html?pageNumber=14 Terrorists Strike in Palestine Again NY Times, September 30, 1947
  38. ^ Blast Set by Irgun to Speed Army Exit NY Times, September 30, 1947
  39. ^ The Palestine Post 30/9/1947
  40. ^ Palestine Post, Dec 14; Milstein, Vol 11, p91
  41. ^ Uri Milstein, History of Israel's War of Independence, Vol II. p51
  42. ^ 1 2 3 Palestine Post, Dec 14
  43. ^ 1 2 בדצמבר 14/87565211.html?pageNumber=1 Irgun Attacks in Palestine; 21 Arabs, 3 Jews Are Slain NY Times, December 14, 1947
  44. ^ בדצמבר 20/104394284.html?pageNumber=8 Haganah kills 10 in raid on Arabs NY Times, December 20, 1947
  45. ^ סקירות, כתבות, עדויות ומפות על כיבוש יהודייה
  46. ^ Milstein, Vol II, p81.
  47. ^ Milstein, Vol II, p214.
  48. ^ Pope Brewer, Sam.
  49. ^ Palestine Post, Jan 2, 1948
  50. ^ The Scotsman newspaper, Jan 6, 1948
  51. ^ Palestine Post, Jan 9-10, 1948
  52. ^ Milstein, Vol II, p53
  53. ^ Palestine Post, Feb 13, 1948
  54. ^ Encyclopedia of the Palestine Problem
  55. ^ חלופי־יריות בין אצ"ל ו"הגנה" ברחובות תל אביב, ניסיון שוד "ברקלס" לא הצליח משום שאחד המנהלים אחר לעבודה, הַבֹּקֶר, 23 בפברואר 1948
  56. ^ Bard, Mitchell G., PhD (2005). The Complete Idiot's Guide to Middle East Conflict. Alpha. ISBN 1-59257-410-6.
  57. ^ The Scotsman: 17th, 18th April.


הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל
מפקדים זאב ז'בוטינסקי (מצביא האצ"ל)
אברהם תהומי • רוברט ביטקר • משה רוזנברג • דוד רזיאל • חנוך קלעי • בנימין זרעוני • יעקב מרידור • מנחם בגין 		סמל האצ"ל
לוחמים אברהם שטרן (יאיר) • אריה בן-אליעזר • אלי תבין • איתן לבני • שלמה לב-עמי • חיים לנדאו • אליהו לנקין • עמיחי פאגלין • דב כהן • גולי אפריקה • לוחמי אצ"ל נוספים
עולי הגרדום: שלמה בן-יוסף • דב גרונר • מרדכי אלקחי • יחיאל דרזנר • אליעזר קשאני • מאיר פיינשטיין • אבשלום חביב • יעקב וייס • מאיר נקר
סמלים, זרועות ויחידות חיילים אלמונים • שיר בית"ר • דלק • פארק ז'בוטינסקי • קול ציון הלוחמת • חרות
פעולות עליית אף על פי • ליל הרכבות • שוד רכבת הכסף • התקפת שדות התעופה הבריטיים • ההתקפה על משטרת רמת גן • פיצוץ מלון המלך דוד • פיצוץ תחנת הרכבת בירושלים • פיצוץ השגרירות הבריטית ברומא • ליל ההלקאות • שוד בנק ברקליס • הפריצה לכלא עכו • פרשת הסרג'נטים • פיצוץ בית הבולשת הבריטית בחיפה • הפיצוץ בשער שכם • ההתקפה על מחנה 80 • פרשת דיר יאסין • כיבוש יפו • כיבוש מלחה • קרבות האצ"ל ברמלה • אלטלנה • רשימת פעולות האצ"ל
בריחות ומאסרים התקפת נפל במגרש הרוסים • בריחת 12 אסירי המחתרות מבית הסוהר המרכזי בירושלים • הבריחות ממחנות המעצר באפריקה • גולי אצ"ל ולח"י • הפריצה לכלא עכו
פרשיות נוספות פעולת האצ"ל בעיראק • משפט השלושים ושמונה • הסזון • מבצע היפופוטם • פרשת הריגת ידידיה סגל
תנועות פוליטיות ציונות רוויזיוניסטית • תנועת הנוער בית"ר • ברית החשמונאים • הסתדרות ציונית חדשה • תנועת החרות • המשקיף
הנצחה והיסטוריוגרפיה אות האצ"ל • מוזיאון האצ"ל • מוזיאון האצ"ל בתש"ח • אנדרטאות • "המרד" • בית הכנסת אחדות ישראל • בית הכנסת עולי הגרדום
מחתרות עבריות בארץ ישראל • לח"י • תנועת המרי העברי
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רשימת_פעולות_האצ%22ל&oldid=39706390"