תורנטון ויילדר
 | |
| לידה |
17 באפריל 1897 מדיסון, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
7 בדצמבר 1975 (בגיל 78) ניו הייבן, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פרינסטון, בית הספר תאצ'ר, מכללת דבנפורט, תיכון ברקלי, אוניברסיטת ייל, אוברלין קולג', Chefoo School |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| יצירות בולטות |
גשר סן לואיס ריי |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
  | |
תורנטון ניבן ויילדר (Thornton Niven Wilder; 17 באפריל 1897 – 7 בדצמבר 1975) היה סופר ומחזאי אמריקאי. הוא זכה בשלושה פרסי פוליצר - על הרומן "גשר סן לואיס ריי" ועל המחזות "העיירה שלנו" ו"בעור שינינו".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויילדר נולד במדיסון, ויסקונסין לעמוס פרקר ויילדר, דיפלומט ועורך הויסקונסין סטייט ג'ורנל, ולאיזבלה תורנטון ניבן. ב-1906 אביו מונה לקונסול הכללי בהונג קונג והמשפחה עברה לסין. בסין הוא למד בבית ספר מיסיונרי דובר אנגלית. ב-1913 כהונתו של אביו תמה והמשפחה התיישבה בברקלי, קליפורניה. לאחר שסיים את בית הספר התיכון בברקלי ב-1915 עבר ללמוד באוברלין קולג' באוהיו. ב-1920 קיבל את התואר בוגר מאוניברסיטת ייל. אביו שלח אותו להשתלם בארכאולוגיה באקדמיה האמריקאית ברומא. לאחר מכן נמצאה לו עבודה כמורה לצרפתית בבית הספר הפרטי לורנסוויל בניו ג'רזי. ב-1926 פרסם את הרומן הראשון שלו "The Cabala", שמבוסס על זכרונותיו מרומא ומספר על שני אמריקאים שנפגשים עם קבוצה של אצילים אירופאיים.
הרומן השני שלו, "גשר סן לואיס ריי", התפרסם ב-1927 וזכה להצלחה ובפרס פוליצר. הרומן מספר את סיפורם של חמישה אנשים שנספו ביחד בקריסתו של גשר עתיק בפרו של המאה ה-18. ב-1928 פרסם את "The Angel That Troubled the Waters ומחזות אחרים", שלא זכה להצלחה של "גשר סן לואיס ריי". לאחר סיבוב הרצאות באירופה קיבל את הזמנתו של רוברט מיינרד האצ'ינס (Robert Maynard Hutchins), נשיא אוניברסיטת שיקגו וחברו לכיתה לשעבר באוברלין קולג', ללמד באוניברסיטה. הרומן "האישה מאנדרוס" (1930), מתרחש ביוון הטרום-נוצרית ונכתב בהשראת הקומדיה של פובליוס טרנטיוס אפר. הרומן "Heaven's My Destination" (1935) והמחזה זוכה פרס הפוליצר "העיירה שלנו" (1938; עליו מבוסס סרט באותו שם מ-1940) מתרחשים בארצות הברית.
על מחזותיו "הסוחר מיונקרס" (1938) ו"השדכנית" (1954) מבוססים הסרט "השדכנית", המחזמר הלו, דולי! והסרט הלו, דולי!.
ב-1942 פרסם את המחזות "The Long Christmas Dinner", שהולחן לאופרה על ידי פאול הינדמית, ואת "The Skin of Our Teeth" שזיכה אותו בפרס הפוליצר השלישי שלו. ג'וזף קמפבל והנרי מורטון רובינסון טענו שהמחזה הוא גנבה ספרותית מ"פיניגנז וייק" של ג'יימס ג'ויס.[1] ב-1948 חזר לתקופה הקלאסית ברומן המכתבים אידי מארס, שעוסק בדמויות ובאירועים שהובילו לרציחתו של יוליוס קיסר. בין 1962 ל-1963 התגורר עשרים חודשים בעיירה דאגלס באריזונה, בנפרד ממשפחתו ומחבריו. בדאגלס החל לכתוב את הרומן "The Eighth Day", שהתפרסם ב-1967 וזיכה אותו בפרס הספר הלאומי.[2] ספרו האחרון, הרומן האוטוביוגרפי "Theophilus North", התפרסם ב-1973. הספר עובד לסרט "Mr. North" בכיכוב אנתוני אדוארדס ב-1988. ויילדר נפטר ב-1975 בהאמדן, קונטיקט.
ספריו בעברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אידי מארס
- אגרות רומיות: רומן, תל אביב: עם עובד, תשי"ג
- אידי מארס (תרגום: יאיר בורלא), תל אביב: זמורה-ביתן, 1988
- גשר סן לואיס ריי
- גשר סן לואיס ריי (תרגום: פסח גינזבורג), תל אביב: מסדה, תש"א
- גשר סן לואיס ריי (תרגום: גדעון טורי), תל אביב: זמורה-ביתן, 1988
- Our Town
- עירנו: דרמה פיוטית בשלוש מערכות (תרגום: מנשה לוין), רמת גן: מרכז ישראלי לדרמה מיסודו של מרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות, 197-?
- העיירה שלנו (תרגום: עידו ריקלין), רמת גן: בית צבי - בית הספר הגבוה לאומנויות הבמה, 2005
- קרון שינה 514: מערכון (תרגום: אלכס הדרי), רמת גן: מרכז ישראלי לדרמה מיסודו של מרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות, 197-?
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Linda Simon, Wilder, Thornton, American National Biography Online, Oxford University Press
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תורנטון ויילדר (באנגלית)- כתבי תורנטון ויילדר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
תורנטון ויילדר, ברשת החברתית Goodreads- תורנטון ויילדר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- תורנטון ויילדר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
תורנטון וילדר (1897-1975), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Joseph Campbell and Henry Morton Robinson, "The Skin of Whose Teeth?", The Saturday Review of Literature, 19 December 1942, pp. 3-4
- ^ The Eighth Day, באתר פרס הספר הלאומי