תל דור
 | |
| תל דור, תצלום אוויר, 1982 | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח | 70 דונם |
| גובה מעל פני הים | כ-10 מטר |
| היסטוריה | |
| תרבויות |
התרבות הכנענית התרבות הפיניקית התרבות ההלניסטית |
| תקופות |
ברונזה בייניימית תקופת הברונזה המאוחרת תקופת הברזל I תקופת הברזל II התקופה הפרסית התקופה ההלניסטית |
| ננטש | ימי הביניים המוקדמים |
| סוג | תל |
| אתר ארכאולוגי | |
| מצב | הרוס |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 32°37′03″N 34°54′59″E / 32.6174277°N 34.9163642°E |
 | |
  | |
תל דור (בערבית: חרבת אל בורג' ע"ש המצודה ההרוסה בדרום מערב התל) הוא תל קדום המזוהה עם העיר המקראית דור (או דֹּאר). האתר הארכאולוגי תל דור (חרבת אל בורג'), ממוקם על רכס כורכר בדרום חוף הכרמל, כ-30 ק"מ דרומית לחיפה וכ-12 ק"מ צפונית לקיסריה. שטח התל הוא כ-70 דונם. התל נמצא מצד צפון מערב לקיבוץ נחשולים. באזור התל ישנם שלושה מפרצים שהדרומי והארוך מביניהם תחום על ידי שלושה איים קטנים היוצרים מעין לגונה הנוחה לעגינת ספינות. נתון טבעי זה איפשר ליושבי העיר לבנות בה כשניים או שלושה נמלים ואולי אף מבדוק לספינות. דבר זה הפך את העיר דור לנמל ונקודת מסחר חשובה. הזיהוי של תל דור עם העיר העתיקה דור נסמך על מקורות יווניים ולטיניים (כגון אוזביוס) וכן על מפת פויטינגר הממקמים את העיר דור כ-12 ק"מ צפונית לקיסריה. חרבת אל בורג' הוא האתר היחידי הגדול מספיק להיות העיר דור.
תולדות המחקר הארכאולוגי בתל דור וסביבותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתו של המחקר הארכאולוגי בתל דור בחפירתו של ג'ון גרסטנג מטעם בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים. החפירה התמקדה ביצירת חתך עמוק בדרום התל ובחשיפת המקדשים הרומיים במערב התל. אין תיעוד רב של החפירה, דבר שהיה עדיין מקובל בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
בפברואר 1952 חפר בתל דור יוסף ליבוביץ' מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים. בחפירתו חשף ליבוביץ חלקים מתיאטרון העיר בצפון התל וכן מהכנסייה הביזנטית במזרח התל. החפירה העיקרית בכנסייה התקיימה בשנים 1979–1994 על ידי קלודין דופין מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים ומאוחר יותר רשות העתיקות. כמו כן נערכו באתר מספר סקרים וחפירות תת-ימיות בנוגע לשרידי הנמלים בדור בעיקר על ידי אבנר רבן (ועל ידי רווה וקינגסלי), וכן סקר יבשתי נרחב במרחב התל שנערך על ידי יעקב עולמי.
החל משנת 1980 ועד היום מתקיימת בתל דור חפירה רחבת היקף על ידי משלחת המורכבת משיתוף פעולה של מוסדות אקדמיים וחוקרים עצמאים ובחסותה של "החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה". משנת 1980 ועד שנת 2000 עמד בראש 'משלחת חפירות דור' פרופ' אפרים שטרן מהאוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 2003 ועד היום עומדים בראש משלחת "חפירות דור המחודשות" פרופ' איילת גלבוע מאוניברסיטת חיפה ופרופ' אילן שרון מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נכון להיום נפתחו בחפירה שמונה שטחי חפירה עיקריים שבהם נחשפו שכבות היישוב מתקופת הברונזה המאוחרת ועד התקופה הרומית. תוצאות החפירה על שניים משטחי החפירה פורסמו בדו"ח חפירה מסכם, כמו כן פורסמו עד היום מאות מאמרים ומחקרים על ידי צוות החופרים בנושאים הקשורים לאתר וסביבותיו. כיום פרויקט חפירות תל דור הוא מהפרויקטים הגדולים והרציפים ביותר בדרום הלבנט.
הממצאים העשירים המעידים על אורח חייהם של תושבי דור הקדומה לאורך כל התקופות מרוכזים במוזיאון המזגגה, מפעל זכוכית לבקבוקי יין ששימש את יקבי זכרון יעקב והיה מבין מפעליו של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד באזור. המזגגה גם משמשת כמשרד החפירה כל קיץ וכמקום עיבוד החומר על ידי המשלחת הארכאולוגית הפועלת במקום.
תולדות העיר לאור החפירות הארכאולוגיות והמקורות הכתובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית ההתיישבות בעיר העתיקה דור (דאֹר) התחילה ככל הנראה סביב תקופת הברונזה התיכונה ב'. בד בבד עם ההתעוררות העירונית בצפון ארץ-ישראל לאחר תקופת הברונזה הביניימית. טרם נחשפו בתל שרידים (ארכיטקטוניים) משמעותיים מתקופת הברונזה, הן התיכונה והן המאוחרת. ניכר אף כי בדרום התל, שנחפר בצורה יחסית אינטנסיבית, הושתתו המבנים מתקופת הברזל על קרקע בתולה או על סלע אם. בשטח G במרכז התל ישנן עדויות לפעילות של תעשיית מתכת מתקופת הברונזה המאוחרת. כמו כן מוזכרת העיר דור בכתובת של רעמסס השני המתוארכת למאה ה-13 לפנה"ס.
דור בתקופת הברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת הברזל א' דור הייתה עיר גדולה בנויה היטב ומבוצרת. מתקופה זו נחשפו בדור מבני ציבור, ביצורים וכן מבני מגורים פרטיים בסגנון "בית חצר כנעני" המשמרים מסורות כנעניות מתקופות הברונזה המאוחרת. גם מכלול כלי החרס אשר נחשף בשכבות אלו משמר מסורות כנעניות, אך עם השפעה קיפרית ניכרת וכן נוכחות של כלי יבוא ממצרים (בעיקר קנקנים). שכבה זו חרבה בשריפה שעדויותיה ניכרות בכל שטחי החפירה. למרות השריפה, ניכר הן מבחינה ארכיטקטונית והן מבחינה קרמית כי לא היה שינוי משמעותי בהרכב האוכלוסייה בדור לפני ואחרי החורבן, מבנים רבים נבנו מחדש על קווי המתאר של המבנים שקדמו להם. מבחינה קרמית השינוי ממשיך להיות הדרגתי. השינוי המשמעותי לאחר החורבן הוא מפעלי הבנייה המונומנטליים אשר עקבותיהם ניכרים בעיקר בשטח D2. במאה ה-11 לפנה"ס מוזכרת דור ב"מגילת ון אמון" כעירם של הת'כר (או הסיקולו), כמו כן מוזכר בטקסט הנמל של דור וכן הקשרים של דור עם פיניקיה מחד ומצרים מאידך.
ראשית תקופת הברזל ב' בדור מוגדרת בעיקר לאור בחנים קרמיים ולא ארכיטקטוניים, כי כאמור העיר דור כבר הייתה בנויה בצורה מונומנטלית בברזל א'. חלק מהמבנים המונומנטליים בשטח D2 בדרום התל יצאו משימוש בצורה מכוונת, ומבנה אחר נבנה על גבם. בשטח D5 נבנה בית מגורים בסגנון "בית חצר פיניקי" שהמשיך את מסורות הברונזה המאוחרת בפיניקיה בכלל ובדור בברזל א' בפרט. לראשונה מאז תקופת הברונזה המאוחרת חזר הקשר המסחרי עם אתרים במרכז הים התיכון כגון אֶוּבויה ביוון וגם סרדיניה, אך עם זאת המסחר עם מצרים נמצא בדעיכה. לקראת סוף תקופת הברזל ב' עיקר השינוי הארכיטקטוני בדור ניכר בשטח B במזרח התל. נבנתה חומה חדשה עם מבנים הנסמכים עליה וכן שער מטיפוס "ארבעה תאים". מספר מבנים בשטחי חפירה אחרים יצאו משימוש במהלך המחצית השנייה של תקופת הברזל ב'. כמו כן ניכר שינוי במכלולים הקרמיים שנראים קרובים יותר למכלולים מפנים ארץ-ישראל בכלל ומהגליל הישראלי בפרט ופחות קרובים למכלולי הכלים מאזור מישור עכו וחוף הלבנון.
מטמון הכסף של תל דור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מטמון הכסף של תל דור נמצא באתר תל דור כחלק מחפירה שנערכה בשנת 1995. המטמון נמצא בין שני מבנים ששימשו את הנמל הדרומי של העיר, והוא מתוארך למאה ה-11 המאוחרת או המאה ה-10 המוקדמת לפנה"ס.[1] המטמון הוחבא בתוך כד חרס, והוטמן בחלל שנחפר בקרבת היסודות של אחד המבנים.
משקלו הכולל של הכסף במטמון לאחר ניקוי הוא כ-8.5 ק"ג.[1] הכסף נמצא בתוך כד חרס, כאשר הוא מחולק לחתיכות לפי משקל. כל חלק נעטף בשקיק פשתן ונחתם בחותם חרס. מניתוח עולה כי נעשה שימוש בארבעה בדים שונים על מנת לעטוף את חתיכות הכסף.[1] התבנית המוטבעת על כל חותמי החרס זהה, מה שמעיד על כך שכל הכסף במטמון היה שייך לאדם אחד. אמנם המטמון מתוארך לתקופת הברזל, אך התבנית המוטבעת על חותמי החרס אופיינית לחותמת מתקופת הברונזה. לכן ההערכה היא שהחותמת שהשתמשו בה במטמון זה הייתה בת כמה מאות שנים בעת השימוש.[1] מטמון הכסף מחולק ל-17 חלקים שנשקלו לפני שנעטפו בשקיקי הפשתן. לאחר גילוי המטמון, אחד החלקים הופרד מהשאר (כל החלקים נדבקו אחד לשני עם הזמן) ונשקל במוזיאון ישראל. משקלו הוא 490.5 גרם. חלקי הכסף במטמון תל דור דומים אחד לשני במשקלם, אך לא זהים. לא ידוע לפי אילו יחידות משקל הם חולקו.[1]
העיר דור בתקופה שאליה מתוארך המטמון הייתה עיר פיניקית, ולכן המטמון היה שייך ככל הנראה לסוחר פיניקי. כסף לא היה משאב טבעי זמין בגבולות התרבות הפיניקית, ולכן סביר להניח שהכסף ממטמון תל דור הגיע למקום כחלק ממסחר עם תרבות אחרת. באחד ממבני הנמל באתר תל דור נמצאו גם שרידים של סחורות מקפריסין ומיוון, מה שמאשר קיום של מסחר ימי באזור זה[2].
מטמון תל דור מתוארך לתקופה שלפני המצאת המטבע, והאופן שבו הוטמן מעיד על כך שכסף זה היה אמור לשמש כאמצעי תשלום. ישנם אתרים נוספים שבהם הוטמן כסף בצורה דומה – עטוף בשקיקי בד לפי משקל וחתום בחותמי חרס. העובדה שכסף נטמן כך במספר מקומות שונים מעידה על כך שהיה לו ערך מוסכם באזור הלבאנט. עם זאת, לא ידוע על סטנדרט מקובל ואחיד של שקילת כסף. נראה שכסף כאמצעי תשלום היה צריך להישקל ולעבור בדיקת איכות בכל עסקה, ולכן לא סביר שהטמנת כסף בשיטה זו תרמה להמצאת המטבע.[3]
המטמון של תל דור הוטמן בצורה מתוכננת. כלומר – הרצפה שמעליו הונחה במטרה להחביא את המטמון. הדבר מעיד על כך שהכסף המוחבא לא שימש את בעליו למסחר יומיומי, כיוון שלא היה זמין באופן מידי.[3] המשקל של הכסף והאופן שבו הוטמן, מצביעים על כך שכנראה היה שמור לשימוש בעסקאות גדולות מהרגיל.
מניתוח איזוטופי עולה כי הכסף ממטמון תל דור מגיע משני מקורות עיקריים: אנטוליה (טורקיה של ימינו) וסרדיניה[4]. הדבר מעיד על מסחר בין פיניקיה לבין אזורים אלה.
אזכורים במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקרא מוזכרת דור מספר פעמים. לראשונה בספר יהושע, פרק י"א, פסוק ב' מוזכרת "נפות דור" כאזור ששליטו השתתף בברית מלכי הצפון. בשנית מוזכר "מֶלֶךְ דּוֹר לְנָפַת דּוֹר" בספר יהושע, פרק י"ב, פסוק כ"ג ברשימת המלכים שהובסו על ידי יהושע בן נון. מההתייחסות החוזרת ל"נפת דור" משתמע שמלך דור שלט לא רק על העיר עצמה, אלא על כל המחוז, שהיו בו ערים נוספות[5]. לפי הכתוב בהמשך ספר יהושע[6] ובספר שופטים[7], העיר עצמה לא נכבשה, אלא רק הוטל עליה מס בתקופות בהן יד ישראל הייתה תקיפה: ”וְלֹא הוֹרִישׁ מְנֵשֶּה...וְאֶת יֹשְׁבֵי דּוֹר וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ... וַיְהִי כִּי חָזַק יִשְׂרָאֵל, וַיָּשֶׂם אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס – וְהוֹרֵישׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ.” אי הימצאותם של ממצאים ארכאולוגיים בעלי אופי ישראלי-התנחלותי בדור וההמשכיות בחיי היישוב הפיניקי-כנעני מחזקים את הכתוב במקרא שהעיר לא נכבשה על ידי בני ישראל.
מאוחר יותר, בספר מלכים, מוזכרת דור כבירת אחת מנציבויות המס של שלמה, שעליה הופקד חתנו של שלמה, בן אבינדב. לפי הכתוב בספר מלכים א': ”וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת-בֵּיתוֹ, חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד (הָאֶחָד) לְכַלְכֵּל. וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם: בֶּן חוּר בְּהַר אֶפְרָיִם. .. בֶּן אֲבִינָדָב כָּל נָפַת דֹּאר – טָפַת בַּת שְׁלֹמֹה הָיְתָה לּוֹ לְאִשָּׁה".”[8].
דור תחת שלטון אשור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתקופת השלטון האשורי כמעט ולא נמצאו מבנים בדור, אלא בעיקר בורות גדולים. על גבי שער ארבעת התאים נבנה שער בן שני תאים בסגנון אשורי. בשנים האחרונות הולך ונחשף בדרום התל (בשטח D5) מבנה מונומנטלי המתוארך לתקופה האשורית. מבחינה קרמית המכלול נראה יותר "ישראלי" ופחות "פיניקי", הייצור נראה בעל אופי יותר מקומי, אך עם זאת הקדרים מראים היכרות עם הרפרטואר וטכנולוגיית ייצור כלי החרס האשוריים, ואולי הם אף היו אשוריים. כמו כן נמצאו עדויות לתעשיית מטלורגיה (הן נחושת והן ברזל) נרחבת בדור, כחלק מהמערך הכלכלי-מנהלי באימפריה האשורית.
תאריך כיבוש דור על ידי האשורים איננו ברור. מקובל כי דור סופחה לממלכת אשור, עם כיבוש חוף השרון בשנת 732 לפנה"ס על ידי תגלת פלאסר השלישי מידי ממלכת ישראל. ישנה אי בהירות האם דור הפכה לבירת פחווה בעקבות הכיבוש האשורי או שמא היא רק שימשה כנקודת סחר חשובה במערך הסחר הפיניקי תחת השלטון האשורי. אך ברור כי דור הייתה עיר נמל חשובה במערך האשורי שנשלטה ישירות על ידי האשורים ולא על ידי ממלכה מקומית. דור מוזכרת באסטלה מלכותית של אסרחדון מלך אשור בשליש הראשון של המאה השביעית לפנה"ס, כעיר נמל מרכזית.
הממצאים האחרונים מתקופת הברזל מתוארכים סביב השנים 630-650 לפנה"ס. ניכר כי לאחר מכן ננטש האתר למשך 150 שנה. סיבת נטישת האתר אינה ברורה דיה בשלב זה. לאור תיארוך המבוסס על ממצא יבוא כלי החרס האטיים נראה כי העיר יושבה מחדש לאחר שנת 480 לפנה"ס.
דור בתקופה הפרסית
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר דֹאר נזכרה בספרות היוונית הקלאסית כבר בשנת 500 לפנה"ס לערך[9]. דור נוסדה ככל הנראה מחדש לאחר שנת 480 לפנה"ס. בראשית המאה החמישית לפנה"ס מוזכרת דור בכתובת אשמֻנעָזר כעיר אשר נמסרה לשליטת מלכי צידון מידי השלטון הפרסי המרכזי. המרחב של דור ויפו מכונה בכתובת אשמֻנעָזַר "ארצות הדגן האדירות אשר בשדה השרון".
מצב חסות מלכי צידון בדור נמשך גם בשנים אחר כך, מידע הנלמד מהחיבור הגאוגרפי המיוחס לסיקיליס מסוף המאה הרביעית לפנה"ס, שם מצוינת דור כ"עירם של הצידונים". במהלך התקופה הפרסית נקבע מתאר העיר דור ותוכנית הרחובות, שנשתמרו עד לתקופה הרומית. במהלך התקופה הפרסית גם שונה שמה של העיר מדור (דאר) לדורה (Δῶρα) או דורוס. בתקופה הפרסית התרחש בדור שינוי בשיטת הבנייה משימוש בלבנים מיובשות בשמש ואבני גוויל לבניית אבני גוויל משולבות באבני גזית (המכונה בניית אומנות גזית). בתל דור הוגדרו שני שלבי בנייה עיקריים מהתקופה הפרסית, הראשון מתוארך לסוף המאה החמישית לפנה"ס והשני למחצית השנייה של המאה הרביעית לפנה"ס, לתקופת המעבר בין התקופה הפרסית להלניסטית.
בשטחים A ,C ו-D2 נחשפו בתל דור מערך של מבננים (אינסולות) שחזיתם פנתה לרחוב, כשהרחובות הפרידו בין המבננים השונים. במהלך התקופה הפרסית לא הייתה דור מוקפת חומה במלוא מובן המילה, אם כי ישנה טענה שקירות הבתים החיצוניים שימשו כחומה. שער העיר בשטח B המשיך לשמש בתקופה הפרסית, אף על פי שרחבת השער ששימשה בתקופת הברזל בוטלה, הוצר השער עצמו לרוחב של כשלושה מטרים. פתח השער ואבן סף ממנו נחשפו בחפירה מתחת ומדרום למגדל ההלניסטי. בשאר שטחי החפירה נתגלו בעיקר בדלי קירות ומספר לא מבוטל של בורות מהתקופה הפרסית. כמו כן נחשפו בדור כ-20 קבורות כלב, חלקן מתוארכות למאה החמישית לפנה"ס, וחלקן מתוארכות למאה הרביעית לפנה"ס, לתקופת המעבר בין התקופה הפרסית המאוחרת להלניסטית הקדומה.
מבחינת הממצא הקרמי בתקופה הפרסית יש ייצוג רחב לכלי יבוא אטיים וכן לכלי יבוא מזרח יווניים. כמו כן נמצאו בדור מספר רב של צלמיות מהתקופה הפרסית. כללית, מכלול כלי החרס דומה מאוד לממצאים שנתגלו בחלקים אחרים של פיניקיה וקפריסין.
דור בתקופה ההלניסטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המעבר בדור בין התקופה הפרסית להלניסטית הוא בעיקרו היסטורי-כרונולוגי ואינו מסומן בשכבת הרס או הפרעה בחיים העירוניים בדור. בניגוד למספר אתרים אחרים בארץ ישראל ופיניקיה (כגון שומרון וצור) הכיבוש המקדוני לא אופיין בהרס, כנראה בגלל היותה של דור בת חסות צידונית. בתקופה ההלניסטית התרחבה העיר מערבה וניכר כי בתקופה זו הגיעה לשיא התפשטותה וקיבלה את צורתה עד לתקופה הרומית. שלבי הבנייה בתקופה ההלניסטית בדור מחולקים בצורה גסה לשני שלבים שונים, אם כי עיקר השוני ביניהם מתבטא בעיקר בשיפוץ והרמת רצפות ולא בשינוי פני העיר או בנייה מחודשת.
בראשית התקופה ההלניסטית נבנתה בדור מערכת ביצורים מרשימה בשטחים A ו-C הכוללת חומת סוגרים עם מגדלים, עשויה אבני גזית במילוי אבני גוויל, בבסיס החומה חלקלקה. המגדלים הם מרובעים (עם מסד לגרם מדרגות במרכז) במרחקים קצובים (50 מ'). בשטח B ישנו שער בעל כניסה ישירה לרחוב העיר עם רחבה מחוץ לשער. מסוף התקופה ההלניסטית נחשפו בשנים האחרונות מקדשי תאומים המעוטרים בקירות מכוירים וכן בית בד. בשטח D1 ישנו מבנה שכונה על ידי חופריו "הארמון הפרסי", אך תאריכו הלניסטי לאור מטבע של תלמי השני שנמצא תחת קיר שמבנה הארמון הפרסי נסמך עליו. מבנה הארמון עשוי משלושה חדרי אורך ועוד חדר רוחב אשר נסמכים על קיר מסיבי בנוי גזית שממשיך מזרחה, ניתן לשער כי למבנה הגדול היו מספר קומות שמהן השתמרה רק קומת המרתף. מסוף התקופה ההלניסטית נחשפו בשנים האחרונות בשטח D1 מקדשי תאומים המעוטרים בקירות מכויירים. בשטח D2 יש רחובות היוצרים צומת על אותו מערך רחובות שנוסד כבר בתקופה הפרסית, כמו כן נחשף בשטח D2 בית בד מהתקופה ההלניסטית. בשטח G במרכז התל ישנו מבנה מונומנטלי (קירות ללא תוכנית מוגדרת) שחודר לשכבות הפרסיות וניתן להקביל את תאריך בנייתו לראשית התקופה ההלניסטית לפי שטחים אחרים. בשטחים A ו-C ישנן חנויות ברחוב הסמוך לחומה יחד עם רחובות אורך ורוחב עם מבננים ערוכים בצורה הנדסית.
מבחינה פוליטית-שלטונית (בעיקר כפי שמשתקף במקורות ההיסטוריים) התאפיינה ראשית התקופה ההלניסטית בשקט יחסי תחת התלמיים. פוליביוס מתאר את המצור הכושל של אנטיוכוס השלישי מגאס על דור בשנת 219 לפנה"ס, בתיאורו עומד פוליביוס על כך שדור היא עיר מבוצרת היטב. בשנת 139/9 לפנה"ס צר על דור אנטיוכוס (VII) סידטס בשעה שטריפון מצא בה מקלט. מבחינת הממצא ישנו עושר רב של כלי יבוא ממזרח אגן הים התיכון. כן נמצאו ממצאים רבים בהקשר הצבאי בדור שמקורם במערכות המצור שהושמו על העיר במהלך התקופה ובהם אבני קלע, אבני בליסטרה, ראשי חיצים וחניתות ועוד. מבחינה מנהלית נחשפו בעיר משקולות תנית, וכן נמצאו בדור חותמות ייחודיות על ידיות בסגנון פיניקי-יווני. ממגוון הצלמיות ההלניסטיות שנמצאו בדור ניתן ללמוד על חיי הפולחן של תושבי דור.
דור בתקופה החשמונאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככל הנראה נכבשה דור על ידי המלך החשמונאי ינאי אלכסנדר בראשית המאה הראשונה לפנה"ס מידי זואילוס שהיה טירן שהשתלט על דור ומגדל סטרטון. אם כי בניגוד לאתרים אחרים, בעיקר בגליל ובאדומיאה לא ניכר בדור שינוי בתרבות החומרית מהגמוניה פיניקית להגמוניה יהודאית.
דור בתקופה הרומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה הרומית עברה העיר דור מהפך ארכיטקטוני ושגשגה. דבר זה נלמד הן מהשינוי בבניה והן מטביעת מטבעות העיר. מבחינת הבנייה נסמך המערך העירוני בתקופה הרומית על השלבים הקדומים יותר, ומובחנים בעיר שני שלבים עיקריים.
בשלב הראשון נבנו בעיר רחובות מרוצפים עם תעלות ניקוז. הובלו לעיר מים באקוודוקט, אשר הוא מאוחר לשלב הראשון. שער העיר מהתקופה הרומית לא שרד אך כן שרדו מסדי הבטון של חיבור האקוודוקט לעיר. ככל הנראה לא היו רחובות העיר רחובות עמודים. מהשלב הרומי הראשון שרדו מבנים רבים, בהם מבני מגורים פרטיים (חלקם מעוטרים בפרסקאות ופסיפסים), חנויות, מבני ציבור, מקדשים ומתקנים תעשייתיים שונים.
בשלב השני נבנו מבני ציבור רבים, בהם מתחמים מקודשים עם מקדשים במערב העיר, במזרח העיר נבנו בית חצר, מבנה פריסטלי ומבנה בזיליקלי אשר בחלקם נבנו על שטחים פתוחים ורחובות מן השלב הרומי הקדום. משלב זה ישנם גם מבנים ומתקנים תעשייתיים בדרום התל יחד עם מבנה (ציבורי?) גדול בעל חדרונים קטנים. כמו כן נחשף במערב העיר בית מרחץ מהתקופה הרומית אך הקשרו הסטרטיגרפי ביחס לשתי תקופות הבנייה בתקופה הרומית בדור אינו ברור מספיק. בתקופה הרומית התרחבה העיר מהתל אל מרגלותיו, באזור העיר התחתית נבנו מבנים, רחובות ואף תיאטרון.
לגבי התקופה הרומית הקדומה מוזכרת העיר מספר פעמים אצל יוספוס. לראשונה עם שחרורה יחד עם שאר ערי סוריה על ידי פומפיוס בשנת 63 לפנה"ס. כן מוזכרים אצל יוספוס התהפוכות המנהלתיות בשיוך העיר כתוצאה מהמאבקים הפנים רומיים והמעבר ברומא מרפובליקה לאימפריה. לאחר מכן, מוזכרת דור בהקשר לבניית נמל קיסריה על ידי הורדוס, בתור נמל קטן שלא התאים לעגינת ספינות גדולות. בהמשך מתאר יוספוס את המאבקים בין האוכלוסייה היהודית והפגאנית בדור ותוך כדי כך מסופר על בית כנסת שהיה בעיר. במהלך המרד הגדול (70-67 לספירת הנוצרים), מספר יוספוס כי הצבא הרומי לקח שבויים יהודיים מציפורי והחזיקם בדור, שככל הנראה שימשה כבסיס לחיל מצב של הצבא הרומי.
על אף השגשוג בדור בהמשך התקופה הרומית והאזכורים הלא מעטים שלה על ידי יוספוס (בעקבות ספרי המקבים וניקולאוס איש דמשק), מוזכרת דור על ידי המחברים הרומיים בני המאה הראשונה לספירה סטראבון ופליניוס כעיר נטושה. במקורות יהודיים מן התקופה הרומית מוזכרת דור בפרשת גבולות הארץ, וכן מוזכרת אכסניה שהייתה בדור. במפת פויטינגר מן המאה ה-13 (מבוססת על מפה רומית מן המאה ה-3) מכונה דור "Thora", ומסומנת במפה כיישוב קטן אשר ממוקם בין 8 מיל צפונית לקיסריה ו-20 מיל דרומית לעכו.
ככל הנראה חדלה העיר דור (או לפחות ההתיישבות על התל) מלהתקיים סביב המחצית הראשונה של המאה ה-3. זאת לאור העובדה שלא נמצאו שרידי בניין מאוחרים יותר למאה זו, וכן לאור הירידה הכמותית בממצא הנומיסמטי סביב אמצע מאה זו, ועל כך שהעיר דור חדלה מלטבוע מטבעות סביב 212.
ליד השער המזרחי של דור נמצאה כתובת יוונית. הכתובת חקוקה בעמוד-אבן, אשר שימש בסיס לפסל. הכתובת מקוטעת וכתובתה: ”(לכבוד) מ (ארקוס) [פאקיוס (בן) פו]בליוס – [סיל]וואנוס ק (ווינטוס) קורדיוס גאלוס, גארגיליוס אנטיקואוס. מושל של אוגוסטוס (בדרגת) [פרייטור] (של) הפר[ובנקיה יהודה]”. הנוסח בכתובת מעיד כי הכתובת מוקדשת למושל בפרובינקיה קיסרית. מאחר שהכתובת נמצאה בדור יש מקום להניח כי המדובר במושל שדור נכללה בפרובינקיה שלו. העיר דור, כמו ערים יווניות אחרות, צורפה לפרובינקיה של סוריה על ידי פומפיוס. דור השתייכה לפרובינקיית סוריה גם לאחר המרד הגדול, אולם עברה לפרובינקיית יהודה בסוף המאה הראשונה לספירה. פאקיוס גארגיליוס אנטיקואוס השתייך לשלוש משפחות. שמות משפחה אלה מופיעים בכתובות המיוחסות לאדם שהיה מושל פרובינקיית ערביה בשנים 116/7-118-9, קונסול בשנת 119 ומושלה של אסיה בימי אדריאנוס בשנים 133-136[10]. דברואה, בהתבסס על מחקריו של בנימין איזק, טען כי דור הייתה שייכת באותה תקופה לפרובינקיית יהודה, ולכן האיש היה מושל פרובינקית יהודה בין השנים 122-125[11].
דור מהתקופה הביזנטית ועד לעת החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית המאה הרביעית מוזכרת דור כעיר נטושה באונומסטיקון של אוזביוס, ואינה נזכרת בכתבי הנוסע מבורדו. מכתבי אבות הכנסייה ידוע כי בין המאה הרביעית לשישית היה בדור בישוף, וכן מוכרת הכנסייה שנבנתה למרגלות התל. מהמאה השישית ועד לכיבושים הצלבניים אין אזכור של דור אצל הגאוגרפים הערביים.
בימי הביניים נבנתה בדור מצודה שנתנה לאתר את שמו הערבי (חיר' אל בורג', חורבת המצודה). הקונצנזוס במחקר הוא שמדובר במבצר צלבני בשם מרל (Merle- ציפור השחרור), שנבנה כחלק מביצורי הצלבנים על חוף הים התיכון דרומית לעכו בין עתלית לקיסריה. העדרם של כלים בני המאה ה-12, וכן הימצאותו של מטמון חרסים שתאריכו הוא לאחר אמצע המאה ה-13 מתחת לסוללת המצודה מעמידים את הזיהוי של המצודה עם מרל הצלבנית בספק. אולי יש לתארכה לימי הסולטאן הממלוכי ביברס ולזהות את מרל עם אתר אחר דרום מזרחית לדור בשם חירבת מזרעה- חורבת טפת. מה גם שגאוגרפים ערבים בני המאות 9–12 אינם מזכירים את דור.
במהלך המאה ה-13 ננטש המבצר, ובתקופה העות'מאנית הוקם בסביבות התל הכפר טנטורה. על אדמות הכפר שנרכשו על ידי הברון רוטשילד הוקם בשנת 1892 מפעל לייצור בקבוקי זכוכית עבור היקבים באזור, בהנהלת מאיר דיזנגוף. המפעל נסגר לאחר מספר שנים ועמד נטוש עד לשנות ה-70 של המאה ה-20. ב-23.5.1948 חדל הכפר, על 1,500 תושביו, להתקיים בעקבות כיבושו על ידי כוחות צה"ל במסגרת מבצע נמל.
בשנת 1949 נבנו שני יישובים ישראלים על שטח הכפר ובסמוך לתל, מושב דור וקיבוץ נחשולים. בשנות השבעים של המאה העשרים שופץ מבנה בית החרושת הנטוש לזכוכית והוא משמש כמוזיאון לארכאולוגיה ימית ולעתיקות התל.
בשנת 2021 נפתח ה"גן לאומי תל דור" אשר כולל את התל בשטחו[12].
דור - האופי האתני והתרבותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]תושבי דור קושרו למספר קבוצות אתניות במהלך הדורות: כנענים, סקילים, פיניקים, ישראלים, אשורים, יהודים ועוד. דבר זה גרם למחלוקת בדבר האופי האתני של יושבי דור בתקופות השונות. מבחינה גאוגרפית נמצאת דור בגבולה הדרומי של פיניקיה, מרוחקת קמעה מלב ליבה של פיניקיה בחוף לבנון. ישנם מקורות מצריים המזהים את יושבי דור עם קבוצה אתנית בשם הסיקילים (או הת'כר), חלק מגויי הים שהתיישבו בחופי דרום הלבנט, ומקושרים עם התמוטטות המערכת העירונית בסוף תקופת הברונזה המאוחרת. כן הוצע לראות במקורם של הסיקילים את האי סיציליה בדרום איטליה. לפי אבנר רבן בסוף תקופת הברונזה התיישבו בדור הסיקילים עד להתנחלות השבטים (שכנראה מעולם לא התרחש) ולאחריו הפכה דור לעיר פיניקית. לדעת שטרן דור נכבשה בראשית תקופת הברזל על ידי הפיניקים מידי הסיקילים. את תוצאות כיבוש זה מזהה שטרן עם שכבת החורבן בברזל א'. כמו כן סבר שטרן שדור נכבשה מידי הפיניקים ונשלטה על ידי מלכי ישראל.
לדעת החופרים הנוכחיים של דור איילת גלבוע ואילן שרון, קיימת אחידות והמשכיות בתרבות החומרית בדור לאורך תקופת הברזל (עד למאה השמינית לפנה"ס). לכן אין לדבר על כיבוש דור על ידי הפיניקים או מלכי ישראל. לכן יש לזהות את הסיקילים עם הפיניקים ולחפש, אולי, את מקורם בקיליקיה ולא בסיציליה (בהנחה שאכן מדובר בגורם אתני זר). מה גם שהיות דור עיר מבוצרת ובנויה היטב בתקופת הברזל מעידה על המשכיות המבוססת על מסורת עירונית מפותחת שיש לחפש את מקורותיה בכנען של תקופת הברונזה המאוחרת.
גם בתקופות המאוחרות יותר דור נשארה פיניקית בעיקרה כפי שאנו למדים מהמקורות הספרותיים. כמו כן, לאור ממצאים שסברו שמקורם ביוון, הוצע שבמהלך התקופה הפרסית התיישבו בדור מתיישבים יוונים. ניכר גם שהכיבוש החשמונאי (עד כמה שהיה) לא השפיע מבחינת התרבות החומרית על דור כמו על אתרים אחרים בגליל ובאידומיאה. אך עם זאת כחלק מייהוד הגליל על ידי מתיישבים מיהודה, לאחר כיבושי החשמונאים, הגיעו לדור גם יהודים. אך אופייה הכללי של העיר נותר פגאני. דבר המודגם על ידי כך שהצבא הרומי הרגיש בטוח בדור. כמו כן מהמובאות מהמקורות הרבניים בתקופה הרומית ניכר כי רובה של דור הייתה נכרית אך עם זאת חיו בה גם יהודים לאחר חורבן בית המקדש השני.
שרידי המקדשים הרומים במערב העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
שרידי המקדש הרומי במערב התל -
שרידי המקדש הרומי במערב התל
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרים שטרן, דור המושלת בימים עשר שנות חפירה בעיר-נמל ישראלית-פיניקית לחוף הכרמל, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
- דב גרא וחנה כותן, כתובת הקדשה מדור למושל סוריה(?), קדמוניות, כ"ב, 1–2, תשמ"ט, 1989
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך ב': פרק ס"ט, בית חרושת לזכוכית, בטנטורה, מאיר דיזנגוף, 1891
- Stern, E.; Berg, J.; Gilboa, A.; Guz-Zilberstein, B.; Raban, A.; Rosenthal-Heginbottom, R.; and Sharon, I., (eds), Excavations at Dor, Final Report, Volume I A, Areas A and C: Introduction and Stratigraphy (Qedem Reports 1). Jerusalem: The Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem, in cooperation with The Israel Exploration Society, 1995
- Stern, E.; Berg, J.; Gilboa, A.; Guz-Zilberstein, B.; Raban, A.; Rosenthal-Heginbottom, R.; and Sharon, I., (eds), Excavations at Dor, Final Report, Volume I B, Areas A and C: The Finds (Qedem Reports 2). Jerusalem: The Institute of Archaeology, Hebrew University of Jerusalem, in cooperation with The Israel Exploration Society, 1995
- Stern, E. (ed.), Excavations at Dor. Figurines, Cult Objects and Amulets. 1980–2000 Seasons. Jerusalem: Israel Exploration Society, 2010
- Gera D. and Cotton H. 'A Dedication from Dor to a Governor of Syria', Israel Exploration Journal 41, 1991, pp. 258–266
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חפירות תל דור
- הביבליוגרפיה המלאה למחקרים וחפירות הקשורים בדור וסביבתה
- דור באתר עידן התנ"ך
- אפולו מתל דור ממצאים מעונת החפירות 2010 באתר הידען 2 באוגוסט 2010
- קלודין דופין, דורה-דאר, תחנה בדרך עולי-הרגל לירושלים בתקופה הביזאנטית, קתדרה 29, ספטמבר 1983, עמ' 44-29
- דובי זכאי, טיול בתל דור: לנשום את מרחבי הים, באתר nrg, 5 באפריל 2013
איתן לשם, תל דור מציע משהו לכל מטייל, באתר הארץ, 19 במרץ 2023- תל דור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 Ephraim Stern, "The silver hoard from Tel Dor." Hacksilber to coinage: new insights into the monetary history of the near east and Greece, The American Numismatic Society, New York, 2001, עמ' 19–26
- ^ Bell Carol, Montero-Ruiz Ignacio, R. Wood Jonathan., "The Origin of Tel Dor Hacksilver and the Westward Expansion of the Phoenicians in the Early Iron Age: The Cypriot Connection.", Journal of Eastern Mediterranean Archaeology and Heritage Studies, 2020, עמ' 1–21
- ^ 1 2 Eshel Tzilla et al, "Four Iron Age Silver Hoards from Southern Phoenicia: From Bundles to Hacksilber.", Bulletin of the American Schools of Oriental Research, Boston: The American Schools of Oriental Research, 2018, עמ' 197–228
- ^ Eshel Tzilla et al, “Lead isotopes in silver reveal earliest Phoenician quest for metals in the west Mediterranean.”, PNAS, 2019, עמ' 6007–6012
- ^ יהודה קיל, בפירוש דעת מקרא לספר שופטים
- ^ ספר יהושע, פרק י"ז, פסוקים י"א–י"ג
- ^ ספר שופטים, פרק א', פסוקים כ"ז–כ"ח
- ^ פרק ד', ז'-י"ב
- ^ מנחם שטרן, ההיסטוריה של ארץ ישראל, כרך 3, חלק א: ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית, עמ' 76
- ^ גרא דב וכותן חנה, 'כתובת הקדשה מדור למושל סוריה (?)', קדמוניות כב, 1-2 (תשמט) עמ' 42, 1989.
- ^ E. Dabrowa, M. Paccius Silvanus Quintus Coredius Gallus Gargilius Antiquus et son cursus honorum, in Nunc de Suebis Dicendum est: Studia Archaeologica et Historica Georgii Kolendo ab Amicis et Discipulis Dicata (Warsaw, 1995), pp. 100.
- ^ גן לאומי תל דור, באתר רשות הטבע והגנים
