ביאור:בבלי חגיגה דף ב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
זרעים:
ברכות
מועד:
שבת
עירובין
פסחים
יומא
סוכה
ביצה
ראש השנה
תענית
מגילה
מועד קטן
חגיגה
נשים:
יבמות
כתובות
נדרים
נזיר
סוטה
גיטין
קידושין
נזיקין:
בבא קמא
בבא מציעא
בבא בתרא
סנהדרין
מכות
שבועות
ע"ז
הוריות
קדשים:
זבחים
מנחות
חולין
בכורות
ערכין
תמורה
כריתות
מעילה
תמיד
טהרות:
נידה
מסכת חגיגה:
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז | הדף המהדורה הרגילה
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת באדיבות "גמרא נוחה"
|
חגיגה פרק ראשון הכל חייבין
משנה:
הכל חייבין בראייה [1] חוץ מחרש שוטה וקטן [2], וטומטום, ואנדרוגינוס, ונשים, ועבדים שאינם משוחררים, החיגר, והסומא [3], והחולה, והזקן, ומי שאינו יכול לעלות ברגליו [4].
איזהו קטן?
כל שאינו יכול לרכוב על כתפיו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית - דברי בית שמאי;
ובית הלל אומרים: כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית [5],
שנאמר (שמות כג יד) שלש רגלים [תחג לי בשנה] [6];
בית שמאי אומרים: הראייה שתי כסף [7] והחגיגה מעה כסף [8];
ובית הלל אומרים: הראייה מעה כסף, והחגיגה שתי כסף.
גמרא:
הכל לאתויי מאי?
לאתויי מי שחציו עבד וחציו בן חורין;
ולרבינא, דאמר [9] 'מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור מן הראייה', הכל לאתויי מאי?
לאתויי חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני.
הניחא למאן דאמר כולן תשלומין זה לזה [10], אלא למאן דאמר כולן תשלומין דראשון – הכל לאתויי מאי?
לאתויי סומא באחת מעיניו, ודלא כי האי תנא, דתניא [תוספתא חגיגה פ"א מ"ב]: 'יוחנן בן דהבאי אומר משום רבי יהודה: סומא באחת מעיניו - פטור מן הראייה, שנאמר [שמות כג,יז: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן ה’] 'יֵרָאֶה' – יִרְאֶה [11]: כדרך שבא לִרְאות [12] - כך בא לֵירָאות [13] [- ספרי ראה פסקה קמג]: מה לִראותך בשתי עיניו - אף לֵיראות [14] בשתי עיניו [15];
ואיבעית אימא לעולם כדאמרי מעיקרא, ודקא קשיא לך הא דרבינא - לא קשיא: כאן [רבינא] כמשנה ראשונה, כאן כמשנה אחרונה, דתנן [עדויות פ"א מ"יג; גיטין פ"ד מ"ג]: 'מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד - דברי בית הלל; אמרו להם בית שמאי:
תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם [16]: לישא שפחה אינו יכול [17], בת חורין אינו יכול [18]; ליבטיל? והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה, שנאמר (ישעיהו מה יח) [
כי כה אמר ה' בורא השמים הוא האלקים יצר הארץ ועשה הוא כוננה] לא תהו בראה לשבת יצרה [אני ה' ואין עוד] [19]; אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין, וכותב לו שטר על חצי דמיו; וחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי' [20].
חוץ מחרש שוטה וקטן כו':
קתני חרש דומיא דשוטה וקטן: מה שוטה וקטן דלאו בני דעה - אף חרש דלאו בר דעה הוא, וקא משמע לן כדתנן [21]: חרש שדיברו חכמים בכל מקום [22] = [23] שאינו שומע ואינו מדבר [24] - הא מדבר ואינו שומע [25], שומע ואינו מדבר – חייב.
תנינא [26] להא, דתנו רבנן [27]: המדבר ואינו שומע - זהו 'חרש'; שומע ואינו מדבר - זהו 'אלם'; זה וזה הרי הן כפקחין לכל דבריהם [28];
וממאי דמדבר ואינו שומע זהו 'חרש', שומע ואינו מדבר זהו 'אלם'? דכתיב (תהלים לח יד) ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו;
ואיבעית אימא כדאמרי אינשי: אישתקיל מילוליה [29].
מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר - חייב:
והתניא: 'מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר - פטור [30]' [31]?
אמר רבינא - ואיתימא רבא [32]: חסורי מיחסרא והכי קתני: 'הכל חייבין בראייה ובשמחה חוץ מחרש המדבר ואינו שומע, שומע ואינו מדבר - שפטור מן הראייה, ואף על פי שפטור מן הראייה [33] - חייב בשמחה [34], ואת שאינו לא שומע ולא מדבר ושוטה וקטן פטור אף מן השמחה הואיל ופטורים מכל מצות האמורות בתורה' [35].
תניא נמי הכי: 'הכל חייבין בראייה ובשמחה חוץ מחרש המדבר ואינו שומע, שומע ואינו מדבר, שפטורין מן הראייה; ואף על פי שפטור מן הראייה -
הערות
[עריכה]- ^ במצות ראיית כל זכורך [שמות כג,יז: שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן ה’] שצריכים להתראות בעזרה ברגל
- ^ דלאו בני דעה נינהו ופטורין ממצות
- ^ כולה יליף מקראי בגמרא
- ^ מירושלים לעזרה; ובגמרא מפרש להו
- ^ אבל מכאן ואילך, אף על פי שאינו חייב מן התורה - הטילו חכמים על אביו ועל אמו לחנכו במצות
- ^ הראוי לעלות ברגליו חייב הכתוב, וכיון דגדול פטור מן התורה - קטן לאו בר חינוך הוא
- ^ גדול הבא להיראות צריך להביא עולה, ואינה פחותה משתי כסף: שתי מעות כסף, שהן שליש דינר, שנאמר ולא יראו פני ריקם (שמות כג טו), ויליף בגמרא שצריך להביא עולה; אף על פי שלא נתנה בו תורה שיעור - חכמים נתנו שיעור
- ^ שלמי חגיגה חייבין היחידים להביא ברגל, דילפינן לה בשלהי פירקין (דף ט.) מוחגותם אותו חג לה' (שמות יב יד; ויקרא כג,מא)
- ^ לקמן בפירקין (דף ד.)
- ^ לקמן אמרינן בפירקין (דף ט.) שיש לקרבנות החג תשלומין כל שבעה, ואיפליגו בה אמוראי: איכא למאן דאמר תשלומין זה לזה, ואיכא למאן דאמר כולם תשלומין דראשון הן; ואמרינן: מאי בינייהו? חיגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני איכא בינייהו: מאן דאמר 'כולן תשלומין לראשון', מי שמחויב בראשון ולא הביא יביא באחד משאר הימים, ומי שאינו מחויב אינו צריך תשלומין; ומאן דאמר תשלומין זה לזה - קסבר החובה מוטלת על כל אחד מן שאר הימים ולא על הראשון לבדו, הלכך אף מי שפטור בראשון ונראה בשני - חייב להביא, ואם לא יביא בו ביום יביא למחר
- ^ 'יראה' כתיב וקרינן יֵרָאֶה: יִראה כל זכורך את פני האדון דמשמע שהאדם רואה את השכינה; יֵרָאֶה כל זכורך את פני האדון משמע שהאדון בא לראותך; הקיש הכתוב ראייתך לראייתו
- ^ כדרך שבא לִראותך
- ^ כך הוא בא ליראות ממך
- ^ מן האדם
- ^ של אדם
- ^ כל תקנת רבו כאן היא, אבל תקנת העבד אין כאן: אם נתקן במשפט הממון לא נתקן בפריה ורביה
- ^ מפני צד החרות שבו, וכתיב לא יהיה קדש וגו' (דברים כג יח)
- ^ מפני צד עבדות שבו
- ^ לא ברא הקב"ה את הארץ להיות בלא יישוב, אלא לשבת יצרה
- ^ משנה ראשונה = קודם שחזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי; סיפא דמתניתין, דקתני 'חוץ מן העבדים שאינן משוחררים' דאוקמא רבינא במי שחציו עבד וחציו בן חורין דפטור - נשנית קודם שחזרו בית הלל, אבל לאחר שהודו לבית שמאי שיש על בית דין לכוף את אדונו לשחררו, והוה ליה כאלו משוחרר כבר, וחייב; ומשנה שנשנית לא זזה ממקומה
- ^ בריש מסכת תרומות (פ"א מ"ב)
- ^ שהשוו אותו לשוטה לפוטרו
- ^ לא דברו אלא במי
- ^ הכי קים להו לרבנן דמי שאינו שומע ואינו מדבר דלאו בני דעה נינהו
- ^ תחילתו היה פקח עד שלמד לדבר ואח"כ נתחרש
- ^ במתניתין [נ"ל שצ"ל 'במתניתא’]
- ^ בברייתא ולמדנו שהברייתא הזאת עיקר וסומכין עליה
- ^ היינו כמתניתין, דלא פטר אלא חרש הדומה לשוטה
- ^ אלם כמשמעו, נוטריקון אישתקיל מלוליה = ניטל דבורו
- ^ מן הראייה
- ^ קשיין אהדדי מתניתין וברייתא
- ^ מתניתין דתני אצל ראייה חרש - דומיא דשוטה
- ^ בעולת ראייה ליראות
- ^ ולקמן פריך מאי שנא לענין ראייה דפטור [חרש המדבר ואינו שומע, שומע ואינו מדבר] ולענין שמחה דמחייב
- ^ דאף על פי דלא דומה לשוטה – פטור; וכי תניא מתניתין דומיא דשוטה - גבי שמחה הוא דתני, ותרי מיני חרש תנא מתניתין, וחסורי מיחסרא מתניתין והכי קתני: הכל חייבין בראייה חוץ מחרש כל דהו: או שומע ואינו מדבר או מדבר ואינו שומע