ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 331 332 333 334 335 336 337 338 339 340 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 (תזכורת: כדאי לארכב עכשיו)

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מופיע בערך כבר מופיע בערך מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

טוב, ברצינות, האם אבו בכר אל בגדדי הוא סוכן מוסד מסתערב (אולי המקצועי אי פעם)?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ישנה תיאוריית קונספירציה כזו. אני הבנתי בעבר שיש דיווחים סותרים על הרקע שלו שרובו המוחלט לוט בערפל ועיתונאים ערביים שטוענים (ספק ממניע אנטי ציוני חולני בקיצוניותו) שהוא סוכן מוסד ישראלי בשם שמעון אליוט; כמו כן, כל ארבע התמונות (היחידות) של האיש מ"צעירותו" נראות לי שונות משמעותית אחת מהשנייה והוא גם מזכיר לי (כפי שצולם בוידאו דורש במוסול שבעיראק) המון ישראלים יהודים ממוצא-גלותי "מזרח תיכוני" שראיתי אבל לא המון ערבים (שאינם מרקע יהודי). המסתערב הידוע "חאג' אבו חמזה" (צבי יחזקאלי) ראיין יוצא-דאע"ש שטען שאף אחד בארגון כמעט לא יודע איפה "מסתתר" אל בגדדי ושאם מישהו נפגש עימו זה רק ווקאלית, כאשר הוא פוגש 10 אנשים במפקדות הארגון, שרק מקשרים אותו ווקאלית לאל בגדדי, ושהם עצמם לא יודעים מאיפה הוא מתקשר איתם.

אני לא ממציא שהמוסד הישראלי הוא מוסד שבו נערכות השלמות נרחבות בתחומים נוירופסיכולוגיה, משחק, מנטליזם ועוד, והמסתערבים הלומדים אותם הם בעלי תואר שני לפחות בלימודי המזרח התיכון ואסלאם וכמובן שכללם דוברים ערבית רהוטה ובקיאים ברמה טוטאלית בדיני האסלאם הבסיסיים, וברמה גבוהה מאד בספרות החדית', הסירה והקוראן ונמצאו בעלי רקע מתאים לאותן השלמות נרחבות. יכול להיות שחלקם מקבלים תיסוף תזונתי (עם חומרים שבחלקם מוגדרים תרופות), מעין קוקטיילים מולקולריים שהופכים אותם למדניים, שלפניים ומניפולטיביים עוד יותר ובכך מסייעים להם להסתערב היטב.

דאעש, שיירקבו בגהינום, מורידים הרבה "נטל" תקשורתי מישראל ואף משפרים את תדמיתה אל מול "הג'יאהדיסטים הוואהביסטים החולניים" אז האם המוסד ושמעון אליוט באמת אחראים לאחת המניפולציות הגדולות בהיסטוריה המודרנית?

אם אינכם מסכימים שהוא סוכן מוסד והרעיון באופן "טבעי" נראה לכם אבסורדי, אנא אל תתקפו אותי על כך. פשוט ציינו, בבקשה, אם לדעתכם זה נכון או לא; אין צורך לתקוף, באמת שאין.

תודה על תשובותיכם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בהתחשב בתהילתו של "המוסד", כל מנהיג ערבי חשוד כסוכן של "המוסד". דוד שי - שיחה 09:37, 1 ביוני 2018 (IDT)

שאלה כזו ארוכה מצריכה תשובה קצרה. לא. אפי ב. 10:40, 1 ביוני 2018 (IDT)

תוכיח שלא... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 11:52, יום שישי בשבת, י"ח בסיוון ה'תשע"ח (IDT).

עמדתי היא שהשאלה איננה ארוכה, אלא שתיאור הרקע לה הוא שארוך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גדול. אפשר לעשות על זה סרט ממש טוב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:09, 1 ביוני 2018 (IDT)

אני רוצה לשמוע עוד על הקוקטיילים המולקולריים של המוסד. עוזי ו. - שיחה 13:00, 1 ביוני 2018 (IDT)

שיטות דידקטיות מרכזיות ביהדות להתמדה בלימוד

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ביהדות מקובלת שיטה ללמידת תלמוד הנקראת דף יומי; שיטה זו מאפשרת ללומד להתמיד בלימודי התלמוד שלו וגם להשאיר מקום ללמוד נושאים אחרים כמו מקרא ומוסר.

האם יש שיטות דיקטיות מרכזיות נוספות להתמדה בלימוד (או שהיו בעבר ונזנחו)? לא משנה מה זה יהיה, כל מה שנראה לכם מרכזי ומקובל כבר דורות (או היה כזה) רלוונטי. אולי אפילו אפשר לכתוב קצרמר שיטות דידקטיות ביהדות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה אבל אולי התוכן של קטגוריה:לימוד תורה מחזורי וקטגוריה:דרכי לימוד התלמוד יעזרו לך. ‏DGtal‏ - שיחה 11:27, 4 ביוני 2018 (IDT)

תודה, אעבור על אלו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שיעורי מכס

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב היכן ניתן למצוא את שיעורי המכס על מוצרים מסויימים, עם דגש על תוצרת חקלאית? ספציפית לגבי הארץ, אבל גם מסביב לעולם. תודה, Eyalweyalw - שיחה 23:36, 2 ביוני 2018 (IDT)

כל הכבשים הם בצבע לבן. שאלה בהיגיון

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב איך תגידירו או תנסחו את החשיבה הבאה: "כל הכבשים שראיתי עד היום הן בצבע לבן. ולכן כל הכבשים ביקום הם בצבע לבן" (הטענה ניתנת לסתירה על ידי הצגת כבשה שחורה). 213.55.211.76 00:12, 3 ביוני 2018 (IDT)

בדיחה על שלושה מדענים שנכנסו לבר? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:15, 3 ביוני 2018 (IDT)

אגוצנטריות 77.138.170.194 00:36, 3 ביוני 2018 (IDT)

אגוצנטריות היא ראיית העולם מנקודת מבטו הבלעדית של המתבונן, ללא התייחסות לנקודות המבט של אנשים אחרים. הלוגיקה המוצגת בטענה היא אחרת: הסקת מסקנות על מסך מולא המידע שהתקבל ובניית כלל על ידי הרבה פרטים. 213.55.211.76 00:42, 3 ביוני 2018 (IDT)

ע"ע אינדוקציה. ראובן מ. - שיחה 00:48, 3 ביוני 2018 (IDT)

בדיקות חוזרות רבות ככל שיהיו לא בהכרח ערובה להיות הדבר עובדה - https://math.stackexchange.com/questions/1673657/when-is-991n2-1-a-perfect-square

עיין גם תאוריית הברבור השחור

77.138.170.194 00:53, 3 ביוני 2018 (IDT)

זהו כשל לוגי מסוג דיקטו סימפליקיטר/סֶקוּנְדוּם קְוּוִיד אילן שמעוני - שיחה 21:10, 3 ביוני 2018 (IDT)

האם ייתכן שכונני SSD במחשב נייד יצטרכו קירור?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ברור לי שכונני SSD במחשב נייח ככלל אינם צריכים קירור אבל מה לגבי ניידים? אם הם צריכים קירור בניידים פירוש הדבר עוד fan סביר להניח, שפירושו עוד רעש, ואני רוצה לחסוך ברעש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בניידים שלי כונני ה SSD ללא קירור ומתפקדים מצויין. אילן שמעוני - שיחה 21:05, 3 ביוני 2018 (IDT)

תודה אילן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מהמשך בדיקה מהירה שלי אכן נראה שקירור SSD אינו צעד סביר בשום לפטופ. שוב תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כנסת

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם מקומות בכנסת הם לפי מפלגות או לפי אנשים שנבחרו? כלומר אם מישהו פורש ממפלגה, האם הוא נשאר להיות חבר כנסת כי הוא זה שנבחר או שאולי הפוך: המפלגה היא הבעלים של הכיסא והם יעבירו אותו למישהו אחר? 213.55.211.76 10:45, 4 ביוני 2018 (IDT)

ח"כ פורש נשאר חבר כנסת. יש מגבלות - היא או הוא לא יוכלו להיות ברשימת המועמדים לכנסת של אותה מפלגה בבחירות הבאות. מאידך גיסא - אפשר להדיח ח"כ וישנו החוק הנורווגי. שנילי - שיחה 10:52, 4 ביוני 2018 (IDT)

המקומות הם לפי רשימות מועמדים שמתמודדות. זה בערך אבל לא בדיוק זהה למפלגות. בתחילת הכנסת הרכב הסיעות זהה להרכב הרשימות שנבחרו, אבל במהלך הכנסת סיעות יכולות להתפצל ולהתאחד. אם מישהו פורש (או מופרש) מהסיעה שלא בהסכמה יש סנקציות נגדו כדי לא לעודד עריקות, אבל הפרישה עצמה בתוקף. אי אפשר להעיף נבחר ציבור מהכנסת (למעט בגלל פלילים). ‏DGtal‏ - שיחה 11:25, 4 ביוני 2018 (IDT)

ארחיב מעט. הבחירות הן לפי רשימות המוגשות על ידי מפלגה או מפלגות. חברי הכנסת מטעם הרשימה שקיבלה X מנדטים יהיו X האנשים הראשונים ברשימה, והם יהוו את הסיעה בכנסת. סיעות יכולות להתמזג ולהתפלג. חבר כנסת שעוזב את הסיעה שלו מוגבל בכמה דברים (לא יכול להיות שר או סגן שר ולא יכול להיבחר ברשימה של סיעה קיימת), אך חוץ מזה הוא חבר כנסת לכל דבר ועניין (וראה למשל את אורלי לוי אבקסיס שפרשה מישראל ביתנו). גם במקרה של פיצול סיעה, החלפת חברי הכנסת אם הם נפטרים, מתפטרים, מודחים או מושעים נעשית בהתאם לרשימה, ללא קשר לפיצול הסיעתי. לכן כשכרמל שאמה הכהן וגדעון סער התפטרו בשנת 2014, נכנסו במקומם אלכס מילר וליאון ליטנצקי, שהיו הבאים בתור ברשימת "הליכוד - ישראל ביתנו" בבחירות 2013 למרות שהליכוד וישראל ביתנו התפצלו עוד קודם להתפטרויות. אמיר מלכי-אור - שיחה 11:45, 4 ביוני 2018 (IDT)

האם בשיטה כזאת חבר מהאופוזיציה יכול "לדפוק" את המפלגה שאליה הוא נבחר ולעבור להיות סיעת יחיד בתמורה לכיסא בממשלה?

ונניח מצב היפותטי לחלוטין. מפלגת "ישראל ישראלית חדשה ליברלית ציונית שלנו" מקבלת 5 מנדטים. מר ישראלי, במקום החמישי ברשימה מחליט לפרוש ולהקים סיעת יחיד. ולאחר המהלך מתברר שחבר הכנסת צריך להיות מודח עקב הגשת כתב אישום בעקבות חקירה פלילית בתיק מה-שלא-יהיה-500. האם הכנסת תהיה עכשיו 119 חברים? או שהמקום חוזר למפלגת "ישראל ישראלית חדשה ליברלית ציונית שלנו"? או סיעת יחיד צריכה לספק מחליף? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:34, 4 ביוני 2018 (IDT)

היה אפשר לעבור בעבר בקלות אבל אחרי רצף של מקרים כאלו שינו את החוק כך שזה לא ישתלם.

לגבי מר ישראלי או כל מתפצל אחר, אם הוא יוצא מהכנסת הבא בתור מהרשימה המקורית נכנס במקומו. המצב בו יש 119 ח"כים הוא נדיר מאוד מאוד, כמעט היפותטי. אנקדוטה: שסיעת הפורשים מפלגת העצמאות פרשה מהעבודה ולאחר כשנה מתן וילנאי התפטר כדי להיות שגריר בסין. מחליפו ברשימה שכיב שנאן לא נשאר בעבודה אלא הכריז עם כניסתו לכנסת על שייכות לעצמאות כך שהפורשים לא הפסידו מנדט. ‏DGtal‏ - שיחה 21:41, 4 ביוני 2018 (IDT)

מצב כמעט היפותטי, אבל כבר קרה (בערך). בבחירות לכנסת התשיעית התמודד פלאטו שרון ברשימה שהוא היה המועמד היחיד בה. הרשימה זכתה במספיק קולות כדי לקבל שני מנדטים. זה כלעצמו אינו בעייתי - המנדט הנוסף חולק בהתעלם מהקולות האלה. ב-1981 הורשע פלאטו שרון בעבירות ונדון למאסר. ועדת הכנסת השעתה את חברותו בכנסת ב-12 במאי. בעקרון, בזמן השעיה מוחלף חבר הכנסת במועמד הבא ברשימה, אך כיוון שלא היה כזה, נותרה הכנסת ב-119 חברים. בהמשך נקבע על ידי בג"ץ ב-26 ביוני כי הההשעיה הייתה בטלה כיוון שלועדת הכנסת לא הייתה סמכות לעשות זאת בנסיבות העניין וכעבור ארבעה ימים נערכו הבחירות לכנסת העשירית. אמיר מלכי-אור - שיחה 00:25, 5 ביוני 2018 (IDT)

הערה קטנה לגבי מינוח: יש שלושה מושגים לא זהים: מפלגה היא תנועה פוליטית. לקראת בחירות לבית נבחרים בשיטת בחירות כמו בארץ מוצגות לבוחרים רשימות מועמדים שבניגוד למה שכתוב ברשימה (פירושונים) אינה זהות בהכרח למפלגות. המועמדים מתוך הרשימה שנבחרו לבית הנבחרים (הכנסת, מועצת העיר, ועוד) הם סיעה. הליכוד והמערך של תחילת שנות השבעים של המאה העשרים הן דוגמאות ידועות לרשימות / סיעות שאגדו מספר מפלגות שונות (גם אם הייתה אחת דומיננטית). כיום המחנה הציוני והבית היהודי הן רשימות שמורכבות משתי מפלגות שונות שאחת בוחרת את נציגיה בבחירות מקדימות והשנייה קטנה יותר. אבל ההבדל ברור מאוד ברשימה המשותפת: היא אגדה יחד שלוש רשימות שונות שגם חלקן היו מורכבות קודם מכמה מפלגות. אין שם אף מפלגה דומיננטית יחידה. Tzafrir - שיחה 08:56, 5 ביוני 2018 (IDT)

תחבורה ציבורית בעתיד הרחוק

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אם אני לא טועה ראיתי בעבר בסרט מעין שיטת תחבורה ציבורית עתידונית בה ישנה רשת של עמודים עם טבעת בסופם הנמצאים במרחק כמה עשרות קילומטרים אחד מהשני וכל רכב מעופף שנכנס בהם "מועף\נדחף" עד לטבעת בעמוד הבא, ולאחר שהגיע לטבעת הסופית במסלולו הוא נוחת מכוח מנוע שיש בו ברכב עצמו. מישהו יודע איך נקרא הקונספט הזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני חושב משהו עם מגנטים ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראו למשל מגלב. עוזי ו. - שיחה 10:35, 5 ביוני 2018 (IDT)

תודה רבה לכם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

או כזה Shannen - שיחה 05:46, 7 ביוני 2018 (IDT)

היכן נמצאת העיר העתיקה ביואנינה יוון?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב היכן נמצאת העיר העתיקה ביואנינה יוון?

Ioannina Castle בויקי האנגלית. 129.69.140.138 18:46, 5 ביוני 2018 (IDT)

בערך על העיר יואנינה אפשר לראות את מיקומה ביוון. בתוך יואנינה, העיר העתיקה שכנה במרכז המסחרי העתיק. אפשר לראות מבנים עתיקים ביואנינה בדף הבא: http://www.travelioannina.com/architecture -- ‏גבי‏ • שיח 13:22, 6 ביוני 2018 (IDT)

איך לשלוח פנקסי שיקים מכתובת רשמית לכתובת שכירות לא רשמית הכי ביעילות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הזמנתי 2 פנקסי שיקים שהגיעו לבית משפחתי בכתובת הרשמית (כלומר שמופיעה במשרד הפני למיטב ידיעתי). איך לשלוח את הפנקסים לדירה שאני שוכר הכי ביעילות, כלומר בהכי פחות זמן ובמחיר הכי נמוך אך בבטחה מקסימלית? תודה 13:44, 6 ביוני 2018 (IDT)

פנקסי השיקים נשלחו לכתובת שרשומה בבנק שלך. שנה בבנק את הכתובת. מש"ל. חזרתי • ∞ • שיחה 21:54, 6 ביוני 2018 (IDT)

חשבתי שיש בעיה משמעותית לעשות דבר כזה כל עוד לא שיניתי כתובת במשרד הפנים או לכל הפחות בעיה לוגיסטית למקרה שאני בתקופה שאני מחליף תקופות תדיר (אחת ל-4 חודשים או אפילו פחות, נניח). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית, כפי שכבר נכתב, אין קשר בין הכתובת בבנק לזו במשרד הפנים. שנית, יש שירות "עקוב אחרי" לדואר ישראל שמאפשר להעביר לפרק זמן קצוב את הודאר מכתובת אחת לאחרת. שלישית, תמיד קיימת האפשרות לתא דואר • חיים 7 • שיחה • 13:33, 7 ביוני 2018 (IDT)

אני אישית בבנק הדואר, אולי זה שונה שם מבנקים אחרים. אולי חברת שליחויות תהווה הפיתרון האסתטי\מינימלי ביותר במקרה זה. אינני יודע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ברוב הבנקים אפשר לבחור סניף בנק לפי בחירתך. ככה זה מחכה לך במקום מועדף ונוח לך ואתה לא צריך לדאוג שזה הלך לאיבוד בדואר. אמא של גולן - שיחה 18:34, 9 ביוני 2018 (IDT)

לשמחתי הרבה, בבנק הדואר אין קונספט של תלות בסניף. אני מברך אותם על זה מהיום שהצטרפתי אליהם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תנועות ימניות קיצוניות ונאו נאציות בגרמניה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב לפני ה AfD היו NPD ולאחרונה קמו גם ה WFD שקיצוניים משניהם וחגגו יום זיכרון לרודולף הס. איך זה שה AfD עקפו את NPD ומה קורה בכלל עם ה NPD? נראה כאילו הם נעלמו או התפרקו. אגב האם WFD הם רק תנועה או גם מפלגה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הnpd השיגו כאחוז מהמצביעים ואפס נבחרים לבונדסטג ב 2017. 129.69.140.138 14:55, 8 ביוני 2018 (IDT)

מה שהופך את ה- AFD למצליח הוא הימנעות ממילים מסוימות של אוצר המילים הנאצי ובדרך כלל ניסוחים עדינים יותר ולעיתים קרובות יותר מעורפלים. ה- AFD מסווה עצמו מאחורי חזית בורגנית. 129.69.140.138 15:03, 8 ביוני 2018 (IDT)

למה שזה יקנה להם כוח והצלחה? אם זה עמום אז פחות ברור מה הם מנסים להשיג, או שממילא כלל החברים והתומכים שם הם נאו נאצים ולכן פשוט נוח להם להתחבר יחד עם הניסוחים העמומים שמתחת לפני השטח מסרם ברור? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא כל החברים והתומכים שם הם נאו נאצים. הנאו נאצים הם מיעוט.יש מעבר ימינה בעקבות בחירתה עוד פעם של מרקל, ויש כאלו שנכוו ממבקשי המקלט. 129.69.140.138 14:01, 11 ביוני 2018 (IDT)

אהוד אולמרט במלחמת יום כיפור?

אריאל שרון בצד המערבי של התעלה כשלצידו עומדים אהוד אולמרט ואורי דן.

מתקלתי בתמונה המוצגת, והטקסט בה עורר בלי חשש. אהוד אולמרט, לפי הכתוב בערך השתחרר משירותו הסדיר ככתב "במחנה" ב-1971 בגיל 26. התחיל קורס קצינים בגיל 35. כלומר ב-1973 לא היה קצין ולא היה בשירות סדיר. לא ברור לי מי מהמצולמים הוא אולמרט, אבל מוזר לי שחוגר במילואים הצטלם לצד אלוף במצרים. האם יש פה טעות בזיהוי המצולמים? אם לא, מה התפקיד אותו מילא אהוד אולמרט במילואים במהלך מלחמת יום הכיפורים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:25, 7 ביוני 2018 (IDT)

כמו שרון, הוא היה מועמד לכנסת מטעם רשימת הליכוד (אם כי מטעם מפלגה אחרת. שרון היה מהליברלים ואולמרט היה מהמרכז העצמאי). Tzafrir - שיחה 19:49, 7 ביוני 2018 (IDT)

לא הבנתי איך התשובה קשורה לשאלה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 21:37, 7 ביוני 2018 (IDT)

הנקודה היא שלא מוזר שמקורב לאלוף, גם אם הוא טוראי, יצטלם עם מלך העולם (אלוף בצה״ל, ובפרט אריק). הבחירות לכנסת השמינית היו אמורות להתקיים ב־30 באוקטובר 1973. הן נדחו (מתי בדיוק?) ל־31 בדצמבר באותה שנה. לפי הערך אריאל שרון, אוגדת שרון חצתה את התעלה ב־18 באוקטובר. לא מן הנמנע שהתמונה צולמה לאחר סיום המלחמה עצמה. לאחד מהשניים יש דרגות כתף. האם זה יכול להיות המקום לאיזשהו סימון רשמי של הכתב הצבאי אורי דן? האם אולמרט או דן היו נגדים? Tzafrir - שיחה 10:10, 8 ביוני 2018 (IDT)

דרגות נגד על הכתף הן רק משנות השמונים אבל תג "כתב צבאי" בכותפת הייתה מקובלת. שנילי - שיחה 14:08, 9 ביוני 2018 (IDT)

בטוח, שנילי? לפי זכרוני זה קרה לא בשמונים, אלא במאי 1998. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:22, 9 ביוני 2018 (IDT)

יכול להיות, בכל מקרה לא ב 73. שנילי - שיחה 17:26, 9 ביוני 2018 (IDT)

כלומר אולמרט היה כתב צבאי במילואים? לא היה מספיק כוח אדם לעיתון במחנה שהם צריכים מילואימניקים? Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:29, 9 ביוני 2018 (IDT)

לא, אורי דן, שהיה כתב צמוד ומעריץ של אריק שרון עוד מתקופת הצנחנים. בכל מקרה במלחמות ישראל כל הכתבים שנלוו לכוחות היו כתבים צבאיים במדיםשנילי - שיחה 21:22, 9 ביוני 2018 (IDT)

"עדיף שארם א-שייח בלי שלום משלום בלי שארם א-שייח"

למי מויחסת האמירה במקור?

למיטב ידיעתי למשה דיין. לא יודע אם נאמר לפניו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 22:40, 7 ביוני 2018 (IDT)

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3311257,00.html חזרתי • ∞ • שיחה 11:05, 8 ביוני 2018 (IDT)

נקודת הקיפאון של מים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב היי. כל חיי ידעתי שהמים קופאים כשמגיעים לחום של 0°C. היום קראתי במקור מהימן שלאחר תהליך עיבוד מסויים, המספר הזה הופך להיות -43°C. התהליך נשמע לי דומה ליצירת המים המזוקקים, אבל שם אפס מופיע כנקודת היתוך. אפשר הסבר? תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:55, 8 ביוני 2018 (IDT)

Even if water normally crystallizes to ice at 0 ° C, the liquid can be retained by water far into the minus range. The so-called super-cooled water becomes denser with increasing coldness, less dense with warming. To preserve the ultra-viscous water, the researchers exposed crystalline water ice at around minus 140 ° C to a pressure of 1.3 gigapascals (GPa). As a result, the crystal structure collapsed and formed amorphous ice, with a random arrangement of the water molecules. As the temperature increased and the pressure on a GPa reduced, the ice changed to sluggish water. So it was liquid at minus 130 ° C. "The water is like normal water, but its density is 35 percent higher and the water molecules are moving relatively slowly, which means the viscosity is high," says Andersson. Such deviations from the norm - as it is, for example, super-cooled water - have been known for years, ---but there is no general explanation for this.--- "The answer might be how the properties of water are affected when it is exposed to high pressure," says the physicist. (red) Abstract PNAS: Glass-liquid transition of water at high pressure IMAGE NO LONGER AVAILABLE Water (here at normal temperatures) can become sluggish at minus 130 ° C and extremely high pressure. -

הוספתי אחרי התנגשות עריכה:

התופעה נקראת super-cooled liquid (או super-cooled water, במקרה של מים). רקע פיזיקלי מזורז - מים, כמו רוב החומרים, יכולים להימצא בכמה פאזות יציבות - אדים, מים נוזליים, קרח (ולקרח יש סוגים שונים בפני עצמו). מערכת שתכיל מים תסתדר באחת מהצורות האלה (הסיבות המדוייקות נובעות משיקולי אנרגיה ואנטרופיה). נקודת מעבר פאזה (אם משנים פרמטר אחד - אם משנים שניים, מדובר בקו מעבר פאזה) היא נקודה שמשני הצדדדים שלה המצב האופטימלי למים משתנה. למשל, ב0.0001 מעלות צלזיוס וב -0.0001 מעלות צלזיוס, הפאזה הכי יעילה למים משתנה בין נוזל למוצק. אבל השאלה "באיזה מצב נמצאים המים?" שונה מהשאלה "איזה מצב הוא הכי יעיל?". המעבר ממים לקרח דורש מצב ביניים מיקרוסקופי, שלא מתרחש מעצמו במים מזוקקים, בלחץ 1 atm ב-0 מעלות צלזיוס. תהליך ההתגבשות, כדי שיקרה באופן ספונטני, דורש טמפרטורה נמוכה (אני לא זוכר את המספר הזה, אבל -43 נראה הגיוני) יותר מטמפ' הקיפאון. מצב הביניים, בין מים-לקרח, משאיר מים מזוקקים כמים גם עד -43. המצב אינו יציב (מצב מטסטבילי), אבל כל עוד נזהרים על המים, הם יכולים להישאר נוזליים.

לעומת זאת, ברגע שהמים אינם מזוקקים - מספיקים כמה חלקיקי אבק קטנים או קצת מינרלים - מולקולות המים כבר לא צריכות להתגבש בעצמן (תהליך שכאמור אינו יעיל, וקורה באופן ספונטני רק הרבה מתחת לנק' הקיפאון) אלא הן מתגבשות סביב ה"זיהום" במים, ואת זה אין להן בעיה לעשות כבר קרוב מאוד לאפס (המקפיא שלך בבית לא יגיע לטמפ' -43 מעלות, אבל מקפיא מים בלי בעיה). הדרך השניה היא ליצור הפרעה. ברגע שיש מעט קרח, מולקולות המים שסמוכות אל פני השטח של הקרח יתחברו גם הן לקרח המוצק. לכן מספיק ליצור תנאים מקומיים שנוחים להיווצרות קרח - למשל, לשפוך את המים על משטח קשיח, או לתת מכה לבקבוק שבתוכו המים. ביוטיוב יש המון סרטונים שמדגימים את הנושא - למשל, לוקחים בקבוק מים מזוקקים ושופכים את תכולתו לאט-לאט על צלחת, והמים קופאים ברגע שהם פוגעים בצלחת/בקרח, או מכים בקבוק והמים שבתוכו קופאים. יפה מאוד, מתאים לפעילויות לילדים קטנים (אם אתה גר בסיביר - כי אז יש תנאים למים סופר-קרים) או לצפיות ביוטיוב. Eyalweyalw - שיחה 14:46, 8 ביוני 2018 (IDT)

תודה רבה. עברתי על כמה סרטונים, וזה נראה ליהמתאים ביותר ביניהם: [1] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:09, 8 ביוני 2018 (IDT)

קיצורים ביידיש

היי, מה הקיצורים ביידיש במילים מ'דארף, דארט'ן, ס'זאל? (אני מאמין ש: ס'זאל = עס זאל) 2.53.187.99 09:27, 9 ביוני 2018 (IDT)

קיינער איז דאָרטן נישט געווען keyner iz dortn nisht geven (literally: 'No one was not there'). מהויקי.

דער רבי שטייט דארט'ן! (= הרבי עומד שם!) הסיומת ן מקורה בגרמנית. 129.69.140.138 11:33, 9 ביוני 2018 (IDT)

http://www.tapuz.co.il/albums/forumalbums/forumpublicmedia.asp?m=362538&g=4881&f=516&o=0

מ'דארף = מען דארף וכן הלאה. ס'זאל = עס זאל--יהודה • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 16:39, 14 ביוני 2018 (IDT)

תודה!

ומה הקיצור במילה דארט'ן? (ואם זה לא קיצור: האם יש הבדל בין דארט'ן לבין דארט?) 2.53.13.230 09:54, 16 ביוני 2018 (IDT)

לדעתי, מדובר במילה הרגילה דארטן, "שם". בעצם, מה ההבדל בין דארט לבין דארטן? חיים, תוכל להאיר את עינינו? אלדד • שיחה 10:09, 16 ביוני 2018 (IDT)

דארטן=dort hin.

dorthin

המילה היא דארטן בלי קיצור. יש כאלה וראיתי הרבה דוגמאות שמוסיפים אפוסטרוף גם כשלא צריך.
אין הבדל בין דארט ודארטן. מהמילון של ניבורסקי: יידיש ווערטערבוך דאָרט DORT אַדװadverb adv.adverb זע ← דאָרטן

© 2013 Comprehensive Yiddish-English Dictionary there (to that place) חיים לוי - שיחה 21:12, 16 ביוני 2018 (IDT) 129.69.140.138 12:51, 16 ביוני 2018 (IDT)

כך או כך מכיוון שהשימוש במילה שָׁמָּה במשמעות שָׁם רגיל בלשון המקרא, הוא כשר גם בלשון ימינו.

תודה!2.53.15.188 22:43, 16 ביוני 2018 (IDT)

משפחת מכוסי זרע

חיפשתי פרטים ושם עברי לצמח שנקרא Anthllis vulneria. אנא עזרתכם.

זהו שם נוסף ל-Tripodion vulneraria. בעברית - שַׁלְחוּפָן עָטוּי. מידע נוסף אודותיו יש באתר רשות הטבע והגנים. אילן שמעוני - שיחה 13:30, 11 ביוני 2018 (IDT)

מנטה אחרי שום: למה זה מגביר את האפקט?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יש לי נוזל לשטיפת פה בטעם מנטה. שמתי לב שאם אני אוכל משהו עם שום חריף חי (לא מבושל, מטוגן וכדומה) אז הנוזל שורף לי בפה ממש חזק. יש הסבר מדעי לזה? 213.55.184.164 16:49, 10 ביוני 2018 (IDT)

השום גורם לכויה. מי הפה גם הם גורמים לצריבה קלה. לאחר אכילת השום האיזור רגיש יותר והצריבה מתחזקת רנן - שיחה 10:57, 13 ביולי 2018 (IDT)

אינעל רבאק

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מה זה "אינעל" בערבית?

אם איני טועה, זה "יקולל" (משורש "ע-ל"). כך גם בשפות שמיות נוספות (ובכללן עברית, למשל במילה "אלה" = קללה. ובאופן כללי השורש "א-ל"). וכן בארמית השורש הקרוב לזה "ל-ט". 2.53.41.69

למעשה שיבוש של ״ילען״ = ״יקולל״. Gil mo - שיחה 00:58, 11 ביוני 2018 (IDT)

בהוספה על דברי גיל, אני אישית מאמין שמבחינה שמית "ילען" קשור ל"יילעז", yi-la-ez, כלומר יושם ללעז, אם כי ניתן לקשור גם ל"יילעג". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תכולת קנאביס מצמח קנאביס זכרי (male) לא כוללת חומר פעיל כלל?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב תכולת קנאביס מצמח קנאביס זכרי (male) לא כוללת חומר פעיל כלל?

לא משנה לי אם זה אינדיקה או סאטיבה (או זנים ספציפיים שלהם), הדגש בשאלה הוא נטו על היות הצמח זכרי או נקבי. תודה. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קיים בריכוז נמוך. בשיטות מיצוי אגרסיביות ניתן להפיק. אילן שמעוני - שיחה 21:37, 10 ביוני 2018 (IDT)

מה היא למשל שיטת מיצוי אגרסיבית לעומת נון-אגרסיבית? הפנייה לערך או הסבר תמציתי יעזור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אינני מכיר ערך בנושא. מיצוי אגרסיבי הוא תהליך מסוכן, וכולל שימוש בחומרים רעילים ונפיצים. חובבנים רבים נפצעו ואף נהרגו, ודליקות פרצו בשל שימוש בציוד מאולתר לצורך מיצוי.
מיצוי בטיחותי כולל שימוש בציוד מתאים מחומרים לא מתלקחים, שמאפשר את התהליך ללא קרבת אדם, עם אמצעים לפינוי אדים כך שלא יצטברו ומערכת כיבוי אש.
במיצוי מייבשים וטוחנים לאבקה את חומר הגלם ואז משתמשים בגז לא-פולרי בתור ממס (כאמור, חומר רעיל ומתלקח). את הממס, שכעת כולל THC מומס, אוספים ומעבירים תהליך אידוי יסודי עד שכמות הממס בחומר אינה מדידה וכל שנשאר הוא THC טהור כמעט (ה"כמעט" מתייחס לחומרים מסיסי-שומן נוספים שישנם בצמח, לא לממס). אלל תעשו זאת בבית. בעצם, אל תעשו את זה בכלל. אילן שמעוני - שיחה 07:01, 11 ביוני 2018 (IDT)

אתה אומר אל תעשו זאת בכלל - אני אינני כימאי ולא הייתי עושה זאת בביתי בכלל אבל למה שכימאי הפועל באישור הרשויות במדינתו לא יעשה זאת במעבדה בצורה מבוקרת ובטיחותית? אינני רואה סיבה מדוע שלא, לכל הפחות למטרות מחקריות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמובן שכשנענים התנאים למיצוי בטוח, אין בכך שום פסול, אם בידי המדינה או בידי (בעיני תומך לגליזציה כמוני) אנשים פרטיים. אבל הנסיון מורה שאנשים מאלתרים. הרשת מלאה מדריכים נוסח "איך למצות THC בביתך באמצעות חומרים שזמינים לכל אחד", בד"כ עם איזו אזהרת כסת"ח. כאמור, קרו תאונות רבות, מהן קטלניות ואחרותצ ש"סתם" נגמרו בכוויות ובבתים שעלו באש. האזהרה שלי מתייחסת לאילתורים הפזיזים האלה. מי שמתכוון למצות, שישלח ידו עמוק לכיסו וירכוש ציוד מתאים (מתקן מיצוי אטום וחסין אש, מערכת איורור רצינית, מערכת כיבוי אש, אכסון תת קרקעי של הממס) ואז הסכנה הבטיחותית נמחקת. על כל פנים מדובר בהוצאה של עשרות אלפי שקלים. אילן שמעוני - שיחה 19:48, 11 ביוני 2018 (IDT)

פסל של יהוה בבית המקדש הראשון והביקורות על יגאל בן נון

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אם הבנתיו נכון, ההיסטוריון יגאל בן נון טוען שהיה פסל של יהוה בבית המקדש הראשון בירושלים ולכל אורך תקופת המלוכה עד גלות בבל למעשה. בשיא התמצית, הראיה שלו לכך מתבססת על שני ממצאים: האחד, העובדה לטענתו שבשום מקום במקרא האל יהוה לא מתואר כאל אוניברסלי אבסטרקטי (אני אישית מטיל ספק בטענה הזו לאחר קריאת עשרת הדברות). השני: הסרת הפסלים של בעל והאשרה מבית המקדש בתקופת מנשה המלך. עולה מדברי בן נון שגם אם היה מונותאיזם היה זה מונותאיזם אלילי בתוך תרבות כנענית אלילית עם תחרות אלילית שבעיקר בעקבות רפורמת יאשיהו (בפרט השפעתו המאוחרת יותר של הטקסט הרפורמי שהיא השאירה), לצד סיבות פיקנטיות אחרות, נתקבע מונותאיזם סביב יהוה שאף לטענת בן נון הייתה לו דמות אלה-אישה (אשרה) שנותקה ממנו ושזהותו האלוהית אוחדה עם האל האחר - "אל".

האם יש תמך חיצוני לטענה שהיה פסל של יהוה בבית המקדש או לתיאוריית בן נון הרחבה יותר בכלל? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בספר קיצור תולדות יהוה מופיעות טענות שונות ורצוי להתייחס אליהן בנפרד אם רוצים לקבל דיון מועיל. לא נכון שבשום מקום במקרא האל לא מתואר כאוניברסלי וגם הטענה שלו בספר בנושא מורכבת יותר, אבל זה עניין מקביל. נימוקים מהספר:

• ההתייחסויות הרבות שיש במקרא לכך שאנשים באים למקדשים (בפרט למקדש בירושלים) לראות את פני האל.
• התייחסויות לא במקרא לכך שאנשים שונים (לוויים, שמואל, וכדומה) שימשו את פני יהוה.
• מזמורי תהילים שונים וכן טקסטים מקראיים אחרים שמתייחסים לתהלוכה חגיגית שבה נישא פסל האל.
• השוואה למנהגים דומים באזור.

Tzafrir - שיחה 08:01, 11 ביוני 2018 (IDT)

לגבי הסעיף השלישי, אשמח למקורות שהתכוונת אליהם - "מזמורי תהילים שונים וכן טקסטים מקראיים אחרים שמתייחסים לתהלוכה חגיגית שבה נישא פסל האל.". תודה. Yishaybg - שיחה 21:38, 11 ביוני 2018 (IDT)

אני טרם רכשתי את הספר ואשמח אם משתמש:Tzafrir ישיב על נקודה זו. 109.64.122.132 06:04, 14 ביוני 2018 (IDT)

פיצול בקו הירוק

במפות ישראל השונות (למשל, במפת גוגל של ישראל) מופיע פיצול בקו הירוק באיזור מכבים-לטרון, היוצר מעין מובלעת נחשית המחלקת את פני השטח לשלושה חלקים. אי אפשר לדעת אם החלק בתוך המובלעת הוא ״בתוך תחום הקו הירוק״ או מחוצה לו.

מה משמעות הפיצול? תודה, Gil mo - שיחה 00:57, 11 ביוני 2018 (IDT)

זה שטח ההפקר. eman • שיחה • ♥ 01:00, 11 ביוני 2018 (IDT)

נו, באמת. לא למדת לקרוא ערכים לפני ששואלים שאלות? יש לנו שני ערכים שעוסקים בנושא: הקו הירוק והסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות (בעיה קטנה אחת: הם לא מזכירים את המובלעות האמורות. גם מול הסורים). זה היה שטח הפקר או שטח מפורז? Tzafrir - שיחה 08:10, 11 ביוני 2018 (IDT)

הנזיפה מתקבלת. הוספתי קישור פנימי. Gil mo - שיחה 11:39, 11 ביוני 2018 (IDT)

כתובת למשלוח דואר לשני נמלי התעופה של איסטנבול

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב נשאלתי אתמול מה כתובת הדואר אם רוצים לשלוח דואר (רגיל) לשני נמלי התעופה של איסטנבול. מדובר בדואר שאמור להגיע לרשויות הטורקיות שם (בין אם מדובר בהגירה, משטרה, או רשויות המס). למישהו יש קישורים רלוונטיים? ובנוסף, במקרה שרוצים לשלוח מייל - האם יש כתובת מייל רלוונטית? תודה רבה על כל קצה חוט. אלדד • שיחה 15:28, 11 ביוני 2018 (IDT)

• Istanbul Atatürk Airport International Terminali 34149 Yesilköy / Istanbul / Turkey, ‏infotav.aero
• Sabiha Gökçen Airport Terminal Building Pendik 34912 Istanbul – Turkey‏,

יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:41, 11 ביוני 2018 (IDT)

תודה רבה, יגאל. אלדד • שיחה 23:38, 11 ביוני 2018 (IDT)

פירנצה: מאיפה נזרק רינדלו פאצי?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יש כאן כאלה שביקרו בפירנצה? בקטע הבא ניתן לראות את חניבעל משליך את רינלדו פאצי ממרפסת של בניין. ניתן לראות את מרפסת עצמה ואת הכיכר. האם מישהו מזהה את הבניין או הכיכר? שואל השאלות - שיחה 18:55, 11 ביוני 2018 (IDT)

אם איני טועה, נראה שאלה כיכר הסיניוריה והפאלאצו וקיו. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:25, 12 ביוני 2018 (IDT)

מהו כלי הנגינה הזה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב https://www.youtube.com/watch?v=LidlYhfuRdM דקה 4:50, טרומבון עם לחצנים. מה שמו המקצועי

זה נקרא פשוט Valve trombone. אילן שמעוני - שיחה 20:16, 11 ביוני 2018 (IDT)

ומסתבר שבעברית טרומבון שסתומים: טרומבון#עיצוב הכלי ואופן הנגינה אילן שמעוני - שיחה 20:17, 11 ביוני 2018 (IDT)

באיזה תאריך עברי נרצח יעקב ישראל דה האן?

הרצח של יעקב ישראל דה האן מופיע בשני ימים עוקבים לפי תאריך עברי - כ"ט בסיוון וכ"ח בסיוון. איזה מהם נכון? אילן שמעוני - שיחה 23:37, 11 ביוני 2018 (IDT) מתייג את בעלי הידע בציונותאמרי אביטן, Nizzan Cohen, david7031, צור החלמיש, קפקא, מי-נהר, Neriah, biegel, בר, Ommnia, מגבל, SocialTechWorker, אורי פרקש, באלדור, Elai1948, הבה נתחכמה לו אילן שמעוני - שיחה 13:25, 12 ביוני 2018 (IDT)

לפי המצבה: "אור ליום ג כט סיון". כלומר יום שני 30 ביוני 1924 אחה"צ למניינם, שזה כבר יום ג' כ"ט בסיוון ה'תרפ"ד לפי הלוח העברי. חזרתי • ∞ • שיחה 16:05, 12 ביוני 2018 (IDT)

תבורך! אילן שמעוני - שיחה 16:16, 12 ביוני 2018 (IDT)

איך זה שממשלת סעודיה לכאורה לא שונאת את ישראל ברמה הקיצונית של אומות אסלאמיות אחרות באזור?

אף פעם לא שמעתי על איזו הצהרת תקיפה אלימה קיצונית מצד ממשלת סעודיה למרות ששמעתי על כאלה בשפע ממשלות מוסלמיות אחרות באזור כמו טורקיה, איראן, עיראק ועוד (יש גם איומים אלימים ברורים מצד חיזבאללה שאינו בדיוק ממשלה כמובן וגם מאסד שבמובן מסוים הוא לא מוסלמי).

אז מה הקטע עם הסעודים, אם הם כל כך מוסלמיים עד כדי וואהביזם\סלאפיה, איך זה שדווקא הם משתדלים להיות ביחסים שקטים עם ישראל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש אינטרסים משותפים: בלימת איראן והשיעה בכלל ובלימת האיסלם הסלפי שמאיים גם על המשטר הסעודי. אין זהות בין גישת הממשל המלוכני ועמדות הציבור, שקיצוני הרבה יותר. אילן שמעוני - שיחה 11:57, 12 ביוני 2018 (IDT)

ובאופן כללי יותר, יחסים בין מדינות אינם מתנהלים על בסיס רגשי, ולכן השימוש במונחים כגון אהבה-שנאה אינם רלוונטים בהקשר זה. למדינות יש אינטרסים והן פועלות בנושאים מדיניים, צבאיים, תרבותיים וכד' על פי האינטרסים הללו. בהקשר זה עדיף להשתמש במונחים כגון שיתוף פעולה, הסכמות, הבנות (וההופכיים שלהם כמובן) וכד'--כ.אלון - שיחה 20:42, 12 ביוני 2018 (IDT)

אני מסכים שזה באופן כללי המקרה למדינות חילוניות אבל כשמדברים על תאוקרטיות אני חושב שחוקי המשחק משתנים או בפוטנציאל גדול להשתנות. אגב, איך אתה מכנה את ההפכים לשלושת המושגים שהזכרת? בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה שאלון כתב נכון רק באופן כללי, אבל יש הסתייגויות. כדאי לקרוא את ספרו של הנטינגטון התנגשות הציביליזציות שמרחיב ומנמק הרבה על הנושא. גם תאוקרטיות צריכות לשרוד ולכן יש גבול לכמה הן יכולות להתעלם מהאינטרסים של עצמן - תאוקרטיות שיפריזו בדבקות בניגוד לאינטרסים שרידתיים יימחקו והשאר הוא "ברירה טבעית". אילן שמעוני - שיחה 21:55, 12 ביוני 2018 (IDT)

האם אסור להחזיר מחשב נייד באריזתו המקורית השמורה אם לא הטענתי אותו?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב התעניינתי במחשב נייד מסוים והתקשרתי לחנות היחידה שאליה קישר אתר השוואת המחירים "זאפ". דיברתי עם מנהל המכירות בחנות ושאלתיו כמה מאווררים (פאנים) יש במחשב והאם הוא מרעיש; הוא אמר שאיננו יודע ושאין לי אפשרות לבדוק זאת אך שינסה לברר למחרת. התקשרתי למחרת והוא טען שהיבואן לא ידע להשיב לו והוסיף שאם ארכוש את המחשב לא אוכל להחזירו כי אם אחזירו הוא לא יוכל למכורו כחדש, שזה נשמע לי כבולשיט כי אפשר לטעון טענה דומה על כל מוצר, אבל האם יש חוק מיוחד לגבי מחשבים ניידים שבאמת מתיר לסוחר לא לקבלם חזרה לאחר שהודלקו גם אם הוחזרו באריזתם המקורית ולא חוברו לחשמל דרך מטען? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא רק לגבי מחשבים ניידים. אחרי פתיחת האריזה לא ניתן להחזיר מוצר. לגבי מידת הרעש, יש מדד התחממות למעבדים שנקרא TDP. ככל שהציון גבוה יותר, המעבד מתחמם יותר, והמאוור של הנייד יצטרך לעבוד קשה יותר וירעיש יותר. בדוק מה ציוני ה TDP של ניידים שאתה שוקל לקנייה. אילן שמעוני - שיחה 09:13, 12 ביוני 2018 (IDT)

אילן, מהאתר שהבאת נראה שלמעבד של מחשב נייד זה (Intel Core i7-7820HQ) יש מדד של 45 שיכול גם לרדת ל-35 בעתות מסוימות. לדגמים אחרים של הסדרה Dell Latitude 5580 יש רק מאוורר אחד אך בדגם הספציפי הזה אני מפחד שיהיה יותר ממאוורר אחד. אשמח לדעתך (לא מצאתי מידע על כמות המאווררים באף מפרט של דגמים מתת-הסדרה LT-RD שנמכרת בישראל, של הסדרה 5580 האוניברסלית). בתודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין לי מוש=ג לגבי כמות וגודל המאווררים (מאוורר גדול יותר מרעיש פחות). אילן שמעוני - שיחה 11:55, 12 ביוני 2018 (IDT)

אגב, אם אתה רוצה שקט, כדאי לרדת מתחת ל020 TDP. המעבד החזק ביותר מקטגוריה זו הוא Intel Core i7-8650U. אילן שמעוני - שיחה 14:45, 12 ביוני 2018 (IDT)

תודה אילן, מטעמים שונים אני מאד צריך את המעבד שהזכרתי, אם אכן ארכוש המחשב אנסה להסתדר עם הרעש כמיטב יכולתי (ממילא אני עם אוזניות אולפן) ואולי גם אבשר אותך בשורה טובה בעניין זה. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוספת ערך חדש

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הועבר לדף ההולם - שיחת ויקיפדיה:הבהרת חשיבות#הוספת ערך חדש - אלי יריב אילן שמעוני - שיחה 13:24, 12 ביוני 2018 (IDT)

הגייה עברית בשנות ה-60, 70

אני שם לב למשהו אופייני לסרטים ישראלים משנות ה-60 וה-70. העברית נהיגת שונה. לא יודע אם מדובר באלמנט קולנועי, אבל ניתן לשמוע מבטא "מזרחי" ממש כבד בדמויות מזרחיות (דבר שכמעט שאין היום) וסוג של הגיה אחרת מהיום בקרב האשכנזים. קצת קשה לי להגדיר במילים את זה. שימו לב פה איך הגברת הוגה את מילים, במיוחד את האות ר'. בגבעת חלפון המבטא תופס מקום מרכזי בסרט. שימו לב לדרך בה החיילים השונים מדברים. ניתן לשמוע זאת גם שוטר אזולי וגם קצת באסקימו לימון: העברית נשמעת אחרת טיפה.

אז השאלה היא מה גרם לשינוי המבטא? ומדוע המבטא "המזרחי" נעלם? אין את ח' החזקה הזאת בעברית היום. אבל מצד שני גם לא המבטא האשכנזי/צברי בסרטים אינו זהה לזה של שנות ה-2000. ‏Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:07, 12 ביוני 2018 (IDT)

ניחוש בלבד. ה-ח וה-ע הגרוניות פוטרו מכיוון שקל יותר בלעדיהן, וגם ה בדרך. פרט לכך המבטא שנוצר הוא הלחם של מבטאים אשכנזיים שונים ומזרחיים שונים. אילן שמעוני - שיחה 21:50, 12 ביוני 2018 (IDT)

שים לב שהשחקנים בקטע הראשון שקישרת הם גילה אלמגור וחיים טופול. האופן שבו אלמגור מדברת בקטע דומה לצורת הדיבור התיאטרלית שלה גם היום. לגבי האות ר אני מנחש שהכוונה ל-ר מכתשית שהייתה נהוגה אז ברדיו ובטלוויזיה, והוחלפה בהדרגה בשנות השמונים והתשעים ב-ר ענבלית שמקורה במבטא האשכנזי. טופול הוא ממוצא אשכנזי, ולדעתי המבטא המזרחי שניסה לא משכנע (לא נאמר בסרט מאיזו ארץ עלה סאלח). המבטא האשכנזי/צברי בקטע השני הוא הדיקציה המוקפדת שהייתה נהוגה אז במדיה והוכתבה מלמעלה, הם נשמעים כמו קרייני חדשות בקול ישראל. אנשים רגילים לא דיברו כך, ודאי שלא חיילים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם ידוע באיזה גיל אליהו התשבי החל להתנבא? תודה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם ידוע באיזה גיל אליהו התשבי החל להתנבא? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מתייג את בעלי הידע ביהדות . אילן שמעוני - שיחה 19:30, 15 ביוני 2018 (IDT)

נבואתו הראשונה המתועדת במקרא מתרחשת כשהוא אדם בוגר ואישיות מוכרת בציבור. הוא ככל הנראה כבר מוכר כנביא לה' באותו זמן, שכן הוא אומר אז לאחאב מלך ישראל: "חי ה' אם יהיה טל ומטר בארץ כי אם על פי דברי", ואחאב איננו לועג לו או מצווה לכלוא אותו. כך שלא ממש ניתן לדעת מתי התחיל להתנבא (באיזה גיל או באיזו שנה).

על פי מדרשי חז"ל, פינחס הוא אליהו. נבואתו הראשונה המתועדת של פינחס, המכונה בפסוק "מלאך ה'" (הזיהוי עם פינחס הוא ע"פ חז"ל), מתרחשת בראשית תקופת השופטים, לאחר מותו של יהושע. יהושע מת בגיל מאה ועשר שנים. פינחס נולד לפי המסופר במקרא כשבני ישראל עדיין היו במצרים. על פי כל האמור, נראה שהתחיל להתנבא בגיל מאוחר יחסית. מקווה שזה עוזר, Nahum - שיחה 23:30, 16 ביוני 2018 (IDT)

יצוין כי אף אותו "מלאך ה'" (ספר שופטים, פרק ב', פסוק א'), שמזוהה עם פינחס, זהו על פי חז"ל (בסדר עולם). קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 23:55, 16 ביוני 2018 (IDT)

האם לפלסטינים מותר לבנות ביו״ש?

האם הפלסטינים יכולים לקבל היתרי בניה באחד מאזורי יו״ש (A, B, C), ומה התנאים לכך? האם יהודים יכולים לקבל היתרי בניה כאלה? Gil mo - שיחה 20:32, 12 ביוני 2018 (IDT)

באיזור C ישראל אחראית על מתן היתרי בנייה. בפועל פלסטינים לא מקבלים היתרים, בטענה שהם יכולים לבנות ב-A וב-B. ישראלים מקבלים היתרים. זו הבנייה בהתנחלויות. באיזורים A ו-B אסור לישראלים בכלל לשהות. YR on wiki - שיחה 23:31, 12 ביוני 2018 (IDT)

אפשר לקבל מראה מקום? Gil mo - שיחה 11:03, 13 ביוני 2018 (IDT)

התשובה למעלה נכונה טכנית, אבל חסר בה מידע רב. צריך להוסיף שבאזורים A, B הרשות הפלסטינית עושה ככל יכולתה לאשר כמה שיותר בנייה כדי לתפוס כמה שיותר שטח. באזור C ניתנים ליהודים אישורים במשורה (מה שמכונה הקפאה דה פאקטו), ובכל פעם שניתן אישור (מדויק יותר: שהמהלך הארוך מתכנון ועד אישור בנייה סופי עובר עוד שלב) הדבר יוצר כותרות בתקשורת וגינויים באירופה. מחוץ ליישובים היהודיים כמובן אין אישורים בכלל. הפלסטינים לעומת זה, בונים בשטח C הרבה מאוד, ללא אישורים, והאכיפה נגדם מוגבלת. נרו יאיר • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ח • 14:32, 13 ביוני 2018 (IDT)

אנא, היכן אפשר לקרוא על כך? Gil mo - שיחה 19:05, 13 ביוני 2018 (IDT)

אני אציע באתר בצלם, נרו יאיר יציע במסמכי רגבים. אפשר להציץ בעתירות אינסופיות לבג"ץ, ואפשר לקרוא בעיתון. וכיוון שהשאלה היא על פלסטינים, לא אכנס לשאלת הבנייה הישראלית. YR on wiki - שיחה 22:33, 13 ביוני 2018 (IDT)

השאלה כפי שהיא לפניי עוסקת גם ביהודים. נרו יאיר • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 10:10, 14 ביוני 2018 (IDT)

הערת תיקון: גם ליהודים מותר ע"פ חוק להיות בשטח B בשונה משטח A שאכן אסור. עובדה שבכל היישובים בשומרון (כולל אני) עוברים דרך כפרים ערביים שמוגדרים כשטח B yairde • שיחה • ט' בתמוז ה'תשע"ח • 10:24, 22 ביוני 2018 (IDT)

איך חוזרים לגרסת Gmail הקודמת?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בטעות אישרתי, באחת מכתובות המייל שלי, לעבור לגרסה העכשווית של ג'ימייל (במסך הפתיחה, לפני האישור, הופיעה הודעה שאפשר יהיה אחר כך גם להתחרט ולחזור אחורה לגרסה הקודמת). כרגע אין לי מושג איך חוזרים לגרסה הקודמת, זו שהייתי רגיל אליה בשנים האחרונות. עזרה? אלדד • שיחה 00:21, 13 ביוני 2018 (IDT)

דרך תפריט ההגדרות (סמל גלגל השיניים מימין למעלה, או משמאל אם שפת הממשק שלך היא עברית). ראובן מ. - שיחה 00:40, 13 ביוני 2018 (IDT)

תודה רבה, ראובן. בוצע, ועכשיו אני כבר שקט אלדד • שיחה 00:43, 13 ביוני 2018 (IDT)

בשמחה :) ראובן מ. - שיחה 00:44, 13 ביוני 2018 (IDT)

מעפן

בעברית משמתשים במילה "מעפן" בשביל לתאר משהו לא מושך ולא מעניין. מה מקור המילה? הניחוש שלי - ערבית. אבל מה המשמעות המקורית של המילה שם? 213.55.211.7 01:01, 13 ביוני 2018 (IDT)

אכן, הניחוש שלך נכון. בערבית, מעפן (Mu'affan) = רקוב, מעופש. אלדד • שיחה 01:08, 13 ביוני 2018 (IDT)

מכה למומחה עם מספר שאלות על סודה (המשקה המפורסם של מים מוגזים)

1. האם הפחמן הדו חמצי בסודה תורם להרס השיניים, בפרט בצורה של הקטנה איטית של השיניים ("שחיקה") אם המשקה נצרך על בסיס יומי, לפחות פעם ביום?
2. סודה בטעם לימון (סודה שהוסיפו לה חומצת לימון ואף חומצות נוספות) הורסת את השיניים?
3. תאורטית; פלוני החליף את כל צריכת כל המים הלא מוגזים שלו במים מוגזים בפחמן דו חמצני ברמה סבירה, האם יהיה בעל תיאבון מעט-מועט יותר?
4. לא בדיוק סודה אותנטית אבל האם משקאות כמו ספרייט (ובפרט ספרייט בתוספת ליים) הורסים את השיניים אם נצרכים באופן עקבי כמתואר לעיל, כל יום, לפחות פעם ביום.

תודה בכל מקרה על זמנכם ותודה מראש למי שישיבו לפחות על חלק מהשאלות. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כן, למים מוגזים יש PH של 4.5 בממוצע, וזה חומצי מספיק על מנת להזיק לשיניים, אבל השאלה לא מתחשבת בתסריט א: צריכת הסודה בבת אחת, רצוי עם ארוחה,רצוי עם צחצוח שיניים אחריה, או תסריט ב: לגימת אותה כמות סודה לאורך כל היום. תסריט א' בסדר, תסריט ב' לא.
כן.
כן.
כמו בשאלה הראשונה.
הערה זו אינה מכה למומחה. לעומת זאת אם תגלול מעלה תמצא כמה וכמה מכות, מסומנות באדום. אילן שמעוני - שיחה 02:39, 14 ביוני 2018 (IDT)

תודה שוב! אם זו מכה או לא זה לדעתי יחסי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לסודה יש pH 4.5? זה נשמע לי קצת פחות מדי. בכל מקרה, היא לא נמצאת בפה יותר מדי. יש כמובן בעיה עם מיצים מתוקים (ולו מיץ לימון) שבהם הסוכר נצמד לשיניים ומפורק. אבל למיטב הבנתי הסוכר שבמיץ נצמד לשן הרבה יותר טוב מהתמיסה עצמה (ומה גם שבפה יש רוק). Tzafrir - שיחה 08:46, 14 ביוני 2018 (IDT)

לקחתי את הנתון מאתר איגוד הדנטיסטים האמריקאי, והם ציינו שיש להם הגדרה לזה - soda teeth - ואת ההמלצה שכתבתי כאן. הם התייסו גם למים מוגזים נטו. אילן שמעוני - שיחה 12:34, 14 ביוני 2018 (IDT)

ציטוטים של פוליטיקאים ישראלים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב כידוע, עמדות שכיום מקושרות עם פוליטיקאים מהצד הימני (שלא לומר - הימני הקיצוני) נאמרו בעבר על ידי פוליטיקאים ממפלגות השמאל. דוגמה מצויינת היא כמובן "עדיפה שארם א-שייח' בלי שלום על שלום ללא שארם א-שייח'." של משה דיין המזוהה עם המערך. אני מחפש עוד ציטוטים כאלה, לשני הצדדים - שנאמרו על ידי אנשים מצד מסויים בעבר, והיום היו נתפסים כמשוייכים בפירוש לצד השני. תודה! Eyalweyalw - שיחה 10:42, 14 ביוני 2018 (IDT)

יצחק רבין היה ימני בסטנדרטים של השמאל כיום:

• רבין על ירושלים: "אילו אמרו לנו שמחיר השלום הוא ויתור על ירושלים המאוחדת בריבונות ישראל, הייתי עונה הבה נוותר על השלום."
• רבין על האינתיפאדה הראשונה: "לשבור להם [הפלסטינים המתפרעים] את הידיים והרגליים."
• רבין על בג"ץ ובצלם: "ערפאת יוכל להילחם בטרור בלי בצלם, בלי בג"ץ ובלי אימהות נגד שתיקה..."

ויש עוד הרבה ציטוטים כאלה. – ד"ר MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 11:05, 14 ביוני 2018 (IDT)

תודה (ותתחדש על התואר). אם יש עוד (לא של רבין), אשמח לגוון. Eyalweyalw - שיחה 20:54, 15 ביוני 2018 (IDT)

תנסה גם סקופ מבן גוריון. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 00:11, 17 ביוני 2018 (IDT)

האם הר אלעזר והר בן יאיר הם אותו הר?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מישהו יכול לאשר שמדובר באותו מקום ולאחד ערכים? מתייג את בעלי הידע בגאוגרפיה של ישראלLdorfman (בעיקר בענייני חיפה, הקריות וצפון ישראל), יאיר דב, עדירל, שילוני, biegel ‏. תודה, ‏DGtal‏ - שיחה 11:24, 14 ביוני 2018 (IDT)

מצד שני ב-Geonames מדובר במקומות נפרדים, אז אולי לא. ‏DGtal‏ - שיחה 11:29, 14 ביוני 2018 (IDT)

ראה גם: אלעזר, הר, לעומת: בן יאיר, הר, באתר מפה. שילוני - שיחה 11:43, 14 ביוני 2018 (IDT)

מהערכים שציינת דווקא עולה שאלו שני הרים שונים. הר אלעזר נמצא דרומית למצדה, והר בן יאיר צפון מערבית לה. זה גם תואם את ההפניות שהפנה אליהן שילוני. יאיר דב • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 12:01, 14 ביוני 2018 (IDT)

שני הרים על שם אותו אדם (אלעזר בן יאיר) בסמיכות לאותו מקום גרמו לי לבלבול. תודה לעונים. ‏DGtal‏ - שיחה 12:08, 14 ביוני 2018 (IDT)

ביהדות נמנעים להגיד "יהוה" אבל באסלאם אומרים שוב ושוב אללה - איך זה קרה?

איך זה שבאסלאם לא התפתחה הסתייגות ב-1450 שנה לערך להגיד את שם האל אללה ואף יש עידוד ברור להגיד אותו כמה שיותר כאשר ביהדות (וגם בנצרות?) יש הסתייגות ברורה להגיד את שם האל לפי דת זו? הרי לשתי הדתות רקע נרטיבי די דומה (להוציא סונת מוחמד) אז מה הקטליזטור של המוסלמים להגיד שוב ושוב אללה גם בשיחות חולין טרייוויאליות ביותר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא בקיא באסלאם ונצרות, אבל ביהדות הרבנית ההסתייגות מלומר את השם המפורש נובעת מדרשה של הפסוקים ("זה שמי לעולם" אל תקרי לעולם אלא לעלם) וככל הנראה אין לימוד דומה בדתות האחרות, אז מבחינתם אין בעייה. ‏DGtal‏ - שיחה 12:38, 14 ביוני 2018 (IDT)

קידוש השם המפורש לא קיים בכל דת, ובנצרות וגם באיסלאם, למיטב ידיעתי, הוא לא קיים. נוצרים אומרים Jehova ללא בעייה, ואצל המוסלמים אני חושב שבכלל אין דבר כזה שם מפורש מקודש. אילן שמעוני - שיחה 16:21, 14 ביוני 2018 (IDT)

אי אפשר ללמוד מהאיסלם ליהדות. ביהדות בעיקרון אין איסור הזכרת השם אלא אם כן שלא לצורך, ושם י-ה-ו-ה שונה משאר השמות שהוא קודש רק לכהן גדול ביום כיפור. אבל יש איסור למחוק או לבזות שמות קדושים, ולכן נמנעים מלכתוב אותם שלא יבאואו לידי ביזיון אחר כך. המניעה לומר בהקשר לסיפורים כמו "הא-לוהים עזר לי" אינו בכל החוגים והנמנעים הם בגלל חשש שמא יבואו לזלזל ולומר גם ללא צורך. (חשש ממדרון חלקלק)--יהודה • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 16:34, 14 ביוני 2018 (IDT)

עכשיו הבנתי שהשאלה היא בעצם על המוסלמים. אני לא יודע, אבל ניתן לשער שהם מתלהבים מהזכרת שם הא-ל וסבורים שזו "סגולה להצלחה".--יהודה • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 18:38, 14 ביוני 2018 (IDT)

לא. בכלל לא קיים אצלהם המושג של "השם המפורש". אללה זה פשוט אלוהים. אין להם משהו מקביל ליהוה. אילן שמעוני - שיחה 19:33, 14 ביוני 2018 (IDT)

אילן לכאורה אתה טועה בדבר אחד: אילה (או אלהומה) זה אל או אלוהים בערבית, אללה זה שם האלוהים כמו שעל פי היהדות ל-אל\אלוהים יש את השם יהוה. לראיה: המוסלמים אומרים לה אילה אלא אללה (אין אל אלא אללה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הסיבה היא, שהיהדות והאסלאם אינם אותה דת. אז כמו שהמוסלמים לא מקיימים את יום הכיפורים, לא שומרים שבת וכולי, הם כן אומרים את השם המפורש. 77.125.60.179 21:10, 15 ביוני 2018 (IDT)

לא הייתי שולל אפשרות השפעה של תרבות וגאוגרפיה. ראה את ההבדל בחומרת הזכרת השם (אלוהים, אל וכדומה) בין האשכנזים לבין המזרחים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 00:20, 17 ביוני 2018 (IDT)

מהבדיקה שלי אשכנים ומזרחים זה המצאות ואיני רוצה עימן חלק. אבל אני מסכים שחומרת האיסור השתנתה בין קהילות ספציפיות שחלקן אינן קיימות עוד. לא משנה מי הגדירן איך ומדוע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה הסיבה שהסרטים וודי הנקר 2017 והכוכב לא הוקרנו בישראל?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מה הסיבה שהסרטים וודי הנקר 2017 והכוכב לא הוקרנו בישראל?

המפיצים בארץ בוחרים להקרנה מיעוט קטן מהסרטים שיוצאים. השיקול העיקרי שלהם הוא להעריך איזה סרט יכניס להם כסף. הם משלמים על זכויות הפצה של כל סרט שהם בוחרים להקרין. אילן שמעוני - שיחה 19:19, 14 ביוני 2018 (IDT)

כתב יד קאופמן

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ביקורת ואביעדוס ראיתי דיון בדף השיחה של אביעדוס. שם עט הזמיר טען שיש שיבושים בכתב יד הזה. למעשה אביעדוס הפנה למאמר של פרופ' דוד רוזנטל http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/jewish-collection/Talmud/Articles/Pages/Talmud-MSS-Rosenthal.aspx , וראיתי שהוא טוען שם ש"ניתאי" צריך לומר "מתיי" והמ' התחלקה לנ' וי'. אבל הוא עצמו כותב שבמקום אחר כן כתוב "נתיי" אלא שמנוקד בפתח. אני לא רואה את זה כיותר מהשערה. הרי אנחנו רואים שיש שם שיבוש, אם אומרים מתיי זה השתבש לנתיי כבר שם. אז מניין לנו להכריע מה הנוסח הנכון בדרך כזאת? אולי צריכים לשנות את מערכת האקסיומות. למעשה מצאתי שיבוש אחר באותו כתב http://kaufmann.mtak.hu/en/ms50/ms50-173r.htm "יצא שכרו בהפסדו" הב' בפתח "יצא הפסדו בשכרו" הב' בחיריק. (זה חוזר שם פעמיים, האם זה אומר שהטעות היא בידיעתי את כללי הדיקדוק?)--יהודה • שיחה • א' בתמוז ה'תשע"ח • 16:56, 14 ביוני 2018 (IDT)

זה ברור שיש שם המון שיבושים ומילים חסרות, וזה לא הנוסח המקובל כיום בספרים המודפסים. לגבי הניקוד, מישהו כנראה ניקד אחרי שזה נכתב. אז הניקוד לחוד והכתיבה לחוד. ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 18:33, 14 ביוני 2018 (IDT)

הנושא הוא לא "נכון" ו"לא נכון" (ואם היה זה הנושא כמובן שלא היה מוכרע לפי הספרים המודפסים לפי טעם הקהל). כתב יד קאופמן אינו חף משגיאות כמובן אבל הוא כתב היד השלם של המשנה העתיק ביותר ששרד ומאפשר לחוקרים לקבל תמונה שלמה פחות או יותר של לשון המשנה, כמובן שניתן לזהות טעויות/חריגות בתוך כתב היד (למשל אם כתוב "בני חורין" 4 פעמים ו"בני חורים" פעם אחת) אבל הקו הכללי ברור ומאפשר להוציא נוסח ברור. ביקורת - שיחה 20:03, 14 ביוני 2018 (IDT)

אולי לא כאן המקום לדיון הזה. אבל השאלה מי אמר שאם זה הכתב העתיק ביותר (ונניח גם שברור שהוא לא זוייף), זה אומר שהנוסח שלו הוא הנכון. הרי בנוסף להנחה שכנראה הכתב המדוייק הוא הכתב הראשון, יש להניח שטעויות לא נופלות סתם כך. וגם בכל הדורות עמלו על תיקון הטעויות. אז נכון שהדפוסים העתיקו זה מזה וכל אחד לקח את שיבושי הקודמים. (וייתכן גם שיש דפוסים שחתרו להשגת אחידות ותקנו במקום אחד על פי חברו בצורה שגויה) אבל בכל אופן תמיד השתדלו לתקן את זה. אז איך ייתכן ששיבוש נשאר עד היום. ומאידך הכתב העתיק ביותר הידוע, לא בטוח שהוא אכן המקור היחיד באמת. ואולי יש עתיק יותר ממנו שלא שרד. (דיון זה לא נראה לי אמור להשפיע על הערך כתב יד קאופמן, אלא אולי לשינוי ניסוח כלל, לכן אני מסתפק אם כאן המקום לזה). תראו גם ריאליזם מדעי#זרמים מנוגדים לריאליזם מדעי--יהודה • שיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ח • 10:10, 15 ביוני 2018 (IDT)

מה שנכון הוא שאכן בתלמוד ירושלמי, כתוב יוסה ולעזר כמו שם. אבל מי אמר שנוסח זה הוא הנכון אולי היתה מחלוקת ישנה בנושא. ועיין תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ו', עמוד ב' "אמר רב האי תנא ירושלמי הוא דתני לישנא קלילא" (תנא זה הוא ירושלמי השונה "לשון קלה")--יהודה • שיחה • ב' בתמוז ה'תשע"ח • 10:16, 15 ביוני 2018 (IDT)

מציאת משקיע

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ברצוני לאתר/למצוא משקיע ליוזמה שלי. ברצוני ליצור אפליקציית משחק רווחית ומצליחה. בשביל פיתוח ושיווק אני זקוק לסכום של לפחות 300,000 שקלים. כיצד הייתם מציעים לי לאתר משקיע לרעיון שלי וכיצד להגביר את סיכוי ההצלחה בגיוס הסכום? פגז - שיחה 21:54, 14 ביוני 2018 (IDT).

כדאי לפנות בדברים כאלו למקצוענים בתחום, ולא לבקש יועצים בגרוש. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 00:25, 17 ביוני 2018 (IDT)

אז איפה נמצאים ה"מקצוענים" בתחום ואיך להגיע אליהם? פגז - שיחה 02:05, 17 ביוני 2018 (IDT).

אולי בקרן הון סיכון. אילן שמעוני - שיחה 02:28, 17 ביוני 2018 (IDT)

האם פטריות הן באופן כללי (מדגיש את באופן כללי) מזון טבעוני עשיר בחלבון ביחס למזונות צמחיים רבים אחרים?

האם פטריות הן באופן כללי (מדגיש את באופן כללי) מזון צמחי עשיר בחלבון ביחס למזונות צמחיים אחרים?

תודה לכם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פטריות אינן צמחים.אילן שמעוני - שיחה 00:25, 15 ביוני 2018 (IDT)

אה, אני חושב שהבנתי אותך - התכוונת למזון צמחוני? אם כן, התשובה שלילית. לרוב הקיטניות יש תכולת חלבון גבוהה פי כמה. אילן שמעוני - שיחה 00:28, 15 ביוני 2018 (IDT)

תיקנתי מצמחי טבעוני. ואם נשים קטניות בצד, מה אז לגבי פטריות באופן כללי בהקשר הזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מקור מוצלח. ביצים וגבינות מכילות יותר, ובצד הטבעוני יש את כל סוגי האגוזים והזרעים - שהם בכלל מפוצצים בחלבונים. אני חושב שרק מול פירות וירקות יש לפטריות עדיפות בחלבון - וזה לפני שבדקתי מה איכות החלבון (קרי - עד כמה הוא מכיל מ-9 חומצות האמינו החיוניות, אם בכלל). אילן שמעוני - שיחה 00:47, 15 ביוני 2018 (IDT)

עשיתי טעות שזרמתי איתך על לעבור מ"צמחי" ל"צמחוני", הייתי צריך לעבור מ"צמחי" ל"טבעוני" כדי שיהיה ברור שאני לא מתכוון להשוות אותן למוצרי חלב או ביצים. אנא מחילתך על טעותי זו. תודה רבה לך על המידע בכללותו - ההשוואה לאגוזים וזרעים הולמת ומעניינת. בברכה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם אתה טבעוני, בבקשה שים לב שנקודות הבאות: אין שום בעייה עקרונית באורח חיים טבעוני, אבל זה מחייב הקפדה על גיוון מקורות החלבון. בבשר ובביצים יש "חלבון מושלם", שמכיל את כל חומצות האמינו החיוניות (הכוונה לחומצות אמינו שהגוף לא מסוגל לייצר בעצמו וחייבים לקבל אותן מהמזון). טבעוני חייב לגוון את מקורות החלבון שלו. הקפדה על מגוון גדול של קיטניות - סויה, פול, חומוס, שעועית ועדשים. ריג'לה (צמח בר נפוץ בארץ) מכיל למיטב ידיעתי את כל האומגה-3 שצריך. אפשר לעשות איתו תבשילים ממש טעימים או להוסיף לסלט. אני ממש לא מבין למה הוא לא פופולרי יותר, ולא רק אצל טבעונים - הוא פשוט טעים. יש להקפיד להשלים בתוספי תזונה חוסרים של B12 ומינרלים - זו חובה. להבדק אחת לחצי שנה ולראות שהמצב בסדר, ואם צריך לשפר ואת מה צריך לשפר, יש מחיר לטבעונות, והוא רצינות והקפדה. מאחל לך חיים ארוכים ובריאים. אילן שמעוני - שיחה 19:26, 15 ביוני 2018 (IDT)

אילן, בבקשה קח נשימה עמוקה ותירגע. קודם כל אני לא טבעוני אבל חי על תזונה כמו-טבעונית (עם כמויות קטנות של דגים או דבש מדי פעם), כבר 6 שנים. הטענה הדרמטית והקיצונית שלך שחייבים לבדוק B12 אחת לחצי שינה איננה נכונה עבור הציבור הכללי, כלומר אנשים שאין להם אינדיקציה לבעיות ספיגה ו\או ביוסינתזה של B12; למשל מי שיודעים שאין להם בעיות ספיגה ו\או ש B12 מיוצר אצלם על ידי חיידקי מעי (ספק באופן אידאופתי) ובפרט אם הם לוקחים תוסף פעם-פעמיים בשבוע, בפרט של 1000 מק"ג או כל כמות סבירה מעל לכך; מצב כזה לא מחייב שום בדיקות דם באופן הדרמטי שהצגת ובכלל, לא באתי לכאן לקבל עצות רפואיות על לא כלום ואני מציע לך לא להתחיל לחלק כאלה לויקיפדים שאינך יודע אפילו את שמם הפרטי רק בגלל שהשתמשו במילה מסוימת כדי לתאר מסר מסוים בלי קשר לנושא שפתאום התחלת לדבר עליו משום מקום באופן שגם מסטיא את הדיון למחוזות לא רלוונטיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קיבלת תשובות ענייניות באורך רוח. תגובתך הנזעמת היא כפיות טובה. ייתכן ש-B12 לא חסר לך, אבל נימוסים טובים בוודאי חסרים לך. דוד שי - שיחה 20:41, 15 ביוני 2018 (IDT)

לדעתי לא מדובר בכפיות טובה ולא חסרים לי נימוסים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ואתה טועה בשניהם, וגם לגבי B12. אילן שמעוני - שיחה 23:49, 15 ביוני 2018 (IDT)

לגבי ה-2 הראשונים, אינני שותף לדעתך, וגם, לא ראיתי ראיות לעמדתך על B12, אבל זה כמובן לא הדיון וחבל שנסטה מהנוכחי עוד יותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

דיפיקציה של נביאים מקראיים באמנות הקלאסית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בציורים קלאסיים נביאים מקראיים בדרך כלל מצוירים כאדם זקן, רחב, שמן, עם בגדים שגדולים עליו ואף פעם אינו מחוייך. מה הסיבות לקונבנציה האמנתית הזו? יש חוקר שניסה לתרץ את זה או אפילו אמן שניסה לתרץ את זה? הרי חלק מהנביאים היו צעירים ואולי גם היו חתיכים וסקסיים בחייהם לפי מוסכמות נפוצות במערב ואין שום בסיס לטענה שכולם לא היו כאלה. אז מה הקטע? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך קוראים למעיין המצוי בירושלים,

1. איך קוראים למעיין המצוי בירושלים, בפארק שמזרח לחצי הדרומי של רחוב המלך דוד וממערב לשכונת ימין משה?

2. באותו פארק יש כל מני מבני מערות או מנהרות חסומים לכניסת הקהל. מה המבנים האלו?

3. אני זוכר שבילדותי, בסוף שנות השבעים, לקחו אותנו לביקור בנקבה עם מעיין, באותו מקום. אמרו לנו שזה ביקור אחרון, לפני שהורסים את המקום ובונים עליו בניינים (הבניינים של המדרכה המזרחית, של דרום רחוב המלך דוד). האם הזיכרון הזה יכול להיות מדויק, או חייב להיות שגוי?

תודה. 77.125.60.179 17:46, 15 ביוני 2018 (IDT)

3. נראה שלי שאתה מתכוון בשאלתך השלישית לנקבת השילוח ומעיין השילוח. Nahum - שיחה 23:46, 16 ביוני 2018 (IDT)

3. גדלתי בירושלים. אני יודע להבדיל בין נקבת השילוח לבין אותה נקבה. 77.125.60.179 23:57, 18 ביוני 2018 (IDT)

2. מצאתי אתהתשובה לשאלה שתיים. המערות הן מערות קבורה מתקופת בית שני, של אנשים חשובים. הייתה פעם סברה שאלו קברי בני משפחתו של הורדוס, להוציא את הורדוס עצמו. אך הסברה לא קיבלה מספיק חיזוקים, וחדלה להיות אופנתית. 77.125.60.179 23:57, 18 ביוני 2018 (IDT)

חברות בארה"ב שבודקות דנ"א

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב כמה חברות מסחריות שבודקות דנ"א פועלות כיום בארצות הברית. האם מספרם הוא מאות או אלפים? 89.139.1.152 01:33, 17 ביוני 2018 (IDT)

מדוע נסיעה באוטובוס גורמת לבחילה

כיצד קשורה מערכת העיכול עם נסיעה ברכב גדול? הרי אלו הן מערכות נפרדות לחלוטין.

זה לא קשור למערכת העיכול. זה קשור למערכת שיווי המשקל. וכדאי לראות גם את הערך מחלת נסיעה. eman • שיחה • ♥ 01:42, 17 ביוני 2018 (IDT)

ממלכת Hyrcania, ההונים הלבנים, אלכסנדר מוקדון

מי היא ממלכת (Hyrcania) באיזור פרס הקדומה? מי הם ה"הונים הלבנים" (Hephthalite Empire) ? אנא סיוע בהיסטוריה. אני יודעת שאולי אלכסנדר מוקדון נלחם בהם, אבל לא מצליחה להבין איפה הם ביחס לכיבוש האימפריה הפרסית על ידי אלכסנדר הגדול. תודה אמא של גולן - שיחה 10:01, 17 ביוני 2018 (IDT)

אמא של גולן, הירקאניה הייתה ממלכה קדומה באזור שבו נמצאת היום גורגאן. ההפתאלים היו עם שהגיע ממרכז אסיה והתיישב באזור בסביבות המאה ה-4. ראי את הערכים באנציקלופדיה איראניקה: HEPHTHALITES ו-GORGĀN v. Pre-Islamic history. סיון ל - שיחה 08:18, 18 ביוני 2018 (IDT)

תלמידי חכמים עם כינוי יידוע

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב איזה תלמידי חכמים אתם מכירים עם יידוע? (למשל חוני המעגל, ידעיה הפניני, אליהו האיתמרי, ראובן האיצטרובלי) מעט מן האור • שיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 11:58, 17 ביוני 2018 (IDT)

"אלישע אחר", ראה תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ב', הלכה א'. Tmima5 - שיחה 17:12, 17 ביוני 2018 (IDT)

@מעט מן האור: שמעון העמסוני/נחמיה העמסוני, ר' יוחנן הסנדלר, שמואל הקטן, בשליפה ראשונית.

@Tmima5: לא הבנתי איזה יידוע זה. ומה קשור לכאן. • דגש חזק • שיחה • ד' בתמוז ה'תשע"ח • 17:19, 17 ביוני 2018 (IDT)

דגש חזק, היידוע אמנם מופיע יותר בסיפורים עליו, מאשר במקורות. תגגל ותראה. כולל בויקיפדיה: "על פי המסופר בגמרא בהמשך (חגיגה ט"ו), הסיבה לכפירת אלישע האחר..." בערך פרדס (יהדות). לגבי הערתך השנייה - הקשר של התשובה לשאלה ברור, הוא רק קצת חסר... Tmima5 - שיחה 17:36, 17 ביוני 2018 (IDT)

תודה!! מעט מן האור • שיחה • ה' בתמוז ה'תשע"ח • 12:33, 18 ביוני 2018 (IDT)

מה שם התוכנה שמאפשרת מעקב אחר חיבורי רשת במחשב ווינדוס?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב תוכנה שמאפשרת ברגע שיש חיבור חדש במחשב/מישהו פרץ לקבל מייל עם פרטי החיבור החדש אוטומטית.

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כיצד מנוקד שמו של אברהם זכות?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מי יודע? אביעדוס • שיחה 22:39, 17 ביוני 2018 (IDT)

לפי צורת הביטוי המקובלת אני מניח שהניקוד הוא זַכּוּת או זָכּוּת. ‏DGtal‏ - שיחה 00:32, 19 ביוני 2018 (IDT)

אני גוזר את ההגייה מהערכים המקבילים בשפות אחרות. לפי זה, זַכּוּת. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • ז' בתמוז ה'תשע"ח • 19:39, 19 ביוני 2018 (IDT)

זַכּוּת, ויש הסבורים ששמו 'זַכּוּתו', כיום אומרים זְכוּת. אבי84 - שיחה 11:27, 20 ביוני 2018 (IDT)

האם ויקיפדיה העברית הולכת ונעשית ימנית?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני לא רוצה לתאר מה גורם לי לחשוב כך מסיבות שאין ברצוני לפרט, אבל התרשמתי כך. האם זה המצב, או אולי עדיף לשאול, האם יש סקירה פנים קהילתית על זה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם אני חושב ככה, מדי יומיים. בשאר הימים אני חושב אותו דבר על שמאל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:20, 18 ביוני 2018 (IDT)

ויקיפדיה נכתבת על ידי העם, עם תימוכין מהעיתונות ובהשראתה. אולי העם נעשה ימני? אולי העיתונות קצת פחות שמאלנית? אולי העם מתרחק מדעת העיתונות? ואולי זה רק נדמה? 77.125.60.179 23:54, 18 ביוני 2018 (IDT)

הערכים משפט פיתגורס ואקסיומת המקבילים מוטים ימינה או שמאלה? חרף הנטייה העזה בשיח הישראלי העכשווי לבחון כל נושא לפי ימין/שמאל, הבחנה זו רלוונטית בפחות מ-5% מערכי ויקיפדיה, ובערכים שבהם היא רלוונטית ויקיפדיה מנסה להיות מאוזנת. כאשר יהיה נייר לקמוס שבוחן ימניות/שמאלנות, נוכל לנעוץ אותו אחת לחודש בכל אחד מערכי ויקיפדיה, ולתת דו"ח מוסמך לקורא. בעקבות מיזם "המכלול", המציג גרסה חרדית של ויקיפדיה, אפשר ליצור גם את "ימינפדיה" - גרסה ימנית של ויקיפדיה, ו"שמאלפדיה" - גרסה שמאלנית של ויקיפדיה, ויתקיים בנו דבר הנביא: ”כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה ... כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים”. ―דוד שי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום, כמה דפים יש בחומש בלבד בלי הנ"ך\כתובים וכמה יש בקוראן?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני מדבר על ספר בגודל סטנדרטי (לא יודע בדיק להגדיר מה זה אבל אני מניח שיש סטנדרט או ממוצע לרוב בתי הדפוס בעולם ולזה אני מכוון). עריכה: אני מתכוון לטקסט ללא פירושים. תודה רבה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין תקן לגודל ספר תורה (שבמקור הוא מגילה), וגם לא לגודל הגופן ושאר המרכיבים. חזרתי • ∞ • שיחה 07:31, 18 ביוני 2018 (IDT)

אנא תניח לצורך השאלה שספר החומש\קוראן מודפסים לפי סטנדרט כללי בהוצאה מסחרית. כמה דפים יש בכל אחד מהם אז? אני מניח שבכל אחד יש בין 400 ל-600 דפים אך אולי אני טועה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מניח שיש סטנדרט כללי ואין כזה. מעבר לכך, מדובר בטקסטים בשפות שונות. שפות שונות משפיעות על אורך הטקסט (למשל, הפיצול של שמואל, מלכים ודברי הימים מוסבר בזה שהתרגום ליוונית היה ארוך מדי מכדי להיכנס למגילה אחת). גם אם נתייחס לתרגום, כדאי לזכור, שכשמדובר על טקסטים בעלי משמעות דתית, תרגום שלהם מלווה לעתים קרובות בפרשנות (בטקסטים מצורפים או בהערות שוליים) דבר שמשנה כמובן את אורך הטקסט. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:00, 18 ביוני 2018 (IDT)

אולי אין סטנדרט אבל בטח יש ממוצע סביר לרוב הספרים שנמכרים כיום: בתכלס אני מתכוון לעברית או אנגלית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בחמשה חומשי תורה יש 245 עמודים (בכל עמוד 42 שורות) שכתובים על 62 יריעות (4 עמודים ליריעה, מלבד הראשונה ושתי האחרונות 3 עמודים כ"א). ✭ עט הזמיר ✭ - שיחה 11:25, 18 ביוני 2018 (IDT)

אם כבר מדברים על זה, הדוגמה הראשונה שעולה בראש היא google:greco mascara של דפנה דקל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:38, 5 ביולי 2018 (IDT)

אם ערד תתחרד לא תהיה לה ״זכות קיום כלכלית״? מה פירוש?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שמעתי הטענה לפיה אם ערד תהפוך עיר חרדית לא תהיה לה ״זכות קיום כלכלית״? מה פירוש? אני ממש לא תומך ביהדות החרדית אבל יש מצב שזו הסתה פרועה נגד חרדים? הרי חרדי לרוב מקבל קצבת אברך ממנה הוא משלם מיסים, או עובד, וסביר שאשתו עובדת אם הוא נשוי, וברור שיש חרדים שעוסקים במקצועות רבים ומגוונים, אז מה הבסיס לטענה? או שאין בסיס? 81.218.145.251 20:25, 18 ביוני 2018 (IDT)

אני לא יודע למה התכוון המשורר אבל אני מניח שהכוונה היא שהעיר תקבל פחות ארנונה כי לפי האגדות חרדים פטורים מאנונה כי הם זכאים להרבה הנחות כי הם עניים או מרובי ילדים וכו'. כיוון שכיום רוב הגברים החרדים עובדים התיאוריה הזו עוד פחות מדוייקת מבעבר. ‏DGtal‏ - שיחה 00:29, 19 ביוני 2018 (IDT)

ביקורת תרבותית של נסראללה על ישראל (דרוש\ה בעל\ת ידע בערבית)

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב לפני חודש-חודשיים לערך פורסם בעיתון ידיעות אחרונות באיזו כתבה קטנה וצדדית שנסראללה צופה מדי פעם בטלוויזיה המסחרית בישראל וצפיותיו אלה הביאו אותו להתרשם כי החברה הישראלית היא חברה רדודה מבחינה תרבותית, חברה שעוברת תהליכי פופוליזם וניוון תרבותי וחברתי בדרכה להיהרס עוד יותר; לא מצאתי שום איזכור לזה בכתבות באינטרנט הישראלי ואינני דובר ערבית, אבל אולי מישהו שדובר ערבית יכול למצוא כתבה שמאזכרת זאת?

אני כן יודע לקרוא ולכתוב בערבית ברמה אלמנטרית וכן אסתדר עם תרגום מכונה בנוסף לכך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש פה ושם התייחסויות לפרסום בידיעות אחרונות, למשל [2] ו-[3]. Purielku - שיחה 20:09, 5 ביולי 2018 (IDT)

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הוספת ערך חדש - אישיות משמעותית

שלום רב, שמי נופר ואני הבת של טובה קררו ז"ל, אמי הייתה אחות שנרצחה לפני שנה ו3 חודשים ע"י מטופל שהצית אותה למוות בעת עבודתה. הרצח קיבל ועדיין מקבל התייחסות תקשורתית נרחבת והביא להתייחסות שונה בכל הקשור לאלימות במערכת הבריאות בישראל. מאחר ואמי אינה עונה לקריטריונים הסטנדרטים לכתיבת ערך בויקיפדיה אך אני סבורה כי הדבר בהחלט ראוי מבקשת להתייעץ עמכם לגבי האפשרות להוסיף ערך שכזה. תודה נופר

היי, אני מקווה שתביני את תשובתי בעיניים ניטרליות. רציחתה של אמך היא הנושא, אך, לצערי, לאמך אין מה שאנו קוראים "חשיבות ויקיפדית". ברור שהיא חשובה לך ולכל בני משפחתך אך היא לא ה-issue באירוע הטרגי. עצם הרצח ולא אמך הוא נשוא הסיפור, שהרי יכל הרוצח לרצוח כ"א אחר. ויקיפדיה משתדלת ולא צריכה להיות תחליף לאתרי ההנצחה השונים. אנו סבורים שזאת לא המסגרת. אני מציע שלא תפתחי ערך על אמך שכן הוא ימחק בסופו של יום וסתם יוסיף לכם צער מיותר. Shannen - שיחה 18:39, 20 ביוני 2018 (IDT)

האם יש טעם בערך על אלימות במערכת הבריאות או אלימות במערכת הבריאות בישראל. Tzafrir - שיחה 21:50, 20 ביוני 2018 (IDT)

Tzafrir, אענה על שאלתך רק בדעתי הפרטית שאינה מגובה בדפי המדיניות השונים. אני לא רואה כיצד ערך כזה לא יכול להיות רק רשימה של כל אירועי האלימות. רשימה ותו לא. כמובן תגובות שכולן מגנות את האירועים (איך לא) וזהו בערך. בכל מקרה נדמה לי שגלשנו מ"הכה את המומחה" ל"ויקיפדיה - דלפק יעוץ", אז בוא נעצור זאת כאן. Shannen - שיחה 21:59, 20 ביוני 2018 (IDT)

רבים של "שרמוטה"

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב איך אומרים "שרמוטה" בערבית ברבים? 213.55.176.254 12:05, 23 ביוני 2018 (IDT)

צורת הריבוי של המילה בערבית היא "שראמיט" (Sharameet). אלדד • שיחה 12:36, 23 ביוני 2018 (IDT)

סוחר יהלומים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מה תפקידו של סוחר יהלומים? ידוע תפקידו של יצרן (מלטש) יהלומים, אך מהו תפקידו של הסוחר?

לקנות בזול ולמכור ביוקר. חזרתי • ∞ • שיחה 16:22, 24 ביוני 2018 (IDT)

יהלומים זה מוצר שיותר קשה לרכישה בכמות מסחרית, אז איך הסוחר קונה בזול?

גמולוג

מה ההבדל בין יהלומן לגמולוג, ומה בכלל תפקידו של יהלומן?

זה קצת כמו ההבדל בין האגרונום, שחוקר ומעריך את הבננות, לבין מוכר הירקות, שמשווק אותן לצרכנים. עוזי ו. - שיחה 23:22, 26 ביוני 2018 (IDT)

יהלומן

מה זה יהלומן? מה ההגדרה המדויקת?

אתר מילוג מגדיר כך: "אדם העוסק בסחר ובעיבוד יהלומים" (מקור) ברב-מילים ההגדרה דומה: "אדם העוסק במסחר ביהלומים או בעיבודם; בעל מלטשת יהלומים". ‏DGtal‏ - שיחה 10:12, 28 ביוני 2018 (IDT)

גמולוג

מה זה גמולוג? מה ההגדרה המדויקת?

מדען וחוקר יהלומים (או כל אבני חן אחרות). תואר הדורש הכשרה, בשונה מסוחר יהלומים המכונה יהלומן, שאינו דורש הכשרה וידע מיוחדים. • דגש חזק • שיחה • ט"ו בתמוז ה'תשע"ח • 11:51, 28 ביוני 2018 (IDT)

סוחר יהלומים בהחלט צריך הכשרה, אלא שהיא קצרה הרבה יותר מהכשרת גמולוג. עליו לדעת להעריך שווי אבן על פי צבעה ונקיונה. לזהות זיופים (כמו זירקוניום) ולזהות יהלומים מלאכותיים. אילן שמעוני - שיחה 19:55, 28 ביוני 2018 (IDT)

אני חסום לבקר באתרים של עצמי מכתובת האייפי שלי אך לא מכתובות איי פי אחרות

שלום. יש לי 2 אתרי WordPress שאני מאחסן באחסון שיתופי באחת מחברות האחסון הגדולות בעולם. האתרים עצמם עובדים ונגישים לכל.

ניסיתי לגשת אליהם מכתובת האיי פי שלי ממגוון מערכות הפעלה ומכשירים תחת אותה כתובת איי פי.

אינני יכול לבקר את אתריי מכתובת האיי פי שלי (cannot reach this site), אלא אם כן אני מנקה מטמון DNS מקומי ב CMD על ידי הפקודה ipconfig /flushdns ואז גם מנקה את מטמון הדפדפן.

כאמור ניקיון מטמון DNS מקומי ומטמון דפדפן מסייע, אך הבעיה חוזרת על עצמה כל יום.

מה תמליצו לעשות? בתודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הבעיה נבעה בפירוש מספק האינטרנט; הוא חסם שוב ושוב את האתרים מסיבה כל שהיא. מה שהיה פיתרון מספיק וסביר עבורי זה להיכנס לתוכנת קונפיגורציית הנתב דרך הדפדפן (router configuration software) על ידי הרצת כתובת האיי פי הרלוונטית של תוכנה זו מצד ספק האינטרנט ולהגדיר שם שני static DNS ip address אחרת; במקרה הזה, שני אלו של שרתי ה DNS של גוגל. מאז לא חוויתי את הבעיה שתיארתי למרות שעבר יום וחצי לערך במהלכו נכנסתי שוב ושוב לאתרים ללא בעיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ייצוג צבעים CMYK

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ייצוג הצבעים בשיטת CMYK הוא לפי אחוזים מכל אחד מארבעת הצבעים, (בניגוד ליייצוג RGB שהוא בין-0 ל-255) ולכן כל ערך בCMYK צריך להיות בין -0 ל-100, וגם תוכנות הגרפיקה לא מאפשרות להזין ערך מעל 100. השאלה למה בחלק מערכי הצבעים יש ערכים הגבוהים מ100? למשל זהב (צבע) וכתום. מוטיאל - שיחה 10:59, 25 ביוני 2018 (IDT)

המספרים שונים לגמרי באותם ערכים באנגלית. 16:50, 25 ביוני 2018 (IDT)

נקודת הקיפאון של מים מתוקים - או למה זה קורה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הוצאתי בקבוק מים קר מאד, על סף קיפאון, מהמקפיא. כעת הצבתי אותו על השולחן, וזריתי לתוכו כפית סוכר לבן.

מיד לאחר פתיחת הבקבוק ומגע המים באוויר החדר לא אירע דבר. הקיפאון התרחש מיד לאחר הכנסת הסוכר למים. האם מים מתוקים קופאים בנקודת חום גבוהה יותר? ביקורת - שיחה 16:38, 25 ביוני 2018 (IDT)

הסוכר שאב את החום מהמים. נקודת הקיפאון לא השתנתה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי מה שכתוב כאן הסוכר דווקא אמור למנוע מהמים לקפוא. מוטיאל - שיחה 18:22, 25 ביוני 2018 (IDT)

וואו, ניסוי יפה! מדובר בקירור-על: המים היו בטמפרטורה של פחות מ-0 מעלות ולא התגבשו כי לא היה בסיס התגרענות (דפנות הכלי חלקים מדי). ברגע שהוספת גבישים (סוכר) המים התחילו בגיבוש מהיר סביבם. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:14, 25 ביוני 2018 (IDT)

מה שכתוב בקישור פחות רלוונטי, השאלה מה קורה במציאות. למלח ולסוכר יש תכונה כימית למוסס, בלי קשר למידת הטמפרטורה. לבד מן זאת, הם שואבים חום כשהם באים במגע עם נוזלים. שים לב שאם תיקח קערת מים עם קרח ותכניס לתוכה פחית קוקה קולה ומלח, הקולה תתקרר הרבה יותר מהר, כי המלח ימוסס את הקרח וישאב את החום מהפחית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא הבנתי, באופן נורמלי אם הסוכר יותר חם מהנוזלים הם אמורים לשאוב את החום ממנו ולא להיפך, המערכת 'שואפת' לאחדות, לא כן? ביקורת - שיחה 20:08, 25 ביוני 2018 (IDT)

לא מדובר פה בשאיבת חום במובן שאתה מתאר (הולכה). האנונימי מדבר על תגובת המסה שהיא תגובה אנדותרמית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:12, 25 ביוני 2018 (IDT)

Corvus, תודה. מדוע האפקט האנדותרמי צורך את האנרגיה הדרושה מהסביבה ולא מהחומר המומס עצמו, או שזה גם וגם, ודרושה מספיק אנרגיה כך שכל הבקבוק יקפא? ביקורת - שיחה 22:22, 25 ביוני 2018 (IDT)

מבחינת התגובה המים הם "הסביבה" ויש יותר מים מהחומר המומס (שהוא מוצק). ולא סביר שכמות האנרגיה הדרושה לתגובה באמת תצליח להקפיא את המים. כמו שאמרתי - מה שאתה מתאר נשמע כמו קירור-על. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:55, 25 ביוני 2018 (IDT)

שים לב לסרטון הזה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 23:03, 25 ביוני 2018 (IDT)

יפה! לא הבנתי בהתחלה שאתה מגיב לי. עכשיו אני מבין וזה כנראה מה שאירע. אנסה לשחזר את זה. ביקורת - שיחה 17:21, 26 ביוני 2018 (IDT)

ביטול "העכבר המקלדתי" במחשב נייד לאחר חיבור עכבר

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שלום, במחשב נייד יש לי מה שאני יכול לכנות "עכבר מקלדתי", כלומר מעין חלופה לעכבר בצורת מקלדת; חלק זה ממוקם ליד המקלדת. מכיוון שחיברתי עכבר, האם יש דרך לבטל את זה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לך חלונות? יש פה או פה הוראות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:02, 25 ביוני 2018 (IDT)

כן, למדתי בזכותך שזה נקרא touchpad. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זכויות היוצרים על ספרים בהוצאת מחברות לספרות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב לפי המתואר בערך קרה שם משהו די מבלבל, נראה שאין קשר רציף בין ההוצאה-ההמשכית של אהד זמורה לזו שהתחדשה מאוחר יותר בידי אחיינו צבי. לגבי זכויות היוצרים בשלב האיחוד עם דביר, נאמר בערך "ספרים שיצאו בעבר בהוצאה והוחלט להדפיסם מחדש יצאו תחת המותג "מחברות לספרות". חלק מזכויות התרגום על יצירות קלאסיות לנוער הועברו עם האיחוד לסדרת "מרגנית".".

מישהו יודע איך ניתן להשיג מידע ברור על הבעלות לספרים אלו? נתקלתי במישהו שהציע למכירה את הספר שרביטו של המלך אוטוקר ב-800 שקל. ספרים אחרים בסדרה (של מ. מזרחי ניתנים להשגה בשוק במחיר 25 שקל בכריכה קשה, ונמכרים היטב כבר שנים רבות. למה אף אחד לא מרים את הכפפה הזו? ביקורת - שיחה 22:30, 25 ביוני 2018 (IDT)

הדרך הטובה ביותר לדעתי היא ליצור קשר עם צבי זמורה. הוא מן הסתם יידע בדיוק למי במשפחה יש בעלות על זכויות היוצרים. ‏DGtal‏ - שיחה 08:13, 26 ביוני 2018 (IDT)

האם יש פלנטות לא ננסיות, כלומר "רגילות" בחגורת קויפר?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב קראתי את הערך חגורת קויפר לא מזמן ולא היה ברור לי אם יש שם רק גרמי שמים קטנים כמו פלנטות ננסיות ואסטרואידים או גם כוכבי לכת שטרם התגלו בגלל היות האזור רחוק מהשמש וחשוך יחסית. תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כנראה שלא. יש כמובן אפשרות שבעתיד יתגלו כוכבי לכת חדשים, אבל לא סביר שזה יהיה בחגורת קויפר, שכן גוף בגודל של כדור הארץ ומעלה במרחק של עד 50 יחידות אסטרונומיות (שזה הגבול של חגורת קויפר) כבר היה מתגלה מזמן. אם יש כוכבי לכת שטרם התגלו הם כנראה נמצאים במרחק של למעלה מ-100 יחידות אסטרונומיות, הרבה מעבר לחגורת קויפר. אילוסטרציה (הומוריסטית, אבל נכונה ודי מעודכנת), שמתארת איזה גודל ואיזה מרחק יכול להיות לכוכב לכת שטרם התגלה, אפשר למצוא כאן. בברכה, Easy n - שיחה 09:23, 26 ביוני 2018 (IDT)

שלום לאלמוני, יש סברה כי קיים כוכב לכת תשיעי, במרחק המרוחק הרבה יותר מחוגרת קויפר, אולם קיומו עוד לא הוכח בודאות. אמא של גולן - שיחה 09:33, 26 ביוני 2018 (IDT)

אה, חשבתי שכוכב הלכת התשיעי נמצא מיד אחרי פלוטו בתחילת חגורת קויפר... תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא, לא. כוכב לכת תשיעי הוא אובייקט היפותטי מאוד מרוחק. כמו שענו לך: לא סביר למצוא פלנטה של ממש בחגורת קויפר. זה לא הכי מסתדר גם מבחינת תצפיות וגם מבחינת התאוריות שלנו להיווצרות פלנטות ומערוכת פלנטריות (כוכב לכת "שלם" בזכות הכבידה שלו היה בולע את האובייקטים הקטנים ו"מנקה" טבעת בתוך החגורה). Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:49, 26 ביוני 2018 (IDT)

תצוגה בויקיפדיה

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#תצוגה בויקיפדיה

איך נקראת תוכנת הקונפיגורציה של הנתב של בזק בין לאומי

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יש לי נתב D-Link דרכו אני משתמש בשירות של בזק לאומי. ישנה תוכנת-דפדפן עימה אני מקנפג את הנתב דרך כתובת האייפי 10.0.0.138 שאותה אני מריץ בדפדפן.

האם תוכנה זו היא מה שמכונה DHCP?

כלומר Dynamic Host Configuration Protocol?

תודה רבה רבה! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא. DHCP הוא בסך הכל פרוטוקול להקצאת כתובות IP. התוכנה שאתה מדבר עליה היא אתר אינטרנט שמופעל על תוכנת שרת בתוך הנתב. אינני יודע מה תוכנת השרת - מערכת ההפעלה בנתב היא איזושהי גירסה של לינוקס, אבל קשה לי להאמין שמריצים בתוכו שרת אפאצ'י. אולי אני טועה. אילן שמעוני - שיחה 23:42, 26 ביוני 2018 (IDT)

סליחה, לא ממש הפנמתי את המונח ״פרוטוקול״, שכבר הכרתי ושכמובן אינו מתאר תוכנה עם ממשק משתמש. אני תוהה מה הם ראשי התיבות שמתארים תוכנה כהנ״ל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נראה לי שנכון לקרוא לתוכנה כזו Router Configuration Software. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש לנו ערכים על DHCP ועל פרוטוקול. אבל הקישור השני אינו המשמעות הרלוונטית. פרוטוקול (פירושונים) מסביר שלמילה הזו יש שתי משמעויות שונות: הראשונה (זו שקושרה קודם): רישום תוכנה של שיחה. השנייה: הסכמה על דרך פעולה משותפת. לדוגמה: כללי ההתנהגות בטקסים שונים הם חלק מהפרוטוקול של אותם הטקסים. ולענייננו: פרוטוקול תקשורת מגדיר איך מחשבים מדברים אמורים לדבר אחד עם השני (כלומר: איך התוכנה שרצה בהם אמורה להתנהג). לדוגמה DHCP הוא פרוטוקול שמאפשר למחשב לקבל כתובת ברשת וכן מידע נוסף (פרטי התחברות נוספים, ועוד). פרוטוקול אינו תוכנה. על הנתב שלך יש מגוון תוכנות שמממשות אוסף גדול של פרוטוקולים. די סביר להניח שהתוכנה שמממשת את שרות ה־DHCP עליו היא dnsmasq. גם תוכנת ממשק המשתמש מממשת, לדוגמה, את התקנים הקשורים ל־HTTP ואין בכך שום סתירה‏. Tzafrir - שיחה 06:41, 27 ביוני 2018 (IDT)

תודה רבה על התשובה המפורטת צפריר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בכמה בממוצע הנדל"ן המסחרי נמוך מהנדל"ן המגורי באזור המרכז?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הבנתי שהמסחרי (חנויות, משרדים, מחסנים) נמוך משמעותית מהמגורי, בדרך כלל (בפרט אם רק משווים גודל במטר רבוע). אם אכן, אז אני תוהה כמה בממוצע. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר גם לתהות על הסיבה - האם הסיבה היא היצע וביקוש? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שרון במדים מוזרים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב נתקלתי בצילום של אריאל שרון צעיר (אל"מ) עם מדים שנראים כמו מדים של צבא זר. מה זה, למה זה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:38, 27 ביוני 2018 (IDT)

ראה מה כתוב בערך מדי צה"ל: "ב-1964 הוכנסו לשימוש בצה"ל בגדי עבודה מנומרים מעודפי הצבא הצרפתי. חלק מלוחמי צה"ל במלחמת ששת הימים לבשו מדים אלו. ב-1968 אף הונהגו לתקופה קצרה מדים מנומרים כמדי א' בחטיבת "גולני". המדים המנומרים יצאו משימוש בסוף 1968, בתקופת המרדפים, כשנתברר כי אנשי ארגוני החבלה לובשים אף הם מדים כאלה."

תמונה זו צולמה, לפי פרטיה, ב-1964. ניתן לראות את הצנחנים במלחמת ששת הימים לובשים מדים מנומרים.

תוספת קישורים לתמונות שמצאתי משיטוט מהיר בוויקיפדיה: עיין היטב השני החיילים בצדדים של תצלום הצנחנים בכותל המערבי. מאוד בולט גם בתמונה שהוספתי בצד.

"הלכה" רפורמית וקונסרבטיבית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם אצל הרפורמים כיום יש מושג של "הלכה" מחייבת או מצוות דתיות בכלל, או שבוטלו כל החיובים ההלכתיים? אם כן, איזה חלק מהרפורמים הם "דתיים", היינו מקפידים על חוקי ה"הלכה" הרפורמית?
ומה המצב אצל הקונסרבטיבים? האם יש להם הלכה מחייבת והאם הקונסרבטיבים מקפידים עליה, כלומר, האם הם "דתים קונסרבטיבים" או "חילונים קונסרבטיבים"? תודה, בן עדריאל • שיחה • ט"ו בתמוז ה'תשע"ח 14:30, 28 ביוני 2018 (IDT)

הערכים באנגלית נרחבים יותר. פגשתי רפורמים חילונים, וסביר להניח שישנם גם קונסרבטיבים כאלה. זה מגיע נראה לי בעיקר בגלל אמונות של ההורים.

בן עדריאל, קודם כל יש להבחין בין הזרם כאידאולוגיה לבין החברים בו. אצל קובעי ההשקפה הרפורמיים אין עניין של מצוות כעקרון, אם כי יש אימוץ סלקטיבי של ההלכה - כותבים שו"תים מהמקורות אבל אף אחד, כשיטה, לא מחויב לציית להם. זה לגבי האידאולוגיה. אצל הציבור הרפורמי לחברות בתנועה יש מעט מאוד חשיבות, והיא בעיקר עניין של לבטא זהות יהודית לעתים נדירות בדרך כלשהי. רוב הציבור שלהם כלל לא מאמין בהשקפה הרפורמית ולא אכפת ממנה; למעשה, בדורות האחרונים המנהיגים הרפורמים עצמם כלל לא מאמינים בעיקרים שהתנועה החזיקה בהם לפחות פורמלית. היהדות הרפורמית היא כיום ארגון קהילתי שהאג'נדה שלו היא שמאל פרוגרסיבי עם קצת מורשת יהודית, או אם לצטט אחד מבכיריהם, "תוכנית פנסיה המחפשת אידאולוגיה."

אשר לקונסרבטיבים, שם הפער בין הרבנות (שהאידאולוגיה שלה, בקצרה, היא שההלכה היא תמצית היהדות ומחייבת אבל אין שלשלת קבלה מסיני וחז"ל ופוסקי הדורות פשוט שינו לאורך הזמן) לציבור ענק. הציבור הקונסרבטיבי היה במקורו בנים של מהגרים מסורתיים ממזרח-אירופה שלא שמרו מצוות אבל רצו שהאווירה בבית-הכנסת ודמות הרב תהיה כמו שהכירו מבית. היו להם גם סנטימנטים: הטיפוס שלא היה מהסס לאכול מיני שרצים, אבל לא יגע בחזיר, יסע בשבת אבל לא ידליק אש וכולי. דומה לסטריאוטיפ של המסורתיים אצלכם. הבנים והנכדים שלהם הולכים ומתרחקים מהמודל הזה, ובהתאמה התנועה עצמה הולכת וגוועת. AddMore-III - שיחה 11:05, 2 ביולי 2018 (IDT)

AddMore-III, אני רוצה לסכם כדי לוודא שהבנתי, תקן אותי אם אני טועה. אצל הרפורמים אין הלכה בכלל, יש השקפה אידיאוליגית, אך למעשה הרפורמים כפרטים לא מאמינים בה. אצל הקונסרבטיבים יש הלכה מחייבת, אבל הציבור לא שומה אותה. בן עדריאל • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ח 14:17, 2 ביולי 2018 (IDT)

בן עדריאל, בערך. לרפורמים אין מושג של ציווי, למרות שלפעמים הם משתעשעים בהלכה כמשהו וולונטרי לגמרי; הרפורמה הייתה בעבר השקפה מסודרת אבל מזה בערך שני דורות שאפילו התנועה כתנועה לא מאמינה בה, שלא לדבר על הציבור שלה. לגבי הקונסרבטיבים, בעקרון ההלכה כפי שהם פוסקים עדיין מחייבת אצלם - אם כי גם שם, רוב ההנהגה נוטה יותר ויותר לכיוון של פלורליזם גמור - אבל זה מעולם לא עניין את הקהל שלהם. AddMore-III - שיחה 14:45, 2 ביולי 2018 (IDT)

למה שמנים מסוימים מועילים רק כשמורחים אותם על העור אך אינם מתעכלים כלל?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אם אני לא טועה, ואני בכוונה מתחיל בהיסתייגות, ישנם שמנים שונים שאם צורכים אותם באכילה אין להם שום השפעה על האדם כי הם בכלל לא מתעכלים (או שיש להם השפעה רעילה) אבל ניתן להשתמש בהם בכמויות מסוימות לעיסויים ולמריחה על העור לטיפול בבעיות שונות; השאלה היא, למה שמנים כאלה לא ישפיעו באכילה אבל כן במריחה? הרי בשני המקרים תאי הגוף עובדים איתם. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי בגלל שמערכת העיכול היא מעין מערכת חיצונית שלא מחוברת לשאר הגוף (במובן הפשוט).

ערבית פלסטינית ברצועת עזה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם הניב המדובר ברצועת עזה הוא זה המוזכר בערך ערבית פלסטינית? או שבעזה מדברים בערבית מצרית? Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:47, 28 ביוני 2018 (IDT)

מתייג את בעלי הידע בערביתamikamraz, סיון ל, אלדד, יואל, בן עדריאל, Kulystab, שלו22, המקיסט, אנונימי מדי, בוסתן, עידן, Alon112, שמזן, WqemenW‏, אילן שמעוני - שיחה 21:03, 28 ביוני 2018 (IDT)

הניב המדובר ברצועת עזה הוא אחד הניבים הפלסטיניים, אך ניכרת בו השפעה של הערבית המצרית. באוצר המילים ניתן למצוא מילים עבריות. Amikamraz - שיחה 21:48, 28 ביוני 2018 (IDT)

פיתרון Bluetooth לאוזניות אולפן high-end

קניתי אוזניות אולפן מעולות וגדולות, ATH-R70X מבית AudioTechnica. אני מחבר אותן למחשב נייד בחיבור קווי: יש שני כבלים נשלפים שיוצאים מתוך האוזניות ומתלכדים לכדי כבל אחד, נשלף גם הוא, שנכנס למחשב. שלושת היציאות של הכבלים זהות (AUX).

השאלה היא כזו, הכל לפעמים קצת מפריע לי, האם אפשר איך שהוא להסירו ולחבר לאוזניות התקן Bluetooth? אולי זה אמור להיות אפשרי בעתיד? ממש באלי Bluetooth עם האוזניות האלה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא נראה לי שזה נוח, אבל אם ניתן לנתק את הכבל מהאוזניות, אז יש מקלטי בלוטות'. חפש למשל באליאקספרס "Stereo 3.5 Bluetooth Receiver Adapter". אילן שמעוני - שיחה 21:28, 29 ביוני 2018 (IDT)

אם כבר אתה מוציא סכומים כאלה, נראה לי שעדיף לרכוש אוזניות בלוטות' משובחות. אומרים של Bose יש דגמים טובים, לא בדקתי. אילן שמעוני - שיחה 22:23, 29 ביוני 2018 (IDT)

גזרות נושא

אני מחפש מידע על זמנן של "גזרות נושא" (גר') (ראיתי גם "גזרות ניישא"). ב"ספר זכירה" כתוב התאריך יום שני, ז' באדר א' ד'תתקמ"ו. הבעיה בתאריך זה שז' באדר א' לא יכול לצאת ביום שני כלל. במקורות רבים ראיתי שמופיעה השנה ד'תתקנ"ו או ד'תתקנ"ז ללא התייחסות לסתירה (אפילו במבוא של אברהם מאיר הברמן לספר זכירה הוא מתייחס לד'תתקנ"ז ובגוף הספר כתוב ד'תתקמ"ו ללא שום הערה). ד'תתקנ"ו הייתה בכלל שנה פשוטה. מישהו יודע את הפתרון או מכיר מקורות על כך?אולי בעלי הידע בתולדות עם ישראלאמרי אביטן, שילוני, Neriah, תלם, פיטר פן, david7031, צור החלמיש, יאיר דב, מי-נהר, בן עדריאל, אבי84, איש גלילי, biegel, יודוקוליס, Adieu, קובץ על יד, Itay tayri, מודה במקצת, HaShumai, צורייה בן הראש, אייל, גופיקו, יצחק צבי, Aviadhr, איש הישראלי, נתן טוביאס, Shimon.tre, NilsHolgersson2 יוכלו לעזור. בן עדריאל • שיחה • י"ח בתמוז ה'תשע"ח 13:56, 1 ביולי 2018 (IDT)

אם זה אכן ד'תתקנ"ז וביום שני, ייתכן שזה אור לז'. ייתכן שבספר זכירה לא היה ברור אם השנה היא עם ו או ז בסוף.

האם מקובל לראות במתמטיקה ענף של הלוגיקה הפורמלית (אשר היא עצמה ענף של הפילוסופיה)?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הועבר ל ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#האם מקובל לראות במתמטיקה ענף של הלוגיקה הפורמלית (אשר היא עצמה ענף של הפילוסופיה)? אילן שמעוני - שיחה 21:41, 1 ביולי 2018 (IDT)

התנ"ך הראשון רק בפשט

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מישהו כאן אולי יודע איפה ומתי הודפס התנ"ך הראשון בפשט (מהסגנון של תנ"ך קורן וכדומה), בלי מקראות גדולות או כל פירוש אחר? AddMore-III - שיחה

נראה לי שמדובר בתנ"ך שונצינו (משפחת שונצינו) משנת 1488. עיין בערך האנגלי Early editions of the Hebrew Bible.

סוללות אייפון 5 ו-8 נגמרות מהר מדי עם 4 אפליקציות בלבד

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יש לי אייפון 5S שנקנה חדש מיבואן רשמי (פלאפון כמדומני) ושופץ אולי פעמיים לכל היותר. קניתי גם אייפון 8 חדש מיבואן רשמי (פרטנר). הרגשתי שבשניהם הסוללה נגמרת מהר בקצב מטורף, גם כאשר יש לי רק 4 אפליקציות נוספות (ווטסאפ, גוגל מאפס, יוטיוב ופנגו). די מתסכל אותי שאני כל יום צריך להטעין את הטלפון.

האם יש מכשירים אחרים שצריך להטעין הרבה פחות? נניח, פעם ב-3 או 4 ימים בשימוש טיפוסי של סה"כ 3-4 שעות ביום.

בתודה וברכה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי משתמש:אילן שמעוני יודע? 79.177.25.226 04:28, 7 ביולי 2018 (IDT)

הדבר היחיד שאני יכול לתרום הוא שבעיות סוללה באייפון הן רעה חולה נפוצה. במכשירי אנדרואיד חדשים (רק לא של סמסונג, אבל רצוי מאוד שיומי) הסוללות מספיקות לפרק הזמן שציינת, אבל המעבר מאייפון לאנדרואיד לא פשוט. חלק מהאנשים ממש מתקשים להסתגל. אילן שמעוני - שיחה 14:05, 7 ביולי 2018 (IDT)

מדוע יוסף שפרינצק חתום על חוק השבות?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בערך על חוק השבות מופיע צילום נוסחו המקורי של החוק. על פי הצילום, על החוק חתומים ראש הממשלה, דוד בן גוריון, שר העלייה, חיים משה שפירא, וממלא מקום הנשיא, יוסף שפרינצק. לא ברור לי מדוע חתם על החוק ממלא המקום, ולא נשיא המדינה עצמו, חיים ויצמן, שהרי החוק התקבל ב-5 ביולי 1950, ואילו יוסף שפריצק החל לכהן כממלא מקומו של ויצמן בעקבות מחלתו, רק ב-11 בדצמבר 1951.

תודה רבה ויום נעים, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 12:00, 3 ביולי 2018 (IDT)

וייצמן נסע ב-5 ביולי לחו"ל בשל מצב בריאותו, ושפרינצק מילא את מקומו מאותו יום. אמיר מלכי-אור - שיחה 16:15, 3 ביולי 2018 (IDT)

תודה רבה. מאיפה המידע? אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 16:26, 3 ביולי 2018 (IDT)

דברי הכנסת. החוק באותו זמן לא קבע את הדרך שבה ימולא מקומו של הנשיא, והיה צריך לחוקק הוראת שעה בכל פעם שהוא יצא מהארץ. יום או יומיים לפני חקיקת חוק השבות הוחק חוק המעבר (הוראת שעה) לצורך מילוי המקום. בדיון עליו צויין שהנשיא צפוי לנסוע ב-5 ביולי. אמיר מלכי-אור - שיחה 14:13, 4 ביולי 2018 (IDT)

רוב תודות! אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 11:17, 5 ביולי 2018 (IDT)

לאיזו חברה שייך הלוגו הזה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בערך משאית גז מופיעה תמונה של משאית גז במחנה חלמנו. יש לי תחושה עמומה שהלוגו של החברה המופיע על המשאית מוכר לי, וכי הוא מוסיף לשמש חברה שקיימת עד היום. האם אני צודק? אם כן, מיהי החברה?

תודה רבה ויום נעים, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 12:05, 3 ביולי 2018 (IDT)

בתיאור התמונה כתוב שמדובר בחברת Magirus-Deutz, הסמל אכן קיים עד היום בלוגו של חברת הבת Deutz AG. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 12:22, 3 ביולי 2018 (IDT)

תודה, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ' בתמוז ה'תשע"ח • 13:15, 3 ביולי 2018 (IDT)

מה ההבדל בין כלכליסט לממון בידיעות אחרונות?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מי שקונה ידיעות אחרונות מקבל את שניהם אבל מה ההבדל המהותי בינהם לפי דעה רווחת? שניהם נראים לי כעוסקים בסוגיות סוציו-אקונומיות.

אולי משתמש:כ.אלון יודע? 79.177.25.226 04:28, 7 ביולי 2018 (IDT)

פלטפורמת שיווק ופרסום נוספת של קבוצת ידיעות אחרונות ראה כאן--כ.אלון - שיחה 09:34, 7 ביולי 2018 (IDT)

תודה. 79.177.25.226 11:19, 7 ביולי 2018 (IDT)

"כלכליסט" הוא עיתון עצמאי מקבוצת ידיעות אחרונות, "ממון" הוא מוסף של העיתון "ידיעות אחרונות". לכל אחד משניהם עורך משלו וכתבים משלו. כעיתון עצמאי, היקף הסיקור ב"כלכליסט" גדול במידה ניכרת מזה של "ממון". גם באתרי האינטרנט ניכר ההבדל: ל"כלכליסט" אתר משלו, ואילו ידיעות מ"ממון" מתפרסמות לעתים באתר ynet. דוד שי - שיחה 11:33, 7 ביולי 2018 (IDT)

כמנוי על שני העיתונים אני יכול להגיד שכלכליסט מעמיק יותר ומקביל באיכותו לגלובס ודה מרקר. ממון פונה יותר להיבט הצרכני בעוד שכלכליסט עוסק יותר בתהליכים Nirvadel - שיחה 11:36, 7 ביולי 2018 (IDT)

שירים איטלקיים שעוברתו

חיפשתי היום את השיר "מרינה, מרינה מרינה" ומצאתי את הגרסה המקורית שלו באיטלקית. אני יודע שהשיר "אני חוזר הביתה" מבוסס גם הוא על שיר איטלקי מקורי. איזה עוד שירים זכו לגרסה עברית בארץ? האם באיטליה מודעים לגרסאות האלה והמלחינים המקוריים זכו לתגמולים? פגז - שיחה 18:20, 3 ביולי 2018 (IDT).

אני מכיר עוד דוגמה אחת: "אמרו לו" בביצוע אריק איינשטיין משתמש במוזיקה של Azzurro בביצוע אדריאנו צ'לנטנו. מתאר לעצמי שיש עוד. לא יודע לגבי תמלוגים. Kulystab • שיחה • הערך גאוגרפיה של יפן רוצה להיפטר מהכתמים האדומים. עזרו לו. • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 18:14, 4 ביולי 2018 (IDT)

יש כמובן את פיו חושפה, לא איטלקי, אבל בכל זאת. ביקורת - שיחה 18:17, 4 ביולי 2018 (IDT)

יש את "Maruzzella" שהפך ל"מה הוא עושה לה".

באתר של אקו"ם אני חושב שאפשר לבדוק אם מוזכרים המחברים המקוריים. eman • שיחה • ♥ 18:42, 4 ביולי 2018 (IDT)

יש הרבה יותר שירים שעוברתו מצרפתית (למשל, יוסי בנאי שר ברסנס), מספרדית (למשל דייוויד ברוזה באלבום האשה שאתי ומיוונית, שלא לדבר על רוסית. בברכה, Easy n - שיחה 22:42, 4 ביולי 2018 (IDT)

האם ישו הוא ממזר?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם מבחינת היהדות, ישו נחשב לממזר? מה הדין במקרה ואישה מתחתנת כשהיא בהריון לא מבעלה? שואל השאלות - שיחה 13:22, 4 ביולי 2018 (IDT)

ישו שמוזכר בתלמוד אכן היה ממזר. כיום נוהגים לערוך את הקידושין תחת החופה, כך שבתקופה שלפני החתונה האישה נחשבת לאישה פנויה לכל דבר, והילד ייחשב ככשר, ממזר או שתוקי לפי זהות האב בלבד; עם זאת, אישה שקיימה יחסים עם איש אחר לפני חתונתה חייבת להמתין שלושה חודשי הבחנה כדי למנוע מצב בו ישנו ספק מי אב היילוד. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 16:07, יום רביעי בשבת, כ"א בתמוז ה'תשע"ח (IDT).

הלכתית (אף שהדבר נתון במחלוקת תנאים), ממזר הוא מי שנולד בעקבות הריון שנוצר מגילוי עריות, או מי שנולד לאב או לאם ממזרים. גילוי עריות מוגדר כיחסי מין בין קרובי משפחה מסוימים או כיחסי מין בין אישה נשואה לגבר שאינו בעלה. אם מריה נכנסה להריון לפני שהייתה נשואה, בנה מהריון זה לא אמור להיות ממזר (אלא אם כן, הפרטנר ליחסי המין הוא קרוב משפחתה האסור עליה או ממזר בעצמו). אף על פי כן, נדמה לי שחז"ל כן מחשיבים את ישו לממזר, מאחר שלפי דבריהם אמו נכנסה להריון לאחר נישואיה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ב בתמוז ה'תשע"ח • 11:40, 5 ביולי 2018 (IDT)

נ"ב, יש יוצא דופן קטן בדבריי: גילוי עריות מוגדר הלכתית גם כקיום יחסי מין עם אישה בטומאת נידתה. אף על פי כן, מי שנולד מהריון כתוצאה מיחסי מין עם אשה נידה אינו ממזר.

לא מסתדר לי. איך היא הייתה נשואה ובתולה בו זמנית? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:12, 6 ביולי 2018 (IDT)

מרים, אם ישו היתה רק מקודשת לבעלה בזמן ההריון; ע' בערכים אלו למידע נוסף. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:47, יום שישי בשבת, כ"ג בתמוז ה'תשע"ח (IDT).

האם הפריה של אישה נשואה או מאורסת מרוח הקודש היא גילוי עריות? מסופקני. דוד שי - שיחה 11:45, 7 ביולי 2018 (IDT)

אתה מקשה מאמונה נוצרית לפרקטיקה הלכתית יהודית. היהודים לא האמינו בכך שמרים הופרתה מרוח הקודש, ואם תחשוב על זה, די הגיוני שביהדות לא יקבלו את זה שישו הוא "בן האלקים" כפשוטו, משום שקבלה כזו היא חצי הדרך לאמונה מלאה בכל עיקרי הנצרות. משכך נשארו רק שתי אפשרויות: או שהופרתה מבעלה או שהופרתה מאדם אחר. מכיוון אחר, אם מרים אכן נכנסה להריון מאדם אחר בתור אשת איש, זה יכול להיות "טריק" מאד יעיל לתרץ זאת בטענה ש"רוח הקודש", היא שהפרתה אותה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 11:07, 8 ביולי 2018 (IDT)

האם לישראל יש בכלל גבולות מוכרים על ידי הקהילה הבינלאומית?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ראיתי שאפילו ההכרה הבינלאומית לכאורה במערב ירושלים כחלק ממדינת ישראל היא דה-פקטו, זאת אומרת, באופן רשמי אין הכרה כזאת. ראיתי גם שהקהילה הבינלאומית לא הכירה אחרי מלחמת העצמאות בריבונות ישראל (וירדן) בעיר כי זה נגד תכנית החלוקה. האם זה אומר שהגבולות המוכרים של המדינה הם אלו בכלל של תכנית החלוקה? אבל בעצם, מצד שני, תכנית החלוקה הייתה רק המלצה, ולא שמתי לב לבעיות במועצת הביטחון של האו״ם עם בנייה ישראלית בבאר שבע.. יכול להיות שאין לישראל גבולות מוכרים בכלל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראה גבולות מדינת ישראל. באופן כללי בשטח התחום בקו הירוק (כלומר קווי שביתת הנשק של 1949) הוכרה ריבונות ישראל למעט בשטח שהיה אמור להיות בינלאומי לפי תכנית החלוקה (מערב ירושלים). הגבולות עם ירדן ומצרים הם בהתאם להסכמי השלום עימן, ואף הם כמובן מוכרים. אמיר מלכי-אור - שיחה 16:50, 4 ביולי 2018 (IDT)

הגבולות עם מצרים וירדן מוכרים בינלאומית, והוסכמו על ידי שני הצדדים המעורבים. בזמנו האו"ם הכיר בכך שישראל יצאה לחלוטין מלבנון ונמצאת על שטח הגבול הבינלאומי שנקבע, אם כי הם עדיין לא עושים כלום נגד חזבאללה והטרור שלו (יוניפי"ל זו בדיחה וחבורה של פחדנים שלא שווים כלום). "הגבול הפנימי" בין ישראל לשטחי יש"ע הם הנושא העיקרי הנתון במחלוקת בינלאומית. – ד"ר MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 17:23, 4 ביולי 2018 (IDT)

סדר לבישת טלית גדול

--79.177.105.176 16:29, 4 ביולי 2018 (IDT)ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בתפילה לפני לבישת טלית גדול בקטע המתחיל במילים הריני מיתעטף גופי בציצית וכו' יש את המישפט הבא : "ועל ידי מצות ציצת תינצל נפשי ורוחי ונישמתי ותפילתי מן החיצונים, והטלית יפרוש כננפיו עליהם ויצילם וגו'" שאלתי מי הם החיצונים ומה הפירוש של כל הקטע של המבוא ללבישת הציצית ?

תודה

ראה את הערך קליפות. בקצרה, על פי הקבלה, הציצית מגינה על האדם מהמזיקים הרוחניים. • דגש חזק • שיחה • כ"א בתמוז ה'תשע"ח • 16:32, 4 ביולי 2018 (IDT)

יידיש ופרופ' ישעיהו לייבוביץ

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב לפני שנים אחדות ראיתי ביוטיוב התייחסות חריפה של לייבוביץ בנוגע לשפת היידיש. הוא תיאר שם יהודים קרתנים דוברי יידיש מתלוננים בפני הרשויות על יהודי פורץ גדר במעין יידיש-גרמנית כביכול כשהרוב המכריע של אוצר המילים שבפיהם היה בעברית. איני זוכר את שם הסרטון. אשמח לעזרה. 93.172.57.224 00:24, 5 ביולי 2018 (IDT)

זה לא נשמע כ"כ הגיוני. במספר הזדמנויות לייבוביץ אמר שאין לו יחס שלילי ליידיש, והיה שמח לשוחח בה (לדוגמה, בספר הראיונות "ישעיהו ליבוביץ - על עולם ומלואו").

כתבתי 'התייחסות חריפה' אבל אין הכוונה להתייחסות שלילית בדווקא אלא לחריפות הסיפור ותיאור שפת היידיש. הסיפור מדגים כיצד אפשר לתת תיאורים ארוכים שכולם בעברית טהורה ורק מילות הקישור הן ביידיש. אין כאן שום שאלה של היגיון. 93.172.218.139 18:46, 6 ביולי 2018 (IDT)

מהו השם הפורמלי המקובל לכסת״ח משפטי

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי משתמש:אמיר מלכי-אור יודע? 79.177.25.226 04:28, 7 ביולי 2018 (IDT)

ייתכן שהכוונה היא לתניית פטור (Disclaimer). דוד שי - שיחה 11:40, 7 ביולי 2018 (IDT)

אני לא משפטן משום סוג אך התרשמתי שיש תניית פטור מונחתת (כזו שלא חותמים עליה אלא רק מודיעים עליה) ותניית פתור מאושרת (כזו שחותמים עליה לפני קבלת שירות). בכל מקרה ה"פתור" שבתניית הפתור לכאורה חייב להיות חוקי, כלומר לשקף את חוקי המדינה בה ניתנה תניית הפתור (לא ייתכן שאדם יחייב אדם אחר במשהו שהחוק מחייב אותו לא לחייב אותו במישרין או בעקיפין). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צילום 360 מעלות היקפי מול כדורי

האם יש מינוח מיוחד לציין תמונת ״360 מעלות״ במישור אחד (למשל היקפית), מול תמונה כדורית (כדוגמת Street view)? Gil mo - שיחה 12:18, 5 ביולי 2018 (IDT)

הסכם פולין-ישראל משהו-שואה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בכתבה בynet מדברים על איזה הסכם שנכתם בין ממשלת פולין לישראל. אבל הכותב נראה כמנסה להסתיר את זה שלא ידועים לו שום פטרים על ההסכם (על ידי הצגת דברים של אנשים שונים ודעתם). אין שום מידע על הסכם עצמו. האם יש לכן מידע במה מדובר? שואל השאלות - שיחה 20:44, 5 ביולי 2018 (IDT)

כאן תוכל לקרוא את ההצהרה המשותפת של ראשי ממשלות פולין וישראל, וכאן תוכל לקרוא את דעת "יד ושם" על ההצהרה. דוד שי - שיחה 11:38, 7 ביולי 2018 (IDT)

מה ההסבר המדעי לזה שאדם יכול לחוש כשמישהו אחר מביט בו?

מהו ההסבר המדעי לעובדה שאפשר לחוש במבט של מישהו אפילו כשהוא מאחור או תוך כדי שינה וכדומה?185.217.68.203 22:56, 5 ביולי 2018 (IDT)

ההסבר המדעי הוא שהתופעה לא קיימת. ניסויים מבוקרים לא מצליחים להראות אותה. אפשר לדעת שמישהו נמצא מאחוריך לפי הקולות שהוא משמיע. אתה מוזמן לבצע ניסוי פשוט: קבע עם חבר שפעם בדקה מתוך עשר דקות הוא יסתכל או שלא (קביעה אקראית שלו לפי הטלת מטבע) בך דרך חלון כאשר אתה עם הגב אליו. כמה פעמים הצלחת לנחש נכון האם הוא הסתכל עליך? Tzafrir - שיחה 23:40, 5 ביולי 2018 (IDT)

המציאות היא שיש אנשים שמתעוררים כשמסתכלים עליהם109.64.2.65 00:02, 6 ביולי 2018 (IDT)

תחליף את המילה "מציאות" בביטוי "אמונה טפלה" ותקבל משפט נכון אמפירית. אילן שמעוני - שיחה 00:21, 6 ביולי 2018 (IDT)

אם כי אני מניח שהאמת איתך, אילן, לא הייתי מנכס לטענה את הטיטל "נכון אמפירית" מבלי לעשות ניסוי חזק מספיק כדי לאשש אותה. גם בשביל שלא תפספס בטעות עוד אפקט מפמבה, אבל בעיקר בגלל שכל הרעיון של מדע אמפירי הוא לא להחליט בשביל הטבע מה נכון עבורו, אלא לנסות. משה פרידמן - שיחה 07:57, 6 ביולי 2018 (IDT)

נכון, אבל כשמשהו סותר את את מה שידוע לנו (כול אפקט מפמבה), צריכים לבדוק אותו היטב לפני שטוענים שהוא נכון. יש הסברים פשוטים יותר למה אנשים יכולים לחשוב כך למרות שזה לא נכון. כל עוד זה לא נבדק בניסוי מבוקר, אין כאן נתונים אלא סתם תחושות בטן (או תחושות עורף. רק מהדיון הזה אני מקבל תחושה בעורף. ואף אחד לא מסתכל בי מאחורי: יש שם קיר). וכן, הטענה נבדקה בניסויים מסודרים והם לא הראו שהיא קיימת. ר' לדוגמה הערך האנגלי w:Psychic staring effect.

בהחלט יכול להיות שאנשים מתעוררים כאשר מסתכלים עליהם. זה יכול לקרות מסיבות שונות: בגלל שבמקרה אותם מתבוננים גם משמיעים רעשים. או שאולי המתבוננים מסתכלים מספיק זמן ובאותו הזמן הישנים ממילא מתעוררים. או שמקרים שבהם זה לא קורה אינם מעניינים מספיק ולא נזכרים. זוהי כבר טענה שונה מהטענה המקורית וצריכה להיבדק בנפרד. גם כאן אפשר בקלות לתכנן ניסוי מבוקר לבדיקתה (אבל הוא ייקח זמן רב יותר). Tzafrir - שיחה 11:30, 6 ביולי 2018 (IDT)

שים לב, צפריר, שלא אמרתי שטענה כלשהי היא טענת אמת. להיפך הוא הנכון. אבל כדי לטעון ש "מדובר באמונה טפלה" זה משפט נכון אמפירית, צריך לבדוק את זה אמפירית. אי אפשר לטעון לנכונות אמפירית של משהו שלא נבדק אמפירית. הערך שהפנת אליו, מרפרוף מהיר, רחוק מאוד מלהצביע על מציאות מחקרית שמראה באופן מובהק שמדובר באמונה טפלה. יתרה מכך, אתה עצמך הצעת מספר נימוקים מדוע הטענה עשויה להיות נכונה, משלל סיבות צדדיות. מה שאומר שגם לדעתך בדיקה אמפירית לא בהכרח תצביע על כך שמדובר באמונה טפלה, אלא בתוצאה של מערכת סיבתית שונה מזו שהניח השואל. אני שב ומדגיש שאני לא חושב שיש בינינו חילוקי דעות ביחס לשאלתו של השואל. אני רק מבקש להקפיד על שימוש מדוייק בביטוי "נכון אמפירית", ובהפרדה ברורה בין עובדות לבין פרשנות. משה פרידמן - שיחה 00:47, 8 ביולי 2018 (IDT)

העניין הוא שזה נבדק אמפירית. זוהי עוד אחת מטענות הפרפסיכולוגיה שקל להדגים אותה אבל משום מה לא מצליחים להדגים אותה בניסוי מסודר. גם הקבוצה של שלדרייק מראה אפקט שהוא אולי מובהק אבל חלש. כלומר, לפי שלדרייק יש שיעור קטן יחסית מהאוכלוסייה (אוכלוסיית הסטודנטים במחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטאות בארצות הברית) עם התכונה הזו, אולם שיעור גדול בהרבה מהאוכלוסייה (הכללית) חושב שיש לו את התכונה הזו. מכיוון שהניסוי הנדרש כאן (לפחות הניסוי הבסיסי) הוא כל כך פשוט ושהטענה בכלל לא מסתדרת עם הידע שלנו על העולם, אני חושב שנטל ההוכחה עבר לצד השני. אני מחכה לראות מישהו שיצליח להראות בצורה מספיק עקבית (לדוגמה: 2/3 מהמקרים) שהוא מצליח לחוש שמסתכלים בו במבחן מסודר. Tzafrir - שיחה 07:15, 8 ביולי 2018 (IDT)

הטענה שמדובר באמונה טפלה לא הודגמה אמפירית, לכל הפחות לא הובאה לכך ראיה בדיון הזה, או שיש לנו סטנדרטים מאוד שונים לגבי מה נחשבת ראיה אמפירית. שאלת נטל ההוכחה היא שאלה הקשורה בקבלת החלטות, אבל היא איננה יכולה להחשב לראיה אמפירית. כאמור, אני בכלל לא חולק עליך. אני רק מבקש להעיר שלהגיד שהטענה שמדובר באמונה טפלה נכונה אמפירית זו אמירה לא נכונה. לפחות על פי מה שהובא לפנינו בדיון. משה פרידמן - שיחה 12:33, 8 ביולי 2018 (IDT)

זכור לי שקראתי כתבה על מחקר כזה, וכמובן שעכשיו אני לא מוצא לא כתבה ולא מחקר. אני כבר לא מוכן להשבע שלא הזיתי. אילן שמעוני - שיחה 21:07, 8 ביולי 2018 (IDT)

תשובה לשניכם: קראתם את הקישורים מהערך w:Psychic staring effect? אני לא נכנס לשאלה הסמנטית האם משהו נחשב לאמונה טפלה. מה שמעניין אותי האם זוהי תופעה קיימת. זוהי תופעה שקל להדגים אותה בניסוי. ניסויים מסודרים הראו שהיא אולי קיימת אבל לא שכיחה, וככל הנראה לא קיימת. לא נמצא מי שהצליח להדגים שהיא קיימת אצלו בצורה עקבית (ולזכות בסכום כספי נכבד). מעבר לכך, נראה שקיומה סותר את הידע המדעי שמוכר לנו. לכן אם אתקל בדיווח על התופעה אני אניח מראש שמדובר על שגיאה כל עוד לא הוכח בצורה מאוד משכנעת אחרת. Tzafrir - שיחה 00:43, 9 ביולי 2018 (IDT)

לקרוא לבן על שם האב

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שמתי לב שקיים מנהג באירופה לקרוא לבן ולאב באותו השם. לדגומה לאבא של יוהן שטראוס קראו יוהן שטראוס ולאבא של ולדימיר פוטין קראו ולדימיר פוטין (באמת). אז מאיפה המנהג המוזר הזה בא ולמה אין אותו ביהדות? 213.55.176.188 12:17, 6 ביולי 2018 (IDT)

לעניין היהדות, לפי הרמב"ם והשולחן ערוך, ישנה בעייה עם זה בגלל מצוות מורא אב ואם. עיין שם.

לעניין המנהג, עיין בערך שם פרטי#שמות פרטיים העוברים במשפחה.

אין איסור ביהדות לקרוא לבן בשם האב, והדבר תלוי במנהגי המקומות. כך כותב רס"ג על ספר שמות, פרק ל"א, פסוק ב', "אפשר שמלך צור שמו חירם בן חירם כדרך שבני אדם בזמנינו זה קוראים שם יהודה בן יהודה. כך גם נהגו עד הדורות האחרונים ביהדות תימן. מקורות לכך ראו בספר זוכר הברית סימן כד אות ג. ובספר כיבוד הורים ומוראם, פרק שלישי. בברכה אבי84 - שיחה 10:04, 9 ביולי 2018 (IDT)

לוחיות ברכת כהנים, ובכלל, מיקום ממצאים

שלום, בערך לוחיות ברכת כהנים כתוב שהן נמצאות במרכז מורשת מנחם בגין. ככל הידוע לי, הלוחיות המקוריות נמצאות במוזיאון ישראל (וכך גם כתוב בערך האנגלי). כך זה גם נראה על פי אתר מוזיאון ישראל. כך שאולי יש במרכז מורשת בגין העתק, אבל המקור נראה לי במוזיאון ישראל. האם מישהו יוכל לאשש זאת?

בנוסף, האם ישנו מאגר מידע בו ניתן להכניס שם/מספר ממצא או משהו כזה ולקבל מידע על איפה בעולם הוא נמצא? האם יש דבר כזה ליצירות אומנות?

הצדקה משפטית למניעת כניסה לישראל של גורמים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ידוע שישראל מעכבת בשדה התעופה פעילים שונים (בעיקר פעילי זכויות אדם, פרובוקטורים, אנשי מחאה וכדומה). השאלה היא מה ההצדקה המשפטית לזה? ניקח דוגמה מנעו מאריאל גולד את הכניסה לישראל: מי הוא זה שמנע ומה החוק שהוא הסתמך עליו? (אני בכוונה לא רוצה להיכנס לשאלה של "האם זה מוסרי/מוצדק/נכון/כדומה לעשות?". אני שואל פורמלית בלבד) Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:10, 6 ביולי 2018 (IDT)

חוק הכניסה לישראל. שנילי - שיחה 21:44, 6 ביולי 2018 (IDT)

גשרי ביילי בישראל

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הסרתי עכשיו מהערך גשר ביילי שני גשרים שכבר לא קיימים. מה לגבי השאר? האם יש בארץ (או בגבולותיה) גשר ביילי פעיל? Tzafrir - שיחה 04:48, 7 ביולי 2018 (IDT)

למה להסיר את העובדות מהערך, במקום לעדכן אותן? יש לכתב שבעבר הגשרים האלו התקיימו, ושהם הוחלפו בגשרים אחרים. 77.125.1.178 17:29, 11 ביולי 2018 (IDT)

מסכים לחלוטין עם מה שכתב קודמי. עבר לא מוחקים, אלא מעדכנים בהתאם לשינויים שחלו. עובדה שהיה, ואת זאת לא ניתן לשנות. בנצי - שיחה 21:16, 11 ביולי 2018 (IDT)

מכיוון שנוסח הערך מתייחס במפורש לגשרים שעדיין בשימוש. מכל הרשימה נראה שגשרי הביילי שבשימוש הם אולי גשר אחד על הקישון וגשר בתוך מפעלי ים המלח. האם הגשרים הללו עודם בשימוש? Tzafrir - שיחה 01:03, 16 ביולי 2018 (IDT)

לסביות באסלאם

ידוע על האיסור הכבד על הומוסקסוליות באיסלאם. ידועים הוצאות להורג של הומואים. אז מה היחס לנשים לסביות באיסלאם?

לסביות היא צורה של הומואיות ואסורה לחלוטין באסלאם האורתודוקסי. האיסור על לסביות באסלאם מגיע הן מספרות החדית' שמכילה חלק משמעותי ממשנתו של מוחמד ("סונת מוחמד") והן מפסקי הלכה (השריעה) שמקדשת יחסים לא הומואיים בלבד. ספרות החדית' מגנה את היחסים הלסביים ומזהירה מ"עונש" עליהן (ראה lesbians hadith בגוגל ובפרט כאן). לפי פרשנות אחת הסיפור בקוראן על "בני לוט" שם מוקעת הומואיות מתייחס לגברים ונשים כאחד ולא רק לגברים. כמובן שבסלאם לא אורתודוקסי כמו אסלאם קוראניסטי (Quran-only Muslims) או רפורמי, התמונה אחרת ונתונה לפרשנות פחות שמרנית והומופובית אם בכלל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם במדינות האיסלאם, לרבות הרשות הפלסטינית מקובל עונש מוות ללסביות, בדומה לעונש מוות (דה פרקטו) להומואים?

מה זה יסוד הטעינה לפי מקסוול?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב שלום, לצערי לא יצא לי ללמוד המון פיזיקה בעברי ויש לי שאלה יסודית. שמעתי שמדען ששם משפחתו מקסוול הבין שלא ניתן להסביר אלקטרו-מגנטיקה של מסה על ידי חלל, זמן ומסה (אנרגיית מסה?) ולכן הוא הוסיף יסוד פיזיקלי נוסף בשם "טעינה" (? ובאנגלית, charge). תודה רבה למי שיעזור לי להבין במה מדובר. בבקשה בלי סרקזם. תרגישו חופשי לערוך את הכותרת שיהיה יותר קל למצוא אותה לתלמידי פיזיקה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא טעינה אלא "מִטען". אתה מדבר על אחת ממשוואות מקסוול. ביקורת - שיחה 02:21, 8 ביולי 2018 (IDT)

צמיחת שיער גבות קיצונית אצל גברים קשישים

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב התרשמתי שאצל גברים קשישים רבים בעיקר בגיל מעל 90, שיער הגבות צומח מעל לגודל בו היה נפוץ רוב חייהם. אם אני צודק אז למה זה? הרי יש פחות טסטוסטרון בהנחה שזה קשור.

התשובה היא כנראה שאף אחד לא יודע בדיוק למה. אבל סביר שזה נגרם מבעיות כלשהן של חוסר איזון הורמונלי. שיער אצל אנשים שונים ובמקומות שונים בגוף מגיב באופן שונה לטסטוסטרון ולהורומונים אחרים, ובגיל מתקדם עולה ההסתברות לתקלות. H. sapiens - שיחה 19:08, 9 ביולי 2018 (IDT)

תודה.

האם חתולים נדרסים יותר בקיץ? ואם כן, למה?

מדי פעם יוצא לי, לצערי, לראות בכבישים חתולים או כלבים דרוסים. בזמן שנסעתי עם חבר, לפני כשבועיים, ראיתי חתול דרוס, והסבתי את תשומת לבו לכך. הוא טען שבקיץ ניתן לראות יותר חתולים דרוסים מבעונות אחרות. תהיתי אם קיימת סטטיסטיקה מחקרית המאששת את הטענה שלו. אם כן, מה יכולה להיות הסיבה לכך? האם עונת הייחום של חתולי רחוב מתחילה או מסתיימת בקיץ? האם זמן הלידה של גורי חתולי רחוב הוא בעיקר בקיץ?

המשך יום נעים, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ה בתמוז ה'תשע"ח • 14:38, 8 ביולי 2018 (IDT)

עונת ההמלטות אילן שמעוני - שיחה 21:05, 8 ביולי 2018 (IDT)

לדעתי בחלק מהמקרים מדובר בהתאבדויות, חתולים שקופצים לפני מכוניות נוסעות והנהגים לא מספיקים לעצור. המניע? ייצורים הלובשים פרווה בקיץ ישראלי משתגעים מהחום. בברכה. ליש - שיחה 08:01, 10 ביולי 2018 (IDT)

Sarcasm alert אילן שמעוני - שיחה 12:38, 10 ביולי 2018 (IDT)

mega

למה מגה הפכה לאתר ההורדות הפיראטיות הטוב בעולם אני מרחם על היוצר שלו ―משתמש:מנחם שער (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שני ילדי הימלר הנותרים עדיין חיים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב להימלר היו עוד שני ילדים ביולוגיים שנולדו אחר בתו הבכורה גודרון. האם שניהם עדיין בחיים? כמו כן היה לו ילד רביעי מאומץ, האם גם הוא בחיים?

Himmler had been married to Margarete Boden since 3 July 1928 and had a biological daughter Gudrun (1929-2018) and the adopted son Gerhard of the Ahé (28 July 1928 - Dec. 2010).

With his private secretary Hedwig Potthast he had two children, one son, Helge (born February 15, 1942) and a daughter, Nanette-Dorothea (born July 20, 1944).

כך הויקי הגרמנית. 129.69.140.138 14:08, 9 ביולי 2018 (IDT)

Stepson Gerhard, who volunteered as a 16-year-old to the SS, became a Russian prisoner after the war. In 1955, he returned to Germany as a 27-year-old, his stepmother Marga picked him up in the camp Friedland. Gerhard lived for a short time with her and Aunt Lydia in Bielefeld. In 1956 he moved to Lübeck, became a motorist, got married and got a son. He still had contact with stepmother and step-sister until Marga's death in 1967. Gerhard von der Ahé died in 2010 in a hospital in Lübeck

למה קינוח מתוק הוא בסוף ארוחה?

למה לא מתחילים ממשהו מתוק, אלא שומרים אותו לסוף? מה ההגיון? תבנית:שכח לחתום (אנונימי)

לדעתי אין מדובר בשאלה של הגיון אלא של נוהג והרגל.

ראה את המאמר לאהבת הטעם המתוק יש סיבות אבולוציוניות, אבל למה אוכלים קינוח דווקא בסוף ארוחה? באתר מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.RimerMoshe - שיחה 16:20, 9 ביולי 2018 (IDT)

סתם ניחוש שלא ראיתי בשום מקום: אוכל מתוק הוא המהיר ביותר בהעלאת רמת הגלוקוז בדם, ולכן ביצירת תחושת שובע וסיפוק. אם נאכל אותו כבר בתחילת ארוחה גדולה אנו עלולים ליצור תחושת שובע מהר מדי, כך שלא יהיה חשק לאכול את שאר הארוחה, וההנאה מאכילתה תהיה פחותה. בשיטה המקובלת אנחנו משמרים טוב יותר את תחושת הרעב לאורך כל הארוחה, ורק עם הקינוח המתוק בסוף מוודאים תחושת שובע וסיפוק משיא מהיר של גלוקוז בדם. H. sapiens - שיחה 18:28, 9 ביולי 2018 (IDT)

עוד ניחוש שלי: הטעם שנשאר בפה מכל הארוחה, הוא הטעם של המאכל האחרון שנאכל בה, ולכן, שומרים את המאכל הטעים לסוף הארוחה. כך, הטעם שנשאר בפה לאחר הארוחה הוא הטעם הכי טעים בה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ז בתמוז ה'תשע"ח • 12:56, 10 ביולי 2018 (IDT)

מסכים עם RimerMoshe שזה עניין תרבותי, באירוע שהשתתפתי בלונדון הגישו לנו למנת פתיחה סלט פירות מתוקים בדומה למה שמגישים אצלינו לקינוח. הבעיה בזה שזה סותם את התאבון. מוטיאל - שיחה 22:49, 15 ביולי 2018 (IDT)

פלסטר על החלק האחורי משל כף הרגל לנשים

שמתי לב שנשים רבות מדביקות פלסטר על החלק האחורי של כף הרגל בנקודת מגע עם הנעל. למה זה? אי אפשר לעצב נעל שלא תחתוך לאישה ברגל?

היופי הוא כואב, כנראה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ט בתמוז ה'תשע"ח • 09:13, 12 ביולי 2018 (IDT)

עד העונג הבא

האם השיר הזה של המכשפות הוא שיר ארוטי?

לא בהכרח, אלא אם גם ארוס התעסק עם סמים. בברכה. ליש - שיחה 07:56, 10 ביולי 2018 (IDT)

סביר שכן. עם זאת, כששיר הופך נחלת הכלל אין ליוצר בלעדיות על הפרשנות. רנן - שיחה 20:19, 15 ביולי 2018 (IDT)

ביקורת על הנחת היסוד של הסקפטיציזם

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב יש סקפטיציסטים (או שאני מתבלבל עם קבוצה אחרת) שיטענו ״עד שלא יוכח לי ש x קיים מבחינתי הוא לא קיים״.

הישנה ביקורת לוגית על העמדה הגורפת והקיצונית הזו? הרי אולי x כן קיים בלי תלות בנפשו המוטה של מי שיטען כך.

פרט לתודעה של האדם כלפי עצמו, שום דבר לא מוכח כקיים. הגישה שתיארת מביסה את עצמה. אילן שמעוני - שיחה 22:57, 9 ביולי 2018 (IDT)

אישית אני לא מסכים ששום דבר מלבדה לא קיים אבל השאלה שלי היא האם יש דרך לוגית, למשל במשוואה לוגית להוכיח שהגישה שהצגתי בשאלה שגויה?

מבחינת הלוגיקה: המסקנות שלך תלויות בהנחות היסוד. השאלה היא כאן מהן הנחות היסוד שמקבלים (והאם כל הצדדים בדיון מסכימים עליהן). אבל בעצם גם המשמעות של הוכחה אינה, כנראה, המשמעות של ההוכחה בלוגיקה המתמטית הטהורה. בפיזיקה עוסקים בתאוריות שבאופן כללי אין דרך להוכיח אותן אבל אפשר להעמיד אותן שוב ושוב למבחנים שונים ובכך להגביר את אמינותן.

בפועל במקרים רבים משמעות המילה „הוכחה״ דומה יותר למושג המשפטי „הוכחה מעבר לספק סביר״. ר’ לדוגמה מערכת הוכחה אינטראקטיבית. זהו מושג מתחום מדעי המחשב עם שימושים מעשיים לרוב. באופן כללי אפשר להחליף כאן את המילה „הוכחה״ במילה „שכנוע״. עם בניה סבירה של פרוטוקול (זוכרים?) ההוכחה אפשר להגיע לרמת אמינות גבוהה כרצוננו. במובן הזה התאוריות החשובות של הפיזיקה הן מוכחות: הן עמדו במספיק מבחנים כדי לשכנע אותנו בצורה מעשית בנכונותן. לדוגמה: כדי שכאשר אנו בונים מכשירים יקרים ורוצים שהם יעבדו, זה על בסיס אותן תאוריות פיזיקליות. וזה גם עובד. Tzafrir - שיחה 07:45, 10 ביולי 2018 (IDT)

שיר אחר, שאלה אחרת

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב כבר כמה שבועות בהם מושמע בגל"צ חלק משיר או נעימה של שיר המוכר לי, אבל איני מצליח לזהותו. הקטע המוזיקלי מלווה תשדיר פירסום של 'חיש גד', והוא מזכיר במידה מסוימת את הסגנון של להקת בוני אם. אשמח על זיהויו. בנצי - שיחה 21:21, 9 ביולי 2018 (IDT)

T'es Ok של להקת Ottawan (שלמרות הצלחתה המסחררת אין לנו ערך עליה). טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 23:36, 9 ביולי 2018 (IDT)

אם אתה מעוניין בערך, כתוב לפחות Ottawan‏ . Tzafrir - שיחה 07:28, 10 ביולי 2018 (IDT)

שיר מקסים, בצרפתית. תודה לך. אכן, אין לו ערך עברי. אגב, לאחר צפיה בסרטון שצירפת, הדמיון לבוני אם אינו מקרי, ולא רק מבחינה קולית. זו אותה תרבות קאריבית, עם היכולת המוזיקלית הנהדרת, והשליטה המסונכרנת הנפלאה בתנועות הגוף שלהם. בנצי - שיחה 23:27, 10 ביולי 2018 (IDT)

למה נותנים לילדים אקמול בנרות רקטליים? זו תחושה מוזרה ומזעזעת לילדים אני מניח אז למה לא טבליה כמו למבוגר וזהו?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בכלל, אי אפשר לתת לילדים סוכריות אקמול או למרוח עליהם משחת אקמול? כל הקטע של הנרות נראה לי תמוה בלשון המעטה. תודה על התשובה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי סוכריות - קיים סירופ "אקמולי" ודומיו. יש להם טעם לואי אבל רוב הילדים מסכימים להם. לגבי משחה - ספיגת אקמול (ותרופות אחרות) לזרם הדם דרך העור איטית מאד. אילן שמעוני - שיחה 12:36, 10 ביולי 2018 (IDT)

מה גם שמתחת לגיל 3 לא מומלץ לתת סוכריות או טבליות מחמת סכנת חנק, כי הילד אינו מיטיב לבלוע אותן. מנסיוני עם הבת הפרטית שלי, גם אקמולי אינו תמיד חלופה ראויה. היא פשוט מסרבת לפתוח את הפה. אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ז בתמוז ה'תשע"ח • 13:02, 10 ביולי 2018 (IDT)

הספיגה דרך דופן המעי היא המהירה והיעילה ביותר, שכן היא מיידית. בנצי - שיחה 23:09, 10 ביולי 2018 (IDT)

נרות אקמול מומלץ לתת רק כאשר הילד/ה מקיא. הסיבה היא שבסירופ ניתן לכוון באופן עדין את המינון ובנרות יש מינונים קבועים. אין ספיגה של פראצטמול דרך העור, למיטב ידיעתי, וגם אם היתה זו דרך מאוד לא יעילה. רנן - שיחה 20:25, 15 ביולי 2018 (IDT)

לאן נעלם הגוגל טרנסלייטור?

הועבר לויקיפדיה:דלפק ייעוץ#לאן נעלם הגוגל טרנסלייטור?

האם החרדים הבריטים פחות קשורים לישראל מחרדים אמריקנים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בישראל עצמה פגשתי יהודים חרדים רבים מארה״ב, קנדה ודרום אמריקה וגם יהודים חילונים לכאורה מבריטניה אבל לא זכור לי שפגשתי אפילו יהודי חרדי בריטי אחד בתוך ישראל למרות שיש המון חרדים בריטים. האם הפ אנטי ציונים? תודה. 141.226.59.239 18:55, 10 ביולי 2018 (IDT)

אני פגשתי רופא חרדי אחד שעלה מסקוטלנד עם המשפחה, והוא עבד במסגרות ציבוריות ופרטית.Ewan2 - שיחה 19:37, 10 ביולי 2018 (IDT)

אין הבדל בין חרדי בריטניה לארה"ב. מיעוט קטן מהם הם אנטי ציונים, בדומה לארה"ב ולישראל עצמה. זה שלא פגשת - לא מהווה אינדיקציה נכונה. Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 19:53, 10 ביולי 2018 (IDT)

אתה מוזמן לבקר בהר נוף; יש שם גרעין חרדי גדול של אנגלו-סקסים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 12:01, 11 ביולי 2018 (IDT)

השאלה לא הייתה על אנגלו-סקסים. השואל דווקא הבחים בחרדים אנגלו-סקסים בישראל, ושאל מדוע מתוכם כמעט אין כאלו ממוצא בריטי. בן עדריאל • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ח 14:41, 11 ביולי 2018 (IDT)

לאיזו כיתה/לכמה יחידות בבגרות מתאימה השאלה הבאה:

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב המרחק בין תל אביב לאשדוד הוא 40 ק"מ, והנהג עושה את הדרך במהירות ממוצעת של 40 קמ"ש. בדרך חזרה הוא מחליט לנהוג במהירות כזו כך שהמהירות הממוצעת בכל הנסיעה (הלוך ושוב) תהיה 80 קמ"ש. באיזו מהירות עליו לנהוג בדרכו חזרה? חזרתי • ∞ • שיחה 22:23, 10 ביולי 2018 (IDT)

אם מניחים שהדרך בחזור ארכה אותו זמן, רמת הדיון מתאימה ל-3 יח"ל מתימטיקה או 3 יח"ל פיזיקה. בנצי - שיחה 23:13, 10 ביולי 2018 (IDT)

ההנחה שלך שגויה לחלוטין, ואין צורך בשום הנחה לפתרון השאלה; היא מוגדרת היטב (מה התשובה לשאלה לדעתך?) חזרתי • ∞ • שיחה 07:59, 11 ביולי 2018 (IDT)

???

אם הנהג עבר בהלוך, דרך של 40 ק"מ במהירות ממוצעת של 40 קמ"ש, הרי שהוא עשה בהלוך את הדרך הזו בשעה. כדי לעשות את הדרך הלוך ושוב (80 ק"מ) במהירות ממוצעת של 80 קמ"ש, הוא חייב שכל הדרך כולה תארך לו שעה, מה שאומר שאת כל הדרך חזרה הוא אמור לעשות באפס זמן, מכיוון שהוא כבר נסע שעה בהלוך! מה שאומר שנדרשת ממנו מהירות אינסופית בדרך חזרה (מרחק חלקי זמן שווה מהירות, וכאן הזמן הוא אפס). מהירות אינסופית היא תשובה קבילה כאן? אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ח בתמוז ה'תשע"ח • 09:10, 11 ביולי 2018 (IDT)

ברור שזו התשובה, שידועה לי כמובן; מה שמעניין אותי הוא לאיזו כיתה בתיכון או לכמה יחידות בבגרות השאלה מתאימה. חזרתי • ∞ • שיחה 14:50, 11 ביולי 2018 (IDT)

לדעתי זו שאלה קלה לתלמידי חמש יחידות. מתלמידי 3 ו-4 יחידות לא הייתי דורש להבין את המשמעות של אינסוף בהקשר הזה. עוזי ו. - שיחה 11:51, 11 ביולי 2018 (IDT)

עוזי ו.: ואם במקום 80 קמ"ש בממוצע היה נדרש 75 קמ"ש? חזרתי • ∞ • שיחה 14:53, 11 ביולי 2018 (IDT)

לדעתי תלמיד כיתה ט' אמור לדעת לפתור את זה. Corvus‏,(Nevermore)‏

כמה הערות:

א. לא ביצעתי את החישוב בפועל, וזהו כל 'חטאי' וצר לי על כך. אין זה הופך את ההנחה שלי לשגויה, ועוד לחלוטין, אלא בלתי רלוונטית למקרה המתואר. מקרה זה הוא מקרה קיצון, ופתרון שלו אינו מלמד, בהכרח, דבר ואינו דידאקטי. מספיק לשנות את נתוני הבעיה כדי להפוך את התשובה לרלווטית (התשובה שלי היתה גישה ולא פתרון ספציפי). למעשה, היא כיוונה להבחנה בין מה המקרה שציינתי, לבין מקרים בהם הממוצע מורכב יותר, כמו נסיעה במהירויות שונות לאורך קטעי דרך שווים. מבחינה זו, שאלות כאלה לא יכללו ב-3 יח"ל.

ב. שאלה מסוג זה לא נכללת בתוכנית הלימודים, משום שאינה תורמת דבר להבנת נושאי הלימוד. היא כן תיכלל, ויש לא מעט כאלה, במסגרת תרגילי-חידה למיניהם, כאתגר חשיבתי, עם כוכבית או בלעדיו, בכיתה י' או בי"א.

ג. השאלה מתאימה גם ל-4 וגם ל-5 יח"ל, לא ל-3. בין 3 לאחרות יש הבחנה איכותית (מבחינת חומר הלימוד), ולא בין 5 יח"ל לאחרות.

ד. בהמשך לסעיף הקודם, תלמיד ט' לא אמור לפתור זאת, למעט יוצאים מהכלל. בנצי - שיחה 18:29, 11 ביולי 2018 (IDT)

השאלה הזו תואמת את הרמה שאני לומד (עולה לכיתה י', 4 יח"ל מתמטיקה). אפילו בכיתה ט' פתרתי (ללא הצלחה כמובן) שאלות מהסוג הזה. ניב - שיחה 21:12, 11 ביולי 2018 (IDT)

עם 75 קמ"ש במקום 80, זו שאלת דרך ומרחק סטנדרטית, שהייתי מצפה גם מתלמידי 3 יחידות לפתור. עוזי ו. - שיחה 01:00, 12 ביולי 2018 (IDT)

עוזי ו., תמהני האם התשובה" אינסוף" שניתנה לעיל אכן נכונה. שהרי אין זו שאלה של שאיפה לגבול ולכן התשובה צריכה להיות "אין תשובה מוגדרת" כי מדובר בחלוקה באפס, לא כן? תודה שנילי - שיחה 07:32, 12 ביולי 2018 (IDT)

אם מתחילים להתקטנן, אז אין תשובה, כי המהירות המקסימלית היא מהירות האור, כך שהדרך חזרה בכל זאת תיקח זמן כלשהו שניתן לחישוב ואינה אפס. אילן שמעוני - שיחה 08:26, 12 ביולי 2018 (IDT)

פיזיקלית נכון, יש כנראה להתחשב בתורת היחסות הפרטית. אלא שכאן מדובר בשאלה מתמטית ונשאר בתחום המתמטי הטהור. מזכיר לי שאלה ידועה בפיזיקה משנה א' בטכניון: סטודנט הובא לדין כי עבר באור אדום, הוא טען שבגלל תופעת דופלר אור הרמזור הוסח לירוק, האם יצא זכאי? (כמובן שכדי שהתופעה תתרחש עליו לנסוע במהירות העולה לאין שיעור על המהירות המותרת) שנילי - שיחה 10:30, 12 ביולי 2018 (IDT)

במקרה הזה אין שאיפה לגבול, ומהירות אינסופית היא שם קיצור לקפיצת הדרך, מעבר מיידי מ-B ל-A. הייתי מקבל תשובה כזו משום שהמשמעות שלה ברורה בהקשר של השאלה. עוזי ו. - שיחה 10:44, 12 ביולי 2018 (IDT)

האם זו שאלה לבחינת בגרות בפיזיקה או בקבלה מעשית? 77.125.1.178 19:58, 12 ביולי 2018 (IDT)

בסיסים תת קרקעיים ענקיים למחקר אווירונאוטי של הצבא האמריקני

האם יכול להיות שבשביל לבדוק כלי טיס ניסיוניים הצבא האמריקני היה צריך לחפור שטחים ענקיים וגבוהים (אולי קילומטר רבוע או חצי קילומטר רבוע?) ולבנות שטחי ענק תת-קרקעיים בהם יוכלו לטוס הכלים השונים לטיסות מבחן כדי שלא יצטרכו להטיס אותם בשמים פתוחים ובכך לחשוף את הארכיטקטורה שלהם דרך צילומי לוויין? האם יש ראיות לחפירות מאסיביות כאלה למשל על ידי היווצרותם של הרים מלאכותיים שאליהם למעשה שפכו את האדמה שחפרו? אני מניח שבסיסם כאלה נבנו בעיקר בשטחי מדבר סטייל אזור 51, אם בכלל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא. זה לא יכול להיות. קילומטר, ואפילו עשרה קילומטר, זה לא מרחק מספיק לניסוי מטוס. 77.125.1.178 17:22, 11 ביולי 2018 (IDT)

אני עונה על שאלתי לאחר הרהור בנושא ואחרי שקראתי את התשובה לעיל. על פניו אין צורך במיזם כזה כי אפשר לקבל מענה די טוב על ידי שימוש באמצעים חדישים להרחקת צופים משטחים רחבים (מערכות סריקה ומיגון, רובוטיקה ועוד) וגם אפשר להדגים תמרון דרך מציאות מדומה (virtual reality) שזה מגוון רחב של טכנולוגיות דימוי שהולכות ומתחזקות ואין שום סיבה שיפסחו עליהן בשימוש צבאי וסביר שהן רק יתייעלו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אי אפשר להרחיק לווינים מהשטח ואי אפשר לבדוק מטוס חדש רק במציאות מדומה. 77.125.1.178 19:56, 12 ביולי 2018 (IDT)

אני בספק שאתה צודק באופן טוטאלי אבל מאמין שביחס לטכנולוגיה ב-2018 אתה מאד צודק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם משינה היא להקה הומוריסטית?

האם להקת משינה היא למעשה להקה הומוריסטית? אני לא מצליח לראות את הקליפים הבלדה לסוכן כפול או את שלח לי מלאך בלי חיוך. האם אפשר לסווג אותם כ"להקות בידור ישראליות"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:05, 11 ביולי 2018 (IDT)

לפי מה שאתה כותב, מבחינתך היא כן להקה הומוריסטית. מי עוד אמור לסווג להקות, לדעתך? אין רשות רשמית לסיווג להקות. 77.125.1.178 17:20, 11 ביולי 2018 (IDT)

בחלק ניכר מהשירים - כן, אבל לא בכולם. משינה הושפעו במידה רבה מ-Madness הבריטית. השווה למשל את "ריקוד המכונה" ל - One Step Beyond. אילן שמעוני - שיחה 22:39, 11 ביולי 2018 (IDT)

וואו, זה גניבה ספרותית של ממש... לא רק המלודיה דומה. גם הסגנון, המקצב והקונספט של השיר מעותקים. Corvus‏,(Nevermore)‏

"גם רכבת לילה לקהיר" מועתקת. ויש עוד. אבל זה עדיין לא עונה על השאלה "האם אלוהים שם את האלבומים של משינה על מדף ההומור". 77.125.1.178 19:52, 12 ביולי 2018 (IDT)

הוא לא. למשינה יש חומר הומוריסטי ושאינו הומוריסטי ("ברחובות שלנו", "אנה", "אנחנו שניים" ועוד רבים אחרים) אמת שהרבה מהחומר של משינה הומוריסטי נטו. הנסיון לסיווג קשיח אינו עובד כאן. אילן שמעוני - שיחה 09:19, 13 ביולי 2018 (IDT)

האם המהלך של פתיחת תאגיד "כאן" וסגירת רשות השידור חסך כסף למדינה?

ואם כן חסך, כמה חסך? תודה. 77.125.1.178 17:19, 11 ביולי 2018 (IDT)

זו לא תשובה אבל הערת צד מדעתי: אני מניח שזה חסך כסף מתוך תהליך כל שהוא של התייעלות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מזמן גמרתי להניח, שכול שינוי של הממסד, הוא לטובה. 77.125.1.178 19:50, 12 ביולי 2018 (IDT)

אם אתה חושב שהנחתי מה שציינת - אתה טועה. דיברתי רק על המקרה הספציפי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המדינה מתקיימת ממיסים שמשלמים אזרחים. עד לפני חקיקת החוק הנוכחי של תאגיד השידור (בערך שנה לפני כן?) רשות השידור מומנה ממס ייעודי שהוטל רק לצרכיה (אגרת הרדיו והטלוויזיה). המהלך שקצב את חייה של רשות השידור היה ביטול אגרת הטלוויזיה (עדיין נשארה אגרת הרדיו שכל הכנסותיה הוקדשו לרשות השידור ובהמשך: לתאגיד השידור. במקום זה המדינה התחייבה לממן את התאגיד מתוך תקציב המדינה (מה שלפחות מבחינה פוטנציאלית הקטין את עצמאות התאגיד).

מעבר לכך נדמה לי שמקובל על רוב מי שעסק בתחום שתאגיד השידור מתנהל בצורה יעילה יותר (מצליח להפיק יותר בתקציב דומה). אבל אני לא יודע מה היה תקציב ראשות השידור. Tzafrir - שיחה 01:15, 16 ביולי 2018 (IDT)

כמות סבירה של אוכל אסייאתי לא ממש משביעה אותי, אבל של אוכל מזרח תיכוני כן

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מנת פאד תאי עם טופו עם ספרינג רול וחמוצים אסייאתיים תגרום לי בסבירות גבוהה לרצות עוד מנת אטריות אבל פיתה עם פלאפל או מנת כשרי ככלל יספקו ל את התאבון (חריפות או לא). אני בדרך כלל שותה רק מים עם כל מנת אוכל כי בצניעות אינני חובב משקאות ממותקים לא מבחינה בריאותית ולא מבחינת טעם ואני תוהה מדוע אוכל אסייאתי מחקתק ולא ממש חריף אם בכלל מעלה לי התיאבון כה מהר כאשר מזון מזרח תיכוני לכאורה כמעט ולא.

בפיתה עם פלאפל לא שמים מונוסודיום גלוטמט. Gil mo - שיחה 10:03, 15 ביולי 2018 (IDT)

אתה יודע מה? אני חושב שאתה צודק. כי אתמול תכננתי לכתוב שאני חווה בעיה דומה גם עם אוכל יפני שלמיטב ידיעתי מכיל מונוסודיום גלוטמט ועוד מרעין בישין אפשריים. אני הולך להתרחק מעתה מהחומר הזה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באוכל סיני ויפני אין באופן כללי מונוסודיום גלוטמט. אולם רוטב סויה מכיל חומצה גלוטמית (בגלל שיש את זה בסויה) שפעולתה (לצורך העניין) זהה. באופן כללי לא ידועה שום בעיה עם גלוטמט בין אם הוא מופיע כחומצה גלוטמית ובין אם הוא מופיע כמונוסודיום גלוטמט (ונראה לי שמבחינת כמות הנתרן כאן זה זניח. אםלא, זה אולי איזשהו שיקול).

יש לא מעט הבדלים אחרים בין שני סוגי המאכלים. אולי מדובר על כמויות הסוכר? או כל מיני רכיבים אחרים? אבל נסה לאכול פלאפל עם רוטב סויה (אני לא מתווכח על טעם. יש גם אנשים מוזרים שאוהבים עמבה). Tzafrir - שיחה 01:28, 16 ביולי 2018 (IDT)

צפריר, אני חושב שאתה מאד טועה כשאתה טוען שאין באוכל סיני או יפני (זה הנפוץ לפחות ברוב מדינות העולם כיום: "סיני-אמריקני" או "יפני-אמריקני") מונוסודיום גלוטמט. קודם כל באוכל סיני ותאילנדי "אמריקניים" מניסיוני כל המנות כמעט מפוצצות בזה. לגבי מטבח יפני זה נעשה פחות חד משמעי; אני חושב שבאצות מסוימות ובפרט באצות נורי יש המון גלוטמט באופן טבעי או לפחות משרה-טעם-אומאמי אחר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ברצוני לציין משהו שלא ציינתי לאורך כל הדיון הזה --- בעבר סבלתי מאד מהשמנה והיו לי התקפי פיצה - אכילת פיצה מאד משכה אותי לאכול עוד ועוד, כמו עם אוכל אסייאתי. ברור לי כעת שהמונוסודיום גלוטמט בפיצה (הן זה שהוכנס לרוטב פיצה תעשייתי והן זה שבשקיות התיבול) לצד האוכל האסייאתי התעשייתי שיחקו תפקיד בכך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בירה עם כיתוב בעברית באירופה

ראיתי גם בשוויץ וגם באיטליה דבר מוזר: בירה לא ישראלית עם כיתוב בשפה העברית, כולל הכיתוב על "פיקדון", כאילו שהבירה נועדה למכירה בישראל. איך הפחיות הגיעו לחו"ל? 213.55.211.125 21:45, 11 ביולי 2018 (IDT)

הפחיות נוצרו ומולאו בחו"ל, אך לא נשלחו לישראל. 129.69.140.138 14:22, 13 ביולי 2018 (IDT)

למה שטאלהלם ממלחמות העולם הראשונה והשנייה הכילה 2 ברגים, אחד מימין ואחד משמאל?

ראו למשל השטאלהלם הזו ממלחמת העולם הראשונה והתופעה חזרה על עצמה גם בשטאלהלם ממלחמת העולם השנייה. אפשר לראות שיוצאים מן הקסדה 2 ברגים. למה שימשו ברגים אלה? ניחשתי שאולי שימשו להתקנת מגן רוח אם החייל היה נוסע על אופנוע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

או לרצועה שתהדק את הקסדה לראש, תחת הסנטר. ביקורת - שיחה 02:09, 12 ביולי 2018 (IDT)

בערך האנגלי נכתב ליד אותה תמונה:
The M1916 design had side-mounted horn-like ventilator lugs which were intended to be support for an additional steel brow plate or Stirnpanzer, which only ever saw limited use by snipers and trench raiding parties, as it was too heavy for general use.
(למקרה שאינך קורא אנגלית: חורי אוורור שנועדו גם לספק תמיכה לפלטת הגנה נוספת למצח). H. sapiens - שיחה 19:13, 12 ביולי 2018 (IDT)

האמת שאני קורא אנגלית ונתקלתי בפסקה הזו בערך האנגלי אבל הייתי תחת סטרס ולא הכרתי כלל את המינוח הצבאי שם ואז הקטע לא היה לי מובן. מפרגן על הביאור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

טעות לוגית?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני קורא כעת ספר שמנסה לבסס טיעון ולפיו בהינתן תנאים מסוימים כולסטרול (כולל LDL) הוא דבר בריא ואף חיוני. אניח לרגע את הדעות הקדומות והמנוגדות שלנו ושל המיינסטרים הרפואי כיום, ואצטט ברשות המומחים קטע, כדי לנסות להבין האם הוא באמת שגוי (לא אתפלא אם זה כך, ספרים מהסוג הזה בדרך כלל מלאים כשלים):

”בדוח שפירסם לאחרונה המכון הלאומי לבריאות, השוו חוקרים בין תפקודי זיכרון לבין רמות כולסטרול בקרב קשישים. הם גילו שאנשים שלא סבלו משיטיון הפגינו כישורי זיכרון טובים בהרבה, אם רמות הכולסטרול שלהם היו גבוהות. מסקנת הדוח נוסחה בבהירות: "כולסטרול גבוה קשור לכישורי זיכרון טובים יותר".”

כמובן שהיו אמורים לבדוק את זה בקרב אנשים שלא סובלים משיטיון, אבל - אם כולסטרול הוא לא בריא באופן כללי ובאופן כללי פוגע בזיכרון - בדיוק הפוך מהמבוקש - אזי יתכן שבקרב מי שלא סבלו משיטיון, אמור להיות יתרון בכישורי הזכרון לאלו שהתנאים הפיזיים המוקדמים שלהם היו כה טובים, עד כדי כך שלא לקו בשיטיון למרות הכולסטרול. ביקורת - שיחה 02:08, 12 ביולי 2018 (IDT)

ממש לא התחום שלי, אבל אנסה לתרום משהו לדיון. במדע יש חשיבות גדולה להפריד בין עובדות לבין פרשנות. העובדות הן (כפי שמוצג כאן) שאכן כולסטרול גבוה בקרב קשישים ללא שיטיון קשור לכישורי זכרון טובים יותר. שים לב שגם ההסבר האלטרנטיבי שאתה מציע איננו סותר את זה. השאלה מה עושים עם הנתון הזה היא לא שאלה מתמטית ולא שאלה תיאורטית. היא צריכה לחיות בתוך היפותזה שניתן לדחות או לאשש. ההיפותזה הזו צריכה לקחת בחשבון עובדות נוספות, למשל, על פי דבריך, שכולסטרול מגדיל את הסיכון לשטיון אצל קשישים. זה לגבי דרך הסקת המסקנות, ולגופם שת דברים איני יודע כלום. משה פרידמן - שיחה 06:04, 12 ביולי 2018 (IDT)

זוהי לא טעות לוגית אלא חוסר הבנה (שלך) את המושג "קשר": אנו אומרים שקיים קשר אם תכונה נבדקת גבוהה יותר בקרב קבוצה א' מבקבוצה ב' כאשר המשתנים האחרים זהים (אני כמובן מפשט את הדברים, אבל כך זה בגדול). קשר לא אומר דבר על סיבתיות. יתירה מכך: הוא גם לא אומר דבר על כיוון : כך אישפוז במחלקה אורתופדית קשור יותר לקטיעות גפיים, אבל אין לנו להסיק מכך שאם נעביר חולה לב ממחלקה קרדיולוגית למחלקה אורתופדית גפיו ייקטעו...

כדי להסיק לגבי סיבתיות ולגבי כיוון יש צורך במבחנים אחרים לגמרי.

מקווה שעזרתי. רנן - שיחה 20:36, 15 ביולי 2018 (IDT)

כמה נפצעו בפיגוע בשפרעם?

בערך על הפיגוע נכתב שעדן נתן-זאדה פצע ארבעה אנשים, ולאחמ"כ כתוב שהוא פצע עוד תשעה נוספים, כלומר, בסך הכול - 13. לעומת זאת, בערך על טרור יהודי בישראל נכתב שהוא פצע בסך הכול תשעה אנשים. תיקנתי את האמור בערך על הטרור היהודי בישראל על פי האמור בערך על הפיגוע. האם אני צודק? ניסיתי לברר אך לא מצאתי מידע מפורש. תודה רבה, אביתר ג' • שיחה • תרומות • כ"ט בתמוז ה'תשע"ח • 09:39, 12 ביולי 2018 (IDT)

ארצות הברית נלחמת במדינות שמעודדות הנקה?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בכתבה הטרייה הזאת במאקו מצוין ש"ארצות הברית נלחמת במדינות שמעודדות הנקה", לא מובן לי מה המקור לכך או מה הסיבה ההגיונית לכך, או שמדובר בטעות בכתיבה?--93.126.116.89 16:01, 13 ביולי 2018 (IDT)

על פי תנאי הטקסט המקורי של WHO, מדינות התבקשו לעודד את אזרחיהן להיניק בטענה שמחקר מציג באופן גורף את יתרונות ההנקה, תוך התראה על כך שההורים יהיו ערניים לשיווק לא מדויק של --חברות המוכרות אבקת חלב--.

ה"ניו יורק טיימס" דיווח לראשונה כיצד הגיב ממשל טראמפ בכוח נגד ההחלטה, שאחרת היתה לה תמיכה של כל שאר חברי האספה. ממשל טראמפ דחף להסיר את הביטוי מתוך טיוטת הטקסט כי ממשלות ידרשו "להגן, לקדם ולתמוך הנקה". מהגארדיין. 129.69.140.138 16:22, 13 ביולי 2018 (IDT)

לא הבנתי מה הסיבה הרישמית להילחם בהנקה, נשמע לכאורה הזוי כשחלב אם הוא הטבעי והבריא לתינוק, לא כך? --93.126.116.89 17:19, 13 ביולי 2018 (IDT)

לפי העיתונות - הסיבה היא האינטרסים של יצרניות תחליפים לחלב אם. --א 158 - שיחה 21:04, 13 ביולי 2018 (IDT)

תטל״א (תשובה טובה לשאלה אחרת). לא מסובך להמציא נימוקים אוטומטיים מאותה רמה של „אם זה טבעי, זה צריך להיות טוב״. לדוגמה: „זה לא תפקידה של המדינה להתערב בהחלטתם של ההורים״. מההבנה הבסיסית שלי בנושא אין יתרון מאוד מובהק לחלב אם על תרכובת מזון לתינוקות (יש לא מעט מחקרים בנושא, אבל לפחות חלקם שנויים במחלוקת). אם כי עמדת ארגון הבריאות העולמי בנושא שונה. מצד שני גם לתמ״ל אין יתרונות מובהקים והרצון הוא כאן למנוע שיווק של מוצר שאין בו צורך אמיתי. כמובן שחברות שמוכרות תמ״ל יעדיפו ליצור לעצמן את השוק הזה בנוחות על חשבון הורים טריים שלא יודעים על מה מדובר. Tzafrir - שיחה 21:13, 13 ביולי 2018 (IDT)

באופן כללי, יש כאן מאבק איתנים שמתרחש על גבן של האמהות.

• הממשלות וארגוני הבריאות מעדיפים הנקה מכל מיני שיקולים בריאותיים שקשורים לתינוק: הטבעיות של חלב האם; זה שהוא מכיל כל מיני נוגדנים שמותאמים ספציפית לתינוק, לגילו ולמחלותיו הנוכחיות; החיבור הטבעי שהוא יוצר עם אמו; ושיקולים פסיכולוגיים ופסבדו-פסיכולוגיים רבים ואחרים.
• יצרניות תחליפי החלב מעדיפות תחליפי חלב משיקולים מסחריים ברורים.

בתווך נמצאות האמהות שמטיפים להן השכם והערב (בזמן ההכנה ללידה, על ידי הדולות למיניהן; בבתי החולים בלידה ולאחריה, על ידי אחיות ויועצות הנקה; בטיפת חלב, על ידי אחיות טיפת חלב; במרפאות קופות החולים בזמן ביקורים אצל רופאי הילדים; וזה רק הממסד הרפואי. בל נשכח את קרובי המשפחה וההורים המודאגים, את השכנות החטטניות ואת שאר "החברים", וכן את הפרסומות מטעם משרד הבריאות ואת ההודעות שיצרניות תחליפי החלב חייבות לשים על קופסאותיהן, משל היה מדובר בסיגריות), כמה חלב אם טוב יותר ובריא יותר לתינוק. אחד הדברים שכולם שוכחים במסע המסחרי והענקי הזה זה שגם האם היא גורם בסיפור. שגם לה מגיע לישון מדי פעם בלילה, כשבעלה מכין לתינוק בקבוק. שגם לה מגיעה קצת בריאות נפש, ושאם היא לא מצליחה להיניק מסיבה כלשהי, מותר לה גם לוותר קצת לעצמה ולא להיכנס לחרדות ולרגשות אשם סביב היותה אם לא טובה ומזניחה. מלבד זאת, גם האבות נשכחים כאן: האם מחוברת לתינוק כבר תשעה חודשים לפני לידתו. ההאכלה, גורם היוצר את אחד החיבורים החזקים ביותר בין התינוק להורה, יכולה להישאר נחלתה הבלעדית של האם - בהנקה; או שהיא יכולה להיות משותפת לאם ולאב, כאשר הם מאכילים בבקבוק. האמת, גם לתינוק בריא יותר לאכול תחליף חלב ושאמא שלו תהיה קצת יותר שלווה ורגועה, מאשר לינוק חלב מאמא היסטרית ומעורערת.

אין לי התנגדות להנקה, להיפך. מי שזה טוב לה וזורם לה יחסית בקלות, אדרבה. כל מה שאני מתנגד לו הוא מצב הכפייה הכמעט מוחלטת על האמהות לאחת משתי האפשרויות: להיניק או לחוש רגשי אשם נוראיים. הציגו בפני האמהות את שתי האפשרויות בצורה שקולה ואובייקטיבית, ותנו להן להחליט.

מקווה שעניתי לשואל מלמעלה. מניח שטראמפ פחות מושפע מהשיקולים שמניתי למעלה ויותר מכל מיני שיקולים אינטרסנטיים משלו, אבל זה כבר החשדנות הרגילה שלי. יום נעים, אביתר ג' • שיחה • תרומות • ג' באב ה'תשע"ח • 12:01, 15 ביולי 2018 (IDT)

זה לא דיכוטומי. אפשר לשלב הנקה עם תמ"ל. לעתים התינוק לא מסכים לכך ואז זה לא עובד. אילן שמעוני - שיחה 16:03, 15 ביולי 2018 (IDT)

מהם הקריטריונים להפוך לפליט פוליטי בארה״ב?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב הרי לא כל אחד שינחת בשדה תעופה באיזו עיר בארה״ב וידפוק על השולחנות ויצרח שרבים רוצים להרגו או לאסרו במדינתו מטעמים פוליטיים ו/או דתיים, באמת יקבל שם מקלט מדיני, אז האם ישנם קריטריונים לכך או שזה הרבה יותר גמיש ממה שאולי נדמה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

What is a refugee?

A refugee is someone who has been forced to flee his or her home country. As such, refugees can apply for asylum in the United States, a process that could take ---years. Getting refugee status isn't easy. The applicants have to prove that if they return to their home country, they'll be injured because of their race, religion, nationality, membership in a particular social group or their political opinion. "Refugees are generally people outside of their country who are unable or unwilling to return home because they fear serious harm," the U.S. Citizenship and Immigration Services says. CNN.

נראה שהפסקה הנ"ל רק מוכיחה את תחושתי שאין קריטריונים חד משמעיים אלא רק צריך להוכיח רדיפה לסיפוק נפשם של האמריקנים, whatever that means. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מיהו הטרול האנונימי כאן שמשאיר לי האנונימי בעצמי כאן הודעות סרק בדף השיחה הארעי ואיך זה שהוא ממשיך לפעול כבר כמה חודשים?

הועבר ל ויקיפדיה:דלפק ייעוץ#מיהו הטרול האנונימי כאן שמשאיר לי האנונימי בעצמי כאן הודעות סרק בדף השיחה הארעי ואיך זה שהוא ממשיך לפעול כבר כמה חודשים?

למה חמאס לא יורה גם על מצרים? למה דווקא ישראל? האם התשובה היא פשוט "בגלל היהדות" ?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב למה חמאס לא יורה גם על מצרים? למה דווקא ישראל? האם התשובה היא פשוט "בגלל היהדות"? או שמא התמונה מעט מורכבת יותר?

אישית מהכרותי עם הסירה, החדית' והקוראן אני מאמין שהתשובה היא אכן רק "בגלל היהדות" אבל אולי יש דעה מורכבת יותר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית, במשך תקופה לא קצרה מצרים האשימה את חמאס (בצדק או שלא בצדק) בסיוע לדאעש בסיני. שנית, שמעת על דבר קטן שנקרא הסכסוך הישראלי-ערבי? הוא נמשך כבר יותר ממאה שנה, כדאי להתעדכן. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:15, 15 ביולי 2018 (IDT)

לדעתי כלל לא ענית לשאלה למה שהם לא יירו גם על מצרים; האשמה איננה יריה. שמעת על שנאת ישראל בספרות האסלאם? שנאת המוסלמים הפונדמנטליים הפנאטיים את היהדות נמשכת כבר 1400 שנה, כדאי להתעדכן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חמאס רואה במצרים בעלת-ברית ובישראל אוייב. הוא מאמין שישיג הישגים מהתקפה על ישראל, ולא ישיג הישגים מהתקפה על מצרים. אין בעיה עקרונית לחמאס או לארגונים ערבים אחרים, דתיים או חילוניים, להפנות את נשקם אלה כנגד אלה, כפי שאנו רואים במלחמת האזרחים בסוריה כיום, באירועי ספטמבר השחור ב-1970 ובעוד מקרים רבים. הג'יהאדיסטים בסוריה, שיש להם אותו קוראן כמו בעזה, מפנים את כל מרצם ללחימה נגד שלטון אסד ותומכיו, ולא פגעו עד כה כמעט ביהודים החיים בישראל השכנה. דב ט. - שיחה 14:28, 15 ביולי 2018 (IDT)

זה גם בגלל אידיאולוגיה אנטישמית קיצונית של חמאס אבל גם בגלל שהוא יודע שישראל נלחמת בו כששתי ידיה קשורות מאחור, ולעומת זאת הוא יודע שאם הוא יתקוף את מצרים הם ייכנסו בו חזק בלי בג"ץ ובלי בצלם. – ד"ר MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 14:39, 15 ביולי 2018 (IDT)

אני מודה לדב ט ולד"ר מאת'נייט על תשובותיהם המפורטות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מבחינת אידאולוגיה: השלטון המצרי רודף ומדכא את תנועת האחים המוסלמים המצרית (התנועה האחות של החמאס). אין בעיה למצוא תירוץ להלחם נגדו. ישראל לא מגלה נטייה להקל על המצור על עזה ואילו מצריים פותחת מדי פעם את מעבר רפיח (למעשה: הידוק המצור הישראלי בהטלת מגבלות נוספות על העברת סחורות במעבר כרם שלום גרם לפתיחה נוספת, כולל להעברת סחורות, וללא שום פיקוח ישראלי, מהצד המצרי. אז עכשיו הם מקבלים בטון ושאר טיט). אולי החמאס יודע מניסיון שישראל מבינה רק כוח (ע״ע ההקלות במצור לאחר הפשלה במרמרה, והשחרורים של ישראל בפרשת גלעד שליט). Tzafrir - שיחה 01:35, 16 ביולי 2018 (IDT)

ויקי רפואה - פועלת מטעם ויקימדיה? אם כן למה שלא ישוכפלו ערכיה לכאן?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני יודע שאין בעיה לשכפל ערכים ממייזמיי ויקי אחרים למיזם זה וההפך. ראו למשל את מיזם הויק "המכלול" אשר שכפל, אם אינני טועה, את כלל הערכים בויקפדיה העברית. למה אם כך ויקיפדיה העברית לא מייבאת לתוכה את כל הערכים מויקירפואה (אלה שלא קיימים בה עדיין אך קיימים בויקירפואה)? זה היה מבטיח שהידע הביו-רפואי יהיה פחות נתון להטיה ותהיה יותר תחרות על איכות (צר לי אבל במציאות שלנו כידוע לכם יש משקל לשיקולים כאלה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקירפואה לא פועלת מטעם ויקימדיה. ויש זכויות יוצרים על התוכן שלה. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:17, 15 ביולי 2018 (IDT)

עצם השימוש שלהם בכינוי "ויקי" לא מהווה הפרה של משהו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא. אין הגבלה על השימוש בשם, ואם אינני טועה, זה מוכרז ברשיון ה-GPL. אילן שמעוני - שיחה 12:21, 15 ביולי 2018 (IDT)

המונח ויקי לא שייך ולא נוצר עם ויקיפדיה (או ויקימדיה, שנוסדה למעשה כשנתיים לאחר שהוקם המיזם). הקונספט היה קיים שנים לפני כן, עוד בשנות התשעים. R.G. - שיחה 23:30, 15 ביולי 2018 (IDT)

האם נתניהו קיבל את הזמנת פוטין לגמר המונדיאל?

סתם שאלה מסקרנת: האם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו קיבל את הזמנת נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ויצפה ביחד איתו בגמר מונדיאל 2018 (היום ב-18:00 למעוניינים)? – ד"ר MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 10:47, 15 ביולי 2018 (IDT)

שאלה במדע המדינה: שלטון היחיד אי פעם ״הצליח״?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם התקיימה מדינה אנושית בה שלטון היחיד, עם המנהיג העליון הרב יכולות, הכילה מדדים גבוהים של ״צמיחה לנפש״, ״הישגים מדעיים״, שלטון יציב עד מות הדיקטטור וביטחון ל-100 שנים לפחות? אם כן, מה ייחד אותה משלטוני יחיד שהתפרקו במהירות כמו בברית המועצות וגרמניה הנאצית? 141.226.62.165 14:09, 15 ביולי 2018 (IDT)

מונרכיה היתה צורת השלטון המקובלת במשך אלפי שנים. בראש האימפריות של מצרים העתיקה, אשור, בבל, ממלכת פרס, רומא העתיקה, סין הקיסרית, האצטקים, וגם צרפת של בית בורבון בזמנים מודרניים יותר, עמד שליט יחיד במשך הרבה יותר מ-100 שנה, וכל אלה הגיעו ביחס לזמנן להישגים גדולים. אמנם, לא בכולן מוצדק לכנות את השליט "דיקטטור", אבל בכולן היה ברור מי העומד בראש הפירמידה והוא לא עמד לבחירה או להחלפה. גם רוסיה הצארית החזיקה הרבה יותר ממאה שנה והגיעה להישגים גדולים, אם כי בחלק מהתחומים נפלה ממקבילותיה הדמוקרטיות-למחצה במערב. דב ט. - שיחה 14:22, 15 ביולי 2018 (IDT)

אני חושב שקשה להשוות להיום תקופה כלשהי לפני המהפכה התעשייתית (או ליתר דיוק: אמצע–סוף המאה ה־19) מבחינת הישגים מדעיים. קצב התקדמות המדע והטכנולוגיה גדול לאין שיעור מכל מה שהיה קודם. לגבי צמיחה לנפש וכדומה: אין לי מושג איפה אפשר למצוא נתונים היסטוריים. כמוכן: מהי הגדרתך לשלטון יחיד ולמדינה? האם סין הקיסרית היא מדינה אחת או שכל שושלת שם היא מדינה נפרדת? Tzafrir - שיחה 02:20, 16 ביולי 2018 (IDT)

לואי ה-14 הוא הדוגמה הכי קרובה לדרישות השואל שאני יכול לחשוב עליה, פרט לכך שהישגיו לא היו תוצאת איזשהן יכולות אישיות שלו, וחייבים יותר לאנשים חזקים שניהלו את צרפת בפועל: רישלייה, מאזארן וקולבר. לאחר מות קולבר החלה הדרדרות, אבל אבסולוטיזם פוליטי בצרפת סייע לשרידת השלטון למשך דור וחצי בלתי-כשירים נוספים. באופן כללי, מונרכיה יעילה ויציבה בדרך-כלל מתאפיינת במלך/קיסר שמתפקד כדמות רשמית ומנוהל בפועל ע"י פוליטיקאים פרקטיים מאחורי הקלעים. H. sapiens - שיחה 12:53, 16 ביולי 2018 (IDT)

ברומא, מאספסיאנוס עד מרקוס אורליוס, המדינה התנהלה יפה בדרך-כלל, כשבראשה עומד קיסר רב-עוצמה. גם כשהפילו בכוח קיסר אחד, המשיכו עם אותו משטר והדברים חזרו למסלולם. כאמור, שלטון יחיד היה המצב המקובל במדינות גדולות וחזקות משך אלפי שנים, ואין לומר שלא היתה התקדמות בשנים אלה. תמיד יש שחקנים נוספים ומושכים בחוטים מלבד השליט, שלא יכול להימצא בכל מקום, אבל אין לראות בשליטים של האימפריות הקדומות משליטי אשור ועד הצאר ניקולאי השני או הקיסר וילהלם השני דמויות רשמיות חסרות סמכות ממשית. דב ט. - שיחה 14:59, 16 ביולי 2018 (IDT)

קאנגשי, קיסר סין נחשב לקיסר מעולה - הוא שלט לאורך שנים של שלטון יציב ושגשוג כלכלי. אילן שמעוני - שיחה 15:44, 16 ביולי 2018 (IDT)

לאחר קריאה נוספת - שלטונה הקיסרית וו דזה טיין גם הוא התאפיין בשיגשוג שמאפיל של זה של קאנגשי. אילן שמעוני - שיחה

לא ממש ברור לי למה ברית המועצות הוא דוגמה לשלטון שהתפרק מהר. ברה"מ התקיימה מ1922 עד 1991. כלומר 70 שנה. זה ממש לא קנה מידה קצר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:43, 16 ביולי 2018 (IDT)

אני מניח שהכוונה למהירות ההתפרקות עצמה שבאמת הייתה זריזה וכמעט נטולת בעיות, ולא לכלל קיומה של ברה"מ. אילן שמעוני - שיחה 19:15, 16 ביולי 2018 (IDT)

בחרתי בלואי ה-14 דווקא מפני שהיה שליט אבסולוטי ולא רק דמות רשמית, אבל גם ציינתי שהעניינים התחילו להתדרדר כאשר התחיל לנהל את צרפת בעצמו. אני לא בטוח שרצח הקיסר דומיטיאנוס רק 27 שנה לאחר עלייתו לשלטון של אספסיינוס עומד בקריטריון של יציבות שלטונית שדרש השואל. במידה ונגביל את עצמנו לחמשת הקיסרים הטובים נקבל 84 שנים של יציבות שלטונית (עדיין לא מאה) אבל הקיסרים האלו היו מספיק יוצאי דופן בהיסטוריה של האימפריה הרומאית כדי לזכות בכינוי "הטובים". סין הקיסרית התבססה בחלק גדול מההסטוריה שלה על אליטה של פקידים שמונו על סמך כישוריהם והצליחו מדי פעם להמשיך לנהל בפועל את השלטון בזמן שהקיסרים רוצחים ומדיחים אחד את השני. הקיסרית וו דזה טיין הייתה מי שהתחילה במינוי הפקידים, ובאופן אירוני הם גם הדיחו אותה מהשלטון בסוף. H. sapiens - שיחה 16:50, 16 ביולי 2018 (IDT)

גם בדמוקרטיה האמריקנית, למשל, לא עברו יותר מ-100 שנה ללא מלחמת אזרחים או רצח נשיא. בסכ"ה מאספסיאנוס עד מרקוס אורליוס חלפו יותר מ-100 שנים, שבדר"כ התאפיינו בצמיחה ושגשוג. המשטר והמדינה נותרו די יציבים גם כשרצחו את דומיטיאנוס. בסין היו כמה וכמה שושלות ששלטו יותר ממאה שנה בצורה מוצלחת למדי, גם לפני וו דזה טיין. כך באימפריות באיזורנו שהזכרתי - אשור, בבל, מצרים, פרס. מי שטוען ששלטון-יחיד והתקדמות לא הולכים יחד, צריך להסביר איך התקיים שלטון-יחיד, בצורה כזו או אחרת, לאורך תקופות כה ארוכות בהיסטוריה, ולצד זה היתה גם התקדמות בתחומים רבים, אמנם לא בקצב המוכר לנו ממאה-מאתיים השנים האחרונות. דב ט. - שיחה 18:55, 16 ביולי 2018 (IDT)

בארצות הברית השלטון כבר מזמן חזק מכל נשיא, כלומר: רצח של נשיא (שממילא שלטונו קצוב בפועל לכשמונה שנים) לא גורם לשינוי המשטר. זה נכון לדמוקרטיות רבות וגם לממלכות (במובן המקורי של המילה. מדינה שבה השליט שולט בחסד האל). בכל מקרה, מיעוט קטן מהמלכים שלטו כל כך הרבה זמן כמו לואי ה־14 (עלו לשלטון בגיל צעיר אך חיו בעצמם עד גיל מבוגר והצליחו להמשיך ולהחזיק בשלטון למשך כל ימי חייהם), לכן סביר יותר לדבר על משך חיים של שלטון, ולא של שליט בודד. Tzafrir - שיחה 23:55, 16 ביולי 2018 (IDT)

למעט מחקר סטטיסטי בנושא ראו הסעיף "רציחות של מלכים" כאן. שימו לב כי בשיעור רצח של פי 2000 מאנגליה כיום, הסיכויים להרצח במהלך חייך גבוהים מ-50%. H. sapiens - שיחה 09:42, 17 ביולי 2018 (IDT)

זו הטענה, כשם שרצח נשיא אינו אינדיקציה לכשלון השיטה הדמוקרטית כך גם רצח מפעם לפעם של השליט, תופעה מוכרת המגוונת קצת את תולדותיהן של אימפריות וממלכות, אינו אינדיקציה לכשלון המשטר של שלטון יחיד. ברור ששליט בודד אינו יכול לשלוט 100 שנה, לא בהצלחה ולא לא-בהצלחה. אבל משטרים שבראשם שליט יחיד - שרדו גם תקופות ארוכות יותר ובהצלחה לא מבוטלת. דב ט. - שיחה 13:37, 17 ביולי 2018 (IDT)

במידה ומשטר של שלטון יחיד שורד/מצליח למרות רצח/הדחה של שליטים, מן הסתם זה תודות לסיבות כלשהן שאינן השליטים עצמם. אולי תודות לפוליטיקאים פרגמטים מאחורי הקלעים, או ממסד פקידותי יעיל, או (בקיסרות הרומית) מוסדות הממשל הרפובליקני והלגיון שהמשיכו להתקיים. כמובן שזה נכון באותה מידה גם למשטר דמוקרטי, רק ששם זה פחות מפתיע. H. sapiens - שיחה 21:26, 17 ביולי 2018 (IDT)

יהודי אמריקאי עם מבטא יידי

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב אני מכיר אדם מבוגר (קרוב ל-80), יליד ארצות הברית. מה שמסקרן אותי הוא שהוא דובר עברית ברמה מאוד גובהה, אבל עם מבטא יידיש. אציין שהוא חובש כיפה סרוגה ושומר מצוות (לא חרדי), מתגורר זמן רב בישראל ושפת האם שלו היא אנגלית (שפה בה שומעים מבטא ניו-יורקי בעיקר). אני לא יכול לשאול אותי ישירות איך זה, כי זה לא מנומס.

מה יכול להיות המקור של המבטא? הניחוש שלי הוא שבצעירותו לפני העליה הוא למד עברית במסגרת לימודי דת (הוא בוגר אוניברסיטת ישיבה) והמורים האמריקאים אינם דוברי עברית, אך יודעים עברית ספרותית שאותה באופן מסורתי מבטאים בצורה יידית. האם מישהו מכיר את התופעה ויכול לאשר את הניחוש? 213.55.184.194 17:24, 15 ביולי 2018 (IDT)

אני חושב שאין בעיה שתשאל אותו ואם הוא מבין בבלשנות הוא יענה בשמחה. בכל מקרה, לדעתי מדובר בשרידי מבטא (שאריות מבטא שנשארו ונשאו מן היידיש של הוריו אל האנגלית ומתבטאים אצלו ברמת הנגיעה). לצערי אני לא יודע מהו המונח המקובל בספרות הבלשנות לתופעה הזו שברור לי מעבר לכל ספק שהיא קיימת ויש לה המון דוגמאות, במידה רבה כאן בישראל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה הכוונה ב"מבטא יידיש"? הגייה אשכנזית? אם כך, יכול להיות מאד שזו פשוט ההגייה בה הוא מתפלל/לומד, ולכן היא השגורה בפיו. בן עדריאל • שיחה • ד' באב ה'תשע"ח 13:48, 16 ביולי 2018 (IDT)

אינני יכול לדבר בשם השואל, אבל המבטא האוסט-יידי שאני מכיר אינו קשור להגייה האשכנזית. אילן שמעוני - שיחה 19:19, 16 ביולי 2018 (IDT)

קראית קדיש בקבורה

כשאדם מת, מקובל לקרוא קדיש. אבל מי קורא? האם זה תמיד הבן הבכור? או שזה האדם הקרוב ביותר (נניח הבעל קורא על אישתו)? אם יש גם בן וגם אב לנפטר: מי הוא זה שצריך לקרוא? 213.55.184.194 19:46, 15 ביולי 2018 (IDT)

למיטב ידיעתי אם יש בנים אז המקובל הוא שבמהלך טקסי הקבורה כל הבנים ורק הם אומרים. אחר כך גם האב והאחים אומרים. ‏DGtal‏ - שיחה 22:18, 15 ביולי 2018 (IDT)

לואי מאונטבטן ביקר באופן רשמי בישראל?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ראו את שאלתי ב-שיחה:לואי_מאונטבטן#ביקור_רשמי_בישראל, האם הוא נחשב לביקור מלכותי? כי הוא ביקר לאחר נישואי אחיינו לאליזבת המלכה. – אסף (Sokuya)^שיחה 21:21, 15 ביולי 2018 (IDT)

האם ״מחזק טעם״ זו הגדרה שקרית ויש להגיד ״מגביר תיאבון״?

מרגיש לי שיש כאן קונספירציה מצד היצרנים שרוצים להיתמם ולא לגלות שמדובר בחומרים מסוכנים קודם כל כי הם גורמים באופן קצר טווח לפחות (ולא ארוך טווח לפחות) להשמנה. השפעות מסוכנות אפשריות מעבר לכך הן עניין אחר ולא מקטינות מהסיכון הבסיסי של הגברת תיאבון לציבור כללי. 141.226.62.165 23:56, 15 ביולי 2018 (IDT)

ר’ אומאמי. אני נוטה לחשוב שקביעתך לא מוצדקת. באותה מידה אפשר לטעון שממתיקים הם מגבירי תאבון. Tzafrir - שיחה 02:18, 16 ביולי 2018 (IDT)

הערה: משרה-טעם-אומאמי (הגדרה שלישית לעומת "מחזק טעם" או "מגביר תיאבון") אינו בהכרח "מגביר תיאבון". כמו כן, ממתיק אינו בהכרח מגביר תיאבון, כלומר אם לא מתרגלים אליו לטווח הארוך (ר' תהליך שינוי בלוטות טעם), ממתיקים ובראשם סוכר לא יגרמו להגברת התיאבון אלא אם נאכל המון מהם לכדי זינוק של הערך הגליקמי, לא לטווח קצר ולא לטווח ארוך, זאת בניגוד למונוסודיום גלוטמט שככלל תמיד יגרום לכך ולכן הוא ראוי להיקרא "מגביר תיאבון" ואולי גם "מחזק טעם" (אם הכינוי הזה אינו המצאה גמורה). 141.226.62.165 03:31, 615 ביולי 2018 (IDT)

רבי אליהו אבוחצירה

שלום וברכה, לבעלי הידע ביהדות ספרדסנסן ליאיר, בר, חפץ בחיים, לויוני-YL, רפאל, יאיר דב,‏ biegel,צורייה בן הראש, ‏ ובעלי הידע בתולדות עם ישראלאמרי אביטן, שילוני, Neriah, תלם, פיטר פן, david7031, צור החלמיש, יאיר דב, מי-נהר, בן עדריאל, אבי84, איש גלילי, biegel, יודוקוליס, Adieu, קובץ על יד, Itay tayri, מודה במקצת, HaShumai, צורייה בן הראש, אייל, גופיקו, יצחק צבי, Aviadhr, איש הישראלי, נתן טוביאס, Shimon.tre, NilsHolgersson2.

לרבי יעקב אבוחצירה היו, כידוע, ארבעה בנים. המפורסם שבהם היה בכורו רבי מסעוד, אביהם של הבאבא סאלי, הבבא חאקי ורבי דוד אבוחצירא. הפחות מוכרים היו רבי אהרון, רבי אברהם ורבי יצחק (מחבר הפיוט "אעופה אשכונה").

בנו של רבי אהרון היה רבי אליהו. על פי האמור במצבת בנו הרב מכלוף (אב"ד מרקש ובעל שו"ת יפה שעה) בהר הזיתים, היה ר' אליהו דומ"ץ. מקורות אחדים מצביעים על כך שנשא תפקידים אלו באחת הערים במחוז תאפילאלת. האם מישהו יודע באיזו מהן? תודה, Biegel - שיחה 00:32, 16 ביולי 2018 (IDT)

איזה אזור בפתח תקווה הכי שקט?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב תוהה בין מערב העיר למזרח העיר: מה יותר שקט מבחינת פחות רעש אופנועים, רכבות ואוטובוסים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה בוש האב נכשל כנשיא על אף הצלחותיו במלחמת המפרץ?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב בוש האב נשיא מוזר. מצד אחד, הוא הצליח לרסן את עיראק של סדאם חוסיין כשפלשה לכוויית וגיבש קואליציה בינלאומית תוך זמן מועט. מצד שני, הוא לא הצליח לגבור על מושל עלום-שם ממדינה דרומית וענייה בבחירות לנשיאות. איך? מה היה ההיגיון של הבוחרים האמריקנים בשנת 1992? 2A02:ED0:53B6:D400:39E9:1E53:6D43:60D5 17:17, 16 ביולי 2018 (IDT)

את נשיאותו של ג'ורג' הרברט ווקר בוש חקרתי זמן רב ואף הבאתי את הערך להיות מומלץ. השאלה במהותה לא מדויקת: אתה צודק - בוש האב אמנם הצליח לגבש קואליציה בינלאומית רחבה תוך זמן מועט, אך הסברה כי נחל הצלחה במלחמת המפרץ שנויה במחלקות. רבים מהאמריקאים מאמינים שבוש האב כשל במפרץ הפרסי, שכן לא הפיל מהיסוד את ממשלו של סדאם חוסיין. יכול להיות שאם היה עושה זאת (ז"א אם היה דואג להגלות את סדאם חוסיין ואנשיו למדינה ערבית אחרת או להביא אותו בפני בית דין) מלחמת עיראק, עליה הכריז בנו הנשיא ג'ורג' ווקר בוש, לא הייתה קורת. יש הטוענים כי בוש הבן סיים את עבודתו של אביו, על חשבון חיילי הכוחות המזוינים ומשלמי המסים.
נניח ובוש אכן נחל הצלחות במלחמת המפרץ. נשיאותו נתקיימה בשנים בהן מסך הברזל נפל, ברית המועצות התפרקה, כל המדינות הקומוניסטיות עברו דמוקרטיזציה (צ'כוסלובקיה, רומניה וכיו"ב), אפילו חומת ברלין נפלה(!), והעולם הפך מדו-קוטבי לחד-קוטבי בהנהגת ארצות הברית. בעקבות כך, בוש עסק באופן מאסיבי בענייני חוץ ודאג לבסס את מעמדה של ארצות הברית כמעצמת העל היחידה בעולם. זה טוב ויפה, אבל כשמתעסקים יותר מדי בענייני חוץ שוכחים את ענייני הפנים.
בזירה הפנימית בוש שקע ושקע בבוץ. הקונגרס הדמוקרטי דאג לשים לו רגל בהעברת חוקים ותקציבים, אישור מינויים וכולי. בוש גם לא דאג לשאת ולתת עם הדמוקרטים כיוון שהיה עסוק בענייני החוץ, מה שהגדיל את הגירעון שתפח עוד בימי נשיאותו של רונלד רייגן ועורר את חמתם של האמריקאים הפשוטים. רק לקראת הבחירות, בוש הבין שהוא בצרה צרורה: הוא עלול להפסיד למועמד הדמוקרטי, ביל קלינטון הצעיר וחסר הניסיון ברמה הפדרלית. אי לכך, הוא (כאמור - לקראת הבחירות) החל לשאת ולתת עם הדמוקרטים ונכנע בסופו של דבר לדרישותיהם וריצה אותם, מה שעורר את חמתם של השמרנים במפלה הרפובליקנים. הוא אפילו הפר את הבטחת הבחירות המפורסמת שלו: "קראו את שפתיי: לא עוד מסים"!, מה שגרם לבוחריו לכעוס עליו עוד יורת מלבד כעסם עליו על כך שהזניח את ענייני הפנים. כשאתה נשיא וכועסים עליך הן חבריך למפלגה והן הבוחרים שלך קשה מאד להיבחר לנשיאות בפעם השנייה.
בקיצור: הכלכלה המתדרדרת, עיסוקיו המאסיביים של בוש בענייני חוץ ודעיכתו הפוליטית היו הגורמים הישירים לנפילתו והפסדו בבחירות 1992. מקווה שעזרתי וחפרתי, ניב - שיחה 17:31, 16 ביולי 2018 (IDT)

מזמין אותך לצפות בפרק 5 של סדרת שנות התשעים של CNN מסבירים שם בדיוק את זה. החל מדקה 32, בקצרה התשובה היא בגלל המיתון הכלכלי וחוסר כריזמה עם הקהל במהלך העימות. אנשים מצביעים לפי הכיס שלהם ולא לפי יחסי החוץ. – אסף (Sokuya)^שיחה 21:33, 17 ביולי 2018 (IDT)

לאיפה הכסף של אימא תרזה הלך?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב היום גיליתי שאימא תרזה היתה רחוקה מאוד מדמות אישה עוזרת ומסורה. שלמעשה ביתי המוות שהיא הקימה בעיקר עזרו להפצת מחלות ומניעת טיפול רפואי הולם בשם הסבל (שאותו קידשה). התיאור " Sadistic Religious Fanatic" מתאר אותה לא רע. עם זאת, היא קיבלה תרומות רבות בסך מילוני דולרים. השאלה היא: איפה הכסף הזה? לאיזה מטרות הוא כן שימש, מה היא עשתה עם הכסף? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:23, 16 ביולי 2018 (IDT)

(Criticism of Mother Teresa) אמא של גולן - שיחה 17:33, 16 ביולי 2018 (IDT)

לא מצאתי שם את התשובה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:55, 16 ביולי 2018 (IDT)

היא הקימה מסדר שלמיטב הבנתי עדיין קיים. מן הסתם התרומות נכנסו מראש לקופת המסדר עצמו. אילן שמעוני - שיחה 19:23, 16 ביולי 2018 (IDT)

חלוקה של החומשים לתעודות

באיזה ספר/ אתר יש חלוקה של החומשים לתעודות, בהתאם להשערת התעודות? כלומר, שיש ממש את רשימת הפסוקים של כל תעודה, או איזשהו סימון על כל פסוק לאיזו תעודה הוא שייך. אני מודע לזה שיש הרבה דעות בנוגע לחלוקה, ואני מחפש חלוקה כלשהי? עברית - שיחה 20:48, 16 ביולי 2018 (IDT)

https://en.wikiversity.org/wiki/Bible/King_James/Documentary_Hypothesis כתוב אם זה מספיק. 14:29, 17 ביולי 2018 (IDT)

מבקש עזרתכם בעניין טרמינולוגיה כלכלית: כש-X מדרבן את קרוביו להביא לו כסף בעת אירוע

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב ישנה התופעה בה X עושה אירוע שמחה עם תיבת תשלומים והציפייה שקרוביו יכניסו אליה מעטפות עם כסף או שייקים.

אני מאמין שתופעה זו היא חלק ממערך גדול יותר של תופעות דומות של ציפיות לממון.

לא מדובר בתשלום כי לא מדובר בעסקה, אבל גם לא מדובר בתרומה כי לא הייתה בקשה מפורשת לכך ולא מדובר בקיבוץ נדבות.

לאיזו תופעה רחבה יותר הייתם משייכים את התופעה הזו, במילים אחרות, מהו המונח הסוציולוגי\כלכלי שטומן בחובו את התופעה הזו?

ממש תודה לכם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני ממליץ על בני מיננו של מרווין האריס. עוזי ו. - שיחה 13:41, 17 ביולי 2018 (IDT)

[4]

בהמות (מיתולוגיה)

המילה בהמות (מיתולוגיה) היא לשון יחיד. אבל היא נראית ממש כמו צורת רבים של בהמה. מה ההסבר לכך? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:18, 17 ביולי 2018 (IDT)

Probably בהמות bəhēmôth is the plural form of בהמה bəhēmāh, which means "animal" in Hebrew; it was therefore a "pluralis excellentiae" to underline the size and meaning of the mighty monster by doubling a noun.

wiki de. 129.69.140.138 14:23, 17 ביולי 2018 (IDT)

מהירות גלישה בתשתית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב האם יש דרך לדעת, באמצעות הזנת כתובת באתר כלשהו, האם בכתובת ספציפית קיימת תמיכה במהירות 100 מגה בתשתית בזק/הוט? ‏Lionster‏ • שיחה 23:24, 17 ביולי 2018 (IDT)

תכנית סלולר שמאחדת קו טלפון נייד עם קו אינטרנט?

שלום לכם. בבקשה תפנו אותי לערך בנושא אם ישנו ותודה מראש.

יש לי קו טלפון נייד ממותג WE4G של חברת אקספון (הצטרפתי מסיבות מוסריות וכלכליות כי מחיר אחיד של 30 ש״ח שלא משתנה אחרי שנה או איקס זמן למעט חריגות אפשריות זה פשוט מוסרי לדעתי וגם לא חוויתי תקלות ואני ממש מבסוט).

אני לא מבין האם החברות השונות יכולות לאחד תכנית סלולר עם אינטרנט ביתי ואיך זה בדיוק יהיה יציב לי ורווחי להן? האם לסמארטפונים של 2018 יש בכלל המאפיינים הטכניים לשמש גם כראוטרים לתעבורת אינטרנט ביתי?

איך בערך תעבוד תכנית שמשלבת סלולר ואינטרנט ביתי? האם אלו בכלל יהיו שני קווים נפרדים בתכנית אחת ותכנית כזו היא בעיקר שיווקית ולא טכנולוגית?

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא יודע אם יש ערך, אבל חלק מהתשובות יש:
מזה עשור ויותר סמארטפונים הם ראוטר לכל דבר ועניין. "נקודת ווייפיי חמה" מאפשרת לכל מחשב עם יכולת ווייפיי להתחבר לסמארטפון ולגלוש דרכו. המהירות נמוכה מזו של חיבור רשת בכבל.
תוכניות השיתוף (אני מכיר את של אורנג') מבוססות על ראוטר שאתה מציב בבית. לראוטר יש גם יציאה חוטית. בפעם האחרונה שבדקתי הקצב המקסימלי שהציעו היה 500KBpS, אבל זה היה לפני שלוש שנים ואולי יותר.
יש לפניך כמה אפשרויות:

1. אם יש לך תוכנית דאטה עם נפח גדול די הצורך אתה יכול להשתמש בסמארטפון כנקודת ווייפיי עבור המכשירים האחרים. אם יש לך דסקטופ ללא יכולת ווייפיי אפשר לרכוש במחיר נמוך דונגל USB.
2. לבדוק עם אקספון אם יש להם עיסקה שכוללת ראוטר ביתי ונפח הולם.
3. אם אין להם אתה יכול לפנות לספק אחר. בכל מקרה מומלץ לעשות סבב בדיקת מחירים.
   בברכה, אילן שמעוני - שיחה 09:05, 18 ביולי 2018 (IDT)

אילן היקר אלף תודות לך. האם להערכתך ייתכנו תוכניות סלולר שגלישה עליהן דרך המחשב הנייד כ"נקודת וייפיי חמה" תהיה שקולה לגלישה עם תכנית אינטרנט רגילה של נניח 100 מגה? כלומר אתה יכול לדמיין מצב שבו תכנית סלולרית בלבד (לא תכנית דו ערוצית) תשמש דה-פקטו תוכנית אינטרנט של 100 מגה לחודש שלם בלי בעיות ובלי חריגות?

אני בטוח שגם אם יש מצב כזה הוא סופר נדיר, אבל בהנחה שהולכים בכיוון שחשבון הסלולר יהיה חשבון סלולר-אינטרנט, מתי להערכתך יהיה מצב זה נחלת הכלל? נניח עוד 5 שנים או 10 שנים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מצד שני, תכנית איחוד היא בעייתית כי אז ככלל קשה יותר לעזוב חברה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הטעמה בשמות בעברית

שמתי לב שבעברית של היום משנים את הטעם של שמות פרטיים (או שמות משפחה) במקרה ולשם יש גם משמעות אחרת. כך יש "אדם", "ישראל", "מלמד", "מנחם", "קדוש" ועוד ועוד. מאיפה המנהג הזה בא? וממתי הוא? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:46, 18 ביולי 2018 (IDT)

זה לא תלוי בקיום משמעות אחרת, אלא באדם המדבר. גם "משה", "יוחנן": ו"דוד", נקראים מלעיל במקומות אחדים. ביקורת - שיחה 18:15, 18 ביולי 2018 (IDT)

כמו איפה? האם זה דיאלקט כלשהו? Corvus‏,(Nevermore)‏

הלחן המקורי של גיטרה בביצוע שימי תבורי

ויקיפדיה:הכה את המומחה/מצב מה הלחן המקורי של השיר "גיטרה" בביצוע שימי תבורי? מישהו יודע את שיר השיר האיטלקי המקורי ממנו עוברת השיר? פגז - שיחה 20:14, 18 ביולי 2018 (IDT).

אידאולוגיה אקדמית: תואר ראשון במדעי הטבע לעומת 3 תארים שונים בפיזיקה כימיה וביולוגיה

הישנם מוסדות אקדמיים שחברי הסגל שלהם לא מעוניינים לספק 3 תארים שונים אלא טוענים שהתכנית הכי יעילה והכי מעשירה לסטודנטים למדע לתואר ראשון זה תואר משולב במדעי הטבע ורק לאחריו כל אחד יתמחה במסגרת תואר שני בפיזיקה, כימיה, ביולוגיה או תחום משנה שלהם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם ישנה טבלה מחזורית של חלקיקים תת אטומיים

האם ישנה טבלה מחזורית של חלקיקים תת אטומיים כמו בוזונים וכו' האם הכוונה כאן לחלקים שמרכיבים פרוטון של אטום? תודה. בעבר ראיתי טבלה שהזכירה לי בצורותה את הטבלה המחזורית של היסודות הכימיים, לכן אני שואל על טבלה מחזורית בהקשר של חלקיקים תת אטומיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם קרון חשמלי משתלם בכלל?

רכבת ישראל רכשה לאחרונה 330 קרונות חשמליים. מאחר שקרון חשמלי צורך חשמל שמיוצר על ידי שריפת דלק, האם עדיין משתלם מבחינה סביבתית להפעיל קרון חשמלי? מיכאל.צבאן • שיחה • ז' באב ה'תשע"ח • 10:46, 19 ביולי 2018 (IDT)

חישמול מסילות רכבת. אגב, לדעתי צריך להיות "חשמול". --איש המרק - שיחה 11:06, 19 ביולי 2018 (IDT)