ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון330
תגובה אחרונה: לפני 7 חודשים מאת אביתרג בנושא גוף חי VS גוף מת
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
מה מנע מהפלסטינים להקים מדינה מבלי לשאול אף אחד?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
הרי לא צריך כל כך הרבה: מוסדות עם פקידים, בית דפוס שידפיס מטבע מקומי, הדפסת וחלוקת תעודות זהות לכל תושב, הקמת מנגנון אכיפת חוק, מנגנון גביית מס ובגדול זהו. יתר הדברים זה כבר שאלות טכניות שברגע שיש תקציב מסודר ויש אכיפה כבר יסתדר בהינתן רצון.
האם ישראל מנעה בפעול הקמה של מוסדות מהסוג המצוין? ―אנונימי לא חתם
- הם הקימו מדינה באופן רשמי ב-1988 - ראה הכרזת העצמאות הפלסטינית - בלא דבר מאלה. יש לציין כי הרשות מעניקה תעודות זהות מאז אוסלו ויש להם מנגנוני אכיפת חוק מאז. גביית המסים והנפקת המטבע הם בידי ישראל מסיבות אחרות - הכלכלה הפלסטינית שלובה בכלכלה הישראלית ואין הגיון כלכלי למטבע עצמי, וישראל שולטת בייבוא לרשות, שעובר דרך שטח ישראל או מעברים בשליטת ישראל (ברצועת עזה ישראל באמת לא גובה מכסים). איש עיטי - הבה נשיחה 11:01, 12 בינואר 2024 (IST)
- יש לנו ערך על ריבונות. לשם השוואה, מדינת ישראל בוחרת לאכוף את חוסר ריבונותה של הרשות הפלסטינית במזרח ירושלים. ריבונותה של הרשות הפלסטינית גם שטח A מוטלת בספק החל מימי חומת מגן. עוד השוואות מעניינות מהשנים האחרונות: קטלוניה היא חבל ארץ אוטונומי בספרד שניסה להכריז על עצמאות. באותה שנה רצו גם הכורדים בעיראק להשיג עצמאות וגם זה לא הסתייע בידם. לעומת זאת, בשנת 2011 קיבלה דרום סודאן את עצמאותה (ומאז הספיקה לפרוץ בה מלחמת אזרחים. אבל לאחרונה יש מלחמה כזו (אנ') גם בסודאן עצמה). Tzafrir - שיחה 12:04, 12 בינואר 2024 (IST)
- פרט "שולי"- תעודות הזהות ש"הרשות הפלסטינית מדפיסה לאזרחיה" הן עם תרגום לעברית, כדי שיוכלו להיבדק ע"י חיילים ישראלים... לא בדיוק עצמאות, בלשון המעטה שבהמעטה...--2A00:A041:26E4:3E00:5DC4:54AF:65F5:AAFB 16:42, 12 בינואר 2024 (IST)
- מעבר לעובדה שטכנית הם כן מעמידים פנים שהם מדינה, הבעיה העיקרית שלהם היא שאינם פלסטינים ואינם עם. הם פזורה ערבית שמסורה לעניין אחד בלבד: רצח יהודים וגזילת אדמתם. עקב כך, הקמת מדינה מתפקדת היא פשוט עניין בלתי חשוב בעיניהם. הם לא רוצים מדינה משלהם, הם רוצים להרוס את שלנו. Virant (שיחה) 16:50, 12 בינואר 2024 (IST)
- לדעתי ראוי להימנע מפשטנות ופסקנות יתר בהגדרות של 'עם' ובהתייחסות לקבוצה של אנשים כבעלת תכונה (רעה) משותפת או תכנית משותפת. אין לדעתי מקום להכללה וגזענות בויקיפדיה, גם בעת טרור ומלחמה חשוב לדייק כאן בהבחנה. Nirts - שיחה 17:51, 12 בינואר 2024 (IST)
- אני מסכים עם קודמי. ראוי לציין שהפלסטינים אף פעם לא שלטו בשטח כלשהו, חוץ אולי משלטון החמאס ברצועת עזה. ועוד משהו, במשחק של הכחשת היות האחרים עם, היינו גם אנחנו, שנים רבות אנשים רבים הכחישו את קיום העם היהודי, טענו שמדובר בקהילה דתית בלבד. עד היום יש כאלה המכחישים את קיום העם היהודי, וחלק מהמכחישים הם יהודים, קוסמופוליטים או משיחיסטים. בברכה. ליש - שיחה 18:03, 12 בינואר 2024 (IST)
- מה הקשר לגזענות? הם לא גזע, הם קבוצת בני אדם שמשתייכים לאומה הערבית, ועברו בארץ ישראל, לא מאז ומקדם. מאז שהם מחנכים את ילדיהם לשנאת ישראל ולרצח העם היהודי, ביתר שאת מאז הסכמי אוסלו, ההכללה שציינתי נכונה ותקפה לרובם המוחלט. מי שרואה במה שכתבתי גזענות, מוטב שיבדוק את עצמו. Virant (שיחה) 18:10, 12 בינואר 2024 (IST)
- הם קוראים לעצמם עם. רוב העולם קורא להם עם. אז יכול להיות שהם באמת עם (פלסטינים). יש אמנם פזורה, אבל יש מליונים בעזה ובגדה. אז יש טריטוריה (הגדה המערבית ורצועת עזה, שבהן הם הרוב המאוד ברור), שפה, דת , היסטוריה (של לפחות מאה שנים, עם מורשת של הרבה יותר). ר’ לאומיות. יכול להיות שהם מחנכים את ילדיהם לרצח עם. יכול להיות שהם אפילו מחנכים את ילדיהם שפיצה עם אננס היא מאכל סביר. אבל זה כלל לא רלוונטית לשאלת היותם עם. Tzafrir - שיחה 03:32, 13 בינואר 2024 (IST)
- הם עם באותו מובן שהסעודים/ירדנים/סורים/לבנונים/עיראקים/"כוותים"/"בחריינים"/"אמירתיים"/"קטרים"/"עומאנים" הם עם. שפה, דת? הדברים הללו צריכים להבדיל אותם מאשר בני הקבוצה האתנית הערבית, לא מבני עם אחר. (לעומאן ובית סעוד יש היסטוריה אמיתית, אבל אין עם נפרד, ומצרים זה מקרה יותר סבוך). איש עיטי - הבה נשיחה 20:52, 13 בינואר 2024 (IST)
- מה דעתם על נבחרת הכדורגל הלאומית שלהם? אוהדים אותה? כאן לא מדובר על הנחתה מלמעלה אלא על אהדה עממית. אתה מוזמן לראות את האהדה שמקבלות נבחרות כדורגל פופולריות באזור. Tzafrir - שיחה 21:21, 13 בינואר 2024 (IST)
- מדד מעניין יש לך. איש עיטי - הבה נשיחה 21:36, 13 בינואר 2024 (IST)
- מה דעתם על נבחרת הכדורגל הלאומית שלהם? אוהדים אותה? כאן לא מדובר על הנחתה מלמעלה אלא על אהדה עממית. אתה מוזמן לראות את האהדה שמקבלות נבחרות כדורגל פופולריות באזור. Tzafrir - שיחה 21:21, 13 בינואר 2024 (IST)
- הם עם באותו מובן שהסעודים/ירדנים/סורים/לבנונים/עיראקים/"כוותים"/"בחריינים"/"אמירתיים"/"קטרים"/"עומאנים" הם עם. שפה, דת? הדברים הללו צריכים להבדיל אותם מאשר בני הקבוצה האתנית הערבית, לא מבני עם אחר. (לעומאן ובית סעוד יש היסטוריה אמיתית, אבל אין עם נפרד, ומצרים זה מקרה יותר סבוך). איש עיטי - הבה נשיחה 20:52, 13 בינואר 2024 (IST)
- הם קוראים לעצמם עם. רוב העולם קורא להם עם. אז יכול להיות שהם באמת עם (פלסטינים). יש אמנם פזורה, אבל יש מליונים בעזה ובגדה. אז יש טריטוריה (הגדה המערבית ורצועת עזה, שבהן הם הרוב המאוד ברור), שפה, דת , היסטוריה (של לפחות מאה שנים, עם מורשת של הרבה יותר). ר’ לאומיות. יכול להיות שהם מחנכים את ילדיהם לרצח עם. יכול להיות שהם אפילו מחנכים את ילדיהם שפיצה עם אננס היא מאכל סביר. אבל זה כלל לא רלוונטית לשאלת היותם עם. Tzafrir - שיחה 03:32, 13 בינואר 2024 (IST)
- מה הקשר לגזענות? הם לא גזע, הם קבוצת בני אדם שמשתייכים לאומה הערבית, ועברו בארץ ישראל, לא מאז ומקדם. מאז שהם מחנכים את ילדיהם לשנאת ישראל ולרצח העם היהודי, ביתר שאת מאז הסכמי אוסלו, ההכללה שציינתי נכונה ותקפה לרובם המוחלט. מי שרואה במה שכתבתי גזענות, מוטב שיבדוק את עצמו. Virant (שיחה) 18:10, 12 בינואר 2024 (IST)
- לפי צבי מסיני רבים מהפלסטינים אם לא רובם הם שומרונים-יהודאים-נוצרים שעברו ערביזציה ומאוחר יותר גם אסלאמיזציה. לדעתי בספרו "ההתחברות" יש ראיות בלשניות, אנתרופולוגיות וארכאולוגיות די חזקות לטענותיו. ―אנונימי לא חתם 21:05, 13 בינואר 2024 (IST)
- אז מה? גם אם זה נכון, זה לא משנה את המצב. מבחינתם הם ערבים/פלסטינאים/פלסטינאצים (מחק את המיותר) וזהו. 2A0D:6FC0:9DF:9E00:2883:532:2D0D:BD7B 23:48, 13 בינואר 2024 (IST)
- האחרון מיותר בהחלט וראוי היה שלא ייכתב. Tzafrir - שיחה 08:39, 14 בינואר 2024 (IST)
- מדוע? האם יש לך צל של ספק שיש רבים בעם הפלסטיני שרוצים במחיקת העם היהודי גם במחיר גבוה?
- @Tzafrir, אם רוב מוחלט של הפלסטינאים (82% בגדה, 57% ברצועה) תומך בטבח ה-7 באוקטובר, הם קנו את הכינוי הזה ביושר. די להתייפיף. שמש מרפא - שיחה 09:36, 14 בינואר 2024 (IST)
- אני מצפה לכתיבה עניינית כדי לשמור על דיון ענייני. כינויים מהסוג הזה עוזרים להוציא קיטור אבל לא מקדמים דיון ענייני. מעבר לכך, כלל האצבע שלי הוא שכשמישהו צריך להשוות משהו לנאצים, זה אומר שהוא לא הצליח למצוא השוואה מתאימה יותר. היו כמה וכמה מעשי טבח יותר קרובים גאוגרפית וכרונולוגית שאותם לא טרחנו להשוות לנאצים. Tzafrir - שיחה 10:41, 14 בינואר 2024 (IST)
- יש תועלת מסוימת גם בכתיבה כזאת, היא מעידה על הכותב, על עולם המושגים שלו ועל הידע שיש לו או שאין לו. בדרך כלל המשתמשים במילה "נאצי" כלל לא מודעים למשמעותה (נאציונל סוציאליסטי), הם רק יודעים ש"נאצי" זה רע ורוצים להגיד משהו רע על אחרים. ניחא. בברכה. ליש - שיחה 10:52, 14 בינואר 2024 (IST)
- תודה על הפרשנויות. הכוונה פשוטה מאוד - מדובר באנשים שמחזיקים באידאולוגיה של מחיקה רצחנית של העם היהודי. זה ענייני - כשמשתמשים בזה באופן ענייני. לגבי השיוך - השיוך של "נאצי" לאידאולוגיה רצחנית של של רצח עם שימושי ונפוץ הרבה יותר מאשר הימלטות ל"נאצי" במובן "נציונל סוציאליסטי". "פלסטינאצים", כפשוטו - פלסטינים שמחזיקים באידאולוגיה של מחיקה רצחנית של העם היהודי.
- האבחנה השימושית היידה שעלתה מהביקורת היא זו של ספריר, שעל אף הטעויות האחרות שלו כתב ובצדק שלפלסטינאצים אין בעייה עם מוצא יהודי, ואם היהודים היו מתאסלמים הסכסוך (אולי) היה נמחק.
- @Tzafrir, מה שחשוב כאן זה לא הקרבה הכרונולוגית או הגיאוגרפית (ולמה היא משנה בכלל?) מה שחשוב זה הקו המתוח בין האנטישמיות הקלאסית בת אלפי השנים, בין הביטוי המפלצתי שהיא קבלה בשנות השלושים, ובין האנטישמיות החדשה שהיא הדובר הבולט ביותר של זו הישנה. כולן אדרות חדשות לאותה הגברת.
@אריה ענבר, אתה מבלבל בין מקור מילה לבין משמעותה הנוכחית, גם המשתמשים במילהג'יהאד לא מודעים למשמעותה (מאמץ למען הדת), אבל זה לא מאד משנה - כי הם מתכוונים, מן הסתם, למובן המודרני של מלחמת דת איסלאמית.
למעשה, אתה שוגה גם בפרשנות למקורה של המילה, כי מעולם לא התייחסה לאידאולגיה סוציאליסטית-לאומית ככלל, אלא רק למפלגה הנאצית ולספיחיה שהשתמשו ברעיונות ושמות דומים. למעשה, המפלגה של אדווארד בנש נקראה "המפלגה הלאומית הסוציאלסטית", אז בעיניך בנש והיטלר חוסים תחת אותה הגדרה? התשובה היא ש"נאצי" משמעותו כמובן תומך נאציזם, לא "נאציונל סוציאליסטי". שמש מרפא - שיחה 23:57, 14 בינואר 2024 (IST)- החמאס הוא דוגמה לאנטישמיות ישנה שלפני הנאצים. הדת היהודית מפריעה להם. אם במקרה מחר בבוקר כולנו היינו מתאסלמים, זה היה פותר להם את הבעיות. הנאצים רצו לחסל את הגזע היהודי. וסליחה שאני גורר את כולם כאן לדיון בעיקרי האמונה שלהם. Tzafrir - שיחה 00:27, 15 בינואר 2024 (IST)
- שמש מרפא, אני מברך אותך על מאמציך ללמוד סוגיה בהיסטוריה של אירופה. טוב, שהתחלת לקרוא על מפלגות באירופה, אך שים לב, שאתה לא בקיא בכך, אתה רק מתחיל, לכן מועד לשגיאות. המפלגה של בנש לא הייתה כדבריך נציונל סוציאליסטית, היא הייתה Czech National Social Party (המפלגה הסוציאלית הצ'כית), סוציאלית ולא סוציאליסטית ונוסדה בשלהי המאה ה-19. בערך האנגלי על מפלגה זו כתוב בתחילתו Not to be confused with Czech National Socialist Party (לא לבלבל עם המפלגה הצ'כית הנציונל סוציאליסטית) וגם המפלגה הזאת חסרת קשר לבנש ולהיטלר, היא נוסדה ב-2005. יש כמובן מפלגות נוספות במדינות שונות עם שמות דומים סביב "נציונל סוציאליזם", אך רק המפלגה הגרמנית של היטלר זכתה לכינוי "נאצים" וזה בגלל אנטגוניזם של ראשי תיבות מול מפלגות גרמניות אחרות - אז נאציזם נוגע רק למפלגתו של היטלר ולמפלגות לווין שלה. לעצם העניין, בין חמאס ובין נאציזם יש המון הבדלים, למשל חמאס מפלגה דתית והנאציזם היה אנטי דתי. ההשוואה בין הפלסטינים למיניהם לנאצים שגויה לגמרי, כי לפלסטינים יש מפלגות/זרמים שונים, לעתים בעלי אוריאנטציה מנוגדת. אין מקום לנסות לבסס את השגיאה שלך על בסיס שגיאתם של אחרים במילה אחרת. אני שוב מברך אותך על תחילת לימודיך בנושא, אך שים לב, זאת רק התחלה ועליך להוסיף עוד הרבה ידע לפני שתצא לפולמוסים בנושא. בברכה. ליש - שיחה 04:39, 15 בינואר 2024 (IST)
- זה לא נכון בציבור ההבנה של המילה נאצי אחרת וזה מה שקובע
- כה אמר האלמוני! אם יהיה רוב לסבורים שאחד ועוד אחד שווה שנים עשר, האם זו תהיה האמת? גם אם הרוב סבור ששתי שקל זה נכון, השגיאה לא הופכת לעובדה נכונה, היא רק הופכת לשגיאה נפוצה. בברכה. ליש - שיחה 14:49, 15 בינואר 2024 (IST)
- @אריה ענבר ברצינות? ההגדרה שלך ל"נאצי" זה "לאומן-סוציאליסט"?! 185.182.71.27 23:50, 10 בפברואר 2024 (IST)
- אתה מודע לזה שבשפה וזה ניגוד למתמטיקה, איך שמילה נתפסת בציבור מגדיר את המשמעות שלה. אולי לא נעים לך להודות בטעות. כן זה מה שנראה לי.
- בשימוש בהקשר של הפלסטינים "נאצי" הוא מי שרוצה להשמיד את כל היהודים (או את רובם, בבת אחת או ב"תורת השלבים") ולא בוחל באכזריות ברמות של הנאצים כדי לממש את המטרה. ראיות שנתפסו על ידי צה"ל במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל מעידות שבחמאס מעריצים את היטלר ורואים בנאצים מודל לחיקוי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:58, 15 בינואר 2024 (IST)
- ואני מבין שהיבריס והתנשאות הם מתחביביך. כדרכם של מתנשאים אתה נהנה לתת ציונים לאחרים ולתהיימר להכיר את היקפי הידע שלהם. תהנה.
ההבדל בין "סוציאלית" ל"סוציאליסטית" הוא בעיקר לשוני. בכל אופן לא הבנתי על מה הויכוח - אתה רק מוכיח שנאצי=תומך נאציזם ולא "סוציאליזם לאומי". לא ברור לי למה אתה נתפס לאטימולוגיה לא רלוונטית. לגבי ההשוואה בין חמאס והנאצים, כשם שההשואה בין חמאס לדאע"ש לא מנסה לשוות קשר מעשי בין הארגונים, שיש ביניהם הבדלים רבים (וחמאס אף נלחם בדעא"ש בעבר), כך ההשוואה לנאצים באה להדגיש את היסוד הזהה, על אף קיומם של ההבדלים. ההשוואה בשני המקרים נועדה להדגיש קשר רעיוני. האנטישמיות לובשת צורות שונות במהלך ההיסטוריה, והחדשה היא צורתה העדכנית של הישנה, והיא רצחנית וחייתית בדיוק כמוה, גם אם הצורה שונה. אין לזה קשר למאפיין האתאיסטי של הנאצים (שקיומו שנוי במחלוקת, והוא בוודאי אינו מאפיין מרכזי), או למאפיינים מהותיים יותר כמו תורת הגזע הנאצית, כי כל אלה רק היו צורות ביטוי לשנאה התהומית שקיימת כבר אלפי שנים. אז בשנות האלפיים צורת הביטוי שלה התעדכנה שוב, אבל הבסיס זהה והתוצאה של רצח עם אכזרי מעין כמוהו - זהה. אגב, מסיבה זו לדעתי ההשוואה לדעא"ש הרבה פחות מהותית, כי הללו עסקו בעיקר במלחמת דת פנים-מוסלמית. שמש מרפא - שיחה 09:11, 17 בינואר 2024 (IST)- אני מנסה להבין מהי המהות הזו. אם לדוגמה יש אנשים שחושבים שמי שלא נמנה עם הזרע המקודש של עמם, הוא נחות, האם יש כאן קרבה אידאולוגית רבה יותר לאותה מהות אידאולוגית? Tzafrir - שיחה 10:29, 17 בינואר 2024 (IST)
- לא ברור לי מאיזה כיוון בדיוק דחפת את זה לכאן. אם לדוגמה יש שבט אפריקאי שמאמין כמה אלפי שנים ברעיון של היותו העם הנבחר, אך ללא כל משמעות קונקרטית (כמו ג'יהאד למשל), זו אמונה דתית לגטימית לחלוטין, ובוודאי שאין לה דבר עם נאציזם. מי שירצה לפתוח בקמפיין נגדם יעדיף להתייחס לזה במונחים שליליים, כמו "נחות". סביר להניח שיהיו אנשים שלא יאהבו את זה, ואולי זה חלילה לא מתיישב גם האמונות הליברליות המודרניות, אבל איך נאמר, ישבבכל זאת קצת דרך.
בהנחה שהתכוונת ליהדות, משמעות ייחודו עם ישראל מבחינתה (שאגב אינו קורלטיבי לחלוטין עם גזע אתני כלשהו, ע"ע גרות) היא בעיקר מערכת ענפה של 606 מצוות נוספות + שלל איסורים ומצוות דרבנן. שמש מרפא - שיחה 10:56, 18 בינואר 2024 (IST)
- לא ברור לי מאיזה כיוון בדיוק דחפת את זה לכאן. אם לדוגמה יש שבט אפריקאי שמאמין כמה אלפי שנים ברעיון של היותו העם הנבחר, אך ללא כל משמעות קונקרטית (כמו ג'יהאד למשל), זו אמונה דתית לגטימית לחלוטין, ובוודאי שאין לה דבר עם נאציזם. מי שירצה לפתוח בקמפיין נגדם יעדיף להתייחס לזה במונחים שליליים, כמו "נחות". סביר להניח שיהיו אנשים שלא יאהבו את זה, ואולי זה חלילה לא מתיישב גם האמונות הליברליות המודרניות, אבל איך נאמר, ישבבכל זאת קצת דרך.
- אני מנסה להבין מהי המהות הזו. אם לדוגמה יש אנשים שחושבים שמי שלא נמנה עם הזרע המקודש של עמם, הוא נחות, האם יש כאן קרבה אידאולוגית רבה יותר לאותה מהות אידאולוגית? Tzafrir - שיחה 10:29, 17 בינואר 2024 (IST)
- זה לא נכון בציבור ההבנה של המילה נאצי אחרת וזה מה שקובע
- אז מה? דוקטור למתמטיקה, איפה החשיבה הלוגית שלך? אם יש בין החאמסניכים מעריצים של היטלר, זה הופך את הפתחניכים לנאצים? הקשרים כאלה מביישים ילדי כיתה בי"ת. זה כמו להגיד שבגלל בנצי גופשטיין כולנו, כל היהודים בישראל כהניסטים. מי שזאת רמתו השכלית, זב"שו, אבל אתה? זה לא לכבודך. בברכה. ליש - שיחה 16:43, 15 בינואר 2024 (IST)
- א. בתגובתי הסברתי למה המינוח "נאצי" בהקשר לפלסטינים מתכוון, ושהוא מתייחס לאנטישמיות הרצחנית ולא לחלקים אחרים באידאולוגיה של היטלר שתאמו יותר לאירופה (למשל: הפלסטינים לא חושבים שצריך לכבוש את רוסיה ולשעבד את הסלאבים). ב. הבאתי דוגמה לכך שיש פלסטינים שהם במוצהר נאצים וראיות שנמצאו לכך לאחרונה. יש גם ראיות אחרות, ותיקות הרבה יותר, שמראות שהתמיכה בנאציזם לא מוגבלת רק לחמאס, אלא נפוצה בכלל החברה הפלסטינית, כולל בפת"ח וכולל בפרסומים של הרש"פ. ג. עוד אציין שסקרים שנעשו בקרב הפלסטינים לאחר טבח 7 באוקטובר הראו 60%–85% תמיכה (תלוי בסקר) במעשי הזוועות שביצעו המחבלים הפלסטינים (ולצידם היה המון עזתי ש"תפס טרמפ" ופעל לצד המחבלים) ומבחינתי מי שתומך במה שעשה בחמאס ושות' ב-7 באוקטובר בהחלט עונה על הקריטריון ללהיות פלסטינאצי. ד. אז נכון לא כל הפלסטינים הם פלסטינאצים אבל רובם כן, ולהתעלם מכך לא יפתור שום בעיה ולא יקדם שום שלום או דו-קיום. דווקא הכרה בחומרת הבעיה וגיבוש תוכנית יסודית של דה-נאציפקציה בקרב הפלסטינים היא זו שיכולה לתרום לשלום עתידי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:50, 16 בינואר 2024 (IST)
- נכון. אצלנו, לדוגמה, אין תמיכה של 60% מהציבור ברעיון של השמדת כל העזתים. Tzafrir - שיחה 23:58, 16 בינואר 2024 (IST)
- Tzafrir ההשוואה שעשית שגויה מהיסוד שלא לומר מקוממת.
- אצלם השנאה וההסתה להרג יהודים היא מטרה, זה ממוסד וככה מתחכנכים מגיל אפס.
- בנוסף, עד 7/10 רוב הציבור הישראלי היה שבוי בקונספציה ולא תמך בטרנספר ובוודאי שלא בהשמדת העזתים. התמיכה הנוכחית היא תוצאה של התפכחות והתפשטות הבנה שאין פרטנר. גם אחרי ההתפחכות לא חושב שיש תמיכה כזו להשמדת העזתים אלא לכל היותר לטרנספר. 37.60.46.70 11:10, 18 בינואר 2024 (IST)
- נכון. אצלנו, לדוגמה, אין תמיכה של 60% מהציבור ברעיון של השמדת כל העזתים. Tzafrir - שיחה 23:58, 16 בינואר 2024 (IST)
- א. בתגובתי הסברתי למה המינוח "נאצי" בהקשר לפלסטינים מתכוון, ושהוא מתייחס לאנטישמיות הרצחנית ולא לחלקים אחרים באידאולוגיה של היטלר שתאמו יותר לאירופה (למשל: הפלסטינים לא חושבים שצריך לכבוש את רוסיה ולשעבד את הסלאבים). ב. הבאתי דוגמה לכך שיש פלסטינים שהם במוצהר נאצים וראיות שנמצאו לכך לאחרונה. יש גם ראיות אחרות, ותיקות הרבה יותר, שמראות שהתמיכה בנאציזם לא מוגבלת רק לחמאס, אלא נפוצה בכלל החברה הפלסטינית, כולל בפת"ח וכולל בפרסומים של הרש"פ. ג. עוד אציין שסקרים שנעשו בקרב הפלסטינים לאחר טבח 7 באוקטובר הראו 60%–85% תמיכה (תלוי בסקר) במעשי הזוועות שביצעו המחבלים הפלסטינים (ולצידם היה המון עזתי ש"תפס טרמפ" ופעל לצד המחבלים) ומבחינתי מי שתומך במה שעשה בחמאס ושות' ב-7 באוקטובר בהחלט עונה על הקריטריון ללהיות פלסטינאצי. ד. אז נכון לא כל הפלסטינים הם פלסטינאצים אבל רובם כן, ולהתעלם מכך לא יפתור שום בעיה ולא יקדם שום שלום או דו-קיום. דווקא הכרה בחומרת הבעיה וגיבוש תוכנית יסודית של דה-נאציפקציה בקרב הפלסטינים היא זו שיכולה לתרום לשלום עתידי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:50, 16 בינואר 2024 (IST)
- זה שיש פלסטינאצים לא אומר שכל הפלסטינים פלסטינאצים. אבל מדובר באחוז "מכובד" של לפחות 60-70% לפי העיתונות.
- יש תועלת מסוימת גם בכתיבה כזאת, היא מעידה על הכותב, על עולם המושגים שלו ועל הידע שיש לו או שאין לו. בדרך כלל המשתמשים במילה "נאצי" כלל לא מודעים למשמעותה (נאציונל סוציאליסטי), הם רק יודעים ש"נאצי" זה רע ורוצים להגיד משהו רע על אחרים. ניחא. בברכה. ליש - שיחה 10:52, 14 בינואר 2024 (IST)
- אני מצפה לכתיבה עניינית כדי לשמור על דיון ענייני. כינויים מהסוג הזה עוזרים להוציא קיטור אבל לא מקדמים דיון ענייני. מעבר לכך, כלל האצבע שלי הוא שכשמישהו צריך להשוות משהו לנאצים, זה אומר שהוא לא הצליח למצוא השוואה מתאימה יותר. היו כמה וכמה מעשי טבח יותר קרובים גאוגרפית וכרונולוגית שאותם לא טרחנו להשוות לנאצים. Tzafrir - שיחה 10:41, 14 בינואר 2024 (IST)
- האחרון מיותר בהחלט וראוי היה שלא ייכתב. Tzafrir - שיחה 08:39, 14 בינואר 2024 (IST)
- אז מה? גם אם זה נכון, זה לא משנה את המצב. מבחינתם הם ערבים/פלסטינאים/פלסטינאצים (מחק את המיותר) וזהו. 2A0D:6FC0:9DF:9E00:2883:532:2D0D:BD7B 23:48, 13 בינואר 2024 (IST)
- יש חוסר לוגיקה בתשובתך. אתה טוען שמרבית הפלסטינים הם "פלסטינאצים" ושיש הוכחות לכך, אבל לא הבאת שום הוכחה, אפילו לא הוכחת שהמושג קיים (איפה המקורות? בערוץ 14?). המושג מטופש לחלוטין ויוצא מתוך הנחה שגויה שעיקר התורה הנאצית הייתה רציחת יהודים. לנאצים היה תפקיד נכבד ברדיפת ורצח יהודי אירופה, אך זה לא היה עיסוקם העיקרי. מכאן אתה מגיע למסקנה חסרת יסוד, שמי שרוצח/רודף יהודים הוא נאצי. אלה שטויות, יהודים נרצחו/נרדפו במהלך דורות רבים על ידי אנשים שלא היה להם שום קשר לנאצים. חאמסניכים הוכיחו שהם רצחניים, אנסים ושודדים - מה זה קשור לנאצים? אגב, נאצים לא אנסו יהודיות, הם בחלו בהן. כמו שצפריר העיר לך, יש דוגמאות טובות יותר וקרובות יותר להתנהגות החמאס, למשל המדינה האסלאמית, למשל מחתרת מאו-מאו, למשל בוקו חראם, אבל אתה נצמד לקישור השגוי לנאצים. למה? מה שמרגיז זה שזאת התנהגות המחקה את ההתנהגות המטופשת של האנטישמים והנאצים, כן, הנאצים, שהאשימו את היהודים ביודאו-קומוניזם. הם האשימו את רוטשילד בקומוניזם, כמו שאתה מאשים את הפנטים המוסלמים באתאיזם נאצי. זה לא מצחיק, זה עצוב. בברכה. ליש - שיחה 21:26, 16 בינואר 2024 (IST)
- א. הבאתי כהוכחה את הסקרים שמביעים תמיכה רחבה בטבח 7 באוקטובר מצד הפלסטינים ותוכל למצוא רפרנסים בערך הנ"ל. הוכחות נוספות לתמיכה של הפלסטינים בנאצים קיימות בערכים העוסקים באנטישמיות, במיין קאמפף (ספר פופולרי למדי בקרב הפלסטינים) וכמובן אמין אל-חוסייני ששיתף פעולה עם היטלר בעצמו. ב. כבר הבהרתי שכאשר קוראים לפלסטינים "נאצים" מתכוונים רק להקשר של שנאת יהודים רצחנית ורצון להשמידם בכל מחיר, ולא לשאר הרכיבים באידאולוגיה הנאצית שמתאימים לקונטקסט האירופי (שעבוד הסלאבים, אתאיזם ואאוגנטיקה). המונח "נאצי" הפך לסמל לשנאה האולטימטיבית ליהודים והתמיכה הקיצונית ביותר בהשמדתם, בהקשר זה הוא מיושם על הפלסטינים ולא בהקשרים אחרים. ג. הזכרת רוצחים אכזריים בהיסטוריה, ובפרט רוצחים אכזריים אסלאמיסטים כמו דאע"ש. אז כן, את הפלסטינים גם משווים לדאע"ש בעקבות מה שהם עשו. בחודשים הראשונים ללחימה דובר צה"ל דניאל הגרי הרבה להשתמש במונח "חמאס-דאעש" כולל בתדריכים באנגלית (Hamas-ISIS). אחד לא שולל את השני. ד. לא אני המצאתי את הביטוי "פלסטינאצים" ואני לא הראשון ולא היחיד שמשווה את טבח 7 באוקטובר לפוגרום נאצי באופיו. תוכל למצוא שפע התבטאויות מצד אנשי ציבור שמשתמשות במונח הזה וקובעים שחמאס הוא ארגון נאצי, ושהטבח שעשה היה טבח נאצי. למשל: דובר רשמי של מערך ההסברה הלאומי שאמר בהצהרה רשמית:
On October 7th Hamas perpetrated an act of genocide on Israeli soil. Its death squads executed a campaign of systematic extermination with a clear mission to murder as many Israelis as possible as sadistically as possible. It was an act of genocide perpetrated with Nazi-like cruelty and Nazi-like efficiency in the service of a Nazi-like ideology. The only reason Hamas didn't succeed in committing further genocide is because our security forces stopped it.
— –Eylon Levi, Israel’s official-statement regarding South Africa’s support of Hamas genocide and October 7th massacre and its vile attempt to prosecute Israel for defending itself קישור:History will judge South Africa harshly for its decision to advocate for the devil, סרטון בערוץ "AIJAC", באתר יוטיוב (אורך: 04:24).
- אנשי ציבור נוספים התייחסו למבצעי הטבח ותומכיהם כנאצים. למשל: "לכתוש את האויב הנאצי" מאת נפתלי בנט. אבל גם הוא לא היה הראשון. אם נלך אחורה ל-1936 נמצא את הציטוט הבא של ברל כצנלסון: ”...ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח - אל ידע מצפוננו שקט” (נאום 1 במאי 1936; פורסם ב"דבר" 4 במאי 1936). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:12, 16 בינואר 2024 (IST)
- אם אתה צריך להביא ציטוט כזה משנת 1936, מצבך גרוע. עמיתיו של בארי השוו באותו הזמן גם את הפשיסטן אבא אחימאיר וחבריו לנאצים. ע"ע רצח ארלוזורוב. Tzafrir - שיחה 00:10, 17 בינואר 2024 (IST)
- אנשי ציבור נוספים התייחסו למבצעי הטבח ותומכיהם כנאצים. למשל: "לכתוש את האויב הנאצי" מאת נפתלי בנט. אבל גם הוא לא היה הראשון. אם נלך אחורה ל-1936 נמצא את הציטוט הבא של ברל כצנלסון: ”...ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח - אל ידע מצפוננו שקט” (נאום 1 במאי 1936; פורסם ב"דבר" 4 במאי 1936). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:12, 16 בינואר 2024 (IST)
- הדיון הזה מזכיר לי את המקרה הזה מ-2016, שנראה שמדובר באזרחית ישראלית.
- ראו אינדוקציה ודדוקציה. בברכה. ליש - שיחה 12:51, 17 בינואר 2024 (IST)
איפה אפשר להשיג עותק בעברית של איגרת ירמיהו?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: טופל
מצאתי עותק באנגלית יחד עם ספר ברוך ב Amazon אבל אני מחפש עותק של הספר הזה בלבד בעברית. תודה. ―אנונימי לא חתם 23:54, 12 בינואר 2024 (IST)
חוק השבות
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
אם הבנתי נכון יש קטע מוזר בחוק:
אם מישהו נולד לבית יהודי, ומתנצר אז הוא לא זכאי לעלות לארץ. אבל אם מישהו הוא בן של אב יהודי ואם נוצריה, עבר טבילה בילדות - אז הוא כן זכאי לעלות לארץ.
האם זה נכון?
- נכון. מי שהמיר דתו מיהדות לדת אחרת הכריז במפורש על התנתקותו מהעם היהודי, ולכן אינו זכאי להטבות חוק השבות. מי שנולד כלא יהודי לפי ההלכה אך אביו יהודי הוא בעל זיקה ללאום היהודי, , ולכן זכאי להטבות חוק השבות. דוד שי - שיחה 17:54, 13 בינואר 2024 (IST)
למה ישראל לא מפעילה טרור דיפלומטי ומשפטי נגדי?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
--2A00:A041:26E4:3E00:3993:9975:56B6:EE45 17:50, 13 בינואר 2024 (IST)
- אין לי מושג למה אתה מתכוון, איך אתה מגדיר "טרור דיפלומטי" ואיך אתה מגדיר "טרור משפטי" (פעם ראשונה שאני נתקל במונח הזה)? תודה. ―אנונימי לא חתם 18:21, 13 בינואר 2024 (IST)
- קריאות לחרם, הצבעות באו"ם, שטיפת מוח באמצעי התקשורת, הפגנות מאורגנות וממומנות, שבוע "אפרטהייד ישראלי" באוניברסיטאות בארה"ב, משטים לרצועת עזה, תביעות בבית הדין הבינלאומי בהאג...--2A00:A041:26E4:3E00:3D1E:F5B3:5A21:93A 23:59, 13 בינואר 2024 (IST)
- ישראל בהחלט מנסה להפעיל השפעה כזו. היא מנסה להפעיל הפגנות וכדומה. היא מנסה לעודד חוקים בכל העולם נגד החרם נגדה. לטעמי בהרבה מקרים הפעולה הזו לא יעילה (לדוגמה: יש לנו שישה משרדים שונים שמתעסקים ביחסי החוץ: משרד החוץ, המשרד לעניינים אסטרטגיים, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, משרד המודיעין, המשרד לשיתוף פעולה אזורי וכמובן גם משרד ראש הממשלה שמאוד מעורב בכל (וזה אחרי שפורק משרד ההסברה). לדוגמה, בעבר יזם המשרד לעניינים אסטרטגיים (שנקרא אז „המשרד לעניינים אסטרטגיים והסברה״, והיה חצי משרה של השר שהיה אחראי גם על המשרד לביטחון פנים, גלעד ארדן) קמפיין כושל בעלות של מאות מיליונים דרך חברת קש. זה לא עבד. Tzafrir - שיחה 08:50, 14 בינואר 2024 (IST)
- "היא מנסה לעודד חוקים בכל העולם נגד החרם נגדה"- זה התגוננות. השאלה היא למה אנחנו אף פעם לא תוקפים?--2A00:A041:26E4:3E00:2449:B13A:DC90:DFC6 09:47, 14 בינואר 2024 (IST)
- יש בארצות הברית שם מוכר לדשא מלאכותי, w:AstroTurf, במקור אחד המותגים בתחום. יש גם מונח אחר לתנועות עממיות שצומחות „מהקרקע״: grassroots. על סמך שני אלו החלו להשתמש שם בהשאלה במונח w:Astroturfing לכל מיני תנועות שמתיימרות לצמוח מלמטה, אבל בפועל הן מלאכותיות. אז נתתי דוגמה למקרה שבו ישראל „תקפה״. ועשתה את זה גרוע. הדבר הכי טוב שישראל תוכל לעשות, זה להיפטר מהצרה הצרורה שיש לנו בגדה המערבית. אין אף מדינה מתקדמת אחרת שמחזיקה כל כך הרבה תושבים דרג ב’. Tzafrir - שיחה 12:22, 14 בינואר 2024 (IST)
- כמובן, כמובן. כל מי שתפס את הראש בזמן שמימדי הטבח, האונס וההתעללות בתושבי עוטף עזה התבררו, מ-7 באוקטובר 2023 ואילך, אוטומטית חשב לעצמו ״כל כך חבל שאין לנו את אותו הדבר ביהודה ושומרון״. Virant (שיחה) 18:25, 14 בינואר 2024 (IST)
- אתה מתכוון למה לא הגישו תביעה נגד החמאס בשל רצח עם? אני חושש שלבית הדין אין סמכות שיפוט על החמאס, שאינו צד באמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם או אמנת האו"ם. מה עוד אתה מציע? שנקים תנועת חרם לתנועת החרם? איש עיטי - הבה נשיחה 18:01, 14 בינואר 2024 (IST)
- לא חמוד, לא הצעתי כלום, שאלתי שאלה. לא חמאס מפעיל את הטרור הדיפלומטי והמשפטי, אלא מדינות, שלחלקן אפילו יש "שלום" עם ישראל, כמו למשל טורקיה ודרום אפריקה.--2A00:A041:26E4:3E00:3DC0:5EF6:EEB6:4F26 23:31, 14 בינואר 2024 (IST)
- יש בארצות הברית שם מוכר לדשא מלאכותי, w:AstroTurf, במקור אחד המותגים בתחום. יש גם מונח אחר לתנועות עממיות שצומחות „מהקרקע״: grassroots. על סמך שני אלו החלו להשתמש שם בהשאלה במונח w:Astroturfing לכל מיני תנועות שמתיימרות לצמוח מלמטה, אבל בפועל הן מלאכותיות. אז נתתי דוגמה למקרה שבו ישראל „תקפה״. ועשתה את זה גרוע. הדבר הכי טוב שישראל תוכל לעשות, זה להיפטר מהצרה הצרורה שיש לנו בגדה המערבית. אין אף מדינה מתקדמת אחרת שמחזיקה כל כך הרבה תושבים דרג ב’. Tzafrir - שיחה 12:22, 14 בינואר 2024 (IST)
- "היא מנסה לעודד חוקים בכל העולם נגד החרם נגדה"- זה התגוננות. השאלה היא למה אנחנו אף פעם לא תוקפים?--2A00:A041:26E4:3E00:2449:B13A:DC90:DFC6 09:47, 14 בינואר 2024 (IST)
- ישראל בהחלט מנסה להפעיל השפעה כזו. היא מנסה להפעיל הפגנות וכדומה. היא מנסה לעודד חוקים בכל העולם נגד החרם נגדה. לטעמי בהרבה מקרים הפעולה הזו לא יעילה (לדוגמה: יש לנו שישה משרדים שונים שמתעסקים ביחסי החוץ: משרד החוץ, המשרד לעניינים אסטרטגיים, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, משרד המודיעין, המשרד לשיתוף פעולה אזורי וכמובן גם משרד ראש הממשלה שמאוד מעורב בכל (וזה אחרי שפורק משרד ההסברה). לדוגמה, בעבר יזם המשרד לעניינים אסטרטגיים (שנקרא אז „המשרד לעניינים אסטרטגיים והסברה״, והיה חצי משרה של השר שהיה אחראי גם על המשרד לביטחון פנים, גלעד ארדן) קמפיין כושל בעלות של מאות מיליונים דרך חברת קש. זה לא עבד. Tzafrir - שיחה 08:50, 14 בינואר 2024 (IST)
- קריאות לחרם, הצבעות באו"ם, שטיפת מוח באמצעי התקשורת, הפגנות מאורגנות וממומנות, שבוע "אפרטהייד ישראלי" באוניברסיטאות בארה"ב, משטים לרצועת עזה, תביעות בבית הדין הבינלאומי בהאג...--2A00:A041:26E4:3E00:3D1E:F5B3:5A21:93A 23:59, 13 בינואר 2024 (IST)
אימפקט של 1.3% על הכלכלה הגלובלית
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
מדובר על השפעת המצור החות'י בים סוף על הכלכלה העולמית:
the impact of the disruption on the global economy showed that it had had a 1.3% impact already
המקור כאן - 
. מה פירוש אימפקט של 1.3% גלובלית, מה מודדים? La Nave 14:20, 14 בינואר 2024 (IST) 
- כנראה ירידה בתוצר GDP הגלובלי
מי הם המפרשים הקראים לתורה ומה הם ספריהם העיקריים?
תודה. ―אנונימי לא חתם 17:05, 14 בינואר 2024 (IST)
- רוב פירושי הקראים לא הגיעו לידינו (או ששרדו מהם שרידים מעטים), למשל: לוי בן יפת הלוי (שרד קטע אחד מפירושן ליהושע), אלחסן המלמד (לא שרד דבר מפירושיו), בן זוטא (לא שרד), סהל בן מצליח הכהן (שרדו קטעים מפירוש נביאים ראשונים), דניאל אלקומייסי, ועוד. יש פירושים ששרדו באופן יותר טוב, למשל: יעקב הקרקסאני (פירושו לתורה השתמר, וממנו יודעים שכתב פירושים נוספים שלא שרדו), יפת בן עלי (ראה בערכו), אהרן בן יוסף הרופא (קישור לפירושו), "ספר העושר" לחכם יעקב בן ראובן, סלמון בן ירוחם, ועוד.
מקווה שעזרתי, Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 22:38, 17 בינואר 2024 (IST)
- בנוסף, פרשנים רבניים רבים מתפלמסים בפירושים שלהם עם מפרשי המקרא הקראים, מה שנותן עוד מקור (אמנם עקיף) לפירושי המקרא הקראיים. אביתר ג' • שיחה • 15:39, 19 בפברואר 2024 (IST)
מה המשמעות של "ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב"?
[עריכת קוד מקור]- [3] (¯`gal´¯) - שיחה 19:32, 14 בינואר 2024 (IST)
- איני פרשן מומחה אבל עם קצת עזרה של גדוילים הסקתי כך:
- "ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה" - בין הנחש לחווה יש שנאה. וכך גם בין הנחשים לבני האדם לנחשים באופן כללי. המתח בין הטוב לרע.
- "הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב" - לעולם האדם יפחד מהנחשים ויהרוג אותם באמצעות דריכה על הראש. והנחש יכיש את האדם בעקב.
- משתמשים נוספים מוזמנים לפרשן. ALPR - שיחה 07:58, 15 בינואר 2024 (IST)
- איני פרשן מומחה אבל עם קצת עזרה של גדוילים הסקתי כך:
- אם קוראים את המשפט כך, הוא קל יותר לקריאה:
ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה ; הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב
- "איבה אגרום בינך לבין האישה ובין זרעך לבין זרעה ; הוא (זרעה) ישופך ראש ואתה תשופנו עקב"
- ―אנונימי לא חתם 12:35, 15 בינואר 2024 (IST)
- אם נקבל את דברי הגדוילים נתמה למה דרוש פירוט היתר —איבה אישית בינך ובין האשה? בתנך פירוט יתר משמעו שהכוונה לדבר אחר/ לא לחזיר. יחשוב כל אחד בעצמו מה מייצג כאן הנחש…
- הגדולים של מי? של הקראים? של הרבניים? של השומרונים? של כותבי מגילות ים המלח? אולי של תרגום השבעים? אולי אפילו של מבקרי המקרא? לא כולם מבינים את התנ"ך אותו דבר; אם מישהו מוסר עצמו להבנה של קבוצה מסוימת מאד ולא מוכן לשקול אפשרויות אחרות, הוא פוגע בעצמו. ―אנונימי לא חתם 17:58, 15 בינואר 2024 (IST)
- אגב, המשפט הקודם הוא „על גחונך תזחל״. לא לגמרי ברור מהסיפור מה היה הנחש לפני צורתו הנוכחית: חיה עם רגליים? לטאה? שרף (אך לא שרף)? הרי ישעיהו בתחילת נבואתו רואה שרפים, וחזקיהו, בערך דור מאוחר יותר, מקצץ את נחש הנחושת. וצריך גם לזכור את גילגמש, הגיבור הבבלי המיתולוגי, שממנו נחש גנב את חיי הנצח. Tzafrir - שיחה 08:27, 17 בינואר 2024 (IST)
- אם נקבל את דברי הגדוילים נתמה למה דרוש פירוט היתר —איבה אישית בינך ובין האשה? בתנך פירוט יתר משמעו שהכוונה לדבר אחר/ לא לחזיר. יחשוב כל אחד בעצמו מה מייצג כאן הנחש…
מה באמת (אבל באמת) המטרה של אירגוני הטרור?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
בטח התשובה הראשונה היא שחמאס קיים בשביל לחסל את ישראל.
אבל לא צריך להיות גאון בשביל להבין שזאת מטרה בלתי מושגת. אין שום סיכוי שישראל תושמד בידי אירגוני טרור. יכול להיגרם נזק, אבל הישות הציונית תתקיים למרות כל ניסיון. ולא משנה כמה שטופי מוח הם מגיל אפס, היגיון בסיסי אומר שאין להם שום סיכוי.
אז מה המטרה באמת? לא "על הנייר", אלא באמת: לשם מה פועל אירגון טרור? ―אנונימי לא חתם
- מתוך הערך חמאס, פסקה שניה:מטרת הארגון על פי אמנת חמאס היא הקמת מדינה פלסטינית אסלאמית תאוקרטית בשטחי ארץ ישראל, "מהנהר עד לים", הכוללים את שטחי מדינת ישראל, (למעט רמת הגולן שכן חמאס תומך בתביעה הסורית לרמת הגולן) כולל יהודה, שומרון וחבל עזה, תחת המוטו: "אללה הוא תכליתה, הנביא הוא דמות המופת שלה, הקוראן הוא החוקה שלה, מלחמת הקודש היא דרכה, והמוות למען אללה הוא הנעלה במשאלותיה".
- וזה שאת או אתה מאמינים שזו מטרה בלתי-מושגת אינה סיבה לא להקים ארגון, לגייס כספים, לגייס פעילים ולנסות להגשים את הרעיון שהם באמת, אבל באמת, מאמינים בו. יעידו על כך אלפי חברות הזנק ברחבי העולם שעוברות תהליך דומה ~רק להבדיל פועלות באופן חוקי ולמטרות טובות~ להגשמת חזונם. ALPR - שיחה 07:39, 15 בינואר 2024 (IST)
- קשה לי להאמין שמנהיגי האירגון כמו סינואר, הנייה, אבו מזרוק וכד' באמת ובתמים חושבים שהפעילות שלהם תוביל להשמדתה של ישראל. כל מוסדות הלימוד, ההיטק, בניית הכבישים, תשתיות מים וחשמל, ערים מודרניות, בורסה וכד' וכד': כל ינטש וכולנו נברח למקום אחר? הרי בחלום הכי הזוי אף אחד לא באמת יכול להאמין שטילים, דקירות ברחוב, חטיפות חיילים ופיצוצים יגרמו לדבר כזה.
- ערבים זוכרים היטב את הצלבנים ותבוסתם אחרי מאות שנים של כיבוש. הם מותחים קו ישיר בין הציונות לקולוניאליזם, מהקולוניאליזם לצלבנים. בקיצור, מנקודת מבטם זה קרה וזה יקרה שוב. ―אנונימי לא חתם
- האם חברי ארגון אצ"ל האמינו שהם הולכים לגרש את הבריטים ממדינת ישראל? האימפריה הבריטית הגדולה? האם חמשת המייסדים של ארגון פת"ח חשבו שהם יצליחו לייסד תנועה עם הכרה בינלאומית? לפעמים ארגונים קטנים כאלו מצליחים לגדול ולהגשים את מטרתם. ―אנונימי לא חתם
- במיוחד כשהתנועות ה"קטנות" מצליחות להעמיד צבא פעיל ומאומן של 20,000 חיילים ומקבלות מימון והדרכה בשפע. חמאס בהחלט יכול להשמיד את ישראל. ―אנונימי לא חתם
- האם חברי ארגון אצ"ל האמינו שהם הולכים לגרש את הבריטים ממדינת ישראל? האימפריה הבריטית הגדולה? האם חמשת המייסדים של ארגון פת"ח חשבו שהם יצליחו לייסד תנועה עם הכרה בינלאומית? לפעמים ארגונים קטנים כאלו מצליחים לגדול ולהגשים את מטרתם. ―אנונימי לא חתם
- ערבים זוכרים היטב את הצלבנים ותבוסתם אחרי מאות שנים של כיבוש. הם מותחים קו ישיר בין הציונות לקולוניאליזם, מהקולוניאליזם לצלבנים. בקיצור, מנקודת מבטם זה קרה וזה יקרה שוב. ―אנונימי לא חתם
- קשה לי להאמין שמנהיגי האירגון כמו סינואר, הנייה, אבו מזרוק וכד' באמת ובתמים חושבים שהפעילות שלהם תוביל להשמדתה של ישראל. כל מוסדות הלימוד, ההיטק, בניית הכבישים, תשתיות מים וחשמל, ערים מודרניות, בורסה וכד' וכד': כל ינטש וכולנו נברח למקום אחר? הרי בחלום הכי הזוי אף אחד לא באמת יכול להאמין שטילים, דקירות ברחוב, חטיפות חיילים ופיצוצים יגרמו לדבר כזה.
- בקצרה, כן, הם רוצים להעלים אותנו מעל פני האדמה. הם יודעים שהם לא יוכלו לנצח בקלות מדינה מודרנית בעלת צבא גדול ומתוחכם, ולכן הם מתחילים בקטן, וכשנותנים להם לגדול מספיק בכך שלא מצליחים לבער גם אותם וגם את האידאולוגיה שלהם ובסיס האמונה שלהם, הם מתעצמים וממשיכים הלאה לדברים גדולים יותר, לצד צימאון הדם שלהם שרק הולך וגדל. חמאס של שנות ה2000 המוקדמות לא יסתפק בהשלכת אבנים וסכיניאדה כמו בשנות ה80, וחמאס של 2023 לא יסתפק רק בפיגועי התאבדות וירי רקטי כמו בשנות ה2000 המוקדמות.
- גם הארגון שפעם קרא לעצמו "אל-קעידה בעירק" התחיל בקטן (טוב, בסטנדרטים של ארגוני טרור בין לאומיים, עם פיגועי התאבדות ומכוניות תופת), והפך להיות דאעש שהצליח לכבוש חלקים רבים מסוריה ועירק ולהקים שם מדינה של ממש.
- אנחנו צריכים לזכור שמדובר במוסלמים רדיקליים, שקו החשיבה שלהם שונה לחלוטין מקו החשיבה המקובל במערב (ובישראל). הם מקדשים את המוות, ולא אכפת להם מהמחיר שהם משלמים כל עוד הם ממלאים אחר מצוות הג'יהאד. TheStriker - שיחה 22:40, 15 בינואר 2024 (IST)
- Tosefta - שיחה 22:59, 15 בינואר 2024 (IST) ארגון טרור הוא ארגון ששואף להשיג מטרה פוליטית (או דתית). ברור לו שאינו יכול להילחם, באופן ישיר נגד הצבא ולכן הוא נוקט בהפעלת לחץ על האוכלוסייה, כדי שזו תיצור לחץ על הרשויות (האוכלוסיה משמשת "מנוף" מול הממשלה). כלומר המטרה היא פוליטית והאמצעי הוא טרור.
- מלבד כל מה שאמרו מעליי, נמצאו ראיות רבות לכך שחמאס תכנן שהמתקפה שלו תוביל לכיבוש של יישובים רבים בעוטף עזה ובדרום. היו השערות שקו המחשבה היה, שכיבוש שכזה יוביל גם למהומות ולפוגרומים של ערביי ישראל ביישובים המעורבים (מעין מה שקרה לפני מבצע שומר החומות ובמהלכו), ולמתקפות של ערביי הרשות על יישובי יו"ש. ההצטרפות של חזבאללה למלחמה בחזית הצפונית הייתה מכניסה את ישראל לסמטוכה של חזיתות, ולא כל כך ברור מה הייתה התוצאה הסופית של המלחמה במציאות שהייתה נוצרת. אפקט הדומינו שהיה נוצר היה עלול לגרום גם למדינות כמו סוריה או אפילו מצרים וירדן להצטרף למלחמה, ואז מצבנו היה יכול להיות גרוע בהרבה. כדאי לא לזלזל ביכולותיו ובחכמתו של האויב ולא להפריז בהערכת יכולותינו וחכמתנו. לא לחינם השוו את מתקפת הפתע על ישראל למלחמת יום הכיפורים. אביתר ג' • שיחה • 13:09, 16 בינואר 2024 (IST)
- תוסיף לכל האמור, שאחת האסטרטגיות היא לייאש (זו אגב הרטוריקה שהשתמשו בה בארגון הלח"י, כפי שמספר פעמים רבות עזרא יכין בספרו "אלנקם"). זו גם מטרת ההשוואה לצלבנים. לגרום ליהודים/ציונים להתייאש ממדינת ישראל. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 22:44, 17 בינואר 2024 (IST)
- מלבד כל מה שאמרו מעליי, נמצאו ראיות רבות לכך שחמאס תכנן שהמתקפה שלו תוביל לכיבוש של יישובים רבים בעוטף עזה ובדרום. היו השערות שקו המחשבה היה, שכיבוש שכזה יוביל גם למהומות ולפוגרומים של ערביי ישראל ביישובים המעורבים (מעין מה שקרה לפני מבצע שומר החומות ובמהלכו), ולמתקפות של ערביי הרשות על יישובי יו"ש. ההצטרפות של חזבאללה למלחמה בחזית הצפונית הייתה מכניסה את ישראל לסמטוכה של חזיתות, ולא כל כך ברור מה הייתה התוצאה הסופית של המלחמה במציאות שהייתה נוצרת. אפקט הדומינו שהיה נוצר היה עלול לגרום גם למדינות כמו סוריה או אפילו מצרים וירדן להצטרף למלחמה, ואז מצבנו היה יכול להיות גרוע בהרבה. כדאי לא לזלזל ביכולותיו ובחכמתו של האויב ולא להפריז בהערכת יכולותינו וחכמתנו. לא לחינם השוו את מתקפת הפתע על ישראל למלחמת יום הכיפורים. אביתר ג' • שיחה • 13:09, 16 בינואר 2024 (IST)
- Tosefta - שיחה 22:59, 15 בינואר 2024 (IST) ארגון טרור הוא ארגון ששואף להשיג מטרה פוליטית (או דתית). ברור לו שאינו יכול להילחם, באופן ישיר נגד הצבא ולכן הוא נוקט בהפעלת לחץ על האוכלוסייה, כדי שזו תיצור לחץ על הרשויות (האוכלוסיה משמשת "מנוף" מול הממשלה). כלומר המטרה היא פוליטית והאמצעי הוא טרור.
דין תורה בין בעל הט"ז וחותנו בעל הב"ח
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
ברצוני לברר מה מקורו של הסיפור הבא:
- בעל הטורי זהב תבע לדין תורה את חותנו בעל הבית חדש על כך שהחותן הבטיח להאכילו בשר כל יום כחלק מה'קעסט' אבל מאכילו ריאות שאינו בגדר 'בשר'. הדיינים פסקו שאף ריאות הן בגדר בשר וזיכו את החותן. לתמיהת הציבור על החתן הלמדן וירא השמים על כך שהעז להזמין את חותנו הגדול לדין תורה הסביר הט"ז כך: התברר לי שמשמים מקפידים על חותני על שאינו מזין אותי בבשר ורציתי שבית הדין יפסוק שאף ריאות הן בגדר בשר ויסור הקטרוג מאת חותני.
קראתי סיפור זה בכמה מקורות שאפשר לראותם כ'עממיים'. בכל אופן אשמח לקבל את ה'מקור' הראשון והקדום לסיפור זה. תודה לעונים. טל ומטר - שיחה 00:35, 15 בינואר 2024 (IST)
- לא מצאתי את הסיפור באף מקור ישן מאלה שזמינים לי. באחד המקומות הסיפור מובא בשם חזון אי"ש, וזה הכי "עתיק" שמצאתי.
- יש לציין שקיים מכתב מחותנו אליו, בעת רבנותו הראשונה בעיירה קטנה, בה הוא מצר על דוחקו הכלכלי, ומבטיח שאם יוכל בעתיד ישלח לו מתנה כספית. ייתכן שעל בסיס הרקע הזה נוצר הסיפור. ארי נוהם - שיחה 01:52, 25 בינואר 2024 (IST)
איזה מוצר או שירות מוכרת חברת Our Croud?
[עריכת קוד מקור]ישנה חברת היי-טק ישראלית בשם Our Croud אך למרות שאני שולט באנגלית די טוב, לא ממש הצלחתי להבין מאתר הבית שלה איזה מוצר או שירות בדיוק היא מוכרת ולאיזה קהל מטרה. אולי המומחה ירצה לקרוא את ה About הקצר שלהם ולחוות דעה.
https://www.ourcrowd.com/about
תודה. ―אנונימי לא חתם 03:28, 15 בינואר 2024 (IST)
- לפי מה שכתוב שם, מדובר בקרן הון סיכון.
- קרן הון סיכון עם בערך 75 עובדים (לפי התמונה שם)? זה לא קצת מוזר ויספיקו רק 10 הייטקיסטים מקושרים עם קשרים בכל העולם שינהלו את ההשקעות ויחלקו את הרווחים למשקיעים בצורה "אוטומטית"? אני לא מבין בענייני מימון (finances) ומכאן השאלה הזאת. ―אנונימי לא חתם 11:18, 15 בינואר 2024 (IST)
- תראה מה קורה בקרנות אחרות, לדוגמה Genesis Partners, Infinity Group
- קרן הון סיכון עם בערך 75 עובדים (לפי התמונה שם)? זה לא קצת מוזר ויספיקו רק 10 הייטקיסטים מקושרים עם קשרים בכל העולם שינהלו את ההשקעות ויחלקו את הרווחים למשקיעים בצורה "אוטומטית"? אני לא מבין בענייני מימון (finances) ומכאן השאלה הזאת. ―אנונימי לא חתם 11:18, 15 בינואר 2024 (IST)
למה אנחנו חושבים במאיות ולא בעשיריות?
[עריכת קוד מקור]במתמטיקה היום תמיד מדברים על 1/100 על אחוז או מאית אבל הרבה הרבה פחות מדברים על החילוק העשרוני המינימלי של 1/10 של עשירית.
למה לא? לא עדיף ללכת על המינימום?
- חוץ מאחוז, סנטימטר, לא זכור לי כמעט שימוש במאיות במתמטיקה. גם בעשיריות אין כמעט שימוש מעבר לדצימטר (שלא ממש בשימוש) ודציבל (אבל שם אף אחד לא משתמש בבל המקורי). בדרך כלל משתמשים בכפולות של אלף: מילי, מיקרו, ושאר תחיליות. כי כשההפרש קטן מידי, עדיין לא שווה ליצור יחידה נפרדת. Tzafrir - שיחה 07:38, 15 בינואר 2024 (IST)
- אני לא יודע לגבי שיח של מתמטיקאים אבל ביום יום ואני בטוח שאתה מודע לזה לא פחות ממני אנשים מאד מאד "אוהבים" לחשוב באחוזים. אולי יש כאן תופעה אנתרופולוגית מעניינת של מסגור פסיכולוגי מסוים? אני בטוח שהמצרים הקדומים היו טובים מאד באריתמטיקה ברמה שיכלו לבנות פירמידות אבל אני לא יודע אם הם חשבו כמונו באחוזים כמעט כל יום... ―אנונימי לא חתם 11:12, 15 בינואר 2024 (IST)
- אנחנו נותנים ציון מתוך מאה? מתוך 10? מתוך 5? מה יותר נוח לדרג? Tzafrir - שיחה 08:29, 17 בינואר 2024 (IST)
- בציונים זה משתנה, אבל בסקרים תמיד מדברים על אחוזים, לדעתי סתם כי ככה מקובל ואנשים רגילים לצורת חשיבה הזו. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ד • 23:23, 17 בינואר 2024 (IST)
- אנחנו נותנים ציון מתוך מאה? מתוך 10? מתוך 5? מה יותר נוח לדרג? Tzafrir - שיחה 08:29, 17 בינואר 2024 (IST)
- אני לא יודע לגבי שיח של מתמטיקאים אבל ביום יום ואני בטוח שאתה מודע לזה לא פחות ממני אנשים מאד מאד "אוהבים" לחשוב באחוזים. אולי יש כאן תופעה אנתרופולוגית מעניינת של מסגור פסיכולוגי מסוים? אני בטוח שהמצרים הקדומים היו טובים מאד באריתמטיקה ברמה שיכלו לבנות פירמידות אבל אני לא יודע אם הם חשבו כמונו באחוזים כמעט כל יום... ―אנונימי לא חתם 11:12, 15 בינואר 2024 (IST)
אביה היה מראשוני מערך המחשוב בצה"ל, ושירת כמפקד יחידת יענ"א של אגף האפסנאות, בדרגת סגן-אלוף.
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
גברת להמן נפטרה. בערך עליה מופיע המשפט שבכותרת. ניסיתי למצוא סימוכין ולא הצלחתי. מישהו ידע משהו על יענא? 2A02:3038:60F:E699:4C7A:C522:A0C2:26B9 13:48, 15 בינואר 2024 (IST)
- הערך ממר"ם מזכיר את: "חוליית עיבוד נתונים אפסנאיים" (יענ"א) שהפכה לאחר מכן למענ"א Tzafrir - שיחה 14:04, 15 בינואר 2024 (IST)
- "חוליית עיבוד נתונים אפסנאיים" (יענ"א) שהפכה לאחר מכן למענ"א —זה מה שכתוב שם. נדרש מקור למי היה המפקד הראשון
מחבל משוחרר שהפך למפקד?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האם היו מחבלים שביצעו פח"ע במו ידייהם שנכנסו לכלא ולאחר מכן הפכו למפקדים בכירים?
ברור שיש מלא מתכננים ומפקדים שנכנסים לכלא ויוצאים והפוכים ליותר בכירים. אני מדבר ספציפית על כאלא שדקרו/פיצצו/ירו וכד' בידיים שלהם (ולא שלחו סנג'ר), נכלאו לאחר פיגוע ושוחררו. ואז גדלו להיות מפקדים בכירים. 176.12.188.35 22:37, 15 בינואר 2024 (IST)
- הכוונה למישהו כמו אחמד ג'עברי? ―אנונימי לא חתם
- כן. לדוגמא סלאח שחאדה. הוא ושותפיו לחולייה רצחו במו ידיהם את אבי סספורטס ואילן סעדון הי"ד. לאחר שחרורו מהכלא הפך שחאדה לראש הזרוע הצבאית של החמאס. TheStriker - שיחה 00:28, 16 בינואר 2024 (IST)
אני חושש שלא ניסחתי נכון את השאלה, כי התשובות עונות על משהו שונה מהכוונה שלי. כי כל הדוגמאות כאן הם מפקדים ומתכננים שנכנסו לכלא והמשיכו להיות מפקדים ומתכננים לאחר השיחרור. בשאלה הזאת הכוונה שלי היא ספציפית על מחבלים היו בעצמם אלו שדקרו/פיצצו/ירו וכד' בידיים שלהם (ולא שלחו מחבלים אחרים או תכנונו פיגועים, או היו חברים בארגון ששלח מתאבדים וכל זה). כלומר תסריט של: מחבל שנשלח לשטח אויב, מבצע פיגוע, נכנס לכלא, יוצא מהכלא, הופך לבכיר. לא תסריט של: מתכנן שולח מחבל, המחבל מבצע פיגוע, השולח נכנס לכלא...
לגבי יחיא סנוואר כתוב "ב-1989 הורשע ברצח פלסטינים שחשד בהם כי שיתפו פעולה עם ישראל, ונידון לחמישה מאסרי עולם.", כלומר לא ביצע פיגוע, אלא נתן הוראה לבצע רצח של בני עמו. לא מי שאני מחפש. לגבי אחמד ג'עברי, כתוב "היה עצור בישראל משנת 1982, במשך 13 שנה, בגלל פעילותו בפת"ח". לא כתוב שהוא ביצע פיגוע. הוא לא נתפס בזמן/לאחר ביצוע פיגוע, אלא היה מתכנן ומדריך. אז לא. לגבי סלאח שחאדה כתוב "סלאח שחאדה, באותה העת מפקד הזרוע הצבאית של החמאס בצפון הרצועה, הורה על ביצוע חטיפות חיילים והנחה את המבצעים ממקום מושבו בכלא הישראלי". אז גם הוא היה מפקד, כך שמישהו אחר הלך וחטף בפועל בפיגוע המקושר לכאן. כתוב "את פעילותו הטרוריסטית החל ב-1982, וב-1984 נעצר בעוון פעילות עוינת כנגד ישראל." אז גם כאן לא רואים שהוא נכנס לכלא כשהוא בעצמו ביצע את הפיגוע.
סליחה על חוסר הבהירות בשאלה.
- אז אולי אלו יותר הכיוון: זכריא זביידי, רווחי מושתהא, קדורה פארס, סמיר קונטאר, הישאם עבד אל-ראזק, ג'יבריל רג'וב, תייסיר אבו סנינה. ―אנונימי לא חתם
- ובצד שלנו, לדוגמה, יוחאי בן נון ועמוס חורב. לא מופיע בערכיהם, אבל זה סיפור ידוע שאושר על ידי חלק ממשתתפיו, לדוגמה [4] Tzafrir - שיחה 12:51, 17 בינואר 2024 (IST)
- סנוואר רצח משתפי פעולה בידיו. אולי זה לא עונה להגדרה שלך כי זה לא נגד ישראלים אלא נגד משת"פים פלסטיניים, אבל זה לא אדם שרק שלח שליחים אלא רוצח "עם דם על הידיים" בעשר אצבעותיו המתועבות. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 22:48, 17 בינואר 2024 (IST)
הסרטון החדש של השבויים
[עריכת קוד מקור]― הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר
https://www.mako.co.il/pzm-soldiers/Article-d91af83c7b90d81027.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1898243326
איפה אפשר לצפות בסרטון הזה? אני לא יודע ערבית ולכן לא יודע לאתר את זה.
2A10:8012:7:1E24:2C89:961F:7271:C94B 23:12, 14 בינואר 2024 (IST)
בעלי הידע בערבית 2A10:8012:7:1E24:2C89:961F:7271:C94B 00:39, 15 בינואר 2024 (IST)
- עדיף לא לצפות בחומרי תעמולה פסיכולוגית של האויב, ושלא לשתף מידע על איך לגשת אליהם, בטח בדף שכלל לא נועד לשאלות מסוג זה. מיכאל.צבאן • שיחה • ה' בשבט ה'תשפ"ד • 05:33, 15 בינואר 2024 (IST)
- להזכירך אתה לא קובע לי במה לצפות ולא מגדיר זאת עבורי. אם כל כך מפריע לך שפרסמתי את זה כאן ולא בדף שאלות כמו ויקיפדיה:הכה את המומחה אתה מוזמן להעביר את הדיון לשם. לעצם העניין, אם חמאס פרסם סרטון ציבורי איך זה שהוא לא נמצא בשום אתר חדשות גדול (ועברתי על המון)? ―אנונימי לא חתם 11:47, 15 בינואר 2024 (IST)
- כיכר העיר לא נועדה לשאלות כאלו. אתה מוזמן לפתוח שאלה בדף שציינת או להעביר אליו בעצמך. ~ מקף ෴ 11:57, 15 בינואר 2024 (IST)
― סוף העברה
- אין לי מושג איך משיגים את הסרטון הזה (ואני לא רוצה לדעת), אבל הסיבה שהסרטון של חמאס לא נמצא בשום אתר חדשות גדול היא הסיבה שכתב מיכאל: עדיף לא לצפות בחומרי תעמולה פסיכולוגית של האויב, ושלא לשתף מידע על איך לגשת אליהם. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ו' בשבט ה'תשפ"ד • 01:30, 16 בינואר 2024 (IST)
- לא הבנתי, אתה מתיימר להגדיר עבור סוכנויות חדשות כמו Reuters או CNN או BBC או FoxNews או New York Times מה תעמולה של מי ומה להציג או לא? אני לא מצליח להבין אתכם; אני שואל למה אין את הסרטון הזה בשום מקום, גם באתרי מדיה בערבית (מהמעט ערבית שאני יודע לא מצאתי); אם התקשורת הישראלית פירסמה שהסרטון שוחרר פומבית אז לדעתי היא טעתה או שיקרה, כי לא מצאתי את זה בשום מקום, אז כנראה זו אכן תעמולה שנשלחה ישירות לצה"ל מהחמאס וזה כבר מקרה אחר לחלוטין. ―אנונימי לא חתם 02:32, 16 בינואר 2024 (IST)
- מצאתי את הסרטון בחיפוש בטוויטר של ״Noa Argamani״. מצרף סרטון שהוסרו ממנו הקטעים עם התמונות של הגופות.[5]. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 07:30, 16 בינואר 2024 (IST)
- לא הבנתי, אתה מתיימר להגדיר עבור סוכנויות חדשות כמו Reuters או CNN או BBC או FoxNews או New York Times מה תעמולה של מי ומה להציג או לא? אני לא מצליח להבין אתכם; אני שואל למה אין את הסרטון הזה בשום מקום, גם באתרי מדיה בערבית (מהמעט ערבית שאני יודע לא מצאתי); אם התקשורת הישראלית פירסמה שהסרטון שוחרר פומבית אז לדעתי היא טעתה או שיקרה, כי לא מצאתי את זה בשום מקום, אז כנראה זו אכן תעמולה שנשלחה ישירות לצה"ל מהחמאס וזה כבר מקרה אחר לחלוטין. ―אנונימי לא חתם 02:32, 16 בינואר 2024 (IST)
- אין לי מושג איך משיגים את הסרטון הזה (ואני לא רוצה לדעת), אבל הסיבה שהסרטון של חמאס לא נמצא בשום אתר חדשות גדול היא הסיבה שכתב מיכאל: עדיף לא לצפות בחומרי תעמולה פסיכולוגית של האויב, ושלא לשתף מידע על איך לגשת אליהם. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ו' בשבט ה'תשפ"ד • 01:30, 16 בינואר 2024 (IST)
- זו המדיניות של גופי התקשורת. הנה ציטוט לדוגמה של הבי בי סי: "We will not publish the video. Prisoners of war and hostages are protected under international humanitarian law, and the BBC does not broadcast material which may have been filmed under duress." (כאן של CNN).
- כל הכבוד להם על שמירת הזכויות של החטופים. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ד • 23:21, 17 בינואר 2024 (IST)
איך לדעת מה הם כל הפונטים שכל הדפדפנים הגדולים תומכים בגרסה העברית שלהם אוטומטית?
[עריכת קוד מקור]יש פונט כמו Arial שכל דפדפן נפוץ ביותר כמו Google Chrome או Mozilla Firefox תומך בגרסה העברית שלו אוטומטית.
איך לדעת מה הם כל הפונטים שכל הדפדפנים הגדולים תומכים בגרסה העברית שלהם אוטומטית?
תודה. ―אנונימי לא חתם 18:03, 16 בינואר 2024 (IST)
- נכנסתי להגדרות של הכרום, ויש שם פירוט של כל הפונטים בהם הוא תומך. כנראה שיש אותו דבר במוזילה. תשווה את שתי הרשימות האלה, והנה לך הרשימה.
- לא ברור לי לאן בדיוק נכנסת ומה זה "כל"? אם "כל" זה גם פונטים ללא גרסה בעברית, זה לא רלוונטי למה שאני שואל. ―אנונימי לא חתם 01:28, 17 בינואר 2024 (IST)
- ראשית כל, בזכות יוניקוד (ועוד הרבה פרטים טכניים שלא ניכנס אליהם) אין שום בעיה למחשבים להציג מלל שכולל צירופים של סוגי תווים שונים. המערכת מכירה גופנים שונים. קובצי גופן יודעים להגיד באילו סוגי תווים הם תומכים. המערכת מנסה להציג כל תו בגופן הכי מתאים (זה הסבר מאוד פשטני). אין לי כרגע כרומיום זמין אבל במוזילה הוא מציג עבור כל שפה בתחילה את רשימת הגופנים שתומכים בשפה, ולאחר קו מפריד, אפשרות לבחור גם כל גופן אחר. אני מניח שזה יכול להיות שימושי למקרים של גופנים עם בעיות בהגדרות אבל לרוב זה לא רלוונטי.
- לשם השוואה, ומשחק בהגדרות פחות מזיקות, אפשר, לדוגמה, להסתכל על הגדרות השפה הארמנית, ובאתר של ויקיפדיה הארמנית. אני מניח שיהיו לך מעט גופנים שיציגו את התווים של השפה הזו. Tzafrir - שיחה 08:10, 17 בינואר 2024 (IST)
- אם אני מבין אותך נכון Mozilla Firefox כולל רשימת פונטים עם גרסה עברית בהם הוא תומך אוטומטית. אתה יכול להגיד לי לאן בדיוק נכנסת כדי לראות רשימה כזאת? תודה. ―אנונימי לא חתם 15:09, 17 בינואר 2024 (IST)
- settings->Language and Appearance->fonts Shannen - שיחה 17:12, 17 בינואר 2024 (IST)
- אם אני מבין אותך נכון Mozilla Firefox כולל רשימת פונטים עם גרסה עברית בהם הוא תומך אוטומטית. אתה יכול להגיד לי לאן בדיוק נכנסת כדי לראות רשימה כזאת? תודה. ―אנונימי לא חתם 15:09, 17 בינואר 2024 (IST)
- ב Mozilla Firefox שבדיוק הורדתי והתקנתי ל Windows 11 Home הייתי צריך ללכת ל
Settings > General > Fonts > Advanced > Hebrewכדי לקבל רשימת פונטים כזאת. ―אנונימי לא חתם 08:36, 21 בינואר 2024 (IST)
- ב Mozilla Firefox שבדיוק הורדתי והתקנתי ל Windows 11 Home הייתי צריך ללכת ל
נפתלי הרץ מלצר
[עריכת קוד מקור]אני מחפש מידע על הרב נפתלי הרץ מלצר. קיומו ידוע לי מצילום מצבתו בנחלת יצחק. יש שם מעט פרטים. לא מצאתי אזכורים שלו בשום מקום. אם אכן היה רב בכל כך הרבה מקומות, ובעיקר אם היה רב ראשי של הצבא הפולני במלחה"ע השניה, איך שמו נעלם מדפי (האינטרנט של) ההיסטוריה? תפסה את עיני העובדה שמוצאו מקלצק. מעניין האם יש קשר בינו לבין הרב איסר זלמן מלצר, איש קלצק בעצמו? שימו לב שאחיו נקרא איסר.
אשמח לכל בדל מידע אודותיו. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 23:14, 17 בינואר 2024 (IST)
- חיפשת באוצר החכמה? יש עליו קצת מידע כאן. אם אין לך גישה לאתר אני יכול לשלוח לך צילום של שני העמודים שבהם הוא נמצא (יש גם תמונה שלו). בין השאר כתוב שם שהוא היה מחותנו של הרב אביעזר ציצוביץ, וכיהן כרבה של קהילת יהודי לה האבר. יש לו גם פרופיל באתר Geni אבל אין שם הרבה מידע.
- לא נראה לי שיש קשר בינו לבין הרב איסר זלמן מלצר שהגיע לקלצק רק בשנת תרפ"ג, בעוד הרב נפתלי נולד כבר בשנת תרס"ט. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ד • 00:04, 18 בינואר 2024 (IST)
- שכחתי לתייג Biegel. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ד • 00:04, 18 בינואר 2024 (IST)
- תודה עמד! חיפשתי באוצה"ח ולא מצאתי כלום. הקישור ששלחת מוביל אותי לעמוד הראשי של האוצר. תוכל לכוון אותי לאיזה ספר מצאת? Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 05:54, 18 בינואר 2024 (IST)
- לפי מצבת אשתו הוא לא חתן של הרב ציצוביץ. אולי בזיווג ראשון. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 05:59, 18 בינואר 2024 (IST)
- סליחה עכשיו ראיתי שכתבת "מחותן" ולא "חתן". והנה אכן מצבת בתו פרנסין ובעלה חיים מנחם ציצוביץ. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 06:03, 18 בינואר 2024 (IST)
- לפי מצבת אשתו הוא לא חתן של הרב ציצוביץ. אולי בזיווג ראשון. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 05:59, 18 בינואר 2024 (IST)
- שרה קלמנוביץ, ופסח ה' על הפתח, עמ' 319–320 (מספר סידורי 638308, עמ' 323–324 בקובץ הדיגיטלי). עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ד • 10:42, 18 בינואר 2024 (IST)
- Biegel. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ד • 16:48, 18 בינואר 2024 (IST)
- תודה רבה! מצאתי שם את רוב מה שחיפשתי. Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 18:08, 18 בינואר 2024 (IST)
- Biegel. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ד • 16:48, 18 בינואר 2024 (IST)
- תודה עמד! חיפשתי באוצה"ח ולא מצאתי כלום. הקישור ששלחת מוביל אותי לעמוד הראשי של האוצר. תוכל לכוון אותי לאיזה ספר מצאת? Biegel • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה 05:54, 18 בינואר 2024 (IST)
- שכחתי לתייג Biegel. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ד • 00:04, 18 בינואר 2024 (IST)
איך אפשר לכופף את הזרת בלי הקמיצה?
[עריכת קוד מקור]אשמח לדעת האם יש תרגילים או דברים אחרות שאפשר לעשות כדי לאפשר לזרת לנוע בעצמאות מבלי לגרור אחריה את הקמיצה, ולהיפך. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ד • 23:43, 17 בינואר 2024 (IST)
- כל נגני הגיטרה יודעים לעשות זאת. בגדול, זה רק תירגול. כלומר עליך להחזיק אצבע אחת בדיוק על המקום שאתה צריך בזמן שאתה משנה את מיקום השניה. ואז הפוך. בהתחלה זה לא מצליח. לוקח זמן, אבל זה רק עניין של תירגול. Corvus,(Nevermore) 11:58, 18 בינואר 2024 (IST)
- תודה Corvus. אנסה את מה שאמרת. אני באמת צריך את זה בשביל נגינה (באורגן). עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ד • 12:10, 18 בינואר 2024 (IST)
- כך ניחשתי. כשאני למדתי גיטרה לראשונה (אני לא באמת יודע נגן, ממש טיפה) הייתי צריך עם היד השניה לשים את האצבעות אחת-אחת במקומות שצריך. ואז עם היד השניה להזיז אבצע אחת למקום חדש. אבל יש דבר כזה "זכרן שריר" ואחרי כמה ימים של תירגול זה משחרר את תחושת ה"באצבעות הדבוקות". ברור שבפעמים ראשונות זה לא יצליח, אבל אין מה להתייאש. Corvus,(Nevermore) 12:40, 18 בינואר 2024 (IST)
- אני לא בטוח שזה בדיוק אותו דבר. אני לא מדבר על מגבלה של המוח להורות לכל אחת מהאצבעות הוראה נפרדת, אלא על המגבלה הפיזית של שרירי האצבעות להזיז כל אצבע בלי להזיז את האחרות בגלל שהגידים שלהן מחוברים. מה שבעצם אני שואל זה האם יש דרך למתוח את הגידים ולתת לאצבעות עצמאות. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ד • 12:53, 18 בינואר 2024 (IST)
- ניסיתי עכשיו, והצלחתי לכופף את הזרת בלי הקמיצה ללא מאמץ מיוחד (אינני מנגנת בגיטרה). אולי זה שונה מאדם לאדם.שלומית קדם - שיחה 12:19, 20 בינואר 2024 (IST)
- הדבר אפשרי. האצבעות מופעלות על ידי השרירים. ל-3 אצבעות יש שרירים נפרדים שמפעילים רק אותם, בנוסף לשרירים שמזיזים את כל האצבעות (אגודל, האצבע המורה והזרת) שתי האצבעות האמצעיות חסרות יכולת תנועה עצמית ללא שימוש באמצעי עזר כי אין שרירים שמיוחדים רק להם. גילגמש • שיחה 18:11, 11 בפברואר 2024 (IST)
- ניסיתי עכשיו, והצלחתי לכופף את הזרת בלי הקמיצה ללא מאמץ מיוחד (אינני מנגנת בגיטרה). אולי זה שונה מאדם לאדם.שלומית קדם - שיחה 12:19, 20 בינואר 2024 (IST)
- אני לא בטוח שזה בדיוק אותו דבר. אני לא מדבר על מגבלה של המוח להורות לכל אחת מהאצבעות הוראה נפרדת, אלא על המגבלה הפיזית של שרירי האצבעות להזיז כל אצבע בלי להזיז את האחרות בגלל שהגידים שלהן מחוברים. מה שבעצם אני שואל זה האם יש דרך למתוח את הגידים ולתת לאצבעות עצמאות. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ד • 12:53, 18 בינואר 2024 (IST)
- כך ניחשתי. כשאני למדתי גיטרה לראשונה (אני לא באמת יודע נגן, ממש טיפה) הייתי צריך עם היד השניה לשים את האצבעות אחת-אחת במקומות שצריך. ואז עם היד השניה להזיז אבצע אחת למקום חדש. אבל יש דבר כזה "זכרן שריר" ואחרי כמה ימים של תירגול זה משחרר את תחושת ה"באצבעות הדבוקות". ברור שבפעמים ראשונות זה לא יצליח, אבל אין מה להתייאש. Corvus,(Nevermore) 12:40, 18 בינואר 2024 (IST)
- תודה Corvus. אנסה את מה שאמרת. אני באמת צריך את זה בשביל נגינה (באורגן). עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ח' בשבט ה'תשפ"ד • 12:10, 18 בינואר 2024 (IST)
גוף חי VS גוף מת
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
כידוע, כשבעל חיים מת, גופתו נאכלת ע"י חרקים וחיידקים. מה מונע מאותם חרקים וחיידקים אוכלי נבלות לאכול בעלי חיים בעודם חיים?--2A00:A041:26E4:3E00:6042:0:3ED4:3F61 14:58, 18 בינואר 2024 (IST)
- זכור לי שהשאלה הזו נשאלה פה בעבר, ושהתשובה הייתה המערכת החיסונית. (¯`gal´¯) - שיחה 00:15, 19 בינואר 2024 (IST)
- אכן. השאלה נשאלה בעבר (אמנם רק לגבי חיידקים), והתשובה שנענתה הייתה מערכת החיסון. הנה זה. אביתר ג' • שיחה • 19:05, 26 במרץ 2024 (IST)
- שום דבר לא מונע. יש הבדל בין חרקים לחיידקים. קל לתת דוגמה למקרה שבו חיידק פוגע בגוף חי - למשל דלקת ריאות חיידקית. גם מקרה שבו חרקים תוקפים אדם חי לא נדיר במיוחד - למשל דבורים או יתושים. גילגמש • שיחה 18:12, 11 בפברואר 2024 (IST)
- יש כמה דרגות של תשובה. גוף חי הוא דוגמה פרטית למערכת תרמודינמית רחוקה משיווי משקל. או מערכת דיאספטית. מערכת כזו מנצלת אנרגיה חופשית (אקסרגיה) כדי לשמור על מבנה בעל סדר מסויים. תוך העלאת האנתרופיה במערכת הכללית יותר. דוגמאות נוספות למערכות דיאספטיות הן סופת הוריקן, תא ברנרד, מפעל (משתמש באנרגיה מכונות ופועלים כדי לייצר מוצר מסויים) או בית דפוס (משתמש באנרגיה כדי לערבב דיו ונייר בצורה מסויימת היוצרת סדר מסויים). להרחבה נוספת ראו החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה. המערכות המסודרות בגוף חי מתחילות בחלבונים ומבנים בתוך התא (בגוף חד תאי) וממשיכות למבנים מורכבים יותר ביצורים רב-תאיים. גוף חי משתמש במערכות שונות כדי להמנע מסכנות (חום, קור, התייבשות, חיידקים, חרקים, סופות , טורפים) כדי לשמור על עצמו. דוגמה אחת חשובה היא המערכת החיסונית שמגינה על הגוף מפני חייקדים טפילים ווירוסים. אחד העיברים החשובים בגוף הוא העור או - מערכת הכסות שמהווה שכבת הגנה מול חיידקים . כאשר הגוף מת, כל הרקמות נרקבות וגם העור מה שמאפשר התיישבות חיידקים. דוגמאות אחרות כוללות חושים ואיברים לקליטה ועיבוד של מידע כדי להתרחק מסכנות (עיניים ואוזניים כדי לשמוע טורפים, עצבים עם תחושת כאב וחישה כדי לחוש אם חרק עקץ אותך, או קיבלת חתך ברגל וכעת צריך לנקות אותה כדי לשפר את סיכוי ההלחמה וכדי למנוע כניסה של חיידקים לזרם הדם). כאשר הגוף מזהה טורפים הוא בורח - מה שלא מאפשר לטורף המתמחה באכילת נבלות לאכול אותך, הסיבה להתפתחות מנגונים כאלה (אבולוציה של העין ) לדוגמה - היא שהדבר משפר את סיכוי השרידה של האורגניזם ולכן את הסיכוי שהגנים שלו ימשיכו הלאה . אלו לא הסיבות היחידות - סיבות נוספות להתפתחות דברים כמו עינים, שוטונים או רגליים הם הצורך למצוא מזון, הצורך להתרבות והצורך (בקרב חלק מהיצורים החיים המורכבים יותר - כמו יונקים או עופות) לשמור ולגדל את הצאצאים. האזרח דרור ⁃ שיחה 09:14, 4 במרץ 2024 (IST)
- שום דבר לא מונע. יש הבדל בין חרקים לחיידקים. קל לתת דוגמה למקרה שבו חיידק פוגע בגוף חי - למשל דלקת ריאות חיידקית. גם מקרה שבו חרקים תוקפים אדם חי לא נדיר במיוחד - למשל דבורים או יתושים. גילגמש • שיחה 18:12, 11 בפברואר 2024 (IST)
נשים מוזיקאיות באירופה הקלסית
[עריכת קוד מקור]
מצב טיפול: טופל
ללא ספק שבכל הדורות נולדו נשים עם כישרון למוזיקה. ריבוי המוזיקאיות היום בייחס לעבר הוא בעיקר תולדה של תרבות החופש. האם בימי הבנינים באירופה הפאודלית היו נשים שהתפרנסו מנגינה ושירה? האם המקצוע נחשב למכובד, או שסוג של "אישה נחותה" שתתקשה למצוא זיווג הגון? 109.66.95.75 10:15, 19 בינואר 2024 (IST)
לנשים העיסוק במוסיקה לא היה מכובד. התרומה הישירה הייתה דרך המנזר..
- תשובה לשאלתך נמצאת בקטגוריה:מלחינות לפי מאה. בכל מאה מן המאה ה-12 (הילדגרד פון בינגן) ואילך היו מלחינות, זמרות ומנגנות. תחילה היו אלה בעיקר נזירות, או חניכות מנזרים שהתמחו בחינוך מוזיקלי, ובהמשך בעיקר בנות למשפחות אמידות, שהקנו לבנותיהן חינוך עשיר ומגוון וטיפחו את כשרונותיהן. לא היה מדובר ב"מכירת כשרונותיהן" באופן שהציב אותן בדרגה נחותה. במקרים רבים, היו אלה בנות מוזיקאים, שהלכו בדרך אבותיהן או אמותיהן, כפי שפיליפו טליוני אימן את בתו, מארי טליוני, להיות אחת הבלרינות המבריקות והמצליחות ביותר בתקופתה. היו גם נשים, שניצלו את כשרונותיהן המוזיקליים לפרנסה, אם כמחנכות לבנות עשירים ואם בנגינה בכל מקום שהציע להם פרנסה. באיזו מידה פגע עיסוקן בסיכוייהן למצוא זיווג הגון, זו כבר שאלה אחרת, שמקומה ברומנים רומנטיים, בעיקר.שלומית קדם - שיחה 12:16, 20 בינואר 2024 (IST)
- האם בימי הבנינים באירופה הפאודלית היו נשים שהתפרנסו מנגינה ושירה? הטעות במקור. לשאלה הזאת לא מצאתי תשובה. ש. ק. האם ידוע לך על מחקר בנושא? 2A02:3038:616:A1A1:C99E:294C:1CAB:DFE9 09:38, 21 בינואר 2024 (IST)
- שלומית קדם תשובה מעניינת מאוד. הדימוי שעולה לי לראש למוזיקאית בימי הביניים זו בחורה עם לאוטה יושבת בטברנה ומנגנת עבור קהל בליינים. או קרון נייד שעוצר בכיכר השוק וממנו יוצאים חברי להקה המחזקים בהארדי גארדי ואבוב ומתחילים במנגינה חביבה. משהו בערך מהכיוון של התמונה המצורפת. כלומר "בידור קליל" בניגוד ל"מוזיקה גדולה" של מלחינים רציניים. האם דימוי זה שגוי? Corvus,(Nevermore) 11:50, 22 בינואר 2024 (IST)
- נשים כאלה, שניגנו בפונדקים ונתרועעו עם חבורות גברים, כמו בתמונה, בוודאי לא נחשבו למוזיקאיות רציניות או לגברות שבאות בחברה. הן היו בדרניות, נערות באר במונחי הימים ההם או נשות רחוב - במילים אחרות, פחות או יותר יצאניות, שתפקידן לשעשע ולשרת את הגברים, וזו הייתה פרנסתן. ביפן הייתה כמובן הגיישה, שאומנה והוכשרה מילדות לנגן, לשיר, לרקוד ולשוחח בתבונה עם גברים, ששילמו על שירותיה. בהרמון השולטן בטורקיה בידרו הנשים את אדונן ואת אורחיו בשירה, ריקוד ונגינה. בפריז היו הקורטיזנות. המלחינות הרציניות לא ניגנו בפונדקים ולא התרועעו עם שיכורים. הן היו נזירות או חניכות מנזר מבתים מיוחסים, שאם לא בחרו להישאר במנזר, נישאו בהמשך לגברים אמידים והמשיכו לנגן ולשיר להנאתן. בנות טובים שהתרוששו מצאו את פרנסתן כאומנות ומחנכות לילדי עשירים שעוד לא התרוששו, ולפעמים, כמו בצלילי המוזיקה, נישאו לבעל הבית האלמן.שלומית קדם - שיחה 17:26, 22 בינואר 2024 (IST)
כניסת ישראלים לאלג'יריה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
אני יוצא מהנחה שלא ניתן להיכנס לארץ זו בדרכון ישראלי. האם מצב זה השתנה ? (אינני מדבר על ימים רעים אלה דוקא, אלא נניח, לפני אוק' 23). בנצי - שיחה 18:08, 20 בינואר 2024 (IST)
- לפי דרכון ישראלי, הכניסה אסורה. Tzafrir - שיחה 18:33, 20 בינואר 2024 (IST)
- נראה לי שאין איסור ישראלי (ראה s:חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 2א וs:חוק הכניסה לישראל#סעיף 7א המסתנך עליו). איש עיטי - הבה נשיחה 11:16, 21 בינואר 2024 (IST)
- לפי הערך על דרכון ישראלי, אלג’יריה מחרימה ישראלים, במסגרת החרם הערבי. זה עדיין נכון? הערך על החרם הערבי לא מזכיר את זה. Tzafrir - שיחה 18:56, 25 בינואר 2024 (IST)
- נראה לי שאין איסור ישראלי (ראה s:חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 2א וs:חוק הכניסה לישראל#סעיף 7א המסתנך עליו). איש עיטי - הבה נשיחה 11:16, 21 בינואר 2024 (IST)
האם Ram נגזרת מהמילה העברית "ראם"?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
המילה באנגלית Ram פירושו איל, כבש זכר בעל קרניים ומכאן השימוש המושאל Battering Ram (איל ניגוח) כמו הכבש שנוהג לנגח את אויביו. במקרא המילה "ראם" התייחסה ככל הנראה לשור הבר או לפרט זכר של בקר הבית ואולי אף לפרט זכר של בני צאן. האם המילה Ram לקוחה מהמילה העברית "ראם"? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:28, 20 בינואר 2024 (IST)
- Old English ramm "male sheep," also "battering ram, instrument for crushing or driving by impact," and the zodiac sign; earlier rom "male sheep," a West Germanic word (cognates: Middle Low German, Middle Dutch, Dutch, Old High German ram), of unknown origin. Perhaps [Klein] connected with —-Old Norse —-rammr "strong," Old Church Slavonic ramenu "impetuous, violent."
- התשובה הזאת היא ממילון אטימולוגי על רמה גבוהה ―אנונימי לא חתם
- לא סביר. המילה הופעה לראשונה בפרוטו גרמאנית, כלומר מקורה בצפון אירופה. ―אנונימי לא חתם
- עוד מקום שבו אפשר למצוא תשובה: ויקימילון האנגלי – כלומר נראה שמילה מאוד דומה הייתה קיימת בשפה המשוערת (או ליתר דיוק: משוחזרת (אנ')) שממנה נוצרו השפות גרמאניות (אנ'). זו שפה משוערת שדוברה לפני כ־2000 שנים וקשה לראות איך הגיעו אליה מילים עבריות. Tzafrir - שיחה 11:08, 21 בינואר 2024 (IST)
- במקרה של Ram כנראה אין קשר, אבל באופן כללי זה לא לגמרי מופרך שמלים מסוימות יעברו בין משפחות שפות בתקופה קדומה מאוד. לפי ההיפותזות שמשלבות את היסטוריית השפות יחד עם התפשטות המהפכה הנאוליתית, ייתכן שמונחים שייחודיים לאורח חיים חקלאי (כמו חיות משק, כלי חריש, יבולים וכו') יעברו as is לקבוצות שדוברות שפה אחרת לגמרי כאשר יאמצו את החקלאות. הכבש בוית לראשונה לפני כ-10,000 שנה באנטוליה ומשם התפשטו כבשים מבויתות - אם או בלי האנשים שבייתו אותן - לכל הכיוונים. אני יכול לדמיין מצב שבו שבט גרמאני מאמץ את החיה הזו (שלא היתה קיימת בבר בצפון אירופה) ומשתמש בשם האנטולי הקדום שלה (להבהרה: אין לי שום הוכחה שזה מה שקרה במקרה הזה). אם תרצו, כמו שהמלה בעברית לטלפון נשאלה משפת הממציא וחלופה עברית מעולם לא התקבלה בציבור. Reuveny - שיחה 01:50, 22 בינואר 2024 (IST)
- בגלל זה כתבתי „קשה לראות״ ולא „בלתי אפשרי״. כמוכן סביר שבמקרה כזה יישארו כמה שאריות אחרות לאורך הדרך. לשם השוואה, מילה אחרת שהגיעה לפי אחת ההשערות במקור מאנטוליה: יין, והגיעה לאנגלית בשתי גרסאות: wine (יין) שהגיעה ככל הנראה עוד לאותה גרמנית הקדומה מלטינית, וכן vine (גפן) שהגיעה לאנגלית מלטינית דרך צרפתית. Tzafrir - שיחה 06:50, 22 בינואר 2024 (IST)
- אז אם אני מבין נכון, בדוגמה של "Ram-ראם" מדובר בצירוף מקרים ולא במקור משותף? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:25, 25 בינואר 2024 (IST)
- בגלל זה כתבתי „קשה לראות״ ולא „בלתי אפשרי״. כמוכן סביר שבמקרה כזה יישארו כמה שאריות אחרות לאורך הדרך. לשם השוואה, מילה אחרת שהגיעה לפי אחת ההשערות במקור מאנטוליה: יין, והגיעה לאנגלית בשתי גרסאות: wine (יין) שהגיעה ככל הנראה עוד לאותה גרמנית הקדומה מלטינית, וכן vine (גפן) שהגיעה לאנגלית מלטינית דרך צרפתית. Tzafrir - שיחה 06:50, 22 בינואר 2024 (IST)
- במקרה של Ram כנראה אין קשר, אבל באופן כללי זה לא לגמרי מופרך שמלים מסוימות יעברו בין משפחות שפות בתקופה קדומה מאוד. לפי ההיפותזות שמשלבות את היסטוריית השפות יחד עם התפשטות המהפכה הנאוליתית, ייתכן שמונחים שייחודיים לאורח חיים חקלאי (כמו חיות משק, כלי חריש, יבולים וכו') יעברו as is לקבוצות שדוברות שפה אחרת לגמרי כאשר יאמצו את החקלאות. הכבש בוית לראשונה לפני כ-10,000 שנה באנטוליה ומשם התפשטו כבשים מבויתות - אם או בלי האנשים שבייתו אותן - לכל הכיוונים. אני יכול לדמיין מצב שבו שבט גרמאני מאמץ את החיה הזו (שלא היתה קיימת בבר בצפון אירופה) ומשתמש בשם האנטולי הקדום שלה (להבהרה: אין לי שום הוכחה שזה מה שקרה במקרה הזה). אם תרצו, כמו שהמלה בעברית לטלפון נשאלה משפת הממציא וחלופה עברית מעולם לא התקבלה בציבור. Reuveny - שיחה 01:50, 22 בינואר 2024 (IST)
- התשובה הזאת היא ממילון אטימולוגי על רמה גבוהה ―אנונימי לא חתם
ספר על ארץ ישראל בתקופת המנדט או לפני
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
יש לי חבר מחו"ל שהמלצתי לו אל "סיפור של אהבה וחושך" והוא אמר שהסיפור גרם לו להבין יותר טוב את השאיפה של יהודים לחיות בישראל.
אני רוצה למצוא לו עוד משהו כזה. לא ספר אידאולוגי שמנסה לדחוף לך ציונות לתוך הראש, אלא ספר שקודם כל שמשקף את רוח התקופה לפני הקמת המדינה, ואז ספר שיודע גם לתאר את השאיפה היהודית להקים בית לאומי בארץ ישראל.
חובה שהספר יהיה זמין באנגלית. עדיפות למשהו ניטרלי (לא ימני קיצוני/שמאלני קיצוני/אנטי ערבי/אנטי יהודי), ועם סיפור מעניין שיתמקד ברגשות. תודה מראש לממליצים. 192.114.1.65 15:04, 21 בינואר 2024 (IST)
שולחן עמיד בגשם
[עריכת קוד מקור]מה הוא השולחן הכי עמיד לגשם שהכי פחות סופג לכלוך עם השנים?
מצע זכוכית? מצע מתכת אל-חלד? מצע פלסטיק קשיח לבן?
תודה.
- רגלי פלדת אל חלד משטח אלומיניום. ―אנונימי לא חתם
מי זה Lycianthes rantonnetii
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
מה זה en:Lycianthes rantonnetii בעברית ולמה לא מצאתי אותו בויקיפדיה בעברית «kotz» «שיחה» 16:14, 22 בינואר 2024 (IST)
- נראה שהיה ערך כזה, אך נמחק ב-2013. commons:Category:Lycianthes rantonnetii עדיין מפנה אליו. (¯`gal´¯) - שיחה 19:17, 22 בינואר 2024 (IST)
- מה זה,אין לו שם בעברית? «kotz» «שיחה» 20:22, 22 בינואר 2024 (IST)
- במשתלות מוכרים אותו תחת השם סולנום, אבל לפי הערך באנגלית הוא כבר לא מסווג כמין מהסוג הזה. בברכה, Easy n - שיחה 20:55, 22 בינואר 2024 (IST)
- מה זה,אין לו שם בעברית? «kotz» «שיחה» 20:22, 22 בינואר 2024 (IST)
- כל משתלה נותנת לו שם אחר. לדוגמה [6], [7], [8], [9]
חן חן! «kotz» «שיחה» 12:20, 23 בינואר 2024 (IST)
האם זו נטו דת פרסית עם השפעות אסלאמיות או דת שיצאה מהאסלאם השיעי\חוארג'י? האם לא היו השפעות עבריות-ישראליות-יהודאיות על היווצרות הדת היזידית כמו במקרה של הדת המנדאית?
- מתייג את משתמש:אליבאבא, ואת משתמש:Idanbarir שכתבו את רוב הערך יזידים. 2A10:8012:3:DE50:3983:D652:DFF4:2BC0 01:12, 23 בינואר 2024 (IST)
- הדת היזידית לא קשורה לאסלאם, ליהדות או לנצרות בשום צורה, גם אם יש בה פה ושם אלמנטים שנשאלו מהדתות האלה לאורך השנים. מצד שני, היא גם לא דת פרסית (אם הכוונה ב"דת פרסית" לדואליזם זורואסטרי וכו'), בוודאי לא באופן מובהק. כששואלים אותי על הדת היזידית, התשובה הכי טובה שאני יכול לתת, שאיננה תשובה ממשפחת "מה היא לא", אלא "מה היא כן", אז אני אומר שכאשר מקלפים את כל הקליפות שעטתה עליה הקהילה הזאת משך השנים, ושגרמו לה להיראות במידה מסויימת כדת מונותאיסטית או כמו-מונותאיסטית, אנחנו מגלים שהדת הזאת היא ביסודה דת שמש, בדומה לדתות רבות שהיו מקובלות באזור מסופוטמיה, כנען ומצרים בעת העתיקה. אנחנו לא יודעים למקם את ראשיתה של הדת היזידית על ציר הזמן ההיסטורי כדי לקבוע בוודאות שהיא אכן דת שחוזרת לעת העתיקה, משום שמדובר בדת אוראלית, שאין לה טקסט קדוש ושהמסורות שלה מועברות מזה דורות רבים בעל פה, על כל הבעייתיות הנלווית כך.
- אנחנו כן יודעים, עם זאת, ובאופן די מהימן, לעקוב אחר ההתפתחות שלה לאורך התקופה האסלאמית, המתועדת היטב, פחות או יותר החל מהמאה ה-12/13, כשאנשי דת מוסלמיים-סופיים החלו לגלות עניין בדת האקזוטית שמתקיימת לצד האסלאם. אחד מאנשי הדת האלה, סגפן סופי מהרי הלבנון, בשם שייח' עדי בן מוסאפר, נכנס אל הקהילה היזידית בדרך שאותה אנחנו לא מבינים עד הסוף (שהרי על פי עקרונות הדת היזידית, אדם לא יכול להפוך ליזידי; זו דת סגורה ומסתגרת), הפך למנהיגה וחולל בה רפורמה מרחיקת לכת, שהרחיקה אותה משורשיה כדת שמש והפכה אותה לקהילה-דתית שמתנהגת ומתנהלת יותר כמו מסדר סופי, אלא שהדת היזידית עצמה לא עברה במהלך הרפורמה של שייח' עדי תהליך של אסלאמיזציה, אלא רק שינתה את המבנה החברתי שלה, שהתחלק לקסטות ולמעמדות, אך יסודותיה של הדת נותרו כשהיו. אם כבר, שייח' עדי הוא זה שעבר "יזידיזציה" וגם אם הביא איתו ממדים אסלאמיים-סופיים אל הדת, הוא עצמו השתנה והתקבל כאיש דת יזידי ולאחר מותו לקדוש המרכזי של הקהילה, שקברו בצפון עיראק הוא אתר העלייה לרגל של הקהילה והמקדש המרכזי והחשוב ביותר עבורה עד היום.
- בקיצור, אם לסכם: הדת היזידית היא דת שמש ביסודה ("פגאנית", סינקרטיסטית וכו') ומאמיניה עובדים את השמש ואת האור; אין לה שום קשר ישיר ו/או מוכח לדת הזורואסטרית, אף כי נקודות דמיון יש ויש וחוקרים רבים מנסים להתחקות באמצעותן על שורשיהן המשותפים של הדתות הללו; הדת איננה מונותאיסטית ואין לה שום קשר לאסלאם, לנצרות או ליהדות, אך מטעמי הסתוות והתגוננות בפני רדיפות אסלאמיות, מאמיניה אימצו (דת סינקטיסטית, בכ"ז) מאפיינים שונים של מונותאיזם, אך בשקט בשקט כולם יודו שאלה קליפות מאוחרות ולא הליבה. הליבה היא דת שמש. עידן - שיחה 12:32, 23 בינואר 2024 (IST)
- שלום משתמש:Idanbarir ותודה לך על ההגעה המהירה והסיוע והפירוט הרב. הערך דת שמש לא קיים כאן אז כרגע קשה לי להבין למה הכוונה. כתבת שמאמיני הדת עובדים את השמש ואת האור, האם השמש והאור הם שני אלילים שונים? מה הם אלילי הדת היזידית? אגב אם היה ספר מבוא לדת הזאת בעברית הייתי קונה אותו. 2A10:8012:3:DE50:3983:D652:DFF4:2BC0 13:06, 23 בינואר 2024 (IST)
- עבודת השמש הייתה הפולחן הבסיסי ביותר של רוב עמי האזור בעת העתיקה ובעולם הטרום-מונותאיסטי, בחלק מפולחן כוחות הטבע וגרמי השמיים. לא תמיד ראו המאמינים בעצמם כעובדי שמש, משום שכאמור, הם לא עבדו רק את השמש ואל/ת השמש היו רק אל/ה אחד/ת בתוך פנתיאון שלם של אלים (גם אם החשובים שבהם או לכל הפחות מבין החשובים שבהם). מספיק לחשוב על רע, אל השמש המצרי, על שַׁמַשׁ, אל השמש המסופוטמי (שנתן את שמו למילה שאנחנו מדברים עליה), על מית'רה, אל השמש הטוב בדת הזורואסטרית, או אפילו על הליוס ואפולו מהמיתולוגיה היוונית. כל אלה היו אלים חשובים בפנתיאונים אליליים של כל עמי האזור ונדבכים חשובים באמונה של אנשי האזור בעת העתיקה נסובו סביב השמש, כמקור האור והאש, החיים והמוות.
- אפרופו האור, הוא לא – או לפחות לא בהכרח – אל (אני נמנע מהמילה "אליל" השיפוטית והבעייתית לתפארת) נפרד מהשמש. גם האש היא לא אל נפרד. שני אלה הם חלק מכוחה הרב של השמש ונגזרים מעוצמתה. השמש היא מרכז הפולחן והאלוהות וכך היה ונותר גם אצל היזידים, שמתפללים לכיוון השמש, שכל פולחניהם נסובים סביב אש ואור ושההיטל של החרוטים המפורסמים על מקדשיהם הוא שמש בת 21 קרניים.
- בעניין ספר המבוא - אתה מתפרץ לדלת פתוחה. כבר שנים שאני רוצה לכתוב ולסכם בספר בעברית את כל מה שלמדתי ושאני יודע. אני רק צריך זמן שכרגע אין לי. אבל זה יקרה בלי ספק, בבוא העת. עידן - שיחה 15:07, 23 בינואר 2024 (IST)
- תודה שוב משתמש:Idanbarir. אלו דברים מעניינים; אני חשבתי על המזרח הקדום, הן המערבי (חתי, כנען, ארם-דמשק, מצרים וכו') והן המזרחי (שומר, אכד-אשור, אכד-בבל, חרן וכו') כפשוט "פוליתאיסטי", לא "סוגד שמש" אם כי דומי שאתה מסכים שסגידת אל שמש הייתה רק חלק מפנתאון אלילים אבל חלק משמעותי. אולי היזידים נושאים עד היום את לפיד השומרים דווקא? מי יודע. צריך לכתוב כאן את הערך הדת היזידית בו יהיה דיון בתאוריות בנושא, רצוי במיוחד גם דיון בתאוריות קצה. 2A10:8012:3:DE50:3983:D652:DFF4:2BC0 21:57, 23 בינואר 2024 (IST)
- שלום משתמש:Idanbarir ותודה לך על ההגעה המהירה והסיוע והפירוט הרב. הערך דת שמש לא קיים כאן אז כרגע קשה לי להבין למה הכוונה. כתבת שמאמיני הדת עובדים את השמש ואת האור, האם השמש והאור הם שני אלילים שונים? מה הם אלילי הדת היזידית? אגב אם היה ספר מבוא לדת הזאת בעברית הייתי קונה אותו. 2A10:8012:3:DE50:3983:D652:DFF4:2BC0 13:06, 23 בינואר 2024 (IST)
ריכוז תקיפות חמאס מצפון רצועת עזה לחאן יונס
[עריכת קוד מקור]ב 22/01/2024 עברה ישראל מתקיפות בעיקר בצפון רצועת עזה לתקיפות בעיקר בדרום הרצועה. מדוע השינוי ה"חד" הזה באזור הלחימה? האם זה חלק מחיסול חמאס, ניסיון לשחרר חטופים או שניהם?
תודה.
- בגלל שצפון רצועת עזה כבושה כבר, ואין איפה להפציץ בלי לסכן חיילים. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ט"ז בשבט ה'תשפ"ד • 19:06, 25 בינואר 2024 (IST)
- כפי שעמד אמר, צפון הרצועה פחות או יותר טופלה. רוב גדודי חמאס שם פורקו ותשתיותיהם נהרסו, ומה שנשאר הן חוליות בודדים שמזנבות בכוחות ומספר משגרי רקטות מוטמנים שלא אותרו. אני נזהר מלומר שצפון הרצועה טוהרה והושלמה שם העבודה ב-100%, אבל אפשר להעריך שהיא 80% הושלמה לכל הפחות. לכן צה"ל העביר את עיקר המאמץ לדרום ומרכז הרצועה, כאשר עיקר הכוח מופנה אל מעוזי חמאס בח'אן יונס, אבל עדיין יש כוחות שפועלים בצפון הרצועה לנקות את שאריות הטרור שם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:13, 25 בינואר 2024 (IST)
- למי שרוצה לדעת מה מצב השליטה ברצועה בעל-קרקע, יש פיתרון די פשוט, להיכנס ולהגדיל את המפה שבראש הערך מלחמת חרבות ברזל. המפה, שהיא בעברית, לקוחה מאתר זר, שמשתדל לאסוף נתוני אמת מכל מיני מקורות ומעדכן מדי יום את המפה. רואים בה דברים מעניינים רבים.אודי - שיחה 21:23, 30 בינואר 2024 (IST)
רגלי ינשופים
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
היי, בערך על ינשופים כתוב שלינשופים יש רגליים קצרות אך נתקלתי בהרבה סרטונים, תמונות וכתבות על כך שהן ארוכות ובטנם מעין מסתירה אותם כך שאני מבולבלת. יש למישהו מקור אמין לכאן או לכאן? ―אנונימי לא חתם
- רגליים של ינשופים לא קצרות. ―אנונימי לא חתם 2A0D:6FC0:757:3B00:B1E1:8903:BF91:9E8C 17:42, 23 בינואר 2024 (IST)
- אם כך אולי כדאי לתקן את הערך? כתוב בו במפורש בחלק של האנטומיה שרגליהם ״חזקות מאוד, קצרות ומכוסות בנוצות״ 81.199.228.105 18:54, 23 בינואר 2024 (IST)
- שיניתי את הניסוח. Virant (שיחה) 19:05, 23 בינואר 2024 (IST)
- √ ―אנונימי לא חתם
- אם כך אולי כדאי לתקן את הערך? כתוב בו במפורש בחלק של האנטומיה שרגליהם ״חזקות מאוד, קצרות ומכוסות בנוצות״ 81.199.228.105 18:54, 23 בינואר 2024 (IST)
באילו משתלות מוכרים סלוויה דיווינורום בישראל?
[עריכת קוד מקור]פליטים יהודיים ואונר"א
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: בטיפול
מדוע יהודים שלכאורה עונים על הגדרת הפליט לפי אונר"א – לדוגמה, תושבי מזרח ירושלים וגוש עציון שאיבדו את בתיהם עקב מלחמת 1948 – לא קיבלו מעולם סיוע מהארגון? כלומר, מה ההסבר הרשמי? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 21:06, יום רביעי בשבת, י"ד בשבט ה'תשפ"ד (IST).
- אונר"א מטפלת רק בפלסטינים תוך הפליה ברורה לרעה של כל שאר הפליטים בעולם ככלי לפגוע במדינת ישראל. אתה יכול לשאול על UNHCR שהיא סוכנות האו"ם לפליטים שאמורה לטפל בכל השאר. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:17, 24 בינואר 2024 (IST)
- יש סרטון של ״כאן״ מימי ההקמה שמדבר על זה. רק שמי שמציג אותו (אבישי עברי) כבר הוכיח עצמו כאדם בעל אמינות מפוקפקת. (¯`gal´¯) - שיחה 18:55, 27 בינואר 2024 (IST)
- אונר"א הוקם כדי לטפל הן בפליטים היהודיים והן בפליטים הערבים. מדינת ישראל החליטה שהיא משקמת את הפליטים (גם היהודים וגם הערבים) שבשטחה בעצמה ומנעה מאונר״א לפעול בשטחה. אונר״א היה אמור להיות גוף זמני שהפך לקבוע בשל גלגול אחריות בין כל הצדדים המעורבים. Tzafrir - שיחה 02:44, 25 בינואר 2024 (IST)
- זה לא רלונטי מה היתה ההגדרה כשהוקמה. עברו מאז עשרות שנים, והמציאות שתיאר מדוייקת. ―אנונימי לא חתם
- לא כל דבר צריך לכתוב מפוזיציה. השואל שאל על פליטי 48 היהודים, וצפריר ענה על כך. Shannen - שיחה 07:23, 25 בינואר 2024 (IST)
- Tzafrir, אבל מאז 1967 אונר"א כן פועל בשטח ישראל; מה מנע מפליטי 1948 שבשטח ישראל לקבל סיוע מאונר"א לאחר מכן? בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:48, יום חמישי בשבת, ט"ו בשבט ה'תשפ"ד (IST).
- זה לא רלונטי מה היתה ההגדרה כשהוקמה. עברו מאז עשרות שנים, והמציאות שתיאר מדוייקת. ―אנונימי לא חתם
- אין לי תשובה לשאלתך - אבל הלכתי לקרוא באתר אונר"א את ההגדרה לפליטים, וראיתי משהו מעניין: התואר עובר בירושה רק מאב, לא מאם.
- אני משער שיש לכל זה סיבה מאוד פשוטה - אונר"א מעולם לא סייע לפליטים יהודים, גם אם טכנית הם עונים לקריטריונים של זכאות לעזרתו, כי אף יהודי מעולם לא ביקש מהם סיוע (מודה שלא בדקתי, אבל אופתע מאוד אם תביא לי דוגמת נגד). למה להם? מספרם של היהודים שגרו ביהודה ושומרון לפני 48' לא היה גדול (אלפים ספורים), ומדינת ישראל הייתה בהחלט מסוגלת לקחת על עצמה את הטיפול בהם; ולא נזקקנו לתמיכתם של זרים ובהחלט לא רצינו בה. אפילו אם ישראל הייתה מעוניינת, מסיבות פוליטיות, לייצר נראטיב של פליטות בקרב היהודים האלה כדי למנף אותה לתביעה לשטח (בדומה למה שעשו מדינות ערב עם הפליטים הפלסטינים), היא הייתה בהחלט מסוגלת לעשות זאת בעצמה ולבנות איזה מחנה פליטים משלנו. אחרי 1967, פליטי 48' היהודים נזקקו עוד פחות לעזרת אונר"א (או כל אחד אחר, לצורך העניין), כי הם כבר היו מסוגלים לשוב למקומות מהם גורשו, ורבים מהם גם עשו זאת. מפתח-רשימה - שיחה 22:59, 25 בינואר 2024 (IST)
- אבל שוב: בשנת 1967 אף ישראלי (יהודי או ערבי) לא היה יכול לטעון ברצינות שהוא פליט: כולם קיבלו אזרחו ישראלית ומגורי קבע (גם אם בדואים בנגב, לדוגמה, לא קיבלו בהכרח מגורים סבירים) אבל אי אפשר להשוות את הפלסטינים (כלומר: תושבי פלשתינה–א״י בשנים 1946–1948) שהפכו ישראלים לפלסטינים שלא הפכו ישראלים (ובהמשך השם פלסטינים התייחס בעיקר אליהם) – הם לא זכו לאזרחות והמשיכו לגור במחנות פליטים. Tzafrir - שיחה 21:19, 27 בינואר 2024 (IST)
הסיומת us בשמות ביוונית ולטינית
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
בהרבה שמות עצם, שמות בעלי חיים ושמות אנשים ביוונית עתיקה ולטינית מופיעה הסיומת us בסוף: למשל Tyrannosaurus, Julius Caesar, תזאוס, פרסאוס ועוד. למה, מאיפה היא הגיעה ומה המשמעות שלה? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:15, 24 בינואר 2024 (IST)
Category:Latin terms suffixed with -us
- לא מצאתי מכנה משותף לשמות העצם בקטגוריה, ואולי אין הסבר למקור של הסיומת ―אנונימי לא חתם
- יש קשר ל: ויקיפדיה:מזנון#שמות חתיים – הסרת סיומת ־ש (ר’ שם גם התייחסות לשמות יוניים ולטיניים)? Tzafrir - שיחה 10:44, 25 בינואר 2024 (IST)
- כמדומני הסיומת us מציינת שם עצם בזכר. שושושושון - שיחה 16:25, 25 בינואר 2024 (IST)
- הסיומת us מסמנת את יחסת הנושא (נומינטיב, זכר יחיד) בלטינית. סיון ל - שיחה 09:25, 26 בינואר 2024 (IST)
- תודה על התשובה. האם תוכלי להסביר אותה למי שאין לו ידע פורמלי בבלשנות ודקדוק? ובפרט, מה זה "יחסת" ומה זה "יחסת נושא"? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 09:35, 26 בינואר 2024 (IST)
- לכל מילה יש תפקיד מסוים במשפט: אני נתתי את התפוח לעדנה. אני = נושא (נומינטיב); התפוח = מושא ישיר (אקוזטיב); עדנה = מושא עקיף (דאטיב). בעברית אין יחסות (כמעט. יש "ה" של מקום/כיוון - הביתה, ירושלימה וכו') אלא משתמשים במילות יחס כדי להצביע על התפקיד (את, עם, אל, מן). סיון ל - שיחה 16:56, 26 בינואר 2024 (IST)
- כלומר: „הומרוס כתב על אודיסאוס״. ביוונית (עתיקה?) להומרוס יש באמת סיומת ־וס במשפט אבל לא לאודיסאוס, נכון? Tzafrir - שיחה 00:07, 27 בינואר 2024 (IST)
- נכון. זה יהיה משהו בסגנון: Homerus scripsit de Ulysse. הסיומת us מציינת את הנושא והסיומת e את המושא העקיף. סיון ל - שיחה 09:47, 28 בינואר 2024 (IST)
- כלומר: „הומרוס כתב על אודיסאוס״. ביוונית (עתיקה?) להומרוס יש באמת סיומת ־וס במשפט אבל לא לאודיסאוס, נכון? Tzafrir - שיחה 00:07, 27 בינואר 2024 (IST)
- לכל מילה יש תפקיד מסוים במשפט: אני נתתי את התפוח לעדנה. אני = נושא (נומינטיב); התפוח = מושא ישיר (אקוזטיב); עדנה = מושא עקיף (דאטיב). בעברית אין יחסות (כמעט. יש "ה" של מקום/כיוון - הביתה, ירושלימה וכו') אלא משתמשים במילות יחס כדי להצביע על התפקיד (את, עם, אל, מן). סיון ל - שיחה 16:56, 26 בינואר 2024 (IST)
- תודה על התשובה. האם תוכלי להסביר אותה למי שאין לו ידע פורמלי בבלשנות ודקדוק? ובפרט, מה זה "יחסת" ומה זה "יחסת נושא"? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 09:35, 26 בינואר 2024 (IST)
- נכון שבשמות אדם ממין זכר לפחות, us הלטיני היה מעין מקבילה של הסיומת -os היוונית. למשל ביוונית היו אומרים Antiochos בעוד שבלטינית - Antiochus, כך Sisyphos לעומת Sisyphus . גם ביוונית קיימת הסיומת us כמו בשם האל זאוס Zeus . ביוונית החדשה קיימת גם הסיומת זכר - as למשל שם הנמל פיראוס (בלטינית Pyraeus) הוא כיום - Pyreas ו-אודסיאוס אומרים כיום Odisseas .. .בעברית לפעמים בגלל חוסר הניקוד יכולים לבלבל בין הסיומות us ו- os .נכון שאין כנראה הסבר למקור הסיומת , אבל היא סיומת אופיינית לשמות זכר Ewan2 - שיחה 01:38, 30 בינואר 2024 (IST)
- הסיומת us מסמנת את יחסת הנושא (נומינטיב, זכר יחיד) בלטינית. סיון ל - שיחה 09:25, 26 בינואר 2024 (IST)
- כמדומני הסיומת us מציינת שם עצם בזכר. שושושושון - שיחה 16:25, 25 בינואר 2024 (IST)
אני לא יודע אם לזה התכוונת אבל בלטינית יש שלוש דרכי נטייה: זכר, נקבה, וניטרלי. שם המין חייב להתאים לנטייה של שם הסוג. לכן אם הסוג זכר אפשר להוסיף לשם המין סיומת us- שמייצגת שם זכרי Assafn • שיחה 02:51, 31 בינואר 2024 (IST)
התרגשות וחירבון
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
שמתם לב לתופעה שלפעמים כאשר מתרגשים, אז מקבלים שילשול? או לפחות זה מזרז תהליכים ומרגישים שחייבים לחרבן?
האם התופעה הרפואית הזאת נחקרה? מה המנגנון?
- ראה בערך שלשול: "שלשול עשוי להיגרם כתוצאה מפציעה (טראומה גופנית) או מתח נפשי."
- אבל למה? 192.114.1.67 15:22, 25 בינואר 2024 (IST)
- כי המוח מעצבב את המעיים ראה כאן ובמקורות. נחקר וידוע כבר עשרות שנים.
- אבל למה? 192.114.1.67 15:22, 25 בינואר 2024 (IST)
מענק הקורונה של 750 ש"ח
[עריכת קוד מקור]מי קבע אז שהוא יינתן, הממשלה או ביטוח לאומי?
- הממשלה. חזרתי • ∞ • שיחה 13:17, 26 בינואר 2024 (IST)
- תודה. האם יש פה ערך בנושא מענקי חירום לבעלי תושבות ישראלית כל שהוא שבו מוצגות דוגמאות למענק זה ומענקים דומים (אם היו)? תודה.
- מידע מסוג זה עדיף לחפש כאן. Oy • שיחה 18:23, 26 בינואר 2024 (IST)
- אבל למרות הכותרת אני לא מתכוון לחפש מידע רק על מענקים בתקופת הקורונה. אני מתכוון לחפש מידע על מענקי חירום בכלל שנתנה המדינה מיום הקמתה ועד היום. האם מענק הקורונה של 750 ש"ח היה היחיד? תודה.
- גם את המידע הנוסף שאתה מחפש תמצא באותו מקום.Oy • שיחה 09:33, 27 בינואר 2024 (IST)
- אבל למרות הכותרת אני לא מתכוון לחפש מידע רק על מענקים בתקופת הקורונה. אני מתכוון לחפש מידע על מענקי חירום בכלל שנתנה המדינה מיום הקמתה ועד היום. האם מענק הקורונה של 750 ש"ח היה היחיד? תודה.
- מידע מסוג זה עדיף לחפש כאן. Oy • שיחה 18:23, 26 בינואר 2024 (IST)
- תודה. האם יש פה ערך בנושא מענקי חירום לבעלי תושבות ישראלית כל שהוא שבו מוצגות דוגמאות למענק זה ומענקים דומים (אם היו)? תודה.
נעלם אצלי מונה התוצאות בחיפוש בגוגל
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
כרגיל, אני נוהג לחפש שמות או מונחים בגוגל (חלונות 11, כרום, מן הסתם, הגרסה האחרונה), וגם לבדוק כמה היקרויות יש למונחים או לשמות שחיפשתי. עד לפני זמן קצר הייתי רואה בראש עמוד החיפוש את מספר ההיקרויות. אין לי מושג מה קרה: מספר ההיקרויות שבראש העמוד נעלם, וגם הצגת ההיקרויות בעמוד איננה מוגבלת לעשר שורות בערך, כפי שהיה קודם, אלא תופסת הרבה יותר שורות - אם אינני טועה, כל השורות מוצגות עד לסיום התצוגה. אין לי מושג מה השתנה בהגדרות החיפוש בכרום, ומדוע אי אפשר לקבל את כמות המופעים בראש העמוד הראשון, כפי שהיה תמיד. אודה למי שיעזור לי להחזיר את ההגדרות הקודמות. אלדד • שיחה 01:43, 27 בינואר 2024 (IST)
- כתבתי לפני התנגשות עריכה: :מה זה היקרויות? אני לא מכיר את המונח הזה מהשפה העברית או ממחשבים. אני משתמש במנועי חיפוש באנגלית אז אולי אני מכיר מונח מקביל באנגלית. אני ממליץ להוסיף את המונח באנגלית בתוך סוגריים. ―אנונימי לא חתם
- מה זה מספר ההיקרויות? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:48, 27 בינואר 2024 (IST)
- כמה מופעים יש למילה שחיפשתי. כלומר, בראש העמוד מופיע תמיד מספר - כמה היו. כעת אין. רק כל השורות שמציינות מופעים של מה שחיפשתי, בלי שמופיע מספר מונה בראש העמוד. אלדד • שיחה 01:52, 27 בינואר 2024 (IST)
- לדוגמה, אני מחפש ביטוי מסוים, ומחפש אחר כך אותו ביטוי עם מילה שונה. אני רוצה להשוות, ולראות באיזה משני המקרים יש יותר תוצאות. כעת אין לי אפשרות לבדוק את העניין, כי אין מספר תוצאות בראש העמוד. אלדד • שיחה 01:53, 27 בינואר 2024 (IST)
- אה. בחיים לא שמעתי שקוראים לזה ככה. מכיר כזה דבר וכזאת תופעה. המלצה שלי - לבדוק בדפדפן אחר, או באותו דפדפן בפרייבט מוד, או במכשיר אחר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:54, 27 בינואר 2024 (IST)
- נכון. במצב גלישה אינקוגניטו אין בעיה. בראש העמוד מופיע מספר התוצאות... אבל מה קרה למצב הגלישה הרגיל? אלדד • שיחה 02:00, 27 בינואר 2024 (IST)
- אין לי מושג. וגם: הוספת לי מילים שלא כתבתי בהזזת פסקאות, תקן את זה בבקשה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:03, 27 בינואר 2024 (IST)
- תודה. לא, לא הוספתי (אם נראה לך מסיבה כלשהי שהוספתי, פשוט תמחק מה שנוסף, אין בעיה). אלדד • שיחה 02:26, 27 בינואר 2024 (IST)
- אלדד, גם לי יש את אותה בעיה מזה יותר משבוע. מספר ההיקרויות (תודה על המילה) נעלם. תודה על העלאת הנושא - הטיפ הנפלא לנסות במצב אינקוגניטו עובד גם אצלי. תודה! Pixie.ca • שיחה 07:50, 30 בינואר 2024 (IST)
- אין לי מושג. וגם: הוספת לי מילים שלא כתבתי בהזזת פסקאות, תקן את זה בבקשה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:03, 27 בינואר 2024 (IST)
- נכון. במצב גלישה אינקוגניטו אין בעיה. בראש העמוד מופיע מספר התוצאות... אבל מה קרה למצב הגלישה הרגיל? אלדד • שיחה 02:00, 27 בינואר 2024 (IST)
- אה. בחיים לא שמעתי שקוראים לזה ככה. מכיר כזה דבר וכזאת תופעה. המלצה שלי - לבדוק בדפדפן אחר, או באותו דפדפן בפרייבט מוד, או במכשיר אחר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:54, 27 בינואר 2024 (IST)
- מונח באנגלית או תצלום מסך יעזור כי אני לא יודע על מה מדובר. כשאני מקליד מילה שכבר חיפשתי במנוע החיפוש גוגל אני רואה אותה בצבע סגול (מה שמעיד שכבר חיפשתי אותה) אבל אין מספר. השוואה בין מילים כמו
x y differenceלפעמים נותנת ציטוט עם הסבר על ההבדל בינהן אבל מעבר לזה אני לא יודע על מה מדובר. - ועוד דבר, יש מצב שניקוי היסטוריית דפדפן כולל מטמון יעזור אבל זה ימחק לך כל login קיים וכל סיסמה קיימת ועוד כל מיני הגדרות שמורות ומידע מותאם. ―אנונימי לא חתם
- תודה רבה. כן, אני יודע, אני לא מעוניין למחוק את כל נתוני הגלישה, לוגינים וכו'.
- לדוגמה, כעת, כשאני מחפש בגלישה אנונימית משהו, כתוב לי בראש המסך: כ-79,400,000 תוצאות (0.31 שניות)
- אבל בגלישה הרגילה - זה נעלם. אלדד • שיחה 02:26, 27 בינואר 2024 (IST)
- באנגלית כתוב כעת, בגלישה האנונימית: About 79,400,000 results (0.22 seconds) אלדד • שיחה 02:28, 27 בינואר 2024 (IST)
- אני לא יכול למחוק מילים של מישהו אחר בשיחה.ראה את הקטע המתחיל ממילים "כתבתי לפני התנגשות עריכה: ". זה לא שלי, אני מניח שזה שלך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:29, 27 בינואר 2024 (IST)
- יגאל, זאת כנראה תוספת של אנונימי. ראיתי שאנונימי כתב בדף, ולא מצאתי איפה הוא כתב. עכשיו אני מבין - הוא הוסיף את דבריו אחרי מה שאתה כתבת. אני אף פעם לא מוסיף דברים למישהו שעונה לי...
אלדד • שיחה 02:30, 27 בינואר 2024 (IST)
- אוקיי, עדכנתי בהתאם למיטב הבנתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:32, 27 בינואר 2024 (IST)
- יופי, נראה לי שתיקנת בסדר. עכשיו רואים מה אתה כתבת, ומה האנונימי כתב. אלדד • שיחה 02:34, 27 בינואר 2024 (IST)
- אוקיי, עדכנתי בהתאם למיטב הבנתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:32, 27 בינואר 2024 (IST)
- יגאל, זאת כנראה תוספת של אנונימי. ראיתי שאנונימי כתב בדף, ולא מצאתי איפה הוא כתב. עכשיו אני מבין - הוא הוסיף את דבריו אחרי מה שאתה כתבת. אני אף פעם לא מוסיף דברים למישהו שעונה לי...
תשובה
[עריכת קוד מקור]- אני מבין עכשיו על מה מדובר וגם אצלי זה נעלם בדפדפן הרגיל בו אני שומר היסטוריה אבל מופיע בדפדפן אחר בו אני לא שומר היסטוריה; אני פשוט הייתי מכנה את זה סטטיסטיקות חיפוש בסיסיות של גוגל בראש תוצאת חיפוש במקום במילה "היקרויות". למה זה נעלם בדפדפן הכולל היסטוריה? ובכן, לדעתי מדובר בבאג שגוגל ימצאו ותיקנו מתי שהוא. ―אנונימי לא חתם
- תודה רבה. ייתכן שמדובר בבאג. נראה אם מחר במשך היום תוצאות החיפוש יחזרו להופיע בראש הדף. בינתיים אשתמש בחלון הגלישה האנונימית. אלדד • שיחה 02:35, 27 בינואר 2024 (IST)
- אני נתקלתי בבאג הזה כבר לפני שבוע וחצי - שבועיים. מוזר שעדיין לא תוקן. גם אני אשתמש בחלון אינקוגניטו. תודה לך על הצפת הנושא. ―אנונימי לא חתם
- תודה על עזרתך (דרך אגב, בסיום התשובות שלך, אתה יכול לחתום בארבע טילדות, כך: ~~~~, ואז תופיע חתימה בתור מספר ה-IP שלך, התאריך והשעה).
- שלחתי עכשיו דיווח על העניין לגוגל, נראה אם הם יענו לי מחר. אלדד • שיחה 02:49, 27 בינואר 2024 (IST)
- @Eldad, במקומך לא הייתי ממהר. אני לא מכיר אף מקרה בהיסטוריה של האנושות בו משתמשים דיווחו לגוגל על בעיה כלשהי והיא תוקנה בעקבות זאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:20, 30 בינואר 2024 (IST)
- פשוט תיארתי את הבעיה, וכתבתי להם, על ידי תבנית פנייה לגוגל. לא ציפיתי – וגם לא קיבלתי מהם שום תגובה. הבעיה נעלמה למחרת. אולי מדובר באיזשהו באג, אין לי מושג. כעת אני שוב מקבל את מספר התוצאות של החיפוש בדפדפן. אבל היה לי חשוב לדעת שאני לא היחיד שנתקל בתופעה הזאת, ואני מודה לאנונימי שעדכן כאן לעיל. בכל אופן, כבר הייתי בקשר עם גוגל, בנושאים שונים, וקיבלתי מענה יעיל (אם כי כל הפניות היו בשיחה ישירה עם נציג שירות - לא בדיווח על תקלה דרך האתר). אלדד • שיחה 08:40, 30 בינואר 2024 (IST)
- @Eldad, במקומך לא הייתי ממהר. אני לא מכיר אף מקרה בהיסטוריה של האנושות בו משתמשים דיווחו לגוגל על בעיה כלשהי והיא תוקנה בעקבות זאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:20, 30 בינואר 2024 (IST)
- אני נתקלתי בבאג הזה כבר לפני שבוע וחצי - שבועיים. מוזר שעדיין לא תוקן. גם אני אשתמש בחלון אינקוגניטו. תודה לך על הצפת הנושא. ―אנונימי לא חתם
- תודה רבה. ייתכן שמדובר בבאג. נראה אם מחר במשך היום תוצאות החיפוש יחזרו להופיע בראש הדף. בינתיים אשתמש בחלון הגלישה האנונימית. אלדד • שיחה 02:35, 27 בינואר 2024 (IST)
יש לזה תקדימים ?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
jury has ordered former U.S. President Donald Trump to pay $83.3 million in damages to writer E. Jean Carroll for defamatory comments he made about her when he was president.
איך מקפלים את הכיסא הדקמי ביונדאי i10?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
להבנתי הכיסא הקידמי ביונדאי i10 יכול להתקפל לקדימה, ובכך ניתן לקבל משטח ישר. את הספסל האחורי מאצתי איך מקפלים, אבל המושב הקדמי לא ראיתי שום סרטון. האם מישהו מכיר? 109.253.190.18 11:33, 27 בינואר 2024 (IST)
- WIE KLAPPEN SIE DEN VORDERSITZ BEIM HYUNDAI I10 UM? גגל. זה בגרמנית. אם לא תסתדר עם גוגל טרנסלט כתוב כאן
שירות טלוויזיה שלא תלוי באינטרנט
[עריכת קוד מקור]אני רוצה להתקין בבית שירות טלוויזיה שלא תלוי באינטרנט.
אני רוצה שירות טלוויזיה שגם אם האינטרנט בכל המדינה נופל בגלל מתקפת סייבר או מלחמה הוא יהיה נפרד לחלוטין מאינטרנט וכל עוד הוא לא נפגע בעצמו הוא ימשיך לעבוד.
יש דבר כזה עדיין? אם יש פה ערך, אשמח לקבל קצת כיוון ולקרוא אותו.
בתודה. 2A10:8012:3:DE50:9D03:DAA8:FA76:743A 18:25, 27 בינואר 2024 (IST)
- אני יודע שיש אפליקציות סטרימינג, שמאפשרות להוריד תכנים מה-VOD לשימוש offline. yes+ מאפשרת את זה למשל (ראיתי שפרסמו את זה מתישהו, לא בדקתי אף פעם איך ניתן לעשות את זה). (¯`gal´¯) - שיחה 18:45, 27 בינואר 2024 (IST)
- אני לא שואל בכלל על סטרימינג, רק על טלוויזיה, קלאסי, כמו פעם. 2A10:8012:3:DE50:9D03:DAA8:FA76:743A 19:13, 27 בינואר 2024 (IST)
- yes ו-HOT עדיין מציעים את השירות על תשתית יותר מסורתית. גם עידן+. (¯`gal´¯) - שיחה 20:57, 27 בינואר 2024 (IST)
- טלוויזיה בלווין היא תשתית שונה מזו של אינטרנט בלווין? 2A10:8012:3:DE50:9D03:DAA8:FA76:743A 22:05, 27 בינואר 2024 (IST)
- כן. חברת YES שידרה דרך לוויין תקשורת. הלוויין נמצא במסלול גאוסטציונרי, כלומר נמצא כל הזמן מעל נקודה קבועה. לכן אפשר לכוון אליו צלחת לווין. הגובה שלו הוא בערך 35 קילומטרים, כלומר יותר מעשירית שניית אור. ולכן רק העיכוב של האור מהדרך אליו וחזרה הוא מעל 200 מילישניות. כמוכן יש עומס די גדול על הלוויינים הללו, ומאוד יקר ליצור תקשורת דו כיוונית דרכם.
- תקשורת דו כיוונית דורשת יותר לוויינים. הראשונים שעשו את זה: טלפון לווייני של אירידיום תקשורת, עם 66 לוויינים בגובה נמוך הרבה יותר: 780 ק״מ במקרה שלהם. ואז זה היה מאוד יקר. רק לאחר שעלות שיגור הלוויינים ירדה הרבה יותר נוצר מיזם Starlink. Tzafrir - שיחה 22:43, 27 בינואר 2024 (IST)
- טלוויזיה בלווין היא תשתית שונה מזו של אינטרנט בלווין? 2A10:8012:3:DE50:9D03:DAA8:FA76:743A 22:05, 27 בינואר 2024 (IST)
- yes ו-HOT עדיין מציעים את השירות על תשתית יותר מסורתית. גם עידן+. (¯`gal´¯) - שיחה 20:57, 27 בינואר 2024 (IST)
- אני לא שואל בכלל על סטרימינג, רק על טלוויזיה, קלאסי, כמו פעם. 2A10:8012:3:DE50:9D03:DAA8:FA76:743A 19:13, 27 בינואר 2024 (IST)
- אלף תודות Tzafrir. משהו באינטואיציה שלי אומר לי לא לעבוד עם חברת yes שהם נוטים לכיוון הטלוויזיה על גבי אינטרנט יותר ויותר וקרובים מאד לבטל את הטלוויזיה בלווין בארץ (אם זה עדיין קיים).
- אולי אני צריך לא טלוויזיה בלווין אלא טלוויזיה בכבלים אבל מקריאת הערך הזה טלוויזיה בכבלים לא קיבלתי שום מידע חד משמעי אם יש עדיין חברה בישראל שמאפשרת את זה. למעשה כתוב שם בערך שיש בישראל תופעה של Cord-cutting. עוד דבר, בערך הזה גם נעשית הבחנה בין שידורים "אנלוגיים" לבין שידורים "דיגיטליים" ולא ברור לי אם הכוונה שם באנלוגיים זה לכבלים ובדיגיטליים ללווין או אפילו אינטרנט.
- אז אם אני רוצה טלוויזיה בכבלים או אפילו בלווין נשארה לי אופציה בכלל? 2A10:8012:3:DE50:9D03:DAA8:FA76:743A 23:31, 27 בינואר 2024 (IST)
- כנראה שכולם יעברו לזה בסוף. יותר זול שהם לא צריכים לתחזק את התשתית הזו (כנראה לתחזק חוות שרתים זה יותר זול...?). לא בטוח שרוב הציבור מעוניין בזה. האינטרנט לא בנוי לסטרימינג, יש דיליי הרבה יותר גבוה וזה לוקח לך רוחב פס לטובת הטלוויזיה. גם אין רגולציה על OTT בינתיים, מאיזושהי סיבה. כנראה עוד מניע בשיקול של yes ו-HOT. (¯`gal´¯) - שיחה 09:32, 28 בינואר 2024 (IST)
- אני לא מכיר את רשת הכבלים, אבל בטלפוניה (עולם שרגיש עוד יותר לעיכובים) יש תהליך דומה. היה תהליך הדרגתי של מעבר מקווים אנלוגיים ל„קווים״ דיגיטליים (רשת עם מיתוג מעגלים – מרגע שנוצרת שיחה, יש קו מובטח מקצה ועד קצה. לא הפרוטוקולים המוזרים והסטטיסטיים הללו של מיתוג מנות כמו באינטרנט). אבל מסתבר שהרבה יותר זול לבנות רשת IP מספיק אמינה, ובהדרגה כל תשתית הטלפוניה הפכה להיות מבוססת על אותם פרוטוקולים מוזרים שמשמשים באינטרנט.
- היום יש כבר ללא מעט אנשים בבית חיבור של סיבים אופטיים – חיבור שמאפשר לתת חיבור טוב יותר מאשר התשתית של הכבלים (ובטח זו של הלוויין).
- וכן, מסכים לגבי הרגולציה. זה גם מכיוון שאין כאן משאב מוגבל מבחינת התשתית. מבחינת התוכן יש בעיה. Tzafrir - שיחה 10:08, 28 בינואר 2024 (IST)
- כנראה שכולם יעברו לזה בסוף. יותר זול שהם לא צריכים לתחזק את התשתית הזו (כנראה לתחזק חוות שרתים זה יותר זול...?). לא בטוח שרוב הציבור מעוניין בזה. האינטרנט לא בנוי לסטרימינג, יש דיליי הרבה יותר גבוה וזה לוקח לך רוחב פס לטובת הטלוויזיה. גם אין רגולציה על OTT בינתיים, מאיזושהי סיבה. כנראה עוד מניע בשיקול של yes ו-HOT. (¯`gal´¯) - שיחה 09:32, 28 בינואר 2024 (IST)
עידן+
[עריכת קוד מקור]- אולי עידן+ מתאים לך? Shannen - שיחה 13:31, 28 בינואר 2024 (IST)
- אולי בהחלט אבל קצת לא ברור לי מהערך מה זה בעצם "דיגיטלי-קרקעי". קודם כל, היה לי יותר קל להתחיל עם המילה "קרקעי" ורק אז לעבור למילה "דיגיטלי" כי המילה קרקעי היא עבורי "כבלים" (cables) ואני אכן מתעניין בכיוון של כבלים תחילה.
- עכשיו, אם אכן מדובר על כבלים תת קרקעיים (שלכאורה נפרדים מהכבלים התת קרקעיים של הטלפון הביתי והאינטרנט הביתי), אז למה צריך גם את המונח "דיגיטלי"? 2A10:8012:3:DE50:9D03:DAA8:FA76:743A 13:44, 28 בינואר 2024 (IST)
- יש לך אולי בלבול במושגים: אין היום בארץ שידורי טלוויזיה אנלוגיים (PAL?) – הם דרשו תדרי טלוויזיה רחבים מדי והוחלפו בשידורים דיגיטליים (עידן+). נראה לי שיש לך בלבול בין המונח דיגיטלי לבין „עובר על גבי האינטרנט״. Tzafrir - שיחה 13:54, 28 בינואר 2024 (IST)
- דווקא לא בלבלתי דיגיטלי ("ספרתי" או "בדיד ב time וב value") עם "עובר על גבי האינטרנט", אלא, חשבתי שהחברות עצמן עשו בלבול כזה מטעמים שיווקיים, אבל אני מבין שלא, אין פה טריק שיווקי. עם זאת, אני עדיין לא מבין לגבי עידן+ דבר אחד.
- אם הם משדרים דרך כבלים תת-קרקעיים, אז מה ההבדל בינם לבין "טלוויזיה בכבלים"? הרי שניהם דיגיטליים עם צבע......... 2A10:8012:3:DE50:9D03:DAA8:FA76:743A 14:01, 28 בינואר 2024 (IST)
- המילה „קרקעי״ במונח שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי משמעה שלא מדובר על שידור לווייני. כמו שהערך עידן+ מציין, נדרשת אנטנה כדי לקלוט את השידורים. Tzafrir - שיחה 14:25, 28 בינואר 2024 (IST)
- כן קראתי את זה בערך אבל זה עוד יותר בלבל אותי כי ברגע שאתה מצריך אנטנה זה כבר לא כבלים תת קרקעיים ("טלוויזיה בכבלים") אז למה הכוונה "קרקע" כאן? 2A10:8012:3:DE50:9D03:DAA8:FA76:743A 16:12, 28 בינואר 2024 (IST)
- "באמצעות תחנות ממסר קרקעיות". חזרתי • ∞ • שיחה 11:00, 29 בינואר 2024 (IST)
- כן קראתי את זה בערך אבל זה עוד יותר בלבל אותי כי ברגע שאתה מצריך אנטנה זה כבר לא כבלים תת קרקעיים ("טלוויזיה בכבלים") אז למה הכוונה "קרקע" כאן? 2A10:8012:3:DE50:9D03:DAA8:FA76:743A 16:12, 28 בינואר 2024 (IST)
- המילה „קרקעי״ במונח שידור טלוויזיה דיגיטלי קרקעי משמעה שלא מדובר על שידור לווייני. כמו שהערך עידן+ מציין, נדרשת אנטנה כדי לקלוט את השידורים. Tzafrir - שיחה 14:25, 28 בינואר 2024 (IST)
- יש לך אולי בלבול במושגים: אין היום בארץ שידורי טלוויזיה אנלוגיים (PAL?) – הם דרשו תדרי טלוויזיה רחבים מדי והוחלפו בשידורים דיגיטליים (עידן+). נראה לי שיש לך בלבול בין המונח דיגיטלי לבין „עובר על גבי האינטרנט״. Tzafrir - שיחה 13:54, 28 בינואר 2024 (IST)
OTT
[עריכת קוד מקור]מה זה OTT?
וגם האם חוסר הרגולציה נובע מאי הבנה של המחוקק בנושא כמו שמבינים בו המהנדסים של yes ו hot (שלכאורה רק ממלאים הוראות של מעסיקיהם)? 2A10:8012:3:DE50:9D03:DAA8:FA76:743A 13:30, 28 בינואר 2024 (IST)
- Over the Top. חוסר הרגולציה: יש גבול לכמות כלי התקשורת שיכולים להשתמש במשאבים מוגבלים: רק גוף אחד יכול לספק כבלים. תדרי רדיו וטלוויזיה הם משאב מוגבל, וכדומה. לכן המדינה מקצה אותם בתנאים משלה. לעומת זאת, האינטרנט הוא משאב כמעט לא מוגבל מבחינת יכולת השידור (יש מגבלות כלכליות וכדומה, אבל אין שום מניעה לקלוט בארץ אחת מתוך אלפי תחנות). לכן הבסיס החוקי לאסדרה נשמט. Tzafrir - שיחה 13:48, 28 בינואר 2024 (IST)
- איך כבלים זה משאב מוגבל? היסטורית היו כמה חברות כבלים (כמונופול מקומי אם חושבים על זה). כיום יש כמה ספקי תשתית לאינטרנט. זה לא שונה במיוחד ברעיון של סלילת תשתית. גם בלוויין אין כעקרון בעיה, כי אפשר להשתמש בעוד לווינים. רק בנוגד לתדרים בשידור חופשי באוויר יש בעיה, וזה כבר פחות רלוונטי היום, בטח כשעברו לרשיונות. אני לא חושב שהמטרה מאחורי זה היא קשורה למשאב מוגבל. כי רוב הרגולציה עוסקת בדברים אחרים. איך עידוד יצירה מקומית קשור למשל? או לפיקוח לא רק על הפלטפורמות אלא גם על הגופים המשדרים בהם, כמו למשל לקבוע שתכנים מסויימים לא יכולים להיות משודרים בערוץ לילדים בשעות מסויימות. (¯`gal´¯) - שיחה 10:15, 30 בינואר 2024 (IST)
טלוויזיה בכבלים קלאסית לא קיימת יותר בישראל בשנת 2024
[עריכת קוד מקור]אם אני מבין נכון את כל השיחה עד כה ואת כל הערכים שקראתי בהם (למרות ידע הרקע הדל שלי בנושא) אין היום בשנת 2024 טלוויזיה בכבלים קלאסית בישראל כלל, הכל עבר לשידור מרחוק, בין אם מאנטנות פשוטות ("קרקע-דיגיטלי"), לווין וצלחות לווין (שיטת yes), או טלוויזיה על גבי האינטרנט (over the top???).
אני טועה? 2A10:8012:3:DE50:BDE7:2606:BEB6:CFDA 00:35, 30 בינואר 2024 (IST)
ערבים ביהדות
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
יודע שהיו ערבים משמעותית לפני האיסלם. אבל האם יש איזכור של ערבים בכתבים יהודים (כמו התלמוד)? ―אנונימי לא חתם
- כבר בספר בראשית, לדוגמה: בני קטורה, מכירת יוסף. Tzafrir - שיחה 21:34, 29 בינואר 2024 (IST)
- מה לגבי ישמעאל? גם באיסלם יש התייחסות אליו. (¯`gal´¯) - שיחה 22:37, 29 בינואר 2024 (IST)
- תודה, אבל התכוונתי יותר להתייחסות לעם הערבי, או לאנשים ערבים. לא לדמויות תנ"כיות שלפי המסורת הם אבי האומה הערבית, אלא יותר לעם בשם "ערבים".
- מה לגבי ישמעאל? גם באיסלם יש התייחסות אליו. (¯`gal´¯) - שיחה 22:37, 29 בינואר 2024 (IST)
ישעיה [פרק יג' פסוק כ'] "לֹא-תֵשֵׁב לָנֶצַח וְלֹא תִשְׁכֹּן עַד-דּוֹר וָדוֹר וְלֹא-יַהֵל שָׁם עֲרָבִי וְרֹעִים לֹא-יַרְבִּצוּ שָׁם" הכוונה כנראה לאוהל ערבי, קרי בדואי. שנילי - שיחה 23:17, 29 בינואר 2024 (IST)
- וגם בירמיהו פרק כה' פסוק כד']
וְ"אֵת כָּל-מַלְכֵי עֲרָב וְאֵת כָּל-מַלְכֵי הָעֶרֶב הַשֹּׁכְנִים בַּמִּדְבָּר", שנילי - שיחה 23:23, 29 בינואר 2024 (IST)
- חיפוש בקונקורדנציה דיגיטלית לתנ"ך של על התורה מניב 6 תוצאות לעֲרָב (שם עצם), ו-9 תוצאות לעֲרָבִי (שם עצם). אחת התוצאות המעניינות היא גשם הערבי, שהוא הדמות הערבית היחידה המוזכרת בתנ"ך.
- במשנה יש אזכורים של "ערביים", כגון "אוהלי הערביים" שמוזכרים במשנה, מסכת אהלות, פרק י"ח, משנה י' כאחד מ"עשרה מקומות שאין בהן משום מדור גוים".
- גם בתלמוד יש אזכורים של "ערביים" כגון "וכי בערביים חשדתנו שהם משתחוים לאבק רגליהם" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ו, עמוד ב'). בנוסף מצאתי אזכורים של "ערביא" כשם עצם (אישה ערבייה): ”אמר רבה בר בר חנה אני ראיתי ערביא אחת שהפשילה דדיה לאחוריה והניקה את בנה” (תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ה, עמוד א').
- כמו כן מוזכרים במשנה ובתלמוד מוזכרים מקומות בשם "ערב" (למשל משנה, מסכת שבת, פרק ט"ז, משנה ז') ו"ערביא" (למשל תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ס"ז, עמוד א'), אבל לפי הבנתי הדלה מדובר בערב (יישוב עתיק) וערביה (פרובינקיה רומית). ראו כאן.
- כמובן שייתכן שיש עוד אזכורים שלא מצאתי. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • כ' בשבט ה'תשפ"ד • 15:03, 30 בינואר 2024 (IST)
Ph.D
[עריכת קוד מקור]מבין הישראלים ילידי 80-89 שסיימו דוקטורט לפני גיל 30, כמה מהם מרצים (כעבודה עיקרית) באוניברסיטה (או מכללה) בישראל היום? פחות או יותר. מזור
סודה לשתייה לניקיון
[עריכת קוד מקור]האם זה נכון שאפשר וכדאי לנקות עם סודה לשתייה משטחים כמו רצפה, או כלי אוכל? מה ההבדל בעצם בינה לבין חומצה?
- סודה לשתיה היא בסיס. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 13:17, 30 בינואר 2024 (IST)
- ברחבי האינטרנט יש כל מיני מדריכים לשימוש ולמכון דוידסון יש הסבר קצר למה זה עובד. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 15:09, 30 בינואר 2024 (IST)
- ברחבי האינטרנט יש כל מיני מדריכים לשימוש ולמכון דוידסון יש הסבר קצר למה זה עובד. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה)
- מניסיון: עובד היטב. מוריד לכלוך שחומצות לא מורידות. Corvus,(Nevermore) 21:42, 2 בפברואר 2024 (IST)
מה היא דוגמה למשחק סכום אפס מהחיים?
[עריכת קוד מקור]הדוגמה שאני יכול לחשוב עליה היא מצב בו שני אנשים חמושים יורים זה על זה ושניהם מתים מהירי, אבל אולי יש דוגמאות יותר טריוויאליות ויותר שמחות מהיום יום של כל בני האדם? ―אנונימי לא חתם
- הילדים שלי מחלקים שקית של ממתקים. כל קיטקט שאחד מקבל הוא אחד פחות לאחרים. 2A02:14F:1F2:29B9:D0B9:9A53:B18D:4850 08:19, 31 בינואר 2024 (IST)
- סמוטריץ מחלק את תקציב המדינה. המגזר המקורב מקבל כספים קואליציונים על חשבון שאר הציבור. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 08:24, 31 בינואר 2024 (IST)
- אנונימי יקר. הדוגמא שנתת עם האנשים היורים זה בזה בוזמנית לא ממחישה את המושג משחק סכום אפס, אלא את המושג lose-lose בו שניהם מפסידים. משחק סכום אפס פירושו שצד אחד מרויח מהעסקה וצד שני מפסיד. למשל משחק קלפים שבו שני הצדדים שמים 100 שקל כל אחד, משחקים פעם אחת, והמנצח לוקח את 200 השקלים. במקרה זה המנצח הרויח 100 שקלים והמפסיד הפסיד 100 שקלים, דהיינו ״הרויח״ (100- ) שקלים, וסכום הרווחים של שניהם הוא אפס. זו משמעות הביטוי משחק סכום אפס. יש מודל שלישי, שנקרא win-win או סינרגיה, שבו שני הצדדים משקיעים את כספם ביחד ומקימים מיזם רווחי בו שניהם מרוויחים בו זמנית. כלנית - שיחה 08:47, 31 בינואר 2024 (IST)
- דוגמה נוספת, הימורים בקזינו. אם אתה מנצח, הקזינו מפסיד. אל תאגה, הקזינו גם קובע את החוקים כך שהוא יצא מורווח. מוסר השכל, לא חכם ללכת לקזינו. מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 08:53, 31 בינואר 2024 (IST)
- האם יש דוגמה טבעית ואינטואיטיבית מחיי היום יום שהיא לא משהו "מלאכותי" כמו קלפים, קזינו, או תקציב המדינה? אם שני אנשים היורים זה בזה והורגים זה את זה, זה מצב של lose-lose ואם שני חברים מוצאים שני שטרות של 50 ש"ח וכל אחד לוקח אחד זה מצב של win-win אז מה הכוונה במשחק סכום אפס?
- אם זה לא lose-lose ולא win-win אז זה בטח win-lose, ודוגמה תהיה לקנות משהו במכלות; אני הפסדתי והמוכר הרוויח. לא? ―אנונימי לא חתם
- דוגמה מהחיים: שני שכנים החיים בבתים הבנויים על מגרשים זה לצד זה מחליטים לבנות גדר בין גינותיהם. הם צריכים להסכים על תוואי הגדר. שכן א' מנסה להרחיק אותה לכיוון הבית של שכן ב' ושכן ב' לכיוון הבית של א'. זה משחק סכום אפס - ברור שכל מטר שא' מרויח זה מטר שב' הפסיד, ולהיפך. עוזר? ProfPB12 - שיחה 09:51, 31 בינואר 2024 (IST)
- לא. אסביר שוב. ההימור שבו כל אחד שם 100 שקל, ואז מטילים גורל ביניהם והמנצח לוקח את כל המאתיים הוא הדוגמא הבסיסית למשחק סכום אפס. אחד הרויח מאה, שני הפסיד מאה, ביחד הם הרויחו אפס. קודם תאשר שהבנת ואז אחשוב על דוגמא מהחיים. הדוגמא מהמכולת לא טובה ואסביר אבל קודם תאשר שהבנת שמשחק ההימור על 100 ש הוא משחק סכום אפס. בוא נתקדם צעד צעד. כלנית - שיחה 09:54, 31 בינואר 2024 (IST)
- והדוגמא של הפרופ על גדר ההפרדה היא באמת דוגמא מעולה מהחיים! אבל מציעה שתתעמק קודם בהימור כדי שתבין את המושג כלנית - שיחה 09:56, 31 בינואר 2024 (IST)
- תגובה ל ProfB12 ולכלנית, תחילה אני מחפש דוגמה מחיי היום יום ובמיוחד מהטבע למושג, לא מדברים מלאכותיים כמו "כסף" שעד לפני כמה אלפי שנים לא היה קיים בתודעה האנושית. לגבי הגדר, הדוגמה הזאת עוזרת, אבל לא הייתי קורא לזה "משחק סכום אפס" אלא "כל צד יכול להרוויח מה שהצד השני יכול להפסיד". ―אנונימי לא חתם
- אבל אנונימי יקר, זו בדיוק הגדרה נכונה למשחק סכום אפס: כל צד מרויח בדיוק מה שהצד השני מפסיד.
- אתה חייב להבין קודם את הקונספט לפני שאתה מחפש דוגמאות מהטבע וכו. אבל אם תתעקש, תקרא קצת על יחסי טפיל-מארח בביולוגיה. אני חושבת שזו דוגמא יפה למשחק סכום אפס בעולם הטבע. לא בטוחה. כלנית - שיחה 11:38, 31 בינואר 2024 (IST)
- בכנות, אינני מבין מה אתה מחפש. "כל צד מרוויח מה שהצד השני מפסיד" (למשל, במקרה הגדר) זו בדיוק ההגדרה ל"משחק סכום אפס", כי אם צד א' הרוויח שטח מסוים, וצד ב' הפסיד את אותו השטח, הרי שסכום הרווחים של שניהם הוא אפס. אמנם, זה יותר אינטואיטיבי לדבר על רווחים והפסדים בכסף, אבל אמרת שאתה לא מעוניין בדוגמאות שקשורות בכסף אלא ב"דוגמאות מחיי היום יום או מהטבע", ודוגמת הגדר היא מחיי היום יום. אולי אנסה עוד דוגמאות, ומקווה שאקלע למה שחיפשת:
- שני קופים ניגשים לעץ בננה ומכלים את כל פירותיו. כל בננה שקוף אחד יזלול, זו פחות בננה לקוף השני.
- מתרחש דיון נימוסי בין שני דוברים שמנסים לשכנע בנכונות טיעוניהם את הקהל הרחב. המנחה מגדיר לשני הצדדים שאף אחד מהדוברים אינו יכול לדבר כשהשני מדבר, ואוכף זאת באדיקות. הדיון נמשך שעה בדיוק, וגם זה נאכף באדיקות. כל דקת דיבור שמרוויח דובר אחד זו דקת דיבור פחות לצד השני.
- עכשיו טוב? אביתר ג' • שיחה • 11:40, 31 בינואר 2024 (IST)
- אינני יודע. בשבילי פשוט לדבר על מי הרוויח מה בלי לכנות זאת בכינויים מיוחדים (מלבד lose-lose או win-win שנזכרו לעיל). אולי אני מפספס משהו? ―אנונימי לא חתם
- זכותך לא לכנות שום דבר בשום כינוי מיוחד, ועדיין זה לא משנה את משמעות אותו כינוי. "משחק סכום אפס" פירושו, שמה שכל הגורמים שהרוויחו מצעד מסוים – הרוויחו, זהה בדיוק למה שכל הגורמים שהפסידו מאותו צעד – הפסידו. אין משמעות אחרת לביטוי הזה, וזוהי משמעותו, בין אם תבחר להשתמש בביטוי ובין אם לא. אם זה מובן, עשינו צעד משמעותי וניתן לעבור לדוגמאות. אם לא, אין טעם להביא עוד ועוד דוגמאות, כשהעיקרון עוד לא ברור. אביתר ג' • שיחה • 13:26, 31 בינואר 2024 (IST)
- ההגדרה שלך הפכה עבורי את המונח לעוד יותר לא ברור; אם אתה מדבר על יחסיות של 1:1 בין רווח להפסד אז זה ברור. אם אתה מדבר על מצב שמישהו השקיע אנרגיה A וקיבל תוצאה B ומישהו השקיע אנרגיה A וקיבל תוצאה C אז זה ברור. אם התכוונת למשהו אחר, לא הבנתי למה הכוונה. ―אנונימי לא חתם
- נראה לי שהבעיה שלך נובעת ממתח בין מה שאתה שואל לבין מה שאתה רוצה להבין. אכן הדרך הנוחה ביותר להבין דברים פשוטים היא על ידי דוגמה. וזה מה שאתה שואל. הבעיה עם למידה מדוגמאות היא שיש קושי בהכללתן ולהשתמש בהן (במקרה שלך) להבין את המושג (משחק סכום אפס) בהקשר שונה לחלוטין מזה של הדוגמה. בשביל זה יש אופן למידה שונה: להבין את העיקרון הבסיסי שעומד מאחורי המושג. שזה מה שאתה בעצם מחפש. אז אנסה לנסח את העיקרון הבסיסי הכללי למשחק סכום אפס: שני גורמים (אנשים, קופים, דובים) מתחרים על משאב (שטח, בננות, כסף). אם יש "חוק שימור" לפיו הסך הכל של המשאב עליו הם מתחרים קבוע (אינו יכול לגדול או לקטון בזמן המשחק) - אז המשחק הוא של "סכום אפס". מה שהאחד מרויח, בא בהכרח על חשבון השני. לא יודע מאיזה עולם תוכן אתה בא, אבל אם דיברת על אנרגיה אז הנה דוגמא: מיכל עם גז מהוה מערכת סגורה: הנפח שלו קבוע, מבודד תרמית משאר העולם, ולכן האנרגיה של החלקיקים שבתוך המיכל קבועה. עכשיו המיכל הזה מחולק לשני חלקים, A ו B שיש מעבר אנרגיה ביניהם והם "מתחרים" למי תהיה יותר אנרגיה. אם האחד מפסיד אנרגיה, היא בהכרח עוברת לשני. לכן התחרות על האנרגיה היא "משחק סכום אפס". מצטער אם ההסבר ארוך ופדנטי. ProfPB12 - שיחה 14:24, 31 בינואר 2024 (IST)
- בשיא הכבוד אליך ובשיא החביבות כלפיך, אני אישית לא מבין מה כאן "סכום אפס". אולי הכוונה ב"סכום הפס" ל"סכום התחלתי"? למשל, יש סכום התחלתי של גז במיכל גז ששני כימאים צריכים. אם כימאי ראשון יוציא 25% וכימאי שני יוציא 75% לו יהי ואם ההפך כך שכימאי ראשון יוציא 75% וכימאי שני יוציא 25% לו יהי. אם לזה הכוונה, אז אני חושב ש"משחק סכום אפס" זו טרמינולוגיה לא מוצלחת ואישית אמנע מלהשתמש בה ופשוט אגיד מי הוציא מה (כמו שכתבתי לעיל). תודה רבה לך על ההסברים המפורטים ועל הניסיון הברור לעזור ! ―אנונימי לא חתם
- אם אדם א' הרויח 10 ש"ח אז ב' הפסיד 10 ש"ח. לרווח נייחס סימן חיובי ולהפסד נקרא רווח עם סימן שלילי. סכום הרווחים של שני השחקנים הוא 10+ ועוד 10- והסכום הזה שווה 0. לכן משחק סכום אפס. אותו חשבון עם האנרגיה בשני חלקי המיכל. ProfPB12 - שיחה 13:30, 1 בפברואר 2024 (IST)
- בשיא הכבוד אליך ובשיא החביבות כלפיך, אני אישית לא מבין מה כאן "סכום אפס". אולי הכוונה ב"סכום הפס" ל"סכום התחלתי"? למשל, יש סכום התחלתי של גז במיכל גז ששני כימאים צריכים. אם כימאי ראשון יוציא 25% וכימאי שני יוציא 75% לו יהי ואם ההפך כך שכימאי ראשון יוציא 75% וכימאי שני יוציא 25% לו יהי. אם לזה הכוונה, אז אני חושב ש"משחק סכום אפס" זו טרמינולוגיה לא מוצלחת ואישית אמנע מלהשתמש בה ופשוט אגיד מי הוציא מה (כמו שכתבתי לעיל). תודה רבה לך על ההסברים המפורטים ועל הניסיון הברור לעזור ! ―אנונימי לא חתם
- נראה לי שהבעיה שלך נובעת ממתח בין מה שאתה שואל לבין מה שאתה רוצה להבין. אכן הדרך הנוחה ביותר להבין דברים פשוטים היא על ידי דוגמה. וזה מה שאתה שואל. הבעיה עם למידה מדוגמאות היא שיש קושי בהכללתן ולהשתמש בהן (במקרה שלך) להבין את המושג (משחק סכום אפס) בהקשר שונה לחלוטין מזה של הדוגמה. בשביל זה יש אופן למידה שונה: להבין את העיקרון הבסיסי שעומד מאחורי המושג. שזה מה שאתה בעצם מחפש. אז אנסה לנסח את העיקרון הבסיסי הכללי למשחק סכום אפס: שני גורמים (אנשים, קופים, דובים) מתחרים על משאב (שטח, בננות, כסף). אם יש "חוק שימור" לפיו הסך הכל של המשאב עליו הם מתחרים קבוע (אינו יכול לגדול או לקטון בזמן המשחק) - אז המשחק הוא של "סכום אפס". מה שהאחד מרויח, בא בהכרח על חשבון השני. לא יודע מאיזה עולם תוכן אתה בא, אבל אם דיברת על אנרגיה אז הנה דוגמא: מיכל עם גז מהוה מערכת סגורה: הנפח שלו קבוע, מבודד תרמית משאר העולם, ולכן האנרגיה של החלקיקים שבתוך המיכל קבועה. עכשיו המיכל הזה מחולק לשני חלקים, A ו B שיש מעבר אנרגיה ביניהם והם "מתחרים" למי תהיה יותר אנרגיה. אם האחד מפסיד אנרגיה, היא בהכרח עוברת לשני. לכן התחרות על האנרגיה היא "משחק סכום אפס". מצטער אם ההסבר ארוך ופדנטי. ProfPB12 - שיחה 14:24, 31 בינואר 2024 (IST)
- ההגדרה שלך הפכה עבורי את המונח לעוד יותר לא ברור; אם אתה מדבר על יחסיות של 1:1 בין רווח להפסד אז זה ברור. אם אתה מדבר על מצב שמישהו השקיע אנרגיה A וקיבל תוצאה B ומישהו השקיע אנרגיה A וקיבל תוצאה C אז זה ברור. אם התכוונת למשהו אחר, לא הבנתי למה הכוונה. ―אנונימי לא חתם
- זכותך לא לכנות שום דבר בשום כינוי מיוחד, ועדיין זה לא משנה את משמעות אותו כינוי. "משחק סכום אפס" פירושו, שמה שכל הגורמים שהרוויחו מצעד מסוים – הרוויחו, זהה בדיוק למה שכל הגורמים שהפסידו מאותו צעד – הפסידו. אין משמעות אחרת לביטוי הזה, וזוהי משמעותו, בין אם תבחר להשתמש בביטוי ובין אם לא. אם זה מובן, עשינו צעד משמעותי וניתן לעבור לדוגמאות. אם לא, אין טעם להביא עוד ועוד דוגמאות, כשהעיקרון עוד לא ברור. אביתר ג' • שיחה • 13:26, 31 בינואר 2024 (IST)
- אינני יודע. בשבילי פשוט לדבר על מי הרוויח מה בלי לכנות זאת בכינויים מיוחדים (מלבד lose-lose או win-win שנזכרו לעיל). אולי אני מפספס משהו? ―אנונימי לא חתם
- בכנות, אינני מבין מה אתה מחפש. "כל צד מרוויח מה שהצד השני מפסיד" (למשל, במקרה הגדר) זו בדיוק ההגדרה ל"משחק סכום אפס", כי אם צד א' הרוויח שטח מסוים, וצד ב' הפסיד את אותו השטח, הרי שסכום הרווחים של שניהם הוא אפס. אמנם, זה יותר אינטואיטיבי לדבר על רווחים והפסדים בכסף, אבל אמרת שאתה לא מעוניין בדוגמאות שקשורות בכסף אלא ב"דוגמאות מחיי היום יום או מהטבע", ודוגמת הגדר היא מחיי היום יום. אולי אנסה עוד דוגמאות, ומקווה שאקלע למה שחיפשת:
- תגובה ל ProfB12 ולכלנית, תחילה אני מחפש דוגמה מחיי היום יום ובמיוחד מהטבע למושג, לא מדברים מלאכותיים כמו "כסף" שעד לפני כמה אלפי שנים לא היה קיים בתודעה האנושית. לגבי הגדר, הדוגמה הזאת עוזרת, אבל לא הייתי קורא לזה "משחק סכום אפס" אלא "כל צד יכול להרוויח מה שהצד השני יכול להפסיד". ―אנונימי לא חתם
- כלנית: לא דוגמה נכונה. בהרבה מקרים יש סימביוזה - הטפיל מספק למארח משהו שאין למארח ולהיפך. למשל ידוע שהסרת המיקרוביום מהמעי הגס גורמת לבעיות אצל המארח. כלומר זה מצב של win-win ProfPB12 - שיחה 11:51, 31 בינואר 2024 (IST)
- אהה. אכן טפילות יכולה להיות סימביוטית. טוב נחזור לתורת המשחקים.
- חוזרת לאנונימי.
- Win-win הוא משחק שבו שני הצדדים מרויחים.
- Lose-lose הוא משחק שבו שני הצדדים מפסידים.
- Win-lose הוא משחק שבו צד אחד מרויח וצד שני מפסיד.
- משחק סכום אפס הוא משחק win-lose שבו צד אחד מרויח בדיוק את הסכום שהצד השני מפסיד.
- האם אתה מבין את ההגדרות הללו?
- לפני שתבין אותן אין טעם לחפש עוד ועוד דוגמאות. פשוט תקרא את ההגדרות הללו ותגיד אם הבנת אותן. כלנית - שיחה 12:38, 31 בינואר 2024 (IST)
- שלום שוב כלנית. אני חושב שהדגמתי בעצמי שאני מבין את הגדרת lose-lose כבר אחרי שנתתי דוגמה על שני אנשים שיורים זה בזה והורגים זה את זה ואני חושב שהדגמתי בעצמי שאני מבין את הגדרת win-win כשהדגמתי איך שני אנשים מוצאים שני שטרות של 50 ש"ח וכל אחד מהם לוקח אחד משטרות אלה, אבל מה זה win-lose זה כבר יותר מורכב ותלוי בהקשר. אם אני מבין אותך נכון, סט מצבים ספציפי של win-lose הוא "משחקי סכום אפס" בהם יריב הרוויח בדיוק מה שהצד השני הפסיד, למשל, אם יש עץ בננה עם שתי בננות ושני קופים מתחרים עליו אבל קוף A קיבל את שתי הבננות וקוף B הפסיד את שתי הבננות אז זה משחק סכום אפס. טעיתי במשהו? ―אנונימי לא חתם
- ניטפוק: ביקשת משהו מציאותי. בננות אינן עץ. כמוכן למיטב ידיעתי בטבע קופים לא בהכרח יתחרו על בננות בר (הקופים שחיים בתחום התפוצה של הבננות בטבע הם אורנג אוטנג ומקוק, להבנתי).
- אבל ברצינות: זה אכן משחק סכום אפס. Tzafrir - שיחה 11:06, 1 בפברואר 2024 (IST)
- שתי הערות על הדוגמה האחרונה:
- גם אם הקופים חלקו במשאב שווה בשווה (בננה אחת לכל אחד מן הקופים) זה עדיין "משחק סכום אפס"
- לא חייבים להיות שני קופים כדי שיהיה "משחק סכום אפס". גם שלושה או יותר קופים שמתחרים על שתי הבננות יוצרים "משחק סכום אפס". הדבר היחיד שנדרש הוא שכל הגורמים מתחרים על משאב מוגבל שכמותו אינה משתנה, כך שסכום כל הרווחים זהה לסכום כל ההפסדים.
- אביתר ג' • שיחה • 12:14, 1 בפברואר 2024 (IST)
- אנונימי יקר. הדוגמא שלך עם הקופים והבננות מצויינת. אם אתה רוצה עוד דוגמא ממדעי החיים, תחשוב על חיידק שיכול לגרום למחלה ואפילו להמית את האדם שנדבק מהחיידק. אבל אם מערכת החיסון של האדם תצליח להתגבר על החידק, הרי שהחיידק ימות והאדם ישרוד. אוקיי. עכשיו בוא נדבר על win-win.ה הדוגמא שהבאת על שני האנשים שחולקים את השלל שווה בשווה היא לא דוגמא טובה בעיני, היא אמנם ממחישה מהי חלוקה הוגנת, אבל המשחק שהם משחקים הוא משחק סכום אפס. כל חלוקה של הכסף בין שניהם, בין אם שויונית או לא, באה על חשבון הצד השני. אתן לך דוגמא לwin-win: חיי נישואין (או זוגיות). אם זכית לחיות בזוגיות טובה אתה יכול להבין מהי עיסקה ששני הצדדים מרוויחים ממנה, לעומת האפשרות שכל אחד מהם יהיה לבד בעולם. כלנית - שיחה 12:40, 1 בפברואר 2024 (IST)
- שתי הערות על הדוגמה האחרונה:
- שלום שוב כלנית. אני חושב שהדגמתי בעצמי שאני מבין את הגדרת lose-lose כבר אחרי שנתתי דוגמה על שני אנשים שיורים זה בזה והורגים זה את זה ואני חושב שהדגמתי בעצמי שאני מבין את הגדרת win-win כשהדגמתי איך שני אנשים מוצאים שני שטרות של 50 ש"ח וכל אחד מהם לוקח אחד משטרות אלה, אבל מה זה win-lose זה כבר יותר מורכב ותלוי בהקשר. אם אני מבין אותך נכון, סט מצבים ספציפי של win-lose הוא "משחקי סכום אפס" בהם יריב הרוויח בדיוק מה שהצד השני הפסיד, למשל, אם יש עץ בננה עם שתי בננות ושני קופים מתחרים עליו אבל קוף A קיבל את שתי הבננות וקוף B הפסיד את שתי הבננות אז זה משחק סכום אפס. טעיתי במשהו? ―אנונימי לא חתם
- כלנית: לא דוגמה נכונה. בהרבה מקרים יש סימביוזה - הטפיל מספק למארח משהו שאין למארח ולהיפך. למשל ידוע שהסרת המיקרוביום מהמעי הגס גורמת לבעיות אצל המארח. כלומר זה מצב של win-win ProfPB12 - שיחה 11:51, 31 בינואר 2024 (IST)
- אביתר ג אז "משחק סכום אפס" זה מילת קוד ל"מצב בו שניים או יותר ישויות מתחרות על משאב מוגבל שכמותו אינה משתנה"? זה מזכיר לי את המונח "קבוע" (constant) לעומת המונח "משתנה" (variable) בתכנות
- כלנית נישואים זה מונח מאד לא מוגדר היטב (הנישואים של העת העתיקה היו שונים מאד מאלה של היום), אז הייתי מעדיף משהו מוגדר יותר טוב. מבחינתי win-win זה כל מצב שבו כולם הרוויחו משהו, במיוחד באופן שווה מבחינתם. ―אנונימי לא חתם
- זה מושג שמוגדר היטב במודלים. החיים יותר מורכבים ממודלים, אבל מודל מוצלח יכול לעזור להסביר את המציאות. יש כל מיני מצבים בחיים שהם מספיק קרובים למצב התאורטי של סכום אפס, ולכן המודל הזה יכול לעזור בניתוח שלהם. Tzafrir - שיחה 16:57, 1 בפברואר 2024 (IST)
- אנונימי יקר. נראה לי שאתה כבר מבין. אז הנה הצעה לשיעורי בית: כתוב חיבור קצר על אחד מהנושאים הבאים:
- האם נישואין הם משחק מסוג win-win, win-lose או lose-lose? במקרה שתשובתך היא win-lose האם זה גם משחק סכום אפס?
- ומה בנוגע למלחמה?
- ומה בנוגע לשני חברים שפותחים בשותפות מכולת, כאשר כל אחד מביא יכולות שונות?
- שים לב שבשאלות 1 ו2 אין תשובה אחת נכונה. אתה יכול להביא טיעונים שונים שמצדדים בכל אחת מהתשובות. העיקר שתשתמש נכון במינוחים. ב ה צ ל ח ה
- כלנית - שיחה 18:18, 1 בפברואר 2024 (IST)
- אנונימי יקר. נראה לי שאתה כבר מבין. אז הנה הצעה לשיעורי בית: כתוב חיבור קצר על אחד מהנושאים הבאים:
- זה מושג שמוגדר היטב במודלים. החיים יותר מורכבים ממודלים, אבל מודל מוצלח יכול לעזור להסביר את המציאות. יש כל מיני מצבים בחיים שהם מספיק קרובים למצב התאורטי של סכום אפס, ולכן המודל הזה יכול לעזור בניתוח שלהם. Tzafrir - שיחה 16:57, 1 בפברואר 2024 (IST)
- אני מניח שפתיחת מכולת דורשת את הכישורים הנכונים, אחרת היא לא תצליח.
סיכום הדיון
[עריכת קוד מקור]משחק סכום אפס זה "משחק מתמטי" עם סכום התחלתי ("סכום אפס") קבוע ובהגדרה אחרת משחק סכום אפס זה כינוי למצב בו שניים או יותר ישויות מתחרות על משאב מוגבל שכמותו אינה משתנה לאורך התחרות ובסופו של דבר כל אחד מרוויח מה שהשני יכול להרוויח במקומו. ―אנונימי לא חתם
זכות לכיבוש
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
לפי הערך זכות הכיבוש לפי דיני המלחמה הבינלאומיים, מאז מלחמת העולם השנייה לא ניתן להזיז את גבולות המדינה אלא באופן זמני לצורכי הגנה ולהחזיר אותם למדינה הנכבשת לאחר סיום הלחימה. כמובן שבמציאות לא כל המדינות מקיימות את הדין (סיפוח חצי האי קרים (2014), מלחמת נגורנו קרבאך השלישית). אך רציתי לדעת האם באמת אין שום סיטואציה חוקית בה מתאפשר למדינה לשנות את גבולותיה באופן חד צדדי? למשל במלחמת סיני סיפחנו את סיני וקיבלנו הכרה מהעולם. מדוע כיבוש זה היה חוקי אך למשל כיבוש רצועת בטחון בעזה אינו חוקי? Assafn • שיחה 02:40, 31 בינואר 2024 (IST)
- סיפחנו את סיני? במבצע קדש? שנילי - שיחה 08:38, 31 בינואר 2024 (IST)
- טוב כבשנו אולי לזמן קצר והחזרנו בלחץ ארה"ב אבל אף אחד לא טען שזה לא חוקי לפי הדין הבינלאומי, אולי ששת הימים דוגמא יותר טובה. Assafn • שיחה 09:23, 31 בינואר 2024 (IST)
- רוסיה היא השליטה בפועל בחצי האי קרים (ואף בחלקים נוספים של אוקראינה, אותם היא סיפחה בשנת 2022, אולם כמעט אף מדינה בעולם לא מכירה רשמית בסיפוח הזה, רק צפון קוריאה וסוריה. אפילו לא איראן וסין. נגורנו קרבאך לא הוכרה אפילו על ידי ארמניה, ולכן אין כאן כיבוש של מדינה מוכרת אחרת.
- בשכונה שלנו יש את צפון קפריסין שלפחות מוכרת על ידי טורקיה. הריבונות של מרוקו על סהרה המערבית נתמכה היסטורית בצורה לא רשמית על ידי צרפת אבל הוכרה לאחרונה בצורה רשמית על ידי ארצות הברית של טראמפ שגם הכירה בסיפוח רמת הגולן.
- כמוכן, ישראל מבחינתה סיפחה את רמת הגולן ואת ירושלים. אבל את שאר הגדה המערבית, את רצועת עזה וגם את חצי האי סיני לפניה (לאחר 1967) ישראל מעולם לא סיפחה. לכן בהגדרה מדובר על שטח כבוש בכיבוש זמני. אם ישראל רוצה להזיז את הגבול, היא צריכה להתחיל מהצהרה על שינוי הגבול. רצועת הבטחון בלבנון מעולם לא סופחה והייתה במקור בעבודה מול אחת המיליציות המקומיות (צבא דרום לבנון). כרגע מדברים על רצועת בטחון בשטח שאינו ישראלי ריבוני. Tzafrir - שיחה 09:26, 31 בינואר 2024 (IST)
- אני מבין אבל אם ישראל היתה מכריזה שהיא כן מזיזה את הגבול בעזה או מרחיקה את הגבול בלבנון צפונה ומכילה ריבונות. זה היה בלתי חוקי לפי הדין הבינלאומי. השאלה האם יש סיטואציה בה זה כן חוקי? למשל הטענה של הגנה עצמית וכו... Assafn • שיחה 13:23, 31 בינואר 2024 (IST)
- רצועת עזה לא נכבשה ע"י ישראל. כיבוש הוא השתלטות מדינה אחת על שטח של מדינה אחרת. רצועת עזה לא הייתה בשלטון של "מדינה אחרת". חזרתי • ∞ • שיחה 10:08, 31 בינואר 2024 (IST)
- אז למי השטח הזה שייך? הוא היה חלק מהמנדט הבריטי, אבל הבריטים החזירו אותו לאו״ם. האו״ם החליט לחלק אותו בין מדינה יהודית למדינה ערבית. המדינה היהודית (מדינת ישראל) מעולם לא טענה לבעלות על רצועת עזה (למעט זמנית, לאחר מבצע סיני), למדינה הערבית התקיימה עד 1959 ממשלה גולה שהפסיקה לתפקד בשנת 1959 והוחלפה בשנת 1964 בארגון לשחרור פלסטין (ומתישהו בדרך ערביי פלסטין הפכו לסתם „פלסטינים״). בשנת 1994 הוקמה במקביל אליו, או במקומו, הרשות הפלסטינית שיש לא מעט מדינות בעולם שמכירות בה כמדינה פלסטינית. אם השטח הזה לא שייך לאף אחד, והוא צריך להיות שייך למישהו, זה כנראה המישהו.
- אבל אם אני מוותר על הפלפולים, מדינת ישראל כבשה את השטח לא מזמן בכוח הזרוע (בעיקר זרוע היבשה) ולא טוענת לבעלות עליו. Tzafrir - שיחה 13:43, 31 בינואר 2024 (IST)
יש שטח שלא שייך לאף אחד. במקרה של ארץ ישראל כל השטח שנשלט על ידי המנדט הבריטי לא היה שייך לאף מדינה. הוקמה מדינת ירדן ואחרי זה מדינת ישראל. יתר נשטח לא שוייך לאף מדינה ―אנונימי לא חתם
- השטח שנקרא "ארץ ישראל" היה תחת שלטון עותמאני במשך מאות שנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה הבריטים כבשו אותו והוא היה בשליטתם (אפילו אם לא סיפחו אותו באופן רשמי). מדינות רבות במזה"ת הוקמו בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 בעידוד המעצמות באותה תקופה ועם עליית הלאומיות.. שטח שלא שייך לאף אחד יש רק באנטארקטיקה, כנראה. סיון ל - שיחה 11:13, 3 בפברואר 2024 (IST)
- רבותי, תרשו לי להציג זווית שונה במקצת של הנושא. מהו דין בינלאומי? מי חוקק אותו? כידוע אין בית מחוקקים של העולם כולו, מה שיש זה הסכמים בין מדינות, הסכמים וולונטריים, שבדרך כלל לא כל המדינות מצטרפות אליהם. חלק מהמדינות המצטרפות לא מאשררים את ההסכמים וחלק, כשההסכם כבר לא נראה להם, פורשים ממנו. אז אין דין בינלאומי, שמחייב את כל המדינות.
- שמירת המצב הקיים אחרי מלחמת העולם השנייה התאים למנצחות, שסיפחו לעצמן לא מעט טריטוריות, אולם שינויים, שחלו מאז גרמו לכך, שגם חלק מהן כבר לא מרוצות. למשל, התפרקו ברית המועצות לפי קווי חלוקה אדמיניסטרטיביים פנימיים יצרה מצב בו מיליוני רוסים הועברו לריבונות זרה, כמו באוקראינה. במאבק הלאומי בין אוקראינים ובין רוסים מתערבים רבים הזועקים בשם הדין הבינלאומי. לא הדין הבינלאומי באמת מעניין אותם, אלא אינטרסים אסטרטגיים ואינטרסים מסחריים. בברכה. ליש - שיחה 11:29, 3 בפברואר 2024 (IST)
- זה לא מדוייק, נכון שיש מדינות שלא חברות בכל ההסכמים ולא כולם מרוצים אבל בסופו של דבר נכון להיום אמנות ז'נבה הן שמקובלות על העולם המערבי בענייני דיני מלחמה, לכן אלו החוקים שבהם מדינה צריכה לעמוד כדי להתמודד מול ביקורת של המערב. Assafn • שיחה 10:51, 4 בפברואר 2024 (IST)
מה יש לזמרים עם עיצורים קוליים?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
בזמן האחרון שמתי לב לתופעה הבאה: זמרי פופ ישראליים (כדוגמת יובל דיין, יסמין מועלם, מירי מסיקה, מרגי) נוטים להגות עיצורים קוליים כאילו היו תאומיהם האטומים. ניתן להביא דוגמאות מן השיר של יסמין מועלם "יהיה טוב", שבו היא הוגה את המילה "זה" בצורה שנשמעת כמו "סה", "באוטו" כמו "פאוטו", "האוזן" כמו "האוסן", "תודה" כמו "תוֹתה", "בעיניים" כמו "פעיניים", "זמן" כמו "סמן", "בסוף" כמו "פסוף", "יידלק" כמו "ייתלק", "בחדר" כמו "בחתר", "התדר" כמו "התתר", "סדר" כמו "סתר", "סדק" כמו "סתק", "לעזוב" כמו "לעזוף", ועוד ועוד. במקרה "נתפסתי" על השיר הזה, אבל התופעה הזו חוזרת גם בשירים אחרים ואצל זמרים אחרים. מה יש בצורת ההגייה הזו, שהיא כל כך נפוצה אצל זמרי פופ? האם זה "נשמע יותר טוב"? האם זה נובע מזה שחלק מן המילים כמעט נלחשות ולכן קשה יותר להגות את העיצורים הקוליים שבהן? אבקש תשובה בעיקר מבלשנים או מאנשים שמבינים בפיתוח קול, בקלינאות תקשורת ובשאר תחומים קשורים. תודה רבה, אביתר ג' • שיחה • 11:07, 31 בינואר 2024 (IST)
"טימטום" ו"טומטום"
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האם המילה העברית המודרנית "מְטֻמְטָם" במובן של אדם טיפש באה מהמילה טומטום, במובן של אדם שמינו אינו ברור? 11:12, 31 בינואר 2024 (IST)
- שתיהן מגיעות מאותו שורש ”טמטם”, שמשמעו סתום או אטום; במקרה זה, אטימות של האדם בחלק מגופו (המוח או איברי הרביה). בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 12:10, יום רביעי בשבת, כ"א בשבט ה'תשפ"ד (IST).
- כלומר "מטומטם" פירושו "סתום". מעניין. Corvus,(Nevermore) 23:04, 31 בינואר 2024 (IST)
שכירות מתיווך
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האם לפי החוק אם תיווך פירסם מודעה ביד 2 ואז שוכר פונה אליו, האם על השוכר לשלם למתווך?
- אין קשר למי פרסם, מה פרסם והיכן פרסם. שוכר/משכיר/קונה/מוכר צריך לשלם דמי תיווך אם נחתם הסכם להזמנת שירותי תיווך בין אחד או יותר מהנ"ל לבין המתווך, ונתמלאו שאר הדברים האמורים בחוק המתווכים במקרקעין. חזרתי • ∞ • שיחה 00:59, 3 בפברואר 2024 (IST)
- חזרתי, המסך נחתם רטוארטיבית. כלומר אחרי שהתיווך מוצא את השוכר שמעוניין לשכור את הנכס שהוא מפרסם, אז הוא מחתים אותו על זה שהשוכר כביכול שכר את שירותיו. וזאת למרות שבמציאות, השוכר הוא ה"מוצר" ומזמין השירות היה המשכיר. זה היה הוגן אילו היה מצב הפוך: השוכר בא למתווך ומבקש "תמצא לי דירה" והמתווך היה מוצא לו אחת. Corvus,(Nevermore) 17:54, 3 בפברואר 2024 (IST)
- @Corvus – כתבתי: "אם נחתם הסכם..." – וזה המצב החוקי. אף אחד לא חייב לחתום, והמתווך לא חייב להראות את הדירה או למסור פרטים לגביה או לגבי המשכיר. חזרתי • ∞ • שיחה 23:35, 3 בפברואר 2024 (IST)
- חזרתי, המסך נחתם רטוארטיבית. כלומר אחרי שהתיווך מוצא את השוכר שמעוניין לשכור את הנכס שהוא מפרסם, אז הוא מחתים אותו על זה שהשוכר כביכול שכר את שירותיו. וזאת למרות שבמציאות, השוכר הוא ה"מוצר" ומזמין השירות היה המשכיר. זה היה הוגן אילו היה מצב הפוך: השוכר בא למתווך ומבקש "תמצא לי דירה" והמתווך היה מוצא לו אחת. Corvus,(Nevermore) 17:54, 3 בפברואר 2024 (IST)
- ישנו חוק האוסר על משכיר דירה לדרוש משוכר דירה לשלם דמי תיווך ובנוסף אם המתווך פעל מטעם בעלי הנכס, אז השוכר לא יישא בתשלומי תיווך. אבל זה בסך הכל חוק שנועד להגן על השוכר, אז למי אכפת? במציאות, המתווך מצפצף על החוק, מחתים את השוכר על מסמך מזויף עם טענה שקרית שלפיה שוכר הדירה שכר את שירותי המתווך (למרות שהמתווך נשכר בפעול על ידי בעל הנכס) ובכך מרמה את החוק ודופק את השוכר. זה הנוהל המקובל בארץ. Corvus,(Nevermore) 17:50, 3 בפברואר 2024 (IST)
- @Corvus – ממש לא מדויק. כתוב שם במדויק ועל פי החוק: "שוכר שחתם על חוזה אל מול המתווך לפיו הוא ישלם לו עמלת תיווך עבור מציאת הדירה, יחויב בתשלום עמלת התיווך למתווך. אין כמובן כל חוק האוסר על עסקה שכזו בין השוכר לבין המשכיר. התוצאה היא שפעמים רבות משכירים חותמים על חוזה עם המתווך ללא עמלת תיווך כלל והמתווך משיג את העמלה שלו במלואה מהסכם התיווך שיחתום עם השוכר!". זה חוקי לחלוטין, וחוקי לגבות דמי תיווך מהשוכר, או מהמשכיר, או משניהם גם יחד. גם בתקנות החדשות שעוד לא נכנסו לתוקף של חוק המתווכים זה יהיה כך. האיסור היחידי הוא על המשכיר ולא על המתווך: אסור למשכיר להשית על השוכר את דמי התיווך שהמשכיר עצמו התחייב לשלם למתווך. חזרתי • ∞ • שיחה 23:44, 3 בפברואר 2024 (IST)
- בדיוק: המתווכים פשוט מצוא דרך לנצל פרצה בחוק. החוק נועד להגן על השוכר מפני בדיוק אותו המצב שבו המתווכים גובים עמלות ממי שלא באמת שכר את שירותם. מעמידים את השוכר בין שתי אופציות: אתה משלם על שירות שלא קיבלת (חתימה על מסמך שמכיל טענה שקרית ששכרת את שירותיו של המתווך), או שאתה לא מקבל כלום.
- לשכור את שירותיו של מתווך זה לא למצוא מודעה שלו בפייסבוק, להתקשר ואז לגלות שהמפרסם הוא בעצם לא בעל הנכס. לשכור את שירותיו של מתווך זה להתקשר למתווך ולבקש שימצא לך דירה לפי דרישות. אחרת, השוכר עושה את העבודה (למצוא דירה לפי מודעה) וכל מה שמתווך עושה זה למנוע תקשורת ישירה בין בעל הנכס לבין השוכר, ולוקח על זה כסף. Corvus,(Nevermore) 12:35, 4 בפברואר 2024 (IST)
- המחוקק חושב אחרת ממך, ומתיר גביית דמי תיווך משני הצדדים, ומטיל איסור על המשכיר ולא על המתווך. גם בפסיקה אין שלילת דמי תיווך משני הצדדים גם יחד (שוכר ומשכיר). עומדות להיות מותקנות חדשות לחוק המתווכים במקרקעין, ולפי הטיוטה – זה יישאר כך. חזרתי • ∞ • שיחה 13:14, 4 בפברואר 2024 (IST)
- @Corvus – ממש לא מדויק. כתוב שם במדויק ועל פי החוק: "שוכר שחתם על חוזה אל מול המתווך לפיו הוא ישלם לו עמלת תיווך עבור מציאת הדירה, יחויב בתשלום עמלת התיווך למתווך. אין כמובן כל חוק האוסר על עסקה שכזו בין השוכר לבין המשכיר. התוצאה היא שפעמים רבות משכירים חותמים על חוזה עם המתווך ללא עמלת תיווך כלל והמתווך משיג את העמלה שלו במלואה מהסכם התיווך שיחתום עם השוכר!". זה חוקי לחלוטין, וחוקי לגבות דמי תיווך מהשוכר, או מהמשכיר, או משניהם גם יחד. גם בתקנות החדשות שעוד לא נכנסו לתוקף של חוק המתווכים זה יהיה כך. האיסור היחידי הוא על המשכיר ולא על המתווך: אסור למשכיר להשית על השוכר את דמי התיווך שהמשכיר עצמו התחייב לשלם למתווך. חזרתי • ∞ • שיחה 23:44, 3 בפברואר 2024 (IST)
שפת הויקינגים
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
באיזו שפה דיברו הויקינגים שכבשו את האיים הבריטיים- נורדית או דנית? באיזה שלב עברו מנורדית לדנית? ובאיזו שפה תקשרו עם הסקסונים? האם שפתם השפיעה על האנגלית?--2A00:A041:26E4:3E00:5080:3ABA:2137:FCB5 21:45, 2 בפברואר 2024 (IST)
- הוויקינגים היו ילידי סקנדינביה, הם הגיעו מנורבגיה, דנמרק ושוודיה ולכן השאלה צריכה להיות באיזה ש פ ו ת הם דיברו. הפיצול בשפה האורגינלית של העמים שהגיעו מהמזרח קרה הרבה קודם. 2A02:3037:206:8399:9D19:64C9:6790:913F 10:47, 3 בפברואר 2024 (IST)
- שאלתי שאלה ספציפית ומדויקת. טרחת לקרוא אותה או רק את הכותרת? ומה קשור מזרח? איזה מזרח? מזרח של מה?--2A00:A041:26E4:3E00:282A:3054:40B7:4C99 12:55, 3 בפברואר 2024 (IST)
השפות הגרמאניות הצפוניות (אשר נקראות גם שפות סקנדינביות או שפות נורדיות) מרכיבות את משפחת השפות המדוברות בעיקר בסקנדינביה. המשפחה היא אחת משלושת הענפים של השפות הגרמאניות יחד עם השפות הגרמאניות המערביות והשפות הגרמאניות המזרחיות שנכחדו —-כך הוויקי.
- אי אפשר לדעת מי היו הוויקינגים שכבשו את האיים הבריטים ולכן אי אפשר לדעת באיזה ענף של הגרמנית הצפונית הם דיברו 2A02:3032:211:C4C3:89E6:643F:7D60:18D5 17:52, 3 בפברואר 2024 (IST)
- לא רק שאפשר לדעת' יודעים גם יודעים: האֶנגלים והסקסונים. ―אנונימי לא חתם
- אין קשר בין האנגלו-סקסונים לבין הויקינגים. שתי קבוצות שונות לחלוטין.--2A00:A041:26E4:3E00:BC13:4444:7755:AFDE 16:32, 4 בפברואר 2024 (IST)
- הם לא דיברו אף אחת מהשפות שהוצגו בשאלה. שפות משתנות לאורך זמן. לכן, לא דיברו שפות מודרניות. כמו כן, כפי שכבר נאמר, לא ניתן לדעת מאיפה פלשו ויקינגים כאלה ואחרים לאיים הבריטיים כי הם הגיעו ממקומות שונים ודיברו ניבים שונים של השפה האמורה (או שפות נפרדות) הטענה שאנגלו-סקסים לא קשורים כלל לוויקינגים שגויה. שתי הקבוצות שייכות לקבוצת העמים הגרמאניים. סביר שגם שפתם תהיה דומה, אם כי אני לא בקיא בתחום הזה עד כדי כך שאוכל לקבוע זאת באופן ודאי. גילגמש • שיחה 18:16, 11 בפברואר 2024 (IST)
- כמובן שיש לנו ערך על ויקינגים. הם דיברו נורדית עתיקה. חלקם היו דנים וחלקם נורווגים, אבל אני לא יודע אם באותה תקופה היה הבדל משמעותי בין השפות. הן הנורדית העתיקה והן אנגלית עתיקה שדיברו האנגלים הן שפות גרמאנית, אבל מענפים שונים של משפחת השפות הגרמאניות (הנורדית: כן כשמה – צפונית. האנגלית: מערבית). באותה תקופה עדיין היה דמיון בין השפות אבל דוברי השפות לא יכלו, ככל הנראה, לדבר בצורה שוטפת האחד עם משנהו.
- שפתם בהחלט השפיעה על האנגלית. הם הצליחו לכבוש את צפון ומזרח אנגליה (שנודע מאוחר יותר בשם דיינלו (אנ')). רבים מהם התיישבו שם. בהמשך הניבים האנגליים של אותם אזורים הושפעו מאוד מהדנים שהתיישבו שם. חלק מאותם שינויים חלחלו גם דרומה בתקופת האנגלית התיכונה (שהיא במידה רבה המיזוג של האנגלית העתיקה, הנורדית של הדנים וכמובן הצרפתית של הנורמנים שהיו פעם ויקינגים אבל עברו לדבר צרפתית) יש מילים רבות באנגלית (כולל מילים בסיסיות, כגון חלק מכינויי הגוף) שהגיעו מנורדית. Tzafrir - שיחה 18:59, 11 בפברואר 2024 (IST)
- הם לא דיברו אף אחת מהשפות שהוצגו בשאלה. שפות משתנות לאורך זמן. לכן, לא דיברו שפות מודרניות. כמו כן, כפי שכבר נאמר, לא ניתן לדעת מאיפה פלשו ויקינגים כאלה ואחרים לאיים הבריטיים כי הם הגיעו ממקומות שונים ודיברו ניבים שונים של השפה האמורה (או שפות נפרדות) הטענה שאנגלו-סקסים לא קשורים כלל לוויקינגים שגויה. שתי הקבוצות שייכות לקבוצת העמים הגרמאניים. סביר שגם שפתם תהיה דומה, אם כי אני לא בקיא בתחום הזה עד כדי כך שאוכל לקבוע זאת באופן ודאי. גילגמש • שיחה 18:16, 11 בפברואר 2024 (IST)
- אין קשר בין האנגלו-סקסונים לבין הויקינגים. שתי קבוצות שונות לחלוטין.--2A00:A041:26E4:3E00:BC13:4444:7755:AFDE 16:32, 4 בפברואר 2024 (IST)
- לא רק שאפשר לדעת' יודעים גם יודעים: האֶנגלים והסקסונים. ―אנונימי לא חתם
זיהוי אקרד לגיטרה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
יש אקורד אחד שאני לא מהכיר את שמו:
4 במיתר השני, 2 בשלישי, 4 ברביעי 2 בחמישי. ראשון ושישי שותקים.
מישהו מזהה? אני לא מצליח להחזיק את היד ככה, אז מחפש אלטרנטיבה שנשמעת דומה. 109.67.81.206 13:31, 3 בפברואר 2024 (IST)
- מי אמר שיש כזה אקורד? לא מצאתי אותו במילון אקורדים. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ל' בשבט ה'תשפ"ד • 02:10, 9 בפברואר 2024 (IST)
סירופ תירס עשיר פרוקטוז (HFCS)
[עריכת קוד מקור]נאמר לי שסירופ תירס עשיר פרוקטוז (HFCS) הוא רע לגוף האדם יותר מסוכר, פוגע בכבד ושהוא נמצא בשפע של מוצרי מזון. אני הסתכלתי ברשימת הרכיבים של כל מיני מוצרי מזון, ובמיוחד אלו הנחשבים שג'אנק פוד ולא מצאתי סירופ תירס עשיר פרוקטוז, ולכן, סירופ תירס עשיר פרוקטוז מופיע תחת שם אחר. איזה שם זה? 2A00:A041:3C24:2700:9084:90C5:3E5B:DE30 14:39, 3 בפברואר 2024 (IST)
- לא יודע מי אמר את זה. הטענה הזאת שגויה. גילגמש • שיחה 18:16, 11 בפברואר 2024 (IST)
יחסים בין עמים
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האם יש זוגות (או שלשות) של עמים שכנים שאין להם היסטוריה של מלחמות ושנאה? האם יש עמים שנחשבים באופן מסורתי לעמים "אחים" או "חברים"? רק אבהיר שאין כוונתי לעמים מודרניים מלאכותיים כמו האמריקאים והקנדים, אלא רק ל"עולם הישן".--2A00:A041:26E4:3E00:4574:C743:9A38:DFFE 17:41, 3 בפברואר 2024 (IST)
- אני לא חושב שלשוויצרים יש איזה ויכוח עם השכנים שלהם מאז המאה ה-14. Shannen - שיחה 19:34, 4 בפברואר 2024 (IST)
- ב-1798 פלשה צרפת לשווייץ (אנ') והקימה שם ממשלת בובות. אני מאמין שזה נחשב "ויכוח". מפתח-רשימה - שיחה 07:15, 5 בפברואר 2024 (IST)
ערוץ 'לאומנות' ביוטיוב
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
מזה חודשים שערוץ 'לאומנות' ביוטיוב נותן סקירה יומית קצרה על המתרחש ברצועת עזה. בחור בשם 'רמי' מוסר את הדיווחים, אבל נראה שמאחוריו עומד גוף רציני של תחקירנים, עורכים ועוזרים. מי עומד מאחורי ערוץ זה. תודה לעונים ושבוע טוב ומבורך. טל ומטר - שיחה 18:29, 3 בפברואר 2024 (IST)
- אני לא מכיר את הערוץ אבל בסרטונים שלו רואים שקוראים לו "רמי רחמיאל" והוא הוציא כמה ספרים כנראה בהוצאה פרטית. אתה יכול לנסות לחפש עליו מידע ברשת. Assafn • שיחה 15:32, 5 בפברואר 2024 (IST)
- אפשר עוד פרטים על הערוץ וסקירה קצרה שלו (תכנים, נושאים, שפה ועמדות)? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:11, 5 בפברואר 2024 (IST)
- תודה אספין ותודה אביר המתמטיקה. חיפוש ראשוני באינטרנט לא מגלה הרבה. מתחילת המלחמה אני צופה בערוץ זה על בסיס יומי. מהמעט שאני מבין בתחום זה ההגשה נראית מקצועית. האיש לא מבקש תרומות ולכאורה לא קשור לשום גוף פוליטי. ואף על פי כן אני מתקשה להאמין שמי שעומד מאחורי הערוץ הוא אך ורק רמי. בלא ספק האיש משקיע זמן רב בהכנה ולפיכך אני מניח שיש מאחוריו גוף מממן כלשהו.
- לא ממש מתחייב על כך אבל עושה רושם שישראל ה'רשמית' מדברת מתוך גרונו. טל ומטר - שיחה 21:37, 5 בפברואר 2024 (IST)
- תודה על התשובה. אני מבין ממנה שהוא פרו-ישראלי (או לפחות לא אנטי-ישראלי), נכון? כי השם "לאומנות" נושא קונוטציה שלילית (בניגוד ללאומיות). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:51, 5 בפברואר 2024 (IST)
- אמת. גם אני תמהתי בתחילה על השם ועל הקונוטציה. האיש בהחלט פרו-ישראלי ומוסר את הצד הישראלי. כלומר, אין הוא מוסר את הדברים כמשקיף מן הצד. טל ומטר - שיחה 23:33, 5 בפברואר 2024 (IST)
- לדעתי יש תשובות כאן Assafn • שיחה 08:52, 6 בפברואר 2024 (IST)
- תודה. טל ומטר - שיחה 23:55, 6 בפברואר 2024 (IST)
- לדעתי יש תשובות כאן Assafn • שיחה 08:52, 6 בפברואר 2024 (IST)
- אמת. גם אני תמהתי בתחילה על השם ועל הקונוטציה. האיש בהחלט פרו-ישראלי ומוסר את הצד הישראלי. כלומר, אין הוא מוסר את הדברים כמשקיף מן הצד. טל ומטר - שיחה 23:33, 5 בפברואר 2024 (IST)
- תודה על התשובה. אני מבין ממנה שהוא פרו-ישראלי (או לפחות לא אנטי-ישראלי), נכון? כי השם "לאומנות" נושא קונוטציה שלילית (בניגוד ללאומיות). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:51, 5 בפברואר 2024 (IST)
Power query, Power pivot, Business intelligence, power BI
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
שלום למומחיםות,
אני מבקש לקבל הסבר קצר לגבי כל אחד מארבעת המושגים בכותרת - למה הוא משמש באופן כללי ומה הקשר בניהם, אם בכלל. תודה, יודה אווזי - שיחה 22:01, 4 בפברואר 2024 (IST)
- קודם תלמד עברית.--2A00:A041:26E4:3E00:C548:8AF1:6908:D8B7 15:19, 5 בפברואר 2024 (IST)
מבזק מעניין מהיום (נמנע לפרסם שמות)
[עריכת קוד מקור]בחודשים הקרובים ראש אגף החקירות להב 443 וראש אגף החקירות והמודיעין יפרשו מהמשטרה.
למה שהם יפרשו ועוד בתקופה קריטית כזאת? זה לא בעיה למדינה שבכיר פורש במלחמה או ממש לאחריה? תודה ―אנונימי לא חתם
- במלחמת יום כיפור נהרג אלוף אחד ואלוף שני נפטר. קשה אבל ארגון לוחם בנוי להפסד בסדר גודל כזה
למה רבים מעדיפים זום על וואטסאפ לפגישה וירטואלית?
[עריכת קוד מקור]תודה.
- אפשר לשאול גם למה מעדיפים זום על פני הכלים של מיקרוסופט וגוגל. כמה השערות: (1) הרגל. אנשים יותר יודעים ומכירים איך להשתמש במערכת. (2) זום נתפס ככלי עבודה, וואטסאפ כרשת חברתית.
- אני לא מסכים שוואטסאפ נתפס כרשת חברתית אלא ככלי תקשורת רב הקשרי.
- כמו כן, אני חושב שטעיתי בניסוח השאלה עם המילה "רבים", אולי לא רבים? אולי מעטים? כתבתי "רבים" בלי בסיס. אין לי סטטיסטיקות רציניות להישען עליהן בנושא.
- וואטסאפ הוא IM במקרה הטוב. (¯`gal´¯) - שיחה 12:44, 8 בפברואר 2024 (IST)
- למה הכוונה במקרה הטוב?
- כי שירות IM נורמלי מודרני אינו מאכסן הכל על המכשיר, מוחק את המידע מהשרתים אחרי שליפה או כשעובר חודש, מכריח אותך להיות עם הטלפון הפיזי כדי לא רק להתחבר, אלא גם כדי לעבוד עם החשבון שלך, כי הכל דרך המכשיר, וגם עצם הזיהוי (המזהה שלך) שהוא מספר הטלפון מאוד מגביל. טכנית זה IM, אבל נחות בהשוואה לכל המתחרים שלו (חוץ מ״סיגנל״ שהוא בפועל וואטסאפ שאינו מסחרי, שהקים אחד ממייסדיו שפרש אחרי הרכישה). (¯`gal´¯) - שיחה 20:15, 9 בפברואר 2024 (IST)
- למה הכוונה במקרה הטוב?
- וואטסאפ הוא IM במקרה הטוב. (¯`gal´¯) - שיחה 12:44, 8 בפברואר 2024 (IST)
התקפה גרעינית על איראן
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
- איראן פועלת במרץ להשגת נשק גרעיני ומצהירה חזור והצהר שהוא מיועד להשמדת ישראל.
- כבר עכשיו, גם ללא נשק גרעיני, איראן מממנת ומפעילה טרור אינטנסיבי נגד אזרחי ישראל וממררת את חייהם.
- לאיראן עוד אין נשק גרעיני, אבל לישראל יש.
לאור העובדות הנ"ל, למה ישראל לא נותנת מכת מנע וזורקת פצצת אטום על איראן?--2A00:A041:26E4:3E00:282A:3D9D:61BC:399C 00:03, 8 בפברואר 2024 (IST)
- איראן מדינה ענקית עם המון ערים והמון מרכזי מחקר ופיתוח והמון מפעלים בכל רחבי המדינה. מה יעזור לישראל לירות עליה אטום? זה רק יחריף את הביקורת על ישראל ואת השנאה לישראל על שימוש בנשק כה קיצוני שעושה נזק סביבתי לכדור הארץ ולבלתי מעורבים בצורה ודאית. חוץ מזה, פצצת אטום רגילה (לא "פצצת מימן") הורסת עיר בגודל של פתח תקווה בערך, זה משהו שאיראן כמדינה תוכל להתאושש ממנו די מהר. בכל מקרה העולם היום הרבה יותר מודע אקולוגית והרבה יותר מתנגד לנשקים שפוגעים לא רק בבלתי מעורבים אלא גם בטבע, כמו פצצות אטום. ישראל יכולה להפציץ תשתיות צבאיות של איראן בצורה מדויקת גם בלי פצצת אטום. ―אנונימי לא חתם
- תודה רבה.--2A00:A041:26E4:3E00:4903:23EF:5C7D:5B7E 14:25, 8 בפברואר 2024 (IST)
- אז למה ישראל לא מפציצה תשתיות צבאיות של איראן בצורה מדויקת? אלוהים יודע. עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ל' בשבט ה'תשפ"ד • 01:38, 9 בפברואר 2024 (IST)
- איראן כרגע נלחמת בנו במרץ דרך פרוקסיז ברחבי הסביבה. להערכתי (וכנראה גם להערכת מקבלי ההחלטות) פתיחת חזית נוספת, ישירה מול איראן, לא תועיל לישראל. אסף השני - שיחה 08:00, 9 בפברואר 2024 (IST)
- לדעתי כרגע ישראל מתמודדת תוך קשיים שהפתיעו אותנו (לא?) עם החמאס, אם תפתח חזית מול החיזבאללה - לא ברור איך מתמודדים. אז איראן? לא ברור לי מאיפה הכוחות יגיעו. אפשר להעלות את שנות השירות לכל חייל ל-10 ואת גיל המילואים לאחד עם גיל הפנסיה ועדיין לדעתי יחסרו כוחות. אוצול - שיחה 09:48, 9 בפברואר 2024 (IST)
האם כלבים סדיסטיים מטבעם?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
יש התנהגות אופיינית לכלבים: הם יושבים בשקט בשקט וכשמיהו מתקרב ממש לגדר הם מתחלים לנבוח בצורה מאיימת. נראה שהם ממש נהנים מהבהלה ומזה שאנשים חוטפים התקף לב.
האם מדובר בסדיזם לשמו? כלומר הכלב מקבל הנאה מזה שהוא מצליח להפחיד בני אדם?
- לא, כלב שומר על הטריטוריה שלו. הנביחות נועדו להתריע אותך מלהתקרב. אם הוא היה באמת סדיסט הוא היה יושב בשקט כדי שלא תבחין בו ומנסה לנשוך אותך. Assafn • שיחה 01:54, 9 בפברואר 2024 (IST)
- ולמה ברגע שאני מראה סימני פחד ומתחיל לברוח הוא עובר את הגדר ומנסה לרדוף אחרי? עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ל' בשבט ה'תשפ"ד • 02:22, 9 בפברואר 2024 (IST)
- להתנהגות כזו של כלב יכולות להיות סיבות שונות, אחת הנפוצות שבהן היא שעמום. כלב הסגור בחצר ללא תעסוקה, שעות ולפעמים גם ימים ארוכים, עשוי לחפש מפלט לשעמום ברדיפה (לפעמים אפילו ברדיפה אחר זנבו שלו). Oy • שיחה 07:41, 9 בפברואר 2024 (IST)
- ולמה ברגע שאני מראה סימני פחד ומתחיל לברוח הוא עובר את הגדר ומנסה לרדוף אחרי? עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ל' בשבט ה'תשפ"ד • 02:22, 9 בפברואר 2024 (IST)
- מכיוון שהכלב סגור מאחורי הגדר, אין לו את האפשרות הפיזית לנשוך בני אדם שמסתובבים ברחוב, אז הוא מסתפק בנביחות. אין מדובר בשמירה על הטריטוריה מפני התקרבות, כי אז אפשר היה לנבוח מרחוק מבלי לחכות שמישהו יחלוף על פניהם.
- לדעתי באמת שילוב של שעימום ואיזה אינסטינקט חייתי שגורם לכלבים להפחיד להנאתם. אולי הם רואים בזה משחק, כי רבים מהם מקשקשים בזנב לאחר שרואים שהצליחו להבהיל מישהו למוות. Corvus,(Nevermore) 13:40, 9 בפברואר 2024 (IST)
- כלבים מקשקשים בזנב מהתרגשות לא משמחה כפי שהתגובה שלך רומזת. הסיבה שהוא לא נובח מרחוק היא שאין אינדיקציה שתכנס לתחום הטריטוריה שלו (גבולות החצר). Assafn • שיחה 21:17, 9 בפברואר 2024 (IST)
- אני בספק רב מאוד מאוד עם ההסבר הזה. כלבים לא כה טיפשים שלא מבינים שאנשים שחולפים ברחוב לא באמת מאימים להיכנס לטריטוריה שלהם (במיוחד אלו שנובחים מהחלון של הבית). אחרי 2000-3000 אנשים שעברו ברחוב מבלי שהשיג גבול, אפילו חיה סתומה ביותר תבין שאף אחד לא באמת מתכוון להיכנס לשטח שלהם. הם נובחים נטו מתוך כוונה להבהיל אנשים. הסיבה שמבחינתם זה כנראה לא כוונה רעה, אלא זה המשחק: הבהל את האיש. אבל זה די ברור שהם לא מבהילים אנשים בטעות או מתוך רצון להגנה עצמית. Corvus,(Nevermore) 22:31, 9 בפברואר 2024 (IST)
- כלבים מקשקשים בזנב מהתרגשות לא משמחה כפי שהתגובה שלך רומזת. הסיבה שהוא לא נובח מרחוק היא שאין אינדיקציה שתכנס לתחום הטריטוריה שלו (גבולות החצר). Assafn • שיחה 21:17, 9 בפברואר 2024 (IST)
האם הפלסטינים הם מקרה ייחודי בהיסטוריה או שיש תקדימים?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האם ידוע עוד מקרה מההיסטוריה בו עם שלם הקדיש את כל כוחו, מרצו, כספו, משאביו, חינוכו ותרבותו להשמדת עם אחר דור אחרי דור אחרי דור?--2A00:A041:26E4:3E00:B9E7:5958:AC19:E16 14:16, 9 בפברואר 2024 (IST)
- לא זה קרה פעמים רבות בהיסטוריה. גם היהודים ניסו להכחיד את העמלקים והכנענים. השמדת עם היתה דבר שבשגרה אצל הבבלים והרומאים למשל. Assafn • שיחה 21:18, 9 בפברואר 2024 (IST)
- מדובר בשני עמים הנאבקים על אותה פיסת אדמה פחות או יותר. במקרה זה השנאה עולה על גדותיה מכיוון שהעם הערבי בארץ ישראל הרגיש שדוחקים אותו מהאדמה שהוא היה בטוח שהיא שלו לפחות מזה מאות שנים. ועדיין יש לחלק מבניו תקווה שינצח. המורים-מוסלמים באנדלוס נדחקו מספרד אחרי שלטון של מאות שנים שם, אבל כנראה מזה זמן רב לא היה להם תקווה שיכבשו את האדמה הזו בחזרה. הם גורשו או התנצרו. אבל שנאת הערבים והמוסלמים כלפי הספרדים הנוצרים דעכה במידה רבה.
במקרה הפלסטיני על ידי הנצחת מעמד הפליטים וההסתה הממושכת על רקע לאומי וגם דתי בכל העולם הערבי והמוסלמי - העניין הפלסטיני כונה למשך תקופה ארוכה "העניין הערבי" - הזינה את המשך השנאה. יש להניח שהייתה שנאה כזאת בין המוסלמים הערבים והצלבנים. הצלבנים שאחיזתם בארץ והצידוק האידיאולוגי שלהם היה חלש יותר גורשו לבסוף מארץ ישראל אחרי מאה-מאתיים שנה . דוגמה זו עומדת כל הזמן מול עיני הקנאים המוסלמים ועדיין מפיחה בהם תקווה. במשטר הנאצי נעשה תוך זמן קצר הדבקת כל תחום בחיי החברה , בתרבות , בחינוך , בכלכלה וכו בשנאה תהומית נגד היהודים עם רצון לסלקם עד להשמדה. המשטר הסטליניסטי בשלבים שונים הסית נגד קבוצות חברתיות באוכלוסייה וגם נגד קבוצות אתניות עד כדי שנאה עמוקה ורצון לסלקן באלימות. מלים מפורשות על השמדה בעשורים האחרונים נשמעו בעיקר מכמה מנהיגי איראן, יותר מאשר מפי מנהיגים ערבים שהשתמשו בדרך כלל במלים "גירוש חזרה לאירופה" "סילוק", "זריקה לים" וכו'. במלחמות קשות מסוימות דיבורים על השמדת האויב הם שכיחים. ומתלווים גם במעשי טבח נגד האזרחים. כעת רוסיה מאיימת על קיומה של אוקראינה כמדינה וכאומה עצמאית, בלי כוונה להשמיד את האוקראינים כולם, אולי להטמיע אותם בכוח. פולין חוסלה כמדינה על ידי שכניה למשך מאה ועשרים שנה אך לא הייתה כוונה להשמידם ממש. גם בולגריה וסרביה נעלמו למאות שנים כמדינות עצמאיות תחת השלטון העות'מאני אבל לטורקים לא הייתה ממש כוונה להשמידם. אבל למשך הזמן במיוחד בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 בוצעו גם מעשי טבח נגד עמים נוצרים שבשליטתם.
לגרמניה נאצית כן היו כוונות לגרום להעלמותם ולשעבודם של עמים נוספים, חוץ מהיהודים למשל עמים סלאביים, חלק מהצוענים. השחורים באמריקה שועבדו קשות והיו מטרות למעשי טבח אך לא הייתה כוונה להשמידם כליל. בדרום מערב אפריקה הגרמנים נגד העם הררו, הטורקים נגד הארמנים , בני הוטו נגד בני טוצי ברואנדה ביצעו מעשי רצח עם,ואם לא השמידו את הצד השני כליל זה היה נס. וכו' החמרים האדומים בקמבודיה עשו מעשי רצח עם נגד קבוצות חברתיות נרחבות בעמם. כעת דבר חדש הוא שקיימת מעין ברית לא קדושה בין השנאה המוסלמית וערבית במזרח התיכון לבין השנאה ה מוסלמית שיובאה לאירופה ואמריקה עם ההגירה ההמונית של מוסלמים שם, וכן עם גורמים לאומנים קיצונים בימין ובשמאל באירופה ובאמריקה.
יכולים להתנחם בכך שהיחסים בין העמים יכולים להשתנות עם הזמן . עמים שהיו ידועים כשונאי ישראל ושטבחו ביהודים וגרשו אותם הם כעת ביחסים טובים עם ישראל וגם יחסם אל היהודים הוא יותר טוב. גם בין טורקיה לעמים הנוצרים בבלקן היחסים השתפרו. וטורקיה לא נחשבת תקופה ארוכה כאיום עליהם.האוקראינים בחרו בנשיא ובראש ממשלה יהודי (שאינם מתביישים במוצאם ולא אנטיציונים חלילה) ויחסם אל ישראל והיהודים הוא טוב יותר, להרבה עמים שהיו סכסוכים קשים בעבר יש ביניהם יחסים נורמליים ואף טובים. כך יכול לקרות וגם קורה גם בעולם הערבי והמוסלמי ביחס ליהודים וישראל. רק שישראל צריכה להיות חזקה צבאית ורוחנית. Ewan2 - שיחה 22:05, 9 בפברואר 2024 (IST)
- Ewan2 - שיחה 21:44, 9 בפברואר 2024 (IST)
- אוון, ענית תשובה מאד מושקעת, אבל לא רלוונטית למה ששאלתי. נתת פה סקירה של כל הדברים הרעים שבני אדם עשו אחד לשני לאורך ההיסטוריה. אבל אני שאלתי שאלה מאד ספציפית.--2A00:A041:26E4:3E00:F101:CABB:1E88:C1EF 12:47, 10 בפברואר 2024 (IST)
אוזני המן
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
סבתא שלי אומרת שאוזני המן תמיד היו מבצק שמרים, ורק בישראל המציאו בצק פריך.
היא באה מדרום אוקראינה.
מי צודק?
יונת הבית והטלת פצצות
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
בערך יונת הבית מופיע המשפט הבא: "בעתות מלחמה קדומים היו גם יוני מלחמה שלרגליהן נקשרו פצצות והן עפו אל שטח האויב והתפוצצו שם." - האם נכון הדבר? NilsHolgersson2 - שיחה 17:21, 10 בפברואר 2024 (IST)
- אני זוכר מערוץ ההיסטוריה שעשו שימוש ביונים כדי לנווט רקטות עם פצצות ליעד, אז זה לא כזה מנותק מהמציאות. גם ממש לאחרונה ראיתי שם על ניסוי לעשות שימוש בעטלפים למשהו דומה, ע״י ארה״ב נגד יפן בעקבות פרל הרבור, מה שלבסוף בוטל והוביל בסוף לפצצת האטום. (¯`gal´¯) - שיחה 23:02, 10 בפברואר 2024 (IST)
כמה נרצחו בטבח?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
יש שני מספרים שכל הזמן חוזרים על עצמם- 1200 ו-1400. לפי הערך מתקפת הפתע על ישראל נרצחו 1145 בני אדם. אז מאיפה שני המספרים 1200 ו-1400 שכל הזמן שומעים? אגב, יש סיבה לזה שהערך נקרא "מתקפת פתע" ולא "טבח"?--2A00:A041:26E4:3E00:A804:7185:C260:CB2D 17:47, 10 בפברואר 2024 (IST)
- ה-1400 היתה הערכה ראשונית ושגויה. המספר הנכון יותר לכיוון ה-1150. קוראים לזה מתקפת פתע כי זאת היתה מתקפה והיא היתה בהפתעה. הטבח היה חלק ממנה, אבל לא כל המתקפה, מכוון שחלק מהמחבלים תקפו חיילים ונהרגו בקרבות מול כוחות הביטחון. החלק הזה של המתקפה זה לא טבח, זו מלחמה לכל דבר. Corvus,(Nevermore) 18:37, 10 בפברואר 2024 (IST)
- בנוסף, נכון ל-10 בפברואר 2024, לא כל הגופות זוהו (מאחר שחלקן סבלו מהתעללות והשחתה קשה מאוד מצד מרצחי חמאס) כך שמספר ההרוגים עדיין לא סופי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:08, 10 בפברואר 2024 (IST)
ערוץ היוטיוב Task & Purpose
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: טופל
ערוץ היוטיוב Task & Purpose עוסק בענייני צבא וביטחון, מלחמות, אמצעי לחימה, טקטיקה צבאית ואסטרטגיה צבאית. מגיש הסרטונים מציג את עצמו כחייל לשעבר, בוגר צבא ארצות הברית. האם אתם מכירים את הערוץ ויכולים להעיד על מידת האמינות שלו? סרטון לדוגמה: 
The Israel Ground Offensive, סרטון בערוץ "Task & Purpose", באתר יוטיוב (אורך: 30:21) על מלחמת חרבות ברזל ו- How Israeli Troops Use their Home-Built Machine Gun, סרטון בערוץ "Task & Purpose", באתר יוטיוב (אורך: 18:48) על מקלע הנגב (שיש בו מספר אי-דיוקים, בעיקר באנימציות והויזואליה). אני מתלבט אם להוסיף סרטונים ממנו ב"קישורים חיצוניים" של ערכים בוויקיפדיה לצרכי העשרה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:05, 10 בפברואר 2024 (IST)
- הערה קטנה ומבדחת למחצה: הוא ממש לא יודע לבטא שמות בעברית (בערבית הוא קצת יותר טוב). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 23:07, 10 בפברואר 2024 (IST)
- אני חושב שלא. מדובר בערוץ לא אקדמי. תוכן דומה אפשר למצוא בערוצים רבים אחרים. הוא נחמד כשעשוע לשעת הפנאי ואני נהנה לצפות בתכניו. לא היתי משתמש בו בתור מקור. גילגמש • שיחה 18:19, 11 בפברואר 2024 (IST)
- תודה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:11, 12 בפברואר 2024 (IST)
- אני חושב שלא. מדובר בערוץ לא אקדמי. תוכן דומה אפשר למצוא בערוצים רבים אחרים. הוא נחמד כשעשוע לשעת הפנאי ואני נהנה לצפות בתכניו. לא היתי משתמש בו בתור מקור. גילגמש • שיחה 18:19, 11 בפברואר 2024 (IST)
הדעה לפיה הגירת עזתים למצרים היא סכנה לישראל
[עריכת קוד מקור]האם יש אנשי ממשל צבא ועיתונאות ישראלים שהביעו את הדעה שדווקא נהירת העזתים לסיני ומשם לעומק מצרים היא סכנה למדינת ישראל בכך שתוך 10-20 שנה הם יתקבלו לעמדות מפתח בהנהגת מצרים ויזמו מלחמה אזורית ערבית-אסלאמית כוללת על ישראל הן ממניע סוני-ג'יאהדיסטי והן ממניע של נקמה עזתית-קולקטיבית?
אמת או שקר: ערבי ארץ ישראל הגיעו לכאן בתקופת הממנדט הבריטי
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
קיים נרטיב ישראלי ברשת, ואני רוצה לאמת או להפריך אותו. הנרטיב אומר שאחוז גדול מאוד מערביי ארץ ישראל הגיעו לכאן בתקופת המנדט הבריטי לצורך בניית קו הרכבת. כלומר, עליה בכמות הערבים בין מלחמות עולם היא תולדה של הגירה ולא ריבוי טבעי. האם זה אמת או שקר? 109.253.190.177 20:29, 11 בפברואר 2024 (IST)
- אם כוונתך למסילת הרכבת החיג'אזית, הרי שאפשר להפריך את הטענה בקלות: היא הושלמה הרבה לפני תחילת המנדט הבריטי, ולכן המשפט שכתבת אינו נכון. העלייה בכמות הערבים בין מלחמות העולם לא קשורה ישירות לרכבת - אבל כן להגירה. כפי שאפשר לקרוא בערך מפקדי אוכלוסין בישראל#לפני קום המדינה נערכו מספר מפקדים. יש בעייתיות בשיטות וכו' - על הכל מפורט בערכים (לדוגמה, הרצון להתחמק מחובת גיוס או מתשלום מיסים). שאלת על השנים בין מלחמות העולם, ולכן מה שרלוונטי אלו המפקדים מתקופת המנדט: מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1922), מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1931), סקר הכפרים (1945), ובכל ערך אפשר לקרוא על הביקורת. לדוגמה, ב-1922 אפשר לקרוא על כך שנספרו ערבים שלא היו בישראל. הנה טבלה שמשווה את הנתונים מהערכים השונים:
נתונים דמוגרפיים קבוצה 1922 1931 1945 מוסלמים 590,390 759,717 1,061,270 יהודים 83,694 174,610 553,400 נוצרים 73,024 91,398 135,550 אחרים 8,020 10,101 14,100
- בערכים האלה תוכל לקרוא גם על הריבוי הטבעי - ומדובר באחוזים בודדים, לדוגמה, חישוב של 2.53% לשנה ב-1945 (ולפי הביקורת בערך מדובר על ניפוח של הנתונים) בעוד הגידול המספרי, אם החישוב שלי לא שגוי, יותר קרוב ל-10% בשנה. (המספר הכולל של המוסלמים ב-1945 חלקי המספר ב-1931, ואז חילקתי את המספר הזה ב-14 שנים). כלומר - הרוב המוחלט מגיע מהגירה.
- תושבה זו עומדת בסתירה למידע בערך האנגלי (Demographic_history_of_Palestine_(region)) שמראה שאותה הכפלה במספר המוסלמים נבעה עקב ריבוי טבעי בעיקר. Corvus,(Nevermore) 22:23, 11 בפברואר 2024 (IST)
- אחת לכמה זמן מישהו - לרוב אנונימי - מעלה את השאלה ה"תמימה" הזאת. חבל לבזבז על זה את הזמן. סיון ל - שיחה 07:34, 12 בפברואר 2024 (IST)
- למה? אני לא השואל המקורי אבל זה מידע מעניין מופלטה לרעה - שיחה
- באופן כללי, עד למאה ה-19, הייתה האוכלוסייה כאן בארץ דלילה למדי. במהלך המאה ה-19, התחילו גלי הגירה גדולים לארץ. גל הגירה ערבי החל בסביבות השנים 1831–1841, וגל הגירה יהודי החל עם העלייה הראשונה ועם עליית אעלה בתמר, בשנת 1881. גם לפני כן היו מהגרים שהגיעו לארץ, יהודים וערבים, וגם לפני כן הייתה כאן בארץ אוכלוסייה ערבית ויהודית, אך הכמויות, הן של המהגרים והן של "הילידים" היו קטנות. אלו העובדות. מכאן, כל אחד יכול לפרש את המציאות הזו כטוב בעיניו. על כל פנים, הן ההגירה הערבית לארץ והן ההגירה היהודית לארץ לא החלו בתקופת המנדט הבריטי. עוד מידע תוכל למצוא בערך על התקופה העות'מאנית בארץ ישראל. אביתר ג' • שיחה • 12:42, 12 בפברואר 2024 (IST)
- למה הגרשיים מסביב למילה ילידים? האיזון שאתה מציג בין כמות היהודים לכמות הפלסטינים מלאכותית - היו הרבה יותר פלסטינים מיהודים בארץ, והיתה הרבה יותר הגירה יהודית מאשר הגירה ערבית. השמועות האלו מאוד נוחות לנראטיב הישראלי מסיבות ברורות, אבל הן מבוססות על שקרים ברובם. מקור מרכזי לרבים מהם הוא הספר מאז ומקדם - שהקונצנזוס המחקרי ההיסטורי טוען שהוא מסלף וטועה בפרטים רבים. למרבה הצער ויקיפדיה לא משקפת זאת היטב בערך אודותיו, מכיוון שכאמור - הנראטיב מאוד נוח לעמדה הישראלית ששמה גרשיים מסביב לעניין הילידות של הפלסטינים. NilsHolgersson2 - שיחה 20:03, 14 בפברואר 2024 (IST)
- לא בדיוק הבנתי מהו המשפט שכתבתי שעליו אתה חולק. לא כתבתי בשום מקום שהייתה יותר אוכלוסייה ילידית יהודית מערבית, שהייתה יותר הגירה ערבית מיהודית, שהיה איזון בין הכמויות של היהודים והערבים בארץ, או כל דבר אחר שאתה שם בפי. את הגרשיים שמתי על שני סוגי הילידים, יהודים וערבים, משום ששתי האוכלוסיות לא היו (ברובן) כאן מדורי דורות. אביתר ג' • שיחה • 15:29, 19 בפברואר 2024 (IST)
גבינה רכה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
ברחבי העולם המונח "גבינה רכה" משמש עבור גבינות טריות (קוטג', מסקרפונה וכדומה), ומפספס את כל הגבינות הרכות הבשלות (ברי ודומותיה) שנקראות "רכות" רק בצרפת כי הצרפתים לא מוכנים להכיר בקיומן של גבינות לבנות. אי אפשר להכניס את שני הסוגים תחת אותו מונח - זה ממש לא אותו דבר. האם קיים מונח עברי לגבינות רכות מהסוג הבשל? עמית - שיחה 10:31, 12 בפברואר 2024 (IST)
- אני מכיר "גבינה מותכת" - אני חושב שזה תופס את הברי ודומתיה, לא יודע כמה נמצא בשימוש. NilsHolgersson2 - שיחה 08:35, 15 בפברואר 2024 (IST)
- גבינה מותכת (הפניה שצריך להסיר?), כדוגמת La Vache qui Rit וחיקוייה המשולשים, היא משהו שונה מברי וגבינות מבשילות דומות. Tzafrir - שיחה 14:09, 15 בפברואר 2024 (IST)
אנשי ועידת ניקיאאה היו בינטריים או טריאניטריים?
[עריכת קוד מקור]האם הם רק אמרו שישוע הוא אלוהים הבן לצד אלוהים האב או שהם אמרו שיש אלוהים הבן, אלוהים האב ורוח הקודש?
- הקרדו של ניקיאה מצהיר על אמונה ברוח הקודש כאדון אשר שווה בדרגתו לאב והבן. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 16:54, יום שני בשבת, ג' באדר א' ה'תשפ"ד (IST).
- and rose again on the third day in accordance with the scriptures, התרגום שיש בערך הוא לא נכון. היחס לרוח הקודש מורכב.
- במאה התשיעי נוסף קטע. מטרתה של תוספת זו הייתה להעניק לשלוש הישויות של השילוש הקדוש מעמד שווה, אולם התוספת לא התקבלה על ידי הכנסייה האורתודוקסית, והייתה אחד הגורמים הרשמיים לפילוג הכנסייה הנוצרית בשנת 1054.
- and rose again on the third day in accordance with the scriptures, התרגום שיש בערך הוא לא נכון. היחס לרוח הקודש מורכב.
חברת yes רוצה לבטל את הטלוויזיה בלוויין שלה ולעבור לטלוויזיה באינטרנט בלבד
[עריכת קוד מקור]מה יהיה אפשר לעשות עם צלחת הלוויין שנשארו על גגות במקרה כזה?
האם יהיה אפשר להתחבר עם הצלחות שנשארו על גגות לשירותי טלוויזיה בלוויין אחרים, אולי אפילו של חברה לא ישראלית?
- זה רכוש של החברה. אני לא בטוח שמותר לך להשתמש בזה לצרכים אחרים. הצלחות של yes אינן מסוגלות להתכוונן אוטומטית. נדרש לעשות זאת באופן ידני אם רוצים להפנות את הצלחת ללווין אחר. (¯`gal´¯) - שיחה 20:03, 13 בפברואר 2024 (IST)
ריבית בהלוואה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
הוצעו לי שני מסלולים להלוואה למשך שנה:
- הלוואה בריבית צמודה למדד.
- הלוואה בריבית P-1%.
בתנאי המשק הנוכחיים, מה צפויה להיות ריבית טובה יותר? 2A06:C701:4D5E:4900:46F:B22A:C9EB:4075 23:20, 13 בפברואר 2024 (IST)
- ללא ציון אחוז הריבית הצמודה אי אפשר לנסות לענות. חזרתי • ∞ • שיחה 11:37, 14 בפברואר 2024 (IST)
בבזק 166 טוענים שחיבור האינטרנט הוא 100 מגה אבל בבדיקת מהירות אני מקבל 41MBPS
[עריכת קוד מקור]מה עלי לעשות? ―אנונימי לא חתם
תודה.
- עם איזה מכשיר את בודק: נחשב נייד? נייח? טלפון סלולרי? בדיקה נכונה היא ממחשב נייח או נייד שמחוברים ישירות לנתב עם כבל תקשורת, וללא דפדפנים או אפליקציות נוספות פתוחות. חזרתי • ∞ • שיחה 11:35, 14 בפברואר 2024 (IST)
- ביצעתי את בדיקת המהירות ממחשב נייח (desktop) שמחובר לראוטר עם כבל רשת. התוכנה עימה ביצעתי את בדיקת המהירות נקראת Ookla. ―אנונימי לא חתם
- אלמוני יקר, עליך לעבור לחיבור בסיב אופטי. יעלה כמה שיעלה (וזה אפילו לא יקר). הטכנולוגיה של בזק בחיבור לא-סיבים לא יכולה להבטיח לך 100 מגה, אם אתה קצת רחוק מהקופסה הקרובה של בזק, 40 מגה זה ממש סביר ושכיח. גם בסיבים הם לא יכולים להתחייב אבל הטכנולוגיה היא אחרת ואתה תקבל ביצועים קרובים מאוד למה שמוצהר בחבילה. לא חייב בזק אגב, החברות האחרות נותנות שירות מצויין «kotz» «שיחה» 00:38, 15 בפברואר 2024 (IST)
- שלום רב לך משתמש:Kotz. אני לא מעוניין בחיבור בסיבים אופטיים בגלל מדיניות תשלום שאני מתנגד לה מוסרית; מבחינתי ציוד קונים ולא משכירים. בכל מקרה, אז לפי דעתך אני מקבל 41MBPS רק בגלל מרחק מהמרכזייה הראשית? ובכן, בבזק 166 הציעו להרים את החבילה מ-100 מגה ל-300 מגה והסבירו שזה גם יעלה פחות אבל זה היה לי מוזר כי DSL זה רק עד 200 מגה לא? ―אנונימי לא חתם
- הייתי מחובר לבזק ע"ג קו נחושת – 40 מ"ב זה המקסימום שקיבלתי, גם אם החבילה מולם הייתה גדולה יותר. יש לך אפשרות לעבור לסיבים אופטיים כשכל הקצה הוא שלך. לא ממש הבנתי מה הכוונה ב"מבחינתי ציוד קונים ולא משכירים": אולי אתה מתכוון "מבחינתי ציוד קונים ולא שוכרים"? חזרתי • ∞ • שיחה 07:32, 15 בפברואר 2024 (IST)
- טעות בניסוח אכן התכוונתי, בהקשר הזה, קונים ולא שוכרים. ―אנונימי לא חתם
- הייתי מחובר לבזק ע"ג קו נחושת – 40 מ"ב זה המקסימום שקיבלתי, גם אם החבילה מולם הייתה גדולה יותר. יש לך אפשרות לעבור לסיבים אופטיים כשכל הקצה הוא שלך. לא ממש הבנתי מה הכוונה ב"מבחינתי ציוד קונים ולא משכירים": אולי אתה מתכוון "מבחינתי ציוד קונים ולא שוכרים"? חזרתי • ∞ • שיחה 07:32, 15 בפברואר 2024 (IST)
- שלום רב לך משתמש:Kotz. אני לא מעוניין בחיבור בסיבים אופטיים בגלל מדיניות תשלום שאני מתנגד לה מוסרית; מבחינתי ציוד קונים ולא משכירים. בכל מקרה, אז לפי דעתך אני מקבל 41MBPS רק בגלל מרחק מהמרכזייה הראשית? ובכן, בבזק 166 הציעו להרים את החבילה מ-100 מגה ל-300 מגה והסבירו שזה גם יעלה פחות אבל זה היה לי מוזר כי DSL זה רק עד 200 מגה לא? ―אנונימי לא חתם
- כבר היה כאן אלמוני עם מדיניות דומה. אמליץ לך מה שהמלצתי לו, אבל בצורה מפורשת: זרוק את העקרונות שלך לפח. סיבים זה החיים, כל השאר זה שטויות. כפי שניחשת, ההצעה של בזק ל300 מגה זו חבילת סיבים. גם בזק גם פרטנר וגם סלקום מציעים אופציה של מה שנקרא "מתאם סיב" ואז אתה יכול להביא את שאר הציוד מהבית. אני לא ממש ממליץ על האופציה הזו, הטכנאים ממש מתנגדים לה, וגם לא מבינים בה. אם אתה רוצה אתה יכול לעשות כמוני, להתחיל עם הציוד השכור ואז לעבור לציוד פרטי ולהחזיר את הציוד השכור. שים לב שהציוד הפרטי שאתה צריך הוא שונה בין ספק תשתית אחד למשנהו, אז גם זה לא מציאה גדולה. «kotz» «שיחה» 08:03, 15 בפברואר 2024 (IST)
- אני לגמרי לא מסכים עם תגובה זו. אני נשאר עם עקרונותי כולל העיקרון היחיד עליו דיברתי כאן שציוד חיבור אינטרנט ביתי קונים ולא שוכרים (אני מניח שטעית בניסוח ורק לעיקרון זה התכוונת). אני ממש לא חושב ש"סיבים זה החיים וכל השאר זה שטויות". אני מבקש יחס רק לנושא עליו אני שואל שזה חיבור DSL. אני מנסה להבין למה מ-100 מגה אני מקבל רק 41. עדיין לא קיבלתי רעיון ברור או חד משמעי חוץ ממרחק מהמרכזייה. ―אנונימי לא חתם
- טכנולוגיית DSL הצליחה להשתמש בקווי הטלפון שהיו כבר כמעט בכל הדירות כדי להעביר נתונים במהירות גבוהה יותר. אבל קווי הטלפון לא תוכננו לכך מראש ואיכות החיבור אינה אופטימלית. DSL מצליח למתוח את הטכנולוגיות הללו לקצה ומצליח להעביר קצבים ממש מדהימים על זוג גידי נחושת פשוטים עם בידוד לא מוצלח במיוחד. אבל כמה שמותחים את זה, זה לא תמיד עובד. אין לי מושג מה יש אצלך בבית, אבל גם אצל הרבה אחרים יש בעיה דומה. לא נראה לי שתוכל לקבל כאן תשובה טובה יותר מ„כנראה יש רעש על הקו״. Tzafrir - שיחה 09:16, 15 בפברואר 2024 (IST)
- האלמוני שאל "מה עלי לעשות", קיבל תשובה., היא לא מוצאת חן בעיניו.
- האלמוני שאל "למה אני מקבל רק 41 מגה", קיבל תשובה, מרחק מהמרכזיה, לא מצא חן בעיניו.
- נראה שעכשיו הוא רוצה לשאול "למה המרחק מהמרכזיה מתבטא בקצב נמוך"? כבל נחושת דו גידי נמתח מהמרכזיה לבית שלך. יש בו ניחות של האות (גבוה יותר ככל שהכבל ארוך יותר) ובהתאם, יחס אות לרעש נמוך יותר (רע יותר). זה אומר שנדרש לשלוח יותר מידע (במונחים של תורת האינפורמציה) כדי להעביר אותה כמות מידע (במונחים של מהירות גלישה) ושהמידע הנ"ל אפשר יהיה לפענח אותו בצד השני.
- בטכנולוגיה סיבים, זה בדיוק אותו דבר, אלא שהניחות שתקבל על 100 מטר כבל נחושת, זה ניחות שמקבלים על עשרות קילומטרים סיב.
- ראה גם (Last mile (telecommunications)) אם כי אני לא קראתי «kotz» «שיחה» 10:32, 15 בפברואר 2024 (IST)
- שאלתי מה עלי לעשות בהקשר DSL, לא בהקשר סיבים אופטיים. ייתכן שהייתי צריך להדגיש שאני לחלוטין לא מעוניין במעבר לסיבים אופטיים.
- אני לא יודע מדוע אתה מסיק שמרחק מהמרכזיה לא מוצא חן בעיני, זה לא לא מוצא חן בעיני, אין לי פשוט משהו מיוחד להגיד על זה.
- בכל מקרה, כתבת כאן כמה מונחים שאני לא מכיר, ניכר שיש לך ידע בהנדסת טלקומוניקציה או תחום קרוב שלי אין. אם תוכל להוסיף קצת קישורים פנימיים זה יעזור בכללי, לדוגמה:
- כבל דו גידי: כבל שמורכב משני תתי-כבלים?
- ניחות: פיחות תעבורה לפי אורך כמו שנהג מכונית על מישור (לא עלייה ולא ירידה) נותן גז ואם לא יינתן עוד גז המהירות תרד לאט לאט? אולי יש קשר להתנגדות חשמלית?
- יחס אות לרעש: אני לא ממש מבין למה הכוונה, מאיפה בא הרעש או ההפרעה שמגביר את הניחות של תעבורת האות בכבל הנחושת הדו-גידי?
- ―אנונימי לא חתם
- הניחושים שלך פחות או יותר נכונים. רוצה 100 מגה ודווקא ADSL? עבור לגור קרוב למרכזיה. מופלטה לרעה - שיחה 19:44, 15 בפברואר 2024 (IST)
- כבל דו גידי, מכיל שני חוטי נחושת, כל אחד בבידוד. (לפעמים כל חוט הוא בעצם הרבה חוטים מלופפים זה בזה , אבל זה אותו הדבר).
- ניחות - כשמשהו נעשה חלש. כמו למשל ככל שאתה מתרחק ממני בזמן שאני צועק "סיבים סיבים" אני אשמע יותר חלש.
- יחס אות לרעש, יש תמיד רעש רקע (נקרא גם רעש תרמי,או: רצפת רעש). הוא נובע מפיסיקה «kotz» «שיחה» 00:11, 16 בפברואר 2024 (IST)
- הניחושים שלך פחות או יותר נכונים. רוצה 100 מגה ודווקא ADSL? עבור לגור קרוב למרכזיה. מופלטה לרעה - שיחה 19:44, 15 בפברואר 2024 (IST)
- טכנולוגיית DSL הצליחה להשתמש בקווי הטלפון שהיו כבר כמעט בכל הדירות כדי להעביר נתונים במהירות גבוהה יותר. אבל קווי הטלפון לא תוכננו לכך מראש ואיכות החיבור אינה אופטימלית. DSL מצליח למתוח את הטכנולוגיות הללו לקצה ומצליח להעביר קצבים ממש מדהימים על זוג גידי נחושת פשוטים עם בידוד לא מוצלח במיוחד. אבל כמה שמותחים את זה, זה לא תמיד עובד. אין לי מושג מה יש אצלך בבית, אבל גם אצל הרבה אחרים יש בעיה דומה. לא נראה לי שתוכל לקבל כאן תשובה טובה יותר מ„כנראה יש רעש על הקו״. Tzafrir - שיחה 09:16, 15 בפברואר 2024 (IST)
- אני לגמרי לא מסכים עם תגובה זו. אני נשאר עם עקרונותי כולל העיקרון היחיד עליו דיברתי כאן שציוד חיבור אינטרנט ביתי קונים ולא שוכרים (אני מניח שטעית בניסוח ורק לעיקרון זה התכוונת). אני ממש לא חושב ש"סיבים זה החיים וכל השאר זה שטויות". אני מבקש יחס רק לנושא עליו אני שואל שזה חיבור DSL. אני מנסה להבין למה מ-100 מגה אני מקבל רק 41. עדיין לא קיבלתי רעיון ברור או חד משמעי חוץ ממרחק מהמרכזייה. ―אנונימי לא חתם
- כבר היה כאן אלמוני עם מדיניות דומה. אמליץ לך מה שהמלצתי לו, אבל בצורה מפורשת: זרוק את העקרונות שלך לפח. סיבים זה החיים, כל השאר זה שטויות. כפי שניחשת, ההצעה של בזק ל300 מגה זו חבילת סיבים. גם בזק גם פרטנר וגם סלקום מציעים אופציה של מה שנקרא "מתאם סיב" ואז אתה יכול להביא את שאר הציוד מהבית. אני לא ממש ממליץ על האופציה הזו, הטכנאים ממש מתנגדים לה, וגם לא מבינים בה. אם אתה רוצה אתה יכול לעשות כמוני, להתחיל עם הציוד השכור ואז לעבור לציוד פרטי ולהחזיר את הציוד השכור. שים לב שהציוד הפרטי שאתה צריך הוא שונה בין ספק תשתית אחד למשנהו, אז גם זה לא מציאה גדולה. «kotz» «שיחה» 08:03, 15 בפברואר 2024 (IST)
נטורי קרתא: מאיפה הם עלו?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: בטיפול
הערך נטורי קרתא אומר שראשית התנועה הוא ב-1935. אבל מאיפה הם עלו לישראל (מאיזה קהילה/עיר) ומתי?
- התנועה הורכבה ברובה המוחלט מאנשי היישוב הישן האשכנזי: הם עצמם כבר היו ילידי הארץ, צאצאים לעולים ממגוון קהילות במזרח אירופה שהגיעו לכאן בטפטופים קטנים במשך מאות שנים. רבים מהם היו נצר לתלמידי הגר"א שעלו למעלה ממאה שנה לפני הקמת התנועה. ּ - שיחה 20:31, 14 בפברואר 2024 (IST)
- תודה רבה, השכלתי מאוד. כלומר למעשה אי אפשר לעשות "הינדוס לאחור" ולגלות את מוצאם, מכיוון שהם תערובת של מספר קהילות שונות? הבנתי נכון? לפי הערכים שקישרת הם ברובם "פורשים", שהגיעו בזמנם מאזורי בלרוס-ליטה. האם יהיה שגיאה להגיד שנטורי קרתא הם חלק מזרם הליטאים ביהדות? 109.253.186.108 20:49, 14 בפברואר 2024 (IST)
- נכון מאוד. ונטורי קרתא הם (או לפחות רובם) אכן ליטאים, אפילו אם הם לא צאצאים ליהדות ליטא, במובן שהם לא משתייכים לאף חסידות. ּ - שיחה 21:05, 14 בפברואר 2024 (IST)
- למעשה כן ניתן לעשות "הינדוס לאחור" למוצאם של אנשי נטורי קרתא. לדוגמה: מוצאו של הרב עמרם בלוי הוא מדונאיסקה סטרדה[10]; מוצאו של הרב אהרן קצנלנבוגן הוא מגרודנו[11]; מוצאו של ר' לייב וייספיש הוא משאדק, ומשה הירש הוא יליד ניו יורק. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 08:26, יום חמישי בשבת, ו' באדר א' ה'תשפ"ד (IST).
- נכון מאוד. ונטורי קרתא הם (או לפחות רובם) אכן ליטאים, אפילו אם הם לא צאצאים ליהדות ליטא, במובן שהם לא משתייכים לאף חסידות. ּ - שיחה 21:05, 14 בפברואר 2024 (IST)
לֹא אַרְמוֹן
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
אני אצטט:
וּבְכֵן הָיָה לְאַיִן / מַחְמַד כָּל עָיִן לֹא אַרְמוֹן וְלֹא בִירָה / לֹא גָזִית וְלֹא דִירָה לֹא הֵיכָל וְלֹא וָוִים / לֹא זֶבַח וְלֹא חֲלָבִים לֹא טְבִילָה וְלֹא יָדוֹת / לֹא כֹפֶר וְלֹא לְהִתְוַדּוֹת לֹא מִזְבֵּחַ וְלֹא נְסָכִים / לֹא סֹלֶת וְלֹא עֲרָכִים לֹא פָרֹכֶת וְלֹא צְלָפִים / לֹא קְטֹרֶת וְלֹא רְצָפִים לֹא שְׁפִיכָה וְלֹא תִימֹרֶת / לֹא שְׁמוֹנָה וְלֹא לְתִפְאֶרֶת לֹא מִדְבָּר וְלֹא הָאוֹזֵל / לֹא שָׂעִיר וְלֹא עֲזָאזֵל.
הזכויות שמורות לשלמה אבן גבירול.
אני רוצה להבין על מה מדבר השיר? הרבה לא ולא ולא... אבל מה המשמעות של כל זה?
ולגבי פרטים ועברית: מה זה "ידות", "תימרת", "שמונה", "רצפים" "אוזל"? נשמע שכל השיר בנוי על תקבולת, אבל מצד שני יש מלא דברים שנשמעים אקראיים לחלוטין. סולת וערכים? קטורת ורצפים? מה קשור שמונה לתפארת? בהנחה ששלמה אבן גבירול לא זרק מילים אקראיות בשפה העברית, אלא חשב על כל שורה: מה?? לא הבנתי כלום.
- אני לא יודע בדיוק מהם ווים, אבל מה כבר יכול להיות היכל שבו יש זבח? אני חושב שמכאן יותר ברור למצוא את ההמשמעויות לפי אבן גבירול. Tzafrir - שיחה 20:38, 15 בפברואר 2024 (IST)
- "ובכן היה לאין" הוא קינה שכתב שלמה אבן גבירול, לתפילה ביום כיפור. הקינה מבכה את אובדן בית המקדש. (הבחנת בא' ב'? זה די נפוץ בפיוטים שמבכים רת החורבן ונאמרים בתפילת מוסף של יום הכיפורים.). כאן אפשר למצוא פירוש של כל המילים (בצד שמאל). ספציפית מה ששאלת:
- ידות - ידיות כלים בעברית משנאית.
- תימרת - עמוד העשן המתמר של עשן הקטורת.
- שמונה - רמז לשמונת בגדי הכהו הגדול (בניגוד לארבעת הבגדים של כהן הדיוט). הבגדים, לפי התורה, מיועדים לכבוד ולתפארת, ומכאן ההקשר.
- רצפים - גחלים לוחשות, עברית מקראית. הקטורת הונחה על גבי הרצפים, וזהו ההקשר.
- אוזל - הולך, בארמית. בהקשר, אין מי שהולך עם הקורבן לעזאזאל למדבר.
- סולת - שימש לאפייה של לחם הפנים.
- ערכים - לחם הפנים היה מונח במערכות, ומכאן ההטייה והקשר לסולת.
- לֹא אַרְמוֹן – אבל כן אקרוסטיכון. חזרתי • ∞ • שיחה 11:21, 16 בפברואר 2024 (IST)
- ערכים – לכאורה הכוונה לערכין. אי״ש / שו״ת, י"א באדר א' ה'תשפ"ד ; 18:56, 19 בפברואר 2024 (IST)
תודה רבה לכולם. חייב לציין שזה קצת מאכזב. מסתבר שהשיר הוא רשימת מכולת של סממני בית מקדש, בסדר כמעט אקראי (נכון שלכל זוג יש קשר כלשהו. אבל סדר הזוגות נראה סתם). משום מה ציפתי ליותר. 2A10:8012:15:F682:653B:C449:5AB2:9E4C 16:15, 16 בפברואר 2024 (IST)
- הבחנת בא' ב'? עוזי ו. - שיחה 16:36, 16 בפברואר 2024 (IST)
דור שלישי לשואה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האם אדם שסבתו נמלטה מדרום אוקראינה מיד עם פלישת הנאצים, נחשב ל"דור שלישי לשואה"? 2A10:8012:15:F682:B878:CE5B:2:7774 22:45, 16 בפברואר 2024 (IST)
- הערך ניצולי השואה מספק את ההגדרה למהו ניצול שואה. מה גם שלא מדובר בקורבנות מלחמה, אלא כחלק מרצח עם שיטתי. גם הערך שואת יהודי אוקראינה נותן רקע לשיתוף הפעולה של אוקראינה. (¯`gal´¯) - שיחה 04:27, 17 בפברואר 2024 (IST)
- כלומר מה התשובה? כן או לא? 2A10:8012:15:F682:35D1:3E18:2038:CA30 11:13, 17 בפברואר 2024 (IST)
- אנונימי, עורך דין שעוסק בתחום ייתן את התשובה המתאימה למקרה הספציפי. סיון ל - שיחה 10:14, 20 בפברואר 2024 (IST)
- כלומר מה התשובה? כן או לא? 2A10:8012:15:F682:35D1:3E18:2038:CA30 11:13, 17 בפברואר 2024 (IST)
משיכת כדור הארץ את הירח ומשיכת השמש את מרקורי, ונוס וכדור הארץ
[עריכת קוד מקור]לפי פיזיקאים, מתי הירח יתמזג אל תוך כדור הארץ ואיזה אזור של כדור הארץ הוא יכסה ומתי כדור הארץ והירח שצמוד אליו יחד עם ונוס ומרקורי ייצמדו לשמש והאם השמש תהיה דולקת או כבויה אז?
תודה. ―אנונימי לא חתם
- התרחיש הצפוי כששני גופים מקיפים זה את זה אינו "התמזגות" אלא נעילת גאות, (אנ'). השמש מתכננת לבלוע את כוכבי הלכת הסמוכים לה (לרבות כדור הארץ) בערך בעוד 7.59 מליארד שנים (אנ'), אבל לא ברור אם זה יהיה ביום או בלילה. עוזי ו. - שיחה 19:35, 18 בפברואר 2024 (IST)
- אין סיבה להניח שהירח יתרסק על כדור הארץ. למעשה הוא אפילו מתרחק לאט-לאט. אותה בליעה של כוכבי הלכת שאותם עוזי הזכיר היא לא תופעה של נפילה לתוך השמש, אלא של התרחבות השמש עד שהכוכבי הלכת יהיו בתוכה. הצפיפות בקצה שלה תהיה כה נמוכה, שיש מצב שכדור הארץ אפילו ישרוד. Corvus,(Nevermore) 20:30, 18 בפברואר 2024 (IST)
- הערך נעילת גאות שלנו מסביר שהירח כבר נעול כלפי כדור הארץ. אבל זו ראיה לונוצנטרית: הרי כדור הארץ אינו נעול כלפי הירח. באנציקלופדיה העברית כתוב (היה כתוב כשבדקתי לאחרונה) שכדור הארץ והירח עתידים להנעל במרחק 470,000 ק"מ, עם יממה משותפת של 47 שעות. במקורות יותר עדכניים כתוב שזה יקרה בעוד כ-50 מליארד שנה, אלא אם גורמים חופזניים יותר, כגון הפיכת השמש לענק אדום, יפריעו לתהליך. עוזי ו. - שיחה 22:04, 18 בפברואר 2024 (IST)
- זו דווקא ראייה גאוצנטרית. זה אומר שאנחנו רואים רק צד אחד של הירח.
- לעומת זאת, מי שיהיה בירח יוכל לראות את כל הצדדים של כדור הארץ. eman • שיחה • ♥ 23:12, 18 בפברואר 2024 (IST)
- 50 מיליארד שנה? לרגע קלטתי "50 מיליון" וממש נבהלתי. --א 158 - שיחה 08:20, 19 בפברואר 2024 (IST)
- הערך נעילת גאות שלנו מסביר שהירח כבר נעול כלפי כדור הארץ. אבל זו ראיה לונוצנטרית: הרי כדור הארץ אינו נעול כלפי הירח. באנציקלופדיה העברית כתוב (היה כתוב כשבדקתי לאחרונה) שכדור הארץ והירח עתידים להנעל במרחק 470,000 ק"מ, עם יממה משותפת של 47 שעות. במקורות יותר עדכניים כתוב שזה יקרה בעוד כ-50 מליארד שנה, אלא אם גורמים חופזניים יותר, כגון הפיכת השמש לענק אדום, יפריעו לתהליך. עוזי ו. - שיחה 22:04, 18 בפברואר 2024 (IST)
- למה השמש מתרחבת כעת? ―אנונימי לא חתם
- היא לא. אנחנו מדבים על מצב שבו המימן שבשמש ייגמר, והיא תהפוך מכוכב שנמצא על "הסדרה הראשית", ל"ענק אדום". eman • שיחה • ♥ 11:21, 19 בפברואר 2024 (IST)
משמעות האזרחות במדינות רודניות
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
אזרחות במדינה דמוקרטית מעניקה לאזרח סל של זכויות. מה מעניקה אזרחות במדינה רודנית אם ממילא לאזרחים אין זכויות והמשטר יכול לעשות כאוות נפשו? אתן דוגמא: למשל ידוע שירדן ולבנון לא נותנות אזרחות לפלסטינים שחיים בשטחיהן. אבל מה נותנת אזרחות ירדנית או לבנונית? ואם היא לא נותנת כלום- למה זה בכלל משנה?--2A00:A041:26E4:3E00:395F:E94:E651:7C88 23:10, 19 בפברואר 2024 (IST)
- מי אמר שזה לא נותן שום דבר? גם במדינות לא דמוקרטיות יש זכויות שונות למי שכן אזרח ולמי שלא אזרח. לדוגמה שירותים שונים, חינוך, בריאות, אפשרות לרכישת קרקעות, אפשרות לפתיחת עסקים, ועוד. כמה שזה לא ישמע לך מוזר, אבל גם במדינות דיקטטוריות יש זכויות מוגדרות לאזרחים ולעתים חוקה שמגדירה את זכויות וחובות המשטר (לדוגמה חוקת ברית המועצות (1936). Corvus,(Nevermore) Corvus,(Nevermore) 23:37, 19 בפברואר 2024 (IST)
למב מתגרדים סתם ככה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
למה סתם ככה מדי פעם יש גירודים בגוף? לא עקיצות יתוש, לא פריחה בעור. סתם מדי פעם מגרד ברגל או בבטן. ?
- האם קראת את הערך גירוד?
ערבים ישראלים מגויירים
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האם יש היום בישראל משפחות יהודיות שהגיעו למעשה מערבים שהתגיירו לפני 2-3 דורות (בתקופת מדינת ישראל)?
- כוונתך לאנשים כמו ברוך מזרחי?
מרגלים בצה"ל כיום
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
להבנתי נתפסו במהלך המלחמה כמות יחסית גדולה של כאלה שהתחזו לקצינים, התחזו לגבוה בדרגה, השיגו מידע מסווג שלא היו אמורים להיחשף אליו, חדרו לחוליות חיילים וכד'. האם ישנו ערך או רשימה של מקרי ריגול במהלך המלחמה? 192.114.1.67 11:23, 20 בפברואר 2024 (IST)
- לא, יהיה גם מיותר להכין אחד כזה.. מדובר במקרים יחסית זניחים, עם השפעה די זניחה. בברכה דזרט • שיחה 15:26, 20 בפברואר 2024 (IST)
האם ישראל מנצחת במלחמה?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
אילו הישגים של ממש יש לישראל במלחמה? הפגזות של אלפי מבנים, מאות אלפי עקורים ומשבר הומניטרי זה לא השיג. גם מאות מחבלים הרוגים לא הישג. זה חלק מהמערכה. אפילו החזרת החטופים זה לא הישג, כי הם לא היו חטופים לפני המלחמה.
כשאני מדבר על הישגים זה משהו שביום שלפני המלחמה לא היה והיום ישנו. לדוגמה: חמאס מאבד את כל התמיכה הציבורית, אונר"א מספיקה לתמוך במאבק, ג'יהד מתפרק מנשקו וכד'. מה הישגים עד כה? 192.114.1.82 12:21, 21 בפברואר 2024 (IST)
- נראה שמתנהל פירוק שיטתי של המנהרות והשמדתן. «kotz» «שיחה» 12:27, 21 בפברואר 2024 (IST)
- למה הרס וחורבן ומשבר הומניטרי הם לא הישג? אתה לא מאמין שלתוקף פוטנציאלי עתידי יש מערך שיקולים רציונלי? עוזי ו. ⁃ שיחה 14:53, 21 בפברואר 2024 (IST)
- לזרוע הרס זה לא השיג, אלא אם כן ההרס מוביל לכך שהאויב יפסיק את הלחימה בעתיד. אחרת, אין שום הישג בפגיעה באויב. 192.114.1.82 15:12, 21 בפברואר 2024 (IST)
- אחרי שקראת את השאלה הראשונה שלי, קרא עכשיו את השניה. עוזי ו. ⁃ שיחה 15:49, 21 בפברואר 2024 (IST)
- לזרוע הרס זה לא השיג, אלא אם כן ההרס מוביל לכך שהאויב יפסיק את הלחימה בעתיד. אחרת, אין שום הישג בפגיעה באויב. 192.114.1.82 15:12, 21 בפברואר 2024 (IST)
- פגיעה בסד"כ האויב: לפחות 10,000 מחבלים הרוגים ועוד כמה אלפים פצועים; חיסול מפקדים בכירים בחמאס, בעיקר בדרגי המח"ט והמג"ד; פירוק רוב גדודי חמאס כמסגרות מתפקדות. פגיעה בתשתיות טרור: כמות הרקטות הארטילריות ירדה מ-20,000 בערך למאות בודדות; אמצעי לחימה רבים נתפסו; מפעלי אמל"ח רבים וגדולים הושמדו; השמדת משגרים רבים; מפקדות רבות הושמדו; מנהרות רבות הושמדו, לרבות מתחת לבתי חולים. הישגים אחרים: הפללת אונר"א וחשיפת הקשר שלה לטרור; חשיפת השימוש שעושה חמאס בבתי חולים, בתי ספר, מסגדים ומתקני או"ם לצרכי טרור; פגיעה בתמיכה הציבורית בחמאס. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:14, 21 בפברואר 2024 (IST)
- זו שאלה טובה וקשה לתת לה תשובה טובה. המלחמה לא התחילה ביום שלפני ההתקפה, אלא ביום של ההתקפה, כך שהשבת המצב לקדמותו, אם היה אפשרי, זה היה הישג רציני. כדי לדעת אם מנצחים או לא צריך לשאול מה הן מטרות המלחמה והנהגת המדינה הנוכחית מסרבת לציין מה הן המטרות, אז לא נדע אם נצחנו או הובסנו. בברכה. ליש ⁃ שיחה 15:54, 21 בפברואר 2024 (IST)
- איך מגדירים ניצחון? בעיני המטרה העיקרית (מלבד שחרור החטופים) היא מניעת המשך שלטון החמאס. ובעיני ישראל כושלת כרגע בהשגת המטרה הזו: כרגע אין שום חלופה שלטונית לחמאס (אין שום כוח מחוץ לישראל ופלסטין שמתנדב להכנס. ישראל לא מנסה להציב שלטון כיבוש. היא גם מתנגדת לכל שלטון של גורם פלסטיני). התוצאה היא שהגורם היחיד שנשאר שם עם שליטה חלקית בשטח הוא החמאס. לדוגמה: החמאס שולט על המזון שמגיע לרוב האוכלוסיה העזתית ויכול להציב תנאים שקשורים לכך. Tzafrir ⁃ שיחה 15:56, 21 בפברואר 2024 (IST)
- ההנהגה בהחלט הכריזה על המטרות: מיטוט החמאס והשבת החטופים. הדרך לקבוע שהמטרות אינן מושגות היא בהעמסת קריטריונים שאינם נמצאים בהכרזה (חלופה שלטונית מוגדרת, "העלמות" (!) של אונר"ה, "לא יהיה טרור מאורגן למשך עשור", וכו'). והנה החמאס מוותר על המשך השליטה ברצועה. עוזי ו. ⁃ שיחה 15:15, 22 בפברואר 2024 (IST)
- עוזי, איך מודדים השגת מטרה כמו "מיטוט החמאס" מבלי לפרוט לפרוטות כדי לברר מה בדיוק זה אומר? ואיך מתמודדים עם הטענה שחמאס זו אידאולוגיה, והיא תמשיך להתקיים בלבבות גם אם כל מנהיגיהם וכלי הנשק שלהם יעלמו? אלו לא שאלות רטוריות, אני באמת סקרנית לשמוע מה דעתך. ושאלה מתמטית לגבי המטרה הברורה השניה שהוכרזה ע"י הנהגת ישראל: אם היו (בקירוב) 240 חטופים, וחלילה 120 מהם "משוחררים" כגופות, אז המטרה הושגה, חצי-הושגה או לחלוטין לא הושגה? בתקווה לבשורות טובות, Pixie.ca • שיחה 🎗 05:11, 23 בפברואר 2024 (IST)
- האם מדידת השגת המטרה חשובה לצורך לוח נקודות, ניגוח פוליטי, ותבניות ויקיפדיות בסגנון מי-ניצח, או לשם העמקת ההישג? במקרה הראשון ראוי שהדיון יעסוק באלטרנטיבות ולא בהשוואת המציאות לעולמות דמיוניים. במקרה השני, יש אלף דרכים, *שאף אחת מהן לא חשובה*. החזרת כל חטוף היא הישג. נקבל לצורך הדיון את התווית "חמאס" לאידיאולוגיה הרלוונטית (למרות שאני חושד שהיא מתארת בקושי את פני השטח). מדינת ישראל צריכה למוטט יכולות ולדאוג שלא ישוקמו, גם אם חלק מהלבבות ימשיכו לפעום. עוזי ו. ⁃ שיחה 16:39, 23 בפברואר 2024 (IST)
- עוזי, איך מודדים השגת מטרה כמו "מיטוט החמאס" מבלי לפרוט לפרוטות כדי לברר מה בדיוק זה אומר? ואיך מתמודדים עם הטענה שחמאס זו אידאולוגיה, והיא תמשיך להתקיים בלבבות גם אם כל מנהיגיהם וכלי הנשק שלהם יעלמו? אלו לא שאלות רטוריות, אני באמת סקרנית לשמוע מה דעתך. ושאלה מתמטית לגבי המטרה הברורה השניה שהוכרזה ע"י הנהגת ישראל: אם היו (בקירוב) 240 חטופים, וחלילה 120 מהם "משוחררים" כגופות, אז המטרה הושגה, חצי-הושגה או לחלוטין לא הושגה? בתקווה לבשורות טובות, Pixie.ca • שיחה 🎗 05:11, 23 בפברואר 2024 (IST)
- ההנהגה בהחלט הכריזה על המטרות: מיטוט החמאס והשבת החטופים. הדרך לקבוע שהמטרות אינן מושגות היא בהעמסת קריטריונים שאינם נמצאים בהכרזה (חלופה שלטונית מוגדרת, "העלמות" (!) של אונר"ה, "לא יהיה טרור מאורגן למשך עשור", וכו'). והנה החמאס מוותר על המשך השליטה ברצועה. עוזי ו. ⁃ שיחה 15:15, 22 בפברואר 2024 (IST)
- איך מגדירים ניצחון? בעיני המטרה העיקרית (מלבד שחרור החטופים) היא מניעת המשך שלטון החמאס. ובעיני ישראל כושלת כרגע בהשגת המטרה הזו: כרגע אין שום חלופה שלטונית לחמאס (אין שום כוח מחוץ לישראל ופלסטין שמתנדב להכנס. ישראל לא מנסה להציב שלטון כיבוש. היא גם מתנגדת לכל שלטון של גורם פלסטיני). התוצאה היא שהגורם היחיד שנשאר שם עם שליטה חלקית בשטח הוא החמאס. לדוגמה: החמאס שולט על המזון שמגיע לרוב האוכלוסיה העזתית ויכול להציב תנאים שקשורים לכך. Tzafrir ⁃ שיחה 15:56, 21 בפברואר 2024 (IST)
- זו שאלה טובה וקשה לתת לה תשובה טובה. המלחמה לא התחילה ביום שלפני ההתקפה, אלא ביום של ההתקפה, כך שהשבת המצב לקדמותו, אם היה אפשרי, זה היה הישג רציני. כדי לדעת אם מנצחים או לא צריך לשאול מה הן מטרות המלחמה והנהגת המדינה הנוכחית מסרבת לציין מה הן המטרות, אז לא נדע אם נצחנו או הובסנו. בברכה. ליש ⁃ שיחה 15:54, 21 בפברואר 2024 (IST)
- מבחינה טקטית, נראה שצה"ל משיג נצחונות חשובים. מבחינה אסטרטגית, מוקדם מדי להעריך. Reuveny ⁃ שיחה 17:12, 21 בפברואר 2024 (IST)
- תגובה ל"MathKnight": כמו שאמרתי ל"עוזי ו." כמות הדברים ההורסים זה לא מדד להצלחה. אז נהרגו 10 אלף פעלים טרור בדרגות קושי שונות והושמדו עשרות מתחמים. האם הביטחון שלי השתפר מזה? לגבי הפחתה בכמות הרקטות: מסכים, זה הישג. לגבי החשיפה עולמית של תשתית טרור של אונר"ה: זה יחשב להישג אם האיגון יעלם לחלוטין. עכשיו זה חצי הישג כי המימון שלהם קרוב להתאפס. מבחינתי השיג זה אם ביום שאחרי המלחמה לא יהיה יותר טרור מוארגן למשך תקופה ממשוכת מאוד מאוד (לפחות עשור), לא יהיה ירי רקטי כלל ולא יהיה דבר כזה "דובר חמאס" (כמו שאין דבר כזה "דובר איגוד משפחות הפשע"). 192.114.1.82 17:16, 21 בפברואר 2024 (IST)
- כפי שכבר רמזו לך לפניי, ההרס וההרג והעקירה בעזה הם כנראה הדבר היחיד שמסוגל להביא שקט בגזרה הזאת לכמה שנים. אין טריק אחר. Reuveny ⁃ שיחה 17:21, 21 בפברואר 2024 (IST)
- כאשר לאויב אין כוח אדם ואין כלי נשק - הוא לא יכול להילחם ויכולתו להפעיל טרור קטנה באופן משמעותי (לא סתם כמות ירי תלול-מסלול צנחה באופן דרסטי ממאות רקטות ביום לרקטות בודדות בשבוע). אז נכון, ישראל ניטרלה עד כה רק 30%–60% (תלוי אם מחשיבים מחבלים פצועים כמנוטרלים) מהסד"כ של החמאס, אבל מצד שני המלחמה טרם נסתיימה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:59, 22 בפברואר 2024 (IST)
- מתי בפעם האחרונה נורתה רקטה על תל אביב? ניצחנו. עמית - שיחה 16:44, 23 בפברואר 2024 (IST)
הרס מבנים
[עריכת קוד מקור]אני לא איש צבא אבל אני מניח שבכל מלחמה אמורים להיהרס או להיכבש מבני תשתית של האויב ואם זה בטוח ומתאים אז לאחר שהורו לנמצאים בהם להיכנע ולצאת מהם תוך שהם זורקים את נשקם ואת בגדיהם מלבד תחתונים (כדי להגדיל הסיכוי שאינם מחביאים נשק בבגדים) ואז הם מתפנים לנקודת ריכוז מאובטחת בה ניתן להלבישם, לתשאלם ולפזר כל אחד מהם לאן שצריך.
מבני תשתית זה לדוגמה מבני מנהל ציבורי, תעשייה ממשלתית כללית (מים, כבישים, חשמל), תעשייה ממשלתית צבאית וכדומה.
אם לא תהרוס או תכבוש מבני תשתית אז האויב שלך יוכל לארגן את עצמו מחדש, להתחמש ואף לגדול ולהפוך חזק יותר.
מה עושים עם מבנים שאינם מבני תשתית? זו כבר שאלה יותר קשה למענה שתלויה בהרבה גורמים ואין לי דעה כללית לגביה. ―אנונימי לא חתם
- כתבת כאן משהו לא קונסיסטנטי. מצד אחד אתה רוצה להרוס את התשתיות הבסיסיות (מים, חשמל). ומצד שני אתה רוצה להשאיר אותם בחיים. Tzafrir ⁃ שיחה 15:06, 22 בפברואר 2024 (IST)
- משתמש:Tzafrir, כמו שקראת כתבתי להיהרס או להיכבש ובמקרה של מבני תשתית תעשייה ממשלתית כללית כמו מים, כבישים, חשמל, לדעתי עדיף לכבוש מאשר להרוס. ―אנונימי לא חתם
- באנגלית יש פתגם נאה: opinions are like arseholes: everyone's got one. סיון ל - שיחה 08:25, 24 בפברואר 2024 (IST)
- דעות, בעיקר של פוליטיקאים, משפיעות על החיים של כולנו, גם שלך, לכן אני חושב שכדאי לך להתייחס אליהן בצורה יותר רצינית. ―אנונימי לא חתם
- באנגלית יש פתגם נאה: opinions are like arseholes: everyone's got one. סיון ל - שיחה 08:25, 24 בפברואר 2024 (IST)
- משתמש:Tzafrir, כמו שקראת כתבתי להיהרס או להיכבש ובמקרה של מבני תשתית תעשייה ממשלתית כללית כמו מים, כבישים, חשמל, לדעתי עדיף לכבוש מאשר להרוס. ―אנונימי לא חתם
חישוב עלות נסיעה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
אפשר פחות או יותר הערכה: כמה עולה נסיעה של 7 ק"מ בתוך עיר, ברכב קטן (נגיד יונדאי i10) עם מספר רמזורים וכיכרות, בלי עליות תלולות, כך שהנסיעה לוקחת 15 דקות (כלומר ממוצע של כ-20 קמ"ש)? דלק 95, רכב במצב טכני ממוצע.
אני יודע שיש עוד מלא מלא גורמים שונים. אבל אני מתכוון הערכה סבירה ממוצעת. 192.114.1.82 12:54, 21 בפברואר 2024 (IST)
- זה תלוי בצריכת הדלק שלך. לי יש טויוטה קורולה מודל 2012, ובדרך כלל צריכת הדלק שלה היא כ-10 ק"מ לליטר, אם זו גם צריכת הדלק ביונדאי i10, ניתו לערוך את החישוב הבא: צריכת דלק של 10 ק"מ לליטר, פירושה 7 ק"מ ל-0.7 ליטר. היות שליטר דלק בנזין 95 אוקטן, עולה כיום מעט פחות מ-7.40 ש"ח (תלוי בתחנת הדלק ובהנחות שהיא מציעה ללקוחותיה), מחיר הדלק לבדו הוא כ-5.18 ש"ח.
אבל, למחיר הדלק צריך להוסיף גם את הבלאי שנגרם לרכב תוך כדי הנסיעה: הנסיעה הזו שחקה מעט את הבלמים, גרמה למצבר להתיישן, זיהמה את פילטר הדלק, ועוד ועוד, מה שאומר שבטיפול השנתי הקרוב תצטרך להוציא יותר על תיקונו, ובמקום להחליף את המצבר עוד X ימים, תצטרך להחליפו עוד X - 1 ימים. ה"יותר" הזה הוא סכום כסף שהוצאת למימון הנסיעה הזו, וזה דבר שקשה יותר להעריך. אביתר ג' • שיחה • 15:38, 22 בפברואר 2024 (IST)
- קל להעריך: מחיר הנסיעה במונית הוא כ-50 ש"ח. עוזי ו. ⁃ שיחה 21:49, 22 בפברואר 2024 (IST)
- לא מדויק. מחיר הנסיעה במונית מביא בחשבון גם את עלות ביטוח הרכב, מסים שונים שמשלמת חברת המוניות, משכורות שמקבלים נהגי המוניות, ואת הרצון של בעל חברת המוניות להרוויח. ביטוח הרכב לא מושפע מנסיעה בודדת של 7 ק"מ, וגם אם הרכב היה עומד בחניון, בעליו היו משלמים אותו ביטוח בסוף החודש, כך שזה ודאי לא חלק מ"עלות הנסיעה". כנ"ל המסים והמשכורות. גם הרווחים שגוזר בעל החברה לא מושפעים ישירות מכמות הקילומטרז' שצברו המוניות באותו חודש. אם כבר, עדיף לבעל החברה שהמוניות ייסעו פחות, משום שישנו מחיר מינימום לנסיעה במונית. אביתר ג' • שיחה • 12:31, 28 בפברואר 2024 (IST)
למה המשטרים הערביים מכניסים את עצמם למלכוד?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
כבר שנים ארוכות שהמשטרים של מדינות ערב - מצרים, ירדן, ערב הסעודית וכיו"ב - מתמרנים בין האינטרסים הביטחוניים והכלכליים לשתף פעולה עם ישראל לבין הפחד מזעם ההמונים שמתעבים את ישראל. אבל הרי אלה משטרים רודניים שממילא שולטים על החינוך והתקשורת. אז למה הם לא מכשירים את דעת הקהל לכך שקיום קשר עם ישראל זה לא סיבה לשחוט את המנהיג?--2A00:A041:26E4:3E00:85DD:EE51:B173:BB6D 00:06, 22 בפברואר 2024 (IST)
- ואולי משתלם יותר להיות המכסה על הסיר הרותח. עוזי ו. ⁃ שיחה 21:48, 22 בפברואר 2024 (IST)
- משתמש:עוזי ו. אפשר קצת יותר פירוט מן המאטפורה הזאת לגבי דעתך בעניין בבקשה? ―אנונימי לא חתם
- נניח בצד את ההנחה שנטיית ההמונים לגבי ישראל נקבעת לפי חינוך ותקשורת (ולא גורמים תרבותיים ודתיים), ואת ההנחה שהמשטר מסוגל לשנות את החינוך והתקשורת. למה להניח שעדיף למשטרי הרודני לצנן את הסיר, מאשר לתת לו לרתוח ולהנות מההטבות שמגיעות למי שמרסן כוחות אלימים. עוזי ו. ⁃ שיחה 12:45, 23 בפברואר 2024 (IST)
- כן עוזי, "גורמים תרבותיים ודתיים" זה גזירה גורל נצחית ולא תלוי בכלל בחינוך ותקשורת... חבל שפה בויקיפדיה אין סמיילים, כי ממש מתבקש פה facepalm--2A00:A041:26E4:3E00:850B:A2AC:556C:EA69 14:13, 23 בפברואר 2024 (IST)
- יום יבוא ובו אנשים יתאמצו יותר להבין ולהסביר מאשר להפגין בורות מתנשאת.
- יש תרבות. יש דת. יש חינוך. יש תקשורת. יש זרמי מעמקים וזרמי ביניים; סלעי תשתית, מבני עומק ומגדלים פורחים באוויר. תהליכים שאורכים שנה, או עשור, או שנות דור, או מאות. מי שחושב שקיימים בעולם שרביטי קסמים, מסכן את עצמו ואת הסובבים אותו משום שהוא יכול לנסות להשתמש בהם. עוזי ו. ⁃ שיחה 16:28, 23 בפברואר 2024 (IST)
- בקיצור, אין לך מושג. לא מבין את ההתעקשות להגיב בכוח ולשפוך פה הררי מלים שבעצם לא אומרות כלום.--2A00:A041:26E4:3E00:A925:EEF0:BB44:D973 10:46, 24 בפברואר 2024 (IST)
- כן עוזי, "גורמים תרבותיים ודתיים" זה גזירה גורל נצחית ולא תלוי בכלל בחינוך ותקשורת... חבל שפה בויקיפדיה אין סמיילים, כי ממש מתבקש פה facepalm--2A00:A041:26E4:3E00:850B:A2AC:556C:EA69 14:13, 23 בפברואר 2024 (IST)
- נניח בצד את ההנחה שנטיית ההמונים לגבי ישראל נקבעת לפי חינוך ותקשורת (ולא גורמים תרבותיים ודתיים), ואת ההנחה שהמשטר מסוגל לשנות את החינוך והתקשורת. למה להניח שעדיף למשטרי הרודני לצנן את הסיר, מאשר לתת לו לרתוח ולהנות מההטבות שמגיעות למי שמרסן כוחות אלימים. עוזי ו. ⁃ שיחה 12:45, 23 בפברואר 2024 (IST)
- משתמש:עוזי ו. אפשר קצת יותר פירוט מן המאטפורה הזאת לגבי דעתך בעניין בבקשה? ―אנונימי לא חתם
האם החוק הישראלי מחייב שקבלה דיגיטלית תהיה עם חתימה דיגיטלית?
[עריכת קוד מקור]תודה.
עברית רב מגדרית
[עריכת קוד מקור]ביטוי כמו ברוכימות הבאימות מנציח התחלה בלשון פנייה גברית ומפלה לכאורה נשים, בעוד שביטוי כמו ברוכותים הבאותים מנציח התחלה בלשון פנייה נשית ומפלה לכאורה גברים. לפיכך, עברית רב מגדרית מפלה בין גברים לנשים וההפך. איך תומכי עברית רב מגדרית מתכוונים לפתור את בעיית ההפלייה הזאת?
תודה.
- ברוכימות הבאותים. חזרתי • ∞ • שיחה 12:15, 23 בפברואר 2024 (IST)
- ואז נשאלת השאלה, למה להתחיל דווקא בברוכימות ולא בברוכותים? למה "להדיר נשים"? לכאורה עדיין יש כאן בעיה של חוסר נטרליות שעברית רב מגדרית לא פותרת.
- הקטע בפונט המיוחד שהומצא הוא שאין עדיפות למגדר מסויים בכתב, רק שזה לא קריא, וממציא אותיות שאין להם שימוש מעבר לדקדוק, ואפילו אות שיש לה שימוש אחד בלבד (א/נשים). מה גם שחסרים מקרים מסויימים, והיוצרת גם מודה בזה שהפונט אינו שלם. יצא לי להיתקל בניסיון להמציא מגדר שלישי ניטרלי, עם הסיומת ״יל״, לא זוכר איפה. (¯`gal´¯) ⁃ שיחה 15:38, 27 בפברואר 2024 (IST)
- ואז נשאלת השאלה, למה להתחיל דווקא בברוכימות ולא בברוכותים? למה "להדיר נשים"? לכאורה עדיין יש כאן בעיה של חוסר נטרליות שעברית רב מגדרית לא פותרת.
- אז יכתבו ברוכיל הבאיל אנשיל יקריל? מה תרציל לשתות אדון ומה תרציל לשתות גברת? האם אתמיל רוציל מאפה עם זה? החשבון שלכיל היל מאתיים שקליל חדשיל.
בשבילכמנ או בשבילכנמ
[עריכת קוד מקור]לבחור בשבילכמנ לכאורה מדכא נשים ולבחור בשבילכנמ לכאורה מדכא גברים. איך עברית רב מגדרית פותרת את בעיית חוסר הנטרליות הזאת?
- יצאת ידי חובת הטרלה בהודעה הראשונה; ואם כך זו לשם מה. עוזי ו. ⁃ שיחה 16:00, 27 בפברואר 2024 (IST)
- הטרלה? אין לי מושג איך הגעת למסקנה שאני מטריל. אנשי עברית רב מגדרית רצו להפוך את העברית ליותר נטרלית מגדרית אבל זה לא הצליח להם בניסיון הראשון ואני מנסה לברר עם יש ניסיון נוסף.
נהרות
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האם יש נהרות שזורמים לא אל הים אלא מהים? או שנהר בהגדרתו חייב להיות בלי מלח?--2A00:A041:26E4:3E00:1D28:814F:E0D1:5AF3 23:48, 22 בפברואר 2024 (IST)
- אני לא חושב שיש כאלה, מפני שאם הים היה מתנקז למקום נמוך יותר, אותו מקום היה הופך לים בסופו של דבר ומתחבר לאוקיינוס העולמי. יש נהרות שזורמים באגנים פנימיים (שאינם מחוברים לים) ומתנקזים לגופי מים כמו הכנרת, ים המלח והים הכספי, שנמצאים מתחת לפני הים. Reuveny ⁃ שיחה 00:20, 23 בפברואר 2024 (IST)
- הגדרת נהר היא "מוביל מים מתוקים ממקור יבשתי, כגון מעיינות ושלגים, אל אגם או אל ים, והוא גדול מנחל", ולכן על פי ההגדרה מה שיזרום מהים והלאה בהגדרתו לא יהיה נהר. לא ידוע לי על מצבים כאלה כיום, אך היסטורית כנראה שהתרחשו: קרוב לוודאי שבסיומו של האירוע המסיני נוצר "נהר" גדול מכל אחד הידוע לנו היום, דרכו זרמו מי האוקיינוס האטלנטי ומילאו מחדש את הים התיכון. אירוע דומה נוסף, שעדיין בגדר תאוריה, הוא הצפת הים השחור דרך מיצרי הבוספורוס לפני כ-7,500 שנה. עמית - שיחה 17:18, 23 בפברואר 2024 (IST)
תחבורה ביום בחירות
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האם זה נכון שהיום בחירת לרשיות מקומיות יש תחבורה ציבורית בחינם בכל הארץ?
- קווי האוטובוס הנכללים בהסדר הנסיעה ללא תשלום הם כלל קווי האוטובוס בארץ שבהם מתאפשר תיקוף של נסיעות מעל 15 ק״מ, למעט קווי אילת. —-רצוי לגגל את השאלה. כדאי לדעת שהחינם מתחיל ביום שני
כלומר אם רוצים נגיד להגיע הרצליה לחיפה (80 ק"מ) אז זה בחינם, אבל אם רוצים להגיע מקריית אתא לחיפה (14 ק"מ) אז צריך לשלם? הקטע של יום שני נחמד מאוד. זה אומר שאם נגיד מגיעים מכפר סבא לנהריה ביום שני בערב זה בחינם וגם החזור ביום שלישי בחינם?
האם גם הרכבת כלולה במבצע או שזה רק אוטובוסים?
- האם אתה בטוח בתשובתך? בגוגל נראה שמדובר על הבחירות לכנסת, לא על הבחירות לרשויות המקומיות. אנא הבא מקור לדברים.
https://bchirot-muni.moin.gov.il/faq
- שים לב שבאתר זה כתוב שהתעריפים הם כרגיל אבל במרשתת יש דעה אחרת שנסיעות ארוכות הן בחינם
מי היו ה-ס"ד?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
אני עובר על עיתונים מראשית פברואר 1933 (אל תשאלו) וכל הזמן מזכירים את ה-ס"ד בגרמניה. זה לא ה-SA כי הם קוראים להם שם "פלוגות הסער". הם כנראה גם לא נאצים כי הם מפגינים נגד הנאצים. אז מי הם?? מילואימניק ⁃ שיחה 16:31, 24 בפברואר 2024 (IST)
- ראה אס דה. בברכה, Easy n ⁃ שיחה 18:43, 24 בפברואר 2024 (IST)
- אם הם מפגינים נגד הנאצים אז פחות סביר שזה האס דה. אולי "סוציאל דמוקרטים"? 2A02:14F:17A:3C6C:CE7E:4C0C:3E90:C2A0 18:51, 24 בפברואר 2024 (IST)
- גם לי נראה הגיוני שזה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה, למרות שראשי תיבות שלהם זה SPD. eman • שיחה • ♥ 19:33, 24 בפברואר 2024 (IST)
- אם הם מפגינים נגד הנאצים אז פחות סביר שזה האס דה. אולי "סוציאל דמוקרטים"? 2A02:14F:17A:3C6C:CE7E:4C0C:3E90:C2A0 18:51, 24 בפברואר 2024 (IST)
"חלל" מערכות ישראל
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
לא מצאתי בערך חלל מערכות ישראל את האטימולוגיה של המונח. מאיפה הוא הגיע? Corvus,(Nevermore) 17:54, 25 בפברואר 2024 (IST)
- ר’ wikt:חלל. הגיזרון של הפירוש השני (שהוא זה שמתאים לכאן) מפנה לזה של הראשון: מהשורש ח־ל־ל שמשמעו הבסיסי 'ניקב, קדח, עשה חור' (כמו ערבית خَلَّ (חַלּ) 'ניקב'), משם חָלָל (חור: נפח ריק), חלול, חליל, חלון. המשמע הבסיסי 'ניקב' גם שימש כ'ניקב גוף' (כמו בניין פּוֹעֵל במקרא: ”הֲלוֹא אַתְּ הִיא ... מְחוֹלֶלֶת תַּנִּין“ (ישעיהו נא, פסוק ט)), כלומר הרג, משם חָלָל 'חייל נהרג'. Tzafrir ⁃ שיחה 18:23, 25 בפברואר 2024 (IST)
- אם אני לא טועה זה מופיע גם בקינת דוד 2A02:14F:17B:690:CE17:F375:5067:77AA 18:25, 25 בפברואר 2024 (IST)
- הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים 2A02:14F:17B:690:CE17:F375:5067:77AA 18:26, 25 בפברואר 2024 (IST)
- האם יש כאן משחק מילים של שתי המשמעויות? על במותיך ריק, וגיבורים נהרגו? או שהמשמעות היחידה היא מות הגיבורים? Tzafrir ⁃ שיחה 20:58, 25 בפברואר 2024 (IST)
- לפי הקונקורדנציה החדשה של אבן שושן, "חָלָל" במשמעות "הרוג, מת" מופיע 91 פעמים בתנ"ך. מהמופעים רואים שלא מדובר רק במות גיבורים. ראה לדוגמה בדברים כ"א. בנוסף, יש גם את המילה "חָלַל" - היה חלל, מת; המית (פיעל); נדקר, הומת (פועל); המית (פיעל); הומת (פועל); המית (הפעיל). ובסה"כ 7 מופעים.
- האם יש כאן משחק מילים של שתי המשמעויות? על במותיך ריק, וגיבורים נהרגו? או שהמשמעות היחידה היא מות הגיבורים? Tzafrir ⁃ שיחה 20:58, 25 בפברואר 2024 (IST)
- הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גיבורים 2A02:14F:17B:690:CE17:F375:5067:77AA 18:26, 25 בפברואר 2024 (IST)
- אם אני לא טועה זה מופיע גם בקינת דוד 2A02:14F:17B:690:CE17:F375:5067:77AA 18:25, 25 בפברואר 2024 (IST)
אני רוצה להוסיף פסקה קטנה בערך חלל מערכות ישראל בקשר למקור השם, ולהזכיר את הגרסה הנקבית. כי היה כזכור לי דיון אם זה חללה, חללת או חללית. Corvus,(Nevermore) 13:57, 26 בפברואר 2024 (IST)
- משתמש:Corvus, נשמע רעיון טוב להרחיב על כך. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 21:48, 13 במרץ 2024 (IST)
סימון בגיטרה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
מישהו יכול להסביר בפירט מה משמעות הסימון פה על שני המתירים העליונים? לא ברור לי מה עושים עם האצבעות.
סימון מוזר
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
רכשתי שעון טיפש (שזה כמו שעון חכם, אבל של שיאומי). אני מנסה להבין את הסימון שלו: אחרי הליכה קיבלתי כיתוב:
1.53km, 0:22:15, 14'47''
כאשר שני המספרים הראשונים ברורים, מה משמעות המספר עם הגרשים? זה לא מהירות בקמ"ש. מה זה המספר?
- נראה כמו כמה דקות לוקח לך כל קילומטר. קצב ההליכה שלך בדקות לקילומטר. סימון הגרשיים הזה היא דרך מקובלת לייצג דקות ושניות.
- אחרי השעה, שהיא יחידת הזמן הבסיסית, הדקה היא היחידה הראשונה, והשניה - השניה. עוזי ו. ⁃ שיחה 10:27, 27 בפברואר 2024 (IST)
- @עוזי ו.: כך חשבתי – אך חישבתי וזה לא זה. "47'14 זה 14.783 דקות לק"מ אחד, לעומת 22 ורבע דקות ל-1.53 ק"מ שזה יוצא 14.542 דקות לק"מ אחד. חזרתי • ∞ • שיחה 17:21, 27 בפברואר 2024 (IST)
- אם הבנתי אותך נכון, אצלי בשעון כתוב שזה Average pace.
- 1. את גוף ההסבר ("נראה כמו...") כתב אלמוני; אני רק הוספתי הערה על הסימון ה"מוזר" של ראשונות ושניות.
- 2. סביר שהפער שאתה רואה בין 14.78 לבין 14.54 נובע מעיגול המספרים (למשל המרחק אינו 1.53km אלא 1.537km). עוזי ו. ⁃ שיחה 14:42, 28 בפברואר 2024 (IST)
- סביר בהחלט. חזרתי • ∞ • שיחה 08:00, 29 בפברואר 2024 (IST)
- אם הבנתי אותך נכון, אצלי בשעון כתוב שזה Average pace.
- @עוזי ו.: כך חשבתי – אך חישבתי וזה לא זה. "47'14 זה 14.783 דקות לק"מ אחד, לעומת 22 ורבע דקות ל-1.53 ק"מ שזה יוצא 14.542 דקות לק"מ אחד. חזרתי • ∞ • שיחה 17:21, 27 בפברואר 2024 (IST)
לוחית רישוי של הרשות הפלסטינית
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
ישראלים רבים (יהודים וערבים) מוכרים את הרכבים הישנים לשלהם לפלסטינים במחיר מוזל. האם יש גוף רגולטורי כלשהו שמחליף את לוחית הזיהוי ברגע של רכישה? או שמדובר ב"קומבינה" שבה הרכב נרשם כמורד מהכביש? 192.114.1.67 13:39, 28 בפברואר 2024 (IST)
- האם הערך לוחית רישוי של הרשות הפלסטינית עונה על שאלתך?
- כנראה לא קראת את השאלה או הערך. הנה הנוהל. בגדול "ביטול רכב" (כמו גריטה). Shannen ⁃ שיחה 20:16, 29 בפברואר 2024 (IST)
איך אני מוסיפה לערך קיים תרגום?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
שלום, איך אני יכולה להוסיף תרגום באנגלית לערך קיים? ניסיתי ללא הצלחה
- שאלתך לא ברורה: באופן עקרוני הוספת טקסטים בויקיפדיה מתבצעת על ידי לחיצה על לשונית "עריכה" והקלדתם במקום הרצוי, בדיוק כמו שעשית כאן. עמית - שיחה 12:02, 29 בפברואר 2024 (IST)
איך ציידים לקטים ובעלי חיים מסתדרים בלי כל ההמצאות שקשורות להיגיינה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
מגיל 0 אנחנו לומדים שכדי להיות בריאים אנחנו צריכים לשטוף ידיים עם סבון, לחפוף את השיער עם שמפו, לנקות את האוזניים עם מקלות יעודיים, לצחצח שיניים וכיו"ב. השאלה שלי היא איך האדם הקדמון הסתדר בלי כל ההמצאות האלה? איך הסתרקו? איך גזרו ציפורניים? וכן הלאה. אותה שאלה תקפה גם לגבי כל בעלי החיים.--2A00:A041:26E4:3E00:8130:A7FB:115A:9793 16:28, 29 בפברואר 2024 (IST)
- סביר להניח שהאדם הקדמון כסס ציפורניים עם השיניים.
- ניקוי אוזניים אינו חובה אך לפעמים מסייע למנוע גרד. אני משתדל לעשות כל שנה-שנתיים שאיבת אוזניים אצל רופא מומחה אף אוזן גרון אבל באופן כללי אפשר גם פעם ב 5 שנים או 10 שנים. היום כשבני אדם משתמשים בטיפות אוזניים שגורמות להגדלת פסולת האוזן ניקוי אוזניים הוא פיתרון מלאכותי לבעיה מלאכותית.
- למי שלא סובל מקשקשת או מבעיית עור שגורמת קשקשת (או בעיית עור לא מטופלת) אין צורך ממשי לחפוף עם שמפו וגם חפיפה עם מים תספיק.
- צחצוח שיניים מסייע להפחית הסיכוי לדלקתיות או להצטברות חיידקים רעים בשל מזון לא מתמוסס ברוק שמהווה להם מצע.
- למה אתה הולך עד לאדם הקדמון? היגיינה זה עניין מאוד חדש, לא יותר מ-150 שנה. אפשר בהחלט לוותר על היגיינה ולחזור ל-50% תמותת תינוקות ותוחלת חיים של 35 שנה. מצד שני לא יהיו התקפי לב סרטן ואלצהיימר. לכל דבר יתרונות וחסרונות. עמית - שיחה 19:52, 29 בפברואר 2024 (IST)
- מי אמר שהם הסתדרו? ראה ציידים-לקטים#בריאות.
- חלק מן החשיפה למחלות זיהומיות נובעות מחשיפה למגורי קבע יחד עם בעלי חיים (לדוגמה שפעת עופות, שפעת חזירים וכו') וחלק למגע קבוע עם אלפי בני אדם ביום. חבורות של צייקים לקטים נעו בין עשרות פריטים (בדרך כלל) ולפעמים קבוצות גדולות מעט יותר - המגע עם קבוצות בני אדם אחרות היה ברוב המקרים נדיר - פעם בכמה חודשים או מפגש שנתי. היכולת של מחלות זיהומיות לגרום להתפשטות היה מוגבל יותר. לגבי בריאות השיניים - זו היתה טובה יותר כאשר רוב התזונה לא הושתתה על חיטה ועוד יותר משמעותי עם כמות נמוכה של סוכר (בזמן מלחמת העולם השנייה באירופה היה מחסור בסוכר וביראות השיניים השתפרה גם אם באופן כללי הבריאות באותה תקופה ממש לא השתפרה בגלל הלחימה ובגלל מחלות של זמן מלחמה). מלבד זאת כמו שענו קודם - גם בתקופה זו היתה תמותה גבוה של תינוקות וצעירים - השינוי לתמותה הרבה התרחש רק בעקבות השינוי בשלהי המאה ה-19 בעקבות תאוריית החיידקים כגורמי מחלות והפיתוחים שנבעו בעקבותיה - שיפור הייגינה כללי, תקנות הנוגעות לתזונה (כמו פיקוח על יצרני מזון בעקבות הספר "הג'ונגל" וצעדים של התנועה הפרוגרסיבית), חיסונים ועוד. כמו כן היתה בעיתון הארץ כתבה על קבוצות שלא מתרחצות עם סבון - לטענת המרואיינים בכתבה כאשר לא משתמשים בסבון במשך תקופה של כמה שבועות הדבר יוצר שינוי בקהילות החיידקים המתגוררות על העור. איני יודע אם הדבר נכון ולא ניסיתי מעולם. יש המון דחיפה של מוצרים לא נחוצים בתחום זה מצד חברות מסחריות. לדגומה ניתן להמנע מדוארדורנט על ידי שימוש בסודה לשתייה. יש הפחדה מוגזמת מחיידקים ובעיות של מחלות אוטו-אימוניות בגלל היגיינת יתר. ניקוי אוזניים יכול לגרום נזקים. צריך לשמור על היגיינה אבל לא להגזים. האזרח דרור ⁃ שיחה 09:31, 4 במרץ 2024 (IST)
- מי אמר שהם הסתדרו? ראה ציידים-לקטים#בריאות.
- "ציידים-לקטים#בריאות" נשמע כמו חירטוט בסגנון ה"דיאטת פליאו" המופלאה. אף אחד לא עובר מחברה בריאה שאוכלת טוב לחברה חולה שאוכלת רע סתם ככה. המהפכה החקלאית מתוארת בפסקה זו כסיבה לעליה בתחלואה, ירידה באיכות התפריט, ירידה בגובה, ירידה בתחולת חיים. בזמן שחברת ציידים לקטים מתוארת באיזה אידיליה בריאותית. תרשו לי להטיל ספק בנכונות המידע. 192.114.1.67 12:34, 5 במרץ 2024 (IST)
איך לדעת שטקילה שאני קונה לא מזוייפת?
[עריכת קוד מקור]איך לדעת שהיא תוצרת מקסיקו ועשויה 100% אגבה כחולה בלי זיופים?
קו המשווה והקטבים
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
מהו עובי קו המשווה ומהו שטח כל אחד מהקטבים?--2A00:A041:26E4:3E00:48E3:C080:DEC8:E47F 18:11, 1 במרץ 2024 (IST)
- קו המשווה הוא קו במובנו הגאומטרי (ישר) – אין לו רוחב. באותה מידה, כל אחד מהקטבים הוא נקודה – אין לה שום אורך ושום רוחב. וכמובן שלא שטח. כל מקום אחר על פני כדור הארץ שאינו בדיוק על אחת משתי הנקודות הללו (הקטבים) הזו אינו על ציר הסיבוב של כדור הארץ ומסתובב. Tzafrir ⁃ שיחה 18:23, 1 במרץ 2024 (IST)
- אוקי אז מהו שטח האקלים של כל אחד מהם? ומהו השטח שבו מחט המצפן מסתובבת?--2A00:A041:26E4:3E00:6951:E717:5884:8EF2 10:15, 2 במרץ 2024 (IST)
- הקוטב המגנטי הצפוני אינו זהה לקוטב הצפוני. לעניין האקלים: יש לנו ערך על אקלים קוטבי (וכל הכבוד למי ששם שם תמונת דוב, שהרי חלקו הוא דובי וחלקו הוא מול־דובי). Tzafrir ⁃ שיחה 14:14, 2 במרץ 2024 (IST)
- אוקי אז מהו שטח האקלים של כל אחד מהם? ומהו השטח שבו מחט המצפן מסתובבת?--2A00:A041:26E4:3E00:6951:E717:5884:8EF2 10:15, 2 במרץ 2024 (IST)
למה אין ערך על מועצת הדבש
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
יש פסקה בערך ארגון מגדלי דבורים בישראל. זה מה שכתבו עד כה. מי שיש ידע מוזמן להרחיב. עמית - שיחה 09:50, 2 במרץ 2024 (IST)
למה הדולר כל כך נחלש מאז שנות ה 90?
[עריכת קוד מקור]תודה.
האם הסיוע ההומניטרי עוזר לתדמית של ישראל בעולם?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
האם הסיוע ההומניטרי שמעבירה ישראל לרצועת עזה תורם במשהו לתדמית הבין-לאומית שלה ובזירה המדינית-דיפלומטית? או שלא משנה כמה סיוע ניתן לפלסטינים עדיין יאשימו אותנו ברצח עם ופשעי מלחמה? – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 17:13, 5 במרץ 2024 (IST)
- בקצרה (וארחיב בהמשך) לדעתי הניסוח הנכון הוא „חוסר הגעת מזון לאוכלוסיה האזרחית בעזה פוגע מאוד בתדמית של ישראל בעולם״. Tzafrir ⁃ שיחה 17:20, 5 במרץ 2024 (IST)
- תשובתי לשאלה בכותרת היא לא.
- זה לא שחור לבן. אם לא היה מגיע סיוע יכול להיות שהפלסטינים היו פורצים כבר למצרים, דבר שוודאי יועיל לישראל. אבל באותה מידה כנראה שהיה שם מוות המוני מרעב, דבר שלא מועיל כל כך לתמיכה בישראל. בכל מקרה יאשימו את ישראל ברצח עם ופשעי מלחמה. איש עיטי - הבה נשיחה 17:47, 5 במרץ 2024 (IST)
- אני רוצה לשים רגע בצד את שאלת האשמה. עם פרוץ המלחמה ישראל החליטה למנוע מעבר כל סוג של אספקה מישראל לרצועת עזה. ברור שזו החלטה לגיטימית, אבל צריך להבין גם את ההשלכות שלה. האוכלוסייה העזתית תלויה חלקית באספקה מבחוץ, ותלויה עוד יותר בעקבות תשתיות שהושמדו במלחמה. ישראל שולטת על רוב דרכי הגישה לרצועה (מלבד דרך הגבול המצרי). מכיוון שישראל נמנעה מהכנסת אספקה דרכה, ושאנשים חייבים לאכול, התארגנה אספקה דרך הגבול המצרי. מי ששולט בשטח שבו נמצאת הוא החמאס ולכן ברור שהוא בעמדה לקחת את מה שהוא רוצה מכל אספקה שנכנסת.
- כן, זה דבר ידוע. חלק גדול מאספקה שנתרמת בעתות מלחמה כאלו מגיעה לצדדים הלוחמים שיוצרים את הבעיה (יש לנו ערך על זה? על ספר שנכתב על כך?). להגיד שזה רע לא ממש עוזר. מה שעוזר זה לנסות למנוע את זה או לפעול תוך הבנה שזה יקרה.
- ישראל תקפה מצפות הרצועה, והשאירה את דרום הרצועה, כולל הגבול עם מצרים, בשליטת החמאס. ישראל לא אפשרה להכניס אוכלוסיה דרך השטחים שבשליטתה, ולכן כל האספקה עברה דרך החמאס. זה הפריע לישראל ולכן היא תקפה את אנשי החמאס בנסיון למנוע מהם לשלוט על קבלת האספקה. התוצאה היא יותר אנרכיה, אבל עדיין אנשי החמאס מצליחים לקחת חלק די נכבד מהאספקה שנכנסת.
- מה שישראל לא עשתה (עד ממש לא מזמן) הוא להכניס בעצמה אספקה ולנסות להשתלט על אספקת האספקה. חשוב להבין שיש כאן שאלה גדולה יותר: ישראל לא החלה עד היום להחיל משטר כיבוש מסודר בשטחים שבשליטתה. אבל גם מנעה כל סוג של כוחות שולטים פלסטיניים. לכן אין שום סדר.
- חלק ממי שנמצאים בצפון הרצועה, לא עזבו את הצפון. אבל חלקם הם מי שברחו לדרום הרצועה, אבל בעקבות האיומים האחרונים של ישראל על כיבוש רפיח, החליטו לברוח צפונה. זה משהו שישראל מעודדת (נכון?) אבל למי שעשו את זה, אין מקורות אספקה.
- אני לא חושב שיש כאן החלטות מרושעות. אבל יש כאן רצף של החלטות סותרות וחוסר החלטות שיצרו את המשבר הזה.
- לגבי חמאס: במצב שנוצר, אין לו שום סיבה להפסיק להילחם: יש לו אספקה שוטפת (תהיה לו אספקה טובה גם אחרי שיתחיל מוות המוני מרעב ברצועה). וישראל עשתה לו טובה והפילה על עצמה את בעיית אספקת המזון בצפון הרצועה. Tzafrir ⁃ שיחה 20:49, 5 במרץ 2024 (IST)
חיפוש קישורים ל-YNET בויקיפדיה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
היי,
אני מנסה לחלץ מתוך ויקיפדיה העברית את כל הקישורים שיש בה למאמרים מתוך YNET. מה הדרך הידידותית ביותר לעשות את זה?
בברכה, שאינו יודע ⁃ שיחה 18:32, 5 במרץ 2024 (IST)
- דרך אחת: מי:דפים המקושרים לכאן/תבנית:ynet. יש איזשהו תוסף שמאפשר ספירה, והוא אומר שיש 31,046 הכללות ו־30,779 קישורים. יש גם קישורים בתבנית קישור כללי ו־cite web שלא נכללות, לצד קישורים שאינם בתבנית. איש עיטי - הבה נשיחה 19:19, 5 במרץ 2024 (IST)
- @איש עיטי תודה!
- יש דרך למצוא את הקישורים של YNET עצמם? כלומר, www.ynet.... וההמשכים השונים? שאינו יודע ⁃ שיחה 11:03, 6 במרץ 2024 (IST)
נהיגה של נשים מול גברים.
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
יודע שמבחינה סטטיסטית גברים מעורבים ביותר תאונות, גברים מעורבים ביותר עבירות תנועה, גברים מעורבים ביותר תאונות קטלניות. זה בא בין היתר במחירי ביטוח הרכב וכד'. הסטטיסטיקה מוכרת.
עכשיו, בלי יותר מדי פוליטיקלי קורקט, אלא בתכלס: כל מי שנהג כבישי ישראל שם לב לתופעה של נשים שמתקשות מאוד בביצועים מאוד בסיסיים ברכב. לרבות חניות, פניות, לעתים אפילו בכניסה ויציאה לצומת מרומזרת. אני יודע שזה מאוד לא יפה להגיד את זה, אבל ראיתי זאת מלא פעמים.
השאלה היא איך מגשרים את הסתירה? מה מסביר את הסטטיסטיקה? 192.114.1.67 16:00, 6 במרץ 2024 (IST)
- כשנקודת המוצא שלך שגויה, אתה יכול להסביר כל דבר. ראה לוגיקה. 2A02:14F:1FC:5963:5D4:BF5A:5B77:A100 16:13, 6 במרץ 2024 (IST)
- מבחינה ביטוחית מה שחשוב זה הסטטיסטיקה, לא הביצועים. הסטטיסטיקה שציינת נובעת לא מאיכות הנהיגה כי אם מכמות. מבחינת חברות הביטוח, ככל שהרכב עובר יותר קילומטרים, כך הסיכוי שישתתף בתאונה עולה. זה בכלל לא נוגע לכישורי הנהג. כנראה שסטטיסטית גברים עושים קילומטראז' הרבה, הרבה יותר גבוה מנשים. זה הכל.
- סתם דוגמה לצורת החשיבה של חברות הביטוח: מזה כמה שנים שאני לא מחזיק רכב פרטי, וכשיש לי צורך ברכב אני שוכר כזה. לאחרונה עקב שינוי בנסיבות נאלצתי לרכוש רכב. מכיוון שאין לי "היסטוריה ביטוחית" מהשנים האחרונות, ועל אף שאני נוהג עשרת שנים ומעולם לא עשיתי תאונה, חברות הביטוח הציעו לי ביטוח עם פרמיה מטורפת. שוב: אותן לא מעניין ביצועים. עמית - שיחה 10:31, 7 במרץ 2024 (IST)
- וצומת זה זכר בעברית
- כמו שאמרו מעליי, אין קשר מובהק בין ביצועים פחות טובים בכביש לבין תאונות דרכים. אולי מתקיים אפילו קשר הפוך. לדוגמה, מי שמהסס ולא בטוח ביכולותיו מבצע חנייה לאט יותר, מגיע קרוב לרכב שלידו הוא חונה, מתקדם וחוזר לחנות בזווית יותר נכונה, עד שהוא חונה "לאט אבל בטוח". לעומת זאת, מי שבטוח ביכולותיו חונה מהר, ולעיתים, כשהוא טועה, הוא לא מספיק לתקן ומשפשף את הרכב שלידו הוא חונה. אביתר ג' • שיחה • 10:46, 7 במרץ 2024 (IST)
- עמית: כלומר מה שאתה אומר שיש יותר טעונות לגברים כי פשוט גברים נוהגים יותר? כלומר החישוב פה פשוט - כמה שעות בממוצע הנהג/הנהגת צפויים להיות על הכביש.
- אביתר: מעניין ההסבר שאין קשר בין יכולות שליטה על הרכב לבין סיכוי לעשות תאונה. האם היו מחקרים בנושא שמראים זאת? 192.114.1.66 11:36, 7 במרץ 2024 (IST)
- חברות הביטוח אינן טיפשות. מדובר על סטטיסטיקות לגבי תאונות ביחס לקילומטר נסיעה. Tzafrir ⁃ שיחה 14:23, 7 במרץ 2024 (IST)
- חד משמעית. חברות הביטוח גם מחייבות פחות את מי שמצהיר על עצמו שאינו נוסע בשבת, מכיוון שסטטיסטית הסיכויים שלו לקחת חלק בתאונה הם אוטומטית רק 6/7 מכל מי שנוהג כל השבוע. לא לשכוח: תאונה זה לא תמיד באשמת הנהג. הביטוח משלם גם אם מישהו אחר פגע בך. עמית - שיחה 15:01, 7 במרץ 2024 (IST)
- הטייה מוכרת. כאשר מציגים מידע בצורה כזו, ולא מסתכלים על המספרים בצורה נכונה. אגב, איך זה נקרא? (¯`gal´¯) ⁃ שיחה 18:47, 8 במרץ 2024 (IST)
- וצומת זה זכר בעברית
- בהמשך למה שכתב כאן האלמוני: זה שמשהו הוא ידוע ומפורסם, לא אומר שהוא נכון. האם זה נבדק בצורה מסודרת? לפני לא מעט שנים יצא לי לעמוד איפשהו לייד תנועה עוברת והיה נראה לי שנהגות נוטות יותר מנהגים לא להדליק את האורות. החלטתי לספור. כשספרתי בצורה מסודרת ראיתי שהיה מדובר בערך על מספרים שווים. יש לנו ערך על הטיית אישוש וזה יכול להיות מקרה כזה. אבל גם בהחלט יכול להיות שיש כאן תופעה אמתית. ולכן השאלה מתחילת התשובה. Tzafrir ⁃ שיחה 14:21, 7 במרץ 2024 (IST)
האם הערבים התפנו?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
רוב תושבי הגליל הם ערבים. האם הם התפנו מבתיהם? למה כל המפונים שמראים בחדשות יהודים?--2A00:A041:26E4:3E00:8DC0:494D:E5D6:96EC 14:04, 7 במרץ 2024 (IST)
- רוב היישובים על גבול לבנון הם יהודים. תראו כמה דרכים יפות ויצירתיות יש להשתמש במונח "רוב". עמית - שיחה 15:03, 7 במרץ 2024 (IST)
כלא לשוטרים
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
נניח שוטר נתפס על זה שהוא הכה את החשוד כי שכח לכבות את מצלמת הגוף. והשופט רואה זאת בחומרה ונותן לו עונש של מאסר בפועל.
1) האם השוטר מפוטר מתפקידו באופן אוטומטי כי הוא הורשע?
2) האם הוא ישב בכלא עם עבריינים אחרים בלי הפרדה? הרי זה מסכן אותו, כי עבריינים אחרים יראו בו שוטר לשעבר ויכולים להתנקם.
- עיין בערכים בקטגוריה:שוטרים ישראלים שהורשעו בדין. נראה שזה תלוי ברף העבירה. חלק מהאנשים התפטרו לפני שפוטרו (הרי לוקח זמן למשפט להתנהל). ראה לדוגמה פרשת השוטרים הנוקמים, והיכן הם היום. שב"ס אחראים לבטחון האסירים, ואמורים להחליט על מיקום הכליאה בהתאם לאיומים השונים.
- שוטרים לא נכלאים יחד עם עבריינים, בדיוק מהסיבה שציינת. (¯`gal´¯) ⁃ שיחה 18:44, 8 במרץ 2024 (IST)
איך קוראים לחניות מסוג "מקס"?
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
יש חניות מלאות בזבל סיני זול כמו "מקס". מה השם הרשמי של החנות?
אני מחפש אחת בהוד השרון ולא יודע איך לקרוא למה שאני מחפש.
- הקונספט נקרא ״חנויות סטוק״. [12] [13] (¯`gal´¯) ⁃ שיחה 18:43, 8 במרץ 2024 (IST)
- הערך שלנו על מקס סטוק לא מכיר בסוג נפרד של חנויות כאלו. איך צריך לאפיין אותה שם? Tzafrir ⁃ שיחה 01:02, 9 במרץ 2024 (IST)
- אני מציעה את "זבל בשקל". סיון ל - שיחה 11:22, 13 במרץ 2024 (IST)
מונחים לאופניים
[עריכת קוד מקור]
האם למישהו יש הערות על תרגום המונחים לעברית:
- Rear Derailleur - מעביר אחורי
- front Derailleur - מעביר קדמי
- Crank - קראנק
- Cassette - קסטה
- chain - שרשרת
- Sprocket - גלגל שרשרת?
Assafn • שיחה 15:48, 8 במרץ 2024 (IST)
- האחרון זה גלגל שיניים. היתר נכון. מילואימניק ⁃ שיחה 13:45, 12 במרץ 2024 (IST)
- ראו תרשים בערך אופניים אודי ⁃ שיחה 16:12, 12 במרץ 2024 (IST)
- מילואימניק גם מאחור זה גלגל שיניים אבל המונח הוא קסטה, רציתי לדעת אם יש מונח דומה לגלגל שניים הקדמי. Assafn • שיחה 13:56, 14 במרץ 2024 (IST)
דברים באות ה' שאפשר לצייר
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
נגיד אפשר לעשות את האות ג' עשויה מגלידה. או את האות ד' עשויה מדבש. אבל ממה אפשר לעשות מהאות ה'? המבורגר והר זה משהו שקצת קשה לצייר בצורת אות ה'. גם הליקופטר לא דומה בכלל.
מה אפשר לעשות?
- יש לנו מילון. יש בו גם מילים שמתחילות באות ה’. נראה לי שיש שם כמה דברים שאפשר לצייר. Tzafrir ⁃ שיחה 01:00, 9 במרץ 2024 (IST)
בית הרקונן הם קפיצת הדרך
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
בנות גשרית ניסו לייצר את קפיצת הדרך מבית הרקונן. ואלו הם סדיסטים מסוממים ובלתי ניתנים לשליטה. מה ההיגיון? למה דווקא בחרו בהרקוננים?
- קראתי לפני המון שנים אבל אם אני זוכר נכון בנות גשרית עבדו על השבחה גנטית ולפי התוכניות שלהן הסיכויים הגדולים ביותר לקפיצת הדרך היו במיזוג בין אישה מבית אטרייאידס לגבר מבית הארקונן. האישיות של בני הארקונן לא היוו משקל משמעותי בתוכנית. Assafn • שיחה 12:37, 9 במרץ 2024 (IST)
- ג'סיקה היא בתו של הברון ולדימיר הארקונן, כך שעדיין קפיצת הדרך היה אמור להיות ברובו הארקונן (הצאצא של הבת של ג'סיקה ופייד ראותה). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:19, 14 במרץ 2024 (IST)
- בני הרקונן דווקא פחות חסינים מפני השפעת מסדר בנות גשרית מאשר בני אטריידס. הברון ולדימיר הרקונן אמנם הביע את סלידתו מהם אבל גם הוא נפל ברשתן לפחות פעם אחת, זאת לעומת הדוכס לטו אטריידס שהיטה את לב בת הגשרית שהוצמדה לו נגד המסדר. התכונות הללו ברורות אף יותר בדור הבא של הבתים. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 20:14, מוצאי שבת, כ"ט באדר א' ה'תשפ"ד (IST).
- יכול להיות שבנות גשרית טעו, ואו שלא ראו את טעותן או שלא הסכימו להודות בה. בסופו של דבר "קפיצות הדרך" באו מבית אטריידס (אוקיי, עם רבע ייחוס לבית הארקונן, סבה של ג'סיקה) וצאצאיו (פול מואד'דיב ולטו השני). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 00:03, 20 במרץ 2024 (IST)
שלטון יהודי בתקופת האימפריה הרומית
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
שתי שאלות עם קשר קלוש:
1) באיזו פרובינקיה רומית היו נצרת ועכו בתקופת ישו הנוצרי?
2) איפה ניתן לקורא ספרות יפה (לא ספר היסטריה) לגבי תקופה של סנהדרין הגדולה, רבן גמליאל, הכנסת הגדולה ובכלל מערכת השלטון העברי באימפריה הרומית? אני לא יודע כמעט כלום על התקופה הזאת. 2A10:8012:9:6CC5:6970:783B:D95E:D724
- 1) פרובינקיה יודיאה. ―אנונימי לא חתם
- אתה בטוח? לפי המפה File:Judaea Roman Province.svg הזאת התקופה של שנת ה 30 זה הגליל היה אפילו צפוני מ"סמרייה" (שומרון), שהיה החלק הצפוני ביותר של יודיאה. השאלה היא רק לאיזו פרובינקיה הגליל היה שייך? הניחוש שלי שסוריה. ―אנונימי לא חתם
- 1) ר’ הורדוס אנטיפס (והתמונה מאותו הערך) ששלט בגליל (נצרת, אך לא עכו, כפר נחום(?) אך לא בית צידא) ובעבר הירדן (כולל המקום שמיוחס לפעילותו של יוחנן המטביל). אנטיפס איבד את שלטונו זמן לא רב לאחר השנה שנחשבת לשנת מותו של ישו. עכו הייתה אכן בתחום פרובינקיה סוריה. Tzafrir ⁃ שיחה 13:33, 11 במרץ 2024 (IST)
- אתה בטוח? לפי המפה File:Judaea Roman Province.svg הזאת התקופה של שנת ה 30 זה הגליל היה אפילו צפוני מ"סמרייה" (שומרון), שהיה החלק הצפוני ביותר של יודיאה. השאלה היא רק לאיזו פרובינקיה הגליל היה שייך? הניחוש שלי שסוריה. ―אנונימי לא חתם
- 2) נסה את "הפרדס של עקיבא" (יוכי ברנדס). מניח שישנם עוד ספרים על התקופה, אבל זה מה שאני מכיר. כמו בכל רומן היסטורי, לא הכול מבוסס על אמיתות היסטוריות מחקריות, אז קבל כמובן בערבון מוגבל. אביתר ג' • שיחה • 10:50, 12 במרץ 2024 (IST)
- ספרות יפה על המרד הגדול או על מרד בר כוכבא תעזור לך? עמד • תייגו אותי במענה לדברי - שיחה • ד' באדר ב' ה'תשפ"ד • 21:38, 13 במרץ 2024 (IST)
- 2) נסה את "הפרדס של עקיבא" (יוכי ברנדס). מניח שישנם עוד ספרים על התקופה, אבל זה מה שאני מכיר. כמו בכל רומן היסטורי, לא הכול מבוסס על אמיתות היסטוריות מחקריות, אז קבל כמובן בערבון מוגבל. אביתר ג' • שיחה • 10:50, 12 במרץ 2024 (IST)
חוקרי משטרה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
בכל הסדרות מתח תמיד חוקרי המשטרה הופכים עולמות בשביל לגלות את האמת, זה ממש בוער בהם. האם המוטיב הזה מבוסס על תופעה אמיתית, או שרוב החוקרים מפילים את התיק על מי שהכי קל וממהרים לסגור אותו?--2A00:A041:26E4:3E00:E174:E07A:EB58:24DA 23:24, 9 במרץ 2024 (IST)
- זה לא רק חוקרי משטרה. בכללי אנשים עצלנים וחדלי אישים רוצים לסגור את התיק הכי מהר שאפשר ויש אנשים שאכפת להם ממה שהם עושים ועובדים קשה למצוא את הפתרון האמיתי לבעיה. סיפורי חקירות זה מעניין בדרך כלל כי אתה מנסה להבין בעצמך תוך כדי מי אשם אבל עצם המוטיבציה זה תלוי מי החוקר. יש אנשים טובים ויש אנשים עצלנים. מילואימניק ⁃ שיחה 13:44, 12 במרץ 2024 (IST)
- בחו"ל, בעיקר בארצות הברית, יש ז'אנר שלם של תוכניות משטרה שמציגות צוות שוטרים/חוקרים/בלשים/סוכנים אידיאליסטים, חרוצים, חכמים, מומחים בתחומם, אתלטים, לוחמים ברמה של סיירות וגם נראים טוב (בעיקר סדרות NCIS למיניהן ושוטרים בדם) שתמיד פותר את התעלומות בשילוב של אינטואיציה, עבודת שטח, ניתוח ראיות פורנזיות (כולל דו"ח נתיחה פתולוגי) ושימוש בטכנולוגיה, סייבר, מודיעין מהאינטרנט (גישה לכל תכתובות הדוא"ל, מצלמות מעקב וכו') ומודיעין משטרתי. האמריקאים די אוהבים את הז'אנר הזה. בארץ, לעומת זאת, אוהבים להציג את כל השוטרים כמושחתים למעט גיבור הסדרה ואין ממש תוכניות שמפרגנות למשטרה שלנו או לשאר כוחות הביטחון (כבר שנים שלא הייתה תוכנית עלילתית שמפרגנת לצה"ל ומציגה אותו באור חיובי). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:24, 12 במרץ 2024 (IST)
ופלים
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
שמתי לב באנגלית וגם בערך העברי (ופל (מאפה)) המילה "וופל" מתייחסת לקינוח יחסית גדול ועבה שנאכל עם תוספות ("ופל בלגי"), בזמן שסופרים בארץ יש חטיף אחר לחלוטין בשם וופל (ברחוב נקרא גם "בפלות" כשם מותג). החטיף "וופל" הרבה יותר דק מהקינוח "וופל" ונאכל לרוב ללא שום תופסות. לעתים נמכר מראש מצופה בשוקולד.
אז אני טיפה מבולבל. למה שני הדברים נושאים בעברית את אותו השם, והאם זה כך גם באנגלית? Corvus,(Nevermore) 13:12, 10 במרץ 2024 (IST)
- השם האנגלי של החטיף הוא wafer וזו מילה דומה לוואפל וכנראה ממקור משותף אבל מילה נפרדת. לאנגלית היא הגיעה בסיבוב מהגרמנית דרך הצרפתית, בעוד שוואפל הגיעה מאוחר יותר ישירות מהולנדית. מתישהו ר’ הוחלפה בל’ או להיפך. אז צריך לזכור שמכינים צ'יפס מבפלה ולא מוופל בלגי. Tzafrir ⁃ שיחה 13:43, 10 במרץ 2024 (IST)
אמפי רעננה
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
מישהו פה במקרה מאיזור השרון?
כשיש הופעה באמפי רעננה, איפה אפשר לחנות? יש חניה חינם בלב רעננה. האם זה הליכה רחוקה? ומאיפה לרוב עושים את הכניסה, מכיוון הפרק (ירושלים/אחוזה) או מהצד של כביש וויצמן?
תודה רבה למי שמבין. 192.114.1.65 14:09, 10 במרץ 2024 (IST)
- על כל השאלות הללו ניתן לקבל בקלות תשובה באמצעות גוגל מפות, אבל אתן לך עצת זהב להופעות: סע בתחב"צ. עמית - שיחה 16:33, 10 במרץ 2024 (IST)
- תודה על מענה, אבל אני אשמח אם מישהו שיודע את התשובה ינסה לענות גם הוא. 192.114.1.65 16:50, 10 במרץ 2024 (IST)
רגע dull
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: טופל
גיליתי להפתעתי את הביטוי האנגלי a dull moment, המקביל ל"רגע דל" בעברית. לאור ההגיה הקרובה של התארים בשני הביטויים, האם ייתכן שהדמיון בין הביטויים איננו מקרי? לא מצאתי מידע על מקור הביטוי "רגע דל" בשום מקום. פעמי-עליון ⁃ שיחה 00:30, 12 במרץ 2024 (IST)
- לפי "מילון הצירופים" של רוביק רוזנטל, הביטוי "אין רגע דל" נטבע על ידי נעמי שמר בשירה "אין לי רגע דל". אני לא יודע אם זה נכון או שהביטוי היה קיים קודם לכן. בכל מקרה אין ספק שזאת בבואה של האנגלית, כפי שמציין רוזנטל. ראובן מ. ⁃ שיחה 11:15, 12 במרץ 2024 (IST)
- (וע"ע תשמו"ץ). ראובן מ. ⁃ שיחה 13:17, 12 במרץ 2024 (IST)
- מרתק, תודה! פעמי-עליון ⁃ שיחה 14:12, 12 במרץ 2024 (IST)
- בכיף. ראובן מ. ⁃ שיחה 14:29, 12 במרץ 2024 (IST)
- מרתק, תודה! פעמי-עליון ⁃ שיחה 14:12, 12 במרץ 2024 (IST)
- וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן...“ (שופטים ו, פסוק ו)
- c. 1200, "stupid, slow of understanding, not quick in perception;" also, of points or edges, "blunt, not sharp;" apparently from Old English dol "dull-witted, foolish," or an unrecorded parallel word, or from Middle Low German dul "foolish, reckless," both from Proto-Germanic *dulaz (source also of Old Frisian dol "reckless," Middle Dutch dol, dul "stupid, foolish, crazy," Old Saxon dol, Old High German tol "foolish, dull," German toll "mad, wild," Gothic dwals "foolish").
טלוויזה של yes
[עריכת קוד מקור]מצב טיפול: חדש
מישהו פה משתמש בממיר של yes+? השכרתי דירה שבה יש את המשכיר הזה מחובר לטלוויזיה.
אני לא לקוח של yes. אני שוכר דירה שבה הבעלים השאירו ממיר של yes+ שמחובר לטלוויזיה. עם שלט, אבל בלי הוראות. ובכלל זה באתי לשאול מישהו שאולי במקרה מכיר את הטכנולוגיה הזאת זה ויודע לענות על השאלה. השאלה היא: "האם אפשרי לראות חדשות 11 מאתמול במכשיר הזה" כי במחשב זה קל: גוגל "כאן 11 חדשות הערב" והאתר הראשון מופיע ארכיון מתעדכן. יכול להיות שהמכשיר בכלל לא מתאים למשימה שאני מחפש, זה זה משרד בלייב (יש כפור שאליו כתוב 12 וזה מעביר ישר לערוץ 12). ומצד שני, נראה שטכנית זה לא כזאת משימה מסובכת כי יש לחצן של יו-טיוב, אז עקרונית אמורה להיות גישה לאינטרנט. יתכן ויש גם גישה לגוגל, אבל לא ברור איך עוברים. 192.114.1.67 15:22, 12 במרץ 2024 (IST)
- עניתי מקודם לא מבין איך זה נעלם הכי הגיוני לפנות לשירות לקוחות של YES מופלטה לרעה ⁃ שיחה 14:47, 13 במרץ 2024 (IST)
- יש הסברים באתר של yes, וכנראה גם תלוי במערכת ההפעלה. כעיקרון, לחיצה למעלה מעלה את לוח השידורים, וניתן לנווט אחורה. בחלק העליון גם מופיעים ימים, לניווט קל יותר לימים אחורה, עד שבוע (catch up). (¯`gal´¯) ⁃ שיחה 15:37, 13 במרץ 2024 (IST)
- תודה רבה! לפחות אחד באמת עונה לגופו של עניין. מצאתי!