ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מה הערך הכי ארוך בוויקיפדיה העברית ?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב צחי לרנר - שיחה 01:31, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

https://he.wikipedia.org/wiki/מיוחד:דפים_ארוכים 77.138.170.194 02:37, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה רבה ובאנגלית ? צחי לרנר - שיחה 02:41, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Longest_Wikipedia_Article&mobileaction=toggle_view_desktop

תודה מקרב לב, רשימות מפתיעות בעברית ובאנגלית. צחי לרנר - שיחה 03:24, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

כמה מים סופח מלח

מישהו יודע כמה מים גרם אחד של מלח בישול סופח? מיכאל.צבאן • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ח • 13:16, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

תלוי באחוז CaCl2.

https://youtu.be/dQ8BXI8ibuE

Common salt or solar salt contains impurities, one among them being calcium chloride, which has the property to absorb moisture from air to make it wet. The salt getting wet is termed as being hygroscopic. Refined salt is devoid of this Calcium chloride & hence is not hygroscopic. תוכל גם לעיין בערך היגרוסקופיות 77.138.170.194 18:00, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

שפות תכנות interpreted בהיי-טק הישראלי

איזה עוד שפות תכנות interpreted נפוצות בהיי-טק הישראלי מלבד JavaScript? כלומר שפות שנמצאות בתפוצה נרחבת ושלמידה שלהן תבטיח בסבירות גבוהה עבודה כשכיר לעובד עם ניסיון קודם בתכנות ועם נכונות ללמידה עצמאית. 79.180.1.206 13:59, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

שפות תכנות הן תחום מאד דינאמי, והאופנה משתנה כל שנתיים בערך. לכן מומלץ לחתור להבנה של רעיונות ארכיטקטוניים מרכזיים (למשל Model View Controller) במקום בלימוד טכני של שפה מסויימת. כיום נפוץ שימוש בפייתון ו-Ruby ובספריות כגון AngularJS ו-Ruby on Rails, אבל בטח יש כבר דברים יותר מתקדמים ואופנתיים. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 14:10, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

צר לי מאד אם התקבל רושם אחר אך אכן יש לי את כל הנכונות להבין רעיונות כאלה. את MVC אני מכיר ומעוניין ללמוד בהקדם על MVP. אבל חשוב לי לדעת לגבי שפות interpreted לעומת compiled.

תודה, 79.180.1.206 14:26, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

הזכרת כל מיני שפות דינאמיות [1]. יש אכן כמה נפוצות (ובפרט פייתון). אבל תוכניתן לא מאופיין בהכרח לפי השפות שהוא מכיר. שפת התכנות היא רק חלק מאפיונה של סביבת העבודה. מי שיודע באמת לעבוד עם ערמת פולים, ידע כנראה את החשיבות של שפות דבק פשוטות כמו Bourne Shell‏.

תגובה זו כנראה יועדה ל - Ranbar.‏ 79.180.1.206 15:10, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

שיטת הhammer בגיטרה

יוצא לי שהצליל השני (אחרי המכה) הוא מאוד מאוד חלש וכמעט בלתי מושמע. יש לכם טיפים איך לשפר את זה? 213.55.176.233 19:34, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

נסה להתחיל עם הקשה יחידה באצבע על המיתר כאשר ידך משוחררת לחלוטין ואתה לא לוחץ על אף מיתר באצבעותיך האחרות. כאשר אתה מקבל צליל חזק וצלול, בלי להפעיל כוח ובלי להזיז את היד פרט לאצבע, אז גילית את התחושה הנכונה, שאותה תוכל לנסות לשחזר גם כאשר אצבעותיך על המיתרים. תרגול טוב הוא לנגן אקורדים וסולמות שאתה כבר מכיר באמצעות הקשות יד שמאל בלבד (סטייל אנדי מקי).
טיפ כללי: לא ניתן ללמד נגינה בהתכתבות. אם אתה אותו אלמוני ששואל כאן כל שבועיים בערך על נגינה בגיטרה, מומלץ לקחת לפחות כמה שיעורים אצל מורה טוב שיתקן אותך ויחסוך לך שנים של הרגלים מוטעים. ייתכן גם שהבעיה בכלל בגיטרה שלך, למשל יש רווח גדול מדי בין המיתרים ולוח האצבעות ("אקשן"), וגם את זה מורה טוב יגלה ויתקן, ויחסוך לך הרבה זמן ומאמצים מיותרים. H. sapiens - שיחה 19:56, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

אברהם לבנת במלחמת העולם השניה

מהערך על אברהם לבנת לא ברור מתי הוא ברח לבודפשט ומה הוא עשה שם. הוא שימש מנטרל נפלי פצצות עבור בעלות הברית לפני שהעיר נפלה לידי הסובייטים (פברואר 1945)? Tzafrir - שיחה 23:15, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

יש אפשרות לדעת מה הערך שהכי הרבה זמן נשאר מיותם מעריכה?

צחי לרנר - שיחה 17:14, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

תוצאה 39 זה ערך, ולא עמוד פירושונים

https://he.wikipedia.org/wiki/מיוחד:דפים_מוזנחים 77.138.170.194 17:56, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

בורש (מרק אוקראיני)

הועבר לשיחה:חמיצה 22:46, 5 בנובמבר 2017 (IST)

האימפריה הבריטית

הועבר לשיחה:אימפריה

רשימת נופלי חטיבת הראל

איפה אני יכול למצוא רשימה של כל נופלי חטיבת הראל? בברכה, זאב קטן • שיחה • ט"ו בתשרי ה'תשע"ח • 20:33, 5 באוקטובר 2017 (IDT)

עמותת חטיבת הראל

נחום ברוכי קיבוץ בארות יצחק, טל. 03-9371872, 0507537616 פאקס 039334991.

2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:23, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

האם יש מצוות קטנות?

הרבה פעמים נשמע הביטוי "מצווה גדולה". פרו ורבו? מצווה גדולה! ברית מילה? מצווה גדולה! קידוש שבתות וחגים? מצווה גדולה! כיבוד הורים? מצווה גדולה! פיקוח נפש? מצווה גדולה! השבת אבידה לבעליה? מצווה גדולה? קריאת שמע? אהבת ה'? אהבת הבריות? הנחת תפילין? עלייה לרגל? אכילת מצה בפסח? ספירת העומר? שמיעת תרועת שופר בראש השנה? צום ביום כיפור? ישיבה בסוכה?- כולן מצוות גדולות וחשובות לכל הדעות. השאלה היא האם יש מצוות קטנות, שערכן קטן יותר מהמצוות הנ"ל?--141.226.122.83 00:47, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

המשכיות יהודית לא תושג דרך מעשי גבורה נדירים שיזכו לכותרות. אפילו נס ברמה של יחזקאל לא יספיק. לעומת זאת, העתיד היהודי שלנו ייבנה על ידי נאמנות מלאה למצוות 'קטנות': וזה משהו שהרבי 'ניגן' לעולם היהודי במשך עשורים. הדלקת נרות שבת, הליכה לבית הכנסת, הנחת תפילין, קביעת מזוזה, לימוד תורה, קריאת ספר יהודי לילדים. כל אלה נראים לכאורה דברים 'קטנים' ובכל זאת – מרקם החיים שלנו והבטחת העתיד של היהדות תלויים דווקא בהתמסרות שלנו לדברים הללו. דווקא מצוות 'קטנות' ומעשים שלכאורה הם לא דרמטיים, הם הכוח המזין את עץ החיים הנצחי של עמנו. --מדברי שליח חבד הגוגל מצא. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 16:10, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

את התשובה נתן רבי יהודה הנשיא: ”וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת” (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה א'). דוד שי - שיחה 16:59, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

אם כך, המסקנה המתבקשת מדבריכם היא שאין משמעות למושג "מצווה גדולה", הלא כן? אז למה בכל זאת הביטוי הזה כ"כ נפוץ?--141.226.122.83 22:29, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

(משלי ד:כו) "פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכּוׂנוּ"

פלס מעגל רגלך - כְּלוֹמַר שְׁקוֹל מִצְוֹת וְעַיֵּין בָּהֶן, אֵיזוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה, וַעֲשֵׂה הַגְּדוֹלָה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 11:13, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

בוא נתחיל מקיום של עשרת הדיברות, ואח"כ נוכל להתקדם משם. הדת במשפט אחד היא להתנהג כמו שצריך לעצמך, לאחרים ולסביבה - דרישה סבירה מאוד ולא קשה לביצוע. כל השאר הרבה הרבה פחות חשוב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם הביטוי "אדם יקר" הוא ביטוי נפוץ, אבל הוא לא בא לבטא שאנשים אחרים הם זולים. הוא כן מבטא שיש מעלה מיוחדת באדם מסויים, בלי לזלזל באחרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך מחשבי אפל לא נכחדו מן העולם?

השאלה לא מכוונת נגד חברת אפל. אבל יותר לכיוון של הבנת השוק. מחשבי PC מותאמים לכל דבר: עכבר, מדפסת, מקרן, מסך, טלפון. ומשתמשי המק צריכים לסחוב איתם כל פעם מתאימים שונים לכל דבר. ממש בולט לי שמרצים שבאים עם מחשבי מק בתחילת כל הרצאה מתחילים לחפש איך להתחבר למקרן (ובסוף מוצאים סטודנט עם מחשב רגיל).

הגיוני היה לחשוב שאחרי שבמשך מספר שנים משתמשי אפל סובלים מאי התאמה, הם היו עוברים לשימוש באלטרנטיבות נוחות יותר. אבל זה לא קורה. למה? שואל השאלות - שיחה 15:24, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

לא בדיוק תשובה אבל אינסייט נחמד: לאפל יש מחלקת שיווק מצוינת שגרמה לחברה לשווק בהצלחה את אותם מחשבים ומערכות הפעלה. המחקר בתחום כלכלה התנהגותית מעלה שבהרבה מקרים התנהגותם של לקוחות איננה רציונלית והם יקנו מה שעונה על קריטריונים בסיסיים וצרכים חומריים אך פשוט משווק טוב יותר ונתפס גם אם באופן בלתי רציונלי כאמין ויוקרתי יותר, אפילו שאפשר להשיג אחלה PC עם לינוקס או Windows ועם חומרה גנרית ואמינה במחירים סבירים. ניתן גם לערוך השוואה בין חוויית המשתמש שסיפקו מערכות ההפעלה של אפל לעומת הלינוקסים הביתיים והווינדוסים לאורך השנים, אם כי אני כמעט לא מכיר את המערכות האפליות למחשביי Desktop אז לא יכול להשוות. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 20:34, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

ישנן יתרונות במוצרי אפל שעבור משתמשים רבים מהווים נימוק מכריע: הממשק קונסיסטנטי יותר. מערכת ההפעלה עובדת באופן חלק יותר וללא לאגים. וכמובן שקיים כוחו של הרגל. אני חושב שדי באלה להסביר מדוע יש קליינטורה יציבה למחשבי אפל. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:14, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

יש נישה של תוכנות גרפיות ועיצוביות שעובדות בצורה הרבה יותר טובה על מחשבי אפל. הרבה מעצבים ואמנים משתמשים באפל לתוכנות אלו (לעיתים בנוסף על מחשב רגיל כדי לתקשר עם שאר העולם). אמא של גולן - שיחה 15:39, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

אמא של גולן, שואל השאלות: לפני למעלה מעשור ערכתי במסגרת תפקידי מבחן דפניטיבי בין מק ו PC באותה עלות, באתגר מהירות פוטושופ. התוצאות היו מעניינות ולא צפויות: בעוד שה PC הפגין מהירות גבוהה כמעט פי 2 בעיבודים ארוכים ומסובכים (אז פילטר על צמונה היה משהו של מינימום 10 דקות) המק הגיב מייד לכל קליק ופתיחת תפריט, ואילו הPC הפגין "לאגים" - השהיות קצרצרות ומעצבנות של חצי שניה עד שתי שניות בפעולות אלו. והמסקנה? ממילא בהרצת פילטר הולכים לשתות קפה או פונים לעסוק במשהו אחר. ואילו ה"לאגים" מתסכלים ומעכבים זמן עבודה אמיתי ויצרני. בהתאם לכך ההמלצה הייתה על המק. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:23, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

מוצאן של חיות בנות זמננו

האם מוצאן של כל החיות בנות זמננו הוא מאפריקה? האם יש חיות שהתפתחו דווקא במקומות קרים, כגון צפון אירופה? האם יש טבלה של "חיות לפי מוצא"? כמובן שאני לא מדבר על דינוזאורים ועל כל מיני חיות שהתפתחו בתקופה שהייתה רק יבשת אחרת.--141.226.122.83 16:27, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

בהחלט לא רק מאפריקה. קודם כל אם אתה מתכוון ל"חיות" במובן של בעלי חיים אז מדובר במספר גדול של קבוצות שונות שרובן בכלל חיות במים ולא ביבשה. אם אתה מתכוון רק ליונקים אז למשל יונקי הביב ויונקי הכיס התפתחו באוסטרליה ואולי הם במקור מאמריקה הדרומית, אבל בטח לא מאפריקה. אם אתה מדבר רק על יונקי שלייה אז כיום מחלקים אותם לארבע קבוצות שמתוכן רק האפרותריה מוצאם באפריקה, הדלשינאים מוצאם מאמריקה הדרומית, ושתי הקבוצות האחרות, לאורסיאתריה ואאוארכונטוגליריים התפתחו בלאוראסיה (כיום אסיה, אירופה ואמריקה הצפונית). H. sapiens - שיחה 19:41, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה רבה על התשובה המפורטת, סאפיינס :)--141.226.122.83 16:34, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

חרט לעומת מסגר

מה ההבדל? תודה, 79.180.1.206 03:48, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

מדובר על תחומים שונים שעשוים להיות חופפים, אך לא בהכרח. חרט מפעיל מחרטה ו/או כרסומת - מכונה המסובבת את חומר הגלם מול סכין המעצב אותו. מסגר עוסק באופן כללי ביותר במתכות - עיצוב, כיפוף, ריתוך וכיוצא באלה. יש מסגרים שהם גם חרטים, אבל רובם לא. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:20, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

יהודי באנגלית

ישנן שתי מילים jew, jewish. השנייה מתאימה לתיאור מושג מופשט ולא רק אדם, אבל גם מתאימה לאדם. אז בהקשר של אנשים בלבד: מה ההבדל בין השניים? הניחוש שלי שjew מתאר מישהו שהוא בן הלאום היהודי וjewish בן לדת היהודית. 213.55.184.141 13:23, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

?Jew, Jewish, What’s The Difference, לא קראתי. חזרתי • ∞ • שיחה 13:44, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

אמ;לק: ל-jew באנגלית יש הסטוריה ארוכה של שימוש כמילת גנאי ולכן מרבית היהודים דוברי האנגלית כיום מעדיפים להשתמש ב-jewish. ‏H. sapiens - שיחה 14:18, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

jew - noun, jewish - adjective. עד כמה שאני יודע. (¯`gal´¯) - שיחה 17:14, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

ספר מבוא טוב לחשמל

מחפש ספר הוראה המיועד לחטיבת ביניים \ כיתה י' שעושה מבוא אלמנטארי לתורת החשמל ומסביר על מונחים בסיסיים בחשמל. מה המומחה מכיר שהוא יכול להגיד עליו "הספר הזה סופר דידקטי, הגיוני בסדר שלו והסבריו ברורים ומתאימים גם לחדשים ביותר"? תודה רבה רבה! ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:52, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

תפרט מה אתה מתכוון: ספר שמכין לבגרות בפיזיקה בפרק של חשמל, או ספר שמסביר על עקרון פעולה של משכירי חשמל? כי מושג בסיסי יכול היות גם "טרנזיסטור" וגם "אלקטרון". Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:26, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

וגם אתייג כאן את משתמש:בנצי, שאני בטוח שהוא מומחה לעניין. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:27, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

אני חושב שאני מחפש משהו בין לבין מה שציינת, אני מכיר מונחים כמו פרוטון, ניוטרון, אלקטרון, רמות אנרגיה והפרשים בין רמות, אלקטרוניי ערכיות, פוטון, פוטנציאל, מתח חיובי, מתח שלילי, סוללה, קשר קו-ולנטי, יוני, מתכתי, ואן דר וואלס, מסלול (מעגל) חשמלי, זרם חליפין, הורקה, שדה אלקטרו-מגנטי, אבל אני לא יודע מה זה טרנזיסטור למשל וכן הייתי רוצה להשיג 2 מטרות: 1. לחזור על חומר קיים, 2, לארגן מחדש חומר קיים בתבנית רחבה יותר שכוללת מידע נוסף, כמו מה זה טרנסיסטור, מה זה התפרקות של מטען חשמלי וכו'. אני לא מחפש ספר שמסביר את זה אך ורק באופן מאד-מדויק ומפורט כמו לתלמידי פיזיקה אלא ספר אלמנטארי שנותן רקע ראשוני ותמציתי לציבור מתעניינים כללי על חשמל, אם כי אני מאמין שספר שמיועד לתלמידי חטיבה או לכיתה י' יכול להתאים לי גם כן לכן אני לא רוצה לפרט מעבר למה שפירטתי כעת ופשוט מבקש המלצות, אני כבר אבדוק הכל וארכוש מה שייראה לי הכי מתאים לצורך הספציפי שלי. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 18:25, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

אם אתה מסתדר עם אנגלית, אני חושב שהפדף הזה יתאים לך. תוכל לדלג על החלקים שהוא מסביר מעגלים שלא מעניינים אותך. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:38, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

אכן, אני דובר אנגלית, אבל אני חושב שספר זה אינו מתאים לי לפחות כעת כי אני מחפש משהו הרבה יותר אלמנטארי ופחות "דחוס" מבחינת סימון מקוצר ושמכיל פחות משוואות מתחום הפיזיקה עימן כלל אין לי הכרות. במילים אחרות, ספר שעושה מבוא גרידא לתחום החשמל בצורה יותר פשטנית. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 01:06, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

את הפיזיקה הבסיסית שלי למדתי מספריו של יורם אשל, וכן מסידרת ספרים של האוניברסיטה הפתוחה שהייתה בספריה.

gTLD

האם יכול להיות דף בית ל- gTLD? לרוב שמנסים להיכנס לכזה (לדוגמא, tk/, נדרש הלוכסן כדי למנוע מהדפדפן לחשוב שזה חיפוש) מתקבלת שגיאה של ניתוב ע"י שרתי DNS (לעומת זאת, את הדומיין www.tk הם דווקא כן רשמו). עבור חלק, שבהם יש נקודה כמו co.nr זה דווקא כן עובד, אך מבוצע redirect לאתר אחר. גם בבדיקה של WHOIS על TLD, אם הוא לא חלק מתכנית ה new gTLDs, הבקשה נכשלת. (¯`gal´¯) - שיחה 17:13, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

לא רק שאיני יודע את התשובה, אפילו השאלה נשגבת מבינתי... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:22, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

בחר לך שפה כלשהי מ-47 שפות (חוץ מעברית) ותרגם לכולם... וראה סיומת אינטרנט#סיומות גנריות. 18:59, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

ממש לא הבנתי מה ניסית להגיד פה. אני יודע מה המשמעות של gTLD. בסיומות החדשות שנוספו קיים אתר בית, לרוב כדי לאפשר רישום דומיין (NIC). רישום הדומיינים אצלם אמור לעבוד כמו רישום של subdomain. קיימים גם ארגונים שרשמו gTLD לשימוש פרטי, ללא אפשרות רישום (כמו גוגל). (¯`gal´¯) - שיחה 20:40, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

שים לב להזחה שלי ולמי הגבתי. חזרתי • ∞ • שיחה 22:48, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

לקנות מחשב בפולין

האם זה יוצא יותר זול לקנות מחשב לפ-טופ בפולין (בהנחה שגם ככה טסים, אז הכרטיס לא נכלל במחיר)? 213.55.184.141 17:23, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

בכל מקרה תוסיף 170 ש"ח לחריטה. חזרתי • ∞ • שיחה 19:06, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

חריטה? לא הבנתי

אתה לא מקליד בעברית? חזרתי • ∞ • שיחה 22:46, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

יש מדבקות למקלדת בכמה פרוטות. הן אמורות להחזיק חודשים ארוכים, ואם הן בלות - אפשר לקנות חדשות. יותר זול מחריטה. יש נקודה אחרת שכדאי לשקלל, אם מדובר בחברה אמינה. חתול בשק יכול לעלות יקר. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 00:26, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

חריטה על המקלדת מיותר עבורי, אני זוכר את המקלדת העברית. ולגבי חברה מוכרת: כיום כמעט כל השוק בעולם הוא אותם החברות. עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלה. 213.55.184.141 00:55, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

זה לא רק החברה עצמה, אלא גם מי שמוכר לך אותו. אם אתה קונה מחשב חדש, אתה לא רוצה לגלות שבעצם הוא לא ממש חדש, או שיש בו ליקויים שקשה לעמוד עליהם מיד ברכישה. לעניין השאלה עצמה, בדרך כלל ארצות נחשלות או שהמחיה שם זולה, גם המחשבים שם זולים יותר. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 05:45, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

LARP ואומנויות לחימה.

שאלה לי אליכם: מה מפריד בין כמה ילדים מרביצים אחד לשני עם מקלות\חרבות עץ לבין אומנויות לחימה כמו אייקידו או קונג-פו? ואם אני אצור אומנות לחימה משל עצמי, האם פשוט יצחקו עלי באינטרנט? כי אם לוקחים כל אומנות לחימה (שכוללת נשקים), ומורידים ממנה את הטקסיות, נשאר פשוט סתם זוג אנשים שמרביצים אחד לשני עם מקלות. אני שואל את השאלה הזו בגלל סיבה אישית: עד כיתה ד' הייתי בחוג מבוכים ודרקונים. הרבה ילדים שם היו היפר-אקטיביים, אז יצרנו לעצמנו חרבות מספוג, והמדריך (עומרי היה שמו, אם אינני טועה) לימד אותנו צורות לחימה ללחימה אחד על אחד. במקרה נזכרתי בזה, ומסתבר שאני זוכר את רוב המהלכים, ושאפשר לבצע אותם גם עם מקל הליכה או מקל במבוק, והם די מקצועיים (יש אפילו מהלכים שבהם אתה פורק מנשקך את היריב או לוקח לו את החרב, יש הפלות, שיסופים...) אני רוצה להעלות מדריך שכזה לאינטרנט, וללמד את החברים שלי את זה. אני רוצה לדעת אם ייקחו אותי ברצינות. נקודות בונוס למישהו שייתן לי רעיון לשם שלא קשור ליפנית ולא כולל את המילה ג'י טסו.

ע"ע לארפ, קרב פנים אל פנים (שיטה) וכן תבנית:אמנויות לחימה. בין הקריטריונים לחשיבות אנציקלופדית של אמנות לחימה: מספר ופופולריות של מועדונים, מדריכים מוכרים ע"י איגודים לאומיים ובינלאומיים של אמנויות לחימה, מוסדות, טורנירים ומפגשים לאומיים ובינלאומיים, חשיבות הסטורית, ספרים ומקורות הסטוריים.
באופן כללי, יש אכן לא מעט דברים שהם אוניברסלים לכל שיטה שבה "זוג אנשים מרביצים אחד לשני עם מקלות", אבל יש גם שיקולים טכנים חשובים. במקרה של לארפ, כלי הנשק קלים מאוד לטובת בטיחות ולכן טכניקות לארפ רבות לא תהיינה יעילות בקרב אמיתי. מקל קפא"פ אמיתי הוא חזק וכבד משמעותית מחרב ספוג או ממקל של מטאטא, לא ניתן לנופף בו באותה קלילות, ובשימוש אפקטיבי הוא מסוגל להרוג. אותן הסתייגויות נכונות גם לסיוף אולימפי, אגב, ובגלל זה הוא ספורט ולא אמנות לחימה. H. sapiens - שיחה 20:53, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

ובאותו עניין (אבל לא בתשובה לשאלה) - יש לי הרגשה שיש מקום לשיפור בערך אמנות לחימה. לדוגמה, ר' כאן. Tzafrir - שיחה 21:54, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

אבל הוספתי מלא מהלכים משל עצמי... והנה מגיע פרדוקס ספינת תסאוס. פלוס המהלכים מבוצעים עם מקל במבוק כבד עכשיו, והם עובדים די טוב.

זיהוי מין

החרק המדובר

אוקיי, אני מקווה שזו לא מכה קשה מדי, אך אני ממש אשמח לזיהוי חרק שצילמתי לפני די הרבה זמן (בערך 4 שנים), על החומה הגדולה של סין, קרוב לבייג'ינג. תומר - השאר הודעה אחריי הביפ... 00:29, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

CLOWN STINK BUG

147.235.8.61 03:53, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה רבה! תומר - השאר הודעה אחריי הביפ... 04:57, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

המתת בעלי חיים

מדוע אנשים (מודרניים) נרתעים מהמתת בעלי חיים? האדם הוא טורף (יש לנו שיניים של טורף ואנחנו שייכים לאותה המשפחה כמו השימפנזים). אז למה זה מעורר רגש שלילי? שואל השאלות - שיחה 18:01, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

(נ.ב. מכיר בחורה שגדלה בכפר גרמני שיודעת לשחוט עופות. היא אומרת שזה סתם עניין של הרגל)

אני מניח שהסיבה לכך היא התהליכים הקשורים בהפיכת פרה רועה באחו לסטייק מדמם ועסיסי על הצלחת. ראה את הסרטון הזה, לדעתי אומר הכול, וזה יותר חזק. חזרתי • ∞ • שיחה 18:27, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

לדעתי זה אינו רלבנטי. בעבר רוב בני האדם עסקו בטבח בהמות ועופות, ואף על פי כן לא נרתעו. הגישה הרחמנית כלפי בעלי החיים היא חדשה למדי. אפילו ביהדות, על אף צער בעלי חיים נכלל טבח בהמות כמובן מאליו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:27, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

מסכים שזה לא רלוונטי, וגם מסכים שיש שינוי בעניין הזה. רק מעיר שיש מקורות ביהדות שמצביעים על האכזריות שבהריגת בעלי חיים לצורך אכילה, גם אם לא אוסרים אותה. משה פרידמן - שיחה 19:54, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

אם כך אולי תוסיף לערך צער בעלי חיים בפרק היהדות התייחסות לכך, ואם אפשר מקור? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:00, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

אין צורך, כבר ביצעתי _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:15, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

אתה זריז... אגב, יש עוד בערך אכילת בשר ביהדות. משה פרידמן - שיחה 20:30, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

השאלה הזו עמוקה למדי. הצעה אחת לפתרון העלה סטיבן פינקר בספרו The Better Angels of Our Nature. לשיטתו יכולת האמפתיה הבסיסית מקורה בפסיכולוגיה אבולוציונית מפני שהיא משפרת את יחס האדם לסביבתו האנושית הקרובה. במאות האחרונות החל תהליך של הרחבת מעגלי האמפתיה, שמקורו (בין השאר) בצורך להבין ולהזדהות עם יותר ויותר שותפים לסחר וליחסי גומלין. מאחר ותהליך זה אינו מנוהל רציונלית, אין הוא עוצר בתכלית קיומו והוא ממשיך וכולל מעגלים רחבים והולכים.

בנוסף לכך, על פי פרויד ונורברט אליאס לבני האדם יכולת להטמיע "טבע שני" בתקופה קריטית בילדותם. ערכים שהוטמעו בתקופה זו הופכים למניעים רגשיים רבי עוצמה.

השילוב של אלה - הרחבת מעגלי האמפתיה והיכולת להטמיע טבע שני - הם שהביאו למצב הנוכחי, בו רבים מבני האדם מזדהים עם חיות, מרחמים על חיות וכך הלאה, וצפוי שהתהליך ימשיך ויתעצם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:50, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא יודע אם אפשר לשים את הכל ב"סל" אחד, אבל לפחות לגבי, שאינני עוסק בהריגת בעלי חיים למטרות אכילה, אני לא מרגיש שזה מגיע ממקום של אמפתיה. אני מתקשה מאוד בהריגה של בעלי חיים גם בשעת הצורך, כגון יתושים שמציקים לי, והתחושה היא יותר של גועל נוראי מאשר של אמפטיה. להרוג מקק, למשל, יכול לגרום לי לתחושת בחילה קשה רק מעצם המחשבה. גם לראות מישהו אחר עושה את זה מעלה בי בתחושת גועל. משה פרידמן - שיחה 19:54, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

זה מעניין. האם לדעתך מושג הגועל עבר שינוי הדרגתי במאות האחרונות כך שזה מסביר את התפשטות ההסתייגות כלפי הרג בעלי חיים? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:06, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

דעתי לחלוטין לא רלוונטית. אם הייתי צריך לנחש הייתי הולך יותר לכיוון האבולוציוני. נראה לי ג'וקים מתים, ובכלל גופות של בעלי חיים, זה לא סביבה בריאה לבני אדם. מאידך, אנחנו אוכלים בעלי חיים, אז אולי הניחוש שלי לא שווה הרבה. משה פרידמן - שיחה 20:25, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

ומה לגבי הריגה המונית של מיקרובים באמצעות תרופות? זה לא מעורר גועל? ומה לגבי חיסול המוני של אוכלוסיות חרקים באמצעות ריסוס ממטוסים, כדי שיהיה די לחם לכל בני האדם? בברכה. ליש - שיחה 22:18, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

לא מבין את השאלה בכלל. איך ניתן להיגעל ממשהו שאינני רואה? גם חיסול המוני של אוכלוסיית בני אדם לא מעורר בי גועל, אם אינני רואה אותו. משה פרידמן - שיחה 22:37, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

אם כך, אינך נגעל מההמתה, אלא מהמראות של ההמתה וזה הבדל יסודי. בברכה. ליש - שיחה 00:44, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

הבדל יסודי ממה? אני חושב שהדברים שלי למעלה מובנים. משה פרידמן - שיחה 02:42, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

גודל זיכרון

ממה שלמדתי ניתן לבנות רק זיכרונות בגדלים שהם חזקות של 2, אך לאחרונה ראיתי שגם קיימים זיכרונות בגדלים של 12. איך זה אפשרי? (¯`gal´¯) - שיחה 20:15, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

למה גודל שאינו חזקה של 2 אינו אפשרי? Tzafrir - שיחה 21:19, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

עבר קצת זמן, אז אני לא זוכר במדויק מה למדתי, אבל זה בגלל כתובות הזיכרון האפשריות. הכתובת היא בבסיס 2. כל סיבית שתוסיף היא חזקה נוספת של 2. (¯`gal´¯) - שיחה 22:27, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

אפשר גם לחשוב על זה באופן קומבינטורי, עבור כל סיבית יש 2 אפשרויות - 0 או 1, לכן אם יש נניח X סיביות, כמות האפשרויות היא 2 בחזקת X. (¯`gal´¯) - שיחה 22:29, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

לפי הנימוק הזה ניתן לבנות רק רחובות שמספר הבניינים בהם הוא חזקה של 10. עוזי ו. - שיחה 15:28, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

לצורך האנלוגיה שעשית, אם אתה רוצה לאחסן כתובות של רחובות ומספרי בניינים במחשב, צריך להקצות גודל תא זיכרון עבור המספר המקסימלי של בניינים שיכולים להתקיים ברחוב. חלק יכולים להיות ריקים (null), אבל עדיין תצטרך להקצות תא זיכרון, שערכו המקסימלי חזקה של 2 (ולא 10), כלומר תצטרך לעגל כלפי מעלה ולהקצות יותר ממה שצריך בפועל. את הטיעון שלך לגבי המצב במציאות לא הבנתי כ"כ. (¯`gal´¯) - שיחה 18:03, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא מבין... מה מונע ממני עקרונית ליצור שבב זיכרון בגודל שרירותי כרצוני, נניח 2798074381 ביטים בדיוק? כל תא יהיה בגודל ביט אחד, ותהיה לו כתובת: מ-0 עד 2798074380. כל ניסיון לפנות לכתובת גבוהה יותר יגרור שיגור מיידי של טיל בעל ראש נפץ גרעיני מצפון קוריאה לעבר העבריין. פרינציפ - שיחה 17:46, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

מה ימנע מלגשת? כל התקשורת היא בעזרת העברת פולסים חשמליים (סיביות). עדיין ייצוג הכתובות הוא באמצעות סיביות, לכן הכתובות נעות בחזקות של 2. נניח, מכיר את הבעיה שיש במעבדי 32 ביט? לא ניתן להשתמש ביותר מ 4GB RAM, כי האוגרים הם בגודל 32 ביט, ולכן ניתן להגיע רק ל 4G כתובות בזיכרון. את הנושא הזה למדתי בקורס ארכיטקטורת מחשבים (למדתי זאת ברמה הלוגית, לא במימוש באמצעות רכיבים אלקטרונים, כי זה לא רלוונטי למה שאני לומד). אולי מערכת ההפעלה יכולה למנוע זאת - באופן כללי מערכת הפעלה יכולה לסנן הוראות מעבד מסוימות. אולי באמצעות שימוש בשני סלוטים ושתי יחידות זיכרון - 8 ו 4. אך המטרה של הדיון הזה היא לא למה זה לא אפשרי אלא איך זה כן אפשרי, כי זה נעשה. (¯`gal´¯) - שיחה 19:50, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

ימנע או לא ימנע, אין בזה עניין מיוחד. אין כלום מ-2798074381 ועד החזקה הקרובה של 2, וגם לא אחרי זה. פרינציפ - שיחה 20:48, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

מצטער, לא הבנתי מה הכוונה שלך פה. אם תרצה לדעת כמה סיביות נדרשות כדי לשמור את המספר הזה, כל שעלייך לעשות זה למצוא את הייצוג הבינארי שלו (בתהליך ידני, או עם מחשבון שלמעשה יבצע אותו אלגוריתם) ותקבל מספר כלשהו. כמות הספרות בו הוא כמות הסיביות הנדרשות והמספר הכי גדול (כל הסיביות הן 1) וגם כמות האפשרויות לייצוג הוא 2 בחזקת המספר שקיבלת. בדוגמא שנתת נדרשות 32 סיביות לייצוג הבינארי. המספר $2^{32}$ אכן מאוד רחוק מהמספר הנתון, אך לא נדרשת עבודת חישוב מורכבת כדי למצוא את החזקה הקרובה. גם באופן מתמטי אפשר לעשות זאת באמצעות מציאת הייצוג של המספר כמכפלת חזקות ראשוניים. $2^{2}\cdot 3^{1}\cdot 5^{1}\cdot 46634573^{1}\leqslant 2^{2}\cdot 4\cdot 8\cdot 46634574\leqslant 2^{2}\cdot 2^{2}\cdot 2^{3}\cdot 2^{26}=2^{(2+2+3+26)}=2^{33}$. (¯`gal´¯) - שיחה 00:19, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

התכוונתי שאין כלום מהכתובת 2798074381 ועד הכתובת 4294967295. לא אפס אלא כלום. לא יהיה כלום כי אין כלום. לא קיימים תאי זיכרון בטווח הכתובות הזה, וגם לא מ-4294967296 והלאה עד אינסוף. אין טעם לגשת לזיכרון שלא קיים, גם אם טכנית אפשר כביכול למען אותו כי אוגר הכתובת הוא בגודל 32 סיביות. אני יכול גם לכתוב על מעטפה: "פונדק הקלחת הרותחת, סמטת דיאגון 18, לונדון", אבל ספק אם המכתב יגיע ליעדו (ולא בגלל שהמיקוד חסר). פרינציפ - שיחה 00:50, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

איך המחשב "יודע" שהכתובות לא קיימות, כי מבחינת החומרה אם הכתובת קיימת כך גם תא הזיכרון? כך יכול להיווצר מצב שבו מנסים להקצות מקום, נניח לתהליך חדש שמתחיל בכתובות קיימות, אך שלא קיימים בהם באמת תאי זיכרון. מערכת ההפעלה, לוח האם או כל רכיב תוכנה או חומרה לא מסוגלים לדעת שקיימים רק חלק מתאי הזיכרון עבור מתחם הכתובות, כי אין ממש פידבק מיחידת הזיכרון על הצלחת הפעולה. (¯`gal´¯) - שיחה 16:36, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

לגבי "הטענה הקומבינטורית", אני חושב שחל כאן בלבול בין כמות זיכרון לבין מספר הערכים המקסימלי שכמות כזו יכולה לייצג בשיטת ייצוג אחידה. קח לדוגמה נפח זיכרון של 32 ביט. הוא בגודל 32 ביט. לא יותר, לא פחות. אבל מספר הערכים שכמות כזו יכולה לייצג (כאמור, באותה שיטת ייצוג) הוא 2³², מהסיבה שציינת. אבל זה לא אומר משהו עקרוני על גודל הזיכרון. אין מניעה עקרונית לייצר גם יחידת זיכרון בעלת 31 או 33 ביט. יש מניעה פרקטית, מכוון שבארכיטקטורות מעבדים לרוב קיימות מגבלות טכניות בנוגע לגישה לזיכרון. המשמעות של זה בדרך כלל תהיה שהאילוץ עבור גודל הזיכרון יהיה בכפולות של מילה. לאו דווקא חזקה של 2. R.G. - שיחה 03:00, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

דיברתי שם על כמות האפשרויות לערכים, של תא שיכיל כתובת בזיכרון. תוכל לפרט יותר על המימוש? גם גודל המילה תלוי במעבד. גודל המילה גם הוא לרוב בחזקות של 2. בית (8 סיביות), 2 בתים, 4... אתה מבין בנושא? איך ניתן לבנות זיכרון בגודל 12GB? (¯`gal´¯) - שיחה 22:10, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

אני מניח שהשאלה היא (מלכתחילה) פרקטית ולא מהותית. זכרון של 32GB אפשר לממש על-ידי התייחסות למלה בת 32 ביט כאילו היא כתובת לבית בזכרון. לעומת זאת זכרון של 24GB אי אפשר לממש כך: צריך לבדוק קודם כל שהכתובת "חוקית"; במקרה זה, לבדוק שזוג הסיביות העליונות בכתובת אינו 11. מכיוון שמימוש תנאים בחומרה פוגע בביצועים, מן הסתם מממשים במקרה זה שני מנגנוני כתובות מקבילים, אחד שניגש ל-16GB והאחר שניגש ל-8GB. עוזי ו. - שיחה 00:17, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

איך מנגנון כזה עובד? יש שתי יחידות זיכרון נפרדות? (¯`gal´¯) - שיחה 20:16, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

יש לי מחשב עם חומרה שיודעת לעבוד עם כתובות של 64 סיביות. במחשב שלי מותקנים כרגע רק 8GB זכרון (כלומר: רק טווח של 33 סיביות). אבל אפשר להתקין אצלו רכיב זכרון של 16GB (כלומר: טווח של 34 סיביות). מה קורה אם המחשב שלי מנסה לגשת לכתובת מחוץ לאותו הטווח? זו אינה פעולה חוקית והתוצאה שלה לא מוגדרת. המערכת בנויה כדי שזה לא יקרה (אני מתייחס כרגע לרמה הכללית. המימוש מסובך בהרבה מההסבר הפשטני הזה). כחלק מבניית מערכת מחשב, צריכים לדעת אילו רכיבי זכרון יש בה ובאיזה טווח כתובות כל אחד מהם נמצא. Tzafrir - שיחה 23:32, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

גרמני ארי - בלונדיני עם עניים כחולות

ממה שאני רואה ואני מכיר כמה גרמנים: יש להם שיער שחור, חום, וג'ינג'י. העניים חומות או אפורות. פעם אחת ראיתי בחורה עם עיניים כחולות באמת.

אז האם זה מיתוס נאצי שגרמנים הם כחולי עניים עם שיער בלונדיני? 213.55.176.133 20:19, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

שמועה ששמעתי היא שאחוז כהי השיער בסקסוניה על מ 10% ל 50% אחרי הכיבוש הסובייטי. את הסיבה תבין לבד, אך אינני יודע אם זה נכון _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:35, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

לרוב הגרמנים האתניים שראיתי עיניים כחולות כאשר עיניים חומות וירוקות היו מאד נדירות בקרבם, עם זאת רק לבודדים מהם היה שיער בלודיני, ככה שזה מיתוס לפחות כלפיי הגרמנים בגרמניה של ימינו.

גם לכיבוש האמריקאי הייתה השפעה... היטלר עצמו לא היה בלונדיני, אך שאף לריבוי מספר הגרמנים הבלונדינים עם עיניים כחולות. בברכה. ליש - שיחה 22:11, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

הקטע עם הרוסים קצת מפתיע. הם לא בדיוק שחורי שיער לרוב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:52, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

בקרבות השתתפו חיילים רבים ממזרח אסיה והקווקז, שהיו שחורי שיער. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:58, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

טענה זו לא סבירה בעיני כי שיעור בני אסיה וקווקז בברית המועצות איננו גבוה. לא צריך ללכת עד הכיבוש הסובייטי. גרמניה היא לא ארץ סגורה. היו ביקורים הדדים של בני לאומים רבים ואף כיבושים הרבה לפני מלחמת העולם השנייה. גילגמש • שיחה 07:29, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

צלב ברזל- סמל גזעני או לא?

שמתי לב שהרבה פעמים בהופעות באירופה משתמשים בצלב הברזל הגרמני (סמלי דמוי צלב שבהו הצלעות מעוגלות) כקישוט. האם זה נחשב משהו גזעני/נאצי? 213.55.211.112 11:34, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

באופן עקרוני התשובה שלילית, אך צלבי הברזל של מלחמת העולם השנייה, למרות שהוענקו על הצטיינות בצבא (ולא על נאציזם/גזענות) אסורים בגרמניה, למיטב ידיעתי עד עצם היום הזה. צלבי ברזל מזמנים אחרים מותרים. אילן שמעוני מחוץ לחשבון

לא... הסווסטיקה (צלב הקרס) הוא בכלל סמל הינדי ובודהיסטי המסמל מזל טוב ובשורות טובות. אין לי מושג איך המפלגה הנאצית הפכה אותו לסמלה. --Hod246 - שיחה 10:10, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

איתור פסק דין

איך ניתן למצוא פסק דין של משפט שהסתיים לאחרונה? Nirvadel - שיחה 13:56, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

אם אתה יודע את הפרטים שלו והוא לא בבית המשפט העליון אפשר לחפש באתר של נט המשפט, לפי מספר התיק או באמצעות איתור החלטות לפי תאריך או פרמטרים. רק חלק מההחלטות באתר חשופות לכל הציבור. אם זה בבית המשפט העליון אפשר לנסות לחפש אותו באתר של הרשות השופטת. אפשר לנסות לחפש גם באמצעות מאגרי המידע המשפטיים, אך זה כמובן בתשלום. אם אתה יודע באיזה בית משפט זה ניתן, אפשר גם לפנות למזכירות ולבקש לעיין בפסק הדין. אמיר מלכי-אור - שיחה 15:24, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

בקשה לשידור חוזר של סידרה ישנה

--212.143.47.164 15:08, 10 באוקטובר 2017 (IDT)בשנת 1981 יצאה סידרת מופת ששודרה גם אצלכם בשם "עלילות הפשע המאורגן" ובאנגלית THE GANGSTER CHRONICLES" .אנשים רבים מחפשים את הסדרה באינטרנט, אך בגלל שאינם זוכרים את השם באנגלית הם לא ימצאו אותה. אני חושב שאם תשדרו את הסידרה שוב יעלה לכם רייטינג הצפיה. הסידרה דומה לסידרה הסופרנוס. בתודה על הקדשת הזמן לקריאת בקשתי זו. בברכה מיקי קציר יד מרדכי 058-4919420 kmiki@y-m.co.il

מיקי, לצערי איננו אתר שמשדר סדרות, אלא אנציקלופדיה. בברכה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:18, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

שלום, הגעת לויקיפדיה, אנא פנה לגורם ששידר את הסדרה. Nirvadel - שיחה

ציטוט של ניצול שואה

אני זוכר שפעם קראתי על אדם שעבר את השואה, וסיפר שמה שחיזק אותו היה שבכל פעם הוא היה נזכר שאיזשהו רב מפורסם שהוא למד אצלו בילדות היה אומר לו ביידיש משהו כמו "ילדים יקרים, זיכרו תמיד שאין דבר חשוב יותר מאשר לשמח עוד יהודי", ובכל פעם שהוא היה נזכר בזה הוא היה מיד מנסה לשמח עוד יהודים במהלך השואה וזה נתן לו כוח לשרוד.

ניסיתי לחפש את המקור/ לינק באינטרנט לסיפור הזה ולא הצלחתי למצוא אותו. (ניסיתי גם ביידיש, אבל זה גם לא הצליח לי).

אני מאוד אשמח אם מישהו יוכל לשלוח לי מקור/לינק באינטרנט. :) עברית - שיחה 15:34, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

הסיפור מוכר לי כמצוטט מפיו של ר' שלמה קרליבך, על מנקה רחובות חסיד פיאסצנה. באינטרנט מצאתי את זה, ואת זה, ואת זה, ובגירסה מצולמת.

למה בקטריות מזדקנות?

מה הסיבה לכך שבקטריה מזדקנת? שואל השאלות - שיחה 13:14, 11 באוקטובר 2017 (IDT)

הן לא. בלי מחלה, חום קיצוני, מחסור בנוטריאנטים או טריפה הן ממשיכות להתקיים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:55, 11 באוקטובר 2017 (IDT)

Can someone help me?

Excuse me for writing English. I was last year at the Hackathon in Jerusalem. There I bought a shower, which I like very much. Here is the link to a photo. There is a similar product in the US but this is not as good as that from Israel, the Israeli is much more intense. I can not find an Internet shop anywhere. Can someone buy a few bottles and send me to Germany? I would of course pay the products and costs for the package before. - Ralf Roletschek - שיחה 00:04, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

[1], [2]. חזרתי • ∞ • שיחה 00:18, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

This no works. They send no to Germany. --Ralf Roletschek - שיחה 01:02, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

.Maybe if you call them they'll agree, in a certain amount. חזרתי • ∞ • שיחה 01:13, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

at the first link I chose 6 bottles. The form requires a city in Israel and does not accept my telephone number. The second link requires a social insurance number. - Ralf Roletschek - שיחה 01:18, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

.I meant that you will call them on the phone חזרתי • ∞ • שיחה 01:25, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

Or you can ask tham by mail: support@medi-link.co.il . This Thursday is a holiday. חזרתי • ∞ • שיחה 01:42, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

Thank myou, i have write a Mail. --Ralf Roletschek - שיחה 01:51, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

Good luck, and see here. חזרתי • ∞ • שיחה 01:58, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

Hmmm the answer was: we do not send to Germany. -Ralf Roletschek - שיחה 09:50, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

Sorry... חזרתי • ∞ • שיחה 16:11, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

Ralf Roletschek you can get it on amazon search "Pinuk Lavender Vanilla" 00:26, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

שם מדעי

השם המדעי של מינים רבים כאן הוא בעצם שם של תת-מינים ולא של המינים עצמם, או לפחות ממה שהבנתי כשחיפשתי במקורות אחרים, לדוגמה: לבנין הצנון, ששמו המדעי כאן הוא: Pieris rapae leucosoma, למה הכוונה? האם הכוונה לתת-המין הנפוץ בארץ או לשם המין עצמו?
אני מודע לכך שיש כאן גם שמות של תת-מינים שונים של אותו המין כמו כחליל הניקול וכחליל קלאופטרה, אך מאוד מוזר לי שקיימים כאן שמות רבים כל כך דווקא של תת-מינים. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 06:54, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

לגבי המניעים לציון תת-המין צריך לשאול את עורך הפורטל, אבל בכל מקרה ציון תת-המין לא מפריע לציון המין (והסוג). המילה הראשונה בשם המדעי (שפותחת באות גדולה) תמיד מציינת את הסוג, המילה השנייה תמיד מציינת את המין, והשלישית (אם ישנה) את תת-המין, כלומר אם תת-מינים לא מעניינים אותך מסיבה כלשהי אתה יכול פשוט להתעלם מן המילה השלישית. ייתכן שזה היה שיקול של העורך שאם לא יועיל אז גם לא יזיק. H. sapiens - שיחה 10:44, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

כמובן, אך הבעיה היא השם העברי שקשור לתת-המין, לדוגמה כחליל קלאופטרה, זה השם העברי ספציפית של תת-המין, אך מה עם השמות האחרים? איך אני יודע אם הם שמות המין או שמות התת-מין? Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 19:52, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אין תמיד התאמה חד-חד ערכית בין השם המדעי הלטיני לשם המדעי בעברית. למשל: השם המדעי בלטינית מתעדכן (למשל: פיצול סוג לשני סוגים) ואילו בעברית הוא נשאר אותו דבר. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:01, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

בניגוד לשם המדעי, אין שום חובה על השם העברי להתאים לשיטה טקסונומית כלשהי. אמנם זואולוגים ישראלים שיש להם פריבילגיה לבחור שמות עבריים לפעמים משתדלים, לא תמיד בהצלחה, שהם ישקפו את צורת השם המדעי הכפול (לדוגמה Ciconia ciconia = חסידה לבנה, Ciconia nigra = חסידה שחורה). לכן לא ניתן בעצם לדעת לפי השם העברי אם מדובר בסוג, במין, בתת-מין או בכל טקסון אחר. בשביל זה המציאו את השם המדעי. H. sapiens - שיחה 17:15, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

מדע ואמונה

למה אנשים מותחים קו בין מדע ואמונה? אני יהודי חילוני, שמאמין במדע ובתנ"ך באותו הזמן. עובדה שכמו שהיהדות למשל בנויה על 13 עיקרים, גם ענפים שונים של המדע בנויים על עקרונות שהמדען מאמין בהם (חוקי ניוטון בפיזיקה, או חוקי ההתרכבות בכימיה) ויש תאוריות מדעיות או אסכולות מדעיות שלא מאמינות בעקרונות האלו (תאוריית הפלוגיסטון, הרכב החומר על פי אריסטו...), והן כמו דתות שסותרות אחת את השנייה. ההבדל בין דת למדע הוא שמדע הוא יותר פיזי: אתה משתמש בו כדי למצוא מידע ולהסביר את העולם שסביבך. זה לא כל כך שונה מדת, שמעלה תאוריה על איך העולם נברא, למה יש דברים כלשהם בעולם וכו'. דת פשוט מחייבת אותנו לאבד חלק מן החופש שלנו (כסף, זמן תפילה...) תמורת הארה או משהו כזה. מדע לא. אבל גם מדע מונע ע"י אמונה, ולא 100% על ידי לוגיקה. גם הלוגיקה (תורת ההיגיון) אתה עדיין יוצא מנקודת הנחה שיש עיקרו כלשהו שהוא נכון. מישהו יכול לענות לי על זה? אולי לפחות להביא רעיון משל עצמו? ואל תאמרו לי שהאסכולות המדעיות היום הן 100% נכונות. יכול להיות שנגלה בעתיד שטעינו כל הזמן הזה. --Hod246 - שיחה 12:09, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אתה מעיד על עצמך שאתה יהודי חילוני, אך כתיבתך מעידה עליך שאתה אדם דתי, שאין לו הכרה של הציבור החילוני ובעיקר אינו יודע מה זה מדע. המדע אינו מתבסס על אמונה, אלא על הנחות שהוכחו אמפירית וכל אחד יכול לבדוק אותן. בברכה. ליש - שיחה 13:15, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

ודאי שמדע מתבסס על אמונה. ללא האקסיומות האריסטוטליות אין מדע, והן אינן ניתנות להוכחה, קרי - אמונה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:19, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

דם רע זרם בין מדע לאמונה החל מימי קדם. אנכסוגרס נשפט למוות (עונש שהומתק לגלות) מפני שטען שהשמש והירח אינם אלים אלא כדורים ענקיים ולוהטים. בהמשך מסורת הידע של הכנסיה שללה את המחקר האמפירי. אין פלא שהחל ממהפכת הידע רוב הניצבים בחזית שללו את האמונה,מה שהביא אותם לעתים תכופות להנחות שגויות - כמו אינסופיות היקום בזמן והמרחב, תוך התעלמות מפרדוקס אולברס. קו הגבול שתיארת הוא, לדעתי, עניין תרבותי ואנושי, ולא חייב להתקיים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:22, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: טעות בידך אילן, האקסיומות ניתנות להפרכה וכל אקסיומה שתופרך תאבד את תקפותה. היו כבר לא מעט אקסיומות שהופרכו, כדור הארץ כמרכז היקום, הצורה השטוחה של כדור הארץ, אי נגישותם של גרמי השמים ועוד. תשאיר את האמונה לדת, שם מקומה. בברכה. ליש - שיחה 13:26, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

הטעות אינה שלי. אין לך שום דרך להוכיח וגם לא להפריך את ההנחות האריסטוטליות, וכך גם כל אדם אחר - ובלעדיהן אין מדע. נראה שתפיסת העולם שלך בנושא שגויה. בבקשה אל תעלב... חג שמח! _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:09, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אפרט את האקסיומות האריסטוטליות, כפי שלימדוני: 1. קיימת מציאות אובייקטיבית. 2. זו המציאות שנקלטת בחושים. 3. מציאות זו כפופה לחוקים, הקרויים חוקי טבע. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:12, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אילן, בוא נדון לגופו של עניין ולא לגופם של המתדיינים. לעצם העניין, אתה מציג אקסיומות בפילוסופיה ולא במדע (ראה את המובן הצר). אני ממליץ לקרוא את השיטה המדעית ואת הערך אקסיומה - חלו כמה התפתחויות מאז אריסטו. בברכה. ליש - שיחה 16:16, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

הדיון כולו הוא על שאלה פילוסופית טהורה. הרי ברגע שהאקסיומות האריסטוטליות מקובלות, המדע אפשרי ונחשב למתאר נאמן של המציאות. אלא שאין שום אבחנה בין ההנחות הבסיסיות של מאמין בדת. את ההנחות הבסיסיות לא ניתן לבדוק. לא ניתן להוכיח שיש או אין אלוהים, לא ניתן להוכיח או להפיך את ההנחות האריסטוטליות אין מדע ללא ההנחות האריסטוטליות, ואין זה רלבנטי שהן עתיקות יומין. המדע התקדם, אבל הבסיס הדוגמטי שלו נשאר אותו בסיס מאז אריסטו. זו אינה טענה שלי - שמעתי זאת בהרצאה אוניברסיטאית על הפילוסופ]יה של המדע לפני שלושים שנה כמעט. התקדמות המדע לא מעידה דבר בנושא, ואני יכול להציע לך כמה ניסויים מחשבתיים שיוכיחו זאת: א. החיים הם חלום. אין אפשרות לצאת מהחלום הזה ולהחשף למציאות האמיתית, ששונה לגמרי ממציאות החלום. ב. אנו חיים בסימולציה (סטייל המאטריקס, אם ראית) ואין קשר בין חוקי הסימולציה לבין חוקי המציאות האמיתית, בה הסימולציה מתבצעת. ג. משל המערה של אפלטון. אני חושב שדי באלו. ברגע שדנים במהות של המציאות, מגלים שתפיסת העולם המדעית חייבת להישען על בסיס לא ניתן להוכיח אותו, והוא אמונה גרידא. זה לא אומר שיש לזנוח את המדע חס וחלילה - הרי גם אם אנו, למשל, חיים בסימולציה עדיין אלו הם חיינו והמדע הוא הדרך הטובה ביותר לשפר אותם. אבל זה בהחלט מלמד צניעות מול מאמינים למינהם, ופוסל את הזלזול והלעג שמפגינים אנשים שמדברים על "החבר הדמיוני" של דתיים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:40, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

לדאבוני הדיון מתרחב ופונה לכיוונים שונים ומשונים (חבר דמיוני...) ואני לא מוכן ללכת בעקבותיו. אני גם לא מוכן להתמקד בהנחות האריסטוטליות ורק אציין שהמציאות של אריסטו הוגבלה לקליטה בחושים והיום היא נקלטת גם באמצעות מכשירים, שאריסטו אפילו לא חלום עליהם. מאז הגה קרל פופר את עקרון ההפרכה הוא משמש כמבחן המבדיל בין אמונות ובין מדע - נכון, זה קרה אחרי אריסטו, אריסטו לא שמע על כך. בברכה. ליש - שיחה 06:56, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

אילן, לתשומת ליבך - https://www.sciencealert.com/quantum-complexity-rules-out-our-universe-as-a-computer-simulation

תודה, אני מכיר את זה. הנחת היסוד שם מופרכת: שבעולם האמיתי שוררים אותם חוקים שיש בעולמנו. אם החוקים שם שונים אין לפסילה הזו שום משמעות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 11:47, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

Hod246, ההבדל העיקרי בין מדע לדת אינו השימוש בלוגיקה. ההבדל הוא שהמדע משתמש בשיטה המדעית והדת לא. כלומר, כל תיאוריה מדעית פתוחה עקרונית לשיפורים ושינויים או אף להפרכה כשמצטברות ראיות חדשות, או שיטות חדשות, או נקודות מבט חדשות לפירוש הנתונים. דת משתנה הרבה יותר לאט ולא באופן מובנה, ואינה נסמכת על איסוף נתונים כלשהם. Reuveny - שיחה 16:56, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

קומיקס נהדר של XKCD שממחיש היטב את הטעות הנפוצה בעניין. 18:42, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אתם יודעים שאני לא באמת רציתי תשובה, רק רציתי לראות אתכם מתווכחים... --Hod246 - שיחה 10:12, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

הוד, סליחה שאני כותב את דברים אלו, אבל אני חושב שתגובתך לא כל כך מכובדת, וודאי שלא מעודדת לענות שוב על שאלותיך להבא, גם לא בצורת ויכוח שאותו אתה אוהב לראות. ליש ואילן הקדישו מזמנם עבורך לא בשביל תגובה לעגנית כזו. היה מצופה להודות להם בנימוס. תודה וסליחה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 14:35, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

Like _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:44, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

סליחה לכל מי שנפגע... אני מתנצל. דרך אגב למישהו יש רשימה שלערכים על היסטוריה שדורשים הרחבה?--Hod246 - שיחה 00:24, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

ראה קטגוריה:קצרמר היסטוריה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 21:35, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

מודה לך מקרב לב אדון קובץ. --Hod246 - שיחה 17:59, 15 באוקטובר 2017 (IDT) דרך אגב, מי כאן חשב שאני בן אדם דתי? ברצינות אנשים, אני לא. --Sargon the true king - שיחה 13:14, 11 בנובמבר 2017 (IST)

מדוע האבולוציה לא פיתחה חיי נצח?

קיים מנגנון הזדקנות שהתפתח אבולוציונית. וקיימות פגיעות במנגנון, כדוגמת פרוגריה. אז לי זה נשמע טבעי שביום מין הימים יולד רב תאי עם תסמונת שהופכת את ההזדקנות שלו ללא יעילה כך שהוא יזדקן בעשור תוך מאה שנים. יצור כזה מקבל יתרון מסוים על בני מינו שמזדקנים רגיל: הוא שומר על פוריות ליותר זמן ולכן מוליד יותר צאצאים. ובכך עם הזמן הגנים שלו ישתלטו על האחרים ויווצר מין שחי לנצח (וזה לא עוצר את האבולוציה, כי הוא כן יכול להיהרג). אז מדוע זה לא קרה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:13, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

זו שאלת עלות/תועלת. הרי קיימים מנגנוני שימור, לדוגמת החלבונים שמתקנים טעויות בDNA. אבל כל תיחזוק כזה דורש השקעה. האיזון מבחינת ברירה טבעית הוא הפצת הגנים היעלה ביותר- ואמפירית זה לא חיי נצח.

כמובן שיש מקרה אחד של חיי נצח - כל החד תאיים למינם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:40, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אני מבין שהאבולציה מעודדת diversity (לא יודע איך אומרים בעברית), כי עדיף לא לשים את כל הביצים בסלסלה אחת. אבל נשמע לי הגיוני שדווקא אינדיבידואל "מורד" יצליח יותר טוב ביחס למתחריו ה"שומרי חוק". לגבי הטענה השניה (לגבי חד תאיים): מחקר בן 5 שנים אומר שדווקא חד תאי בשם Caulobacter crescentus מפגין תכונות של הזדקנות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:25, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

הקישור שבור. בכל מקרה, חד תאי שמזדקן ומת הוא מבוי סתום. החד תאים חייבים להתפצל ולקיים מחזור חיים אינסופי. הרי לא ניתן לקבוע, אחרי חלוקה של חד תאי, מי התא המקורי ומי הצאצא. אם התאים אחרי החלוקה ממשיכים את תהליך ההזדקנות של תא המקור באיזשהו שלב ימות המין כולו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:56, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא יודע את התשובה לשאלה המרתקת הזאת, אבל בא לי לנסות. אולי ה"נזק" לשרידות שיש בחיי נצח, או לפחות חוסר התועלת בכך, הוא שהאורגניזם גם יהיה חשוף הרבה יותר לטריפה או לרעב או לדחיקה בידי פרטים אחרים מאותו מין, וכו'. כלומר, אם לארנבת טיפוסית יש סיכוי של 70% להיטרף במהלך חייה, לארנבת אלמותית מובטח כמעט להיטרף מתישהו. ה"עלות" שדרושה בשביל לשמר בעל חיים במצב "תחרותי" ומוגן יחסית מכל הנ"ל באמת כבר לא שווה את היתרון של חיים ארוכים יותר. כאמור, רק ניחוש. Reuveny - שיחה 17:03, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אולי זה מפני שאני נכנס מכתובת של אוניברסיטה? כי הקישור נפתח לי מעולה. מצאתי כאן מראה. בכל אופן, מה שהם אומרים במחקר, שבניגוד לתפיסה המקובלת החלוקה של התא לא חייבת להיות סימטרית (כלומר תאי הבת יכולים להיות שונים אחת משניה). לטענתם הניסוי של 2003, Ackerman et al הראה שאוכלוסיה של תאים יכולה להזדקן במובן שקצב יצירת התאים החדשים פוחת. אני לא ביולוג, אז קשה לי להעריך את המשמעות (כי כמו שניתן להבין, האוכלוסייה תיכחד בצורה כזאת). Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:24, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

קראתי את התקציר (abstarct) שהוא כל מה שיש שם. הם מתייחסים לזה כאל שאלה פתוחה, כשהטענות הפוזיטיביות היחידות הן שיש הבדל בין התאים הנוצרים בחלוקה, ושהתנהגות התא משתנה לאורך חייו. הראשון לא בהכרח מפתיע - הרי זו דרך לייצר מגוון גנטי וליצור מוטציות מכוונות, מה שמאיץ את אבולוציית התאים. כמובן שרבים מתוצאי הפיצול יצאו נפסדים, אך נראה שמבחן התוצאה מעלה שבכל זאת הרווח גדול מן ההפסד. הטענה השנייה, שהתא משנה התנהגות לאורך חייו, מובנת מאליה. יש הבדל בין תא שלאחר חלוקה, שברור שעיקר מטרתו לגדול ולהתחזק, לתא שעומד לפני חלוקה ומשקיע בזאת את משאביו. ללא המאמר המלא אני לא יכול לדעת מה יש שם מעבר לשתי טענות אלו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:43, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

משתמש:Corvus, הטענה שאין חיי נצח לא מדויקת. הינה דוגמה לכמה יצורים רלוונטיים אצל האנגלים: en:Biological immortality בנוסף, תאים סרטניים יכולים להתקיים לנצח אם מספקים להם סביבה מתאימה. גילגמש • שיחה 07:22, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

כדור הארץ הכדור

איך לבדוק בשיטות ביתיות ( ללא מיכשור מיוחד ולא טיסות או שייט) - האם הארץ היא שטוחה? תציאו את הניסוי הפשוט ביותר.

1. העלמות ספינות באופק: עם משקפת ניתן לראות שהספינה לא פשוט קטנה והולכת, אלה "שוקעת"- קודם נעלם הגוף, רק אחר כך החלק העליון (וכמובן שכשספינה מופיעה באופק הדבר קורה בסדר הפוך.

2. צל כדור הארץ על הירח בזמן ליקוי ירח הוא בברור מעוגל.

3.(דורש נסיעה) קבוצות כוכבים מופיעות ונעלמות במסע צפונה או דרומה. אפילו בישראל ניתן לראות בשמי הדרום כוכבים שלא ניתן לראות מהמרכז. לא ניתן להסביר זאת ללא הבנה שמשטח הארץ עקום ולכן פונה אל חלק אחר של השמיים לפי מרחק הנסיעה.

4. העובדה שיום ולילה מתקיימים במועדים שונים לפי המיקום.

די בזה.... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:31, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אני חושב שהדרך הכי משכנעת היא לעלות על צוק במדבר ולציין את האובייקטים הכי רחוקים שרואים (שהם לא הרים). ואז לרדת ולנסות לאתר אותם. במקרה של מישור תראו את רובם, כל עוד שום דבר לא מסתיר. במקרה של משטח עקום האובייקטים הרחוקים יהיו "מתחת לאופק", ולכן לא יראו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:33, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

לא צריך להרחיק עד למדבר. מספיק לרדת לחוף הים, לשכב על החול, לראות את השקיעה, ואז לעמוד ולראות שוב את השקיעה. דולב • שיחה 18:40, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

ים באמת יותר נוח ממדבר, אבל לא ברור לי איזה אפקט מצופה בשני המקרים (מישור מול משטח מעוגל). אחוז שונה של השמש מוסתר? לא נראה לי שהגובה שלך מספיק בשביל לראות הבדל (לא עשיתי את הניסוי). Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:51, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

לגבי שקיעה כפולה בים, ראו סרטון. מסתבר שלא רק שהגובה שלנו מספיק בשביל לראות שקיעה כפולה, אלא גם ניתן לחשב בעזרתו את רדיוס כדור הארץ. דולב • שיחה 09:22, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

מעולה! Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:58, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

וואו! אני חייב לבדוק את זה.... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 11:45, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

בניגוד לספינה השוקעת באופק, לא ברור לי איך שקיעת השמש עבור צופה כתלות בגובהו מעל פני הקרקע מוכיחה את כדוריותו של כדור הארץ. אותה תופעה תתקיים גם בארץ שטוחה, בהנחה שהשמש עושה מסלול דומה וחולפת את פני הארץ ממרחק מסוים ממנה (אני יודע שזה לא מתאים למודל של אגודת הארץ השטוחה, אבל זה לא רלוונטי לטיעון בעד כדוריות הארץ). R.G. - שיחה 02:15, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

זה עניין של המרחק לקצה. בארץ כדורית המרחק לאופק נמדד בעשרות ק"מ. בארץ שטוחה הקצה הוא במרחק של עשרות אלפי ק"מ - ואז גובה האדם לא יספיק לראות שקיעה נוספת. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 07:13, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

אבל זה תלוי גם בגודל השמש ומרחקה מקצה הארץ. ככל שתהיה קטנה יותר ורחוקה יותר, גובה קטן יספיק יותר. R.G. - שיחה 19:50, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

מהי הארץ הקרה ביותר באירופה?

אני יודע שהיישובים הקרים ביותר בעולם, בהם אויימקון, יקוצק וקמצ'אטקה, נמצאים ברוסיה, אבל הם נמצאים כולם עמוק במזרח אסיה, כך שרוסיה לא נחשבת לצורך העניין.--141.226.122.83 16:55, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

האקלים באירופה מתקרר ככל שהולכים צפונה (לכיוון הקוטב) ומזרחה (הרחק מזרם הגולף שמחמם את היבשת), אז אני מניח שהחלק האירופאי של רוסיה ובמיוחד צפונו, הוא המקום הקר באירופה. Reuveny - שיחה 16:58, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

הייתי מהמר על נורבגיה או פינלנד ולא רוסיה

על פי האתר הזה מדובר דווקא באיסלנד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:23, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

זה אתר לא רציני. הם מציינים את אסטוניה כאחת הארצות הקרות ביותר וזאת שטות מוחלטת. לא המשכתי לקרוא הלאה. אני חושב שראובני צודק בעקרון - איפשהו ברוסיה. לא יודע אם בחלק האירופאי. יש להם גם כמה איים באוקיינוס הקרח הצפוני למשל נובאיה זמליה שהתפרסם בניסויים גרעינים שנערכו בו. גילגמש • שיחה 07:18, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

דילול אוכלוסיית הזכרים

שמעתי על "פרויקט", לפיו הנשים המשתתפות צריכות לעשות הפלה במידה ומגלות שהעובר הוא זכר. וכך, תוך מספר דורות אחוז הגברים יהיה המינימלי שצריך בשביל לשרוד. מישהו שמע על זה? יכול לתת קישור? 213.55.184.235 10:55, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

מצאתי את זה - https://www.mgtow.com/forums/topic/the-final-feminist-solution-gendercide-of-men/

77.138.170.194 12:04, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

דווקא בעיניין הג'נדרסייד, מה ששמעתי עליו הוא הפוך: העדפה של צאצאים זכרים. [3] (¯`gal´¯) - שיחה 16:38, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

אכן... (ראו רצח תינוקות בנות.) אביעדוס • שיחה 19:32, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

האם זה תקין להתעקת שווא נח ל-e?

אני פוגש לא מעט פעמים שכותבים Sede Boker, או Benei Sión כשבעברית זה שווה נח (כלומר יש להגות כSde Boker וBnei Sión). האם יש הצדקה לתעתיק הלא פונטי (פרט לכך שיש שווא בעברית)? Corvus‏,(Nevermore)‏

שכחת את החומר לבגרות בלשון, הא? ;) בשתי הדוגמאות שהבאת זהו שווא נע (בשתיהן הוא בראש המילה), וזאת בדיוק הסיבה שמתעתקים אותו ב-e; זאת אע"פ שאכן, כפי שציינת, ההגייה בעברית הישראלית היא ללא תנועה. אביעדוס • שיחה 19:30, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

ליטון של עברית - לא מופיע בערך פירוט של תעתיק של תנועות. כדאי להוסיף. (¯`gal´¯) - שיחה 19:35, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

שאלה כללית על פטריות ובדים.

אני כותב ספר פנטזיה, ובו יש גזע של שועלים החי מתחת לאדמה במאורות ענק. ממה הם יכולים ליצור את הבגדים שלהם בהעדר צמר עור ופרווה? יש לי שתי דרכים: 1: שימוש בחזזיות או שורשים צמחים דקים כדי לשזור אריגים או; 2: שימוש בקורי פטריות חזקים מספיק. האם מבחינת המדע הקיים כיום יכול לספק לי תשובה? העולם בספר שלי לא רווי בקסמים ומעשי-נס הם דבר די נדיר, אז צמחים מכושפים לא יעזרו כאן. ופרווה של חייה אחרת גם לא נשמעת טוב (למרות שטכנית בני אדם מורידים מחיות את העור והפרווה שלהם ללבוש... דבר נוראי מאוד.) לדעתי פטרייה עם שכבת תאים חיצונית חזקה וגמישה מספיק כדי לא להיקרע שמעבירים בה סיכות.

סיבי אסבסט 147.235.8.62 01:12, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא חושב שכורי פטריות יכולים לעמוד במשימה זו. אסבסט לא נשמע לי מתאים גם כן. דווקא שימוש בשורשים הוא לא רע. אני חושב שניתן טכנית לרסק שורשים ליצירת חוטים שניתן לארוג מהם דבר מה. אפשר גם לחשוב על משהו כמו מחלצת שעושים מקנה סוף או משהו בסגנון. כמו כן, שאלה עקרונית: למה שועלים בכלל צריכים בגדים? יש להם הרי פרווה. אם אין הרבה קסמים בספר, היתי מציע לוותר על הביגוד לחלוטין ולא להזכיר אותו. גילגמש • שיחה 07:14, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

גילגמש, אתה\את מודעים לכך שהם צריכים בגדים משתי סיבות: האחת היא פרקטיות (הם שועלים אנתרופומורפיים, הם מתנהגים כמו תרבות אנושית מהמאה החמישית) השנייה היא טקסיות (כדי להבדיל בין המקצועות\קאסטות כל מעמד לובש צבעים שונים,והכוהנים ובני המלוכה לובשים את הצבע הכי נדיר לעיבוד.) אם בשורשים עסקינן, איך הם יכולים למצוא צבע? אולי מפיגמנטים טבעיים? בנוסף, רעיון אזור החלציים נשמע טוב לאלו שעובדים בצייד, עבודת כפיים, לחימה (הלוחמים בצבא המצרי העתיק רצו לקרב עם חצאיות) אבל מה עם נשים וכוהנים? חשבתי על גִי כזה (מה שלובשים בג'ודו).

יש מספר מקורות לצבעים בטבע: נפט (מקור מודרני), צמחים, בעלי חיים, אבנים, מתכות ועוד. בעת העתיקה השתמשו בכל המקורות האלה פרט לנפט. לכן, צריך לבדוק מה רמת הטכנולוגיה הקיימת. לגבי קאסטות וכו' - אני מציע לבחור תרבות כלשהי, אפשר תרבות לא מוכרת כל כך לישראלים ולהעתיק מהם מנהגי לבוש. אפשר גם אופנת לבוש שהייתה ונעלמה. כך למשל גברים אירופאים נהגו לנעול נעלי עקב וללבוש בגדים צבעוניים במאה ה17. אופנה זו נעלמה לחלוטין וכיום גברים אירופאים נוהגים להתלבש בדרך אחרת. גילגמש • שיחה 10:49, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה על העזרה גילגמש. עזרת לי מאוד. החברה שתכננתי היא דווקא תיאוקרטית, שהכוהנים הם הקאסטה הכי גדולה. --Hod246 - שיחה 12:25, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

בסדר גמור. למה שלא תקח דוגמה מהנוצרים? יש להם המון מסדרים עם לבוש שונה מאוד. הם נבדלים בצבעים ובמנהגים. אפשר לקחת דוגמה גם מהחרדים. אמנם הלבוש שלהם לא שונה בצורה דרסטית כמו אצל הנוצרים אבל גם אצלם יש הבדלים. ראה דוגמה אצל האנגלים en:Religious order זה ערך כללי על מסדר דתי, אבל יש להם המון קישורים שם. כנס ובדוק. אפשר לשלב גם דוגמאות מדתות שונות. נגיד לקבוע שלבוש של כוהן יווני הוא דרגה 1 לבוש של כוהן בודהיסטי הוא דרגה 2 וכיוצא באלה. גילגמש • שיחה 13:20, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

לא... חשבתי אם כבר על מחרוזות, שכל חרוז מסמל פרק בחיים או הישג. נגיד אם חיסלתי מפלצת גדולה אז במחרוזת שלי יהיה גם חרוז שמגולף כמו הפרצוף שלה. לילדים יש חרוז אחד (חרוז הלידה) וכשהם נגיד מסיימים לימודי מקצוע הם מקבלים חרוז סיום לימודים. נשמע נחמד.--Hod246 - שיחה 13:57, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

נשמע כמו רעיון טוב ונכון. הצעה - אם ממילא מדובר על עולם לנטסטי, מדוע להגביל את עצמך לשורשים, פטריות ומחצבים אמיתיים? "שורש העץ המזמר היה סיבי וכחול בוהק" וכיו"ב. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:13, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

בנוסף, זה הגיוני שיהיה להם טכנולוגיית עיבוד מתכות וגילוף אבן? בנוגע למקורות מזון יש פטריות וחיות צייד גדולות. --Hod246 - שיחה 14:19, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

יש להם זרועות תמנון מרובות, או אצבעות ארוכות עם בוהן מנוגדת או משהו דומה? בלי זה אי אפשר לעסוק במלאכות טכנולוגיות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:54, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

יש להם ידיים שדומות לשלנו, אבל עם ציפורניים ארוכות וחדות יותר, וכן יש להם אגודל. המבנה בכפות הרגליים ובכפות הידיים שונה. אפרופו שיומש בכלים, איזה כלי נשק אני יכול לתת להם? חשבתי על אלות טקסיות בצורת מגל (החלק שבו יש את הלהב של המגל הוא החלק שצריך להידפק לתוך גולגולת היריב), שנעשו משורשי עצים גדולים מספיק. חוץ מזה גם חניתות עם ראשי ברזל נשמע טוב. או גרזנים עם ראשי קריסטל (ענפים שקדחו בהם חור עם אבן ואז השחילו ראש חד לבפנים. --Hod246 - שיחה 16:37, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

אני חושב שכל נשק קר יהיה סביר. אני מציע שלא תכנס לדקויות האלה. גילגמש • שיחה 15:01, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

בסוף מצאתי משהו כזה. gunstock war club--Hod246 - שיחה 18:01, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

אלה היא סוג של נשק קר. כלי נשק מסוג כזה היו בשימוש נרחב מתקופת האבן עד המאה ה18 באירופה ובמקומות אחרים אף מאוחר יותר. גילגמש • שיחה

אני יודע. בסיפור הידית פשוט יותר ארוכה. --Hod246 - שיחה 20:31, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

מה רע בצמר? יש הבדל בין צמר לפרווה. פרווה כוללת גם שכבה של עור ולכן מחייבת הריגה. צמר מחייב רק גז. Tzafrir - שיחה 20:41, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

הם גרים במערות. אין צמר. --Hod246 - שיחה 22:41, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

אם זה פנטזיה אז תמציא צמח כותנה מיוחד שגדל רק במערות בעומק האדמה ושלום על ישראל. 23:55, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

השיחה נסגרה. תודה לכל מי שהביע את דעותיו ועזר לי. --Sargon the true king - שיחה 14:16, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

חשיפת שדיים

האם לפי החוק בישראל מותר לחשוף שדיים במקום ציבורי? אם לא, איזה חוק מונע זאת? 213.55.211.39 14:57, 15 באוקטובר 2017 (IDT) חיפשתי באינטרנט "עירום בפומבי" ויש האשמה בשם "מעשה מגונה בציבור." אולי זה יעזור לך. אבל ממילא עירום נחשב למשהו שצריך להצניע חברתית, אז אין סיבה למה ללכת בציבור ללא בגדים יהיה חוקי.

ראה בסוף הפסקה הראשונה של אקסהיביציוניזם יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:55, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

עיקרון היפוך התלות (dependency inversion) ב OOP

הבנתי ממתכנת web שניסה להסביר את העיקרון שהעיקרון מתאר שכאשר בונים מערכת וובית, הולכים מן החוץ לפנים, מן ה request ל response, מן ה view ל model (דרך הקונטרולר), כאשר החלקים החיצוניים יותר תלויים בפנימיים יותר (כל חלק חיצוני תלוי בחלק הפנימי לו). הייתי רוצה לשאול 2 שאלות בעקבות שמיעת ההסבר הזה:

1. האם ההסבר הזה מספיק מדויק? 2. איך בכלל ייתכן מצב "non-inverted" שבו ה model תלוי ב view? איך זה אפשרי למשל, בעולם הווב?... כמתחיל בתכנות לא עולה לי שום דוגמה למצב כזה.

אודה לכם על העזרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני פחות בקיא בווב, ומה שאמרו לך נראה כמו מקרה פרטי של הרעיון הכללי יותר. הרעיון הכללי ב-Dependency inversion הוא לתכנת עבור ממשקים, ולא עבור מימושים קונקרטיים, כך שהאינטרקציה בין מודולים שהם יותר low level למודולים שהם יותר high level מתבצעת דרך ממשקים משותפים, ובלי "הכרות" ישירה בין המודולים. לדוגמה באפליקציית ניווט כמו waze אם המשתמש מבקש דרך ה-UI תכנון מסלול, ה-view צריכה לקרוא למתודה גנרית כמו getRoute() שנמצאת בממשק של המודל, ולאו דווקא למתודה שמשתמשת באלגוריתם ספציפי כמו getRouteByDijkstra() שנמצאת, אולי, במימוש הספציפי הנוכחי של המודל, כיוון שפרטי המימוש לא רלוונטים לשכבת ה-view. בקשר לשאלה 2, זה יכול לקרות לדוגמה אם כוללים לוגיקה ששייכת יותר ל-model שבשרת בתוך דף הווב שהשרת מחזיר ומוצג בדפדפן.

הייתה לנו הזדמנות להיפטר מהשטחים??

בפרק הפתיחה של העונה השלישית של היהודים באים, יש מערכון שבו פרס מגיע עם חוסיין מלך ירדן על הסכם של העברת השטחים לשליטת ירדן, ושמיר מטרפד את ההסכם. היה באמת דבר כזה? ואם כן, למה ההסכמה הזאת לא מומשה בהסכם השלום שנחתם בסופו של דבר כעשור מאוחר יותר?--141.226.122.73 15:25, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

ראה הסכם לונדון (פרס-חוסיין). ההסכמה לא מומשה משום שהמלך חוסיין ויתר על תביעת ירדן לשטחים בשנת 1988. H. sapiens - שיחה 15:33, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה סאפיינס.--141.226.122.73 15:36, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

הייתה לנו הזדמנות להיפטר מכול הארץ וגם מכול העם. את ההזדמנות להיפטר מכול הארץ, טרפדה התנועה הציונית. את ההזדמנות להיפטר מכול העם, תרפדו סטאלין, רוזבלט וצ'רצ'יל. 84.229.84.30 17:24, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

צחוקים.--141.226.122.73 19:54, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

אל פחד. בסוף נצליח להיפטר מיהודה ושומרון, בעזרת כספי התעמולה מממשלת גרמניה, ונסדר לעצמנו רצח עם, כמו שצריך. ממש צחוקים. 84.229.94.78 18:36, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

זה רק אני או שהוויכוח הזה קצת חוצה את גבולות וויקיפדיה (והטעם הטוב) בנוגע לשיח ראוי נעים ונחמד?

יקומים מקבילים#יקומים מקבילים במדע בדיוני

בספרות מדע בדיוני יש הרבה פעמים מסע בזמן ודילוג בין יקומים. אני מבין אין באופן תאורטי אפשר לקפוץ בזמן כי הזמן עצמו הוא דבר גמיש והתאוריה הכללית למסע בזמן ידועה ובמד"ב "מסבירים" רק איך עובדת המכונה הספציפית בסיפור לקפיצה בזמן. מה שאני לא מבין זה, מה נדרש בכלל בשביל לעבור ליקום אחר, לא איך עושים את זה (שכנראה אי אפשר), אלא מה צריך לקרות כדי ששמהו יעבור יקום. חור תולעת? חור שחור? כתבתי את השאלה כאן ולא במדעים מדויקים כי אני מבקש תשובה שאני יוכל להבין. תודה

לי הסדרה "ריק ומורטי" ריק פשוט שולף מעין אקדח שערים ויוצר שערים הדומים לחורי תולעת (רק בלי זה שהם מוצצים כל דבר לתוכם); כך שמכשיר או מכונה ענקית שמחזיקה חור שחור פתוח לכמה שניות ואז סוגרת אותו יכול להישמע סביר בשביל סרט הוליוודי (אני יודע שאי אפשר לסגור חור שחור: דגש על סרט הוליוודי: ההתייחסות שם למדע היא נוראית), למרות שאפילו חור שחור בגודל מטבע יכול כנראה לבלוע את כל כדור הארץ. אני לא חושב שהמדע כיום יכול לענות לך. אולי מישהו עם הבנה יותר טובה של פיזיקה ממני יכול לתת תשובה יותר מדויקת. --Hod246 - שיחה 17:56, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

למיטב הבנתי, למעט רעיון החור השחור, אין רעיונות נוספים. נושא היקומים המקבילים שרוי במחלוקת, וכל עוד אין אפשרות לצפות ביקומים מקבילים, רעיון המעבר אליהם נראה רחוק מאד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:28, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

מדובר על מעבר ליקום מקביל שכבר קיים, אבל בעזרת חור תולעת/שחור שיצרת כעת. אני חושב שהתאוריה לגבי חורים שחורים טוענת שְחור שחור יוצר יקום חדש. (¯`gal´¯) - שיחה 18:54, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

אבל זה לחלוטין לא מעשי. ממדיו של חור שחור הם אפס - נקודה מתמטית או מעגל מתמטי. אי אפשר לעבור דרך דבר כזה בלי לשנות מצב צבירה למשהו שאפילו לא ידוע לנו. גם אם חורים שחורים באמת מוליכים ליקום מקביל, אי אפשר להשתמש בהם לזה. באמת שכל התחום הזה הוא ערימה של ניחושים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:07, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

אילן, יש לך הוכחה מדעית שחור שחור לא מתפקד בתור חור תולעת? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:12, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

חור שחור כוכבי הוא אובייקט פיזקלי ידוע. אתה רוצה למצוא הוכחה לכך שמשהו לא קיים? ממש קשה להוכיח דברים כאלה לרוב. אולי תתעניין בלקרוא את פרדוקס השמדת המידע. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:25, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

IKhitron מדע, אני חושב, עוסק בהוכחות פוזיטיביות. מעבר לזה זה מדע בדיוני.

אין לי שום דבר נגד מדע בדיוני - להיפך, גדלתי עליו, אבל הוא בדיוני.

מעבר לזה, כמו שציינתי, גם אם חורים שחורים באמת מהווים שער ליקומים מקבילים אין שום אפשרות לנצל את זה - חור שחור משמיד אותך ברגע שאתה קרוב אליו די הצורך, הרבה לפני שאתה מגיע אליו ממש. 'צטער. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:40, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

לא אמרתי שאפשר. פשוט כל עוד אין הוכחה חד משמעית שזה לא נכון, הסיכוי קיים. בעצם, אני לא חושב שיש משהו שנכתב אי פעם בספר בהיסטוריה של אנושות, שאפשר להוכיח שלא יכול היה לקרות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:42, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

צר לי להרוס לכם, אבל הקשר בין חור שחור ליקום מקביל הוא לא יותר מפנטזיה בשם " גשר איינשטיין-רוזן" (שהוא ניסוי מחשבתי). אין שום עדות לכך שדבר כזה יתכן. יש לנו הרבה חורים שחורים. לא נצפה שום דבר אפילו דומה ל"יקום מקביל". ככה שאפשר לדמיין אקדחי פורטל ירוקים ולספר על זה שמי שנופל לחור שחור חוזר בזמן ומדבר עם הבת שלו מתוך הקיר, אבל לכך זה אין קשר למדע באמת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:21, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

אני יודע! זוהי סדרת אנימציה, לא יצוג מדויק של המציאות! סרטים וסדרות לא מתעסקים באמת ובתמים במדע! גם מדע בדיוני היום הוא בדרך כלל פשוט פנטזיה עם רובי פלזמה, קיסרי רשע וחייזרים ירוקים במקום חרבות, מכשפים וגמדים. --Hod246 - שיחה 20:36, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

מדע בדיוני טוב הוא הרבה יותר מ"פשוט פנטזיה עם רובי פלזמה, קיסרי רשע וחייזרים ירוקים במקום חרבות, מכשפים וגמדים". מדע בדיוני טוב מעורר מחשבה, מעלה רעיונות לא שגרתיים ומצית את הדמיון. נדמה לי שמה שתיארת נקרא בז'רגון "אופרת חלל" - זה לא בדיוק מדע בדיוני. "מלחמת הכוכבים" הוא אופרת חלל (משובחת). סרטי Alien הם מעבר לזה, אבל עדיין לא מגרדים את קרסוליו של מדע בדיוני טוב באמת, כמו סוילנט גרין (אל תקרא עליו, זה יהרוס לך הכל. פשוט צפה בו). _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:44, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

ניסוי פילדלפיה 77.138.170.194 21:33, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

לגמרי לא קשור ומיותר. אפילו הטוען היחיד לקיום הניסוי לא טען שבוצע מעבר בין יקומים אלא הסטה של קרני אור. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:03, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

רק שחבל שלא קראת ערך הזה קודם שהגבת, או לפחות סייגת שזאת דעתך - https://en.wikipedia.org/wiki/Time_travel_claims_and_urban_legends

יקומים מקבילים קיימים בתיאוריות מדעיות כגון תורת המיתרים התומכת ב-11 מימדים. עדויות פיזיות ניתן לכאורה לראות בחלקיקים וירטואלים כלומר חלקיקים שנוצרים יש מעין ונעלמים שוב (כביכול נעים בין ממדים). 23:50, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

אמת או שקר: גלעד שליט נרדם בשמירה?

ישנה טענה כי שליט נחטף מכיוון שנרדם. האם הטענה נכונה? 213.55.211.39 01:28, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

ראו בערך גלעד שליט Shannen - שיחה 07:19, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

לפי הפרסום, למרות שהקרב החל בשעה 5 בבוקר, שהיא השעה הכי צפויה לקרב, הצוות של הטנק לא היה ער כולו, ולכן קבלת ההחלטות והביצועים שלהם נפגעו. הייתה התרעה על פיגוע שלא זכתה לתשומת לב מתאימה, היו שותפי סוד לחטיפה שלא נחקרו מהר מספיק, היה צוות של יחידה מובחרת במארב סמוך שקיבל אישור לקפל זמן קצר לפני הקרב, היה טנק שזיהה את החטיפה ולא קיבל אישור לירות, היה קצין שבדק את הזירה אחרי הקרב ולא שם לב שחסר חייל (!), וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה סכיני גילוח כה יקרים ואיפה אפשר להשיג בזול באזור המרכז?

למה סכיני גילוח כגון מסוג Gillete fusion כל כך יקרים, הרי מדובר במוצר קטן היקף שסביר לי להניח (ואולי אני טועה טעות חמורה) שאין בו מתכות יקרות במיוחד ושמיוצר בייצור המוני ברמה בין לאומית.

אז למה זה כל כך יקר (144 ש"ח ל-12 יחידות) ואיפה אפשר להשיג תוצרת מקורית במחיר נמוך במיוחד באזור המרכז? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי מה שהבנתי מהעיתונות לג'ילט יש יבואן בודד לארץ, שיכול לנצל את שמה הטוב של ג'ילט לניפוח המחיר. ישנה אלטרנטיבה טובה וזולה בהרבה בשם אקסבלייד , המשווקת רק באינטרנט. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 07:47, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

מלח על בוטנים

לא מזמן פתחתי שקית של בוטנים וראיתי שחלק מקליפתם מצופה במלח, למה שמים מלח על הבוטנים על קליפת הבוטן אם במילא פותחים אותו והמלח לא מגיע לחלק שאוכלים. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 17:44, 16 באוקטובר 2017 (IDT) איזה בוטנים? יש אנשים כמוני שאוכלים בוטנים מקולפים ומומלחים. המלח רק מוסיף. אבל הקליפה... מי יודע, אולי יש מישהו שאוכל את הקליפה. --Sargon the true king - שיחה 18:30, 16 באוקטובר 2017 (IDT) דרך אגב שיניתי את שם המשתמש: תיכנסו לדף המשתמש שלי כדי לדעת עוד.

מלח הוא חומר משמר 77.138.170.194 20:49, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

שאלה לגבי Model View Controller

לגבי View, הבנתי נכון שהוא מורכב מ Display ו Change? אם כן, מה ההבדל בינהם? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מכיר את המושגים הללו, אך אני יודע שה View אחראי להציג מידע וגם לאפשר אירועים שיבצעו שינוי במידע (שלאחר מכן נדרש שוב לעדכן את תצוגתו). כנראה זו הכוונה. (¯`gal´¯) - שיחה 18:30, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

מספרי אפיקים בטלוויזיה הרב-ערוצית

המעבר של ערוץ 2 ו 10 גרם לי לחשוב על זה - ברוב בערוצים שמשודרים בפלטפורמת הטלוויזיה הרב ערוצית (בעיקר yes ו HOT), גם אם הערוץ איננו בבעלותם, אלא הוא רק מועבר על ידם ואפילו גם ערוצים שלא מועברים בבלעדיות ע"י גוף אחד, הם אלו שקובעים באיזה אפיק ישודר. למה בערוצי הברואדקאסט המדינה צריכה לקבוע להם באיזה אפיקים לשדר אותם? מה גם שרק דרך פלטפורמות אלו יש משמעות למספר אפיק, בכל פלטפורמת שידור חופשית, כמו אינטרנט, לוויין, שידור קרקעי וכו' אין לזה כל משמעות. גם מדובר פה בחברות פרטיות - אז למה הם צריכים להתערב בכך ולא לתת לכל אחד מהם להחליט איפה נוח להם לשבץ את הערוץ? (¯`gal´¯) - שיחה 18:43, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

הערוצים הנמצאים תחת הרגולציה של המדינה - כאן 11, קשת 12, רשת 13, עשר 14, מכאן 33, חינוכית 23, ערוץ 20 הדתי, ערוץ 9 הרוסי, הלא טיוי הערבי, ערוץ הכנסת והערוץ המקומי, ואולי עוד משהו, הם מתחרים של חברות הכבלים והלווין. כמו שחברת הוט לא תשמח לשדר את ערוץ הדגל של יס, ככה הן לא שמחות לשדר את הערוצים הללו. לכן בזמנו הן הזיזו אותן לכל מיני מקומות מוזרים, בסגנון ערוץ 854. לאחר תלונת רשות השידור ורשות השנייה, קבעה שרת התקשורת שולמית אלוני כי מעכשיו הערוצים הללו יהיו באפיקים שנקבעו על ידי משרד התקשורת, בכל הפלתפורמות, עם מספרים זהים שקל לזכור, כך שלחברות הכבלים והלווין לא יהיה מה לעשות בנידון. היא עצמה הציבה את ערוץ 1 לאפיק 11, ערוץ 2 לאפיק 22, ואת ערוץ הכנסת דאז, ערוץ 3 של רשות השידור, לאפיק 33. אני מניח שאפשר למצוא את זה עם פרטים באיזה ערך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:53, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

נשמעת החלטה תמוהה, נראה כניסיון לקדם את הערוצים שבשליטה חלקית או מלאה של המדינה ולהשפיע על הרגלי הצפייה של האזרחים. אם מישהו בוחר להיות מנוי לטלוויזיה רב ערוצית, זה כנראה אומר שהוא מעוניין יותר בתכנים שיש לערוצי הכבלים להציע, ומוכן לשלם על התוכן, אחרת היה מסתפק בפלטפורמת השידור החופשית שמאפשרת צפייה באותם ערוצים. נוסף על כך, כשמדובר בתכני חדשות ישראליים בטלוויזיה, אין יותר מידי אופציות, ונדרש לצרוך את התוכן מתוך אותם מספר ערוצים שברגולציית הרשות השנייה והשידור הציבורי, ערוצי כבלים הם ערוצי נישה ולא מספקים חדשות. (¯`gal´¯) - שיחה 20:03, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

לי זאת דווקא נראית החלטה טובה. היא באה הרבה מאוד שנים לפני פלטפורמות חופשיות נוסח עידן פלוס, וגם עכשיו זה בגדול לכאלו שלא יכולים להרשות לעצמם יותר. מי שרוצה לראות חדשות ישראליות זה לא אומר שבוודאות הוא לא רוצה לראות אף ערוץ אחר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:47, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

יהודים דתיים זוכי נובל, בארץ ובחו"ל

ע"פ ויקיפדיה ישנם 11 ישראלים זוכי פרס נובל, (כולם יהודים), מתוכם 2 יהודים דתיים - ש"י עגנון וישראל אומן. זה נראה סדר גודל סביר ביחס לחלקם של הדתיים באוכלוסיה. גם מקרב הישראלים שזכו בפרס וולף מצאתי שני יהודים דתיים - הלל פורסטנברג וחיים סידר. זה אחוז קצת קטן יותר, אבל עדיין אותו סדר גודל שנראה סביר לחלקם באוכלוסיה (מסקנות מדוייקות קשה להסיק כאשר מדובר במספר כ"כ קטן).

לעומת זאת, לא מצאתי בינתיים מקרב כמאתיים זוכי פרס נובל ממוצא יהודי עוד דתיים מלבד השניים שהוזכרו. האם ישנם כאלה? אם לא, מה ההסבר להבדל כ"כ קיצוני בין המצב בארץ למצב בחו"ל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עם מדגם כה זעיר לא ניתן להסיק שום דבר, סורי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:02, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

יתר על כן הגדרתו של עגנון כדתי מפוקפקת מאוד, הוא נטש את אורח החיים הדתי בטרם הגיע לגיל 30. בברכה. ליש - שיחה 19:26, 19 באוקטובר 2017 (IDT)מ

עגנון נטש את אורח החיים הדתי בטרם הגיעו לגיל שלושים, ושב אליו בטרם הגיעו לגיל ארבעים. רוב שנותיו הוא חי כאדם דתי, וכך גם סיים את חייו. (אגב, הכיפה שלראשו נראית היטב בשטרות הישנים של 50 שקלים) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כנאמר לעיל עגנון היה שומר תורה ומצוות מאז אמצע חייו ועד סופם. אמונתו כנראה הייתה ייחודית ולאו דווקא מקובלת, אבל הוא היה אדם דתי.

רק כעשירית מן המדענים חברי האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית מאמינים באלוהים. אם האחוז דומה אצל זוכי פרס נובל אז אין להתפלא על מיעוט דתיים בתוכם. כמו כן יש לציין שרשימת זוכי פרס הנובל "ממוצא יהודי" כוללת כאלו שרק אמם או רק אביהם יהודים, אך לא הצלחתי למצוא איזה אחוז מן הרשימה הם מהווים. במידה והם הרוב אז שוב לא מפתיע אם הם אינם דתיים. H. sapiens - שיחה 15:13, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

מעניין. אני זוכר שלא מעט מהמרצים שלי בעברית היו חובשי כיפה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:13, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא מכיר נתונים לגבי ישראל (ואשמח לשמוע) אך התצפית שלך מתיישבת עם הסקרים בארה"ב, למשל בסקר משנת 2009 של פיו 33% מן המדענים מצהירים על אמונה באלוהים (בהשוואה ל-83% באוכלוסיה הכללית). אך אצל מדענים חברי האקדמיה הלאומית למדעים (מיעוט קטן שנבחר בזכות השגים מדעיים יוצאי דופן) סקר משנת 1998 מצא רק 7% מאמינים באלוהים. השאלה היא אם זוכי פרס נובל דומים יותר לאוכלוסיית כל המדענים בארה"ב או רק למדענים בעלי השגים יוצאי דופן. H. sapiens - שיחה 13:58, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

כפי שכתבתי בהתחלה, השאלה התייחסה להשוואה בין זוכי פרס נובל הישראלים שביניהם יש שני דתיים (2 מתוך 11, או, אם מתייחסים רק לזכיות בתחומים מדעיים, 1 מ7), לבין כלל זוכי הנובל. לכן ההשוואה לחברי האקדמיה הלאומית במדעים בארה"ב לא מסבירה את התופעה. לגבי אלה שרק אביהם או רק אימם יהודים, בזה באמת יש הבדל בין הארץ לחו"ל (לא מוכר לי שיש בין זוכי פרס נובל הישראלים מישהו כזה, ובחו"ל יש לא מעט), אבל אני מניח שזה עדיין לא מספיק כדי להסביר את הנתונים.

נראה לי, שהנתון של פרסי נובל שהבאתי, איננו מקרי, אלא מייצג בערך את נוכחותם של הדתיים בקרב המדענים הישראלים בעלי ההישגים יוצאי הדופן, כפי שמשתקף גם במדדים אחרים. (אני כמובן לא מדבר על אחוז מדוייק, ואפילו לא על קירוב, אלא על משהו שקרוב יותר לסדר גודל). הזכרתי את פרס וולף, (2 מבין 23), ברשימה הזו של החוקרים הישראלים המצוטטים ביותר מצאתי שני דתיים בעשירייה הראשונה - שלמה הבלין ודורון אורבך. בקטגוריה קטגוריה:ישראלים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, מצאתי 4 דתיים מבין 34 (ועוד אחד שיש לי חשד שהוא דתי) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה מעניינת מאוד. אני מסתובב בכמה שנים האחרונות לא מעט בקרב מדענים ישראלים ואמריקאים בעיקר, אבל גם ממדינות אחרות. לא זכור לי אי פעם שפגשתי מדען יהודי דתי שאיננו ישראלי. לעומת זאת נוצרים פגשתי לא מעט. לא יודע להגיד למה, למרות שיש לי בראש כמה ניחושים. שאלה מעניינת. אגב, בקרב הזוכים הישראלים יש אחד נוסף הרואה את עצמו כדתי, אך אינו מזדהה כך חברתית (ומן הסתם רוב הדתיים האורתודוקסיים לא היו רואים בו אדם דתי). משה פרידמן - שיחה 05:19, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

הרושם האישי שלי זהה גם בארץ וגם בארה"ב, אבל צריך להביא בחשבון שאחוז היהודים הדתיים מתוך כלל האוכלוסיה בארה"ב קטן בהרבה מאשר בארץ, ואולי זה מה שיוצר את הרושם שלנו. H. sapiens - שיחה 14:28, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

הכוונה אמורה להיות אחוז היהודים ה"דתיים מודרניים" (Modern Orthodox), כמובן יש אוכלוסיה חרדית גדולה בארה"ב אך לפרס נובל היא לא תגיע מסיבות רבות. רוזלין זוסמן יאלו היא כלת פרס נובל שקיימה אורח חיים דתי. בעלה (פיזיקאי גם הוא) הוא בנו של רב אורתודוקסי חשוב. --ריהטא - שיחה 11:48, 7 בנובמבר 2017 (IST)

אם המידע שרוזלין זוסמן יאלו קיימה אורח חיים דתי הוא מידע מאומת, נראה לי כדאי לציין את זה איפה שהוא בערך עליה. (העובדה שאביה של בעלה היה רב אורתדוקסי חשוב, כמובן עדיין איננה מחייבת שגם היא קיימה אורח חיים דתי) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST), כ' חשוון ה'תשע"ח

גולם

מה קדם למה: הגולם המפלצת או הגולם שהוא שלב לני הפרפר? למה יש להם שמות זהים?

האם "גולם" מפראג בא מלשום "גלם" כלומר משהו גולמי? האם זה נכון להגיד שהשם שלו זה למעשה חימר (clay).

תהילים 139,16 ---גלמי ראו עיניך ועל־ספרך כלם....

מאז בראת את העולם ראו עיניך את כל גולמי הדורות הבאים גלמי זהרתי ותבנית צורתי בטרם הולדי ובטרם בואי לעולם ראו עיניך- רשי. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:09, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

מה סוד הצ'יפס במקדולנדס וברגר קינג?

אני כבר שנים לא אכלתי בברגר קינג או מקדונלדס וגם אין לי ממש כוונה כזו אבל רוצה לשאול: איך זה שהצ'יפס שלהם כל כך סימטרי וכל כך זהוב ועשוי במידה טיפ טופ? האם זה בגלל זן תפוחי האדמה\בישול מקדים\הקפאה\תוסף שמרססים בו את הצ'יפס טרם ההכנסה לשקיות? תודה, 79.180.1.206 11:57, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

mcdonalds use real potatoes, a mix including Russet Burbanks and Umatilla Russets. they add a few extra ingredients.

Dextrose, a natural sugar, to keep the color consistent and sodium acid pyrophosphate, to keep the fries from graying, for starters. Natural beef flavor, hydrogenated soybean oil, dimethylpolysiloxane and TBHQ also join the party. גוגל מצא.

ויזה לארה"ב

כדי לקבל ויזה לארה"ב צריך למלא טופס. נכנסתי לאתר של השגרירות ולא הצלחתי למצוא טופס כזה. אני מחפש טופס בעברית של השגרירות, ולא של כל מיני אתרים אחרים. 77.139.12.181 18:56, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

למיטב ידיעתי אין טופס בעברית. מה שאתה מחפש זה DS-160. גגל ותראה ישועות. משה פרידמן - שיחה 06:39, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

למה מטוסי הנוסעים של בואינג נקראים 7X7?

למומחי התעופה, למה מטוסי הנוסעים של חברת בואינג נקראים 7X7 (כאשר $X\in \{0,3,4,5,6,7,8\}$) ולמה תת-הדגמים נקראים 200/300/400 וחלק 8/9/10? מה המקור לשיטת המספור הזאת? ‏MathKnight ✡ (שיחה) 14:13, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

Why 7’s been a lucky number; אמ;לק; אם בא לך – תמצת. חזרתי • ∞ • שיחה 14:30, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

After World War II, Boeing was a military airplane company. William Allen, Boeing president at the time, decided that the company needed to expand back into commercial airplanes and pursue the new fields of missiles and spacecraft. To support this diversification strategy, the engineering department divided the model numbers into blocks of 100 for each of the new product areas: 300s and 400s continued to represent aircraft, 500s would be used on turbine engines, 600s for rockets and missiles ---and 700s were set aside for jet transport aircraft.

Boeing developed the world's first large swept-wing jet, the B-47. That aircraft sparked interest with some of the airlines. One in particular, Pan Am, asked Since both of these offspring of the Dash 80 would be jet transports, the model number system called for a number in the 700s to identify the two new planes. The marketing department decided that "Model 700" did not have a good ring to it for the company's first commercial jet. ---So they decided to skip ahead to Model 707 because that reiteration seemed a bit catchier----. Following that pattern, the other offspring of the Dash 80, the Air Force tanker, was given the model number 717. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:41, 21 באוקטובר 2017 (IDT).

קראתי ואסכם: בהתחלה בואינג קראה למטוסי שלה לפי המספר הסידורי של הדגם "מודל 40", "מודל 247", "מודל 377" וכו'. כאשר החברה הרחיבה את עסקיה מתעופה צבאית לתעופה אזרחית וטילים הוחלט להקצות לכל תחום "קידומת": מטוסים יקבלו את מספרי ה-300 וה-400, מנועים את מספרי ה-500, רקטות וטילים את מספרי ה-600, ומטוסי סילון לתובלת נוסעים ומטענים את מספרי ה-700. מתישהו בואינג פיתחה את הבואינג 367 וגרסה משופרת שלו בואינג 367-80 כמטוס תדלוק לחיל אוויר, ובעקבות ההצלחה החליטה להסב אותו למטוס נוסעים סילוני, שייקרא "מודל 700". במחלקת השיווק חשבו שהשם לא מספיק קליט ושינו לבואינג 707. בעקבות ההצלחה העצומה של ה-707, הוחלט שכל מטוסי הנוסעים הסילוניים של בואינג יקבלו שם ומספר מהצורה "בואינג 7X7". למעט מספר מטוסים חריגים, כלל זה נשמר עד היום. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 14:57, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך.

כבר הוספתי את זה לערך בואינג. ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 09:40, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

רב פרופסור אל"מ

מהוהדרגה הצבאית הבחירה ביותר שקיבל אדם שנושא את התואר רב וגם את התואר פרופסור? האם זה דניאל הרשקוביץ. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:30, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

ע"פ הערך בויקיפדיה, הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ הגיע לדרגת רב-סרן, לא אל"מ. אם יש לך מקור שהוא באמת אל"מ, צריך לתקן בערך. לא ידועה לי התשובה לשאלתך. אבל יש רב ד"ר סא"ל- הרב ד"ר מרדכי הלפרין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי הרב פרופ' א"א אורבך. הוא שירת כרב צבאי בצבא הוד מלכותו, ולאחר מכן בצה"ל. סביר להניח שהוא קיבל דרגות קצונה כלשהן, אבל לא מצאתי אזכור ברשת לדרגתו. או אולי הר פרופ' שלמה קליש, טייס קרב לשעבר. מצאתי הרב פרופ' סא"ל -נפתלי רוטנברג. קישור.

האם הועסקו עובדי כפייה יהודים במכרות המלח בווייליצ'קה?

בעקבות עריכה מנומקת זו, אני שואל האם יש מישהו שיודע משהו מוסמך (ובלתי תלוי כמו האתר הרשמי של המכרות) על העסקת יהודים בכפייה במכרות המלח בווייליצ'קה? האינטרנט מלא בתיאור כזה באתרי טיולים וכדומה, סביר להניח שרבים מהם בעקבות מה שהיה כתוב בוויקיפדיה עד היום. ביקורת - שיחה 00:31, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

ו...פספסתי את הדיון שהתנהל אי אז בדף השיחה שם. אולי סוף סוף יידע מישהו לתת מידע מוצק? ביקורת - שיחה 00:33, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

מי המומחים שלנו לשואה, או למשהו שקרוב לנושא הנוכחי? אולי כדאי לתייג משתמשים מסוימים? אלדד • שיחה 00:44, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

סימון גודל וקטור

― הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ
כיצד צריך לכתוב אורך (גודל) וקטור? $\|v\|$ או $|v|$ ? בערך סימון מתמטי מוגדרת רק הצורה $\|x\|$ : נורמה הכללה של מושג ה"אורך" עבור וקטור, להרחבה ראו נורמה. בערך וקטור (פיזיקה) מוסבר מדוע הסימון הוא |. לפי https://en.wikipedia.org/wiki/Magnitude_(mathematics) שני הסימונים מקובלים. בויוקפדיה עצמה אין אחידות ואפילו בתוך ערכים לדוגמא מכפלה סקלרית משתמשים בשני הסימונים אבגמד - שיחה 13:54, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

― סוף העברה

זה בסך הכל סימון. אפשר לסמן איך שרוצים, בתנאי שהקורא יודע במה מדובר. מקובל יותר $\|v\|$, אבל גם $|v|$ בשימוש. עוזי ו. - שיחה 14:23, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

הסימון השני נפוץ יותר בקרב פיזיקאים. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 19:48, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

רגשות אלוהים ביהדות

האם האלוהים של היהודים לפי הדת מפגין רגשות כלשהם חוץ מכעס וזעם? הבנתי שבתנ"ך במספר מקומות קטן כתוב שמשהו היה "טוב בעניו". האם יש דוגמאות לרגשות נוספים? 213.55.176.191 13:41, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

אכן. אלוהים אוהב את האבות ומשום כך בוחר בעם ישראל – "כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו" (דברים ד', 37); שונא את העבודה הזרה של הכנענים – "כִּי כָּל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם" (דברים י"ב, 31); מצטער ומתחרט על בריאת האדם – "וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו', 6). אלוהים הוא מצד אחד "רַחוּם וְחַנּוּן" (שמות ל"ד, 6), אך באותו פרק כתוב שהוא "אֵל קַנָּא" (פס' 14). מבקר המדינה - שיחה 13:52, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

כאמור, האל אכן מתואר בשלל מקומות במקרא כמי שמפגין רגשות ושאר תכונות אנוש. זה לא אומר בהכרח שיש להבין את התיאורים האלה כפשוטם, וגם בראייה ביקורתית מוטב להתייחס אליהם בזהירות; אבל כדמות ספרותית, האל מפגין רגשות. עם זאת, כשנאמר על האל ש"ראה כי טוב" או שדבר מה היה "טוב בעיניו" וכיו"ב, ביטויים כאלה מעידים על הבחנה שכלית ושיפוט ערכי, ואין צורך לראות בהם גילויים של רגש. גם חרטה איננה בהכרח רגש, אך היא מעוררת בעיות תאולוגיות אחרות (בשמואל א ט"ו, כ"ט נשללת במפורש האפשרות שהאל יחזור בו). פרינציפ - שיחה 13:58, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

וע"ע שלילת הגשמות, ובפרט הפרק על שלילת הגשמות ביהדות. פרינציפ - שיחה 14:02, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

הרב זאב פיילכנפלד מפוזן

זהו החבר היחיד במועצת גדולי התורה הראשונה של אגודת ישראל שאין לנו עדיין ערך עליו. רציתי להתחיל לחפש חומר כדי להשלים את החסר, אך לא מצאתי ולו תוצאה אחת בחיפוש גוגל שתפנה אותי למידע (ולו בסיסי) על הרב. יש למישהו רעיון? בתודה אגלי טל - שיחה 15:05, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

אולי תנסה לעשות חיפוש במאגר אוצר החכמה, וכן לבדוק באטלס עץ חיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה אגלי טל - שיחה 21:23, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

האם יהודה נשארה חופשיה לאחר כיבושי סנחריב?

― הועבר לדף שיחה:מסע סנחריב בארץ ישראל

התיעצות במחירי מכשירים אלקטרוניים

סליחה שאני שואל כאן שאלה אישית, ותרגישו חופשי למחוק אם זה לא המקום הנכון לשאלה, פשוט אין לי אם מי להתיעץ... הוצעו לי מקבוק איר במחיר 2000 שח וגלקסי נוט 5 במחיר 1100 שח. שניהם עובדים אבל כבר היו בשימוש, ולכאורה בלי פגמים. האם לדעתכם זה מחיר גבוה? תודה ושוב סליחה. 77.138.170.194 17:45, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

איזה דגם של מקבוק אייר? המחיר לנוט 5 גבוה - אמור להיות כ-800 ש"ח, אלא אם נותנים לך אחריות לשנה, ששווה עוד 200 ש"ח _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:27, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

מה בין WWW לבין אינטרנט

קראתי את הערכים הרלוונטיים. ובכל זאת, ולמרות (אולי בגלל?) השתייכותי לדור ה-Z, אני מתקשה להבין בדיוק מה המשמעות של WWW. אני חושב שאפשר לסכם את השאלה שלי כך - אני, כרגע, חווה חוויה מסויימת כחלק משימוש ב-WWW. מה מתוכה הוא חלק מה-WWW ומה מתוכה הוא חלק מעצם הדבר שנקרא "אינטרנט"? האם דף אינטרנט שאינו WWW בנוי אחרת (מבחינת שפת תכנות, או מבחינת פרוטוקול תקשורת עם השרת, וכו') מהדף אותו אני קורא כרגע? תודה! Eyalweyalw - שיחה 23:16, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

אינטרנט הוא פרוטוקול תקשורת (למען הדיוק - משפחה של פרוטוקולים, ביניהם TCP/IP UDP/IP, ו-ICMP), ובדרך כלל משמש גם כינוי לרשת עולמית שמממשת את הפרוטוקול (טכנית, וגם מעשית, ניתן לבנות רשת סגורה ומבודדת שמשתמשת בפרוטוקול אינטרנט, אבל רשתות כאלו בדרך כלל מכונות אינטראנט, לא אינטרנט). מעל הפרוטוקולים הללו רצים פרוטוקולים ברמה גבוהה יותר, כמו SMTP, Telnet, NNTP, FTP, SNMP, וכמובן גם HTTP (הפרוטוקול של WWW). הפרוטוקולים הללו משמשים כל מיני שירותים, כמו למשל דוא"ל (שבדרך כלל משתמש בפרוטוקול SMTP, אך לא תמיד), news, טלנט ועוד. יש כל מיני יישומים שמשתמשים בפרוטוקולים הללו, ואחד הנפוצים בהם, כנראה הנפוץ ביותר, הוא WWW, שמשתמש בפרוטוקול HTTP.

שאלת על "האם דף אינטרנט שאינו WWW", אבל בעצם אין דבר כזה: המושג "דף" לקוח מעולם ה-HTML/HTTP, כלומר עולם ה-WWW. דוגמה לשימוש (יחסית נפוץ) באינטרנט שאינו WWW, בנוסף לדוא"ל, היא מערכת העברת קבצים, שמשתמשת ב-FTP (ראה Filezilla, וגם FlashFXP). קיפודנחש 01:09, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

רק הערה לגבי רשתות מבודדות: רשת אינטראנט אינה רשת מבודדת. היא נמצאת על גבי הרשת המקומית LAN, אך בנוסף לחיבור לרשת האינטרנט, כלומר אפשר להיות מחובר לשניהם בו זמנית. רשתות מבודדות, כמו אלו הקיימות בצבא נקראות Air gap, לעיתים Walled garden. לפעמים יש גם ברשתות אלה אינטראנט - נתקלתי גם בזה בצבא, יש רשתות כאלה שמיועדות רק לבסיס מסויים. (¯`gal´¯) - שיחה 23:45, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

אפליקציות הן לא www והן כן באינטרנט. דפי אינטרנט שנפצים בדפדפן הם כן www והם גם כן באינטרנט. טבעת-זרם - שיחה 20:24, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

פנקס חד פעמי#סודיות מושלמת

בהוכחה לסודיות מושלמת נכתב: "אם $\ m$ הוא כתב גלוי אפשרי כלשהו ו-$\ c$ הוא כתב סתר אפשרי כלשהו, אז קיים בדיוק מפתח יחיד שמעביר את $\ m$ אל $\ c$: המפתח $\ k=m\oplus c$. מכאן נובע בפרט שההסתברות לקבלת $\ c$ ככתב סתר היא אחידה לכל כתבי הסתר האפשריים ושווה ל-$\ 2^{-n}$; שהרי לכל כתב גלוי שנבחר $\ m$, ההסתברות ש-$\ c$ תתקבל ממנו היא בדיוק ההסתברות שייבחר המפתח היחיד שמעביר את $\ m$ אל $\ c$, והסתברות זו היא $\ 2^{-n}$.".

אני מבין את הטיעון הזה, אבל לא ברור לי האם הוא קשור להיותו של XOR משמר אקראיות (נושא שנדון קודם בערך), או רק לעובדה שיש מפתח יחיד שמעביר את m ל-c (מהניסוח נראה שהאפשרות השניה היא הנכונה). האם יכול להיות אופרטור לוגי אחר במקום XOR, שלא משמר אקראיות אבל בכל זאת יש מפתח יחיד שמעביר את m ל-c, ולכן גם בשימוש באופרטור זה במקום XOR תושג סודיות מושלמת?

תודה!

הערך לא מדייק: שימוש ב-XOR אינו חלק אינטגרלי מ"פנקס חד פעמי", למרות שהוא אולי הפשוט ביותר להסבר. למעשה, למרבה האירוניה, האיור שמופיע בראש הערך, של קטע מפנקס חד פעמי, אינו עבור XOR, אלא עבור צופן ויז'נר (לצורך XOR, הצופן אינו סדרת אותיות, אלא סדרה אקראית של אפסים ואחדים. אמנם ניתן להתמיר סדרת אותיות לסדרה של אפסים ואחדים, אבל גם אם האותיות אקראיות לחלוטין, האפסים והאחדים לא). גם בצופן זה (כלומר ויז'נר), אם אורך המפתח כאורך המסר, השימוש במפתח הוא חד פעמי, והמפתח נוצר בתהליך אקראי באמת (אולי הדרישה הקשה ביותר), ההוכחה של שאנון תופסת, והצופן מושלם. הוכחה "על האצבע": מסר כלשהו באורך X יכול לייצר צופן כלשהו באותו אורך, בהינתן מפתח מתאים (בפראפרזה על ארכימדס: תן לי את המסר והצופן, ואייצר לך את המפתח). כיוון שהמפתח אקראי לחלוטין, הרי שלכל מפתח יש הסתברות זהה, ולכן, בהינתן צופן באורך X, לכל מסר אפשרי באותו אורך יש הסתברות זהה. קיפודנחש 01:35, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה על ההסבר. האם ממה שכתבת נובע שלהיותו של XOR משמר אקראיות אין כל רלוונטיות לשימוש בו? האם כל אופרטור שהוא מקיים את התכונה שהזכרת - שבהנתן מפתח מתאים ניתן ליצור ממסר נתון X מסר מוצפן כלשהו C? לדוגמה אם X=0, ומצפינים באמצעות AND, אין מפתח שייתן C=1, ולכן כאן העובדה ש-C=1 כן מגלה מידע על המסר (הוא בהכרח לא 0). 77.125.51.39 09:05, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

האופרטור צריך להיות ריבוע לטיני (ולדוגמא, כל פעולת חבורה, ובפרט XOR או חיבור מודולרי). כלומר, אם הקלט הוא M והמפתח הוא X, אז התוצאה $\ C=L(M,X)$ צריכה להיות כזו שלכל M ולכל C יש X אחד ויחיד המקיים את התנאי. עוזי ו. - שיחה 11:20, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה! (1) האם התכונה הזו של קיום X אחד ויחיד לכל M ו-C שקולה לשימור אקראיות? (2) לא לגמרי הבנתי מה משמעות המשפט "האופרטור צריך להיות ריבוע לטיני" והקשר שלו לתנאי השני שציינת. האם אתה מתייחס לטבלת האמת שלו? הרי הגדרת ריבוע לטיני היא שבכל שורה אין אלמנט שחוזר על עצמו, וזה לא המצב באף טבלת אמת של אופרטור בינארי. 77.125.51.39 11:29, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

(1) כן: התכונה הזו שקולה לכך שאם X הוא בעל התפלגות אחידה, אז כך גם C (לכל M).

(2) האלף-בית שממנו מגיע X,M,C אינו בהכרח של שתי אותיות. למשל אלו יכולות להיות אותיות באלף-בית העברי (ואז הפעולה צריכה לקבל 22x22 אפשרויות ולהחזיר 22).

('2) ואם מדובר דווקא על 0,1, יש שתי פעולות אפשריות: C = M XOR X או C = M XOR X XOR 1.

("2) למה לא? השורות של XOR הן 0,1 ואחר-כך 1,0. עוזי ו. - שיחה 12:40, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

הבנתי, תודה. תוכל בבקשה לפרט לגבי הוכחת השקילות? הכיוון X יחיד => שימור אקראיות הוא מיידי, אבל לגבי הכיוון שימור אקראיות => X יחיד, אני לא מצליח להוכיח שיש דווקא X יחיד, אלא רק שיש אותו מספר של X-ים לכל מסר M.

יש X יחיד (לכל C,M, כך ש-$\ C=L(M,X)$) אם מניחים שכולם מגיעים מאלף-בית באותו גודל. אם המפתח X מגיע מקבוצה גדולה יותר יקרה מה שכתבת. עוזי ו. - שיחה 21:07, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

: תודה!

גדודי חי"ר קל גבולות

מישהו יודע מה זה 'גדוד חי"ר קל גבולות'? לא מצאתי ערך בויקיפדיה. האם הכשרה זהה לחיר רגיל?

מדובר בגדודי חי"ר קל מעורבים כגון גדוד קרקל, גדוד אריות הירדן וגדוד לביאי הבקעה. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 22:22, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

עגלה

כשמניחים גלגל/עגלה במורד היא מתחילה להתגלגל מטה והיא יכולה לצבור תאוצה ולהגיע למהירויות גבוהות. מה היו עושים אם מהירות העגלה היתה גבוהה ממהירות הסוסים ה"מושכים" אותה מלפנים?

ברקס. לעגלות היה מוט עץ על ציר שבמשיכה היה מתחכך בגלגל ומאט מהירות. כמובן, אם המהירות הייתה כזו שהברקס לא הספיק, הם היו בבעייה... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:29, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

ועל כך סיפר דרויאנוב על העגלון שבעליה אמר לנוסעים שירדו וילכו בצד העגלה כי קשה לסוסים, ובירידה כי יש סכנת הדרדרות העגלה ובמישור כי ההליכה יפה לבריאות. בהגיעם ליעד שאל אחד הנוסעים את העגלון: ידוע לי מדוע אנחנו הנוסעים עשינו את הדרך, כל אחד נצרך לשם עסקיו, ברור לי גם מדוע אתה באת - זו פרנסתך, אבל תמהני לשם מה הסוסים עשו את הדרך? שנילי - שיחה 12:13, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

פתרון נוסף: לרתום את העגלה לפני הסוסים... ביקורת - שיחה 16:31, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

_{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:14, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

שאלה בתזונה

שלום. אכלתי היום קילו ענבים. האם אני שוקל כעת קילו יותר מאתמול? במילים אחרות, האם יש קשר ישר בין משקל האוכל שאנחנו מכניסים לגוף לבין משקלנו? תודה. 89.139.195.245 20:42, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

לא. חלק ניכר מהמזון שאוכלים הולך לצרכי האנרגיה של הגוף. רק חלק קטן ממנו תורם ליצירת שומן או רקמה אחרת (למשל שרירים) או גדילה כללית בילדות. גילגמש • שיחה 20:44, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

כן. חוק שימור המסה אומר שכל עוד לא הוצאת חומרים מהגוף שלך, אז המסה היא: המסה ההתחלתית שלך+מסת המזון. אבל, וכאן נכנס החלק החשוב: אתה מאבד את רוב מסת המזון שאכלת בשירותים. אז כל עוד לא עשית צריכים ולא רצת מרתון, אז מסת הגוף שלך היא בדיוק המסה לפי האוכל פלוס המסת האוכל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:48, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

כלומר, תשובותיכם סותרות. האם מישהו מכם אכן מומחה בתחום? או שהניחוש שלכם טוב כמו שלי. 89.139.195.245 22:55, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

קורבוס מתכוון למשקל הגוף מיד לאחר אכילה. כמובן שהמשקל הסופי לא שווה משקל התחלתי + משקל המזון שנאכל אי פעם. אתה יכול לעשות את הניסוי הזה בעצמך. מדוד את משקלך ומדוד את משקל המזון שאתה אוכל במשך שבוע. תמדוד את המשקל שלך לאחר שבוע ותראה שהמשקל החדש לא שווה משקל שהיה לפני שבוע + כל משקל המזון שנאכל. כמובן שאם תמדוד את המשקל שלך מיד לאחר הארוחה, הוא יהיה המשקל הישן + משקל המזון. הסיבה להבדל נובעת מכך שלוקח זמן לספוג את המזון ולהשתמש בו לצרכי הגוף. כמובן שאין שום סתירה עם חוק שימור המסה במקרה הזה כי חלק מהמזון יומר לאנרגיה. גילגמש • שיחה 23:02, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

יצויין שהגוף מאבד מסה לא רק בשירותים. בכל שנייה אנחנו נושפים החוצה פחמן דו חמצני. אומנם באותה הזדמנות אנחנו גם שואפים פנימה חמצן, אבל הפחמן הולך רק החוצה. בנוסף אנחנו מאבדים בנשימה אדי מים, אפילו כשקר ואנחנו לא מאבדים מים בהזעה. H. sapiens - שיחה 23:38, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

כמו כן גילגמש, להבנתי מסת מזון לא מומרת לאנרגיה כי הגוף שלנו הוא לא כור גרעיני (ואפילו בכור גרעיני רק חלק קטן מאוד מן המסה מומר לאנרגיה). בתהליך הפקת האנרגיה חלק ממסת המזון מתפרקת בסופו של דבר לפחמן דו חמצני ולמים, אשר אובדים לגוף בנשימה, בזיעה ובשירותים. H. sapiens - שיחה 00:09, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

לשואל: עמוד על המאזניים הביתיים (דיוק של לפחות 100 גרם או פחות). לאחר שתסיים לאכול קילוגרם ענבים (או קילוגרם ברזל או קילוגרם נוצות) – המאזניים יראו שעלית בקילוגרם אחד. חזרתי • ∞ • שיחה 00:19, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

זה נכון אם מודדים מייד לפני האכילה, ומייד אחרי (ואוכלים מהר). אבל בטווח של יום, מה שמשנה זה דווקא דברים כמו כמות הקלוריות שיש במאכל. eman • שיחה • ♥ 01:49, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

אנסה לסכם עם תוספות משלי: מייד לאחר האכילה אכן משקלך יצמח בקילו אחד. אך בהמשך יתחוללו מספר תהליכים שישנו את המצב. ראשית, ענבים הם ברובם מים, וחלק ניכר ממים אלה יופרשו בשתן. שנית, הסיבים שבענבים (כגון הקליפות) אינם מתעכלים וייפלטו בצואה. מה יישאר? הסוכר שבענבים יעוכל ויוסיף למשקלך, וגכך גם נוטריינטים נוספים. חלק מזה ייצרך ויופרש גם הוא - הגוף צורך את הסוכר גם ללא פעילות כלל על מנת לשמור את חום הגוף (כ-1,500 קילו-קלוריות ליום בממוצע) וכמובן שפעילות גופנית מפרקת עוד יותר. בסיכום, אם לא תאכל יותר דבר במשך היום תגלה שמשקלך לא רק שלא עלה, אלא ירד (משום שהאנגייה שחספקו הענבים קטנה מסך האנרגייה שהגוף צורך. ההפרש יבוא מפרוק שומנים ברובו). _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 03:26, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

H. sapiens, המזון מומר ברובו לאנרגיה, אם כי לא לאנרגיה יעילה. חלק מהמזון לא מומר לכלום ויוצא מהגוף בצורת צואה או שתן. רוב האנרגיה נפלטת בצורת חום. השאר, מה שאפשר לנצל לאנרגיה יעילה (עד כמה שאני זוכר 30 או 40 אחוז, אבל אני ממש לא בטוח במספר המדויק) הרוב הולך לתחזוקת של הגוף לדברים כמו נשימה, פעילות הלב וכו' (BMR) החלק הזה הוא בדרך כלל חצי או שני שליש מכל האנרגיה שהגוף מנצל. חלק עוד יותר קטן מתבזבז על פעילות במהלך היום יום (הליכה, ביצוע משימות). היתר, מה שלא נוצל יעבור למשמורת. כמעט הכל בצורת שומן ומעט בצורת גליקוגן (יש מעט גליקוגן בגוף) אך אפשר להוסיף המון שומן. כמובן אלה מספרים ממוצעים ויש זמנים שבהם יש השקעה אנרגטית גדולה יותר בפעילות (למשל במהלך ריצת מרתון). גילגמש • שיחה 06:49, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

גילגמש, הכל נכון אבל זה בעיקר משק האנרגיה כאשר השואל התעניין במסה. רציתי רק להבהיר שמסה לא מומרת לאנרגיה בגוף שלנו, אלא מסה בצורת מולקולות אורגניות מורכבות כמו פחמימות, שומנים וחלבונים מומרת למסה בצורת מולקולות אנאורגניות פשוטות (בעיקר פחמן דו-חמצני ומים אבל לא רק). האנרגיה שהפקנו מקורה לא במסה אלא בקשרים הכימיים שפירקנו. H. sapiens - שיחה 11:04, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

כמובן אבל לא רציתי להתעמק במנגון יצירת ATP וכל זה. גילגמש • שיחה 13:20, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

זה אולי נשמע קנטרני, אבל קצת קשה לי להתאפק: לעניין הדיון, אין הבדל מהותי בין המרת מסה לאנרגיה בשמש או בכור גרעיני או בתהליכים כימיים. אמנם נכון הדבר שאחוז המסה המומר ביחס לסך כל המסה קטן מאוד בגוף, אבל עדיין מקור האנרגיה זהה. בכל מקרה, זה לא משהו שניתן למדוד על משקל ואיבוד המסה לאנרגיה בגוף זניח לחלוטין. משה פרידמן - שיחה 17:58, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

למען האמת חשדתי במשהו כזה וזו הסיבה שסייגתי ורשמתי למעלה "להבנתי" H. sapiens - שיחה 18:36, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

איבוד מסה לאנרגיה בגוף איננו זניח. על זה מבוססת כל דיאטת הרזיה. גילגמש • שיחה 19:26, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

אני חושש שיש כאן בעיה סמנטית שמשפיע מאוד על השיח. כשביולוג אומר "אנרגיה" הוא מתכוון לרוב לATP. כשפיזיקאי אומר "אנרגיה" הוא מתכוון לאנרגיה. תהליך פירוק הATP מהווה את מקור האנרגיה של הגוף ותהליך זה מייצר "פסלות" שיוצאת מן הגוף בנשימה ולכן מורידה את המסה שלו. הקשר מסה-אנרגיה של איינשטיין הוא סיפור אחר לגמרי וחישוב קל מראה שמסה של 10,000 קלוריות הוא כ-$10^{-10}$ גרם. כלומר האנגינה עצמה (במובן הפיזיקלי) לא שוקלת (כמעט) כלום, בזמן שהמולקולות שנושאות אותה כמובן מסיביות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:40, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

כן, יתכן שזה המקור להבדל :) גילגמש • שיחה 19:54, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

חשבתי שאני ביולוג אבל מסתבר שאני בעצם פיזיקאי :) H. sapiens - שיחה 20:16, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה לכולם על התשובות! 89.139.195.245 07:21, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

פורנוגרפיה וחוקיות

זוהי שאלה קצת מוזרה, אבל אני בטוח שיש כאן מישהו שיוכל להסביר לי אותה. אם זנות אינה חוקית בישראל, למה פורנוגרפיה (שלא כוללת קטינים\חסרי ישע) חוקית? ההבדל היחידי בין שניהם הוא שבזנות אתה משלם לאדם תמורת קיום יחסי אישות, ובפורנוגרפיה אה משלם לאנשים כדי שיקיימו יחסי אישות. בנוסף, האם יש חוק המגביל תוכן אסור? ובכלל, מה נחשב בפני החוק לתוכן אסור? סליחה על ה"חפירה" --Sargon the true king - שיחה 14:20, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

הזנות חוקית בישראל. חצי חציל 14:26, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

למה? ממתי? איך? מי נתן לזה לקרות?--Sargon the true king - שיחה 14:48, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

קבלת תשלום על יחסי מין אינה עבירה פלילית (סירסור, שידול והחזקת בית בושת דווקא כן). לגבי פורנוגרפיה: סעיף 214 החוק העונשין, "פרסום והצגת תועבה":

(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

(1) מפרסם פרסום תועבה או מכינו לצורכי פרסום;

(2) מציג, מארגן או מפיק הצגת תועבה –

(א) במקום ציבורי;

(ב) במקום שאינו ציבורי – אלא אם כן הוא מקום המשמש למגורים או המשמש חבר בני אדם שהחברות בו היא למי שמלאו לו שמונה עשרה שנים ולתקופה רצופה.

בקיצור, החוק אומר שכל עוד לא מצלמים במקום ציבורי או במקום עם קטינים: עצם צילום "תועבה" הוא לא עבירה על החוק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:51, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

אבל קורבוס, בחוק לא מגדירים מהו דבר תועבה... אז לכל שופט יש אינטרפטציה משלו? אם מישהו מצלם (סתם דוגמה) את אחייניתו בת השנה באמבטיה, הבן אדם נכנס לבית הסוהר? --Sargon the true king - שיחה 14:58, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

נכון, למרות שיש התייחסות ל"פרסום פוגע":

(א) המפרסם פרסום פוגע על שלטי חוצות, דינו - מאסר שישה חדשים או קנס פי שלושה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1).

(ב) לעניין סעיף זה -

"פרסום פוגע" - אחד מאלה:

(1) תמונת עירום או תמונה של חלקי גוף אינטימיים של איש או אשה;

(2) תמונה שיש בה קיום של יחסי מין או של אלימות מינית, או שיש בה ביזוי או השפלה מיניים, או שהיא מציגה אדם כחפץ זמין לשימוש מיני;

(3) תמונה של חשיפה חלקית של גוף, של איש או אשה, שיש בה פגיעה ברגשותיו המוסריים של הציבור או חלק ממנו או השחתת המוסר הציבורי, או שיש בה פגיעה בקטינים או בחינוכם;

ולמרות שלא ניתנה הגדרה לתועבה, יש כל מיני ניסוחים מעורפלים "המחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או הצורך פרסום כאמור אף בלי להחזיק בו". לא ברור מהי צריכה לפי החוק ומהי תועבה לפי החוק. אבל אני מניח שחבר השופטים מבין במה מדובר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:04, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה אדון עורב. --Sargon the true king - שיחה 21:06, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

דרגות קמ"א וקא"ב

לפי הערך דרגות צה"ל והערך קצונה מקצועית בצה"ל, דרגת קמ"א מקבילה לדרגת סגן, ודרגת קא"ב מקבילה לדרגת סרן. אז למה דרגת קמ"א היא ארון אחד (כמו סג"מ), וקא"ב היא שני ארונות (כמו סגן)??

אם יעבור קורס קצינים, יקבל את הדרגה השקולה לדרגתו המקצועית, -כך כתוב. ללא ק"ק הוא לא יועלה בדרגה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:06, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה, בערכים הנ"ל כתוב גם שכבר לפני קורס קצינים הוא מקביל לדרגת וכו'. עכשיו מישהו הוסיף שדרוש מקור ושאל בדף שיחה. יש מקור פה: https://www.idf.il/אתרים/הוראות-הפיקוד-העליון/הוראות-הפיקוד-העליון/קצין-מקצועי/ אבל נראה שזה רק לצרכים מסוימים, והערכים לא מדויקים.

כי זה סולם דרגות מקביל ואין הגיון להתחיל סולם נפרד משניים ושלושה ארונות. מתחילים באחד.

לצרכים פרקטים צה״ל מתייחס לדרגות האלו כמקבילןת לסגן ולסרן אלא אם הוגדר במפורש אחרת (כגון בעניין סמכות השיפוט).Ben tetuan - שיחה 19:37, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

קונקשן - אפשר לארגן לבד?

נניח מצאתי טיסה מישראל לקרקוב בזול וכעבור שעה טיסה אחת מקרקוב לבאזל. מבחינת מחיר יוצא יותר זול מכל דיל אחר.

האם אפשרי לקנות את שני הכרטיסים ואז לעשות קונקשן לבד? כלומר לא לצאת לקרקוב, אלא להישאר בשדה התעופה ולעבור לטיסה לבאזל?

השאלה היפותטית לחלוטין. 213.55.184.226 11:04, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

בוודאי. ברוב הקונקנשים אתה לא יוצא משדה התעופה. אני לא מכיר את שדה"ת קרקוב אבל שעה זה זמן מינימלי מבלי להילחץ. Shannen - שיחה 13:45, 27 באוקטובר 2017 (IDT)

הכוונה היתה לא לקנות דיל עם קונקשן, אלא לקנות שני דילים שונים ופשוט לעבור בין טרמינלים באופן עצמאי. אני מניח שמזוודה אי אפשר להעביר בצורה כזאת

אני מציע שתפנה לשדה התעופה של קרקוב ותברר מה אפשר לעשות עם המזוודה שלך. גילגמש • שיחה 08:18, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

אין שום בעיה לעשות את מה שאתה רוצה, עשיתי זאת יותר מפעם אחת. אחרי הנחיתה אתה אוסף את המזוודה שלך והולך אל דלפקי הצ׳ק אין וחוזר על התהליך. שים לב שהתהליך לוקח הרבה יותר זמן בהשוואה לקונקשן באותה חברה (או בשתי חברות שמשתפות פעולה). אם בקונקשן רגיל צריך פחות משעה בין הנחיתה וההמראה (השיא שלי 45 דקות, אבל זה היה מאוד לחוץ), לקונקשן עצמאי צריך לפחות שעתיים ועדיף שלוש שעות בין הנחיתה וההמראה. תזכור גם שבמקרה של איחור לטיסה השנייה שלא באשמתך, בקונקשן רגיל זאת אחריות החברה לדאוג לך לטיסת המשך חלופית בעוד שבקונקשן עצמאי אתה נחשב ל-no show ויהיה עליך לקנות כרטיס חדש על חשבונך (ואם מדובר בטיסה הלוך יתכן שיבוטל גם הכרטיס חזור). בקיצור, זה אפשרי, זה כרוך בסיכון מסויים וזה דורש הכנת שעורי בית (הכרות מוקדמת עם שדה התעופה, בדיקת סטטיסטיקת האיחורים של החברות והכנת תוכנית חלופית למקרה שתתקע באמצע הדרך). בברכה, Easy n - שיחה 10:22, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

זה לא קונקשן. זה סתם שתי טיסות שהיעד של הראשונה הוא המוצא של השנייה. חזרתי • ∞ • שיחה 00:41, 30 באוקטובר 2017 (IST)

הסכמי אוסלו

מה היה האינטרס של ממשלת נורווגיה להתעסק בענייני ישראל והפלסטינים? מדוע מי שהצטלם בסוף עם רבין וערפאת היה קלינטון ולא נשיא נורווגיה?--185.149.255.159 18:04, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

ה"אינטרס" לפתור סכסוכים, למנוע מלחמות ולחתור לשלום הוא ערך עליון בכל התרבויות ובכל הדתות, למרבה הצער יש מנהיגים ששכחו את זה או שמנסים בכוח לפגוע בו, מהשיקולים שלהם. באותה תקופה אש"פ היה אוייב מוצהר של ישראל, ומנהיגיו חששו לחייהם מצד ישראל, לכן הם הרגישו בנוח בנורווגיה. נורווגיה עד היום נחשבת נעימה יותר לערבים מאשר לישראל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חחח אוקי. אמתין לתשובה של מישהו שמבין בהיסטוריה.--185.149.255.159 09:26, 29 באוקטובר 2017 (IST)

שלטים של ג'אנק מזרחי

למה בכל השלטים של דוכני אוכל רחוב מזרחי - חומוס, פלאפל, שווארמה - יש תמיד את הסמל של קוקה קולה?--185.149.255.159 18:13, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

כי זכייני קוקה קולה בישראל מימנו את השלט, כחלק מהפרסומת למוצר. דוד שי - שיחה 18:24, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

לחומוסיות ופלאלפליות אין כסף לקנות בעצמם שלט?! זאת הרי הוצאה בטלה בשישים לעומת בניית העסק.--185.149.255.159 18:26, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

שלט הוא לא דבר כ"כ זול. ושלט מעוצב יקר עוד יותר. לקבל משהו לא זול בחינם זה צעד חכם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:13, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

במקרה אני גם בעל עסק. השלט שלי מעוצב ומיוחד בהרבה מהשלטים הסכמטיים והבנאליים שמאפיינים חומוסיות ופלאפליות. ואני אומר לך שזאת הוצאה זניחה ביחס לבניית עסק, במיוחד עסק מזון, שזה השקעה התחלתית גדולה במיוחד.--185.149.255.159 19:18, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

כנראה שבשביל יתר בעלי העסקים העלות הזאת לא זניחה כלכך. גילגמש • שיחה 20:02, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

אני חושב שתמורת הפירסום בשלט, החברה המרכזית לייצור משקאות קלים נותנת למסעדות קולה בהנחה ו/או בתנאים מיטיבים אחרים. ‏«kotz» «שיחה» 07:04, 30 באוקטובר 2017 (IST)

לדעתי זה קשור למוניטין של משקה שהם מוכרים, כאילו "היי, יש לי את זה כאן"77.138.170.194 07:41, 1 בנובמבר 2017 (IST)

לא ולא. הבעלים צריכים את החסות בשביל ההוצאות החוקיות למקרה שאיזה פקח אומר להם שהשלט לא תואם לתקנות העירוניות של ועדת השילוט. ראו לדוגמה בהרצליה: כאן --Sargon the true king - שיחה 18:49, 10 בנובמבר 2017 (IST)

האם היהודים ניצלו מהחקלאות?

למיטב ידיעתי, יהודי אירופה תמיד חיו בערים הגדולות ועסקו במסחר ובהלוואת כספים. הרי זה גם חלק מרכזי בסטראוטיפ היהודי- היהודי הוא חסר אדמה, מנותק מהאדמה. האמנם במשך 2000 שנות אנטישמיות הגויים לא חשבו לנצל את היהודים לטובת החקלאות? איך זה ייתכן? האם אפשר לומר, שלמרות כל החרא שהיהודים אכלו באירופה, לפחות מהגזירה הזאת הם ניצלו?--185.149.255.159 18:20, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

לא. המילה 'תמיד' בשאלה מאוד כללית. יש שוני גדול בין מדינות שונות ובין תקופות שונות. לדוגמה, המושבה מזכרת בתיה הוקמה על ידי קבוצה של איכרים שומרי תורה ומצוות מכפר ברוסיה. ראה מזכרת בתיה#היסטוריה#הקמת המושבה#היוזמה. בנוסף, בעקבות מגבלות של חיים בתחום המושב, יהודים הוכרחו לעסוק בחקלאות. ניתן לעיין בספר הזה. מספרים ומגמות בארצות שונות באירופה ניתן לקרוא במאמר הזה. וכמעט שכחתי לתת בתור דוגמה לא מייצגת את טוביה החולב.

תודה.--185.149.255.159 20:19, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

קשה להתעסק בחקלאות כאשר יש סכנת הפוגרומים וגירוש 77.138.170.194 07:48, 1 בנובמבר 2017 (IST)

אני לא ממש מבין הכיצד מישהו יכול לעסוק בחקלאות וגם לשמור מצוות, שנת שמיטה, מעשר (אם אני זוכר נכון יש חלק מן התבואה שהולך לעניים), ואת כל התרומה ללויים ולכוהנים (בתקופת בתי המקדש). אני קראתי אבל בספר ההיסטוריה שלי שהיו יהודים ברוסיה הצארית שהעסיקו צמיתים רוסים (ראה כאן) דבר שגרם להעלאת האנטישמיות הכלכלית (הזידים העשירים עושקים את עובדי הקרקע שעובדים קשה).

אבל אני בטוח שבתקופת בתי המקדש איכשהו בני ישראל ויהודה הצליחו בעבודה החקלאית, גם ללא עזרה של עובדים גויים. --Sargon the true king - שיחה 09:17, 11 בנובמבר 2017 (IST)--Sargon the true king - שיחה 09:17, 11 בנובמבר 2017 (IST)

פתיחת עסק בשבת

אילו מגבלות קיימות על גוי בפתיחת עסק בשבת? האם נוצרי יכול למשל לפתוח מכולת בשבת בתל אביב ולא להסתכן בקנס? Assafn • שיחה 20:42, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

ראה פירוט המצב המשפטי כאן. המגבלות על פתיחת עסק בשבת מוגדרות בכל עיר ולא תלויות במוצאו של בעלי העסק. בנפרד מכך קיימות מגבלות על העסקת עובדים יהודים בשבת (על ידי החוק שאפילו לא הגדיר מיהו יהודי...) ומתירות העסקה של לא יהודים.Ben tetuan - שיחה 23:59, 28 באוקטובר 2017 (IDT)

אם הדבר תלוי רק בעירייה למה עריית תל אביב לא יכולה לאפשר לכל מי שרוצה לפתוח עסק בשבת? (בהנחה שהעובדים לא יהודיים) Assafn • שיחה 09:52, 29 באוקטובר 2017 (IST)

מחקר על גבורה

שלום! זכור לי שפעם שמעתי על מחקר שטען שרוב האנשים, בנסיבות המתאימות, היו יכולים לזכות בצלב ויקטוריה, כלומר לבצע מעשה גבורה כלשהו. מישהו מכיר? תודה רבה.

החזקת רכב

אם משתמשים ברכב בממוצע פעם בשבוע לנסיעה של כ-4 שעות: מה יותר משתלם: לשכור רכב לפי שעה או להחזיק רכב פרטי? 213.55.211.126 00:55, 29 באוקטובר 2017 (IDT)

השכרת יומית לרכב עולה בערך 150ש"ח לפי 52 שבועות בשנה 7,800ש"ח (לא חישבתי עלות מונית הלוך חזור לחברת ההשכרה). עלות רכב פרטי תלויה בסוג הרכב שנתון וכו.. ננניח ביטוח ואגרה עולים 4,000ש"ח בשנה, טיפולים תלויים בגיל הרכב 600-3000ש"ח, והעלות הגדולה היא פחת על מחיר הרכב נניח 10% בשנה כלומר רכב שעלה 100,000 יעלה 10,000 שנה הראשונה. Assafn • שיחה 10:02, 29 באוקטובר 2017 (IST)

יש גם השכרת רכבים לפי שעה 77.138.170.194 07:44, 1 בנובמבר 2017 (IST)

מהי דתם של הסקוטים?

?--185.149.255.159 11:53, 29 באוקטובר 2017 (IST)

הסקוטים הם נוצרים. בכלל ברירת המחדל לגבי אירופה היא נצרות. גילגמש • שיחה 18:43, 29 באוקטובר 2017 (IST)

מובן מאיליו שהם נוצרים. התכוונתי כמובן אם הם פרוטסטנטים כמו כובשיהם האנגלים או קתולים כמו שכניהם האירים.--185.149.255.159 19:01, 29 באוקטובר 2017 (IST)

תלוי במי מדובר. חלק משמעותי מהם פרסביטריאניאים, אבל קיימת גם קהילה קטולית גדולה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:08, 29 באוקטובר 2017 (IST)

פינים

האם הפינים קרובים יותר לעמים הסקנדינביים או לעמים הבלטיים? או שלא זה ולא זה?--185.149.255.159 11:54, 29 באוקטובר 2017 (IST)

השפה הפינית קורבה לאסטונית. עם זאת זה ךא בהכרח מעיד על קרבת דם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:10, 29 באוקטובר 2017 (IST)

אחרי בדיקה נוספת: ככלל הפינים קרובים לאסטונים, ומכילים DNA שמקורו בתושביה הקדומים של אירופה, לפני הפלישה ההינדו-אירופית. המגוון הגנטי בקרב הפינים גדול משמעותית מזה של שאר מדינות אירופה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:14, 29 באוקטובר 2017 (IST)

תודה רבה אילן :) ומבחינת התרבות וההזדהות?--185.149.255.159 16:12, 29 באוקטובר 2017 (IST)

את זה אני ממש לא יודע. הכרתי בסך הכל פינית ופיני (אחת ואחד)ממה שהבנתי מהם הם לא רואים את עצמם כסקנדינבים, אין לי מושג עד כמה זה נכון. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:04, 29 באוקטובר 2017 (IST)

תודה.--185.149.255.159 18:18, 29 באוקטובר 2017 (IST)

שפת הסימנים

היי. האם מישהו יכול להמליץ על קישור לתוכנית אינטראקטיבית טובה ללימוד שפת הסימנים העברית אונליין? ולא, לא התעורר צורך בזה, פשוט זה משהו שצריך לעשות במוקדם או במאוחר, מתוך השכלה כללית. תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:55, 29 באוקטובר 2017 (IST)

לא תוכנה אינטראקטיבית, אבל לקסיקון של כמה אלפי מלים יש פה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:58, 29 באוקטובר 2017 (IST)

טעות בלינק. הנה הלינק הנכון. אתה בוחר מלה בחיפוש ומקבל סירטון קצרצר שלה. אפשרות נוספת, אבל פחות מקיפה, היא המילון הזה שדורש פלאש, אבל נותן רשימת מלים לכל אות, כך שלא צריך לנחש איזו מילה כלולה ואיזה לא. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:05, 29 באוקטובר 2017 (IST)

תודה. אבל אין סיכוי שאלמד ככה. בגלל זה ביקשתי אינטראקטיבית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:56, 29 באוקטובר 2017 (IST)

הסכם עודפים

האם הסכמי עודפים הם פטנט ייחודי לישראל, או שקיים סידור דומה גם במדינות אחרות? --BrobdingnaG - שיחה 18:19, 29 באוקטובר 2017 (IST)

שאלה מעניינת. הבינויקי מהערך הישראלי לאנגלי מעביר לערך לא קשור. אראה אם אני מצליח למצוא מילות חיפוש מתאימות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:31, 29 באוקטובר 2017 (IST)

לפחות באירלנד יש פטנט דומה או ממש זהה. ראה כאן _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:34, 29 באוקטובר 2017 (IST)

באירלנד נהוגה שיטת הקול היחיד הנייד, לפיה הקולות העודפים של כל מועמד (מעבר למכסה מסוימת) מועברים למועמדים שנבחרו בעדיפות שנייה אצל המצביעים. זו שיטה אחרת לגמרי ובכלל לא דומה לשיטה הישראלית ובטח שלא להסכמי עודפים. --BrobdingnaG - שיחה 22:09, 29 באוקטובר 2017 (IST)

צודק, התרשלתי בקריאה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:36, 29 באוקטובר 2017 (IST)

בינתיים תיקנתי את הבינוויקי, אכן ערך לא קשור (הערך הקרוב ביותר שמצאתי בוויקי העברית הוא עקרון היחסיות, אבל זו פסקה בערך אחר ולא ערך עצמאי). --BrobdingnaG - שיחה 23:25, 29 באוקטובר 2017 (IST)

פרפרים אחרי הגשם הראשון

שלום! שמתי לב כמה פעמים שאחרי הגשם הראשון (אזור מישור החוף) הרחובות מתמלאים בפרפרים קטנים/עשים/מעופפים בהירים מסוג אחר. האם מישהו יודע במה מדובר? תודה! 2A01:6500:A041:F388:A571:7359:BD9C:D4B6 13:45, 30 באוקטובר 2017 (IST)

Asteroideae

בויקיפדיה העיברית אין ערך בנושא Asteroideae --14:59, 30 באוקטובר 2017 (IST)

אתה יותר ממוזמן לכתוב אותו _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:04, 30 באוקטובר 2017 (IST)

מדובר על תת־משפחה שהיא חלוקה טקסונומית שבמקרים רבים אין מה לכתוב עליה שלא נמצא בערך על המשפחה או על הסוגים. עדיף להתרכז בכתיבת הערכים על המשפחות החסרות. אבל כמובן שאם אתה רוצה לכתוב את הערך על תת־המשפחה אין שום בעיה. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 17:17, 30 באוקטובר 2017 (IST)

תג היחידה של אגף התקשוב

תג היחידה של אגף התקשוב כולל רצף של ספרות בינאריות. האם זה רצף אקראי או חסר משמעות, או שיש לו משמעות (למשל כקוד ASCII המצפין מסר סמוי)? דוד שי - שיחה 06:22, 31 באוקטובר 2017 (IST)

בגרסה שצירפת - לא חושב שיש משמעות מיוחדת. לעומת זאת, בתצורה המודפסת (שהחיילים לובשים) חוזר מספר ברור, 1001001, במין טבלה, אז כן מייחסים לו כל מיני משמעויות. לי נראה שהוא נבחר בגלל שהוא סימטרי, ולפי העובדה שהמספר כולל רק 7 ספרות, ולא 8 ספרות (או חזקה אחרת של 2), כפי שמיוצגים מספרים בינאריים במחשב, לדעתי לא סביר לחשוב שהמעצבים בחרו בו מתוך סיבה מודעת. אבל אולי. בדצימלי המספר הוא 73, או בהקס 49, כלומר ממופה ל-I גדולה ביוניקוד, ו-ASCII. באתר כתוב על הסמל רק שהוא "משלב מספרים בינאריים המשקפים את מרחב הסייבר". יש דוגמאות יותר יפות ליצירתיות בסגנון, למשל בסייבר קומנד האמריקאי ששילבו בסמל גיבוב MD5 של הצהרת השליחות של הארגון. אבל, יהיה נחמד אם מישהו יוכיח שגם כאן יש משמעות נוספת 192.114.105.254 14:59, 31 באוקטובר 2017 (IST)

התחלתי לחקור את הגרסה האחרת, יש מצב יש פה משהו. 192.114.105.254 15:12, 31 באוקטובר 2017 (IST)

יש ארבעה בתים שחוזרים: BE, 69, B2, 95. מחזוריות של שמונה ביטים נראית לא מקרית, אבל ניסיתי כל צורה (shift) וכל קידוד סביר ולא הגעתי למשהו יותר יפה מ ¾i²?.‏ 192.114.105.254 16:24, 31 באוקטובר 2017 (IST)

על המאמץ. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:19, 31 באוקטובר 2017 (IST)

איזה רישיון תוכנה לבחור ב Github אם הפרוייקט שלי כולל קבצי RTF?

יש לי פרוייקט גיטהאב שכל הקבצים בו מלבד קבצי ה RTF (כלומר Rich Text Document), הם קבצים בפורמטים פתוחים (Open source). איזה רישיון תוכנה לבחור ב Github כל עוד הפרוייקט שלי כולל קבצי RTF? זה בטח לא יהיה GNU בגלל ה RTF... יש לי אפשרות לא לבחור רישיון כלל, אבל אני לא בטוח אם זה הנכון ברמת העיקרון. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש הבדל בין פורמט פתוח לבין קוד פתוח או תוכן חופשי. אין התייחסות ברישיון לפורמט פתוח. ברישיון GPL גרסה 2 יש דרישה שקוד המקור יכלול גם את כל הסקריפטים הנחוצים לבנייתו (הכוונה לחלקים של מערכת הבניה שנדרשים לשם הבניה, כגון Makefile. ההגדרה של קוד מקור ברישיון הזה (נדמה לי שהיא השתנתה קצת בגרסה 3) היא משהו בסגנון „הפורמט שבו אתה עורך״. לדוגמה: בדרך כלל קבצים בשפת C נחשבים כקובצי מקור. אבל אם מדובר על קבצים שנוצרו אוטומטית מקבצים בצורה אחרת, הם אינם קובצי המקור, וצריך לספק את הקבצים שיצרו אותם.

לכן אם קובצי ה־RTF הם הקבצים שבהם נערכים השינויים, ולא מדובר סתם על ייצוא אוטומטי מפורמט אחר, אין שום בעיה איתם מבחינת רישיון GPL. אבל לא התעכבתי על נקודת המבט החוקית הזו סתם. אם משתמש אחר שאינו אתה ירצה לשנות את התכנים: האם השינויים ייעשו בקובצי ה־RTF?

מה שכן, אם כל הקבצים שבמאגר הם מסמכים, יכול להיות שעדיף רישיון תוכן, לדוגמה ממשפחת Creative Commons (בפרט: CC-BY או CC-BY-SA). יש שם התייחסות טובה יותר לכמה דברים שקשורים לשימוש בתוכן. אבל הם די גרועים לשימוש עבור תוכנה.

האפשרות לא לבחור רישיון היא הגרועה ביותר. כשמדובר על זכויות יוצרים, „כל הזכויות שמורות״. כלומר, יש לך זכויות מלאות על התוכן שיצרת ולאף אחד אחר אין זכות להפיצו (ועם סייגים שונים: אף להשתמש בו) ללא אישור מפורש ממך. רישיון השימוש באתר גיטהאב כולל אישור מפורש להציג את התוכן באתר שלהם, להשתמש בו לחיפושים, ועוד כמה דברים. רישיון השימוש הוא אישור כללי לכל מיני שימושים, בלי שיהיה צורך לשאול אותך. Tzafrir - שיחה 14:56, 31 באוקטובר 2017 (IST)

תודה רבה משתמש:Tzafrir, לא רק שקבצי ה RTF לא נוצרים מתוך maker כל שהוא, אלא שאני מתכוון גם לנעול את הרפו לעריכה כך שרק אני אוכל לערוך אותו (זה בסה"כ גיבוי לקבצים שאני עובד איתם ולכן אין לי כוונה שאדם אחר מלבדי ישנה אותם). בעקבות כך שאינם נוצרים מתוך maker, אני מבין ממך שאני כן יכול להשתמש ברישיון GNU או ב CC, לפחות בגרסאות מסוימות שלהם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה דינם של בעלים רבים בקרקע שאינם מגיעים להסכם שיתוף בניגוד לרצון הרשות המקומית?

בעלי קרקע שקיבלו זכויות בניה בפרויקט שאושר ברשות המקומית והוא חלק מאיזור בניה והבעלים לא מצליחים להגיע להסכמות, האם הרשות יכולה לכוף אותם למכור?

נדמה לי שהכי טוב שתפנה לעו"ד, תשלם מה שצריך לעצה טובה ותזכה לתשובה מוסמכת. Shannen - שיחה 09:11, 3 בנובמבר 2017 (IST)

שאלה על הפרעה נפשית

האם התנהגות פסיבית אגרסיבית מוגדרת כדבר כרוני? כמו כן מהו הטיפול והאם קיים גם טיפול תרופתי?

ההתנהגות כשלעצמה לא, למיטב ידיעתי, אבל אם היא עקבית היא עשויה להיות חלק מבעיה רחבה יותר כמו הפרעת אישיות נרקיסיסטית או הפרעת אישיות אנטי סוציאלית אז היא כלי בידי הפרט להתנשא על אחרים או להרחיק מעצמו אחרים ולהשפילם, בהתאמה לכל אחת מההפרעות. אני חושב שגם הערך סרקזם יכיל מידע שיעניין אותך בנושא. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 20:44, 31 באוקטובר 2017 (IST)

צורת רבים בעברית

בשפה העברית יש צורת רבים "כפולה" כמו "רגליים", "עיניים", "שדיים" - לדברים זוגיים (ואני רואה שצורת הזכר והנקבה זהות). האם קיימת מילה שיש לה גם צורת "כפולים" (או איך שקוראים לזה באמת) וגם צורת רבים/רבות רגילה? הדוגמה היחידה שאני מעלה זה "מאות" מול "מאתיים". שואל השאלות - שיחה 18:55, 31 באוקטובר 2017 (IST)

כן, ולא מעט. אלפיים, יומיים, נקודתיים, קומתיים, שנתיים, שפתיים, דלתיים, וכו' יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:02, 31 באוקטובר 2017 (IST)

תודה! לגבי שפתים: כשאומרים "שפות", מתכוונים לרוב למשמעות שונה לחלוטין משפתיים. מעניין. האם יש שם רשמי לאותו הריבוי הכפול?

אז אפשר להגיד שבעברית יש שלוש צורות רבים: צורת רבים רגילה, צורת "כפולים", וצורת "רבות"? שואל השאלות - שיחה 19:39, 31 באוקטובר 2017 (IST)

בשפה העברית יש שתי צורות רבים: רגילה וזוג. ניתן להשתמש בריבוי הזוגי כמעט לכל שם עצם כמו צלחתיים, חולצתיים, שולחניים, מקרריים שעוניים, וכו׳ רק שבעברית המודרנית זה פחות מקובל. בשירי הילדים של ילדותי הופיעו ברווזיים, חתוליים ובובתיים (ביאליק, בחריגה מחוקי השפה כתב בובותיים, אבל זה ביאליק, מותר לו). ישנם שמות עצם שמופיעים תמיד בזוגות: מספריים, אופניים, גרביים ואיברי גוף זוגיים: ידיים, רגליים וכו׳ ובהם נעלמה צורת הרבים הרגילה (אם כי היא משמשת לפעמים לשם עצם שממנו נגזר השם הזוגי: אופנים - גלגלים, מספרים - 1, 2, 3, רגלים - פסח, שבועות וסוכות). בברכה, Easy n - שיחה 20:13, 31 באוקטובר 2017 (IST)

ולפעמים גם בדברים שאינם קשורים לזוגות הריבוי נעשה בצורת הזוגי: מים, שמים, צהרים. 2A01:6500:A041:E888:3571:7359:9DC3:AEC1 21:07, 1 בנובמבר 2017 (IST)

יש שהציעו הסברים לכל דוגמאות אלו כך שגם הן קשורות לזוגות, ראה למשל בספר השורשים של רד"ק. בן-שלמה - שיחה 00:01, 2 בנובמבר 2017 (IST)

רבים מול רבות

שמתי לב שקיימות מילים כמו "שנה", שברבים אומרים "שנים", אך בסמיכות רבים אומרים "שנות אור". כלומר למילה "שנה" ישנן שתי צורות רבים (נזכר ונקבה)? Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:54, 6 בנובמבר 2017 (IST)

באיזו שפה מתנהל הפרלמנט הקטלאני?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב באיזו שפה נישאים שם הנאומים ומתנהלים הדיונים, האם בקטלאנית או בספרדית?--2A01:6500:A051:C47B:8487:7359:BD2C:7601 18:58, 31 באוקטובר 2017 (IST)

בקטלאנית לא בספרדית M1xture - שיחה 19:01, 31 באוקטובר 2017 (IST)

שמעתי נאום של פוג'דמון לאחרונה והשפה נשמעת כספרדית--2A01:6500:A051:C47B:8487:7359:4D2D:7601 19:17, 31 באוקטובר 2017 (IST)

קטלונית היא שפה לטינית וקרובה ליתר השפות הלטיניות, גם לספרדית. בברכה. ליש - שיחה 19:34, 31 באוקטובר 2017 (IST)

כמובן שהשפה דומה אך אני יודע ומבין מעט ספרדית, אולי נשמע דומה אבל לא, זאת שפה שונה..

ייתכן שהוא נאם נאום בודד בספרדית? M1xture - שיחה ::::20:05, 31 באוקטובר 2017 (IST)

אתם יכולים פשוט לקרוא לאמיר, המומחה שלנו לשפה הקטלאנית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:32, 31 באוקטובר 2017 (IST)

אני מאזין לחדשות מספרד כבר כמה שנים. רוב הנואמים בפרלמנט הקטלני משתמשים בקטלאנית. המפלגות שתומכות בעצמאות (JxSi, CUP כולל פוג'דמון) תמיד נואמות בקטלאנית, למעט בקטעים אשר פונים בפרט אל הציבור הספרדי שמחוץ למחוז. מפלגות השמאל (CSQP, PSC) נואמות בעיקר בקטלאנית. חברי מפלגות הימין (C's PPC) משתמשים בספרדית לדיבור חופשי, וקטלאנית לנאומים מוכנים, וגם בקושי מדברים קטלאנית מחוץ לפרלמנט. הדבר תלוי בשליטה של הנואם בשפה (רבים מהם בני מהגרים מדרום ספרד), ויחסו אל השפה כסמל לאומי, ויש קורלציה בין שני הדברים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ספרייה באזור המרכז שניתן להניח בה ארגזים עם ספרים נדירים שהוזמנו ברובם מהאינטרנט

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב האם ישנה ספרייה באזור המרכז שניתן להניח בה ארגזים עם ספרים נדירים שרובם הוזמנו מהאינטרנט? פשוט לבוא ולהניח, אפילו במקום מוצל וייעודי בטרם פתיחת הספרייה. תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מניסיוני מלפני שנים אחדות, בספרייה המרכזית רמת השרון הספרניות שמחות לקבל תרומת ספרים, ואילו בספרייה העירונית בהרצליה הספרניות מסרבות לקבל ספרים ואוסרות לנטוש אותם בפתח הספרייה. דוד שי - שיחה 08:05, 1 בנובמבר 2017 (IST)

גילוי נאות: הכותב ספרן במקצועו. אם אתה רוצה להפקיר ספרים לכל דורש, גם פינת הרחוב לידך מתאימה. אם אתה רוצה שהספרים יזכו לבית חם ויונגשו לשימוש הרבים אז לשים בפתח ספרייה אקראית זה ממש לא הפיתרון. כל ספרייה נבדלת מחברתה בתחומי האיסוף שלה, בספרים שכבר קיימים אצלה, במה שהיא מעוניינת ויכולה לקלוט, בקהל הקוראים שלה ועוד. אם רוצים ניצול יעיל של האוסף צריך להשקיע מאמץ וליצור קשר עם ספרייה מתאימה, אחרת זה פשוט לא יילך. אפשר לשלוח לי מייל דרך האתר אם רוצים. בהצלחה, ‏DGtal‏ - שיחה 10:32, 1 בנובמבר 2017 (IST)

אני מבקש הסבר כיצד לקרוא את החלק הנקרא "מיני-רציו" בתחילת פסק הדין

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב מה זה אומר?:

"מיני-רציו:

• משפט חוקתי – שלטון החוק – ביקורת שיפוטית
• משפט מינהלי – בגץ – זכות עמידה
• משפט מינהלי – בגץ – שפיטות
• משפט מינהלי – פגמים בשיקול-הדעת – אי-סבירות
• משפט מינהלי – רשות מוסמכת – שר הביטחון
• משפט עברי – צבא – בני הישיבות
• צבא – שירות ביטחון – גיוס תלמידי ישיבות"

תודה מראש, בן תמותה - שיחה 14:54, 1 בנובמבר 2017 (IST)

זהו סיווג של פסק הדין לקטגוריות, כך שהקורא יכול לדעת מיד מה הנושאים שאליהם יש התייחסות בפסק הדין, ובפרט האם פסק הדין הוא בתחום העניין שלו. דוד שי - שיחה 19:50, 1 בנובמבר 2017 (IST)

תודה, בן תמותה - שיחה 06:11, 2 בנובמבר 2017 (IST)

ללמוד ערבית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב מישהו מכיר מקום טוב ללמוד בו ערבית ספרותית ומדוברת? חשוב שהמקום יקבל גם בני נוער ויהיה במרכז

אתה יכול חפש מורה פרטי. אם אתה\את בן נוער אז אתה לא לומד ערבית בביה"ס? אם אתה צריך תגבור אז יש לי תשובה בשבילך, אבל אם אתה רוצה ללמוד מהיסוד... אין לי מה לעזור. --Sargon the true king - שיחה 17:31, 7 בנובמבר 2017 (IST)

תודה. אשמח לתשובות אחרות. אני לא רוצה לא תגבור ולא מורה פרטי.

ניבים של עברית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב האם יש לכם דוגמאות של הבדלים בניב בין איזורים שונים בארץ? הדוגמה שאני מכיר זה "בחן" או "בוחן" שזה תל אביב מול חיפה-קריות. עוד דוגמה זה "מאתיים" ירושלמי. יש עוד דברים שאתם מכירים? 213.55.211.85 12:13, 4 בנובמבר 2017 (IST)

הזבובים בראש פינה; גוגואים. חזרתי • ∞ • שיחה 12:58, 4 בנובמבר 2017 (IST)

גולה מול בלורה, "טור יאס" מול "עץ או פלי". Shannen - שיחה 18:52, 4 בנובמבר 2017 (IST)

הדוגמה הכי בולטת שאני מכיר זה הניב של החרדים האשכנזים (אלו שמדברים עברית ולא אידיש). ההגייה האשכנזית מאוד שונה מזו המקובלת כיום בישראל וגם חלק גדול מהביטויים שלהם שונים. בברכה, Easy n - שיחה 20:29, 4 בנובמבר 2017 (IST)

ההגייה האשכנזית אינה בשימוש בדיבור רגיל, אלא רק בתפילה ולימוד. מבקר המדינה - שיחה 22:16, 4 בנובמבר 2017 (IST)

ממש לא נכון. רק בשבוע שעבר הביאו בחדשות תיעוד של הרב שטיינמן מדבר בפני פעילי הפלג הירושלמי והוא דיבר בעברית בהגייה אשכנזית (שהצריכה כתוביות). בברכה, Easy n - שיחה 10:31, 5 בנובמבר 2017 (IST)

אף אחד לא מדבר ככה ביומיום. זה רק בנאומים וגם אז לא כל המילים. • צִבְיָה • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ח 10:33, 5 בנובמבר 2017 (IST)

את בטוחה? אני כמעט בטוח שרוב ככל החרדים בשכבת הגיל של הרב שטיינמן (ואפילו בשכבת הגיל של של הרב שמואל אויערבך, שאני מניח שהכוונה הייתה אליו), מדברים בהברה אשכנזית גם ביומיום. כמדומני שגם בגילאים צעירים יותר יש כאלה, אבל אולי בעיקר מקרב אלה שעיקר הדיבור היומיומי שלהם הוא באידיש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בטוחה. אף אחד לא מדבר כך ביומיום, גם לא אנשים בשכבת הגיל של הרב אוירבך. השיחות/נאומים האלה הם סוג של דיבור תורני, אז השימוש בהברה אשכנזית בו יהיה נפוץ יותר, בוודאי כשמצטטים טקסטים. באופן אבסורדי משהו גם רבנים ספרדים לעתים שוגים בלשונם ומשתמשים בהברה אשכנזית בנאומים כי זה נחשב "תורני" יותר. אתה מוזמן לצפות כאן ברב אלישיב, אז בסביבות גיל מאה, מדבר בעברית ללא הברה אשכנזית בשיחה עם אדם כלשהו. יש לו איזשהו מבטא קל, אבל זה רחוק מלהיות הברה אשכנזית מלאה. • צִבְיָה • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ח 11:48, 6 בנובמבר 2017 (IST)

צביה, לרב אלישיב היה ניסיון מבית הדין הרבני, מכירה לא מעט מבוגרים שמדברים בהרבה אשכנזית, זה נפוץ בעיקר אצל חוצניקים. יעלי - שיחה 13:03, 6 בנובמבר 2017 (IST)

לא באופן שוטף. זה בעיקר הברות מסויימות, כמו כביידים במקום "כבדים" וקצת "אוי" במקום "או". אבל לא ת' רפויה או קמץ כחולם. זה כנראה השפעה של האידיש. יש הרבה אנשים מבוגרים לא דתיים שגם להם יש מבטא כזה. גם לדוברי אידיש פחות מבוגרים יש קצת מבטא, כמו שולם משטיסל. אבל כאמור זה תערובת של השפעות שונות, לא הברה אשכנזית כמו בסרטון של הרב אוירבך. • צִבְיָה • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ח 13:11, 6 בנובמבר 2017 (IST)

זיהוי חשבון ג'ימייל

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב כשאני מנסה להכנס לחשבון ג'ימייל, אני מקבל הודעה שחשבון הג'ימייל לא מזוהה, ("רק רצינו לוודא שזה החשבון שלך"). אני מזין את כתובת האימייל לאימות החשבון, אבל משום מה גי'מייל טוען שהיא שגויה. (ניסיתי כמה פעמים). גם באמצעות שאלות האבטחה האחרות לא הצלחתי להכנס. לא נראה לי סביר שמישהו פרץ ושינה את הכתובת לשחזור, כיוון שחלק מהכתובת מוצג, וזו חלק מהכתובת הנכונה. יש פיתרון? יש הסבר לסיבת הבעיה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תבדוק שבמכשיר שלך מוגדר רק חשבון ג'ימייל אחד. אם יש יותר מאחד - תמחק את המיותר. אם לא עוזר - תמחק את חשבון הג'ימייל מהמכשר והוסף אותו מחדש. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:35, 5 בנובמבר 2017 (IST)

תודה. אבל אני נכנס ממחשבים שהחשבון לא מוגדר בהם כלל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

באחד המחשבים מהם אני נכנס, לא מוגדר שום חשבון בדפדפן, ובכל זאת הבעיה נמשכת, האם יש פיתרון אחר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST), כ חשוון ה'תשע"ח

איך האמריקאים והגרמנים רואים סרטים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב בגרמניה ובארה"ב זה לא חוקי להוריד סרטים למחשב, נכון? איך הם רואים סרטים אם כך? רק הולכים לחנות לקנות דיסקים? 213.55.211.76 12:48, 5 בנובמבר 2017 (IST)

באצמעות תשלום על תוכן. נטפליקס למשל... Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 15:32, 5 בנובמבר 2017 (IST)

לא תשובה, רק תיקון המינוח בשאלה: גם בגרמניה, גם בארצות הברית וגם בארץ: אין פסול בהורדת סרטים למחשב כשלעצמה. יש פסול בהורדת סרטים תוך הפרת זכויות יוצרים (או אולי מסיבות אחרות: חומרי תועבה מסוגים שונים שאולי אסורים גם לפי החוק). לדוגמה, אין שום פסול בהורדת סרטונים מקומונז, מ־NASA או ממקורות חוקיים אחרים. אני נוטה להניח שלא לכך כוונה השאלה. Tzafrir - שיחה 11:08, 6 בנובמבר 2017 (IST)

גם בישראל, גם בגרמניה וגם בארה"ב זה לא חוקי להוריד ובמיוחד לשתף סרטים המוגנים בזכויות יוצרים. מבין ה-3, רק בגרמניה אוכפים את החוק. ואני מנחש שהמקומיים צופים בנטפליקס, אמזון, בשירותי כבלים מקומיים או אולי בצפייה ישירה (שם קשה יותר לאכוף את החוק). בברכה, --איש המרק - שיחה 13:24, 8 בנובמבר 2017 (IST)

א-ב

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב זוכרים שהיה כאן פעם מעבד תמלילים בשם א-ב? איפה אפשר למצוא מקורות למידע בערך? Tzafrir - שיחה 20:05, 5 בנובמבר 2017 (IST)

אם אתה יודע את שם האתר שהיה לו, אם היה לו, אתה יכול לנסות ב INTERNET ARCHIVE <subלאחר בירור קצר, שום צ'אנס בכיוון הזה. אילן שמעוני - שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:19, 5 בנובמבר 2017 (IST)

אצל עמי גרינברג, זה תוצאה שלישית אצלי בגוגל. יתכן שחברה כלנית כרמון קשורה לזה גם (זה אותו מספר טלפון בהרצליה)77.138.170.194 17:47, 6 בנובמבר 2017 (IST)

אם אתה מחפש מקורות חיצוניים אז אני הייתי מחפש באנשים ומחשבים וכתבי עת אחרים שעסקו במחשבים מהתקופה ההיא. יהיה לא פשוט לאתר את המידע, וגם את הגליונות עצמם תמצא רק במעט ספריות גדולות, אבל זה אפשרי אם רוצים להשקיע. ‏DGtal‏ - שיחה 11:16, 9 בנובמבר 2017 (IST)

הגעה למרכז למורשת המודיעין

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב האם ישנה אפשרות להגיע ברכב פרטי למרכז למורשת המודיעין? עEyalweyalw - שיחה 19:47, 6 בנובמבר 2017 (IST)

לפי האתר שלהם כן. מבקר המדינה - שיחה 22:10, 6 בנובמבר 2017 (IST)

תארוך ממצאים ארכאולוגיים מעשה ידי אדם

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב אני מבין שיש מכשירים שיכולים למדוד את גילם של חומרים שונים, כגון אבנים, עצמות, שכבות באדמה וכדומה. אבל איך אפשר לדעת את גילם של כלים ומכשירים שנוצרו ע"י האדם? נניח שמצאנו כלי אבן, ואנחנו יודעים לתארך את גילה של האבן. אבל הרי סביר להניח שהאבן נוצרה מיליוני שנים לפני שבני האדם עשו ממנה חוד חנית. איך אפשר לדעת את גיל החנית? או למשל מצאנו גזרי שרופים שמעידים על שימוש באש. אפשר למדוד את גיל העץ, אבל איך אפשר לדעת מתי שרפו אותו?--141.226.122.41 10:11, 7 בנובמבר 2017 (IST)

בחלק מהמקרים אפשר, באחרים לא. למשל על מצבות רבות נוצרת שכפת ציפוי (פאטינה) אחרי הצבתה. תארוך הפאטינה מאפשר לגלות את התארוך המאוחר ביותר האפשרי להצבת המצבה. במקרים אחרים ניתן להשתמש בשיטת הסטרטיגרפיה- פיענוח התאריך לפי חפצים אחרים באותה שכבה, וידוע ששיטה זו פתוחה לטעויות, אך סטטיסטית היא מפיקה תוצאות טובות. ויש מקרים שפשוט אי אפשר. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 11:24, 7 בנובמבר 2017 (IST)

וכמובן: תיארוך פחמן-14 שמספר כמה זמן אותם גזרי עץ היו קבורים באדמה (אם הם שרדו). Tzafrir - שיחה 15:56, 7 בנובמבר 2017 (IST)

אם האבן עדיין מחוברת לחנית, למשל, או אם היא נמצאה בסמיכות לחומר אורגני, ניתן לזהות את גילה. יותר מזה, אם גילית שסוג מסויים של אבנים מופיע בשנים מסויימות, אז מעתה תוכל לדעת לפי הצורה של האבן ממתי היא. כך גם לגבי חרס - הצורה, סוג הציורים וכו' שופכים אור על המקור. Eyalweyalw - שיחה 18:23, 7 בנובמבר 2017 (IST)

עוד שני דברים שלא הוזכרו. בתיארוך פחמן-14 ניתן כמובן למדוד את גיל העץ ולא מתי הוא נשרף או עובד ע"י האדם. אבל, אם מזהים את מין העץ וקובעים שזה לא עץ שחי מאות שנים בדרך כלל אלא כמה עשרות שנים, זה לא נורא בגלל שטווח הטעות של השיטה כבר רחב יותר מתוחלת החיים הפוטנציאלית של המין. רוב העצים סביבנו בחורש הים תיכוני לא מאריכים ימים באופן יוצא דופן.

דבר נוסף, יש שיטת תיארוך שמותאמת במיוחד לשאלה שלך - תרמו-לומינסנציה (Thermoluminescence dating). בשיטה זו מודדים פריט צור מסותת שנשרף וקובעים את גיל השריפה, לא את גיל האבן. מניחים שהפריט נשרף במסגרת הדלקת המדורות של האדם, מיד לאחר השלכת הפריט או בסמוך לזה ובכל אופן בזמן ההתיישבות באתר. טווחי הטעות של השיטה גדולים למדי אבל היא שימושית בתקופות שקודמות לטווח היעיל של פחמן-14, כמו התקופה הפלאוליתית התיכונה. Reuveny - שיחה 08:29, 8 בנובמבר 2017 (IST)

לשם האנקדוטה: תיארוך של אחת מקורות העץ שהוצאו מהמסגד אל אקצה הראה שהיא מלפני 3000 שנה. אז בהחלט, צריך להזהר ממה שאמרת. משה פרידמן - שיחה 17:02, 8 בנובמבר 2017 (IST)

לפני 3000 שנה זו בדיוק תקופה שבה תארוך פחמן 14 יעיל. לא הבנתי את מה שכתבת. ואיפה בדיוק מצאו קורה מלפני 3000 שנים? Tzafrir - שיחה 17:46, 8 בנובמבר 2017 (IST)

לעניין הממצא באל-אקצה, ככל הנראה מדובר במיחזור חומרי בנייה (מבית המקדש?), לא בעץ מאריך ימים. לפעמים אפשר לראות את התופעה הזו גם בלי תיארוך, למשל מגדל צלבני שבנוי מסרקופגים מהתקופה הרומית (כמו בציפורי). Reuveny - שיחה 19:01, 8 בנובמבר 2017 (IST)

אורך החיים של העץ לא משנה כלל וכלל. כל עוד הוא חי הוא היה חלק ממחזור הפחמן בטבע, ושיעור הפחמן-14 בו היה כמו בסביבה. לכן תיארוך הפחמן 14 בודק מתי העץ נכרת, הפרה ממנה עשוי הקלף נשחטה, וכו. eman • שיחה • ♥ 21:40, 8 בנובמבר 2017 (IST)

לTzafrir: את הקורות מצאו בגג מסגד אל אקצה. לא הבנתי את הערתך בעניין פחמן 14, ואיך הוא קשור לנושא בכלל. משה פרידמן - שיחה 21:51, 8 בנובמבר 2017 (IST)

לEman: אאל"ט, ריכוז פחמן 14 בטבעות השונות תלוי בזמן היווצרות הטבעת, ולא בזמן כריתת העץ. כאמור, אינני רואה איך פחמן 14 קשור לעניין בכלל. משה פרידמן - שיחה 21:51, 8 בנובמבר 2017 (IST)

רוב נפח העץ הוא חומר מת, רק הקליפה החיצונית הדקה היא החומר החי שעדיין חלק ממחזור הפחמן. Reuveny - שיחה 23:25, 8 בנובמבר 2017 (IST)

כמה בני אדם נרצחו בשואת האינדיאנים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב ברור שמדובר בעמים רבים ובארצות רבות, ובמעשי טבח רבים- אך אם נחבר את כולם ביחד- את תושבי האיים הקריביים, האצטקים, המאיה והאינקה- כמה בני אדם נרצחו סה"כ במצטבר ע"י הספרדים במהלך כיבוש האמריקות?--141.226.122.41 00:20, 8 בנובמבר 2017 (IST)

ההערכות של מספר זה מתפרשות על תחום רחב מאד, מכמה סיבות: א. היו מעט מאד מפקדי אוכלוסין באמריקות. המעט שהיה, למשל באימפריה האצטקית, לא פוענח והושמד. ב. רוב מקרי המוות של האינדיאנים היו ממגפות שהביאו עמם הפולשים. אמנם יש מקרה אחד מפורסם שבו המגפה נגרמה בזדון בשימוש בנשק ביולוגי, אבל הרוב המכריע של מקרי מוות אלה קרו באוכלוסיות שטרם נפגשו עם הפולשים, כך שפשוט אין מושג על גודל האוכלוסיה טרם המגפות. ספק אם ניתן להגדיר מקרי מוות אלה - לכל הפחות 80%, ויש לא מעט ביסוס ל 95% - בתור רצח. ג. במקרים רבים הסתייעו הפולשים בצבאות מקומיים שגייסו לצידם, ומאחר וגם היו מלחמות מקומיות בין האינדיאנים, יש קושי ניכר להפריד בין מוות בקרב ספרדי למוות בקרב תוך-אינדיאני. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 00:31, 8 בנובמבר 2017 (IST)

יפה לי, את המספרים שכחתי... ההערכות המוקדמות דיברו על אוכלוסיה של מליונים - עד 10 מליון - שרובה נספתה במגפות. הערכות מודרניות יותר נוקבות במספרים שבין 50 ל 100 מליון. בכל מקרה ההערכות האלו עמומות מאד, ויש המדברים על אוכלוסיה של רבע מליארד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 00:40, 8 בנובמבר 2017 (IST)

אני לא חושב שאפשר לדבר על "שואת האינדיאנים" כי לא מדובר בעם אחד או בקבוצה אחת. מדובר על קבוצות רבות ועל עמים רבים. הרוב לא נטבחו על ידי הספרדים, אלא כפי שנאמר נפטרו בגלל מגפות. הספרדים עצמם אחראיים רק לשיעור קטן יחסית של מקרי מוות. בכלל, עד המצאת החיסונים ואנטיביוטיקה רוב החיילים שמתו במלחמה, לא נהרגו בגלל פעילות עוינת, אלא בגלל מחלות. כך למשל בעת פלישתו של נפוליון לאימפריה הרוסית בשנת 1812 - מחצית מהצבא נספתה במגפה ורק חלק קטן יחסית נהרג בפעילות קרבית. גילגמש • שיחה 21:47, 8 בנובמבר 2017 (IST)

אני רק רוצה להמליץ (כמנהגי בנושאים כאלו) על הספר המעולה רובים, חיידקים ופלדה שעונה לאורך כמה מאות עמודים (300 או 400, לדעתי) על השאלה למה מתו/נרצחו האינדיאנים (כהנגדה לאופציה שחיילי האצטקים היו מגיעים לספרד וטובחים בספרדים). לשאלה - כפי שנאמר לפניי, המחלות של הספרדים, שרובן הגיע דרך חיות משק, גרמו לרוב המוות. והן, כאמור, גבוליות מבחינת ההגדרה של "רצח". Eyalweyalw - שיחה 22:26, 8 בנובמבר 2017 (IST)

מעדר הולנדי

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב מהו התיאור המדויק של "מעדר הולנדי"? בערך מעדר יש תיאור אבל התמונה "מעדר הולנדי" לא תואמת את ההגדרה. התמונה מופיעה בערך האנגלי w:en:weeder בלי התחייחסות להולנד. במילונים שונים מופיעות הגדרות שונות http://www.memidex.com/dutch-hoe וגם בחנויות http://www.dewittoolsusa.com/long-handled-hoes/ אבגמד - שיחה 23:31, 8 בנובמבר 2017 (IST)

משטח העבודה שלו יוצר צורה חלולה77.138.170.194 13:03, 9 בנובמבר 2017 (IST)

משתנה לעומת פרמטר בעולם התכנות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב אני הבנתי מ man bash שמשתנה הוא מקרה פרטי של פרמטר בכך שהוא פרמטר שקיבל שם. האם ההבחנה הזו נכונה בתחום התכנות בכללותו או רק בשפת Bash? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא חושב שזה נכון לא ב-bash ולא בשום מקום אחר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:22, 9 בנובמבר 2017 (IST)

סליחה, בלבלתי בין הצהרה על משתנה עם keyword כמו var x = myVal והצהרה בלי keyword כמו x = myVal$ לבין מתן שם למשתנה (x). בכל מקרה, מה שבאתי לשאול משתמש:IKhitron זה האם ההגדרה של משתנה כמקרה פרטי של פרמטר (להבדיל מ special parameter) נכונה בתחום התכנות בכללותו או רק ב Bash. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לצערי, אני עדיין לא רואה שום דבר נכון במה שאמרת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:10, 9 בנובמבר 2017 (IST)

אני לא מבין למה אתה עונה כך. זה שצריך לרשום keyword כמו var בכדי להצהיר על משתנה בשפות מסוימות זו עובדה, זה שניתן להצהיר עליו בלי keyword בשפות אחרות (למשל עם $) זו עובדה. ומעבר לכך בסך הכל שאלתי האם ההגדרה של משתנה כמקרה פרטי של parameter נכונה בכל שפת תכנות ולא רק ב Bash שבה מבחינים בין variable לבין special parameter שנחשבים בה שני סוגים שונים של parameter ומכאן השאלה משתמש:IKhitron. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני פשוט לא מבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר "פרמטר". מה שמוכר לי הוא שפרמטר הוא ארגומנט של פונקציה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 15:55, 9 בנובמבר 2017 (IST)

מרפרוף בקישור שלך, נראה שהכוונה במונח "פרמטר" במדריך שם היא משהו בזכרון שניתן להתייחס אליו באמצעות identifier. זו הגדרה מאוד מופשטת, ובדרך כלל בתכנות, המונח "פרמטר" משומש בהגדרה הרבה יותר מצומצמת, והיא למעשה מקרה פרטי של משתנֶה (ולא להפך): משתנה שמתקבל כקלט בשגרה. R.G. - שיחה 17:10, 9 בנובמבר 2017 (IST)

הערה לתגובה של אילן: יש נטיה לא להבחין בין "פרמטר" ו"ארגומנט", אך למעשה ישנו הבדל דק בין השניים. הפרמטר הוא המשתנה שמתקבל כקלט בהקשר (scope) של הפונקציה, בעוד שהארגומנט הוא הביטוי שמשמש כקלט בקריאה לפונקציה. R.G. - שיחה 17:19, 9 בנובמבר 2017 (IST)

R.G., ראשית אגיד שאני מסכים שיש להבחין בין פרמטר לבין ארגיומנט. ללב העניין, גם אני חשבתי עד היום בבוקר שאכן, פרמטר הוא מקרה פרטי של משתנה (ולא ההפך) עד שראיתי את אותה דוקומנטציה בשפת באש שבה זה הפוך, variable ו special parameter הם מקרה פרטי של parameter. אני לא יודע להסביר למה זה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ב־Bourne Shell (ובפרט גם ב־Bash) המשתנה ששמו 1 (כלומר שערכו מוצג ע״י ‎$1) מקבל אוטומטית את הערך של הפרמטר הראשון של הסקריפט משורת הפקודה, 2 (‎$2) - הפרמטר השני, וכך הלאה. יש עוד כל מיני משתנים מיוחדים שנוצרים ומתוחזקים אוטומטית ע״י ה־shell. אני מניח שזהו מקור הבלבול. כאמור, מדובר על דברים שונים. Tzafrir - שיחה 00:22, 10 בנובמבר 2017 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא הייתי מייחס דרמטיות יתרה להגדרת המונח החריגה הזו שמצאת.
אני לא יודע מנין התיעוד הזה ומה מקור סמכותו, אבל כשאני משווה אותו לתיעוד הרשמי של GNU, הפרק שהבאת נראה מקביל לפרק Shell Parameters, אלא שניטל ממנו ההקשר. בתיעוד הרשמי בהתחשב בהקשר המלא (גם כאן, אתנצל שרק רפרפתי ולא התעמקתי יתר על המידה), התיאור הזה ("ישות שאוגרת ערכים") מתייחס לפרמטר shell, שהוא סוג של פרמטר באותו מובן ידוע. גם במקומות האחרים בתיעוד הרשמי שבהם מצויין המונח פרמטר, משתמע שמדובר באותו דבר.
באותה הזדמנות כדאי לציין שמלבד זאת, גם בתיעודים רשמיים של שפות אחרות (דוגמה מכובדת היא הסטנדרט של C או ++C) המונח פרמטר מוגדר באותה משמעות מוכרת (לא רק בוויקיפדיה). R.G. - שיחה 00:36, 10 בנובמבר 2017 (IST)

עכבישת קרנגה

― הועבר מהדף ויקיפדיה:כיכר העיר
מישהו יודע איך היא נקראת באנגלית? 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 11:05, 6 בנובמבר 2017 (IST)

בחיים לא שמעתי על זה. לא מבין שום דבר בביולוגיה. ניחוש שלי - Kerengga ant-like jumper. אתה בדף הלא נכון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:15, 7 בנובמבר 2017 (IST)

אלפי תודות יגאל! המקור הואhttps://davidson.weizmann.ac.il/ ואם בארזים נפלה שלהבת צריכים להיות מודאגים. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 10:22, 7 בנובמבר 2017 (IST)

עכבישת קרנגה חיים לוי - שיחה 11:14, 7 בנובמבר 2017 (IST)

― סוף העברה

כשאוכלים יותר- רעבים יותר?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב שמתי לב מזמן לתופעה מוזרה. כשאוכלים די הרבה בערב, אז בוקר למחרת קמים בבוקר רעבים. הגיוני לחושב שאם אוכלים הרבה לפני השינה, אז האוכל אמור להישאר עד הבוקר (כי שום דבר מיוחד לא קרה בלילה) אז תחושת הרעב לא אמורה להופיע. אז מה הסיבה לתופעה? שואל השאלות - שיחה 13:22, 9 בנובמבר 2017 (IST)

אבל הוא התעכל...77.138.170.194 15:01, 9 בנובמבר 2017 (IST)

תוך לילה אחד? אז למה רעבים יותר מאשר מקצב שבו לא אוכלים? שואל השאלות - שיחה 15:08, 9 בנובמבר 2017 (IST)

https://www.livestrong.com/article/507237-why-are-we-hungrier-in-the-morning-when-we-eat-late-at-night/ 77.138.170.194 15:56, 9 בנובמבר 2017 (IST)

בקצרה, מה שיש במקור הוא שארוחה עתירת פחמימות (כולל סוכרים) גורמת לשחרור כמויות גדולות של אינסולין ועיכול מהיר של הסוכרים. בעקבות העיכול רמת האינסולין צונחת, מה שמעורר תחושת רעב. לא מוסבר שם איך, אם בכלל, ארוחה דלת פחמימות תגרום לאותו רעב. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 20:34, 9 בנובמבר 2017 (IST)

אגודת הארץ השטוחה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב איך אתם יודעים האם מדובר באירגון אמתי או אולי בטרולינג מוצלח? יכול להיות של ה"מאמינים" הם בסך הכל מתחזים וצוחקים על זה שמישהו מאמין להם (בזמן שהאחרים עושים בדיוק אותו דבר)? שואל השאלות - שיחה 15:08, 9 בנובמבר 2017 (IST)

אני די בטוח שרובם מאמינים בכך באמת ובתמים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 15:56, 9 בנובמבר 2017 (IST)

לא נראה לי שזהו טרולינג: רוב האנשים שם מתעלמים מן המדע מאחורי העניין או שפשוט לא אכפת להם (ואני מצטט את שרלוק הולמס): "גם אם כדור הארץ סבב סביב השמש, לא היה דבר זה מפריע לעבודתי." --Sargon the true king - שיחה 16:55, 9 בנובמבר 2017 (IST)

תוכנה להמרת קבצי תמונה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב יכול להיות שכבר שאלתי את זה כאן פעם. אני צריך להמיר קבצי TIFF ל-JPEG. יש איזו תוכנה חינמית מומלצת שיכולה לעשות את זה בפשטות? Liad Malone - שיחה 19:47, 9 בנובמבר 2017 (IST)

IrfanView. יש לה גם יכולת batch להמרת מספר רב של קבצים ביחד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 19:53, 9 בנובמבר 2017 (IST)

תודה רבה, אילן. Liad Malone - שיחה 19:58, 9 בנובמבר 2017 (IST)

בכיף _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 20:28, 9 בנובמבר 2017 (IST)

אי הרגשת כאב מחיתוך סכין חד

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב נחתכתי בעבר בסכין חד מאד ברגלי לא הרגשתי את הכאב עד שהרגשתי רטיבות מוזרה בנעל, אני שואל בעקבות דיון שהועלה בדף השיחה כאן, על תופעה זו שמעתי מכמה אנשים, האם מישהו יודע משהו על התופעה, מדוע לא חשתי כאב? נ.ב. החיתוך היה כל כך עמוק שמחמת הכאב שהופיע לאחר זמן מה, לא יכלתי לזוז במשך כמה ימים + משככי כאבים, וצליעה במשך חודש. בברכה אבי84 - שיחה 20:51, 9 בנובמבר 2017 (IST)

אינני יודע את התשובה, אך קרה לי מקרה דומה, ואולי יותר קיצוני. בילדותי דרכתי יחף על קרש בנייה שמסמר 10 חלוד הזדקר ממנו. שמתי לב לכך רק כשפתאום הקרש התחיל ללכת איתי. המסמר חדר בעקב מלמטה ויצא באחורי הקרסול. פשוט שלפתי אותו, וחשתי כאב קל בלבד. אחרי זה הריצו אותי לזריקת אנטי טטנוס, וזה כאב. נותרה צלקת כמובן, ועד היום היא מגרדת לי. תעלומה גמורה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 21:00, 9 בנובמבר 2017 (IST)

אבדוק מדוע אדם בריא שלא נמצא בסטרס קיצוני לא חש לפעמים כאב. תחושת הכאב אמורה להיות ממוקדת, חדה ומידית. לפעמים, כשהאדם כן נמצא בסטרס, הורמוני סטרס מונעים את תחושת הכאב או מעמעמים אותה במידה גדולה, אם כי לא תמיד כמובן. גילגמש • שיחה 13:29, 11 בנובמבר 2017 (IST)

שאלתי מרצה במכללת דוד ילין, ד"ר שמתמחה בענינים אלו, הוא סבור כי הכאב המיידי נובע מדריסת והריגת התא, ולכן במכה על ידי פטיש מרגישים את הכאב מיד. אבל בסכין חד התא לא נהרג, אלא הוא 'מחליק' על התא ולא הורג אותו, האמת שלא נשמע כל כל אמין. אבי84 - שיחה 21:29, 20 בינואר 2019 (IST)

למה אנחנו לא קרחים?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב למה חלק מהשער נשאר במהלך האבולוציה, וחלק נעלם, או הפך דליל יותר? למה אנחנו צריכים שער בבית השחי, למשל? יהונתן כרמל - שיחה 14:46, 10 בנובמבר 2017 (IST)

האמת היא שרציתי לשאול את אותה שאלה בדיוק. לדעתי אנחנו לא קרחים בגלל שהשערות אוגרות אוויר שמבודד אותנו מן הקור. הן נהיו דלילות מאוד לאורך השנים כי בני האדם הבינו איך לייצר בגדים שיחממו אותם, אז הצורך ב"פרווה" פסק.

בנוסף... אני מתאר לעצמי שאם היית לוקח איש מערות מאזור יותר קריר בעולם, הוא כנראה היה יותר שעיר מאיש מערות שחי באזור יותר חמים.

רק שתדע שאני לא מומחה לביולוגיה, גנטיקה או ארכאולוגיה, וזוהי רק הדעה שלי. מקווה שזה עזר לך: --Sargon the true king - שיחה 15:17, 10 בנובמבר 2017 (IST)

כי אבולוציה לא פעולת ככה. זה לא הגיון של "אנחנו לא צריכים את זה ואז זה נעלם". אלא יותר לכיוון של יתרונות הישרדותיים. האם לאדם שאין לו שום שיער גוף יש יתרון על זה עם שיער גוף דליל מאוד (כמו שיש לנו)? לא. ולכן זה שורד.

לשיער במקומות אסטרטגיים יש יתרון הישרדותי כנראה: הגנה מפני פגיעות קלות ושמירת טמפרטורה קבועה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:55, 10 בנובמבר 2017 (IST)

בהמשך לדברי העורב. ככל שידוע לי, ואני לא מומחה, שרות בבית השחי מחויבות במציאות, כי הן עוזרות באמצעות חיכוך לגרום להזעה מוגברת בתנאים של חום מסביב מעבר לראוי, כמו בישראל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:02, 10 בנובמבר 2017 (IST)

שיער לא עוזר להזעה. נקבוביות בעור נדרשות להזעה, לא שיער. לשיער במקומות אלה נחוץ למשהו אחר. העניין הוא שבזיעה, פרט לרט למים יש עוד כל מיני דברים. אחד מהם הוא פרומון. מולקולה זו יכולה לאותת על ייחום או משהו כזה - אני לא מכיר את הנושא לעומק. אפשר לקרוא את הערך ולהמשיך משם. גילגמש • שיחה 08:52, 11 בנובמבר 2017 (IST)

על תגובות של יגאל וגילגמש לדעתי היה אפשר לוותר. יגאל לא נימק מדוע הזעה נדרשת במיוחד בבית שחי (לדעתי שיער שם פשוט מונע יבלות מחמת השיפשוף, אבל נו) וגילגמש משום מה התחיל לדון בהרכב זיעה, אחרי שציין שבשביל הפרשת זיעה נחוצות נקבוביות בעור...77.138.170.194 12:06, 11 בנובמבר 2017 (IST)

הזיעה כאמור מורכבת מכמה וכמה חומרים. אחרי שהמים מתייבשים, נותרים חומרים נוספים. השיער מאשר למולקולות אלה להצמד אליו ובכך מגדיל את האפקט. גילגמש • שיחה 12:33, 11 בנובמבר 2017 (IST)

לשער הראש יתרון חשוב בהגנה על המוח ממכת שמש (לפני שהמציאו את הכובע). כפי שציין גילגמש, לשיער בבית השחי תפקוד דומה לשיער המפשעה - זיעה שמצטברת שם מתפרקת מייצרת ריח שכנראה היו לו תפקודים שונים כפרומון. ישנו מחקר מפורסם שמראה שבני-אדם נמשכים יותר לריח הזיעה של בני זוג פוטנציאלים עם גנים MHC שונים משלהם, מה שעשוי להיות לו יתרון במניעת יחסי מין בין קרובי משפחה. H. sapiens - שיחה 15:15, 11 בנובמבר 2017 (IST)

רק הערה קטנה לגילגמש. לא התכוונתי שהזיעה יוצאת דרך השיער, אלא שהחיכוך גורם להזעה מוגברת. ודרך אגב, נזכרתי עכשיו שלמדתי פעם שריח הזיעה היה יתרון אבולוציוני חשוב במשך מיליוני דורות של אנושות, לא כולל הזמן היחסית אחרון. נשים נמשכות יותר אינסטינקטיבית לגבר ככל שיש לו ריח זיעה מסריח יותר, כי זה מעיד על כך שהוא עובד קשה ויידע להאכיל את המשפחה. זה כבר לא קיים, כמובן, אבל אבולוציה זזה לאט מדי - עד עכשיו יש לנו חלק מהזנב שאף אחד כנראה לא צריך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:10, 11 בנובמבר 2017 (IST)

יגאל, לפי הגיון זה גוף אדם היה צריך להיות מכוסה בפרווה. העדר שיער, עד כמה שאני מבין, הוא צעד מתקדם באבולוציה - למשל פיל וממותה, שבא בגלל שינוי האקלים, ללא קשר לעמל שכרוך בהשגת המזון. 77.138.170.194 18:45, 11 בנובמבר 2017 (IST)

לא כל כך הבנתי איך זה נובע, אבל זה בהחלט ככה. גוף בן אדם היה מכוסה בפרווה. קוראים לזה קוף. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:52, 11 בנובמבר 2017 (IST)

אם נשים נמשכות לשעירים ומזיעים ומתרבות איתם בעיקר - עד היום היינו צריכים להיות בעלי הפרווה.עובדה שאנחנו לא כאלה סותרת טענה זאת77.138.170.194 18:58, 11 בנובמבר 2017 (IST)

(-: אולי כי יש עכשיו דרכים טובות יותר לזהות, למשל להסתכל על סוג הבגדים... זה יותר רלוונטי לתקופה שכולם ערומים או בפרוות דובים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:34, 11 בנובמבר 2017 (IST)

אני לא מכיר מנגנון פיזיולוגי לפיו חיכוך השיער (בעור אני מניח) מגביר את הזעה. גילגמש • שיחה 19:59, 11 בנובמבר 2017 (IST)

זה מה שלימדו אותי בבית ספר. ולא מדבר בפיזיולוגיה, אלא בפיזיקה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:27, 12 בנובמבר 2017 (IST)

הפרווה מפריעה לקירור מהזעה. כזכור, כלבים צריכים לקרר את עצמם בעזרת הלשון. בני האדם, עם ההזעה מכל שטח הגוף, מאוד יעילים בקירור הגוף. ר' לדוגמה תבנית:עושים היסטוריה 1. יגאל טוען שלשרידי הפרווה יש תפקיד שונה: הפצת הניחוח המשובח של הזעה (ליתר דיוק: הריחות המשובחים הללו נוצרים כשיצורים שונים שחיים על העור מפרקים שומנים שהעור מפריש מנקבוביות הזיעה כדי לאטום את העור ממים). יכול להיות שיש להם תפקידים אחרים (בידוד, הגנה פיזית) ושיש לנו מספיק משטחי עור חשוף כדי שההזעה תהיה יעילה. Tzafrir - שיחה 21:45, 13 בנובמבר 2017 (IST)

צפריר, יכול להיות שלא הסברתי מספיק ברור, אבל בפירוש לא דיברתי על כך שזה עוזר להפצה. זה עוזר להגדלת ההזעה, ואז יופץ בעצמו, לא צריך שום עזרה, תודה רבה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:39, 13 בנובמבר 2017 (IST)

אוכלי נבלות

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב איך אוכלי נבלות לא מקבלים מחלות מהנבלות והגוויות שהם אוכלים? יש להם מערכת חיסונית חזקה או משהו? אולי הם יודעים לאיזה נבלה לגשת ומאילו להתרחק? אנא ענו בהקדם. תודה מקרב לב: --Sargon the true king - שיחה 15:12, 10 בנובמבר 2017 (IST)

נבלה טרייה אינה מהווה בעייה. אפשר לזהות לפי הריח. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 08:41, 11 בנובמבר 2017 (IST)

ונבלה לא טרייה? הם לא נוגעים בה? --Sargon the true king - שיחה 08:47, 11 בנובמבר 2017 (IST)

כמובן שגם נבלה לא טריה נאכלת על ידי יצורים כלשהם ואפילו נבלה רקובה לחלוטין. במקרה כזה לבעל החיים שאוכל את הנבלה יש מערכת חיסון שמסוגלת להתמודד עם החיידקים האלה. גילגמש • שיחה 08:49, 11 בנובמבר 2017 (IST)

אני חושב שבמקרה של נבלה לא טרייה מדובר בחיידקים (שהם הגורם לריקבון) וזחלי חרקים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 13:10, 11 בנובמבר 2017 (IST)

אני לא בטוח שיש צורך בחרקים כדי לגרום לרקבון. בגוף האדם יש בממוצע 2 קילו חיידקים (שזה המון חיידקים). די שאלה ישתחררו מהמעיים ויגיעו למקומות אחרים כדי לגרום לרקבון. אני לא בקיא בפתולוגיה ולא בטוח מה הם התנאים לרקבון ויש גם כמה סוגי רקבון לגופות. חרקים, עד כמה שידוע לי, באים רק אחרי שהגופה מתחילה להרקיב. אני חושב שהרקבון מתחיל כשהליזוזומים מנתקבים והתוכן החומצי שלהם זורם לתאים, תוך כדי גרימת הרס למבנה התא. ככה נהרסות הרקמות שמונעות מהחיידקים לפלוש ליתר חלקי הגוף. אני לא בטוח במאה אחוז שזה התהליך, אבל, אני יכול לברר אם זה נורא חשוב. גילגמש • שיחה 13:27, 11 בנובמבר 2017 (IST)

קרא שוב, כתבתי שהגורם לריקבון הוא חיידקים. בהחלט אין צורך בחרקים לריקבון. התמיהה היחידה שלי, שלא ברור לי איך אפשר לבדוק אותה אמפירית, היא האם די בפעילות הליזוזומים לגרום לריקבון ללא נוכחות חיידקים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 21:10, 11 בנובמבר 2017 (IST)

נכון. לא קראתי טוב. אם זה נורא חשוב אני יכול לנסות לבדוק. גילגמש • שיחה 21:43, 11 בנובמבר 2017 (IST)

לתנינאים, לפחות, שלא בוחלים גם באכילת נבלות במצב ריקבון מתקדם, יש מערכת חיסונית מאוד חזקה (וגם מערכת עיכול מאוד חומצית שיכולה לעכל גם עצמות ואיברים קשים). ‏MathKnight ✡ (שיחה) 21:27, 11 בנובמבר 2017 (IST)

חומציות מיצי העיכול היא ההגנה מפני חידקים, נוסף על התנין הפרס (עוף) אוכל עצמות באופן כמעט בלבדי.Dovole - שיחה 03:21, 14 בנובמבר 2017 (IST)

נשים- מאיפה המילה הזאת בכלל?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב האם זה כלל שצורת רבות מסתיימת ב"..ות", בזמן שצורת רבים מסתיימת ב"..ים"? כלומר האם מילה "נשים" היא יוצאת מהכלל (שאולי אין כלל כזה בכלל)?

מדוע אומרים "נשים" ולא "אישות", כלומר רבים של "אישה"? בנוסף, קיימות בעברית מילים כמו "נשות" ו"אישות", אבל הם באות בצורת סמיכות ("נשות הצוות"). למה זה ככה? שואל השאלות - שיחה 16:35, 10 בנובמבר 2017 (IST)

ריבוי של כבוד (כמו "אלוהים" או "בעלים") אולי? רק שתדע שיש לא מעט מילים בעברית שמסתיימות כך: שיבולים (ביחיד זוהי שיבולת שהיא נקבה) או חלונות (חלון הוא זכר) עדיין, זוהי לא תשובה מספקת. --Sargon the true king - שיחה 18:35, 10 בנובמבר 2017 (IST)

סיומת "...ות" לא בלעדית לנקבה רבים: אב - אבות; בור - בורות; ועוד עשרות מילים. סיומת "...ים" לא בלעדית לזכר רבים: דרך - דרכים; ציפור - ציפורים; ועוד עשרות מילים (כולל "מילה - מילים". חזרתי • ∞ • שיחה 19:11, 10 בנובמבר 2017 (IST)

אנוש היא כנראה צורה ארכאית של "איש" ומן הסתם הייתה לה גם הטיה נקבית שאינני יודע מה היא (אנשה? אנשת?). ה"נ" החסרה השתמרה גם במקבילה הארמית "נש" ("ברנש" בארמית "בן אנוש") והערבית "אנס", ובצורות הרבים "אנשים" ו"נשים". H. sapiens - שיחה 14:50, 11 בנובמבר 2017 (IST)

פיניאס ופרב

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב אני מחפש קישור לשיר באחד הפרקים אלו המילים פחות או יותר: :סרטי גומי כדורי גומי הם קופצים במהירות עילית" אין לכם מושג כמה זה חשוב לי נ.ב אני מחפש בעברית , באנגלית כבר מצאתי

מאותגר שכלית

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב למה לאנשים מפרגים שכלית קוראים בלעג "מאותגר שכלית". מה קשור אתגר? 213.55.211.1 22:52, 12 בנובמבר 2017 (IST)

הכינוי הזה אינו (בהכרח) לעגני, אם כי טרם נמצאה הדרך לאזוק מלים שרוצות להביע רגשות מגוונים. מתישהו (בתחילת שנות התשעים?) החלו אנשים להעלב מהכינוי "נכה" ("חרש", "צולע", "עיוור"), כך שאנשים שנזהרים מאד מלהעליב הכניסו בהדרגה לשימוש את האלטרנטיבה "מוגבל", שמיד החלה להחשב מעליבה וגררה בעקבותיה את האלטרנטיבה המשופרת "מאותגר שמיעתית", וכך הלאה והלאה כאותו גלגל בכלוב של האוגרים שרק צועדים בו צעד אחד כלפי מעלה ומיד אתה שוב בנקודת ההתחלה, כמעשה מושב הזקנים שהפך לבית אבות שהפך לביתם של בני גיל הזהב ובקרוב יהיה הבית של מאותגרי הצעירוּת. 23:19, 12 בנובמבר 2017 (IST)

לא ברור איך זה עונה על השאלה מה קשור "אתגר".213.55.211.1 10:48, 13 בנובמבר 2017 (IST)

"מאותגר שמיעתית" הוא מי שעבורו השמיעה היא אתגר (מעבר למקובל). "מאותגר טכנולוגית" הוא מי שהטכנולוגיה המודרנית מציבה בפניו אתגר (מעבר למקובל). "מאותגר שכלית" הוא הקצנה של הצירופים האלה ודומים להם (מי שהפעלת השכל היא עבורו אתגר). 11:08, 13 בנובמבר 2017 (IST)

באיזו נווה שאנן נולד מנחם כהן (פרופסור)?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב היי. בירושליים, תל אביב, או חיפה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:33, 13 בנובמבר 2017 (IST)

היי היי. בחיפה, הבהרתי שם. אביעדוס • שיחה 00:54, 13 בנובמבר 2017 (IST)

תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:33, 13 בנובמבר 2017 (IST):::בשמחה. אביעדוס • שיחה 23:46, 13 בנובמבר 2017 (IST)

שאלה לגבי מוצר חשמל

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב קניתי מכונת גילוח של פנסוניק שכתוב עליה "ניתן להטעין שעה לשימוש של 6 שעות" אך המוכר אמר לי "הטענה ראשונה טוב לתת 5-6 שעות". האם יש היגיון כל שהוא מתחום האלקטרו-כימיה מאחורי אמרה זו? בתודה מראש... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

https://www.quora.com/Does-a-new-electronic-device-need-to-be-kept-on-charge-for-4-5-hours-before-starting-normal-use

רוב הסיכויים שהוא טועה. הדבר היה נכון לסוללות נטענות ישנות, של ניקל-קדמיום. לסוללות ליתיום זה מיותר, ואפילו עשוי להזיק אם המטען הוא באיכות נמוכה. טיפ: אם הסוללה מתחממת בהטענה, כדאי מאד להחליף את המטען. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 19:56, 13 בנובמבר 2017 (IST)

מה עובי המעטפת במטוס בואינג?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב כדי שהמטוס יוכל לשייט בגובה של 11 ק"מ הוא צריך להיות קל ככל שניתן, אז ההנחה היא שעובי המעטפת דק ביותר. 37.142.17.66 17:20, 13 בנובמבר 2017 (IST)

בבואינג 747, 5 מילימטר. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 17:26, 13 בנובמבר 2017 (IST)

שאלה על העמוד הראשי בויקיפדיה

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב לפי מה נבחר "פורטל היום" בעמוד הראשי? גיליתי שיש לכם הרבה פורטלים, אבל יש כאלה שאף פעם לא ראיתי בתור פורטל היום, ויש כאלה שמופיעים כל הזמן. 2A01:6500:A041:F388:A571:7359:9D6F:FE05 18:28, 13 בנובמבר 2017 (IST)

משתמש:Deror avi הוא אחראי הפורטלים שלנו אני מקווה שהוא יודע את התשובה. גילגמש • שיחה 22:37, 13 בנובמבר 2017 (IST)

מה רע בפורטל גרמניה? (-:

אני אחראי חדש (רק שבוע). עוד לא למדתי איך זה עובד. אלמד ואבדוק. דרור - שיחה 22:10, 16 בנובמבר 2017 (IST)

האם הומאופטיה מוסדרת איכשהו בחוק הישראלי?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב או שתחום הזה פרוץ? 77.138.170.194 19:32, 14 בנובמבר 2017 (IST)

אתה חושש מכך שמסתובבים בשוק מים מזוייפים? עוזי ו. - שיחה 20:31, 14 בנובמבר 2017 (IST)

מסתבר שיש שם לא רק מים... • צִבְיָה • שיחה • כ"ה בחשוון ה'תשע"ח 20:34, 14 בנובמבר 2017 (IST)

בתקנות משרד הבריאות:

בספטמבר 1996 נכנס לתוקף הנוהל לפיו הותרו לשווק תכשירים הומאופתיים מוגמרים בטיפות או גלובולים לשימוש פומי במיהולים המדוללים מעבר ל -D6 . תכשירים אלה משווקים אך ורק בבתי מרקחת ללא חובת מרשם רופא. בנוסף מותר להכין הכנות הומאופתיות בבתי-המרקחת על-פי מרשמי רופאים
במסגרת עדכון מספר 1 מספטמבר 1998 הותרו לשווק בארץ גם תכשירים הומאופתיים מוגמרים בצורות מתן נוספות: אבקות ללקיחה דרך הפה, טיפות עיניים, טיפות אוזניים, טיפות אף, פתילות רקטליות, משחות ונוזלים לשימוש על פני העור. נקבע שהתכשירים ההומאופתיים המוגמרים יהיו במיהולים המדוללים מעבר ל-D4 (כולל) ויאושרו על-סמך הרשימות המופיעות בפרמקופיאות ההומאופתיות ובלבד שאינם טעונים מרשם רופא לפיהן. כמו-כן ילקחו בחשבון שיקולי בטיחות המבוססים על מידע ממקורות מהימנים אחרים.
עדכון מס' 2 בא להרחיב את תחום התכשירים ההומאופתיים לשימוש חיצוני לתכשירים בריכוזים גבוהים יותר, ולהוסיף כללים לביצוע הכנות הומאופתיות והעברתן מבית-מרקחת אחד לאחר וכן לאפשר ייבוא חריג בכמות קטנה במקרים מיוחדים.
עדכון מס' 3 בא לאפשר אישורם של תכשירים הומאופתיים לשימוש בבעלי חיים וניפוקם בבתי מרקחת או במקומות מורשים לניפוק תכשירים וטרינריים כמוגדר בתקנות הרוקחים (ניפוקם של תכשירים וטרינריים, התשמ"ט 1988) בהתאם לסוג בעל החיים לו התכשיר מיועד.
עדכון מס' 4 בא להוסיף סימון אחיד לאריזות מוצרים הומאופתיים מוגמרים ולפרסומים למוצרים הומאופתיים, להבהיר כללי חישוב של ריכוזים סופיים של מרכיבים הומאופתיים וכללי תיעוד של ניפוק הכנות הומאופתיות. 
עדכון מס' 5 בא להבהיר מיהו מבקש אישור השיווק למוצר הומאופתי, להוסיף נתונים לצורך אישור של מוצרים הומאופתיים מוגמרים, להגביל את הריכוז של תכשיר הומאופתי מוגמר המיועד לשימוש חיצוני, לשנות תנאי השיווק של הכנות הומאופתיות בבית מרקחת ותנאי ייבוא חריג של מוצר הומאופתי ע"י בית מרקחת. 
העדכון הנוכחי (מס' 6) בא לאפשר לבעל אישור מוצר הומאופתי לייבא ולשווק מוצרים הומאופתיים עבורם קיבל אישור, באמצעות בית מסחר לתרופות שלא בבעלותו וכן להוסיף הוראה לצרכן להוועץ ברופא או ברוקח במידה וסימני המחלה נמשכים או מוחמרים.

בברכה, _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 20:44, 14 בנובמבר 2017 (IST)

לתכשירים הומאופתיים אין בעיקרון שום בעיה לקבל אישור כל עוד הם לא משווקים כתרופות (ומכאן השם „רמדיות״) וכל עוד הם לא גורמים נזק. הם לא גורמים נזק (וגם תועלת) כי אין בהם חומרים פעילים, ולכן בדרך כלל אין להם בעיה לקבל אישור של משרד הבריאות.

המשמעות של D4 היא שהמוצר עבר ארבעה דילולים שבכל אחד מהם דולל תוכנו פי עשר. כלומר: במיהול של D4 יש ריכוז של 1/10,000 (מאית האחוז) מהחומר המקורי. בעיקרון תכשירים הומאופתיים אמורים להיות עם רמת מיהול של D100 לפחות (או משהו כזה) ולכן אין בהם ולו שמץ מהחומר המקורי. אבל יצא לי כבר לראות תכשירים שנמכרים כהומאופתיים ומכילים חומרים עם רמות מיהול של D2 עד D6. במקרה הזה יש עדיין שאריות של חומרים פעילים ואי אפשר להתייחס לתכשיר כהומאופתי שלא עושה כלום.

באופן כללי אין עדויות סבירות לכך שהומאופתיה עובדת. לכן אין אפשרות להגיד שרק טכניקה מסויימת של טיפול שמי שמשתמש בה קורא לה הומאופתיה היא הדבר הנכון שעובד. Tzafrir - שיחה 01:16, 15 בנובמבר 2017 (IST)

איך להמיר נקודות אקדמאיות מאוניברסיטה ישראלית לנקודות אירופאיות?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב אני מסיים תואר בפתוחה (כלכלה) ומחפש ללמוד באוניברסיטה בחו"ל. ראיתי באחת האוניברסיטאות שדרישת המינימום היא - 180 ECTS. איך אני יודע אם התואר והציונים שלי עונים על הנדרש.

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

על פי מסמך זה של אונ' ת"א, נקודת זכות אקדמית אחת היא שוות ערך ל-2 נקודות ECTS. לפי זה עליך לצבור 90 נק' אקדמיות בארץ על מנת להגיע ל 180 ECTS. בברכה, _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 21:49, 14 בנובמבר 2017 (IST)

האם רוסיה נחשבת למפגרת מבחינה תרבותית?

ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 272/מצב האם רוסיה גם היום נחשבת לנחותה תרבותית ביחס לאירופה? 213.55.211.97 22:09, 14 בנובמבר 2017 (IST)

נראה שלחברה הפרה-היסטורית הייתה תרבות "עליונה" יותר מזו שיש ל"בן התרבות" האירופי משנות ה-30 של המאה ה-20...וכנראה גם מזו של מי שמובן מאליו עבורו שישנן "תרבות נחותה" ו"תרבות עליונה"...Dovole - שיחה 01:32, 15 בנובמבר 2017 (IST)

כפי שציין דובלה, בעוקצנות מיותרת, קשה להצדיק ראייה של תרבות בתור מפגרת או מתקדמת, אבל יש הסתייגויות. אתחיל בחלק הראשון: מבחינת תרבות המערב, הדוגלת בשוויון בין בני אדם, תרבות פקיסטן מפגרת ביחסה כלפי נשים. אבל אותו דבר פועל גם להיפך: מבחינת הפקיסטני תרבות המערב בבירור אינה שפויה בהקנותה זכויות שוות לנשים, כשברור ללכל מי שעיניו בראשו שנשים שונות מאוד מגברים.

אבל לטעם רבים יש לפחות תחום אחד בו ניתן לדרג תרבויות שונות. על כל התרבויות, ללא אף יוצאת מן הכלל, מוסכם שרצח הוא דבר רע ואסור - זה מופיע ברשימת האוניברסלים אנושיים. יוצא שדרוג של תרבויות לפי שיעור מקרי הרצח בקרבן הוא משהו שמוסכם, פחות או יותר, על כולן. לפי מדד זה אכן רוסיה מפגרת אחרי מדינות אירופה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 07:53, 15 בנובמבר 2017 (IST)

אני לא בטוח שהמדד הזה מוסכם על כולן. למשל, בעיני אנשים המתנגדים לעונש מוות, אינני בטוח כלל שהטענה שהוא מפחית מקרי רצח, אם אכן כך הדבר, מרשימה אותם במיוחד. לכן, הם יבכרו תרבות שאינה מוציאה להורג על פני תרבות בה מקרי הרצח פחותים. לאחרונה התדיינתי עם אזרח אמריקאי המתנגד לאיסור נשיאת נשק מנימוקים של זכויות הפרט, וכשטענתי שהדבר מגביר את מקרי הרצח הוא אמר שזה מחיר שהוא מוכן לשלם כדי לחיות במדינה חופשית, ממש כפי שאני לא אהיה מוכן לחיות בצפון קוריאה אפילו אם יתברר שהמשטר שם יותר יעיל בהפחתת מקרי פשיעה. משה פרידמן - שיחה 21:03, 15 בנובמבר 2017 (IST)

המובן, היותר מצומצם, שבו זה מוסכם על כולן הוא זה שבכל התרבויות קיימת הגדרה של רצח, ובכולן הוא נחשב לעבירה החמורה ביותר. הגדרת הרצח משתנה בהתאם לכללי התרבות שמגדירים "מיהו אדם". ישנן תרבויות שבהן מי שמחוץ לשבט לא נחשב, ישנן תרבויות שסופרות נשים כרכוש ולכן הריגתן אינה רצח וכך הלאה - אבל בכולן רצח הוא פשע נורא ואיום. שים לב שלא מדובר על הרג, אלא על רצח כהגדרתו באותה תרבות. על כן אני חושב שכולן תסכמנה על כך שספירת מקרי הרצח (נאמר לכל מאה אלף איש לשנה ), אכן תגדיר כמה החברה טובה או רעה. זה לא אומר שאין שיקולים נוספים. לכן גם כתבתי בפסקה הקודמת "במובן אחד". המדד הזה יהיה מוסכם על כולן, וזה לא אומר שמנקודת מבטן המדד הזה יהיה היחיד והקובע. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 21:17, 15 בנובמבר 2017 (IST)

אילן, מפנה את תשומת לבך לתופעה של דו-קרב עד למוות בזמן שהיתה חוקית, לא מדובר שם בהרג, והנרצח "אדם". 77.138.170.194 20:32, 16 בנובמבר 2017 (IST)

אין זה מפתיע. צורות מסויימות של הרג (הוצאה להורג, דו-קרב, נקמת דם) לא נחשבו כרצח בתרבויות רבות בזמנים אלו ואחרים בהיסטוריה. אתה צודק שההגדרה שנתתי ("בהתאם להגדרה מיהו אדם") אכן כוללת מדי. עם זאת בכל התרבויות אכן קיימת הגדרה כלשהי לרצח, עם סייגים אלו ואחרים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 20:50, 16 בנובמבר 2017 (IST)

מעניינת הטענה שאין מתקדם מול מפגר בעינין של תרבות, כאילו שאין ציר זמן. הרי מצב אמונות של השבטים האפריקאים בתחילת המאה ה-20 מתקרב לתקופת האבן באירופה. צמיתים ברוסיה היו נשמרו כשאירופה כבר מזמן עברה את התקופה הפיאודלית. עבדות נשמרה בארה"ב בתקופה שבה היא נחשבה למשהו נחות ומיושן באירופה שאחרי המפכה הצרפתית. אני רואה ציר זמן והתקדמות מרע לטוב. כך שתרבות מקדמת תהיה יותר עשירה, יותר אנושית, יותר שוויונית וסובלנית. 213.55.211.80 22:31, 15 בנובמבר 2017 (IST)

ודמוקרטיה הייתה באתונה וכוננה בוושינגטון... זה שדברים "נחשבים" מתקדמים או מפגרים...קרא אפיקטטוס. אינך מודע לכפיית התקינה שלך על אומנות ממקום אחד על מקום אחר?! אם אתה מדבר על הישג טכני ניחא, אבל מה הקשר לאומנות...בשביל זה ישנו המונח אמנות.Dovole - שיחה 01:28, 16 בנובמבר 2017 (IST)

כיוון ההתקדמות אינו אחיד לגמרי. ניתן לבסס במידה רבה שתרבות רומא הייתה פחותה מול תרבות יוון שאותה החליפה, ושימי הביניים היו תקופה של התדרדרות ניכרת מול ימי האימפריה הרומית. עם זאת אני מסכים עם האלמוני במידה שהיא אמנם חלקית, אך מהותית: לאורך ההיסטוריה אכן ישנה ירידה מתמשכת ועצומה בשיעור האלימות, ומדינות המערב מוליכות מגמה זו. כיום מדינות רבות במזרח אסיה הצטרפו למערב מבחינת שיעור האלימות. על פי סולם הערכים הנפוץ בעולם (לא רק מערבי! לערך זה שותפות תרבויות רבות, משבטי ציידים/לקטים ועד רוב המדינות של ימינו. מדובר ברוב המכריע של אוכלוסיית העולם) אכן מדובר בשיפור עצום, ולטעמי די בכך להצדיק דרוג של תרבויות, יאמרו הפוסט-מודרניסטים מה שיאמרו. רק בנושא האומנות אני מסכים עם דובלה: לא ניתן לדרג אומנות כמתקדמת מול פרימיטיבית. אני סבור שאומנות מודרנית ממחישה זאת היטב. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{[דרוש מקור]} 21:00, 16 בנובמבר 2017 (IST)

ובכן התיאור שלך שמעוני אינו עומד בשום תנאי של עקיבות. פשוט להדגים, בשנות ה-60 היה מקובל ללכת עם מכנסיים בגזרה גבוהה, בעשור האחד של השנות ה-2000 עם גזרה נמוכה, האומנם בעשור השני של שנות ה-2000 ילכו שוב עם גזרה גבוהה? בוודאי! תרבות איננה מדע, אין בה כיווני התקדמות, אלא מוקדי עניין, פיתגורס העריך מאד (על פי המסורת הרנסנסית) את היחסים ההרמוניים (כנראה כי מוזיקאי והוגי הרנסנס העריכו אותם) אין זה אומר שהמוזיקה אחריו נפלה מזו שלו, היא מצאה לה מוקד וכלי ביטוי שונים- במובן זה קשה למצוא מוזיקאי שיעריך היום את בטהובן על פני באך- אף על פי שבטהובן אכן היה חדשני בתקופתו (בעיקר כי כבר לא נותר הרבה מבאך- החידוש והמסורת מתערבבים כך שאין אמת היסטורית המאפשרת לשפוט בקנה מידה אחיד את באך ובטהובן- ובכל זאת המחקר ההיסטורי-מוזיקולוגי מלמד שהשנים נבדלו באיכויות שלהם, באך הלחין כמקצוע עבור "תהילת האל לבדה" ובטהובן היה למקורות הטיפוח של התפישה הרומנטית לגאוניות ה"ביטוי וההגשמה העצמית והאישית"). באשר לדוגמת יוון ורומא, רומא נפלה מיוון בהיבטים רבים של המחשבה, של המתמטיקה, רומא הזניחה לחלוטין תחומי מחשבה אלה, להבדיל היא טיפחה שירה, אדריכלות... הפער הבין דורי הצורך בחידוש לא מאפשר לנו לדרוך במקום, אנו נחליף ונשנה גם דברים שהם "על הנייר" "אוביקטיבית ואפקטיבית" מוצלחים יותר בעבור דברים ש"מבטאים" אותנו-דברים מייצגים- אלו דברים שלא פשוט למי שעוסק בהנדסה להודות בהם- אך איש המכירות ומנהל השיווק במקרה יוצא דופן זה צודקים.Dovole - שיחה 01:43, 21 בנובמבר 2017 (IST)