ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 248

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

האם חברת השקעות מצריכה רישוי ממשלתי?

אם אני מעוניין להקים עסק להשקעה בחו"ל, האם אני צריך איזה אישור ממשלתי או משהו דומה? 149.78.242.184 15:42, 11 ביוני 2015 (IDT)

מה המקבילה של "מנהל מקצועי" באנגלית?

מה המקבילה של "מנהל מקצועי" באנגלית? (המנהל שמתעסק רק בתחום המקצועי של החברה) 149.78.242.184 16:28, 11 ביוני 2015 (IDT)

האם חלזונות (שומעים ו) נרתעים מרעש?

בעבר גרתי על כביש סוהן ובחורף לא היו חלזונות בכלל בקרבת בתים שעל הכביש. אמנם חלזונות לא היו בכלל, אבל חשופיות היו. איך תוכלו להסביר את זה? תודה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:27, 11 ביוני 2015 (IDT)

אני יכול לדמיין אלף הסברים לזה, אבל הרעש בהחלט יכול להיות הסבר. חלזונות חשים תנודות באוויר באמצעות המחושים שלהם. בלנק - שיחה 23:51, 13 ביוני 2015 (IDT)

פאזה של גל שפוגע במראה

בעיה חד ממדית ששלוחים גל סינוס על מראה. אני רוצה להבין איפה יש התאבכות הורסת. בשביל זה אני צריך להבין- ברגע שהגל פוגע במראה, הוא הופך פאזה או ממשיך כרגיל? נניח אם אני מצייר את זה כמו סינוס ועליו קווים אנכיים של "נקודת מדידה בפעם הראשונה", "מראה", "נקודת מדידה פעם שניה" ורואה שהמרחק צריך להיות 1/4 אורך גל- האם אני צודק? 79.182.27.48 11:27, 12 ביוני 2015 (IDT)

מה המרחק המקסימלי שבו ניתן לראות את השמש?

בלי ניחושים, אלא תשובה מדעית (אולי עם חישוב)- מה המרחק המקסימלי שממנו ניתן להבחין בכוכב זהה לשמש בעין בלתי מזוינת, בהזנחת אפקטים אטמוספריים. 79.182.27.48 16:39, 12 ביוני 2015 (IDT)

אולי Corvus יודע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:47, 12 ביוני 2015 (IDT)

אולי לא... Corvus,(שיחה) 17:07, 12 ביוני 2015 (IDT)

בערך 40 שנות אור הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:14, 12 ביוני 2015 (IDT)

עיגלתי יותר מדי בחישוב בראש. זה 74.7 שנות אור. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:30, 12 ביוני 2015 (IDT)

אשפר לשאול איזה חישוב עשית? אני מניח צריך לדעת בשביל זה את גבול הראיה האנשות (לא נבחין ב3 פוטונים) וכל מיני גדלים תצפיתיים כמו בהירות מוחלטת וכדומה. Corvus,(שיחה) 17:35, 12 ביוני 2015 (IDT)

בהירות מוחלטת של השמש נתונה בערך השמש. בערך בהירות#הקשר לבהירות המוחלטת יש את נוסחת המעבר מבהירות מוחלטת לנראית. מכאן זו הצבה של ערכים והעברת אגפים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 17:54, 12 ביוני 2015 (IDT)

פיספסתי ששאלת על גבול הראייה האנושית. בספרים כתוב ש בהירות נראית 6 היא הגבול, אבל כמו שכל צופה בכוכבים מעיד, הגבול הוא בסביבות 6.6. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:38, 12 ביוני 2015 (IDT)

מה נחשב למקצוע רפואי?

(שימו לב לא מדובר במקצוע פרה רפואי) 149.78.242.184 22:29, 12 ביוני 2015 (IDT)

[1]

Nachum - שיחה 13:38, 13 ביוני 2015 (IDT)

האם פסיכולוג מכונה מטפל פרה רפואי?

149.78.242.184 22:45, 12 ביוני 2015 (IDT)

לא יודע, אבל תתחיל כאן: מקצוע פרא-רפואי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:48, 12 ביוני 2015 (IDT)

זה בגדול תלוי הגדרה, אבל בגדול כן. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:39, 13 ביוני 2015 (IDT)

אורלוגין

השם "אורלוגין" נשמע מאוד לא עברי. מי יודע מה מקור השם? Corvus,(שיחה) 10:47, 13 ביוני 2015 (IDT)

[2] יוונית של פעם «kotz» «שיחה» 11:00, 13 ביוני 2015 (IDT)

סיפור סיפורים עם בללייקה בקרב יהודים שעלו ממזרח אירופה - איך נקראת האומנות הזו?

יש אמנים מסוימים בארץ, אני מניח שכולם מבוגרים מאד היום ואני מניח שהם ממוצא גלותי רוסי (או בלארוסי או רומני בעיקר), המופיעים כשהם מספרים סיפור שבקטעים מסוימים ממנו (או בין לבין קטעים ממנו) הם מנגנים בבלייקה או בכלי דומה. איך נקראת האומנות הזו והאם המומחה יכול לתת כמה שמות של אמנים כאלה. תודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:42, 13 ביוני 2015 (IDT)

אולי שלומית קדם תדע? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:17, 15 ביוני 2015 (IDT)

מאיפה משתין הדג?

למה עניין מערכת ההפרשה של הדגים הפך לשאלה כל כך פופולרית שכל אחד רוצה להראות את הידע שלו בנושא? 62.219.149.14 17:55, 14 ביוני 2015 (IDT)

ויקיפדיה כפרוקסי

מישהו יודע על אפשרות להשתמש כפרוקסי בויקיפדיה? 94.230.94.57 00:19, 15 ביוני 2015 (IDT)

יום טוב ליפמן

שאלה שלא מצאתי עליה תשובה. מה מקור הצירוף הנפוץ "יום טוב ליפמן"? Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:59, 15 ביוני 2015 (IDT)

[[3]]? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אלמוני יקר, השאלה (אם הבנתי נכון) אינה על שם מי נקראו (-ועל שם מי הוא?), אלא מה מקור הצירוף, שכן בניגוד לצירוף "אריה-ליב" למשל שהוא תרגום, לכאורה אין קשר בין "יום טוב" לליפמן [=איש אהוב]. ביקורת - שיחה 23:51, 15 ביוני 2015 (IDT)

ואגב, בית שמואל "שמות אנשים ונשים" אות ל'; כותב: ”ליפמן, יו"ד אחר הלמ"ד והוא כינוי לאורי לאלעזר ליום טוב”. זכורני שליפמן כמו ליבר-מן הוא איש אהוב ופ' מתחלפת בב'. שלושת השמות המ"ל מבטאות שמחה: אור, עזרת האל ויום טוב. אולי הצירוף מבטא שמחה על שנולד "איש אהוב". ראיתי פעם משהו כזה, אבל לא מצליח להיזכר (וכנראה זה היה באיזו הערה אגבית ולא בספר העוסק בעניני שמות. ביקורת - שיחה 00:11, 16 ביוני 2015 (IDT)

אפליקצית ניווט ברגל

אני רוצה להגיע ברגל למקום מסויים בתל אביב ומחפש אפליקציה לטלפון שבעזרתה אני יכול ללכת ולראות לאיזה כיוון צריך. יש לי GPS בטלפון, אבל אין לי חיבור אינטרנט קבוע. מה מומלץ?

בגוגל מאפס אתה יכול לעשות זאת, פשוט לסמן לו שהמסלול הוא רגלי כדי שלא יוביל אותך כמו מכונית. אתה צריך אינטרנט כדי לחשב את המסלול, אח"כ את המיקום שלך הוא יראה עפ"י הGPS. NiD123 - שיחה 00:18, 16 ביוני 2015 (IDT)

זיהוי עץ

זהו עץ שאני רואה בדרכי לעבודה. הפרחים שלו מרהיבים, והם נושרים בעונה הזו וממלאים את המדרכה. מי זה העץ הזה, ולמה הפרחים שלו נושרים עכשיו ולא בסתיו? 94.230.86.200 19:42, 15 ביוני 2015 (IDT)

ככל הנראה ברכיכיטון, השווה לתמונות אלו. במקור הם אוסטרלים, אז אין פלא שזמני הפריחה משובשים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 05:16, 16 ביוני 2015 (IDT)

הוראה

מהם התנאים וכמה מרוויחים בהוראת המתמטיקה בישראל במכללה או כמרצה מן החוץ באוניברסיטה? ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 14:59, 16 ביוני 2015 (IDT)

האם קיים מקום כלשהו בברית החדשה שבו ישו מדבר בעד או נגד יהודים?

ישו בעצמו היה יהודי, אבל השאלה היא האם לאחר שעזב את היהדות הוא הכפיש אותה או את היהודים או לחלופין דיבר בעדם או ששמר על נייטרליות? ענוותן כהלל - שיחה 18:50, 16 ביוני 2015 (IDT)

הוא אף פעם לא עזב את היהדות. גילגמש • שיחה 18:53, 16 ביוני 2015 (IDT)

אאל"ט, על־פי ההלכה, לא ניתן לעזוב את היהדות. בברכה, דולב • שיחה 19:41, 16 ביוני 2015 (IDT)

לא נתקלתי בשום מקום בו תועד שישוע בן יוסף היהודי הגלילי שהיה מתפלל בבתי כנסת ביום השבת דיבר כנגד בני עמו ולא הפגין שום שנאה עצמית בהקשר הזה. הוא דיבר במספר מקומות נגד הפרושים שהם בגדול הזרם השולט כיום ביהדות, ונגד הצדוקים, שהם במובן מסוים ה"קראים" של אז כי הלכו לפי המקרא המקובל בזמנם בלבד, עם פרשנות מינימאלית וייחודית. בניגוד למה שרבנים מסוימים (או נוצרים מסוימים) מנסים להציג באופן פתטי, ביקורתו של ישוע בן יוסף על העדה הפרושית לא הייתה "שנאת יהודים". ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 21:11, 16 ביוני 2015 (IDT)

אני לא יודע על אילו רבנים אתה מדבר, אבל הבעיה היא לא במה שישו אמר, אלא במה שככתוב בברית החדשה. ישו התוכח עם פלגים שונים ביהדות של תקופת בית שני וטען נגדם טענות עניניות. אתה, כיהודי, יודע להבדיל בין "פרושים" ל"צדוקים", אבל הברית החדשה נכתבה ביוונית וקהל היעד שלה, שבקושי ידע משהו על יהדות, בודאי שלא ידע להבדיל בין הפלגים וכולם היו בשבילו פשוט "יהודים". לפני שאתה ממהר להסיק מסקנות, אפנה אותך לדוגמא של ציטוט מתוך הברית החדשה, המופיע בערך אנטישמיות נוצרית. בבשורה על פי יוחנן פרק ח, מצוטט ויכוח של ישו עם היהודים. שים לב שבתרגום הישן הזה, הויכוח הוא עם "הסופרים" ו"הפרושים", ובקיצור: "היהודים" (פסוקים 22, 31, 48, 57). אם תפתח תרגום חדש יותר, לא תמצא שם את המילה "יהודים". היא לא קיימת שם או שבמקומה מופיעה המילה "פרושים". אני לא יודע מה כתוב בטקסט המקורי ביוונית, אולי אסף יכול לעזור בכך. בקטע הזה ישו אומר בפירוש שהוא לא אחר מאשר בנו של אלוהים ולכן גם אלוהים בעצמו, כי היה כאן עוד לפני אברהם אבינו. לאוזן היהודית אלה דברים בלתי נסבלים, חילול הקודש. לאוזן היוונית האלילית לא היה דבר טבעי מזה: לאל של היהודים יש בן. בתרגום הישן הזה אין הרבה מקום לטעויות, בפסוק 44 ההסתה נגד היהודים והיהדות מגיעה לשיאה:

”אַתֶּם מֵאֵת אֲבִיכֶם הַשָּׂטָן וְלַעֲשׂוֹת אֶת־תַּאֲוֹת אֲבִיכֶם חֲפַצְתֶּם הוּא רוֹצֵחַ הָיָה מֵרֹאשׁ וּבָאֱמֶת לֹא עָמָד כִּי אֱמֶת אֵין־בּוֹ מִדֵּי דַבְּרוֹ שֶׁקֶר יְדַבֵּר מִלִּבּוֹ כִּי־מְשַׁקֵּר הוּא וַאֲבִי הַשָּׁקֶר”. Liad Malone - שיחה 00:25, 17 ביוני 2015 (IDT)

א' אני בן אדם, וכל עוד אני לא אמרתי מהי דתי\זהותי העמאית\לאומית - אף רושם שיכתב אודותי לא בהכרח ישקף זאת. ב' תרגום ישן אחד בו דברי ישוע בן יוסף סולפו לא מוכיח טיעון גורף לפיו "ישו דיבר בברית החדשה כנגד יהודים". אני מציע לא להיות פסקני ולהיות פתוח לאפשרות ששנינו צודקים, כמוני. ולגבי הפסוק שצוין, אני בטוח שישוע כלל לא מדבר על אלוהי ישראל, אלוהיו שלו בו האמין, אלא מדבר בגנות הנמענים שהם הפרושים המאזינים לו תוך הצגתם כמאמינים בשטן (מעשה שאולי היה מיותר או לא חכם, איש ודעתו), בדומה לכך שהם מכנים אותו "שד". אני מציע לקרוא את הפרק כולו ולהבין את הפסוק בהקשר בו נאמר ולראות שאותם "היהודים" הם פרושים וסופרים ואין הכוונה לכל היהודים כולם, בדומה לכך שנאמר שם "היהודים המאמינים בו" על הקהל השני שכן קיבל את דבריו. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 03:10, 17 ביוני 2015 (IDT)

התרגום הזה נעשה על פי נוסח יווני שהודפס בשנת 1624. כפי שניתן לראות כאן למשל, המילה "יהודים" מופיעה גם בתרגום לאנגלית וגם במקור היווני. בתרגום חדש (1976) שיש לי בבית (שניתן לי על ידי מיסיונרים ברחוב בעכו העתיקה) באופן מאד נוח לא כתוב "יהודים", אבל כן כתוב: "אתם מאביכם השטן ואת מאויי אביכם חפצים אתם לעשות. הוא רוצח היה מראשית... אינכם מאת האלהים". Liad Malone - שיחה 04:00, 17 ביוני 2015 (IDT)

44 Ihr seid aus dem Vater, dem Teufel, und die Begierden eures elberfeld bibel Nachum - שיחה 12:15, 17 ביוני 2015 (IDT)

כולם יוצאים מנקודת הנחה שהכתוב בברית החדשה אכן מייצג את דבריו של יהודי גלילי. הרבה יותר סביר להניח שהטקסטים נכתבו הרבה יותר מאוחר, ויוחסו לישו מסיבות מובנות.--אדג - שיחה 15:52, 28 ביוני 2015 (IDT)

שמירת שבת כהלכתה

היכן ניתן להשיג באינטרנט את הספר שמירת שבת כהלכתה (לעיון, לא לקנייה)?

http://www.hebrewbooks.org/8861

לא מה שחיפשת! Nachum - שיחה 12:10, 17 ביוני 2015 (IDT)

זה מאורי אש של הרב אויערבאך, הוא חיפש שמירת שבת כהלכתה של הרב נויברט.העורך היהודי • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

אוצר החכמה.--אדג - שיחה 12:59, 17 ביוני 2015 (IDT)

זה גם לא יעזור לו, זה עולה כסף שם.העורך היהודי • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

הפיזיקה טרום המפץ הגדול

בעבר שמעתי את הטענה (נדמה לי בחדשות) שלפני המפץ הגדול, היקום היה מכווץ לגודל הדומה לגרעין אפונה. טענה זו נשמעת לי אבסורדית, אך אם היא הגיעה לחדשות, יכול להיות שיש באמת מדען שסבר כך... מה עמדת המדע בתכלס? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 02:07, 17 ביוני 2015 (IDT)

טענה זו היא של סטיבן הוקינג. אבל פשוט וברור שאת הגרעין אפונה הזה ברא הקב"ה, וכבר כתב כך הרמב"ן בתחילת פרשת בראשית שהקב"ה ברא חומר קטן שנקרא (בשמו היוווני) "היולי", וממנו המשיך הקב"ה לפתח את העולם.העורך היהודי • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

אם עניינך הוא במיסטיקה, הסתפק בתשובה הקודמת. אחרת:

זו לא שאלה פשוטה כלל ודורשת חשיבה במימד נוסף לשלושה מימדי מרחב. אין הסכמה ברורה בין קוסמולוגים וישנה פרשנות טיפה שונה למדידות. אז - אחד ההסברים היפים לדעתי הוא שהמונח "לפני המפץ הגדול" כלל לא מוגדר. תחילת הזמן-מרחב היא נקודה 4 מימדית. כלומר $x=0,y=0,z=0,t=0$, כאשר t זה הזמן. אין משמעות לזמן שלילי. לא היה "לפי" כי הזמן התחיל ברגע מסוים. בערך כמו לשאול "מה נמצא צפונית לקוטב הצפוני". כלומר תחזור אחורה בזמן עד לרגע אחד- בדיוק כמו שתיסע צפונה עד שתגיע לנקודה אחת.

הסבר אחר, גם הוא חביב הוא התרחבות של מרחב תלת מימדי לתוך מימד רביעי. כלומר היקום הוא אינסופי והיה אינסופי מרגע היווצרותו. הוא היה צפוף הרבה יותר, אבל מימדו היה אינסוף תמיד. המפץ הגדול הוא תחילת ההתרחבות. תחשוב על זה כמו על רשת דייגים שנמתחת. בהתחלה המרחק בין "ריבועים" ברשת הוא קטן מאוד ואז הולך וגדל. אז הרשת שלנו היא תלת מימדית והחלה את התמתחותה ברגע המפץ. גם כאן שאלה "מה היה לפני" לא מוגרת היטב היא ההתחלה היא צפיפות אינסוף ואין מישהו יותר צפוף מקודה אחת.

אפשרות נוספת היא להגיד "לא יודע" ויש קוסמולוגים המקבלים אותה. גישה זו אומרת שיתכן והזמן לא התחיל ברגע המפץ אלא היתה תקופה לפני. אבל כל המדידות שלנו מתחלים במפץ ואין דרך למודד משהו שהיה לפני. בדרך כזאת פותרים את הבעיה אמנם, אבל לא מקבלים משהו מועיל. Corvus-TAU - שיחה 12:21, 17 ביוני 2015 (IDT)

הוספתי לאחר התנגשות עריכה:

קראו בעיון: המפץ הגדול. כפי שאני מבין (ואני לא מומחה), בראשית המפץ הגדול, היקום היה נקודה סינגולרית - קטן יותר מאפון; קטן יותר מאטום. קטן כל כך שהפיסיקה הקלאסית לא מתקיימת בו. זה עסק מאוד קשה להבנה ולא אינטואיטיבי בכלל. אשרינו שבדורינו גדולי הדור מתעסקים בנושאים אלו. «kotz» «שיחה» 12:24, 17 ביוני 2015 (IDT)

Kotz, לטעון שאטום היה קטן מאטום נשמע לי כמו משהו שאני לא יכול לשים בו את מבטחי, אלא אם אחווה התגלות אלוהית בה יוודע לי שאלוהות כל שהיא עשתה זאת. אני מודה שגם הטענה שדחיסות מקסימאלית תביא את כל החומר ביקום לגודל של גרגיר אפונה כי אני אני בספק עד כמה מקום יש בין כל אטום שצמוד לחברו, כמה מרחק יש בין אטומים היוצרים לוח ברזל טהור בגודל 10 מטר רבוע? אני מאמין שלא תוכל לדחוס יקום במרחב שבין כל האטומים שבלוח הזה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 12:49, 17 ביוני 2015 (IDT)

אכן הצלחת להגיע למסקנה הנכונה והיחידה שבורא עולם עשה את זה, והוא יכול לברוא מלכתחילה גם דבר הקטן מאטום.העורך היהודי • שיחה • ל' בסיוון ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

Ben-Natan, נחש מה? חשבו על כל זה ועל עוד כמה דברים שלא חשבת. וכמו שכבר אמרו: לא גרגיר אפונה - הרבה יותר קטן.--אדג - שיחה 12:55, 17 ביוני 2015 (IDT)

1. לא טענתי שאטום היה קטן יותר מאטום, אלה שהיקום היה קטן יותר מאטום.
2. כאמור כל הנושאים הללו מאוד קשים להבנה ומאוד לא אינטואיטיביים. למעשה אנחנו צריכים להיות מאוד מופתעים אם התשובות לשאלות קשות כמו אלו מתגלות כפשוטות להבנה - והרי ההכרה וההבנה שלנו מוכוונת לדברים אחרים - להתמודדות עם דברים שהם בערך בגודל שלנו ובקבועי הזמן שלנו. כמה זמן עד שגילינו את החיידקים! ואת האטומים! ואלו גם אלו גדולים ה-ר-ב-ה יותר מהגדלים הרלונטיים.
3. Ben-Natan רומז בשאלתו שכל החומר הקיים היום ביקום, בוודאי היה דחוס באותה נקודה סינגולרית בראשיתו. זו שאלה טובה שאני לא יודע את התשובה לה. יתכן שהיקום נוצר ריק מחומר והחומר נוצר בראשיתו.
4. השאלה המקורית היתה "מה עמדת המדע" ואני שמח לנסות לעזור להסביר, עד כמה שידיעותי משגת. לא מעניין אותי לדון במה שCORVUS קורא בעידון "מיסטיקה". ―Kotz (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אדג, אין טעם להיות סרקסטי, אם אתה יכול להסביר במילים פשוטות מה הקונצנזוס נכון לשנת 2015, אין תגובה טובה מזו (אישית הייתי שמח לתגובה שנוגעת לדוגמה שנתתי עם לוח ברלז, אבל נחש מה? Kotz כבר די התייחס לזה) ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 14:08, 17 ביוני 2015 (IDT)

Kotz, השגה לגבי סעיף 1 - הכנסתי את זה בפנים ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 14:02, 17 ביוני 2015 (IDT)

אוקיי, נאמרו כאן מספר דברים שאני צריך להגיב עליהם. דבר ראשון: קטן מגודל של אטום- זה לא חד משמעי. כידוע לי אין הערכה מספרית לגדול ומניחים חסם תחתון אפס. מה שנקרע סינגולריות כבידתית. זה נשמע הערכה סבירה, כי כל גדול חיובי אחר היה מעורר שאלה למקורו. דבר שני- אטום קטן מרדיוס האטום - היקום לא התחיל מאטומים! הוא התחיל מחלקיקים אלמנטריים שייתכן בהחלט שהוא בוזונים, כלומר חלקיקים שאין להם בעיה עם זה שחלקיקים דומים להם נמציאם איתם באותה הנקודה (אל תחשבו על כדורים קשיחים). אחרי תקופה הגיע שלב הבאריוגנזה והחמור והחומר המוכר לנו כיום נוצר. דבר אחרון שאני רוצה לענות עליו זה מרחק מינימלי בין אטומים- ניתן להצמיד אטומים עד לרמה שהגרעינים שלהם מתמזגים ליצירת גרעין חדש משותף. זה קורא ברגע זה ממש בשמש! Corvus-TAU - שיחה 14:09, 17 ביוני 2015 (IDT)

אני לא מבין את ההיגד "השגה לגבי סעיף 1 - הכנסתי את זה בפנים , ‏Ben-Yeudith‏ יתכן שקיבלת תשובה מ-Corvus. אם לא אנא הסבר את השגתך. «kotz» «שיחה» 14:40, 17 ביוני 2015 (IDT)

תחילה חשבתי שהכוונה שלך הייתה שהיקום היה מורכב מאטומים אך קטן יותר מאטום ומבחינתי הבעיה עדיין נותרה בעינה - דבר לא יכול להיות קטן מעצמו. עם זאת, אחרי תגובתו של קורבוס הבנתי שסברה מקובלת היא שהיקום היה קטן מאטום אך לא מורכב מאטומים. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:13, 17 ביוני 2015 (IDT)

ההערכה שאני מכיר - הערכה מיושנת כמוני - היא שחלפו כ 300,000 שנה מהמפץ הגדול עד שהיקום התקרר דיו ליצירת אטומם. עוד מידע יש ברך נוקליאוסינתזה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:14, 17 ביוני 2015 (IDT)

380000. עוזי ו. - שיחה 21:27, 20 ביוני 2015 (IDT)

יש לציין שקיימים גם מודלים מחזוריים ליקום; שהוא נוצר מהתנגשות של ממברנות רב־ממדיות וכד׳. ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 13:17, 21 ביוני 2015 (IDT)

אני מתאפק לכתוב בענייניות בלבד: על פי התאוריה המקובלת בקרב המדענים העוסקים בתחום: א. לא היה "לפני" המפץ הגדול, משום שהזמן עצמו היה מכווץ באופן אינסופי. ב. המצב הראשוני ממנו התחיל היקום לא ניתן לתיאור בכלים הנמצאים בידינו כיום, ולכן אנחנו תמיד מדברים על זמן סופי כלשהו לאחר ה"מפץ הגדול". ג. בנקודת זמן זו, כמו בכל נקודת זמן אחרת, גודלו של היקום היה אינסופי. מה שאנחנו קוראים "נקודה סינגולרית" איננו "נקודה" במובנה הגיאומטרי. ד. הדינמיקה של המפץ הגדול מתארת מצב בו כל החומר שאנו יכולים לראות היום היה ממוקם בנקודה אחת מיד לאחר המפץ הגדול בצפיפות גדולה מאוד. יש קושי לתאר את גודלה של נקודה זו, משום שהמודלים הקיימים לא מסוגלים לתאר מציאות פיסיקלית מעבר לצפיפות מסויימת. מה שכן, בוודאי ובוודאי שגודלו של האטום איננו רלוונטי לעניין. כפי שנאמר, האטומים הם מבני ענק ביחס למרחקים המעניינים בהקשר זה. משה פרידמן - שיחה 15:33, 24 ביוני 2015 (IDT)

משה פרידמן, אפשר קצת יותר פירוט לגבי "מה שאנחנו קוראים "נקודה סינגולרית" איננו "נקודה" במובנה הגיאומטרי"? באיזה מובן היא כן נקודה? «kotz» «שיחה» 07:18, 25 ביוני 2015 (IDT)

האמת, בספרות המדעית לא זכור לי השימוש במושג "נקודה" בהקשר זה. השיח המדעי מתנהל באנגלית, והביטוי "נקודה סינגולרית" מוכר לי רק בעברית. (זה לא אומר שהוא לא קיים באנגלית, אלא שאני לא זוכר שנתקלתי בו באנגלית). לדעתי הוא לקוח בהשאלה ממקרים אחרים, בהם יש נקודה ספציפית במרחב שבה יש סינגולריות של תכונה פיזיקלית או מתמטית כלשהי. בכל אופן, הסינגולריות של המפץ הגדול פירושה צפיפות אינסופית, וכיווץ אינסופי של המרחב והזמן. עדיין, כל זה קורה בכל המרחב, ולא באזור מסויים שלו. כמובן, זוהי התפיסה המדעית המקובלת. אני לא חושב שיש יכולת כלשהי להוכיח שאכן כך היה. משה פרידמן - שיחה 12:34, 25 ביוני 2015 (IDT)

חן חן «kotz» «שיחה» 12:59, 25 ביוני 2015 (IDT)

שאלה בנושא כתיבת ערך

שלום רב, אנחנו סטודנטיות בתוכנית של ספיר דיגיטל למטרת עבודה אקדמית במכללה אבקש לשאול האם ניתן ומומלץ ליצור את הערך "פוסט" מלשון רשומה ברשתות חברתיות ובבלוגים, תודה מראש--Talininbal - שיחה 12:13, 17 ביוני 2015 (IDT)

קשה לי לראות איך המילה הזו מצדיקה ערך. מה אפשר להגיד על "פוסט" באופן כללי? הדף יהיה רשימה - "פוסט בפייסבוק"; "פוסט בוורדפרס"; "פוסט בבלוג" - וכל המידע הרלוונטי אמור להופיע - לדעתי - בערכים פייסבוק, וורדפרס, ובלוג. «kotz» «שיחה» 12:17, 17 ביוני 2015 (IDT)

זאת אכן בחירה לא טובה לערך. גילגמש • שיחה 13:10, 17 ביוני 2015 (IDT)

שאלה בנושא כתיבת ערך

שלום רב, אנחנו סטודנטיות בתוכנית של ספיר דיגיטל למטרת עבודה אקדמית במכללה אבקש לשאול האם ניתן ומומלץ ליצור את הערך "פרשת אורן חזן"

תודה מראש,--Talininbal - שיחה 13:11, 18 ביוני 2015 (IDT)

הנושאים הרלבנטיים מכוסים בערך אורן חזן. אין כאן "פרשה" מוגדרת שניתן לדבר עליה, אלא אוסף של האשמות, וגם אם הייתה פרשה מסוימת ספק אם היה מגיע לה ערך נפרד. ראובן מ. - שיחה 16:17, 18 ביוני 2015 (IDT)

יש רשימת ערכים "לטיפול דחוף" - חלקם ערכים שעדין לא קיימים, אלו הכתובים באדום. אני מציע שתתחילו משם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:59, 18 ביוני 2015 (IDT)

ומה לגבי הטבח בכנסייה האפיסקופלית מתודיסטית אפריקאית בארה"ב שאירע הבוקר? ישנם פרטים מלאים על הטבח כולל תגובות מדיניות ומצד המשטרה ולאחר מכן ניתן יהיה להרחיב את הערך בהתאם להתפתחויות

המלצה על אתרי מאמרים מקצועיים?

שלום רב.

מנסיונכם הרב, אודה אם תוכלו להפנות אותי לאתרי מאמרים איכותיים שעוסקים בתחום הטכנולוגי\צרכני. ניסיתי לחפש לבד אבל לא מצאתי אתרים איכותיים\מקצועיים. חבר המליץ לי לשאול אתכם.

אני מעוניין לכתוב ולפרסם תוכן מקצועי עבור 2 אתרים שברשותי: http://cctv-systems.co.il/ http://surround-sound.co.il/

אודה על התייחסותכם. בתודה מראש, תמיר. ―Tomu 26 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תחנות אוטובוסים

ברחבי גוש דן תחנות אוטובוס מוחלפות במשך השנה האחרונה בתחנות חדשות. לכאורה, שינוי מבורך בהתחשב במצבן העגום של חלק מהתחנות. אלא שמסתבר שבניגוד לצפוי, התחנות החדשות לא מאופיינות במושבים נוחים יותר או בגג מעוקל שיספק מעט צל בשעות היום של הקיץ הישראלי. למרבה ההפתעה, הממתינים לאוטובוס בתחנות החדשות יזכו לשבת על דרגש מתכתי נטול משענת, לא נוח, המכיל כחצי מככמות המושבים בתחנות הישנות. כעבור מספר חודשים מבנייתן, התבררה הסיבה לקיצוץ במספר מקומות הישיבה: בגב כל תחנה הוצב שטח להשכרה למפרסמים (בנוסף לפרסומות בשני צידי התחנה). אמנם מובן הרצון למנוע מגורמים מטרידים כמו נוסעי התחבורה הציבורית לחכות לאוטובוס בישיבה ובכך להסתיר שטחי פרסום יקרים המוצעים לכל המרבה במחיר, אבל בכל זאת, האם ניתן לעשות משהו בנושא? מי אחראי על בניית התחנות (שאני מניח שממומנות מכספי ציבור) - משרד התחבורה או הרשויות המקומיות? האם יש דרך להביא לתשומת לב תקשורתית לנושא?

תודה,

2001:590:3C03:13B:F4F9:8BF2:89D:2A8B 16:44, 18 ביוני 2015 (IDT)

מוזר. נראה לי שמי שיושב מסתיר פחות מאשר מי שעומד בתחנה. Tzafrir - שיחה 00:11, 21 ביוני 2015 (IDT)

אולי מדובר בתחנות כאלה. דוגמא מתסכלת לכלל הישן, שלפיו אם יש שירות שאתה מקבל ולא משלם עליו, סימן שאתה המוצר. עוזי ו. - שיחה 00:26, 21 ביוני 2015 (IDT)

המדובר בתחנה כזו. דוגמה נוספת: כאן. 94.159.220.207 20:37, 21 ביוני 2015 (IDT)

שאלה בנושא כתיבת ערך חדש

למטרת מטלה אקדמית במסגרת קורס דיגיטל במכללת ספיר, האם ניתן לכתוב ערך על הטבח בכנסייה האפיסקופלית מתודיסטית אפריקאית בארה"ב שאירע הבוקר? ישנם פרטים מלאים על הטבח כולל תגובות ולאחר מכן ניתן יהיה להרחיב

אולי IKhitron זוכר איפה הרשימה של הדפים האדומים ביותר. «kotz» «שיחה» 19:13, 18 ביוני 2015 (IDT)

ויקיפדיה:מסדר ניקיון/ערכים חסרים יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:14, 18 ביוני 2015 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

למטרת מטלה אקדמית במסגרת קורס דיגיטל במכללת ספיר, האם ניתן לכתוב ערך על אלקנה מרציאנו? הזוכה של דה ווויס?--Talininbal - שיחה 16:32, 21 ביוני 2015 (IDT)

אפשר לנסות, אבל אין אחריות שהערך ישרוד. רקע: בעיקרון יש כלל לפיו "ערך על להקה או זמר שלא הוציאו אלבום" יימחק במחיקה מהירה. בתחילת ימי כוכב נולד החליטו באופן חריג שזוכי כוכב נולד יהיהו זכאים אוטומטית לערך בגלל הפופולריות העצומה של התוכנית. הנוהג הזה, שלרוב די הוכיח את עצמו, עבר באופן חלקי לתוכניות בולטות אחרות בסגנון זה ומידי פעם יש עוררין עליו. אם יש כבר סימנים מובהקים להתפתחות הקריירה של מרציאנו, כגון סינגל שיצא וכד', אני מניח שזה יספיק גם הפעם, במיוחד לאור העובדה שלשתי הזוכות הראשונות יש ערך. ‏DGtal‏ - שיחה 16:42, 21 ביוני 2015 (IDT)

שון קונרי

האם שון קונרי הוציא ספרי-אודיו? האם האוטוביוגרפיה שלו יצאה בגרסת ספר-אודיו, בקולו?

תודה רבה על העזרה!

חיים ליברמן

האם איש זה זהה עם חיים ליברמן העיתונאי שכתב ביידיש בפארווערטס? יש לי יסוד להניח שלא. אשמח לקבל תשובה מהיודעים. בתודה. 85.250.74.70 23:13, 18 ביוני 2015 (IDT)

ליברמן הזה כתב בוודאות בפארווערטס, אולי היה עוד אחד, לא זוכר כעת. מה היסוד שלך להניח שלא? ביקורת - שיחה 23:57, 18 ביוני 2015 (IDT)

בינתיים מצאתי את התשובה. ממאמרו של גענאדי עסטרייך בפארווערטס - http://yiddish2.forward.com/node/2991 אני לומד שהם אינם זהיים. ליברמן עיתונאי היידיש מת ב-1963. שבת שלום. 85.250.105.190 12:48, 19 ביוני 2015 (IDT)

אביעדוס, יהיה אכפת לך ליצור ערך בסיסי על "אַ פּאָפּולערער "פֿאָרווערטס"-זשורנאַליסט" המדובר כדי להבדילו מרח"ל? כאמור שניהם כתבו בפארווערטס מעת לעת. ביקורת - שיחה 13:30, 23 ביוני 2015 (IDT)

בסדר, מקווה להגיע לזה בקרוב. אביעדוס • שיחה 13:52, 23 ביוני 2015 (IDT)

יצרתי קצרמר. אביעדוס • שיחה 14:20, 23 ביוני 2015 (IDT)

החייזר הראשון

מי היה או היו החייזרים הראשונים בספרות? כלור יצור חי בדיוני שהגיע לכדור הארץ או אולי התגלה מחוצה לו. אני מנחש שהחייזרים ממאדים של הרברט ג'ורג' ולס, אבל אולי יש משהו לפני כן. Corvus,(שיחה)

ניסית חייזרים קדומים? לא קראתי, אבל נראה לי מתאים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:54, 19 ביוני 2015 (IDT)

השאלה מה זה חייזר לצורך ההגדרה. האם גמד שמופיע באגדות מימי הביניים הוא חייזר? גילגמש • שיחה 16:55, 19 ביוני 2015 (IDT)

לא, לא! חייזר הוא יצור חי שנולד מחוץ לכדור הארץ, כלומר דורש תפיסה מודרנית של מערכת השמש. Corvus,(שיחה) 18:45, 19 ביוני 2015 (IDT)

זה כולל את תשעת העולמות? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:50, 19 ביוני 2015 (IDT)

‏ «kotz» «שיחה» 19:19, 19 ביוני 2015 (IDT)

יחזקאל פרק א'? Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 00:42, 20 ביוני 2015 (IDT)

מיקרומגס קדם למלחמת העולמות. בברכה. ליש - שיחה 03:34, 20 ביוני 2015 (IDT)

יחזקאל זה יותר לכיוון של Low fantasy. לא שמעתי על מיקרומגס, מגניב. הערך האנגלי מוצא את True History בן המאה ה-1 שמתאר חייזרים ממש הוא נראה כספרות לא דתית. שווה! Corvus,(שיחה) 11:43, 20 ביוני 2015 (IDT)

מיקרומגס מאד אקטואלי. קצת מזכיר את עודד קוטלר. Liad Malone - שיחה 12:28, 20 ביוני 2015 (IDT)

@Corvus: כמדומני שסירנו דה ברז'רק קדם לוולטייר בדי הרבה - הוא נפטר איזה 40 שנה לפני שוולטייר נולד, והוא כתב על חיים על הירח ועל השמש. קיפודנחש 01:36, 4 באוגוסט 2015 (IDT)

האם עשרת הדברות שוות בערכן?

כלומר האם "לא תרצח" שווה ערך ל"כבד את אביך ואת אמך"? כי על פניו העברות של רצח ואי כיבוד אבא זה לא בדיוק זהה. אז לפי היהדות- מה הסיבה של עבירה כמו רצח נמצאת באותה הרשימה כמו שמירת שבת? 62.219.149.14 13:00, 20 ביוני 2015 (IDT)

מסקנה: הכנסת דברים לאותה רשימה אינה אומרת שהם שווי-ערך. עוזי ו. - שיחה 00:22, 21 ביוני 2015 (IDT)

א. הקביעה האם עשרת הדברות שווים בערכם (יש לשנות את סגנון השאלה מנקבה לזכר [דבר אחד=עשרת דברות שווים ולא שוות בערכם ולא בערכן]) תלויה בשאלה מהו העונש על המפר כל אחד מהם, שהרי כפי מידת חומרת העונש, כך ערכה של מצווה בתורה. קח את יום הכיפורים, חמץ בפסח ונדה, וראה עד היום את המוני בית ישראל המסורתיים מקיימים אותם. וכל כך למה? מפני שעונשם כרת. עונש החמור מן הסקילה על חילול שבת (למשל).

ב. אם כן, היינו יוצאים ובודקים מהו עונשם של מפרי כל אחד מהדברות. אלא שהדבר אינו פשוט, שהרי הדברות הם בבחינת הצהרת כוונות ופרטיהם רבים ואפילו הם עצמם, כמו למשל, "לא תחמוד אשת רעך... וכל אשר לרעך" ופשוט הוא שהחומד אשת רעהו נענש אחרת מהחומד שורו של רעהו.

ג. גם לילדים יש סדרת "לא תעשה" ו"עשה" שנדרש מהם לקיים, עף אף שהכאת ההורים נאסרת במידה שונה מזו של "התארגנות בזמן סביר בבוקר לקראת היציאה מהבית", או גם "חוצפה מילולית כלפי ההורים". אלא שהדברים נשנים בהעלם אחד הואיל והם דרישות יסודיות לתפקודה של מערכת יום יומית. והולכים אנו מן הכללים החמורים והברורים אל הפרטים הארוגים בחיינו היום יומיים. כך הם עשרת הדברות, ואין לחפש שויון בערכם.

ד. אהרון ברק טבע את המונח "האדם הסביר". האדם הסביר מבין שעשרת הדברות אינם שווים בערכם. אך הם שווים בתוקפם כי מפי הגבורה ניתנו.--שלומיב - שיחה 12:15, 23 ביוני 2015 (IDT)--שלומיב - שיחה 12:15, 23 ביוני 2015 (IDT)

ומעל הכל (כולל עשרת הדברות) עומד עדיין "ואהבת לרעך כמוך" (ללא הבדל דת, גזע, מין וצד פוליטי - אני מוסיף). ולמרות חשיבותה, על הפרת הוראת-על זאת אין שום עונש!--וידנפלד - שיחה 14:06, 24 ביוני 2015 (IDT)

עשרת הדיברות הם קובץ קצר ועיקרי של חוקים שהאדם נדרש לקיים כדי לקדם חברה סבירה, והלוואי וכל האנשים היו מצליחים לקיים רק את עשר המצוות האלה. יש בהם דגש ברור על חברה (בין אדם לחברו), בניגוד למצוות שבין אדם למקום (למשל הקרבת קורבנות) - מה שמעיד הרבה מאוד על כותב הקובץ. העונש על רצח שונה מאוד מעונש על גניבה, גם במשפט הדתי וגם במשפט החילוני. הכלל "ואהבת לרעך כמוך" לא עומד מעל עשרת הדיברות, אלא מהווה תקציר של היהדות במשפט אחד, לפי הלל הזקן. בתורה מובטחים עונשים כבדים מאוד למי שמפר מצוות, באופן כללי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם נוצרנו מדינוזאור?

האם היונקים כולם בני אותו אב קדמון? האם אותו אב קדמון הוא צאצא של דינוזאור? אם כן, איזה? 62.219.149.14 15:27, 20 ביוני 2015 (IDT)

התשובה לשאלה הראשונה היא כן. התשובה לשאלה השנייה: לא. הדינוזאורים והיונקים התפתחו במקביל מקבוצות שונות של זוחלים קדומים, ראה יונקים#אבולוציה של היונקים. Reuveny - שיחה 15:43, 20 ביוני 2015 (IDT)

לא יודע מה מקובל לחשוב במסגרת התיאוריה בהקשר זה אבל יש לי שאלה לראבוני, האם ב"זוחלים קדומים" התכוונת לזוחלים סינאפסידיים של סוף עידן הפלאוזואיקון שמהם, על פי התיאוריה, התפתחו הדינוזאורים והיונקים? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:47, 20 ביוני 2015 (IDT)

התכוונתי לזוחלים מסוף עידן הפלאוזואיקון, אבל אני לא יודע אם האב הקדמון המשותף של השושלת שהוליכה ליונקים והשושלת שהוליכה לדינוזאורים היה סינאפסיד. מכל מקום הוא בוודאי היה זוחל וחי בערך אז. Reuveny - שיחה 15:55, 20 ביוני 2015 (IDT)

צפייה בסמארטפון דרך המחשב

אהלן, נשבר לי המסך של הנייד (lg g2). מחיבור של המכשיר למחשב עושה רושם שכל הקבצים נמצאים. האם וכיצד אני יכול להשתמש במכשיר דרך המחשב? תודה רבה

שאלה על Smart Chic S1

האם בישראל מוכרים את ה- Smart Chic S1? (שהוא שילוב בין סגווי לסקייטבורד) 149.78.124.20 12:40, 21 ביוני 2015 (IDT)

קריאת קבצי db של ווטסאפ

איך אפשר לקרוא קבצי db.crypt (קבצים מהתיקיה databases) של ווטסאפ? זה קבצים שנמצאים במחשב ואני מעונין לקרוא אותם מהמחשב. תודה

על פי הסיומת, נראה שהם מוצפנים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:56, 21 ביוני 2015 (IDT)

ואין דרך לפענח אותם?

לא קראתי מה כתוב כאן. חזרתי • ∞ • שיחה 00:41, 22 ביוני 2015 (IDT)

האם הגיוני שויקיפדיה תשמש כרשת חברתית? ;-)

שלום, אני ויקיפד נלהב, עוד לפני שנרשמתי כקיפוד2971 - שיחה. מאז שנרשמתי, שמתי לב שהרבה אופציות ופיצ'רים אפשריים בויקיפדיה למשתמשים רשומים, שהופכים [הפיצ'רים] את ויקיפדיה למעין רשת חברתית. מבין הפיצ'רים הללו:

1. אפשרות ה"שיחה" - מעין צ'אט או פורומים,
2. ויקיאהבה
3. רשימת מעקב

--קיפוד2971 - שיחה 15:16, 22 ביוני 2015 (IDT)

לא ממש הבנתי איפה השאלה. ויקידפיה היא בין היתר קהילה, שמתנהלת באופן שמזכיר רשתות חברתיות. כן, זה הגיוני. Corvus-TAU - שיחה 15:19, 22 ביוני 2015 (IDT)

לדעתי זה לא הגיוני, כי ויקיפדיה היא אינציקלופדיה והפיצ'רים ה"חברתיים" שלה משמשים בדרך כלל לפיתוח האינציקלופדיה (אם כי יש להם הרבה אפקטים משניים). ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 20:19, 23 ביוני 2015 (IDT)

יש את כיכר העיר, ויש מפגשים (שאני מעולם לא השתתפתי בהם). נוצרים קשרים חברתיים. ברור שויקיפדיה אינה =מיועדת= להיות רשת חברתית, וברור שבד בבד היא מתפקדת כרשת חברתית ככה, בקטנה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:27, 23 ביוני 2015 (IDT)

מה ההבדל בין מיימת לבצקת?

5.28.181.99 08:34, 23 ביוני 2015 (IDT)

מיימת (Ascites) היא הצטברות של נוזלים בחלל צפק.

בצקת (בלועזית: Edema, Oedema) היא הצטברות כמות גדולה מהנורמה של נוזלים בחלל הבין-תאי או בצפק בבטן. כך על פי הוויקי. אין הבדל. Nachum - שיחה 09:43, 23 ביוני 2015 (IDT)

כמדומני תשובה זו אינה מדוייקת. בצקת היא מושג הרבה יותר כללי ממיימת, וכוללת כל הצטברות נוזלים באיבר או חלק מסויים בגוף, ולא רק בחלל הצפק. אינני יודע אם מבחינים גם בסיבה או בסוג הנוזל בין שני המונחים, אך שניהם בעיקרם מצבים סימפטומטיים - כלומר יכולים להיגרם ממגוון סיבות. ‏gal m‏ 21:42, 23 ביוני 2015 (IDT)

Ascites is when fluid fills the space between the lining of the abdomen and the organs. כך מצא הגוגל. Nachum - שיחה 10:03, 24 ביוני 2015 (IDT)

אם אני לא טועה, מיימת היא הצטברות נוזלים בחלל או בחלל פוטנציאלי (לא בתוך רקמה). ואילו בצקת היא עודף נוזלים בתווך הבין-תאי, כלומר בתוך הרקמה. למשל עודף נוזלים בחדרי המוח שהם חללים מלאים בנוזל במוח, הגורם להתרחבותם הוא מיימת. עודף נוזלים בתוך רקמת המוח, בתווך שבין תאי העצב, הוא בצקת. 212.199.251.235 11:28, 24 ביוני 2015 (IDT)

לא נכון! הצטברות נוזל חוט שדרה בתוך חדרי המוח והרחבתם עקב כך נקראת הידרוצפלוס (בלטינית - "מים במוח") או בתרגום (מגוחך) לעברית - הידרקון. הצטברות נוזל (רובו מורכב מסרום שמקורו בדם) בתוך רקמה מכונה בצקת. מיימת היא הצטברות נוזל בתוך חלל הבטן בלבד. תשובה של ד"ר וידנפלד - רופא.--וידנפלד - שיחה 13:50, 24 ביוני 2015 (IDT)

כן נכון!! הידרוצפלוס מתורגם לפי הצעת האקדמיה הידרוקן, אך בשימוש בקרב דוברי עברית (חלקם רופאים) גם "מיימת ראש". דוגמאות קופת חולים מכבי, אתר דוקטורס ויש כמובן עוד. 16:34, 24 ביוני 2015 (IDT)

אני עובד כרופא נאורולוג מזה כ-30 שנה ומעולם לא שמעתי או קראתי את המושג "מיימת בראש". שאלתי מספר קולגות שלי וגם הם התפעלו מהמצאה זו. הגענו למסקנה שכנראה מדובר שוב באחד החידושים הביזריים והמשונים של האקדמיה העברית, בנושא המונחים הרפואיים. אך רובם ככולם של הרופאים אינם משתמשים במונחים מחודשים אלו ועל כן לא תשמע "הידרקון" ולא "חצידור מוחי" (=המיספרה מוחית) ולא "שטיון" (=דמנציה) וגם לא "מיימת בראש".--וידנפלד - שיחה 09:37, 25 ביוני 2015 (IDT)

אני מעריך את הכשרתך ואת נסיונך כנוירולוג. אפשר להעריך שידע מעמיק ברפואה לא מחייב רמת ידע מעמיקה באותה מידה במינוח רב לשוני ברפואה. אגב, המונח שטיון מאד שימושי יחסית למונחים מתורגמים שלא תפסו. 00:10, 29 ביוני 2015 (IDT)

האם רופא רוסי חייב להיות דוקטור?

האם רופא ברוסיה חייב להיות בעל תואר אקדמאי של דוקטור? רק תשובה מידע, בלי ניחושים בבקשה. 132.66.137.207 14:03, 23 ביוני 2015 (IDT)

השאלה לא ברורה. מדוע אתה שואל את זה? בעקרון יש להם שלוש רמות של עוסקים ברפואה: אח, שלב ביניים שנקרא אצלם "פלדשר" ורופא. הרופא הוא בעל תואר MD (דוקטור לרפואה). על הפלדשר אפשר לקרוא כאן: en:Feldsher. גילגמש • שיחה 14:07, 23 ביוני 2015 (IDT)

הסיבה היא שמערכת אקדמאית ברוסיה שונה מאירופאית וזה מבלבל. "דוקטור למדעים" שם זה דרגה גובהה יותר מדוקטור בישראל. "קנדידט" די שקול לדוקטור בארץ לדעתי. פשוט אמא שלי אומרת בברה"מ רופא היה צריך ללמוד 7 שנים וקיבל דיפלומה של רופא. ובשביל להפוך לדוקטור הוא היה צריך להישאר אחרי זה באקדמיה ולהפוך קודם לכך ל"קנדידט". בגלל זה אני טיפה מבולבל. 132.66.137.207 14:18, 23 ביוני 2015 (IDT)

אוקי, אתה מתכוון לדרגה אקדמית. ברוסיה, כמו בכל מקום אחר בעולם לומדים רפואה כללית 6 שנים. שנה שביעית היא סטז'. במזרח אירופה יש חלוקה מעט שונה של דרגות אקדמיות. בארץ מקובלות הדרגות הבאות: מרצה זוטר, מרצה (לרוב אדם בדרגה זו מחזיק בתואר ד"ר לפילוסופיה - PhD), מרצה בכיר, פרופ' חבר ופרופ' מלא. במזרח אירופה זה מעט שונה. הקנדידט שציינת הוא מקביל פחות לשלב אחד לפני ד"ר לפילוסופיה. PhD הוא תואר גבוה יותר מ-MD. יתכן שאדם יהיה רופא ויהיה בעל תואר ד"ר, אך לא יהיה בעל תואר PhD. החלוקה הזאת תקפה לתחומים נוספים ולא רק לרפואה. אני מניח שמרבית הרופאים ברוסיה מחזיקים רק בתואר MD (כמו בארץ). ראה גם את הערך סגל אקדמי‎ ואת הערך המקושר באנגלית גילגמש • שיחה 14:26, 23 ביוני 2015 (IDT)

כלומר ברוסיה מקבלים MD אחרי השנה ה7. השאלה היא האם MD הוא "דוקטור" מבחינה אקדמאית או לא? האם MD צריך לכתוב דוקטורט ולהגן עליו? 132.66.137.207 14:34, 23 ביוני 2015 (IDT)

אני לא יודע באיזה שלב מקבל האדם את התואר MD ברוסיה, אחרי 6 שנים או אחרי 7 שנים. בעל תואר MD לא כותב דוקטורט. אילו היה כותב, היה מקבל תואר PhD. במקרה כזה היו לו שני תארים: MD וPhD. גילגמש • שיחה 14:36, 23 ביוני 2015 (IDT)

אוקיי. האם הMD שקול לM.sc, כלומר תואר שני? 132.66.137.207 14:38, 23 ביוני 2015 (IDT)

אני לא בטוח ב-100% אבל אני חושב שכן. גילגמש • שיחה 14:49, 23 ביוני 2015 (IDT)

גילגמש, האם תואר MD דורש כתיבת תזה? Corvus-TAU - שיחה 21:00, 23 ביוני 2015 (IDT)

אני לא יודע בוודאות, אבל אני חושב שכן. גילגמש • שיחה 21:09, 23 ביוני 2015 (IDT)

הערה לגבי התואר "דוקטור". כפי המופיע בערך "דוקטור", התואר הזה הוא שם כללי למספר תארים שונים, שאינם בהכרח מקבילים למושג המקובל "תואר שלישי". מסיבות היסטוריות, ישנו "דוקטור לרפואה (MD)", "דוקטור לרפואת שיניים (DMD)", "דוקטור למשפטים (JSD)" ו "דוקטור לפילוסופיה (PhD)". התואר "דוקטור לפילוסופיה" נטבע בתקופות עתיקות, ומשמש כיום לתואר המחקרי הבכיר בכל המקצועות האקדמיים מלבד משפטים (בגדול). לכן, התואר MD הוא בהחלט תואר דוקטור, אבל הוא לא "תואר שלישי" ואיננו דורש עבודת דוקטורט, שהיא בעצם דרישה על מנת לקבל תואר "דוקטור לפילוסופיה". משה פרידמן - שיחה 15:44, 24 ביוני 2015 (IDT)

אפשר להרצות באונ' גם בלי שום תואר. במקרים מסוימים יש מרצים שאין להם תואר ד"ר. העניין מבלבל קצת כי לרופא תמיד מתייחסים בתואר ד"ר בין אם יש לו PHD או אין לו. גילגמש • שיחה 14:12, 24 ביוני 2015 (IDT)

Im russischen System entspricht die Promotion dem Kandidat der Wissenschaften, verliehen nach einer Aspirantur. Der russische Doktorgrad entspricht dagegen einer westeuropaeischen Habilitation. כך הויקי הגרמנית. הם טוענים שתואר הד"ר שווה לתואר הגרמני שמרשה להרצות באוני. Nachum - שיחה 10:00, 24 ביוני 2015 (IDT)

במדינות אירופיות ואסיאתיות רבות, תנאי לקבלת דרגת פרופסור הוא עמידה בשלב הכשרה נוסף לאחר השלמת לימודי הדוקטורט. שלב זה קרוי הביליטציה (Habilitation), ובמהלכו עורך החוקר מחקר בהיקף דומה לזה של עבודת הדוקטורט (בגרמנית: Habilitationsschrift). על הדיסרטציה הנכתבת במהלך ההביליטציה נדרש החוקר להגן בפני ועדה מקצועית, בדומה להגנה על דוקטורט. כך הוויקי בעברית. Nachum - שיחה 15:06, 24 ביוני 2015 (IDT)

כמה עולה קרואסון אחד בסופר?

כמה עולה בסופר "רגיל" (מחסני להב לצורך העניין) קרואסון שוקולד אחד? אם אתם לא רוצים לתת תשובה סופית בשקלים - זה לגיטימי. במקרה כזה פשוט אל תכתבו כלום בבקשה ולא ניסיון חישוב כושל. תודה מראש! 132.66.137.207 15:49, 24 ביוני 2015 (IDT)

חסרים נתונים בשאלה: גודל, מותג, עם או בלי חומרים משמרים, חלבי או לא. ביקורת - שיחה 15:54, 24 ביוני 2015 (IDT)

אם הייתי יודע כמה שוקל קרואסון בודד, הייתי נחשב בעצמי. בגלל זה פניתי לכאן- אולי יש כאן מומחים שקנו קרואסון בסופר פשוט ויודעים מידע טכני לגבי חומרים משמרים, חלב ומותגים שמוכרים. כי על המדף לא כותבים לא את שם המותג, לא משקל של יחידה ולא הרכב. רק מחיר ל100 גרם. 132.66.137.207 18:42, 24 ביוני 2015 (IDT)

לזכרוני - בסביבות שקל (אבל זה בשופרסל בעיר, לא במחסני להב) «kotz» «שיחה» 20:22, 24 ביוני 2015 (IDT)

יש אתרים להשוואת מחירים. גילגמש • שיחה 20:28, 24 ביוני 2015 (IDT)

שמירת ויקיפדיה לקריאה במצב לא מקוון

אולי זה לא המקום המתאים לשאול,

האם מישהו יודע/מכיר תוכנה שבעזרתה אני יכול לשמור אתר ויקי שלם לקריאה במצב לא מקוון?

בתודה מראש ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ח' בתמוז ה'תשע"ה 23:44, 24 ביוני 2015 (IDT)

טוענים שקיויקס עושה זאת. לא בדקתי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:39, 25 ביוני 2015 (IDT)

אני בדקתי, זה עובד. מתניה • שיחה 13:11, 25 ביוני 2015 (IDT)

Like הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 16:21, 25 ביוני 2015 (IDT)

מעניין. כמה המשקל של ויקיפדיה העברית בג'יגה בייט? 5.28.181.99 14:03, 27 ביוני 2015 (IDT)

הקובץ הדחוס שוקל בערך DVD - 4.3 GB. לאחר פתיחה מן הסתם יתפוס בין פי 2 לפי 4 מכך הפורמט הדחוס נשמר עבור המאמרים, כך שהגרסה הפתוחה תופסת רק מעט יותר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:13, 27 ביוני 2015 (IDT)

תודה רבה ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ט"ו בתמוז ה'תשע"ה 20:22, 1 ביולי 2015 (IDT)

הסנאט האמריקאי

מי נמנים עם הסנאטורים החזקים ורבי ההשפעה ביותר בסנאט האמריקאי לאורך כל שנות קיומו?

למשל ראשי ועדות יוקרתיות, כמו ועדת החוץ, ועדת השירותים המזוינים, או סנאטורים שרכשו את מעמדם בזכות שיעור קומתם...

תודה רבה על כל עזרה!

לוודא שאני מבין נכון את הפיזיקאים לורנס קראוס ופאול דייויס

השניים מדברים לעתים על Multiverse וטוענים בעד התיאוריה שקיימים יקומים מקבילים ליקומנו או שסביר לחשוב כך (ככה אני הבנתי לפחות). האם הכוונה ב-Multiverse שקיימים יקומים מקבילים באותו המרחב האין סופי שבו מתרחב היקום שלנו? או שמא מדובר על מרחב מדומיין כל שהוא שהוא אחר לחלוטין? אני רק מנסה לוודא שאני מבין את טענתם בצורה מספיק טובה. תודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 04:00, 25 ביוני 2015 (IDT)

הקונספט של יקומים מרובים הוא בגדר היפוטזה בלבד. ראה Multiverse להרחבה. לגבי מילה מקובלת "יקום מקביל"- אני ועוד מספר אנשים לא אוהבים אותה כי משמעות המילה "מקביל" שבאה מגאומטריה הוא "חסר נקודות חיתוך". אם הייקום המקביל חסר כל נקודות חיתוך עם הייקום שלנו, אין לנו שום דרך ליצור איתו קשר ולכן כל שיח מדעי בנושא הוא בגדר סיפורי סבתא. לאומת זאת, אם יש "יקום נוסף" שאולי נחתך עם הייקום שלנו במרחב כלשהו, אז שם אולי יש על מה לדון.

לגבי שאלת המרחבים- זה דורש קצת חשיבה מופשטת. הייקום שלנו מכיל 3 מימדי מרחב ומימד זמן אחד. תחשוב שב"רב-יקום" יש אינספור מימדי מרחב וחלקם תפוסים על ידי ייקומים בעלי פחות מימדים מה"רב-ייקום". לצורך העניין תחשוב על דפים שטוחים במרחב תלת מימדי. כל דף הוא דו-מימדי ומבודד מדף אחר. נמלים שחיות על הדף לא רואות קיומם של דפים אחרים. בשביל לדבר על עוד דפים, הם חייבות קונספט של מימד שלישי. Corvus-TAU - שיחה 11:00, 25 ביוני 2015 (IDT)

לא מסכים עם טענתך לגבי המונח "מקביל", זה ששני מרחבים כשלעצמם הם מקבילים לא אומר שאי־אפשר ליצור "גשר" ביניהם; אם נתאר את היקומים כשני ישרים מקבילים אז כל קטע החותך אותם ישמש כגשר, הוא הדין גם בממדים גבוהים (המחשה ויזואלית). ‏ברוך [ShoobyD] • שיחה – 01:55, 12 ביולי 2015 (IDT)

באותו הדימוי את זקוק ליקום נוסף הנחתך עם שני היקומים המתוארים. יהיה חיתוך בין היקום שלנו ל"יקום מאונך" ובין ה"יקום המקביל" ל"יקום מאונך", אבל לא בין "יקום מקביל" ליקום שלנו. בתור בן אנוש טיפה קשה לי לתאר מה זה אומר, אבל אני סבור שפירוש הדבר שלא תהיה העברת מידע בין היקומים המקבילים. אבל זה עוד רחוק לנו. קודם בוא נמצא יקום משיק. Corvus-TAU - שיחה 13:11, 12 ביולי 2015 (IDT)

חתימה "עם תוספת"

שאלה לקובעי המדיניות בויקיפדיה - לאחרונה אני רואה כותבים החותמים בשמם עם תוספות כגון - "בית חב"ד לכולם", "בואו לתיאטרון", "ה' הוא האלהים" ועוד. האם כל תוספת מותרת? אני יכול לכתוב אחרי שמי "הלאה הכיבוש" או "מינימרקט מוריס, הטוב בחיפה" וכו' ?--וידנפלד - שיחה 11:15, 25 ביוני 2015 (IDT)

ר' הרשימה בסוף עזרה:חתימה. «kotz» «שיחה» 10:51, 25 ביוני 2015 (IDT)

לא ברור לי אם הכללים אליהם הפנית אותי הם כללים מחייבים או המלצות בלבד. אם הכללים מחייבים אזי הדוגמאות שהבאתי מפרות כללים אלו - קיומו של אלהים, תנועת חב"ד ואפילו נושא התיאטרון (עם שרת התרבות החדשה) הם נושאים אידיאולוגיים, שנוים במחלוקת ויש בהם פירסומת. מכאן שיש לאסור שימוש זה. אך אם הכללים הם המלצה בלבד, נובע מכך שלהבא אוכל לכתוב אחרי שמי כל סיסמה שארצה.--וידנפלד - שיחה 11:15, 25 ביוני 2015 (IDT) תחי החילוניות.

דומני שזו שאלה למזנון ולא לכאן. מעיון בדף השיחה שיחת עזרה:חתימה נראה שהרשימה מחייבת. «kotz» «שיחה» 12:58, 25 ביוני 2015 (IDT)

ור' גם כאן: שיחת משתמש:העורך היהודי/ארכיון 1#חתימתך «kotz» «שיחה» 13:03, 25 ביוני 2015 (IDT)

תודה על ההפניות. מהן למדתי שאמנם הכללים מחייבים אך אין שום ענישה למפרים אותם. על כן, עד שבעלי התוספות לא יחסמו, אף אני אוסיף תוספות לחתימתי וזאת כדי להראות כמה הדבר מגוחך ופוגע בויקיפדיה--וידנפלד - שיחה 21:21, 25 ביוני 2015 (IDT) אבטיח קר מצויין בקיץ.

לא שנוי במחלוקת. «kotz» «שיחה» 23:47, 25 ביוני 2015 (IDT)

למען האמת, קונצנזוס חוצה דתות, מינים ועדות. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:09, 28 ביוני 2015 (IDT)

איך לומדים להיות בלש ?

ומה הם מקורות מידע העומדים לרשות הבלש? ובכלל אשמח להרחבה בנושא. תודה 132.71.108.21 11:34, 25 ביוני 2015 (IDT)

לימודי קרימינולוגיה הם כנראה נקודת פתיחה טובה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 12:21, 25 ביוני 2015 (IDT)

אני חושב שיש קורסי בילוש שמיועדים לבלשים פרטיים. גילגמש • שיחה 13:57, 27 ביוני 2015 (IDT)

לימודי חקירות פרטיות. קיימים כיום מספר חברות המלמדים את אומנות המעקב והבילוש (גיגול פשוט יראה לך כמה מהן). שים לב, שלימודי התעודה האלה יקנו לך את הכישורים ויקנו לך תעודה של לימודי חקירות פרטיות, אבל לא יעניקו לך רישיון לעסוק בחקירות פרטיות (כי בשביל זה צריך רישוי של משרד המשפטים).

אילן, אני מבין שכתבת את דבריך בתום לב, אך למען האמת אין ממש קשר ישיר בין לימודי קרמינולוגיה לבין לימודי מעקב ובילוש. (זה בערך כמו להשוות בוגר עבודה סוציאלית עם בוגר בסוציולוגיה). 5.28.181.99 14:00, 27 ביוני 2015 (IDT)

אשמח ללמוד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:10, 27 ביוני 2015 (IDT)

במשטרת ישראל יש קורס חוקרים וזה בסיס טוב. במשטרה, ביחידות מסוימות, בשירותי הביטחון ובשירותים חשאיים יש מומחים למעקב היודעים להתנהל נכון, מכירים את הציוד הדרוש לכך ויודעים להפעילו - בדרך כלל ההכשרה מתבצעת בתוך היחידות. יוצאים התפקידים האלה מוכשרים לביצוע עבודת בילוש ולרוב משמשים כמדריכים בקורסי חוקרים פרטיים. בברכה. ליש - שיחה 21:18, 27 ביוני 2015 (IDT)

תודה! מה לגבי ההכשרה הנחוצה בכימיה וביולוגיה לצרכי מז"פ? האם זה חלק מקורס זה? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:07, 28 ביוני 2015 (IDT)

לא, זה תחום משיק, אבל שונה. בברכה. ליש - שיחה 08:15, 28 ביוני 2015 (IDT)

כותל המזרח

תמיד תהיתי מהו "כותל המזרח" שבשיר המפורסם. אני מניח שאין הכוונה לכותל המזרח הזה. ראובן מ. - שיחה 23:55, 25 ביוני 2015 (IDT)

[4]

מן הסתם הכותל המערבי (שנמצא במזרח כשמקימים בית כנסת באירופה, צפון אפריקה או ארה"ב, וגם במישור החוף). עוזי ו. - שיחה 15:46, 26 ביוני 2015 (IDT)

חשבתי שזאת הכוונה אבל לא הכרתי את הכינוי הזה לכותל המערבי. תודה. ראובן מ. - שיחה 17:47, 26 ביוני 2015 (IDT)

לא מצאתי מקור לכינוי הזה. להיפך, בכמה מקומות ראיתי ש"כותל המזרח" הוא דווקא הכותל המזרחי של חומת הר הבית, שנחרב כמעט לחלוטין. עוזי ו. - שיחה 23:40, 27 ביוני 2015 (IDT)

אם מסתכלים על הכותל המערב מהכיוון ההפוך יוצא שהוא הכותל המזרחי, אז אולי זה כותל המזרחמלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ה • 20:58, 15 ביולי 2015 (IDT)

טיול בישראל

כולם עושים טיול בחו"ל ולי יש רעיון מטורף: לעשות לעצמי טיול בישראל. מה יש בארץ שתיירים באים לראות? לרבוץ בשמש בחוף ים תל-אביב או אילת זה משעמם ת'חיים. מה יש לראות בישראל? 79.181.148.156 12:08, 26 ביוני 2015 (IDT)

קיבוץ. Nachum - שיחה 13:38, 26 ביוני 2015 (IDT)

שביל ישראל אולי? NiD123 - שיחה 19:33, 26 ביוני 2015 (IDT)

יש לנו מיזם יעודי של מדריכי טיולים. אפשר להתחיל כאן. חוץ משביל ישראל יש שם מסלולים נוספים (כמעט כולם בארץ). אפשר למצוא שם גם רשימה של שמורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל (הרשימה זקוקה לשיפור, בפרט לרבים מהם חסרה תמונה). Tzafrir - שיחה 16:57, 27 ביוני 2015 (IDT)

אתם ממש מבאסים. כל מה שיש לעשות בישראל זה ללכת ברגל דרך כל המדינה או לחלוב פרה בקיבוץ? נשמע כמו טיול במדינת עולם שלישי. 62.219.149.14 10:18, 29 ביוני 2015 (IDT)

העיר העתיקה בירושלים, ים המלח, מקדש הבאב, העיר הלבנה, יפו, קטגוריה:ישראל: מוזיאונים , מכתשים בנגב, צוק הארבל, ראש הנקרה, מצדה, שונית האלמוגים במפרץ אילת ועוד היד נטויה... בברכה, --איש המרק - שיחה 18:11, 1 ביולי 2015 (IDT)

איפה אני יכול לקבל עזרה בתרגום משפטים?

אני מתרגם ערך. יש משפטים שאני לא מבין את התרגום שלהם והתרגום שלהם נשמע לי קצת הזוי, אז אני אשמח לדעת איפה אני יכול לקבל עזרה בתרגום משפטים. תודה לעוזרים.

בויקיפדיה: ייעוץ לשוני. בברכה, Avishay - שיחה 10:01, 27 ביוני 2015 (IDT)

איך לגלות מה ההוצאה וההכנסה של חברה מסויימת?

אני מעוניין לדעת מה הם ההכנסות וההוצאות של חברה מסויימת, אך היא מסרבת למסור פרטים. האם יש דרך אחרת חוקית לדעת זאת? 5.28.181.99 13:54, 27 ביוני 2015 (IDT)

שרשרת שמות מקומות

בעקבות קטע הידעת של היום מעניין אותי לדעת מהו הרצף הכי ארך של שמות מקומות שבהם אחד קרוי על שם קודמו ולכולם יש ערכים בוויקיפדיה. מבחינתי אפשר להגמיש את הכללים ולאפשר קשר לא ישיר. לדוגמה, ניו יורק (העיר) קרויה על שם הדוכס מיורק שתוארו נקרא על שם העיר יורק. כמוכן אני מתכוון למקומות שונים: שזור וסאג'ור הם, מבחינתי, גלגול של אותו השם. לא לגמרי ברורה לי דעתי לגבי ניו יורק (מדינה) שקרויה על שם ניו יורק. Tzafrir - שיחה 14:00, 27 ביוני 2015 (IDT)

מי הבעלים של אוניברסיטת הרווארד או של שאר האוניברסיטאות בליגת הקיסוס?

האוניברסיטאות בליגת הקיסוס הן אוניברסיטאות פרטיות עם הון עצמי אסטרונומי, והשאלה שלי מהי המשמעות של זה. האם זה אומר שיש בעלים פרטיים שמבחינתם מדובר בעסק פרטי ויש מניות שמוכרים או שההכנסה שייכת רק לאוניברסיטה והיא מתפקדת כעמותה ללא כוונת רווח. לא ברור לי כל הנושא של הבעלות הפרטית באוניברסיטאות אלה. ובכלל אשמח לדעת אם יש אוניברסיטאות המתפקדות כעסק פרטי עם בעלים פרטיים ('מכירת השכלה' איכותית ביושר ועל פי הכללים האקדמיים). 5.28.181.99 14:09, 27 ביוני 2015 (IDT)

[5]

Nachum - שיחה 15:53, 27 ביוני 2015 (IDT)

הערה: אין סתירה בין היות האוניברסיטה תאגיד להיותה מלכ"ר. לדוגמה, לפי מה שאני מבין בארצות הברית גם גוף שרוצה לעבוד כמו משהו שמקביל לעמותה בארץ (חברה שאינה למטרות רווח, מותר לה לפעול רק למען מטרות שהוגדרו בתקנונה, מחויבת לרמות מסוימות של שקיפות - כדי לעזור להבין מה באמת עושים שם עם הכסף, וכדומה) צריכים להקים שם ראשית כל חברה (או תאגיד) ואז לפעול כמו שצריך ולקוות שמס הכנסה יתחשב בדרך הפעולה (ההסתייגות המתבקשת: אני לא מומחה בתחום, קראתי ושמעתי עליו).

והקישור המתבקש: אוניברסיטה פרטית. לא במצב טוב במיוחד. יש באנגלית ערך יותר מפורט אך גם הוא לא עונה היטב על השאלה. Tzafrir - שיחה 16:48, 27 ביוני 2015 (IDT)

Question from german Wikipedia

Please take a look here שיחה:ערבים_רוקדים#Question_from_de:WP --94.219.124.184 20:15, 27 ביוני 2015 (IDT)

שוק בתל אביב, מאוחר בערב

נניח בשעה 20:00-21:00 האם שוק הכרמל עדיין פעיל?אם לא, האם יש מקומות בתל אביב שבהם דווקא יש שוק פתוח? אני מעוניין לקרנות בזול, במחיר של שוק ולא סופר. 132.66.137.207 13:58, 28 ביוני 2015 (IDT)

הדוכנים בשוק הכרמל מתחילים להיסגר בערך בשעה 16:00 ובשעה 18:00 רובם כבר סגורים. אם אתה מעוניין לקנות בזול, במחיר של שוק ולא סופר, לך לתחנה המרכזית הישנה. יש שם אחלה דוכנים, בזול, ופתוחים עד 12 בלילה. -- ‏גבי‏ • שיח 18:26, 8 ביולי 2015 (IDT)

תרשים הנדסי של דירה ברשותי

אני בעל דירה בת כ-15 שנים. קניתי אותה מקבלן שלא פועל יותר היום, ואני מעוניין להשיג את תוכניות הדירה (היכן עוברים קווי החשמל, מים, וכו'). האם יש לי אפשרות להשיג אותן ממישהו חוץ מהקבלן? (גופי תכנון ובנייה עירוניים? ארציים? הטאבו?)

האם זה תהליך שדורש מעורבות עו"ד? 93.172.35.103 14:13, 28 ביוני 2015 (IDT)

1. אמרו לי שאפשר לגשת למשרדי המועצה ולבקש תוכנית אינסטלציה. אני סקפטי לגבי ההיתכנות של זה.
2. איזה סיבה יש לקבלן של לפני 15 שנה (ולפועלים) לבנות לפי תוכנית? הם עושים מה שבראש שלהם והולכים הביתה.
3. איזו סיבה טובה יכולה להיות לך להצטרך את זה? ע"פ רוב בעל מקצוע יכול להעריך איפה עוברים הצינורות/כבלים שהוא צריך, ומה שהוא לא יכול להעריך - הוא לא יסמוך על התוכניות.
4. בזמן שיפוץ של בית בן 15 שנה - אם הצינורות מים הם מתכת, ממילא מטמינים צינורות חדשים, אז אין חשיבות לתתואי שבה הצינורות הישנים עברו. קווי חשמל אפשר לגלות בקלוץ, והטמנה של קוים חדשים (במזן שיפוץ) היא קלה לביצוע.
5. אם צריך את המידע לצורך חיפוש תקלות - היום יש אמצעי גילוי אל-הרס, דוגמת מצלמות מבוססות דופלר (שמגלות נזילות מבחוץ) ומצלמות שמכניסים לצינורות (כמו קולונוסקופיה). אלא אמינים יותר מהתוכניות.
6. לא ממומחה. «kotz» «שיחה» 15:59, 28 ביוני 2015 (IDT)

כל התוכניות צריכות להימצא בעירייה. אתה רק צריך לבוא עם מספר גוש/חלקה עליו הבניין עומד (ניתן להשיג את זה בקלות באינטרנט לפי שם הרחוב ועיר בהם נמצאת הדירה) וכחלק מחופש המידע אתה וכל אחד אחר יכולים לגשת לכל התוכניות בכל הרשויות בארץ ובפרט לתוכניות של הדירה שבבעלותך. מכאן שאין חובה בעורך דין בשביל להוציא תוכניות מהעירייה. בברכה, Avishay - שיחה 16:23, 28 ביוני 2015 (IDT)

אחלה פתח לתכנון מדוקדוק של פיצוץ יסודות הבניין. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:28, 28 ביוני 2015 (IDT)

בנוסף למה שאמרתי קודם, חלק מהרשויות סרקו את כל התוכניות שברשותן והן מופיעות באופן חופשי באינטרנט כך ששווה לך לבדוק לפני שאתה ניגש לעירייה. בברכה, Avishay - שיחה 17:21, 28 ביוני 2015 (IDT)

Avishay - תוכניות אינסטלציה?? «kotz» «שיחה» 17:49, 28 ביוני 2015 (IDT)

רק עכשיו שמתי לב שהתכוונת לתוכניות ביצוע. אני בספק לגבי זה. תשובותיי מתייחסות לתוכניות אדריכלות בלבד. בברכה, Avishay - שיחה 21:26, 29 ביוני 2015 (IDT)

האם יש דמי חבר חודשיים בבנק הדואר?

אני בדיוק קורא בדף המידע הראשוני הזה באתר בנק הדואר וכתוב שם "ללא עמלות ניהול" אך אני תוהה, ואולי אחד המומחים יכול לענות מנסיון אישי, האם בנק זה לא כולל גם דמי חבר חודשיים? בתודה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 09:04, 29 ביוני 2015 (IDT)

אין דמי חבר. ‏DGtal‏ - שיחה 09:25, 29 ביוני 2015 (IDT)

אין דמי חבר ואין דמי ניהול. (ומצד שני - לא קיימת אופציה כל להיכנס למינוס, ואין אפשרות לחסוך). זה מצוין לאנשים שזקוקים רק למסגרת זמינה לקבל את המשכורת ולמשוך אותה, ולא יותר. זה פחות מצוין לאחרים. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 10:19, 29 ביוני 2015 (IDT)

אם אתה מחפש חשבון ללא עמלות ואין לך בעיה להתנהל רק דרך אתר אינטרנט וטלפון, יש את לאומי Total Digital. סליחה על הפרסומת, ולא, אני לא מקבל אחוזים. דולב • שיחה 20:52, 29 ביוני 2015 (IDT)

מה האינטרס של הדואר בהפעלת שירות כזה שלכאורה הוא לא רווחי? 192.117.186.252 03:25, 30 ביוני 2015 (IDT)

מצטרף לשאלת המשתמש האנונימי לעיל. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 11:20, 30 ביוני 2015 (IDT)

לא מידע - אני חושב שזה נעשה משיקולי צרכי המדינה לפני הפרטת בנק הדואר. לאורך דורות בנק הדואר היה המקום (היחיד) לתשלום אגרות, מיסים, קנסות וכיו"ב. נראה לי שהמוסד פשוט המשיך להתקיים אח"ך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:07, 30 ביוני 2015 (IDT)

לדעתי (לא מומחה) המדינה מחייבת את דואר ישראל להחזיק בנק. להגיד שבנק בלי דמי חבר שבועיים בהכרח מפסיד כסף זה לא נכון. הוא יכול לחייב לפי פעולה וכמו כן להרויח מפערי ריבית. (בעקרון. בתקופות מסויימות). ‏«kotz» «שיחה» 18:35, 30 ביוני 2015 (IDT)

בנק הדואר גבה, בזמנו, 5 שקלים על כל הפקדה. זה סכום נמוך יחסית לדמי ניהול לחשבון שההפקדה היחידה בו הוא המשכורת, אבל זה סכום גבוה אם אתה עושה 3-4 הפקדות בחודש. עדירל - שיחה 19:18, 30 ביוני 2015 (IDT)

הטוב, הרע והמכוער

הטוב, הרע והמכוער - מי משחק את האיש בלי רגליים? הוא מופיע בעיירה הראשונה, מגלה כמה דברים ל"רע" ומקבל קצת כסף. חן חן 17:52, 29 ביוני 2015 (IDT)

זאת הסצנה. השחקן אינו מופיע ברשימת הקרדיטים של הסרט. יש שמועה שרצה ברשת לפיה הוא בחור מקומי שהבמאי נתקל בו בזמן הצילומים. ראה למשל כאן. בלנק - שיחה 18:20, 29 ביוני 2015 (IDT)

חן חן. הוא מאוד מזכיר לי מישהו ואני לא יודע מי. ‏«kotz» «שיחה» 18:30, 29 ביוני 2015 (IDT)

מוני מושונוב בסצינת מערבון מתוך זהו זה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:52, 29 ביוני 2015 (IDT)

סלפי שירותים

מאיפה באה האופנה של נשים צעירות להצטלם בשירותים ציבוריים? נשמע כמו לוקיישן די מוזר לצילום אמנותי. אז למה דווקא בשירותים? 132.66.137.207 19:50, 29 ביוני 2015 (IDT)

כנראה בגלל שיש שם מראות גדולות, שמסייעות לצלם סלפי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם קיימת עדיין בארץ מסעדה תימנית שלא עברה "מודרניזציה קולינארית"?

מסעדה שבא אפשר להזמין עוד כמה מאכלים תימנים חוץ מג'חנון ומלאווח... מסעדה שמכינה את הבצקים לבד... אולי אפילו מקמח מלא וקמח טף (שאם אני לא מבלבל אותו עם דגן אחר היה נפוץ בקרב יהודי תימן)... מסעדה שיש בה גם סחוג אדום וגם ירוק, וגם טאום (ממרח שום) וחילבה... בקיצור, מסעדה תימנית אותנטית עם מחירים שפויים ובלי נטייה למטבחים אחרים. בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 05:32, 30 ביוני 2015 (IDT)

בשוק מחנה יהודה הייתה פעם מסעדה קטנטנה שהרגישה לי (כשאשכנזי שלא מבין כלום) מאוד אותנטית. היה בה עוד דברים חוץ מג'חנון ומלוואח- זה בטוח. לא זוכר את שמה או מיקום מדוייק. בלנק - שיחה 16:00, 30 ביוני 2015 (IDT)

אהבתי לאכול במסעדות כאלה לפני שנים רבות, אבל הן נעלמו מהנוף לאט לאט. יום אחד, בערך בשנת 2000, שמתי לב שהבודדות שנשארו (אחת מהן הייתה ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן) מגישות כולן שניצל ופסטה, מה שאתה מגדיר "נטייה למטבחים אחרים". בשנים האחרונות גם הבודדות האלה נעלמו, לכן קשה לי להאמין שנשארה אי-שם בישראל מסעדה תימנית אותנטית. -- ‏גבי‏ • שיח 18:22, 8 ביולי 2015 (IDT)

שמירת אתר שלם לקריאה במצב לא מקוון

מישהו יודע איך אפשר לשמור אתר שלם לקריאה במצב לא מקוון? ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ י"ד בתמוז ה'תשע"ה 21:19, 30 ביוני 2015 (IDT)

ראה את המאמר הזה (אנ') הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:54, 30 ביוני 2015 (IDT)

תודה רבה ‏Meni yuzevich‏ ♦ בית חב"ד לכולם ♦ ט"ו בתמוז ה'תשע"ה 20:22, 1 ביולי 2015 (IDT)

זועבי

האם יש חכים יהודים או מפלגות יהודיות שהתנגדו לפסילתה של זועבי?--79.181.57.254 01:08, 1 ביולי 2015 (IDT)

מפלגת מרצ התנגדה, חבר הכנסת דב חנין מחד"ש התנגד כמובן. למיטב זכרוני היו גם כמה חברי כנסת ממפלגת העבודה שהתנגדו, אבל לא הצלחתי למצוא עך זה שום דבר. בלנק - שיחה 12:49, 1 ביולי 2015 (IDT)

מי הוא ארמ"י מכתב העת הפרקליט?

בכרכים י"ב, י"ג ו-ט"ו של כתב העת הפרקליט (שהתפרסמו בשנים 1956, 1957 ו-1959 בהתאמה) מופיעים מאמרים עליהם חתום ארמ"י. מי הכותב/ת ומהם ראשי התיבות? (מדובר בכתב-עת משפטי)

מלגות בתואר שני

שלום,

האם סטודנטים לתואר שני במדעים מדויקים, בעלי ממוצע טוב בתואר ראשון, מקבלים דמי קיום ו\או פטור משכר לימוד? האם המדיניות שונה מאוניברסיטה לאוניברסיטה, ואם כן - מה המצב בבר אילן ובת"א? האם הכסף ניתן כמלגה שיש להגיש עבורה בקשה מיוחדת וקבלתה מותנית בפרמטרים אישיים או שזה מקביל ל"שכר" חודשי שמקבלים אוטומטית? תודה מראש. 212.179.21.194 14:54, 1 ביולי 2015 (IDT)

סטודנט המתקבל לתואר שני בלי קשר להיותו מצטיין בתואר ראשון מקבל מלגת קיום. לא יודע איך זה במקומות אחרים, בתל אביב זה על חשבון תקציב המחקר של המנחה שלו. ולכן בשביל להתקבל תואר שני, צריך למצוא מנחה. אחת הבעיות בכך היא שאם למנחה נגמר התקציב, אז אפשר להידפק בלי מלגה למשך מספר חודשים. גובה המלגה בתל אביב נמוך מאוד מאוד ולא מאפשר קיום עצמאי בשום אופן. אתה צריך למצוא מקום הכנסה נוסף או להיעזר בהורים. לא יודע איך זה בבר אילן. לגבי פרמטרים אישיים וכדו' - לא הייתי צריך להגיש שום טפסים ודברים כאלה חוץ ממסמך אחד שבו אני מחתים את המנחה שהיא מתחייבת לשלם לי מלגה מהתקציב שלה. מצטיינים מקבלים פעם לשנה עוד מלגה חד פעמית באיזה טקס "חגיגי". לא מצטיינים משום מה גם מקבלים (לפחות לי נתנו) בלי טקס. זה לא גובהה, אבל עוזר מאוד.

מבחינה כלכלית, לא משתלם לעשות תואר שני במדעים מדויקים בכלל. ואם כן, לא בתל אביב. Corvus-TAU - שיחה 18:39, 1 ביולי 2015 (IDT)

מעניין. דוקטורט במדעים מדוייקים כן משתלם? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:26, 1 ביולי 2015 (IDT)

יתכן, לא הגעתי לשלב הזה. באופן כללי, מבחינה כלכלית לא שווה להיות מדען. רווח מול השקעה של מהנדס בעל תואר ראשון מול פיזיקאי בעל תואר שלישי הוא ממש לא לטובת הפיזיקאי. מי שהולך להיות מדען צריך לקחת בחשבון שזה לא בדיוק הבחירה של אדם שמה שמעניין אותו בקריירה זה כסף. מדען אמנם לא הולך לרעב, אבל מבחינת זמן השקעה ותועלת הוא בהפסד טוטלי. Corvus-TAU - שיחה 19:37, 1 ביולי 2015 (IDT)

אבל יש מקום רב למדענים בחברות היי-טק. אינטל מעסיקה פיזיקאים של המצב המוצק. אי.בי.אם. מעסיקה פיזיקאים ומתמטיקאים. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:39, 1 ביולי 2015 (IDT)

נראה שאתה מודד תועלת בשקלים. עוזי ו. - שיחה 01:13, 2 ביולי 2015 (IDT)

אכן, אני מדבר על תועלת כלכלית ישירה. תועלת מבחנת סיפוק לא נמדדת באופן כלכלי ומספרי ורוב המדענים מחפשים דווקא אותה. לגבי עבודה בחברת היי-טק: עם כל הכבוד עובד באופטיקה ומצב מוצק בהיי-טק הוא לא מדען. הוא מהנדס עם תואר בפיזיקה. השכלה ועבודה בפעול לאו דווקא מתאימים. אדם עם ידע פיזיקלי שיכול לעזור בייצור ופיתוח בהחלט מוערך מאוד בתעשייה המתקדמת. אני יכול לשאר גם שחלק גדול מאלו שלומדים תחומים אלו בתואר שני גם בונים על קריירה בהיי-טק ולא באקדמיה. מה שאני מדבר עליו ספציפית זה קרירה מדעית טהורה של חוקר באוניברסיטה. Corvus-TAU - שיחה 12:33, 2 ביולי 2015 (IDT)

המדיניות שונה מאוניברסיטה לאוניברסיטה וממחלקה למחלקה. אם יש לך כוונות קונקרטיות, בדוק את האפשרויות במחלקות הרלוונטיות. אני מכיר מחלקה אחת לפחות שבה יש תקציב מלגות כללי (שגובהו תלוי בפרמטרים אישיים, ובעיקר בהתקדמות במחקר). המנחה יכול כמובן להוסיף, אם יש לו תקציבי מחקר זמינים, אבל לא הייתי מצפה ממנחה להתחיל לשלם לתלמיד מחקר שעוד לא היתה לו הזדמנות להוכיח את עצמו. עוזי ו. - שיחה 19:31, 1 ביולי 2015 (IDT)

אני משער שהקביעה "מבחינה כלכלית, לא משתלם לעשות תואר שני במדעים מדויקים בכלל" מתייחסת רק לתקופת הלימודים, שבה המאמץ גדול והתמורה הכספית המיידית נמוכה. לטווח ארוך, השקעה ברכישת השכלה היא ההשקעה הטובה ביותר שיש, החל מתעודת בגרות וכלה בתואר דוקטור. הלמ"ס פרסמה סטטיסטיקת שכר שמוכיחה זאת. באותה סטטיסטיקה, אגב, אפשר לראות שההשפעה של רכישת תואר (ראשון, שני או שלישי) על שכרה של אישה דומה להשפעה שתשיג אם במקום זאת תעבור ניתוח לשינוי מין. דוד שי - שיחה 19:33, 1 ביולי 2015 (IDT)

נראה שהעורב התכוון לקריירה אקדמית. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 23:40, 1 ביולי 2015 (IDT)

הטענה שלי לא התייחסה לתקופת הלימודים, אלא באופן כללי. תואר ראשון בהנדסה משתלם בהרבה מבחינה כלכלית ודורש פחות זמן.

תואר מדעי הוא הימור מסוכן מאוד, שממש לא מבטיח הכנסה. קיימת קורלציה בין הכנסה לבין רמת השכלה, זה נכון. אבל תואר ראשון בפיזיקה זה דרך נפלאה לאבטלה, הכשרה מחדש כאלגוריתמאי ובסוף עבודה בשכר ממוצע כאיש אלגוריתמים סוג ב'. הדרך של פיזיקאי לצאת מכך הוא להמר פעם נוספת על תארים מתקדים שגם הם כמובן לא מבטיחים הכנסה. אחוז האנשים בתארים מתקדים המוטרדים מהעתיד שלהם קרוב ל-100% מהאנשים שדיברתי איתם. כל אחד שואל שאלות בסגנון "אני עושה דוקטורט בסופרנובות. ואם לא יקבלו אותי כאיש סגל, מה יהיה איתי?". אני שואל שאלות כאלה כמעט כל יום. Corvus-TAU - שיחה 12:33, 2 ביולי 2015 (IDT)

שאלת תם: כמה קשה יהיה לך/דוקטורט הסופרנובות לעשות הסבה לפיזיקה של המצב המוצק? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 08:41, 3 ביולי 2015 (IDT)

שאלה מעיינת, לא שמעתי מעולם על איש שעשה דבר כזה. בשביל זה צריך מנחה שיסכים לקבל דוקטור לפיזיקה בתור סטודנט שלו וגם שאלה איך סוג מחקר שלו יהיה מוגדר- דוקטורט בפיזיקה למישהו שכבר יש לו תואר דוקטור לפיזיקה? או שזה יהיה פוסט-דוק? זה לא נשמע כמו משהו בלתי אפשרי, אבל לדעתי זה בעייתי מחינה בירוקרטית. צריך לבדוק את העניין. Corvus,(שיחה) 08:54, 3 ביולי 2015 (IDT)

אני נמצא בערך באמצע הדוקטורט ודי ברור לי שמשמעות ההחלטה לבחור בלימודים מתקדמים היתה הפסד של כסף רב. סטודנטים לתואר ראשון שתרגלתי במהלך התואר השני כבר מצאו עבודות והתקדמו בתפקידים והם היום ראשי צוותים. עד שאני אסיים את הדוקטורט חלקם יהיו ראשי צוותים גדולים ואולי אפילו מנהלי מחלקות. אני מתקשה לראות איך (ולמה) חברה כלשהי תסכים לקבל אותי בתפקיד בכיר בלי שום ניסיון תעסוקתי ועם יכולות מחקר שלא שוות הרבה בעולם האמיתי. אם זה המצב עבור מישהו עם דוקטורט כמו שלי, שהוא באחת התחומים השימושיים ביותר שאני יכול להעלות על הדעת, המצב כנראה הרבה יותר גרוע עבור מישהו שהדוקטורט שלו בתחום יותר תאורטי. שווה גם לקרוא את מה שכתב שיזף רפאלי על הנושא: [6] תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 11:30, 3 ביולי 2015 (IDT)

ולמרות כל זאת, לא הייתי בוחר אחרת. מבלי להכנס יותר מדי לפרטים, אני חושב שיש לי נקודת השקפה רחבה מספיק כדי לקבוע שזו by-far העבודה הכי מעניינת שהיתה לי בחיים. מי שזה מתאים לו, חייב לעשות את זה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 11:36, 3 ביולי 2015 (IDT)

בחוג למדעי המחשב באוניברסיטת חיפה ההחלטה נתונה בידי המנחה והמלגה ניתנת מתקציב המחקר שלו. אני חושב שאין לו השפעה על גובה המלגה. בשנה הראשונה שלי שם קיבלתי בתחילת השנה 50,000 ש"ח שאמורים היו להספיק לי לכל השנה (כלומר, בערך 4150 ש"ח בחודש). מקור הכנסה נוסף היה כעוזר הוראה (מתרגל) - המשכורת שם גבוהה מאוד לשעת עבודה אבל אין הרבה כאלה. בסה"כ הצלחתי להגיע למשהו כמו 7,500 ש"ח (בלי כל מיני מלגות הצטיינות וקשקושים אחרים). זאת לא משכורת גבוהה (בטח לא ביחס לעבודה שעזבתי כראש צוות בחברת הייטק), אבל יחד עם המשכורת הממוצעת של זוגתי הצלחנו לחיות. כדי לקבל את המלגה הייתי צריך לחתום על איזשהו טופס, ולאחר זמן שרירותי כלשהו הוא הופיע בחשבוני.

קח בחשבון שבנוסף לתקציבי המחקר של המנחה, יש כל מיני אפשרויות מימון חיצוניות. בשנה השניה של התואר קיבלתי ממשרד המדע משהו שנקרא "מלגה בתחום הגנת הסייבר ומחשוב מתקדם" במקום המלגה מתקציב המחקר של המנחה. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 11:30, 3 ביולי 2015 (IDT)

החזרת מוצר תקין לחנות

קניתי מוצר, פתחתי את האריזה וראיתי שהוא לא המוצר שאני צריך. האם מותר לי להחזיר אותו לחנות ולקבל את כספי בחזרה? 132.66.137.207 18:28, 1 ביולי 2015 (IDT)

תלוי בנהלים של החנות הספציפית בדר"כ התשובה היא שמותר להחזיר "באריזתו המקורית" ו"שלא נעשה בו שימוש", אבל זה תלוי באיזה מוצר ובאיזה חנות, ולדעתי לרוב תקבל זיכוי ולא כסף. אם מכרו לך מוצר תוך הטעייה - אתה יכול לתבוע את העסק ב"תביעות קטנות" ולקבל כספך בחזרה.‏«kotz» «שיחה» 07:13, 2 ביולי 2015 (IDT)

מהו ביכור?

במשניות בביכורים פרק ג' נאמר שהאדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה/אשכול שביכר. מתי פרי "מבכר"? איפה השלב הזה נמצא ביחס לחנטה?

אלישיב ליפא - שיחה 23:00, 1 ביולי 2015 (IDT)

כיצד מפרישים את הבכורים כו' על דעתיה דרבי שמעון לא קרא שם בתלוש לא קידשו אינן מדמעין אין חייבי' עליהן חומש ואין לוקין עליהן חוץ לחומה מה טעמא דרבנין (דברים כ) ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה בשעת הבאה פרי הא בשעת הפרשה אפי' בוסר אפילו פגין על דעתי' דר"ש מה בשעת הבאה פרי אף בשעת הפרשה פרי רבי זעירא בעי ביכורי יחור מהו שיתירו חנטו תני הבכורים אחד מששים ראשית הגז אחד מששים תרומה טמאה אחד מששים תני רבי ישמעאל הבכורים אחד מששים פאה אחד מששים ראשית הגז אחד מששים תרומה טמאה אחד מששים תרומה שאין הכהנים מקפידים עליה אחד מששים מה אית לך כגון תרומת הכלוסין והחרובין והשעורין שבאדום

חנטה - ראה שם. Nachum - שיחה 15:18, 2 ביולי 2015 (IDT)

[7]

כדורי שלג (צעצוע)

יש ברשותי שני כדורי שלג שקניתי בטיולים בחו"ל, ולצערי נשברו בתאונה. מישהו מכיר דרך לתקן את כיפת הזכוכית (אני מניח שנוזל ונצנצים זה לא משהו שקשה להשיג)? יש איזה מקום שמוכר דברים כאלה שרק צריך להכניס את הבסיס ולמלא בנוזל?

ולמען הסר ספק - אני מתכוון לכדורי הזכוכית האלה שבתוכם יש דגמים של כל מיני מקומות מפורסמים (ביג בן, הקולוסיאום, וכו'). אלה שיש אצלי וצריכים תיקון הם מהסוג הגדול. תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 13:38, 3 ביולי 2015 (IDT)

אולי צריך לקרוא לצעצוע "כיפת שלג". הייתי בימי חיי בכמה וכמה חנויות צעצועים ומפעלי צעצועים בארצות שונות, ומעולם לא ראיתי "ערכה" לכיפות השלג האלה. נראה לי שגם הנוזל (מים עם גליקול או גליצרין) והנצנצים יעודיים לצעצוע הזה ולא יהיה קל להשיג אותם, קל וחומר את הכיפה. למרות זאת, מצאתי בגוגל כמה שירותים לתיקונים כאלה, אבל הם יקרים באופן מופרז. הראשון בתוצאות החיפוש גובה 190 דולר רק על עלויות המשלוח של המוצר המתוקן. אני לא הייתי מתקן צעצוע כזה, אבל אם אתה מתעקש אז חפש "fixing a broken snow globe". בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 18:17, 8 ביולי 2015 (IDT)

תודה. בינתיים אני מצאתי ערכות כאלה באיביי. אולי המוכרים יוכלו לעזור. ואם לא אז לא נורא. מה שבטוח - ב-190 $ אני יכול להשיג דברים הרבה יותר מועילים . תחי מדינת ישראל! • (שיחה) • אהמ • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:35, 9 ביולי 2015 (IDT)

חובות של מדינה

יש באנגלית שתי רשימות List_of_countries_by_external_debt וList_of_countries_by_public_debt. מישהו יכול להסביר במילים פשוטות מה זה הכסף הזה בכל אחת מהרשימות? ולמי המדינות חייבות את הכסף? הרשימה כוללת מדינות חזקות מאוד ומשפיעות. למי כולם חייבים כסף ולמה לא מחזירים? 109.64.28.2 19:57, 4 ביולי 2015 (IDT)

חוב חיצוני הוא החוב למדינות אחרות, גופים פיננסיים בינלאומיים וכדומה. חוב ציבורי החוב לכל גוף שאינו הממשלה עצמה (לרבות לאזרחי המדינה וחברות מקומיות). עוזי ו. - שיחה 22:16, 4 ביולי 2015 (IDT)

חוב חיצוני הוא חוב לגורמים שאינם תושבי המדינה (ממשלות זרות ומשקיעים פרטיים). חוב ציבורי הוא חוב של המגזר הציבורי. מלווים את הכסף מממשלות אחרות וממשקיעים פרטיים. לא מחזירים כ"כ מהר כי אין כסף להחזיר. כפי שאדם או משפחה צריכים כסף ולוקחים הלוואה מהבנק, כך גם ממשלות צריכות כסף כדי לממן תקציב והן לוקחות הלוואות ממשקיעים (בד"כ ע"י הנפקת אגרות חוב). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פלאגינים בפיירפוקס

לפני זמן מה השתנתה מדיניות הפלאגינים בפיירפוקס. מדי יום אני רואה הודעה אדומה בג'י מייל "האם אתה מסכים להמשך שימוש בגוגל טוק" שצריך ללחוץ כדי לאשר או לסרב. אם אני מסרב, ההודעה היומית משתנה ל"האם אתה מוכן להתחיל...?". בקיצור יש לי מטרד יומי. איך נפתרים מזה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:23, 5 ביולי 2015 (IDT)

נדמה לי שהשרשור הזה עונה לשאלה. אנא עדכן אותנו מה נהיה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:36, 5 ביולי 2015 (IDT)

תודה. מעדכן - כתוב שם שזה באג. ונראה שבחודשיים הללו הוא לא תוקן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:52, 5 ביולי 2015 (IDT)

מה זה "טיפול דפנטיבי"?

צריך לציין שניסיתי לחפש תשובה בגוגל ולא הצלחתי. תודה מראש. 149.78.25.3 02:16, 6 ביולי 2015 (IDT)

על פי השימוש הנפוץ - "דפניטיבי" פרושו מה שמוגדר ומוסכם כסמכות קובעת. על פי זה "טיפול דפניטיבי" הוא הטיפול שמוכר ומוסכם בתור הטיפול הנכון והמקובל. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:19, 6 ביולי 2015 (IDT)

קו אלכסוני על הHTTPS

בתקופה האחרונה, כשאני גולש בוויקי דרך גוגל כרום, יש קו אלכסוני על הHTTP Secure בשורת הכתובת בדפדפן, האם מישהו יודע מה זה אומר, קרה משהו לאבטחה בוויקי או שזה בעיה אצלי? תודה מראש! מקוה לטוב • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ה • 13:48, 6 ביולי 2015 (IDT)

מקוה לטוב, זו בעיה אצלך, זה סימן מובהק שמישהו גולש איתך יחד, כנראה השרת שלך. אם זה רימון / אתרוג, זה המצב. הסר דאגה מלבך. ביקורת - שיחה 14:24, 6 ביולי 2015 (IDT)

תודה, זה אכן הספָּק, אך זה היה הספק תמיד, והבעיה חדשה, מה גם שזה רק בוויקי ולא באתרים מאובטחים אחרים. היש מקום לדאגה?.. מקוה לטוב • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ה • 14:37, 6 ביולי 2015 (IDT)

אין מקום לדאגה. אני מניח שלא התקנת את התוסף שהם מציעים. אם אתה מתכוון להמשיך לערוך הרבה בוויקיפדיה, הייתי ממליץ לך להמשיך לא להתקין אותו, עד שהם יתקנו את הצרות שהוא גורם. ביקורת - שיחה 14:46, 6 ביולי 2015 (IDT)

דוקא התקנתי, אחרת אי אפשר לגלוש בג'ימייל ועוד. מקוה לטוב • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ה • 14:52, 6 ביולי 2015 (IDT)

אז כדאי שתעשה "תצוגה מקדימה" לפני שאתה שומר שינויים, כי לפעמים זה עושה בעיות. ביקורת - שיחה 15:03, 6 ביולי 2015 (IDT)

ok. למרות שבינתיים לא נתקלתי בבעיות (מסוג זה..) בויקיפדיה. אני עדיין מודאג איך זה שאני עם אותו ספק כבר כמה שנים, והתוסף מותקן כבר כמה שנים, ורק עכשיו ורק בוויקיפדיה צצה לה הבעיה. מקוה לטוב • שיחה • י"ט בתמוז ה'תשע"ה • 15:07, 6 ביולי 2015 (IDT)

כנראה במסגרת הרה-ארגון שנעשה שם בסינון בשבועות האחרונים. ביקורת - שיחה 15:13, 6 ביולי 2015 (IDT)

מדאיג אותי לחשוב שהערך והממשק של דפדפנך לא נתנו לך תשובות טובות. באופן כללי: חיבור TLS (הידוע גם כ־SSL) מנסה להבטיח חיבור אמין ובטוח. כלומר: כל התעבורה בינך לבין השרת מוצפנת ואף אחד בדרך לא יכול לקבל עליה פרטים נוספים. כדי להבטיח את זה חשוב גם לדעת שאתה מתחבר לשרת האמתי ולא למישהו שמתחזה אליו (לדוגמה: כדי להאזין לתוכן ואולי אף לשנות אותו - התקפת אדם באמצע). לכן אתה מקבל מהשרת בתחילת כל חיבור התחייבות חתומה (סרטיפיקט) שמאשרת את זהותו ושרק לו יש אפשרות לבדוק אותה. ההתחייבות הזו חתומה על ידי גורם שאמור להיות אמין ושהדפדפן שלך מכיר. אם כל התנאים הללו מתקיימים, הדפדפן מראה מנעול. אם לא כל התנאים התקיימו, יכול להיות שמשהו בחיבור לא תקין. אפשר לקבל פרטים נוספים (בפיירפוקס: בהקשה על הסמליל של המנעול) ולנסות להבין מה לא בסדר. Tzafrir - שיחה 22:57, 6 ביולי 2015 (IDT)

Tzafrir, במקרה המדובר, אני יודע בוודאות שזה נגרם כתוצאה מהתוסף של הספק, אבל מדבריך עולה שאולי הספק לא תפר הכל עד הסוף, ולכן כדאי שמקוה לטוב, יפנה לשירות הלקוחות וישאל אותם מה זה אמור להיות, ולא ירפה עד שיסדרו את הבעיה. ביקורת - שיחה 23:01, 6 ביולי 2015 (IDT)

אני מנסה להבין את משמעות דבריך: הספקים הללו צריכים לדעת את תוכן החיבור. לכן כשמתחברים דרכם בחיבור מאובטח (בכל מקרה? בחלק מהמקרים?) הם לא מתחברים באמצע. מכיוון שמדובר על משהו שהפרוטוקול הזה נועד למנוע, הם מאשרים את החיבור עם סרטיפיקט "מזויף". אני מניח שיש להם רשות אישור משל עצמם ושחלק מההתקנה במחשבים נועד להוסיף את הסרטיפיקט של רשות האישור שלהם לספק. מכאן שכאשר אתם מתחברים דרך ספק כזה, יותר קשה לסמוך על חיבורים מאובטחים: יש מי שיש לו אפשרות לצותת להם, והוא עושה את זה בפועל. Tzafrir - שיחה 07:53, 7 ביולי 2015 (IDT)

מאזן סחר שלילי

מדוע מאזן סחר שלילי נחשב בהכרח לבעיה? האם לא יכול להיווצר, לדוגמה, מצב שבו מדינה נמצאת במאזן סחר שלילי כי היא מייצאת בעיקר שירותים שאינם סחורות, שלא נכללים בחישוב, בשעה שהיא מייבאת בעיקר סחורות? תודה, 94.159.150.147 21:52, 6 ביולי 2015 (IDT)

אם אני מבין נכון, אז לרוב המדינות במערב, כולל ישראל וארצות הברית יש מאזן סחר שלילי. ראה כאן. בלנק - שיחה 23:35, 6 ביולי 2015 (IDT)

מס הגולגולת של תאצ'ר

מישהו/י יודע/ת להגיד מה היה גובה מס הגולגולת שתאצ'ר השיתה בסוף שנות השמונים-תחילת התשעים? אוריה בר-מאיר - שיחה 00:50, 7 ביולי 2015 (IDT)

נסה בערך באנגלית - אין שם את המספרים המדוייקים, אבל זו התחלה. ‏DGtal‏ - שיחה 08:43, 7 ביולי 2015 (IDT)

סרטי וידאו מחלוקים לרצועות

כבר הרבה שנים יוצא לי לראות לפעמים סרטוני וידאו ברשת, שמחולקים לשלוש רצועות לאורכן, כאשר רק ברצועה האמצעית ניתן לראות ברור, ובשתי האחרות רואים משהו מטושטש. ראו לדוגמא כאן. מישהו יכול להסביר לי מה זה וממה זה נובע? תודה. משה פרידמן - שיחה 10:25, 7 ביולי 2015 (IDT)

מדובר בסרטונים שצולמו במצב מאונך - טעות שכיחה מאד, במיוחד בצילום בסמארטפון. תוכנת עיבוד התמונה של יוטיוב "משלימה" את הרקע ברצועות המטושטשות, משהו שאפשר להתווכח על התועלת בו. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 10:41, 7 ביולי 2015 (IDT)

מה פירוש "משלימה"? האם אני אמור לראות תוכן כלשהו באזורים המטושטשים? משה פרידמן - שיחה 11:24, 7 ביולי 2015 (IDT)

לא. זה פשוט משכפל את הוידאו בצורה מטושטשת בצדדים, כדי שלא ישארו פסים שחורים בצד. ‏«kotz» «שיחה»

תודה לשניכם! משה פרידמן - שיחה 12:37, 7 ביולי 2015 (IDT)

"רשות"

קיימים בישראל גופים רבים בשם "רשות...", כמו למשל רשות המסים, הרשות למלחמה בסמים ועוד הרבה. מהי ההגדרה של רשות? האם כל הרשויות זהות מבחינת החוק? האם הן עצמאיות ומי מפקח עליהן? 93.173.226.8 21:59, 7 ביולי 2015 (IDT)

ראה רשות. עוזי ו. - שיחה 22:30, 7 ביולי 2015 (IDT)

תודה. 93.173.233.17 22:51, 7 ביולי 2015 (IDT)

בהמשך לכך רציתי לשאול שאלה נוספת. לרשויות השונות יש בדרך כלל 'מועצה' של אנשי ציבור ומומחים שהתחום קרוב ללבם המשמשים כמעין הנהלה או בדומה לכך. האם חבר מועצה מקבל תשלום? 93.173.233.17 23:04, 7 ביולי 2015 (IDT)

האם למומחה יש נתונים באיזה מדינות בסין סובלים הכי הרבה מהשמנה?

אני חושב שבמדינת קנטון ובמדינות עם מטבח דומה יסבלו הכי הרבה בגלל השימוש הרב בשמנים וסוכרים באוכל הקנטונזי. האם למומחה יש נתונים בנושא? בתודה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 23:12, 7 ביולי 2015 (IDT)

זה כיוון שגוי. הבעיה היא לא בשומן או בסוכר אלא בהפרזה בהם וזה לא קשור למטבח המסורתי. לרוב זה נובע מהמטבח התעשייתי (רשתות מזון מהיר, אוכל מוכן או חצי מוכן בסופרים וכו). היתי מחפש סטטיסטיקה בערים הגדולות. גילגמש • שיחה 06:21, 8 ביולי 2015 (IDT)

דווקא למטבח מסורתי יש השפעה על תזונת התושבים. אולי במקרה של סין ההשפעות אינן משמעותיות מאד, אבל אם תביט על אוכלוסיות ג'ייניות צמחוניות בהודו או על התזונה באיים בודדים מסוימים שכמעט לא משתמשים בשמן וסוכר, תחוש בקצת שוני, גם אם שוני זה לא ימדד. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 02:49, 9 ביולי 2015 (IDT)

מה שמשפיע בסופו של דבר על השמנה הוא כמות הקלוריות. אם אדם אוכל אוכל מסורתי והערך האנרגטי של המזון שלו הוא בגבול הנורמה, הוא לא ישמין. כנ"ל לגבי מזון תעשייתי - כל עוד זה בגבולות הנורמה הוא לא ישמין. העניין הוא שדי קשה לחרוג מהנורמה עם מזון מסורתי. לרוב הוא משביע, הכנות דורשת המון זמן כך שהוא לא זמין ללא הפסקה, הוא לא כולל ממתקים עתירי קלוריות (ב100 גרם שוקולד יש איזה 550 קלוריות ומה זה 100 גרם? נער ממוצע מסוגל לגמור קילו שוקולד ועדיין ירצה עוד). כמובן משקאות ממותקים - ב2 ליטר קולה יש איזה 800 קלוריות (בערך חצי מכמות הקלוריות שבני נוער צריכים) קח את כל אלה וזה יטה את הכף בקלות לעבר ההשמנה. יתכן כמובן שיש הבדלים קלים בין תזונה מסורתית כזאת או אחרת... אבל לא כדאי להשוות לעולם השלישי. אמנם בשנים האחרונות יש שיפור ניכר, אבל עד לא מזמן באזורים רבים הרעב היה די נפוץ. אגב, אם יש חברה מסוימת שלא משתמשת בשמן היא צפויה למוות או לכל הפחות לייסורים. שומנים הם מרכיב מזון חשוב מאוד, בדיוק כמו פחממות וחלבונים. מי שנמנע משומנים לאורך זמן, זה לא רק לא בריא, אלא עשוי להביא למחלות שונות ואף למוות (למשל אם לא יקבל מספיק שומנים חיוניים). לכן, לא היתי קופץ על המציאה הדיאטטית הזאת. גילגמש • שיחה 05:40, 9 ביולי 2015 (IDT)

אני בטוח שההבדלים (למרות שהיום זה הולך ונעלם) הם יותר מקלים... ואני כמובן לא מדבר על מקרה בו לא אוכלים שמנים כלל אלא על מטבח מסורתי עקבי שכולל מעט מאוד שומן ובכל מקרה שומנים טבעיים ואורגניים יותר.. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 12:24, 9 ביולי 2015 (IDT)

לא בטוח שאני מסכים לניתוח זה. בכל אופן, אין לי טבלה מסודרת שביקשת. ניסית באתר ארגון הבריאות העולמי? גילגמש • שיחה 12:27, 9 ביולי 2015 (IDT)

בודק כעת. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 12:59, 9 ביולי 2015 (IDT)

משתמש:Ben-Natan, מה גילית? גילגמש • שיחה 12:53, 15 ביולי 2015 (IDT)

קשרי ון דר ואלס

האם קשרי ון דר ואלס נובעים מכוחות אלקטרוסטטיים או אלקטרודינמיים?

בערך רשום אלקטרוסטטיים אבל אני לא מצליח למצוא לכך הוכחה כתובה בספרות, יש למישהו מקור?

תודה, 192.114.105.254 13:41, 8 ביולי 2015 (IDT)

בערך אמנם מופיעה המילה אלקטרוסטטייים, אבל למיטב הבנתי גם לפי הערך התשובה היא דווקא אלקטרודינמיים. כוחות ואן דר ואלס נובעים מדיפול רגעי, הנובע מכך שהאלקטרונים זזים כל הזמן, בעוד שאלקטרוסטטיקה עוסקת דווקא במטענים סטטיים שאינם זזים. בלנק - שיחה 14:42, 8 ביולי 2015 (IDT)

אבל אלקטרונים זזים תמיד. כך שזה לא הכיוון. גילגמש • שיחה 05:42, 9 ביולי 2015 (IDT)

קשרי ואן דר ואלס מבוססים על דיפול רגעי. ככל שמספר האלקטרונים גדול יותר, האפשרויות למצוא אותם במרחב האורביטלים תהיינה רבות יותר. אלקטרוסטטיקה מתייחסת לפיזיקה שבאטומים. קשרי ו.ד.ו הם קשרים אינטר מולקולאריים - כלומר הם הקשרים שמכתיבים את מצב הצבירה של החומר. ‏Archway‏ • שיחה 05:59, 9 ביולי 2015 (IDT)

כמה אחוזים ממתחילי קורס טיס (אחרי גיבוש) מסיימים אותו לבסוף כטייסים?

כמה אחוזים ממתחילי קורס טיס (אחרי גיבוש) מסיימים אותו לבסוף כטייסים?

לפי הכתבה כאן, מתחילים את הגיבוש 600, מסיימים את הגיבוש 200, ומסיימים קורס טיס 25-45. התשובה לשאלה שלך היא 12.5%-22.5%. --‏גבי‏ • שיח 17:55, 9 ביולי 2015 (IDT)

איראן

האם איראן סיפקה לארה"ב מודיעין במלחמות באפגניסטן ובעיראק?--79.181.57.254 16:47, 10 ביולי 2015 (IDT)

האינטרנט הוא לא מקור מידע מוצלח לשאלות מסוג זה, אבל בעזרת גוגל מצאתי שני אתרים (1, 2) שבהם נאמר שאיראן סיפקה לארה"ב מודיעין במלחמת באפגניסטן: "במהלך הפלישה האמריקנית לאפגניסטן, איראן פתחה את המרחב האווירי שלה למטוסים אמריקאים, סיפקה מודיעין יקר ערך על תנועת לוחמי הטליבאן, סגרה את גבולותיה לאנשי אל-קאעידה, והסכימה להחזיר את כל החיילים האמריקאים שנאלצו לנחות באיראן." לעומת זאת, מלחמת עיראק הייתה סיפור שונה לגמרי. מסמכים שנחשפו בשנים האחרונות מעידים שארצות הברית עזרה בסתר לסדאם חוסיין וקיוותה שעיראק תביס את איראן. האיראנים הבינו את זה, כמובן, ולא סיפקו מודיעין כלשהו לארצות הברית. -- ‏גבי‏ • שיח 17:16, 10 ביולי 2015 (IDT)

תודה רבה גבי. אני מדבר כמובן על מלחמת עיראק ולא על מלחמת עיראק-איראן.--79.181.57.254 01:43, 11 ביולי 2015 (IDT)

אין הרבה מידע על מה שהיה ב-2003, אבל כנראה שהתשובה שלילית. בערך על יחסי איראן-ארצות הברית מוזכר נאום "ציר הרשע" של בוש מ-2002 שבו כרך ביחד את איראן עם אל-קאעידה ועוד כמה גורמים. לא הגיוני שאחרי התבטאויות כאלה יהיה שיתוף פעולה ביטחוני וחילופי מודיעין בין איראן לארצות הברית. בשנת 2003, לפני מלחמת עיראק, ממשל בוש קיבל דיווחים על גישושים מצד ממשלת איראן, באמצעות נציגים בשווייץ, שבהם הציעה איראן "עסקה גדולה" שבה יימסר מידע מודיעיני תמורת הסדרת הנושאים הטעונים של תכנית הגרעין האיראנית ותמיכת איראן בחמאס ובחיזבאללה. ממשל בוש סבר שהאיראנים "מבטיחים יותר ממה שהם יכולים לקיים", ולא יצא מזה כלום. (הנה המאמר המורחב בנושא זה). לאחר שארצות הברית כבשה את עיראק היא ביצעה גם גיחות צילום מעל איראן, פלשה אליה קרקעית, תמכה בכורדים האנטי-איראנים ופלשה מכיוון אפגניסטן בחיפוש אחר נשק גרעיני. עם רקע כזה, לא סביר שארצות הברית קיבלה מידע מודיעיני מגופים איראניים. -- ‏גבי‏ • שיח 21:55, 11 ביולי 2015 (IDT)

ייתכן שכיום מתנהל סוג כזה של שת"פ מודיעיני נגד דאעש. אבל בעבר, לפני עליית דאעש, ההפך היה נכון - ארה"ב האשימה את איראן שהיא מסייעת לטליבאן באפגניסטן ולאלקאעידה בעיראק (על אף היותם רדיקלים סונים). (למשל [8]). Ben tetuan - שיחה 22:16, 11 ביולי 2015 (IDT)

תאי עצב לעומת תאים "רגילים"

שלום, מה ההבדל בין תא עצב לתא רגיל בגוף? בגוף התא? במנגנון גולג'י? באופן ההולכה החשמלית? או בכך שבגרעין התא של תאי עצב מקודד החומר הגנטי לחלבון ובגרעיני תאים אחרים לא? תודה רבה רבה! :) (אגב, התלבטתי אם זו שאלה במדעים מדויקים או לא, אז כתבתי את זה בשני דפי "הכה את המומחה" - גם במדעים מדויקים וגם לא) 17:13, 10 ביולי 2015 (IDT)

השאלה שלך לא כל כך מובנת. כל תא ייחודי בדרך מסוימת השמורה לו, לכן אין "תא רגיל". נסה לקרוא את הערך תא עצב. אולי זה יענה על תהייתך. גילגמש • שיחה 06:35, 11 ביולי 2015 (IDT)

כוונתי האם גם ליתר התאים יש את אותם התכונות שהזכרתי? למשל: האם מנגנון גולג'י נמצא רק בתאי עצב או גם ביתר התאים? 22:10, 11 ביולי 2015 (IDT)

בתאי עצב, אני משער שאתה מתכוון לנאורונים שהם חלק מתאי מערכת העצבים המרכזית (מוח, גזע המוח וחוט השדרה). מבחינה היסטולוגית (אנטומיה של תאים) תאי העצב זהים לשאר תאי הגוף. יש להם גרעין עם כרומוזומים וגנים, יש להם אותם גופיפים תוך תאיים (כמו, למשל, גופיפי גולג'י האחראים למטבוליזם השומני של התא) ויש להם קרום תא. המיוחד בתאי העצב לעומת תאים אחרים: 1) סיבי העצב שהם שלוחות ארוכות מאוד של גוף התא. סיבים אלו מעבירים "פקודות" למטרות מרוחקות או מעבירים "מידע" ממקורות שונים (למשל מידע חושי). 2) סינפסות שהם מבנים מולקולריים מסויימים (ומסובכים) על פני תא העצב והסיבים שלו המאפשרים לפקודות ומידע זה לעבור מתא עצב אחד לתא עצב אחר 3) טרנסמיטורים יחודיים שהם חומרים כימיים יחודיים לקבוצות שונות של תאי עצב. טרנסמיטורים אלו עוברים מתא עצב מסויים לתא אחר (למשל תא שריר) ומפעילים אותו או מפסיקים את פעולתו לזמן דרוש. מבחינה פונקציונלית, כמובן שלתאי העצב יש תפקיד שונה מאשר לתאים אחרים כמו למשל, תאי הכבד או תאי מערכת הדם. (תשובה מנאורולוג)--וידנפלד - שיחה 13:13, 12 ביולי 2015 (IDT)

תודה רבה!! הסבר מעולה, הבנתי הכל:) 5.29.9.245 14:47, 12 ביולי 2015 (IDT)

פרנקים לא צרפתים

כתבתי הצעה לקטע "הידעת". יש שם נקודה אחת שלא ברורה לי מספיק טוב: למה בדיוק נקראו הצלבנים "פרנקים"? אם אני מבין נכן, משתתפי מסע הצלב הראשון הגיעו בעיקר משלוש קבוצות: פרנקים (צפון צרפת, מערב גרמניה), פרובנציאליים (דרום צרפת) ונורמנים (דרום איטליה. לא נורמנדי). אבל ממש סמוך למסע הצלב הראשון נכתב הספר עלילות הפרנקים על ידי אציל נורמני. אמנם הפרנקים זכו בהנהגה. אבל האם רק בגלל זה הכל נקרא בשמם? Tzafrir - שיחה 13:21, 11 ביולי 2015 (IDT)

ככה הערבים קראו להם. אף אחד מהצלבנים לא היה חלק מהעם הפרנקי, אפילו לא הצרפתים. "פרנקים" זה עם גרמאני עתיק משלהי העת העתיקה ותחילת ימי הביניים. אין קשר בינו למסעי הצלב. נהוג לקרוא לצאצאי הפרנקים שהתגוררו בצרפת "צרפתים". גילגמש • שיחה 13:23, 11 ביולי 2015 (IDT)

השם של צרפת, France והשפה הצרפתית בצרפתית, Français ושמם של הצרפתים, Français, כולם נגזרו מהשם פרנק, Franc, לכן לא פלא שהצרפתים ידועים בעולם כפרנקים. בברכה. ליש - שיחה 14:25, 11 ביולי 2015 (IDT)

יש כמובן קשר בין הצרפתים לפרנקים. פרנקים כבשו את גאליה והתנחלו בה בשלהי העת העתיקה. גילגמש • שיחה 14:26, 11 ביולי 2015 (IDT)

להפך, הפרנקים היוו חלק ניכר (ואולי אף רוב) האצולה. לפחות באזורי "פרנקוניה". מלכות צרפת של היום היא היורשת של ממלכת פרנקיה המערבית. בית קאפה (שלא לבלבל עם בית קפה) נוסד על ידי אצילים פראנקים ומלכיו השתמשו בתואר "מלכי הפרנקים" עד שנת 1181 שאז פיליפ השני החליפו בתואר "מלך צרפת". כמוכן, הספר הזה מלמד שככה הם קראו לעצמם, בתקופה שמיד לאחר מסע הצלב הראשון. Tzafrir - שיחה 14:32, 11 ביולי 2015 (IDT)

כל זה נכון, אבל בדרום צרפת לא היו פרובינציאליים, אלא פרובנסליים והנורמנים של סיציליה ודרום איטליה הגיעו לשם מנורמנדי ומסקנדינביה. בברכה. ליש - שיחה 14:37, 11 ביולי 2015 (IDT)

לא נהוג להתייחס לעמי אירופה בתקופה זו בשם "פרנקים" או "לומברדים" או "בורגונדים" או "גותים" או כל שם אחר משלהי העת העתיקה. יש קשר מובהק בין דוכסות/רוזנות בורגונדיה לבורגונדים, אך פשוט לא נהוג להתייחס אליהם כך. הכינוי "פרנקים" לא היה מיוחד לצרפתים. גם אנגלים או גרמנים או כל אירופאי אחר שהגיע למזרח התיכון היה "פרנק" בדיוק כמו שכל המוסלמים באשר הם היו בפי אנשי אירופה הנוצרים "מורים" או "סרצינים". גילגמש • שיחה 14:53, 11 ביולי 2015 (IDT)

אבל השאלה היא לא איך נהוג להתייחס אליהם היום אלא איך הם עצמם ואחרים התייחסו אליהם באותה תקופה. אני חושב שבאותה תקופה כבר לא היו לומברדים ובורגונדים (כלומר: לא הייתה קבוצה שקראה לעצמה כך. זה היה רק מושג גאוגרפי) אבל היו אנגלים. ונראה שהיו גם פרנקים. Tzafrir - שיחה 16:24, 11 ביולי 2015 (IDT)

אנגלים בוודאי שלא היו. אנגליה נכבשה בשנת 1066 על ידי הנורמנים ומסע הצלב הראשון היה ב1099; העם האנגלי טרם התגבש. לגבי קיום העם הפרנקי כיישות מובחנת - אני יכול לבדוק את זה במקורות אם אמצא לזה את הזמן. אני מוכרח לציין שאף פעם לא שמעתי על דבר כזה והחל ממר קאפה נהוג לקרוא להם צרפתים אבל יתכן שאני טועה. גילגמש • שיחה 20:39, 11 ביולי 2015 (IDT)

וזווית יהודית: שמות המשפחה: צרפתי, פרנקו, פרנסז שהיו נפוצים בבלקנים מיוחסים ליוצאי צרפת ונולדו מכינויים של יוצאי צרפת על ידי בני הקהילה הספרדית הגדולה. בהמשך נטמעו לתוך הקהילה הספרדית והתפללו כנוסח הספרדים. שבוע טוב Assayas - שיחה 20:42, 11 ביולי 2015 (IDT)

כדי לעשות סדר וגם כדי לענות לשאלת השואל - הפרנקים היו התאחדות של שבטים, בתי אב וקהילות שהתאחדו יחדיו לשם כיבוש שטחים והתגברות על סביבה עויינת. מוצאם מסקנדינביה. מאוחר יותר, ההיסטוריונים כללו את הפרנקים ברשימת השבטים (למרות שלא היו שבט "טהור") הגרמניים המערביים. הפרנקים השתלטו, בסופו של דבר, על איזור הכולל (בערך) את צרפת ואת רוב גרמניה של היום. הפרנקים התנצרו כקתולים ומלכם הראשון היה קלוביס (Clovis) ה-1 (406-511), מייסד השושלת המרובינגית. כל מלכי שושלת זו נקראו "מלך הפרנקים" (Rex Francorum). לאחר השושלת המרובינגית עלה לשלטון מייסד השושלת הקרולינגית הוא פיפין (Pepin) ה-1 ((715-768). גם מלכי שושלת זו נקראו "מלך הפרנקים" והחל מהמלך שארל ה-2 (823-877ׂׂ) הם נקראו גם "מלך פרנקיה" (Roi de Francie). לאחר מכן יסד היג קפה (Hugues Capet) (940-996) את שושלת קפה. בשושלת הזו, המלך פיליפ ה-2 (1165-1223) הוא המלך הראשון המכונה "מלך צרפת" (Roi de France). זה התואר של מלכי צורפת בהמשך אך יש לציין שעד המהפכה הצרפתית התואר הלטיני של מלכי צרפת נשאר "מלך הפרנקים". מכאן מובן שבעת מסע הצלב הראשון, הצרפתים כונו גם "פרנקים" לפי מלכם שתוארו היה "מלך הפרנקים". הוכחה לכך היא נאומו של האפיפיור אורבנוס בו קרא למסע הצלב. הנזיר רובר מריימס (Robert de Reims) הביא בכתב, בשנת 1107, נוסח של נאומו של אורבנוס הנפתח כך: " עם הפרנקים, העם שמעבר להרים, העם הנבחר והאהוב על ידי האל...אליכם מכוונת דרשה זו".יתכן מאוד שפניה ישירה זו היא הסיבה לעובדה שיש שכינו את מסע הצלב הראשון "מסע צלב הפרנקים".--וידנפלד - שיחה 20:55, 12 ביולי 2015 (IDT)

מאיזו מתכת עושים מפתחות?

תודה!

ברונזה (הצהובים) או נתך ברונזה וניקל (כסופים). זה לגבי מפתחות למנעולי ייל. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 09:09, 13 ביולי 2015 (IDT)

לא יקר קצת לייצר מטבעות מברונזה...? גילגמש • שיחה 12:52, 15 ביולי 2015 (IDT)

לא מאד. נחושת ובדיל אינם יקרים כ"כ. עם זאת, הסיבה לביטול מטבעות האגורה וחמש האגורות הייתה שעלות הייצור עלתה על ערך המטבע. אינני יודע מה החישוב העדכני עבור 10 אג'. על כל פנים, השאלה הייתה על מפתחות . הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:54, 1 באוגוסט 2015 (IDT)

HTTP Accelerator

האם המומחה יכול לפרט בכמה מילים, ובשימוש מינימאלי במונחים טכניים מתקדמים, מהו מנגנון הפעולה של HTTP Accelerators? איך הם בעצם מאיצים בקשות HTTP? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 21:47, 12 ביולי 2015 (IDT)

המאיצים פועלים כמתווכים חכמים ויעילים בין הלקוח (הגולש) והאתר. הם משתמשים במגוון של שיטות: בראש ובראשונה, מטמון (cache), כלומר איכסון קרוב יותר ללקוח של חלק מהאתר המרוחק. בנוסף הם משתמשים בניחוש בקשות (אם הלקוח ביקש את הדף הזה אז הוא גם יבקש את התמונה הזו - לא מחכים לבקשת הלקוח וכבר מבקשים אותה מהאתר המרוחק), ואיסוף פרטים רבים להזרמת מידע יחידה, במקום לפתוח ולסגור קישורי רשת על כל פריט בנפרד. ישנן שיטות נוספות. מקור: Web accelerator הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:06, 14 ביולי 2015 (IDT)

אם המאיצים פועלים כמתווכים אז מה ההבדל בינם לבין CDN כמו Cloudflare? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 05:50, 15 ביולי 2015 (IDT)

הטכנולוגיות משותפות בחלקן, אבל המודל העסקי שונה לגמרי. HTTP accelerators מיועדים לספקי אינטרנט שהלקוח המשלם שלהם הוא משתמש הקצה. CDN הם מוצרים של חברות שספק התוכן, המעוניין בהפצת התוכן שלו, הוא הלקוח המשלם. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:24, 15 ביולי 2015 (IDT)

אני חושב שלא הבנתי את ההבדל. מצב שתחדד מעט את ההסבר ותתן דוגמה, חשוב לי שתפרט על מצב אפשרי בו CDN ו-HA מתנגשים זה בזה (כאשר הם מתווכים העברת אותו מידע), מה קורה במקרים כאלה ואיך פותרים את זה? (אני מאמין שזה יעזור לי להבין אותך עוד יותר) ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 07:43, 15 ביולי 2015 (IDT)

בית קברות צבאי בריטי

למה הבריטים מקימים בתי קברות צבאיים בארץ?

שאלתי היא שאלה כוללת, וזו הדוגמה שאנו מכירים כאן בארץ. הרי הבריטים מתחילת הכיבושים שלהם במלחמת העולם הראשונה הם מקימים בתי קברות בארץ. למה? המשפחות לא רוצות לעלות לקבר? האם זה עניין טכני מפעם [קירור גופות וכו'] או שיש בזה משהו מהותי? כשהבריטים נלחמו בעיראק לפני כעשור, הם הקימו גם שם בתי קברות צבאיים?

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ניסה וייר להתגייס לשירות צבאי, אך נדחה עקב גילו. הוא הצליח להתמנות כמפקד יחידת אמבולנסים של הצלב האדום הבריטי שהוצבה בצרפת. שם הושפע וייר עמוקות מעובדת היעדר כל מערכת לסימון ולרישום קבריהם של אלו שנפלו בקרב. וייר חש מחויב ליצור ארגון שיטפל במשימה זו במסגרת הצלב האדום הבריטי. עד שלהי 1915 רשם הארגון שהקים 31 אלף קברים. באותה שנה הכיר משרד המלחמה הבריטי בתועלת עבודתו וקיבל את יחידתו למסגרת הצבא הבריטי, תחת השם "הועדה לרישום קברים". בהנהגתו הפכה הוועדה לגוף מרכזי למסירת מידע לקרובי הנופלים בקרב. עם התקדמות המלחמה הוטרד וייר מן השאלה מה יהיה טיפול הקבע בקברים בתקופה שלאחריה. בסיועו של אדוארד, הנסיך מויילס, הוא גיבש הצעה להקמת גוף קבע שיטפל בכך. מהוויקי. Nachum - שיחה 18:24, 14 ביולי 2015 (IDT)

לפי הערך חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה העניין נבע משיקולי תקציב "מספר החללים של צבאות האימפריה עמד על כ-1.1 מיליון איש, והבריטים לא יכלו לעמוד בהוצאות של הבאת כל החללים הביתה. יתר על כן, קבורת החללים בבית הקברות שהקימה הוועדה הייתה חובה, ונאסרה החזרת גופות החללים למולדתם.". NiD123 - שיחה 18:36, 15 ביולי 2015 (IDT)

תודה. האם זה היה מקובל בעוד ארצות [מעצמה שולטת שקוברת את חלליה במקום שהם וידעים שהם לא עתידים לשלוט (כמו הודו ובריטניה)]?

ביקרתי בכמה מקומות באירופה שיש בהם בתי קברות של הצבא האדום ולפעמים גם של הצבא הנאצי והן לא מדינות האם שלהם (לגבי גרמניה, אני מאמין שהם האמינו שישלטו שם לנצח, לגבי הרוסים לא יודע).

עריכה: קיימת קטגוריה שלמה על בתי קברות צבאיים אמריקאים ממלחמת העולם השנייה, ככה שגם אצלם כנראה זה היה נהוג לא להחזיר את הגופות. ובכללי אם תחפש קצת בקטגוריה: בתי קברות צבאיים תמצא עוד כמה מקרים כאלו. NiD123 - שיחה 23:05, 15 ביולי 2015 (IDT)

פיצול תא באקסל לשני תאים - רחוב ומספר בית

שלום, איך לכתוב פונקציה באקסל שתפצל רשימה מגוונת של כתובות לעמודת רחוב, עמודת מספר ?

להלן דוגמאות לצורות שונות של כתובות אפשריות:

כתובת	רחוב	מספר	הערות
דיזינגוף 52	דיזינגוף	52	הרחוב מורכב ממילה אחת, יש רווח בין שם הרחוב למספר.
יצחק רבין 3	יצחק רבין	3	יש רווח בתוך שם הרחוב
יפו 3א	יפו	3א	המספר מכיל גם אות (בלי רווח בין התא לאות)
צ'לנוב 23-27	צ'לנוב	23-27	המספר מורכב מטווח של בתים (בלי רווח)

תודה רבה לכל רמז, אביב.

הפקודה FIND יכולה למצוא את הרווח הראשון מימין; כמה הפעלות נוספות ימצאו את הרווח האחרון. כשיודעים היכן הוא נמצא, פקודות LEFT, RIGHT ו-LEN מאפשרות לגזור את המחרוזת לחלקים. עוזי ו. - שיחה 13:08, 14 ביולי 2015 (IDT)

האם ציונים בתואר שני משנים משהו?

באחד המבחנים קיבלתי ציון שמוריד לי את הממוצע בכמטע 5 נקודות (עניין שיש מטע שעות גם ככה. אז ציון בודד יכול לגרור את הממוצע ממש למטה). השאלה היא האם כדאי לי לבזבז את הזמן ולגשת למועד ב'? אני בתואר שני עוסק במחקר והמבחנים האלא תקועים לי באמצע החיים ומפריעים לעבודה על תזה. השאלה האם הציון בתואר שני משנה משהו וכדאי להפסיק את המחקר לתקופה קצרה שביל ללמוד למועד ב' או שאולי עדיף לא להתעסק בשטויות ולהמשיך לחקור? אוניברסיטת תל אביב, פקולטה למדעים מדויקים, אם זה משנה. 132.66.137.207 14:36, 14 ביולי 2015 (IDT)

ככל שידוע לי, אין מועדי ב' בתואר שני. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:41, 14 ביולי 2015 (IDT)

גם הקורס נועד במקור לתואר ראשון? בסדר, אז לא אבזבז זמן על זה. 132.66.137.207 14:45, 14 ביולי 2015 (IDT)

ציונים במאסטר עשויים להיות חשובים, למשל בתחרות על מלגות הצטיינות או בסיום התואר בדרגת הצטיינות כלשהי. האם לעשות מועד ב'? זה עניין של עלות מול תועלת, כמו תמיד. Reuveny - שיחה 14:47, 14 ביולי 2015 (IDT)

אלא אם במוסד הלימודים שלך יש חוקים אחרים, אז גם בקורס של תואר ראשון. אם תחליט שהציון חשוב לך, סביר להניח שתצטרך לעשות אותו בשנה הבאה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:50, 14 ביולי 2015 (IDT)

החודש העברי

לפי מה חישבו את חודשי השנה בתקופת בית ראשון?--5.102.254.125 19:13, 14 ביולי 2015 (IDT)

על פי הערכים המתאימים - לא חישבו, אלא צפו בפועל במולד הירח וכך קבעו ראש חודש. מערכת משואות העבירה את הבשורה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 20:13, 14 ביולי 2015 (IDT)

לא מצאתי מקורות לכך במחקר או בתנ"ך. מצאתי בתנ"ך התייחסויות רבות לחודשים, ראשי חודשים, ימים בחודש, מספרים ושמות של חודשים, אך לא הצלחתי למצוא שום קשר לירח או לשיטה כלשהי. במחקרים מצאתי מידע על לוחות השנה החל מתקופת בית שני בלבד.--5.102.254.51 21:12, 14 ביולי 2015 (IDT)

בערך העברי לא מצויינים מקורות. בערך האנגלי מצויין שיש מספר הלכות בתנך, אך למרבה הצער ללא מראי מקום. עם זאת שני ספרים מובאים כמקור: Sacha Stern, Calendar and Community, Oxford University Press, 2001, pp. 162ff. ו- Sacha Stern, Calendar and Community, Oxford University Press, 2001, pp. 162ff. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:05, 14 ביולי 2015 (IDT)

לגבי הקשר למחזור הירח: ראשית, למיטב זכרוני ישנו שימוש בתנך במילה יֶרַח כמלה נרדפת לחודש, אך אינני בטוח לגמרי. שנית הפירוש המקובל למילה חודש הוא שבא מלשון חדש - ירח חדש. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 22:13, 14 ביולי 2015 (IDT)

זה מקור אחד... והוא מתבסס על יוספוס, בית שני. החדש שבחודש חדש לי - נחמד. המילה ירח אכן מופיעה בתנ"ך ובלוח גזר והקשר המילולי הגיוני. כרגע אני לא רואה משהו נוסף שתומך בקשר כבר מימי בית ראשון בין חודש עברי לירח.--94.230.86.224 22:42, 14 ביולי 2015 (IDT)

מצאתי. תהלים קד יט: עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 10:48, 15 ביולי 2015 (IDT)

יש גם "תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו" (תהלים פ"א). כסה=הזמן בו הירח מכוסה, ושים לב להקבלה בין חודש לכסה. מה ההשערה הנגדית שלך? שחילקו באופן שרירותי את השנה ל-12 בתקופת בית ראשון? למה דווקא ל-12? ‏gal m‏ 12:21, 15 ביולי 2015 (IDT)

אילן וגל - מתי נכתבו השירים האלה?--5.102.254.128 12:54, 15 ביולי 2015 (IDT)

מועדי ישראל זמנים ומועדים בתקופת המקרא ובימי בית-שני. עורך: יעקב שלום ליכט. ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ח.

לפי הספר, חידשו חודשים לפי הירח כבר לפני בית ראשון, וגם ספרו ימים בתוך החודש. מצד שני, החודשים קשורים לעונות השנה ולחקלאות. איך זה מסתדר?--5.102.254.128 12:54, 15 ביולי 2015 (IDT)

מספר הימים הקרוב למדי בין 12 חדשי ירח לבין השנה השמשית היה מפתה מכדי לא להשתמש בו, במיוחד כשהתופעה שמעידה על ההפרש בינם תתגלה רק אחרי דורות. בכנות, איני מבין מדוע זה נראה לך מוזר. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:21, 15 ביולי 2015 (IDT)

אז מהי ההצעה שלך? ספרו ירחים בשביל הנוחות, וחגגו חגים חקלאיים לפי העונות? הקשר בין השניים היה רק לתקופה קצרה? אני מנסה להבין איך נראה לוח השנה הישראלי בעבר.--5.102.254.242 13:38, 15 ביולי 2015 (IDT)

לתקופה כן, אבל לא קצרה. ההפרש בין עונות השנה ל 12 חדשי ירח מצטבר בקצב של יום ורבע לשנה בלבד. רק אחרי כ 45 שנה השינוי יחל להיות מוצק ומוכח, ואחרי זה יבוא זמן של קושי להסתגל לשיטה חדשה ולהפכה למקובלת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 13:53, 15 ביולי 2015 (IDT)

ירחים וחגים מוזכרים כבר מתחילת בית ראשון וכנראה היו כבר קודם, ובספר דברים שמיוחס לימי יאשיהו עדיין מוזכרים חודשים, והחגים עדיין מקושרים לעונות השנה בלבד. 45 שנים הן לא תקופה ארוכה בתוך כל הזמן הזה. מה עשו כשהרגישו שהשיטה בעייתית? עברו לשיטה אחרת? ספרו חודשי ירח ובמקביל, ובלי קשר, שנת שמש כמו המצרים הקדומים? הוסיפו ירח או שניים לשנה והמשיכו ככה עד לפעם הבאה שבה חזרה הבעיה?

אם חיפשתי נכון בתנ"ך, חגים לפי תאריכים קבועים מופיעים רק במקור הכהני והמאוחר מכולם, אבל לא ידוע כמה זמן נהגו לפיו. תאריכים לא פותרים את הבעיה, אם כבר, הם מדגישים אותה ומקבעים קשר בין הירח לבין עונות שלא תלויות בירח. זה מסתדר רק אם אבד הקשר בין החגים לעונות.

באמת החג היחיד שמצאתי במקור הכהני שקשור לעונה הוא שבועות, ולו אין תאריך, אלא חוגגים אותו שבעה שבועות לאחר השבת בשבוע שהוקרב קרבן העומר בתחילת עונת הקציר, וגם לו אין תאריך!

מהי המשמעות? מנו חודשים לפי הירח ונשארו (איכשהו) עם קשר לשנת השמש במשך מאות שנים עד שהתייאשו?! ואז העדיפו לוח חדש וקבוע ששומר דווקא על קשר לירח ולא לשמש?!--5.102.254.242 14:40, 15 ביולי 2015 (IDT)

התחלת משאלה על חודשים. עכשיו אתה עובר לחגים? על חודשים עניתי לך. כבר בלוח גזר (סביבות 1000 לנה"ס) מוזכרים חודשים-ירחים. בכנות, אני מקבל את הרושם שאינך יודע מה השאלה של עצמך. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:18, 15 ביולי 2015 (IDT)

מה שמעניין אותי זה הלוח הישראלי. שאלתי על חודשים כדי להבין לפי מה התחילו בכלל למנות. (בשביל ימי השבוע אין צורך בלוח). קיבלתי תשובה לגבי הירחים וזה רק בלבל אותי יותר לגבי הלוח, איפה משתבצים החגים. אתה מעדיף שאפתח שאלה חדשה?--5.102.254.132 15:32, 15 ביולי 2015 (IDT)

כנראה שכן. בשאלת הלוח ללא חגים קיבלת ללא תשובה. אם יש למישהו תשובה מפורטת יותר לגבי החגים כדאי שיראה את השאלה במעמדה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:57, 15 ביולי 2015 (IDT)

קיבלתי תשובה שחישבו לפי הירח, אבל עדיין לא קיבלתי תשובה שלמה. האם הלוח היה ירחי לגמרי? האם חוסר הקשר לעונות הפריע לעם ונפתר (הוסיפו ירחים לשנה מדי פעם או שיטה אחרת) או שכל קשר בין עונות השנה לירחים נמשך רק תקופה מסוימת ולא ראו בכך בעיה?--5.102.254.132 16:19, 15 ביולי 2015 (IDT)

לשאלת החודשים קיבלת תשובה שלמה. אם יש לך שאלה קוהורנטית על נושא אחר שאל בבירור. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:35, 15 ביולי 2015 (IDT)

שאלתי איך חישבו את חודשי השנה. התשובה שקיבלתי לא מתייחסת בכלל לשנה, רק לחודש כיחידה בודדת, ממש כמו שבוע. ירח חדש = חודש חדש. איך הם מחושבים כחודשי שנה?--5.102.254.132 18:53, 15 ביולי 2015 (IDT)

באותו אופן כמובן. מה גורם לך לחשוב שהיו חודשים נפרדים לשנה? אין בזה שמץ של הגיון. חודשים ירחיים מסתדרים יפה עם מושג השבוע (52 שבועות = כמעט בדיוק 12 ירחים, להבדיל משנה שמשית, ש היא עוד יום ורבע) ומצוות השבת היא קדומה. ברור לכל מי שעיניו בראשו שהיה שימוש בלוח ירחי. שאלת התיקונים ומתי נכנסו היא עניין אחר, וכמו שציינתי חולפים דורות לפני שבכלל מגלים שקיימת בעייה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:01, 15 ביולי 2015 (IDT)

לא הבנתי. מה זאת אומרת "חודשים נפרדים לשנה"? התשובה שהיה שימוש בלוח ירחי לא עונה על השאלה האם כל שנה היתה בת 12 ירחים בלי התחשבות בשמש, או שהיו שנים עם יותר מ-12 ירחים. מצוות השבת לא שייכת לנושא ולא הזכרתי אותה. וכאמור, חלפו דורות. חלפו הרבה דורות. גילו שקיימת בעיה. השאלה היא האם היא הטרידה אותם ופתרו אותה, או שהשאירו לוח ירחי לחלוטין וויתרו על קשר לשמש.--5.102.254.132 19:13, 15 ביולי 2015 (IDT)

למיטב ידיעתי אין שום מקור מבית ראשון שמראה שהם ידעו בכלל על בעיית הפער בין הלוח הירחי לאורך השנה. באין עדות נוספת, אין אלא להסיק שהם השתמשו בלוח ירחי טהור. שנים מעוברות ושאר פתרונות אלו דברים שהגיעו רק בגלות בבל ומקורם בלוח הבבלי. אשר לקשר למצוות השבת - מאחר ומחזור של שבעה ימים מסתדר היטב בכפולה שלמה בלוח ירחי, אבל לא בלוח של 365.25 ימים (שנה שמשית) זה חיזוק נוסף לכך שהלוח היה ירחי בלבד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 21:42, 15 ביולי 2015 (IDT)

למה שיהיה מניע שימי השבוע והשבתות יסתדרו עם ימי החודש וחודשי השנה? בלוחות העבריים של ימינו אין כל קשר, וזה לא מפריע לאיש.--5.102.212.93 22:11, 15 ביולי 2015 (IDT)

הקשר בין הלוח הירחי לשמשי נמשך מכוון שההפרש המצטבר מקוזז ע"י שנים מעוברות מדי שנתיים-שלוש שבהם מתווסף חודש נוסף לשנה העברית(אדר ב)(יש שיטה מדוייקת בהתאם למחזורים של השמש והירח שבסופו של דבר חוזרים על עצמם), ככה שבעצם החגים העבריים שמבוססים על תאריכים ירחיים נשארים בעונה שבה נקבעו ללא תזוזה של יותר ממספר שבועות(נראה לי 3) שזה לא משמעותי וגם זה מתקזז מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ה • 16:44, 15 ביולי 2015 (IDT)

הלוח הנוכחי שחודשיו קרובים לחודשי ירח והשנים המצטברות קרובות לשנות שמש התחיל הרבה אחרי בית שני. גם לפני כן, בבית שני, ידוע איך חישבו את חודשי השנה. אני סקרנית לגבי בית ראשון. התשובות עד כאן הראו לו שמנו ירחים לאורך זמן רב מאוד. השאלה היא האם שנה=12 ירחים לאורך כל ימי בית ראשון?--5.102.254.132 17:00, 15 ביולי 2015 (IDT)

פירוש ראב"ע הארוך שמות פרק י"ב פסוק ב מביא הסבר לבעייה של שנה ירחית לגמרי והוא מסביר את עניין עיבור השנה(ניתן למצוא בחומש תורת חיים, שמות כרך א) בהתייחסות למצוות עיבור שנה כבר החל משנת ה40 במדבר. וכן, עיברו את השנה גם בימי בית ראשון, מאיפה לך הרעיון שהחלו בעיבור שנים רק אחרי בית שני? אם זה על סמך הזמן שבו נעשו החישובים לצורך הלוח המתוקן המוכר לנו כיום, הרי שזו הנחה מוטעית מכיוון שהלוח המתוקן הוא לא הפעם הראשונה בה הונהג עיבור השנה, אלא שעד אז החישובים נעשו כל שנה מחדש מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ה • 17:25, 15 ביולי 2015 (IDT)

אין כאן הנחה. הפרדתי לשלוש תקופות שונות. ידוע שבזמן בית שני היו לפחות שני לוחות שונים בעם: אחד קבוע בלי קשר לירח ואחד ירחי עם עיבורים. האבן עזרא אומר שתמיד היה בית דין שעיבר, והוא מתבסס על פרק מדברי הימים. גם אם הפרק אכן מתאר עיבור, הסיפור לא מופיע בפרקים המקבילים על חזקיהו בספר מלכים, וספר דברי הימים שנכתב בימי בית שני הוא לא מקור אמין למידע חדש על בית ראשון. עד כה, לא מצאתי שום ראיה לקשר בין הירחים לבין עונות השנה בימי בית ראשון.--5.102.254.132 18:11, 15 ביולי 2015 (IDT)

יש סיבה להניח שלא היה עיבור שנים בימי בית ראשון? מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ה • 18:14, 15 ביולי 2015 (IDT)

אני לא מניחה שלא היה עיבור, ולא מניחה שכן היה עיבור. תהיתי איך חושבו חודשי השנה והראו לי שנמנו חודשי ירח. בינתיים לא מצאתי מחקר או ציטוט שמוכיח שהיה עיבור שנים מדי כמה שנים, או לפחות שהיה רצון לשמור על קשר בין הירחים לבין השנה החקלאית.--5.102.254.132 18:32, 15 ביולי 2015 (IDT)

אני מבין שאת לא מחשיבה את הגמרא כמקור לעדות על ימי בית ראשון, אני צודק? מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ה • 18:38, 15 ביולי 2015 (IDT)

אתה צודק. כתבים מהתקופות שאחרי בית ראשון הם לא עדות אמינה על ימי בית ראשון.--5.102.254.132 18:53, 15 ביולי 2015 (IDT)

האם ניתן להניח שמקור התהייה הוא ספר היובלים? זו אכן שאלה מעניינת, איזו מהמסורות - הפרושית או האיסיית/צדוקית - יש לה יותר אחיזה במציאות ההיסטורית של תקופת בית ראשון. אני לא יודע אם למישהו יש תשובה ברורה, והמקרא לא נותן תשובה נחרצת למיטב הבנתי, על אף שניתן למצוא בהחלט תימוכין לשיטה הלוניסולארית. עצם הרעיון של עיבור השנה לא היה זר לתרבויות שסבבו את עם ישראל באותה תקופה, וזה נראה פתרון מתבקש, אם כי לא יחידי. ‏gal m‏ 21:42, 15 ביולי 2015 (IDT)

התהיה מגיעה מקריאה בתנ"ך שלא נוגע בעניין חלוקת החודשים. השיטה מספר היובלות בוודאות מנותקת מהשיטה הקדומה כי היא מתעלמת מהירח לחלוטין, וכבר הראו כאן שקשר לירח היה משלב מוקדם מאוד. אילו תימוכין יש לשיטה המשלבת?--5.102.212.93 21:59, 15 ביולי 2015 (IDT)

אני לא אכנס יותר מדי לחיפוש פסוקים ספציפיים. הרעיון הכללי הוא שאם אנחנו כבר מכירים בכך שהחודשים היו חודשי ירח, ושלחגים הייתה אוריינטציה שמשית, המסקנה המתבקשת היא לוח משלב. כמו שציינת זה לא הכרחי במאה אחוז אבל בעל סבירות גבוהה. התביעה "שמור את חודש האביב" המופיעה מספר פעמים בתורה כורכת בכריכה אחת חודש (=ירחי) ואביב (=עונתי=שמשי). הפרשנות המקובלת לפסוק זה (הפרשנות הפרושית) היא שזוהי המצווה לעבר את החודש, והאמת שזה נשמע די הגיוני...

גם אני הייתי שמח למצוא מקורות חיצוניים-ארכאולוגיים שיוכיחו את זה, אבל אינני ארכיאולוג ולא ידוע לי אם יש משהו כזה.‏gal m‏ 22:09, 15 ביולי 2015 (IDT)

המסקנה הזאת מתבקשת רק אם מניחים שרצו לקשר בין החגים השמשיים לחודשי הירח, אך ייתכן שמנו חודשים בשביל ראשי חודשים וסימון תאריכים, ואילו את החגים חגגו לפי עונות השנה, לא משנה באיזה חודש הם חלו.

אם מסתכלים על ספרי התורה לפי התעודות, מוצאים בשלושת המקורות הראשונים דרישות לחג האביב והאסיף בלי קשר לחודש. במקור האחרון פסח וסוכות נקשרים לראשונה לחודש, והקשר לעונה נעלם. ההבדל בולט במיוחד בחג השבועות, כמו שכתבתי למעלה - החג היחיד במקור הזה שעדיין מקושר לעונה, הוא היחיד שלא מקושר לחודש! אם מנסים להבין את זה בלי הנחות ראשוניות, אי אפשר שלא להתרשם שקביעת עיתוי החגים החליפה שיטה, והובילה לכך שאין קשר בין החגים לשמש, כי השנה היתה ונשארה ירחית בלבד.--5.102.212.93 22:31, 15 ביולי 2015 (IDT)

הסכם הגרעין

תקנו אותי אם אני טועה, גרמניה וצרפת עד עכשיו תמכו בישראל. למה הן חתמו על ההסכם הזה? ומה לגבי כל אויביה של איראן- ערב הסעודית, טורקיה, מצרים- איפה הם? איך הם לא מנעו את ההסכם הזה?--79.181.57.254 12:32, 15 ביולי 2015 (IDT)

הבעיה היא בעצם ניסוח השאלה. ההסכם לא כוון נגד ישראל, אלא היה בין אירן למדינות אחרות שחתמו על ההסכם. לכן, כמו בכל הסכם אחר, מי שחתם דאג קודם כל לאינטרסים שלו ולא עשה את זה כדי לפגוע במדינה אחרת או לסייע למדינה אחרת. לגבי המדינות שציינת - אין להן כוח למנוע את החתימה על ההסכם כי הן לא היו בין המדינות החותמות. גילגמש • שיחה 12:48, 15 ביולי 2015 (IDT)

לטורקיה ולערב הסעודית השפעה עצומה על ארה"ב. האם הם ניסו למנוע את ההסכם?--79.181.57.254 14:02, 15 ביולי 2015 (IDT)

פורסם שערב הסעודית הפעילה לחץ דיפלומטי כבד ככל שביכולתה, ללא הועיל. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 14:04, 15 ביולי 2015 (IDT)

כנראה שהשפעתן קצת יותר קטנה ממה שאולי מישהו חשב. גילגמש • שיחה 14:47, 15 ביולי 2015 (IDT)

טוב לדעת שאנחנו לפחות לא לבד בסיפור הזה. האם קיים תרחיש סביר שהמדינות הסוניות - עם או בלי ישראל - יפציצו את הכורים באיראן?--79.181.57.254 16:40, 15 ביולי 2015 (IDT)

לא נראה לי. לישראל אמורה להיות יכולת גבוהה יותר, ונראה שאם ישראל לא נוטלת את הסיכון גם הן תמנענה. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 18:32, 15 ביולי 2015 (IDT)

ומה לגבי שיתוף פעולה ביניהם?--79.181.57.254 20:04, 15 ביולי 2015 (IDT)

החזית הלאומית הסוציאליסטית

מישהו יודע מתי היא הוקמה? מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ח בתמוז ה'תשע"ה •

אמנת ה-6 ביוני

מישהו יודע איפה אני יכול למצוא מידע לגבי אמנת ה-6 ביוני? מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ה • 21:09, 15 ביולי 2015 (IDT)

רמ"ל

יש ערך בויקיפדיה שמתייחס למפלגת רמ"ל? מלא כל הארץ כבודי • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ה • 21:21, 15 ביולי 2015 (IDT)

האם ניסית לחפש? ראה בכותרת שאלתך. חזרתי • ∞ • שיחה 22:36, 15 ביולי 2015 (IDT)

כשחיפשתי רמ"ל הגעתי למנדל ליפין ללא שום אפשרות להפניה למפלגה. תודה על ההפניה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • א' באב ה'תשע"ה • 22:41, 16 ביולי 2015 (IDT)

אקדמיה

בערך (Peter Schäfer):

1. איך אפשר לדעת אם "Professor" משמעותו "פרופסור" או רק "מרצה".
2. מה זה "...the Ronald O. Perelman Professor of"?
3. "Judaic Studies" - "מדעי היהדות" או "לימודי יהדות"? זהה ל-"Wissenschaft des Judentums"?
4. "...Director of the Program in" - מנהל תכנית הלימודים?

Liad Malone - שיחה 23:53, 15 ביולי 2015 (IDT)

1. זו אוניברסיטה אמריקאית - מרצה הוא Lecturer.

2. התוכנית למדעי היהדות בפרינסטון נקראת על שם רונלד פרלמן [9]; מסתבר שיש בתוכנית גם משרת פרופסור או קתדרא על שמו.

3. מדעי היהדות.

4. ראש התוכנית. תיקנתי בערך. עוזי ו. - שיחה 03:19, 16 ביולי 2015 (IDT)

תודה עוזי! Liad Malone - שיחה 10:22, 16 ביולי 2015 (IDT)

1. אבל Assistant Professor מקביל למרצה בכיר בישראל (ובטכניון: פרופסור משנה). דוד שי - שיחה 23:56, 16 ביולי 2015 (IDT)

מדוע ויקיפדיה כל כך דלה במוזיקה?

מעבר לדפי האמנים אין פה כלום, מה עם האלבומים? להם לא מגיע ערך? מחיפוש קטן מצאתי שרוב רובם של האלבומים הנכללים ברשימות הגדולים של מגזין הרולינג סטון לא נמצאים בויקיפדיה, כמו גם אמנים גדולים כשלעצמם כמו סטיבי וונדר, שמכל 22 אלבומי האולפן שלו יש רק ערך אחד! וזו רק דוגמא אחת... בויקי האנגלית לדוגמה יש דף לכל אלבום קיים, עם פירוט על הרקע להפקתו והכל. בינתיים אני יצרתי שני אלבומים שהיו נראים לי חשובים במיוחד, Pet Sounds ומדינת ישראל נגד קראוז שמואל. יש פה אנשים שמתעניינים בנושא ומוכנים לעזור ולהרחיב? Ofekbs - שיחה 00:32, 16 ביולי 2015 (IDT)

ישנם חוסרים במלא נושאים! יש פערים רבים בנושא של שירים, להקות, אמנים, אלבומים ועוד. בגלל זה סמל של ויקיפדיה לא גמור- אנו הולכים ומשלימים את הפזל. אתה בהחלט מוזמן להרחיב על הנושאים האלא. Corvus-TAU - שיחה 16:40, 16 ביולי 2015 (IDT)

באותה מידה חסר הרבה (מאוד הרבה) ערכים בנושא משחקי וידאו, אנימות ומאנגות ועוד מלא נושאים. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 17:15, 16 ביולי 2015 (IDT)

נכון. ואגב ערכים על משחקי מחשב בויקי העברית לרוב במצב רע עד רע מאוד-מאוד. ראו Assassin's Creed III: Liberation, או Grand Theft Auto IV (מה זה רשימת מכולת הזאת?) או Company Of Heroes ועוד. Corvus-TAU - שיחה 17:22, 16 ביולי 2015 (IDT)

לפני איזה חודשיים אחד הסטודנטים שלי בכה לי שיש אצלנו רק ערך אחד מתוך כל אלו שזכו במקום הראשום במדד ה-iToones או איך שזה מקרא, במהלך כל השנים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:24, 16 ביולי 2015 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני הייתי אומר זאת אחרת:
הויקיפדיה נכתבת בימים אלה ממש, על ידי מתנדבים שונים, מהמחשבים בביתם. המתנדבים כותבים ומרחיבים בתחומים המעניינים אותם. השואל מוזמן להצטרף אלינו ולכתוב ערכים בתחומי המוזיקה המעניינים אותו. :-) בברכה, דני. Danny-w • שיחה 17:48, 1 באוגוסט 2015 (IDT)

למה המחשב לא מתאמץ מספיק?

אני שם לב שאני מריץ איזה אלגוריתם כבד במשך שעה וחצי. אבל באותו הזמן, המדדים של המחשב הם ברמה שהמאבד עובד על 28% והזכרון עמוס ב25%. ובאותו הזמן אני גם גולש באינטרנט. אז נשאלת השאלה: אם המחשב היה מפעיל 90% מהמאבד וממלא 90% מהזיכרון, האם הוא היה מסיים את החישוב מהר יותר? אם כן, למה הוא לא עושה את זה, אלא במקום זה עובד ב"סבבה שלו"? Corvus-TAU - שיחה 16:38, 16 ביולי 2015 (IDT)

קודם כל, עברית שפה יפה, אומרים מעבד (מלשון עיבוד) ולא מאבד (מלשון לאבד, איבוד).

שנית, אחוז השימוש במעבד היה 90% הרי שיש לך צוואר בקבוק במערכת. הדבר היחיד שצריך להיות מנוצל 100% הוא הכרטיס הגרפי ולא מעבר לזה. ובנוגע לזיכרון - אין שום סיבה שבעולם שתוכנה תקצה לעצמה זיכרון יותר ממה שהיא צריכה - מה היא תעשה עם אותו זיכרון מבוזבז? ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 16:43, 16 ביולי 2015 (IDT)

תוספת קטנה, Corvus. אני עובד כל הזמן עם אפליקציית שפת תכנות שיודעת לבקש עוד זכרון כשאין לה מספיק. בדרך כלל זה מצויין. אבל ברגע שהתוכנית שכתבת נכנסת ללולאה אינסופית, שבשפה הספציפית הזאת זה עניין שבשגרה, היא מבקשת עוד ועוד זכרון עד שלוקחת את כל הזכרון של המחשב, ואף תוכנית אחרת לא עובדת יותר, כולל וינדוז. רק הריבוט עוזר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:50, 16 ביולי 2015 (IDT)

כן, הכוונה מעבד כמובן. לגביו- אם רק 25% ממנו עושה חישובים, זה אמור ש75% "נח" ולא עובד. אם אותו חלק של המעבד היה לוקח על עצמו חלק מהעבודה של ה25% שן עובדים- הוא היה מסיים את החישוב מהר יותר. לא? לגבי זיכרון, אני חושב שזה נכון שעוד הקצעה לא תעזור. אני מריץ הכל על לולאה אחת ארוכה, ככה שעוד תאי זיכרון לא יעזרו למהירות. Corvus-TAU - שיחה 16:52, 16 ביולי 2015 (IDT)

זה לא ש-75% ממנו נח. המעבד לא רק מריץ את האלגוריתם שלך וזהו. הוא עושה עוד מאות פעולות בו זמנית (רובן קשורות למערכת ההפעלה). אם תרצה שהאלגוריתם ירוץ יותר טוב תייעל אותו (אפשרות לריבוי ליבות לדוגמה, תעזור להאיץ את הפעולה, או אפילו להשתמש ב-HyperThreading אם יש לך מעבד אינטל I7 או I3 או זאון). ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 16:58, 16 ביולי 2015 (IDT)

התשובות שניתנו ביחס למעבד אינן משכנעות אותי, אציע אחרות. אם תוך כדי פעולתו האלגוריתם מבצע פעולות קלט/פלט (קריאה מדיסק או כתיבה אליו, תצוגה במסך וכדומה), שהן פעולות איטיות, הרי המעבד ממתין להשלמתן. גם אם זהו אלגוריתם שמתבצע כולו בזיכרון, ייתכן שהוא משתמש בזיכרון וירטואלי, שפירושו פעולות קלט/פלט. דוד שי - שיחה 23:53, 16 ביולי 2015 (IDT)

בדרך כלל, בקשה לפעולת קלט/פלט "מזכה" את התהליך הנוכחי ב-context switch (החלפת הקשר), כך שההשערה הזו עשויה להסביר מדוע פעולת האלגוריתם לוקחת כל-כך הרבה זמן, אך לא מדוע רב כוח המעבד לא מנוצל. אני חושב שההשערה של עוזי היא הטובה ביותר. R.G. - שיחה 03:23, 17 ביולי 2015 (IDT)

אני מנחש שהמעבד שלך מרובע-ליבות. סביר שהתוכנה אינה יודעת לנצל יותר מליבה אחת (משום שלא תכנתת אותה לעיבוד מקבילי), ולכן המחשב מקצה לך 25% מיכולת העיבוד שלו. התנחם בכך שהוא יכול היה להריץ באותו זמן ארבעה עותקים של התוכנה הזו. עוזי ו. - שיחה 02:17, 17 ביולי 2015 (IDT)

דאעש

מי האויב העיקרי שלהם? מי פוגע בהם הכי הרבה? איראן? עיראק? סוריה? המורדים בסוריה? ארה"ב? הכורדים?--79.181.57.254 18:27, 16 ביולי 2015 (IDT)

מי אמר שמישהו פוגע בהם? כמו שזה נראה לי מהצד, הם מנצחים ותוך עשר שנים יכבשו את כל העולם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:01, 16 ביולי 2015 (IDT)

יגאל, התשובה לא נכונה כלל. דעאש סופג מפלות רבות בחזיתות שונות, כולל מצבא אסד, מהכורדים בעיראק ומהקואליציה של המדינות נגד דעא"ש. זה לא אומר שהוא מפסיד, אבל פוגעים בהם הרבה מאוד. ראו למשל כאן וכאן. בלנק - שיחה 20:46, 16 ביולי 2015 (IDT)

בלנק, תודה על תגובתך, אבל חזרת פחות או יותר על רשימת האויבים של דאעש שאני רשמתי. השאלה היא מי מתוך הנ"ל הוא הכי משמעותי.--79.181.57.254 00:44, 17 ביולי 2015 (IDT)

ראשית כל, מי זה בדיוק "סוריה"? ומיהם הכורדים? בסוריה פועלים כוחות שונים עם מערך מגוון של בריתות, אינטרסים וניגודי אינטרסים. יש את כוחות המשטר (לכאורה תמיד נגדם. יש כל מיני רינונים על כך שמדי פעם הם משתפים פעולה, כנגד כוחות מורדים אחרים). יש לנו ערכים על ג'בהת א-נוסרה (שנמצא ביחסים משתנים - בין שיתוף פעולה ליריבות, עם דאעש) ועל הצבא הסורי החופשי. אין לנו ערכים על קבוצות אחרות.

לעניין הכורדים: צריך להבדיל בין כורדיסטן העיראקית לבין כורדיסטן הסורית. שניהם הם אמנם יריבים מרים של דאעש אבל ההבדל העיקרי הוא יחסם של הטורקים, בשל הזיקה של הכורדים הסורים למפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK).

בעירק יש פחות חלקים נעים. במקור ההצלחה של אל קעידה שם נבעה, בין היתר, מיכולתה לייצור ולהעצים את העימותים בין השיעים לסונים והיא נבלמה במידה רבה כתוצאה מבידודה בתוך האוכלוסייה הסונית. Tzafrir - שיחה 09:38, 17 ביולי 2015 (IDT)

ב"סוריה" התכוונתי כמובן למה שנשאר מהצבא של אסד. ועדיין לא קיבלתי תשובה...--79.181.57.254 13:13, 17 ביולי 2015 (IDT)

שאלות מסוג זה מתאימות יותר לפורום אקטואליה מאשר לוויקיפדיה. הוויקיפדיה עוסקת מטבעה בעיקר בדברים שיש להם תיעוד מסודר. אירועים חדשותיים או אקטואליים הם בעייתיים לעדכון ולכן לא סביר שתמצא פה תשובה טובה. לכן, אני מציע שתשאל בפורום שעוסק בלוחמה מודרנית, אולי בפרש או באתר אחר כלשהו. גילגמש • שיחה 10:16, 18 ביולי 2015 (IDT)

נכון לעכשיו הכורדים [כלומר היחידות להגנת העם והפשמרגה] הם כמעט היחידים שמצליחים להדוף ולנצח את כוחות המדינה האסלאמית ספר - שיחה 15:50, 20 ביולי 2015 (IDT)

תודה :) --79.181.57.254 23:23, 20 ביולי 2015 (IDT)

ויאטנמית

יש כאן מישהו שמדבר וקורא ויאטנמית? תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:24, 16 ביולי 2015 (IDT)

דבר עם מישהו מהמשפחה שמנהלת את מסעדת אסיה בהרצליה. המשפחה עלתה מויטאנם לפני בערך 30 שנה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 02:08, 17 ביולי 2015 (IDT)

תודה, אבל אני צריך עורך ויקי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:22, 17 ביולי 2015 (IDT)

נסה לבקש (באנגלית) בויקיפדיה הויאטנמית 5.29.9.245 12:36, 19 ביולי 2015 (IDT)

תודה על העצה. תוך כדי חיפוש איפה להשאיר הודעה, פתאום מצאתי את מה שחיפשתי. אז כבר לא צריך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:47, 19 ביולי 2015 (IDT)

תל אביב- איך מסתדרים בשבת בלי רכב פרטי?

אני יחסית חדש בת"א. רוצה להבין איך אנשים מסדרים בעיר הזאת ביום שבת. יש איזה מקום שאני רוצה להגיע אליו בשעה 22 ביום שישי והאירוע מסתיים בלילה אחרי שעתיים-שלוש. אני מתגורר ליד האוניברסיטה והמקום נמצא באזור של פלורנטין. נשאלת השאלה האם יש דבר פיזית להגיע לשם, חוץ ללכת שעה וחצי הלוך שעה וחצי חזור? 79.177.182.131 21:54, 16 ביולי 2015 (IDT)

פיזית? יש אופנים כמובן. ביקורת - שיחה 22:02, 16 ביולי 2015 (IDT)

מוניות פועלות גם בשבת, ובאירוע תוכל להתיידד עם מישהו שיש לו רכב ונוסע בכיוון שלך. דוד שי - שיחה 23:46, 16 ביולי 2015 (IDT)

אפשר ללכת ברגל כמובן, כל דרך אחרת כולל מוניות אסורות בשימוש בשבת. ביקורת אופניים גם אסורות בשבת, אמנם הרב פעלים התיר אך הוא דעה יחידה. העורך היהודי • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

מה בעניין הובלתו באפריון שנישא בידי ארבעה אברכים חסונים, מותר בשבת? ואם השואל הוא גוי ונהג המונית גוי, גם אז המונית אסורה בשימוש בשבת? דוד שי - שיחה 01:20, 17 ביולי 2015 (IDT)

הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 10:45, 17 ביולי 2015 (IDT)

אפניים אין. הליכה ברגל לא אופציה (שעה 45 דקות של הליכה). אני לא שומר שבת, אז אוצפיה של מונית: האם הכוונה להזמין מונית או שיש מונית שירות שפועלת בשישי בערב עד לילה שישי-שבת? 79.179.99.157 09:37, 17 ביולי 2015 (IDT)

בתל אביב יש את מיזם תל אופן שנותן לך אופניים. דוד שי - שיחה 10:30, 17 ביולי 2015 (IDT)

עיקר שכחנו, תל אופן מאפשר לקחת את האופנים בנקודה אחת ולהחזיר אותם בנקודה אחרת, הנקודות פרוסות בכל העיר. ביקורת - שיחה 10:33, 17 ביולי 2015 (IDT)

קראתי עכשיו על תל אופן וזו אופציה שמשום מה התעלמתי ממנה (למרות שיש תחנה מול האוניברסיטה). אם מישהו מכיר את שירות מניסיון ויש לו איזו ביקורת? האם חובה לשים קסדה? אני מדבר על השכרה של יום אחד. אם משכירים בשעה 21 ביום אחד ומחזירים בשעה 2 בלילה שלאחר מכן, האם זה נחשב לשימוש של יומיים? כלומר צריך להגיע, לעצור למספר שעות ואז לקנות עד מנוי בשביל חזור? או שיש איזה משהו שמוכיח למכונה שקניתי את המנוי הראשון לפני פחות מ-24 שעות? 79.179.99.157 11:09, 17 ביולי 2015 (IDT)

כשגרתי בתל-אביב לפני שנתיים ההשכרה היתה מוגבלת ל-20 דקות. הרעיון הוא שאתה לוקח את האופניים בעמדה ליד הבית, מחזיר אותם לעמדה במקום שאליו אתה הולך, ואז לוקח זוג חדש כשאתה רוצה לחזור הביתה (ומשאיר אותם בעמדה שליד הבית בהגיעך). תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 11:22, 17 ביולי 2015 (IDT)

עכשיו לפי האתר זה 30 דקות. השאלה היא האם כשחוזרים הביתה, צריך לשלם פעם נוספת על השכרה או שיש איזו דרך שהמכונה יודעת לזהות אותי. והאם ההשכרה היא ל24 שעות או שאולי בלילה התאריך מתחלף ואז מתחיל כבר יום חדש? 79.179.99.157 11:27, 17 ביולי 2015 (IDT)

אני לא חושב שיש השכרה ל-24 שעות. ההשכרה היא למקטעים קצרים יותר. אם השכרה ל-24 שעות קיימת, בוודאי שהמכונה יודעת לזהות אותך (ואני מניח שמדובר ב-24 שעות מרגע ההשכרה). כל הרעיון של תל-אופן הוא שאתה לא אמור להחנות אותם בשום מקום שאינו עמדת השכרה רשמית. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 17:45, 18 ביולי 2015 (IDT)

בתל אביב נהוג לגנוב אופניים. פעם אתה גונב ופעם גונבים לך. לא שומרים טינה. The dik billy - שיחה 11:39, 17 ביולי 2015 (IDT)

אני חושב שיש כאן איזושהי אי הבנה. אף אחד לא התכוון שהרכיבה תיקח 24 שעות. הכוונה היתה שתקופת ההשכרה תהיה 24 שעות. כנראה זאת משמעות המילים "מנוי יומי". משמעות אחת של המילה "יומי" היא עד סוף היום. השאלה היא איזה משני המשמעותיות היא כוונת תל-אופן. 109.65.21.29 21:37, 18 ביולי 2015 (IDT)

לפי האתר שלהם, השכירות עולה 17 ש"ח ביום חול, ומאפשרת נסיעה חינם במשך 24 שעות בתנאי שלאחר חצי שעה (או פחות) תבוצע הפסקה (החזרת האופניים לעמדת השכרה כלשהי) של 10 דקות לפחות. אם אין עמוד פנוי - תקבל ארכה של 15 דקות והכוונה לתחנת השכרה קרובה. נסיעה או נסיעות של יותר מחצי שעה רצופה במשך 24 שעות מתחילת השכירות היומית - עולה תשלום נוסף. כלומר - אפשר לנסוע 18 שעות מתוך 24 שעות במקטעים של חצי שעה והפסקה של עשר דקות בין מקטע למקטע - תמורת 17 ש"ח בלבד לאותם 24 שעות. חזרתי • ∞ • שיחה 22:00, 18 ביולי 2015 (IDT)

שים לב שיש מוניות שירות (קווים 4 ו-5) שיוצאות מרידינג או מבבלי, מגיעות עד סמוך לפלורנטין, ועולות 7 שקלים, זה עשוי לחסוך לך זמן וכסף. וחוץ מזה, חדש בעיר? צעיר? בלי מכונית? כדאי לגור במרכז העיר או בפלורנטין. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:22, 19 ביולי 2015 (IDT)

בתור מי שמסתדר בלי רכב כבר 3 שנים - נסה למצוא מישהו שיוצא מאזורך לכיוון. יש עכשיו הרבה קבוצות פייסבוק של טרמפים (אם כי בתוך העיר, הסיכוי נמוך יותר). בסיום האירוע, תמהר ליציאה ותשאל בחביבות מי נוסע מכאן צפונה לרמת אביב/איילון צפון. זה יקצר את הדרך בהרבה. בסיכומו של עניין - תהיה האדם ששילם הכי פחות על תחבורה לאירוע. אוריה אורן - שיחה 22:58, 20 ביולי 2015 (IDT)

הסרה של חלק מסוים מה"תמונה" של וידיו?

יש לכם וידיו מפורמט WVM מסוים נניח באורך של דקה. ברצונכם לחסיר קטע מסוים מהרוחב (נניח 25% מימין) של שטח ריק, בכדי להתמקד במה שיש משמאל לו. איך תעשו זאת? יש לזה שם מסוים? דומה הדבר להסרה של חלק "תפל" מתמונה. בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 11:48, 17 ביולי 2015 (IDT)

ראשית, לטינית שפה יפה - וידאו, לא וידיו.

שנית, עורכים אותו. ‏Hyuna‏ • שיחה • חציל-צילון • 11:59, 17 ביולי 2015 (IDT)

מי שרוצה להגיב תגובה לא-ספאמית שעונה על השאלה שנשאלה, מוזמן. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 13:12, 17 ביולי 2015 (IDT)

נסה את וירצ'ואלדאב (Virtualdub). היא לא תומכת בכל הפורמטים, ויכול להיות שתצטרך קודם להמיר את הוידאו בתוכנה נוספת. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:09, 17 ביולי 2015 (IDT)

אני הייתי ממליץ על windows movie maker של וינדואוז. ניתן להורדה חינמית באתר שלהם. גם שם ייתכן שתיאלץ להמיר פורמט. בלנק - שיחה 15:27, 17 ביולי 2015 (IDT)

הפעולה נקראת crop. בעזרת [ffmpeg] וקצת סבלנות, נגדלה שניתן לבצע זאת בשורת פקודה אחד לא מאוד ארוכה או מסובכת. ‏«kotz» «שיחה» 19:47, 17 ביולי 2015 (IDT)

mathtype לא עושה TeX

כשאני כותב בmathtype נוסחה בTEX זה לא הופך לנוסחא, אלא נשאר כמו שהוא טקסט. אבל אם אני כותב את זה במקום אחר, ואז מעתיק לתוך הmathtype, אז זה הופך לנוסחא. מישהו יודע איך מתקנים את זה? 109.65.21.29 13:29, 18 ביולי 2015 (IDT)

ראשית כל, אתה צריך גרסה 6 ומעלה של MathType. שנית, אתה צריך להיכנס לתפריט ההעדפות ואז ל-Workspace preferences שם ולסמן את האפשרות לקמפל TeX לנוסחה של MathType. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 14:01, 18 ביולי 2015 (IDT)

תותח בליסטי! 109.65.21.29 14:16, 18 ביולי 2015 (IDT)

במקרה הזה הייתי נותן את המחמאה: דחפור מהסרטים. דוד שי - שיחה 16:34, 25 ביולי 2015 (IDT)

משגל בין קטנים בחוק (שאלה תאורטית)

אני מנסה להבין את חוק העונשין והשאלה לא באה בתוצאה מאיזה מעשה. לפי חוק 345 אני מבין שאם בן 12 שוכב עם בת 13 בהסכמה מלאה והדדית, אז הוא עבריין מין, כלומר אנס? 109.65.21.29 14:14, 18 ביולי 2015 (IDT)

על פי החוק במדינת ישראל כל המבצע באדם שגילו פחות מ-14 בעילה או מעשה סדום מבצע אונס סטטוטורי. Nachum - שיחה 15:21, 18 ביולי 2015 (IDT)

איזה מוזר זה. ואין תיקון למקרה שתיארתי? הוא לא כזה מופרך. אם ילד בן 11 וחצי שוכב עם נערה בת 13 וחצי, אז הוא עבריין מין והיא הקורבן?

אז אם ניקח מקרה אחר. נער בן 13 מבצע אוננות בנער בן 13 אחר. שניהם לפי החוק אשמים במעשה מגונה בקטין? 109.65.21.29 15:52, 18 ביולי 2015 (IDT)

עד גיל 12 אין אחריות פלילית. סעיף 34ו' לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע: "לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתים עשרה שנים". חזרתי • ∞ • שיחה 17:35, 18 ביולי 2015 (IDT)

יש לציין שלפני גיל 14 אומנם יש אחריות פלילית, אבל לא ניתן להטיל עונש מאסר. לפני גיל 13 אפילו לא ניתן להגיש כתב אישום טרם התייעצות עם קצין מבחן, ולפני גיל 12 אין להטיל אחריות פלילית כלל. כלומר בפועל- במקרה שתיארת ובמקרים דומים לא ייעשה לנער כלום ברמה הפלילית-משפטית. ראו כאן. בלנק - שיחה 17:41, 18 ביולי 2015 (IDT)

מעניין מה שאתם אומרים! ומה עם מקרה שתיארתי של שני קטנים בני 13? 109.65.21.29 18:13, 18 ביולי 2015 (IDT)

השביחה

איפה ברחבי הויקיפדיה אני יכול למצוא מידע לגבי המשטרה החשאית בסוריה? בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ג' באב ה'תשע"ה • 13:24, 19 ביולי 2015 (IDT)

קטגוריה:קהילת המודיעין הסורית, היא מקום טוב להתחיל בו. השאביחה עצמה הן כנופיות בריונים אם אינני טועה, ובאמת מוזר שאין אזכור של הארגון במלחמת האזרחים בסוריה. ביקורת - שיחה 14:21, 19 ביולי 2015 (IDT)

הערך מלחמת האזרחים בסוריה נמצא בתרדמת כרגע. קשה מאוד לעדכן אותו כי לא ברור מה בדיוק קורה שם. האנגלים משתדלים לעדכן את הערך שלהם, אבל הוא הפך למחסן ענק שנורא קשה להתמצא בו של ידיעות חדשותיות קטנות כגדולות. גילגמש • שיחה 14:22, 19 ביולי 2015 (IDT)

עד כמה מידע על השביחה בתור כנופיות יציב שם? הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 15:03, 19 ביולי 2015 (IDT)

פה יש כתבה די מקיפה עליהם. בלנק - שיחה 17:03, 19 ביולי 2015 (IDT)

הכתבה אמנם מציינת את השביחה לא מעט. אבל א. חיפשתי משהו שיתמקד בהם, ב. משהו שייתייחס להיסטוריה שלהם, ג. משהו שלא רק יספר סיפורי זוועות עליהם. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ג' באב ה'תשע"ה • 17:30, 19 ביולי 2015 (IDT)

ולצרכים עתידיים: שביחה. Tzafrir - שיחה 17:40, 20 ביולי 2015 (IDT)

ראו גם: Shabiha וקישורי בינוויקי שם (18 ויקיפדיות). ביקורת - שיחה 10:51, 21 ביולי 2015 (IDT)

יצרתי את הערך וחסל. תודה לכולם. מוזמנים להרחיב, מיוחסים לארגון הרצחני הזה מעשי טבח מזעזעים שיש להם ערכים בוויקיפדיות זרות. ביקורת - שיחה 11:55, 21 ביולי 2015 (IDT)

תיאוריית הכאוס

יש ערך על תיאוריית הכאוס? לא מצאתי. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ג' באב ה'תשע"ה • 17:18, 19 ביולי 2015 (IDT)

האם חיפשת בערך תורת הכאוס? ביקורת - שיחה 19:38, 19 ביולי 2015 (IDT)

אני לא מדבר על מתמטיקה, אלא על פרוגרמת הכאוס שקשורה לארגוני ג'האד. בברכה מלא כל הארץ כבודי • שיחה • ו' באב ה'תשע"ה • 16:43, 22 ביולי 2015 (IDT)

למה כל כך הרבה אנשים תובעים קבלני בניין? למה הם לא יכולים לספק עבודה כמו שהבטיחו?

למה קבלנים עושים חיים כל כך קשים ללקוחות ומעבירים אותם במסכת של תוצרים לקויים, טרטורים, התחמקויות וכו'? למה הפיקוח שהם מעריפים על עובדי הקבלן שלהם עצמם כה מועט ולקוי?... כאילו, הם נהנים מזה?... כל המומחים פה מסכימים ששרלטנות שכיחה בתחומים רבים, אבל למה דווקא בתחום הזה יש כל כך הרבה שרלטנות, ליקויים, טעויות (שחלק מכובד מהן לא קורה במזיד בהכרח), והתחמקויות?... האם הקבלנים מרוויחים משהו מבית המשפט?. מי שרוצה לתת תמונה כללית שבאמת תסביר למה זה מתנהל כך, בשמחה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:45, 19 ביולי 2015 (IDT)

אין לי מושג, אבל אם הנזק מההתנהלות בבית המשפט פחות מהעלות הראשונית של עבודה תקינה הרי שהם מתנהלים בצורה רציונלית, יתרה מזאת, גם אם הנזק מההתנהלות בבתי המשפט גדול פי 5 מהעלות הראשונית אבל פחות מ-20% תובעים, זאת עדיין התנהלות רציונלית. שיטת מצליח היא מכת מדינה. בברכה, --איש המרק - שיחה 12:10, 20 ביולי 2015 (IDT)

התנהלות רציונלית כאשר המשתנה היחיד הוא כסף. כמובן. ביקורת - שיחה 12:19, 20 ביולי 2015 (IDT)

מתוך נסיון אישי אני ממליץ:

1. תשכרו קבלן שממליצים עליו אנשים אחרים
2. אל תשלמו מראש שום דבר או שתשלמו רק סכום סמלי. הסיפורים על קניית חומרים נועדו להפוך את מזמין העבודה תלוי בקבלן - הקבלן תמיד יוכל לקבל חומרים באשראי. אין יחסים שווים בין הקבלן ובין מזמין העבודה, הקבלן יודע מראש איפה גר מזמין העבודה, אך מזמין העבודה לא יודע איפה גר הקבלן.
3. אם מדובר בעבודה גדולה, תקבעו תחנות בהן מסיימים חלק מהעבודה ואתם משלמים את החלק היחסי.
4. את התשלום האחרון נותנים רק לאחר בדיקת העבודה וסיום כל ההשלמות.

בברכה. ליש - שיחה

כתבה זו מנסה לענות על שאלת ה"למה": [10] ‏«kotz» «שיחה» 12:51, 20 ביולי 2015 (IDT)

קרואסון קפוא

למה אין קרואסונים קפואים בסופר, איפה שיש בורקסים קפואים וכדו'? Corvus-TAU - שיחה 15:44, 20 ביולי 2015 (IDT)

התשובה מורכבת. ברצינות. יש לזה כמה סיבות... הסיבה העיקרית היא שאין ביקוש למוצר כזה. בכלל, קרואסונים זה טעים, אבל בכל מאפייה אתה תראה הרבה יותר באגטים, פיתות ובורקסים מאשר קרואסונים, אז כנראה שזה מה שאנשים אוהבים. אבל יש עוד סיבה, חשובה לא פחות. העיקר בקרואסון זה הבצק האוורירי, שנוצר על ידי שכבות דקות של בצק שמרים שביניהן יש אוויר. אם אתה מקפיא אוויר, הוא מתמלא בטיפות מים קטנות שקופאות והופכות לגושי קרח. (זה קורה גם בגלידה.) לכן, אם אתה אופה קרואסונים קפואים אז הם הופכים לסמרטוטיים, כי טיפות המים מפשירות ונספגות בבצק.

בארצות הברית מוכרים קרואסונים לא-אפויים (קישור), שצריך להפשיר ולהתפיח במשך לילה שלם (!) ואז לאפות אותם. תהליך כזה ארוך לא מקובל במוצרים קפואים בארץ, לכן אין טעם לנסות למכור מוצר דומה לצרכן הישראלי. אבל הנה רעיון בשבילך. בסופרמרקטים שבהם מוכרים קרואסונים, הם בדרך כלל מקבלים אותם קפואים ממפעל ייצור מרכזי. הקרואסונים מותפחים ונאפים במאפייה של הסופרמרקט. אתה יכול לבקש מהם למכור לך קרואסונים קפואים, שלא הותפחו ונאפו, לשמור אותם במקפיא הביתי, ואז להתפיח ולאפות בזמנך הפנוי. דרך אגב, זה עובד גם עם בצק של באגט. (אני נוהג מדי פעם לקנות בצק באגט קפוא ולהכין ממנו פיצה בבית.)

-- ‏גבי‏ • שיח 16:14, 20 ביולי 2015 (IDT)

אפשר לקנות בצק באגט בסופר? זה יותר זול מלקנות בגט מוכן? כמה זמן האפייה? בברכה, --איש המרק - שיחה 16:49, 20 ביולי 2015 (IDT)

ברוב הסופרים יסכימו למכור בצק קפוא של באגט, וישימו אותו באריזת נייר עם קוד מחיר של באגט אפוי. זה לא יותר זול. יש סניפים שלא מוכנים למכור. אני בדרך כלל קונה בסניף של "בונז'ור" שקרוב לביתי. בבית מפשירים את הבצק ואופים בתנור בחום 200 צ' שחומם מראש, 10-20 דקות, תלוי בתנור. הבאגט מוכן כשהוא שחום, הקרום קשה והוא משמיע צליל חלול כשנוקשים עליו. לפיצה, מפשירים את הבצק ומרדדים אותו לפיצה אליפטית, מורחים רוטב וכו'. בהצלחה, -- ‏גבי‏ • שיח 19:21, 20 ביולי 2015 (IDT)

רעיון יפה עם בצק הפיצה! גילגמש • שיחה 19:24, 20 ביולי 2015 (IDT)

שאני אבין, בצק פיצה ובצק בגט זה אותו הדבר? Corvus-TAU - שיחה 19:28, 20 ביולי 2015 (IDT)

כן, בערך. שניהם בצקים בסיסיים שמורכבים ממים, קמח, שמרים ומלח בלבד. ההבדל העיקרי הוא ביחס בין הקמח למים - בצק של באגט הוא טיפה יותר לח. מי שמתעצל להכין בצק לפיצה בעצמו ומשתמש בבצק של באגט, יקבל פיצה מעט יותר אוורירית מהרגיל, אבל עדיין מאד טעימה, דומה לזו של פיצה האט. לעומת זאת, אי אפשר להכין באגט מבצק של פיצה כי הוא ייצא דחוס מדי. חשוב לי לתת קרדיט לפטנט - קראתי אותו בסוף שנות ה-80 בחדשות, נדמה לי שזה היה במדור של צחי בוקששתר. בתיאבון! -- ‏גבי‏ • שיח 20:46, 20 ביולי 2015 (IDT)

ספר הדקדוק של גזניוס

האם למישהו יש את עמודים 93 עד 96 מהספר בעברית. תודה העורך היהודי • שיחה • ד' באב ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

בעברית? לא ידוע לי על מהדורה כזו (הדבר הכי קרוב שזכור לי הוא תרגום של ברגשטרסר ע"י מרדכי בר אשר). אתה בטוח שיש דבר כזה?

זה גם מוזר מאוד שאתה מציין מספרי עמודים במקום סעיפים, ועוד ללא פרטים ביבליוגרפיים מלאים. R.G. - שיחה 22:41, 20 ביולי 2015 (IDT)

Radioactive Grandpa אני מצטט מהכתוב בערך על גזניוס: "*  Gesenius' Hebrew Grammar – ספר הדקדוק העברי של גזניוס, מהדורת 1910 בעריכת אמיל קאוטש ובתרגום לאנגלית של ארתור ארנסט קאולי; מהדורה מקוונת עם קישורים בין הפסקאות ועם קישורים לפסוקים במקרא" אם תעיין בקישור תראה שהספר שם מחולק לעמודים. העורך היהודי • שיחה • ה' באב ה'תשע"ה • ה' הוא הא-להים

אני חושב שקצת התבלבלת. "ספר הדקדוק העברי" - נושא הספר הוא דקדוק עברי (עברית מקראית אגב, לא עברית חדשה), אבל תוכן הספר לא מנוסח בשפה העברית. המקור הוא בשפה הגרמנית, ומהדורה שימושית ופופולרית במיוחד היא התרגום לאנגלית על ידי קאולי משנת 1910. התרגום האנגלי מבוסס על מהדורה מספר 28(!) של ספר הדקדוק של גזניוס. זו סיבה עיקרית לכך שנהוג להפנות לסעיפים ולא לעמודים (כדי להתייחס לאותם נושאים גם בין מהדורות ותרגומים שונים). ודאי שהספר מחולק גם לעמודים, אבל מבלי לציין את המהדורה המדויקת, זה חסר טעם להפנות אליהם. R.G. - שיחה 07:07, 21 ביולי 2015 (IDT)

איראן ודאעש

1. שמעתי תיאוריה שאומרת שארה"ב וישראל מימנו ואימנו את דאעש בתחילת דרכו של הארגון בשביל לפגוע ביציבות המשטרים העוינים, ובראש ובראשונה כמובן סוריה. עד כמה התיאוריה הזאת סבירה?

מאד לא סבירה. מדיניות ישראל מזה עשורים הייתה להבטיח את יציבות המשטרים בסביבתה, מתוך הנחה שמשטר יציב פחות נוטה לצאת להרפתקאות צבאיות. מדיניות זו הוכיחה את עצמה היטב מול ירדן ומצריים. במצריים ישראל השקיעה מאמצים דיפלומטיים רבים על מנת להבטיח את יציבות המשטר שם והפעילה את מלוא השפעתה על ממשל אובמה, שעוין את השלטון הצבאי של הגנרל אסיסי. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:57, 21 ביולי 2015 (IDT)

פחחח יחי ההבדל בין אסד לאסיסי...--79.181.57.254 16:30, 21 ביולי 2015 (IDT)

הטיעון "פחחחחח" אינו מקובל במיוחד. גם אסד הבן לא יצא להרפתקאות צבאיות מול ישראל. המתיחות בגבול סוריה ("זליגות ירי") מקורו בהתמוטטות משטר אסד. משטרים יציבים פחות נוטים לצאת להרפתקאות, יש להם יותר מדי מה לאבד. הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 19:52, 21 ביולי 2015 (IDT)

2. היום קראתי מאמר של ירון לונדון שטוען שהסיבה לזה שהמערב בגד בערב הסעודית ומצרים וחבר לאיראן, היא שהכלכלות של ערב הסעודית ומצרים נחשלות ואין טעם להשקיע בהן, ואילו לאיראן יש כלכלה חזקה ולכן כדאי לעשות איתה עסקים. האם זה נכון? ואם כן, מתבקשת השאלה- מה השתנה היום לעומת לפני שנה או 10 שנים? למה מלכתחילה האמריקאים רקמו קשרים עם ערב הסעודית ומצרים והטילו סנקציות על איראן?--79.181.57.254 23:18, 20 ביולי 2015 (IDT)

זה אפשרי ואפילו הגיוני, אבל, הוכחות? להאשים זה קל.... הפיקנופודיה טובה ממך! אילן שמעוני, - שיחה 07:57, 21 ביולי 2015 (IDT)

אני לא יודע לגבי הטענה הראשונה, שנשמעת לי לא אמינה במיוחד, לגבי העניין השני - קל לבדוק. בדוק מה שווי הכלכלה של ערב הסעודית (מופיע בערך ערב הסעודית) אחר כך חפש את הפקת הנפט ומחצבים נוספים בערב הסעודית ומדוד את מחירם. אחר כך עשה אותו הדבר לאירן. כך תדע מה שיעור המחצבים בכלכלת שתי המדינות. כלכלה שמבוססת על מחצבים במידה רבה יותר היא חלשה יותר כי היא מושפעת יותר מתנודת מחירי המחצבים. בנוסף, המחצבים יכולים להבטיח רק כמות מסוימת של כסף, שלא צפויה לעלות אלא אם יתגלו מחצבים אחרים שגם אותם אפשר למכור או לחלופין מחיר המחצבים הקיימים יעלה. מדינות כאלה חשופות הרבה יותר למשברים שנובעים משינויים פתאומיים במחיר חומרי הגלם. בכלל, מחצבים אינם ערובה להצלחה כלכלית. קיומם או העדרם לא אומר שהמדינה תהיה ענייה. בישראל למשל יש מעט מאוד מחצבים והם אחראים לאחוז קטן מהתוצר הלאומי (שווי הכלכלי) וישראל היא מדינה עשירה למדי (מודדים לפי תל"ג לנפש). גילגמש • שיחה 07:59, 21 ביולי 2015 (IDT)

יש לציין שהמערב, גם לאחר הסכם הגרעין, ממש לא "חבר לאיראן". איראן הייתה מתה לקבל עשירית מהלגיטימציה והתמיכה הכלכלית שערב הסעודית מקבלת (אף על פי שגם המשטר בערב הסעודית הוא חשוך באופן יוצא דופן). וגם מצרים, למרות חוסר היציבות השלטונית, מקבלת תמיכה נרחבת מארחות הברית. בלנק - שיחה 22:22, 21 ביולי 2015 (IDT)

הפללה עצמית

אם אדם מפליל את עצמו בפשע שלא ביצע ונשלח לכלא, ואז התרמית מתגלה- האם אפשר לתבוע אותו על זה?--79.181.57.254 23:20, 20 ביולי 2015 (IDT)

כן. העילה: שיבוש מהלכי משפט. ביקורת - שיחה 23:22, 20 ביולי 2015 (IDT)

תודה :) --79.181.57.254 23:24, 20 ביולי 2015 (IDT)

גרסאות שונות לסרטים

זה עניין אותי גם בעבר, ואתמול ראיתי את אנטמן ואני חושב שהגיע הזמן להתעמק בנושא. איך זה שלאותו סרט קיימות גרסאות שונות? מי מרשה את זה? המפיקים? המפיצים? האם יש שתי גרסאות מאושרות על ידי ההפקה והמפיצים יכולים לבחור אחת? כמה דוגמאות:

1. מהסרט "אנטמן" הוצאו כל הקטעים שכללו בדיחות על השם אנטמן עצמו, שאי אפשר להבין אותן בעברית.
2. הסרט "מסע בין כוכבים" על מסע בזמן להצלת דולפינים נגמר אחרת בגרסאות שונות. בגרסה שראיתי בטלוויזיה יש קטע שלם וארוך מאוד שלא מופיע בגרסת הדי וי די וזה נותן הרגשה שונה על סיום הסרט.
3. הסרט "הנוקמים" כולל סצנת שווארמה שהוקרנה בגבולות ארצות הברית בלבד.

איך זה קורה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:45, 21 ביולי 2015 (IDT)

המפיקים הם אלה שמוציאים לאור את הסרטים בפורמטים השונים, ויכולים להפיק גירסאות שונות לסרט. למשל, מקרה נפוץ הוא גירסה ללא "מילים גסות" שאסורות להקרנה בתחנות טלוויזיה מסוימות. המפיצים עוסקים רק בהפצה, ורשאים להפיץ גירסאות שונות בהתאם לשיקול דעתם ולפי הנחיות המפיקים. והנה ההתייחסויות למקרים שהעלית:

1. מהסרט "אנטמן" הוסרו שתי בדיחות, על פי החלטת הבמאי, מכיוון שהן זכו לחשיפת יתר בקדימונים. (מקור 1, מקור 2) הבדיחות הופיעו בקדימונים ולא מופיעות בסרט, בלי קשר לשפה העברית.
2. הגירסאות השונות לסיום הסרט "מסע בין כוכבים" מוסברות בערך בוויקיפדיה באנגלית: Star Trek IV: The Voyage Home
3. בסרט "הנוקמים", סצנת השווארמה הוקרנה גם בישראל. אני זוכר אותה. מכיוון שהיא מופיעה בסוף הקרדיטים, אולי פספסת אותה, או שראית את הסרט בטלוויזיה ושם חתכו את סיום הסרט לפני הסצנה.

בברכה, -- ‏גבי‏ • שיח 15:16, 21 ביולי 2015 (IDT)

תודה רבה לך על התשובה הרחבה והעניינית, גבי. כלומר, סצנת הכנסייה ב"קינגסמן" הוצאה מהסרט בכמה מדינות, לא כולל ישראל, באישור המפיקים? בושה וחרפה. כמה נקודות. 1. מוזר. נראה לי התעוללות בצופים שכבר ראו קטע מהסרט ופתאום מאבדים אותו. 2. לצערי, לא מצאתי את זה שם. אפשר מיקום מדוייק יותר, בבקשה? 3. ראיתי את הסרט הזה בבתי הקולנוע גלובוס ולב 3 פעמים. לשמחתי, פעמיים מתוכן בחינם. 3 פעמים נשארתי עד הסוף. לא היה. מישהו שאני מכיר נשאר עד הסוף. לא היה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:30, 21 ביולי 2015 (IDT)

באופן כללי אני ממליץ לך לקרוא על סרטים בוויקיפדיה באנגלית, ואם אין שם את המידע המבוקש אז אולי בדפי השיחה שלהם. בערך על קינגסמן נאמר במפורש שסצנת הכנסייה הוצאה בגירסאות שהופצו באמריקה הלטינית ובאינדונזיה. לגבי 2, כתוב בפרק "Development" בפיסקה הרביעית שהיוצרים חשבו על שתי גירסאות שונות לסיום של הסרט, אבל לא נאמר ששתי הגירסאות לסרט אכן צולמו, ולא מצאתי מידע נוסף. לפחות יש הסבר לתופעה...

לגבי "הנוקמים" יש חדשות טובות. הסצנה עם השווארמה צולמה יום אחרי הקרנת הבכורה של הסרט (מקור), ובגירסת הבלו-ריי היא נוספה כסרטון בונוס ולא כחלק מהסרט (מקור). יכול להיות שבקולנוע קיבלו גירסה ללא הסרטון - כלומר, את הגירסה של הקרנת הבכורה (רוב הסיכויים), או שהם בכלל הקרינו את הסרט מגירסה מוקדמת של הבלו-ריי. כנראה שלאחר הקרנת הבכורה הם הוסיפו את סרטון השווארמה, אבל הפיצו את הגירסה המעודכנת רק בארצות הברית, מטעמים לוגיסטיים גרידא. -- ‏גבי‏ • שיח 16:06, 21 ביולי 2015 (IDT)

לגבי קינגסמן אני עדיין חושב שזה לא ראוי לחתוך קטע מהסרט. אם קשה להם עם הסצנה - שלא יקרינו אותו כלל. היו דברים מעולם עם מונטי פייטון במדינות דמוקרטיות ביותר. אבל זאת רק דיעה אישית. לגבי מסע בין כוכבים - ראיתי את זה, אבל לא נראה לי שזה קשור. הייתה סיבה לכך שסצנת מחיאות הכפיים הוצאה מהסרט. אולי גם יום אחד נגלה מהי. לגני הנוקמים - לפטר את המיפיצים בכל העולם. תודה רבה לך, גבי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:12, 21 ביולי 2015 (IDT)

2 הערות קשורות:

1. יש גם גרסאות שונות של סרטים להקרנה בטיסות. סיפרו לי שבאיש הגשם יש סצנה שבה דנים בסבירות להפיגע בתאונת טיסה, ונאמר שם שדלתא איירליינס הבטוחה ביותר. הקטע הזה נחתך מהגרסאות למטוסים - חוז מטיסות של דלתא.
2. גרסאות שונות לשווקים שונים, לא רק בסרטים. בספר בשורות טובות יש דמות אמריקאית. לקראת ההוצאה לאור של הגרסא האמריקאית של הסיפור נוסף קטע המספר מה קרה לדמות בסוף הסיפור. מקור: .

‏«kotz» «שיחה» 17:17, 21 ביולי 2015 (IDT) 1. - מצחיק. 2. - בא לי לירות במישהו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:16, 21 ביולי 2015 (IDT)

באיש הגשם מוזכרת קוואנטס כחברה הבטוחה, למיטב זכרוני. אבל תועבות כאלו נעשו גם בספרים. בגרסה המקורית (האנגלית) של החיים, היקום וכל השאר יש שימוש נדיב במילה כלשהי. בגרסה האמריקאית (וגם העברית) המילה הזו הוחלפה בהשמצה של מדינה אירופאית קטנה (מה שהצריך הוספה של קטע מוזר ומופרך לחלוטין. כמו שאר חלקי הספר). Tzafrir - שיחה 10:55, 22 ביולי 2015 (IDT)

קופת גמל ישנה ומס

שלום,

היום ראיתי בתכנית של גיא ואורלי כי ניתן לקבל החזרי מס על קופת גמל.

האם המצב נכון אם יש בידי קופת גמל ישנה? ומה זה בדיוק אומר? כלומר למה מגיע לי החזר? תודה!

החזרי מס ניתנים על הפקדה שוטפת של כספים בקופת גמל (כלומר בשנה שבה הופקדו) ולא על עצם שהייתם של הכספים בקופת גמל ישנה.

לרווחים שנצברו קופת גמל ישנה ניתן פטור ממס כאשר מתקיימים התנאים המזכים בכך. זה תלוי בסוג הקופה, במועד ההפקדה ובמועד המשיכה. לפרטים שאל את מנהל הקופה. דוד שי - שיחה 16:31, 25 ביולי 2015 (IDT)

מספר הדתות

כמה דתות (יהדות, נצרות, איסלם וכו') יש בעולם?

ראה List of religious populations.

זאת שאלה שהיא קצת פילוסופית, כי ההגדרה לדת די מעורפלת, וגם הגבולות בין הדתות די מעורפלים. כמו כן, כל דת מתחלקת לאינספור זרמים ותתי-זרמים, כך שזה עניין של הגדרה סובייקטיבית את מי אתה מכניס לאן.

דוגמאות: הנצרות מתחלקת לשלושה זרמים עיקריים - קתולים, פרוטסטנטים ופרובוסלאבים - ועוד אינספור תתי-זרמים. הרוב כנראה יכלילו את שלושת הנ"ל תחת הכותרת "נצרות". אך מה לגבי זרמים פחות מרכזיים, כמו יהודים משיחיים ועדי יהוה. איך נחשיב אותם? כיהודים? כנוצרים? כדתות בפני עצמן?

האסלאם מתחלק לשני זרמים עיקריים - סונים ושיעים. בעיניים מערביות הם נראים אותו דבר, אבל אם תשאל כל אחד מהנ"ל, הוא יגיד לך שהשני כופר מוחלט. ראה מה הם עושים אלה לאלה בעיראק ובסוריה.

יהדות- החרדים על אינספור זרמיהם והדתיים לאומיים על אינספור זרמיהם מכירים אלה באלה, אך לא מכירים ברפורמים ובקונסרבטיבים. וגם אם הרוב כנראה יסכימו שכל הנ"ל שייכים ליהדות, מה לגבי השומרונים? מה לגבי הקראים? מה לגבי הכושים העבריים? ומה עם היהודים המשיחיים? האם כל אלה שייכים ליהדות, או שכל אחד מהם הוא דת בפני עצמו?

גם אם בעולם המונותיאיסטי עוד קיימים גבולות כלשהם בין הדתות, במזרח הרחוק זה כבר פרוץ לגמרי. יכול להיות שתפגוש יפני או הודי שיגיד לך שהוא נוצרי ובודהיסט, ומבחינתו אין שום סתירה בין השניים.

גם בעת העתיקה, לפני התפשטות הנצרות (הדת הגלובאלית הראשונה), אדם יכול היה להחזיק במספר "דתות" בו זמנית. בהחלט יכולת לפגוש אדם שמאמין באלים הכנענים, באלים האשורים ובאלוהי ישראל בעת ובעונה אחת (למרות שאלוהי ישראל לא מרשה אלים אחרים!).

לפי פרופסור יובל נח הררי לא רק הדתות התאיסטיות הן דתות, אלא גם האידיאולוגיות המודרניות הן למעשה דתות- קומוניזם, נאציזם, הומניזם, קפיטליזם, לאומיות. אם נקבל את ההגדרה הזאת, זה מוסיף כמה וכמה סעיפים למניין הדתות, וזה עוד לפני שהתחלנו להתעמק בכל השילובים של הדתות המודרניות אחת עם השנייה וגם עם הדתות המסורתיות. לדוגמא: החרדים מתעבים את הציונות וטוענים (במידה רבה של צדק) שזאת דת אלטרנטיבית ליהדות. מצד שני, יש ציונות דתית. אז האם הציונות הדתית שייכת ליהדות או לציונות? או שזה דת בפני עצמה? מצד שני, אם לא מקבלים את ההגדרה של הררי, צריך להוריד ממניין הדתות גם את הבודהיזם, שכן הבודהיזם, בדיוק כמו האידיאולוגיות המודרניות, מתמקד באדם ולא באלים.

ויקיפדיה האנגלית החליטה לחלק את האנושות ל-13 דתות עיקריות, אבל היה לי פעם ספר מקיף על עמים ודתות שמנה כמה אלפי דתות. כך לשאלתך "כמה דתות יש?"- התשובה היא: תלוי את מי שואלים.--79.181.57.254 20:00, 21 ביולי 2015 (IDT)

השומרונים אינם יהודים אך הקראים, הרפורמים והקונסרבטיבים הם יהודים. אין יותר מדי מי שחולקים על כך. יהודים משיחיים ועדי יהווה: מקובל שאינם יהודים. אך בכל מקרה המחלוקת כאן היא האם הם יהודים או נוצרים ולא האם הם בני דת אחרת.

מקרה מעניין יותר אפשר לראות עם העלווים שבסוריה. חלק מהמוסלמים מכירים בהם כמוסלמים. חלק מהמוסלמים טוענים שהם בני דת אחרת. גם תהליך יצירת הדת הבהאית מראה שלבי יצירה הדרגתיים. Tzafrir - שיחה 10:40, 22 ביולי 2015 (IDT)

מי קבע שהשומרונים לא יהודים והקראים כן? שומרוני אחד פעם אמר לי "אנחנו יותר יהודים מיהודים". האמת? יש בזה משהו. אבל אם נשאל את האורתודוקסים, הם יגידו שיהדות שלא מכירה ב-2000 שנות הלכה אינה יהדות, כך שגם הקראים אינם יהודים... ומה לגבי הכושים העבריים? יהודים או דת בפני עצמם? הרי אורח החיים שלהם רחוק שנות אור מאורח החיים ה"יהודי" שאנחנו מכירים... אבל הם הרי מכנים את עצמם "עבריים"!

העלווים הם שיעים. השאלה האם שיעים הם מוסלמים? אם נשאל את דאעש, התשובה שלילית...

בקיצור אין סוף לחלוקות השונות, להגדרות השונות ולערבובים של דתות אחת עם השנייה... אם נבקש מ-10 היסטוריונים רשימה של הדתות בעולם, נקבל 10 רשימות שונות באורכים שונים...--79.181.57.254 15:07, 22 ביולי 2015 (IDT)

לגבי הקראים, יש דווקא לא מעט אנשים שיחלקו על כך. בפרט, הקראים עצמם, הקהילה היהודית בוורשה, והנאצים שהסכימו לקבל את העמדה הזו ולא השמידו את הקהילה הקראית שבליטא. ראה טרקאי.תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 18:06, 22 ביולי 2015 (IDT)

מבחינה היסטורית, השומרונים אף פעם לא היו יהודים. הקראים היו תמיד קבוצה של יהודים (בדומה לנוצרים הקדומים). לפני כמה ימים שר הדתות הביע את דעתו האישית שהקונסרבטיבים והרפורמים אינם יהודים (אך לא אמר כלום על החילונים), ספג מטח של גינויים ונאלץ לחזור בו. מהפרשה הזו אפשר להבין שגם אם דעתו האישית נפוצה, היא עומדת בסתירה לקונצנזוס.

הכושים העבריים הם בני קבוצה נוצרית שלא עברה תהליך גיור שהוכר על ידי רוב היהודים. יכול להיות שהם רואים את עצמם כיהודים, אבל זה לא הקונצנזוס.

מעבר לקונצנזוס יש היום גם מבחן החוק במדינת ישראל. לפי חוקי מדינת ישראל השומרונים אינם יהודים, הקראים יהודים והכושים העבריים אינם יהודים.

העלווים לא נחשבו כשיעים גם על ידי הממסד השיעי עד שנות השבעים של המאה העשרים. Tzafrir - שיחה 21:51, 22 ביולי 2015 (IDT)

תחום שיפוט

אוהד בית"ר קיבל הרחקה לשנה מהמגרשים בארץ בגלל התפראות בבלגיה. מותר בכלל לבית משפט בארץ לדון בעניינים שהתקיימו בחו"ל? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:15, 21 ביולי 2015 (IDT)

נ"ב. זאת לא שגיאת כתיב. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:15, 21 ביולי 2015 (IDT)

א. עובדה, הוא דן ופסק. ב. כן. The dik billy - שיחה 07:24, 22 ביולי 2015 (IDT)

אני סבור שהחוק הישראלי חל רק בתחומי מדינת ישראל, אלא אם צוין במפורש אחרת. במקרה שלפנינו לא ניתן לאוהדים עונש על התנהגותם בחו"ל, משום שענישה כזו חורגת מסמכותו של בית המשפט, אלא ניתן צו הרחקה הצופה פני עתיד, ובא למנוע התנהגות דומה בישראל. בשיקולים למתן צו הרחקה ניתן להביא בחשבון את כל עברו של האדם, כולל מעשים שעשה בחו"ל. דוד שי - שיחה 09:43, 25 ביולי 2015 (IDT)

יש חוקים ישראלים שחלים גם על מעשים הנעשים מחוץ לגבולות ישראל - תשאלו על כך את מרדכי ואנונו (את אדולף אייכמן כבר אי אפשר לשאול). בברכה. ליש - שיחה 09:50, 25 ביולי 2015 (IDT)

חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם חל במפורש על מעשים שנעשו מחוץ לגבולות ישראל ("בארץ עויינת", בלשון החוק).

בתחולה הטריטוריאלית של דיני העונשין עוסק פרק ג' לחוק העונשין, שממנו אפשר להבין מדוע החוק חל על מעשיו של ואנונו בחו"ל ואינו חל על מעשיהם של אוהדי בית"ר ירושלים (אלא אם נראה בהם פגיעה ביחסי החוץ של המדינה). דוד שי - שיחה 16:19, 25 ביולי 2015 (IDT)

תודה לכם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:34, 26 ביולי 2015 (IDT)

היהודים

מדוע להקת היהודים לא נחשבת למטאל? יש להם את כל המאפיינים, לא? 132.66.137.207 20:21, 21 ביולי 2015 (IDT)

הקו המבדיל בין רוק כבד למטאל לא תמיד ברור. לד זפלין, למשל (שדומים קצת ליהודים לדעתי) נחשבים לפעמים ככה ולפעמים ככה. בלנק - שיחה 22:18, 21 ביולי 2015 (IDT)

העסקת ערבים במושבות הברון

האם נאסרה העסקת ערבים בעבודה חקלאית, והדגש על עבודה חקלאית, במושבות הברון? The dik billy - שיחה 07:13, 22 ביולי 2015 (IDT)

הבועזים.

מה אתם? The dik billy - שיחה 10:22, 22 ביולי 2015 (IDT)

מהמאמר שמקושר בערך פיק"א, נראה שזה תלוי בתקופה. "חוסר האונים של פיק"א וכניעתה לתכתיבי ההתאחדות השתקפו במיוחד בהסכמתה לדרישה העקרונית והבלתי מתפשרת להנהיג במושבות עבודה עברית. העבודה העברית הייתה עניין ערכי ולא כלכלי, הגם שעדיין הוצגה לפעמים כעניין כלכלי, וזאת בטענה שהכרחי להנהיג חקלאות ממוכנת, ושהפועל הערבי אינו מתוחכם דיו להפעלתה." (זה מתייחס לתקופה שבין 1924-1932). "מבחינת החברה, ההוכחה החותכת לעצלותם של האיכרים הייתה העובדה שהעסיקו פועלים, ערבים בעיקר, שחלקם גרו בתנאי אריסות מתמשכים בחצרות האיכרים ובמיותר בכפר-תבור . בעיניה היה זה ניסיון למניפולציה, לקידום אישי על חשבונה. יק"א חששה שעקב שהייתם הממושכת של הערבים במושבות היא עלולה לאבד את החזקה על אדמותיה, וזאת בעטיים של האיכרים, שהעמידו לנגד עיניהם רק את טובת עצמם, והפקירו את החברה מיטיבתם. החברה התעלמה מהצורך בעבודה שכירה אף כאשר התברר שהאיכר לא היה מסוגל לעבד בכוחות עצמו את כל אדמותיו . היא התעלמה גם מכך שהאיכרים לא היו באמת עצלים, ושבעונות המתות עסקו בכל עבודה שהזדמנה, החל מבניית בתי המושבות, עבודה שיק"א עצמה סיפקה, המשך בסלילת כבישים אזוריים וכלה בעבודות ההקמה של מפעל החשמל בנהריים, שבה השתתפו בני מנחמיה, והקמת בית הספר 'כדורי', שבה נטלו חלק בני כפר-תבור". כדאי לעיין שם ובהפניות.

אחדד שאלתי: מה דרשה חוקת הברון בנוגע להעסקת ערבים בעבודה חקלאית במושבות הברון? The dik billy - שיחה 20:49, 22 ביולי 2015 (IDT)

בין ציון לציונות. גוגל בוקס. פרק תשע. סעיף שלוש נקודה שלוש.

האם פמיניזם יוצא נגד שנאת גברים?

אני יודע פמיניזם זה שם כללי של הרבה דעות מגוונות שהמשותף לכולן הוא זכויות האישה. השאלה היא האם אותן הפמיניסטיות שתומכות דווקא בשיווין מגדרי מגנות את הפמיניזם שבא מרקע של שנאה? אני די הרבה פעמים נתקל במקרים מחרידים של פעילות פמיניסטיות מפורסמות שמתגאות בשנאה כלפי גברים. אני שואל - האם ישנו גינוי פומבי למקרים אלה מצד גופים פמיניסטיים אחרים? 132.66.137.207 13:47, 22 ביולי 2015 (IDT)