אורי מלמיליאן

אורי מלמיליאן
	אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה	24 באפריל 1957 (בן 67); ירושלים, ישראל
גובה	1.79 מטר
עמדה	קשר
מועדוני נוער
	בית"ר ירושלים
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
1995–1996 ; 1998–2002 ; 2003–2007 ; 2007–2008 ; 2009–2010 ; 2010–2011	הפועל ירושלים ; מכבי נתניה ; הכח עמידר רמת גן ; הפועל פתח תקווה ; הפועל אשקלון ; בית"ר ירושלים
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אוּרי מלמיליאן (נולד ב-24 באפריל 1957 בירושלים) הוא כדורגלן ומאמן כדורגל ישראלי לשעבר ששיחק בעמדת הקשר, ומזוהה עם בית"ר ירושלים. לזכותו 16 שערים ב-62 הופעות במדי נבחרת ישראל.

בשנת 2009 נבחר להיכל התהילה של הכדורגל הישראלי כאחד מחמשת הכדורגלנים הישראלים הגדולים בכל הזמנים.

קריירה כשחקן

מלמיליאן נולד בשכונת ממילא שבירושלים, לחיים ודינה, בני העדה הכורדית, שעלו לישראל מאיראן ב-1950. להוריו יש תשעה ילדים (שש בנות ושלושה בנים), כשאורי הוא הילד החמישי, בן שני אחר מרדכי, אחר ארבע בנות. למרבה ההפתעה אורי התחיל לשחק דווקא בהפועל ירושלים היריבה העירונית, ורק אחר כך הצטרף לקבוצת הנוער של בית"ר ירושלים וסומן כקשר התקפי מבטיח. בעונת 1973/1974, כשהיה בן 16, עלה מלמיליאן לקבוצה הבוגרת. באותה עונה כבש מלמיליאן את שער הניצחון של קבוצתו ברבע גמר גביע המדינה, במשחק הדרבי מול הפועל ירושלים, בבעיטת קרן. לכל אורך הקריירה שיחק בחולצה מספר 8, והתאפיין כשחקן טכני בעל שליטה בכדור, כמו כן הצטיין בביצוע מצבים נייחים כמו בעיטות חופשיות והרמת קרנות. בעונת 1974/1975 בית"ר סיימה במקום ה-15, שמוביל לירידת ליגה, אך בעקבות הקפאת הירידות באותה העונה, נותרה הקבוצה בליגה הבכירה. באותה העונה הפסידה בית"ר בגמר גביע המדינה להפועל כפר סבא בתוצאה 1–3.

בעונת 1975/1976 החלה פריצת הדרך המקצועית של מלמיליאן. לאחר העונה הקשה בתחתית, היה מלמיליאן לצלע המרכזית במשולש הקישור של בית"ר ירושלים, שכונה "שוקולד-מנטה-מסטיק" על שם הלהקה שפעלה באותה תקופה, לצד דני נוימן וויקטור לוי. הקבוצה סיימה את העונה במקום השני בליגה הבכירה, לאחר שהפסידה את האליפות במחזור הסיום להפועל באר שבע. בעונה זו זכתה בית"ר ירושלים לראשונה בגביע המדינה. מלמיליאן כבש את צמד שעריו הראשונים בגביע בניצחון על מכבי נתניה ברבע הגמר. במשחק הגמר, השני ברציפות של בית"ר ירושלים, פגשה הקבוצה את מכבי תל אביב. במהלך ההארכה, במצב של שוויון 1–1, החטיא מלמיליאן פנדל לזכות קבוצתו, אך חיפה על כך בשער שהבקיע שש דקות לסיום ההארכה, מבעיטה סמוך לדגל הקרן, בדרך לניצחון 2–1. בסיום העונה האישית המוצלחת, נבחר מלמיליאן לתואר כדורגלן העונה בישראל.

במהלך שלוש העונות הבאות, על אף שלא זכתה באליפות, הייתה בית"ר ירושלים בצמרת הטבלה, כשהיא מסיימת במקום השלישי ופעמיים במקום השני, ומלמיליאן הוסיף להיות דומיננטי במרכז הקישור של הקבוצה ואף להוביל את טבלת הכובשים שלה פעמיים מתוך השלוש. בעונת 1978/1979 זכתה הקבוצה בגביע השני בתולדותיה, כשניצחה במשחק הגמר 2–1 את מכבי תל אביב. מלמיליאן בישל לדני נוימן את השער הראשון במשחק. בעונת 1979/1980 חוותה הקבוצה משבר עמוק לאחר פציעתו הקשה של אורי מלמיליאן לאחר המחזור החמישי בליגה, במשחק אמון מול הפועל רמת גן, וירדה לליגת המשנה מהמקום האחרון בטבלה. מלמיליאן, שסירב לעבור לקבוצה הצרפתית פריז סן-ז'רמן במהלך הקיץ, כבש ארבעה שערים באותה עונה, מתוך 15 שערי ליגה בלבד שכבשה הקבוצה. אורי מלמיליאן נותח 3 פעמים במהלך השנתים שלאחר פציעתו.

מלמיליאן הוסיף לשחק בקבוצה גם בתקופת שהותה בליגת המשנה, והקבוצה חזרה לליגה הבכירה תוך עונה אחת בלבד. בעונת 1981/1982 שוב הוביל מלמיליאן את טבלת כובשי הקבוצה, עם שמונה שערי ליגה לזכותו. בית"ר ירושלים חזרה להשתייך לצמרת הליגה בעונת 1983/1984 כשסיימה במקום השני בטבלה, לאחר שאיבדה את הבכורה למכבי חיפה, מחזור אחד לפני תום העונה. באותה עונה החל השילוב המוצלח של מלמיליאן עם החלוץ הצעיר אלי אוחנה, והשניים הובילו את הקבוצה לזכייה שלישית בגביע המדינה, בעונה שלאחר מכן, לאחר ניצחון על מכבי חיפה במשחק הגמר.

עונת 1985/1986 הייתה עונת השיא של מלמיליאן במדי בית"ר ירושלים. הוא כבש 14 שערים וסיים כמלך השערים של הליגה. הקבוצה, שסיימה במקום הרביעי בליגה, הוסיפה זכייה שנייה ברציפות ורביעית בסך הכל בגביע המדינה. מלמיליאן כבש את שער הניצחון (3–2) על מכבי חיפה בשלב רבע הגמר, ובמשחק הגמר הבקיע את שער הניצחון (2–1) מול שמשון תל אביב בהארכה.

בעונת 1986/1987 הוביל השילוב בין מלמיליאן לאוחנה, תחת הדרכתו של המאמן דרור קשטן, לזכייה באליפות המדינה, לראשונה בתולדות בית"ר ירושלים, כשכל אחד מהם כובש 15 שערי ליגה. טרם העונה, מלמיליאן החרים את ערב פתיחת העונה של המועדון, עקב מחלוקת סביב חוזהו. המחלוקת נמשכה והוא לא יצא עם הקבוצה למחנה האימונים בהונגריה, אך לבסוף זכה לשדרוג בחוזהו, כמו גם לאופציה לעזוב את הקבוצה בתום שלוש שנים. בשבוע משחק ההכתרה של המועדון נפטרה סבתו של מלמיליאן, ולכן הוא לא נכח בחגיגות אלא רץ הישר לחדרי ההלבשה בסיום המשחק. בסיום העונה נבחר מלמיליאן בפעם השנייה בקריירה לתואר כדורגלן העונה.

לאחר עזיבתו של אוחנה, מלמיליאן הוביל את טבלת הכובשים של המועדון שנתיים נוספות ברציפות, אך הקבוצה רשמה עונות חלשות בחלקה התחתון של הטבלה. למרות זאת, בעונת 1988/1989, זכתה הקבוצה בגביע המדינה בפעם החמישית. בשמינית הגמר פגשה בית"ר ירושלים את הפועל תל אביב, ולאחר הפסד 0–2 במשחק הראשון, כבש מלמיליאן צמד בניצחון 5–0 במשחק הגומלין. ברבע הגמר ניצחה הקבוצה 6–0 את הפועל צפרירים חולון בסיכום שני המפגשים, כששלושה מהשערים נכבשים על ידי מלמיליאן. משחק הגמר מול מכבי חיפה היה משחק הפרידה של מלמיליאן מהמועדון בו גדל. בדקה ה-48 כבש מלמיליאן משמונה מטרים את שער השוויון הזמני שקבע 1–1. המשחק הסתיים בתוצאה 3–3, ובית"ר ירושלים ניצחה בתום בעיטות הכרעה. מלמיליאן היה רשום כבועט החמישי והמכריע, אך הקבוצה הבטיחה את ניצחונה כבר אחרי ארבע בעיטות של בית"ר ירושלים ו-5 בעיטות של שחקני מכבי חיפה, בית"ר נצחה בבעיטות ההכרעה בתוצאה 4–3, ומלמיליאן סיים את דרכו במועדון עם גביע מדינה חמישי.

מלמיליאן שיחק במדי בית"ר ירושלים 16 עונות ברציפות, בהן רשם 423 הופעות ליגה, והוא מוביל את טבלת הופעות הליגה במועדון בכל הזמנים. כמו כן, הוא כבש 140 שערי ליגה לזכות הקבוצה, שני רק לאלי אוחנה (142). מלמיליאן הוא מלך שערי הגביע של הקבוצה בכל הזמנים, עם 29 שערים. על אף שתופקד כקשר, מלמיליאן הוביל את טבלת הכובשים של הקבוצה בתשע מתוך 16 עונותיו במועדון. עד היום, מלמיליאן נחשב לגדול שחקני בית"ר ירושלים בכל הזמנים.

לקראת עונת 1989/1990 עבר מלמיליאן בן ה-32 לקבוצת מכבי תל אביב. כבר בעונתו הראשונה במועדון כבש מלמיליאן 16 שערים, והיה למלך שערי הליגה בפעם השנייה בקריירה. מלמיליאן, שעבר למכבי תל אביב יחד עם שותפו בבית"ר אבי כהן (הירושלמי), נחשב לאחד המובילים בדור הוותיק של הקבוצה, שפרש את חסותו על הדור הצעיר והמוכשר שהתפתח במועדון, וכלל שחקנים כמו אבי נמני ואיציק זוהר. השילוב בין הצעירים המוכשרים לשחקנים הוותיקים הגיע לשיאו בעונת 1991/1992, אז זכתה הקבוצה באליפות המדינה לראשונה לאחר 13 שנים. עבור מלמיליאן היה זה תואר אליפות אישי שני בקריירה.^[1]

לאחר שלוש עונות במדי מכבי תל אביב, עזב מלמיליאן את הקבוצה וחתם בהפועל באר שבע. מלמיליאן הוותיק רשם שש הופעות בלבד, בהן כבש פעם אחת. באמצע העונה עבר מלמיליאן להפועל כפר סבא, במדיה רשם שלוש הופעות, ובסיום העונה פרש בתום קריירה עשירה, בה כבש 159 שערים בליגה הבכירה, שמציבים אותו במקום השמיני בטבלת כובשי הליגה הבכירה בכל הזמנים.

נבחרת ישראל

מלמיליאן זומן לסגל נבחרת ישראל על ידי המאמן דוד שווייצר. ב-15 בינואר 1975, עוד בטרם מלאו לו 18, ערך מלמיליאן את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת, שניצחה במשחק ידידות שהתקיים באצטדיון וסרמיל בבאר שבע את ארצות הברית בתוצאה 1–0. בכך היה לשחקן הצעיר ביותר שהופיע בנבחרת, עד שבן שהר שבר את שיאו בפברואר 2007. כשנתיים אחר כך, כבש מלמיליאן את שער הבכורה שלו במדי הנבחרת, במשחק ידידות מול תאילנד בבנגקוק, במשחק שהסתיים בשוויון 3–3.

מלמיליאן ייצג את הנבחרת בשלושה טורנירי מוקדמות מונדיאל (1978, 1982, 1986), וכן בשני טורנירים קדם אולימפיים, ב-1980 ו-1988. הקריירה הבינלאומית שלו נפרשה על פני 15 שנים והסתיימה באוקטובר 1990, לאחר 62 הופעות בהן כבש 16 שערים עבור הנבחרת.

קריירה כמאמן

מלמיליאן החל את קריירת האימון שלו בעונת 1995/1996, בקבוצת הפועל ירושלים, אותה העלה בסיום העונה לליגה הבכירה. הוא שחזר את ההישג עם מכבי נתניה, לאחר שהתמנה למאמנה בעונת 1998/1999 כששיחקה בליגת המשנה, והעלה אותה לליגה הבכירה. למרות ההישג, מלמיליאן לא המשיך לעונה נוספת, והוחלף במוטי איווניר. במהלך העונה פוטר איווניר מתפקידו ומלמיליאן חזר לתפקיד המאמן 11 מחזורים לסיום העונה, והצליח במשימתו להשאיר את הקבוצה בליגה הבכירה, תוך שהקבוצה רושמת חמישה ניצחונות והפסד אחד בלבד. הפעם נותר מלמיליאן בתפקידו לעונה נוספת, אותה סיימה הקבוצה במקום השמיני בטבלה. במהלך עונת 2001/2002, לאחר שבעלי הקבוצה אשר אלון החליט למכור את כוכב הקבוצה איציק זוהר לבית"ר ירושלים ללא אישורו, הגיש מלמיליאן את התפטרותו מאימון הקבוצה.^[2]

לקראת עונת 2002/2003 מונה מלמיליאן לתפקיד המנהל המקצועי ויועץ הבעלים בקבוצת הכח עמידר רמת גן, שהורדה באותה עונה לליגה השלישית עקב פירוק, והחלה את עונתה הראשונה כקבוצה מאוחדת. תחתיו מינתה הקבוצה את רפי כהן כמאמן, בסיום העונה עלתה הקבוצה לליגה הלאומית. לאחר התפטרותו של כהן מונה מלמיליאן למאמן הקבוצה, ובסיום עונתו השנייה בתפקיד, עונת 2005/2006, העלה אותה לליגת העל. מלמיליאן הוסיף לאמן את הקבוצה בליגה הבכירה, אך הקבוצה סיימה את העונה מתחת לקו האדום וחזרה לליגה השנייה. בסיום העונה עזב מלמיליאן את הקבוצה.

לקראת עונת 2007/2008 מונה מלמיליאן למאמן הפועל פתח תקווה, שירדה לליגת המשנה לראשונה אחרי 23 עונות, במטרה להעלותה לליגה הבכירה.^[3] הקבוצה פתחה את העונה באופן לא משכנע, אך הצליחה להתאושש ואף לזכות בגביע הטוטו של הליגה הלאומית, וטיפסה עד למקום הראשון בליגה. אמנם, שני הפסדים רצופים, מול הפועל רמת גן והפועל חיפה, הובילה לירידת הקבוצה למקום הרביעי בטבלה ולפיטוריו של מלמיליאן ב-14 בינואר 2008.^[4] מלמיליאן אימן את הקבוצה למשך 15 מחזורים, והוחלף באלי מחפוד. בסיום העונה עלתה פתח תקווה לליגה הבכירה.

לקראת עונת 2009/2010 מונה מלמיליאן למאמן הפועל אשקלון,^[5] ששיחקה אז בליגה הלאומית, והוביל אותה להעפלה לליגת העל. הייתה זו הפעם השנייה בלבד בה אשקלון עולה לליגה הבכירה, והיא שיחקה בה לפני כן רק עונה אחת בתולדותיה. אשקלון הייתה לקבוצה הרביעית אותה מעלה מלמיליאן לליגה הבכירה. עם סיום העונה, הודיע מלמיליאן לבעלי הקבוצה כי הוא עוזב, וזאת עקב פנייה לא רשמית מקבוצת נעוריו, בית"ר ירושלים.^[6]

ב-11 ביוני 2010 מונה מלמיליאן למאמן קבוצת נעוריו, בית"ר ירושלים.^[7] ב-17 בינואר 2011, כחצי שנה לאחר מינויו, הודיע מלמיליאן על התפטרותו מהמועדון,^[8] לאחר שהקבוצה דורגה במקום ה-12 בלבד.

חיים אישיים

בשנת 1984 פרסם מלמיליאן אוטוביוגרפיה בשם "הנער מממילא", שבה הוא מספר על עלייתו משכונת העוני הירושלמית להישגים בינלאומיים בכדורגל.

מלמיליאן היה נשוי לעורכת הדין סיגל מלמיליאן-אלימלך, אחותו של שוער וכדורגלן העבר שביט אלימלך. בשנת 1996 נולדה בתם היחידה. הזוג התגרש בשנת 2004. מלמיליאן מתגורר בתל אביב.^[9]

הכדורגלנים אבירם ברוכיאן ואביתר ברוכיאן הם ילדיו של בן דודו של מלמיליאן. השניים שיחקו בקבוצת הנוער של בית"ר ירושלים, וכן במדי הקבוצה הבוגרת. בעוד אביתר לא הפך לשחקן משמעותי בקבוצה, אבירם היה מכוכביה הגדולים ואף זכה עם הקבוצה בתארים. מלמיליאן אימן את ברוכיאן במשך חצי שנה בבית"ר ירושלים. לאורך תקופתו בבית"ר, זכה ברוכיאן להשוואות רבות לדודו מלמיליאן, הן במספר 8 על חולצתו והן מבחינת יחס הקהל של הקבוצה כלפיו.

אורי שומר מסורת וכשרות, דבר שהתנגש לעיתים עם עיסוקו.^[10] בית הוריו שבשכונת ממילא שכן קרוב למגרש ימק"א, ואף ששיחק בשבתות, היה מגיע למגרש בהליכה, או שנאלץ לשהות בבית מלון סמוך. בעבר נפגשו הוא ועוד כמה שחקנים עם הרבנים הראשיים כדי לבטל את המשחקים בשבת, ולהעבירם למוצ"ש או לימי שישי וראשון, למען שומרי השבת.^[11]

מורשת

מלמיליאן זכה להערצה רבה בקרב אוהדי בית"ר ירושלים, שראו בו את סמלם, מה שניכר מתקופתו כשחקן כאשר הוא מוזכר רבות ברפרטואר שירי האליפויות והגביעים בתקופתו, למשל: "...עם מלמיליאן ודני נוימן הביאו לנו התהילה..." בשיר המפורסם של הזמרת אהובה עוזרי "ירושלים של בית"ר" בעקבות הזכייה בגביע של 1976. שמו של מלמיליאן הפך למילה נרדפת בסלנג העברי ל'משובח, חזק', בעקבות סוחרי שוק מחנה יהודה בירושלים, המשבחים את סחורתם באומרם: "כל תפוח מלמיליאן".^[12] בסרט הקולנוע "גבעת חלפון אינה עונה", זכתה האמירה המפורסמת לאזכור, כאשר בסיום הסרט מנסים חברי שלישיית הגשש החיוור למכור נפט ברחובות, תוך שהם קוראים: "כל אוקטן מלמיליאן".

בשיר "מספרים" של להקת הדג נחש, שמקור חבריה הוא בעיר ירושלים, נאמר: "שמונה הוא המספר של אורי מלמיליאן, שהוא בלי שום ספק גיבור ילדותי".

במאי 2009 נכנס מלמיליאן להיכל התהילה של הכדורגל הישראלי, ואף נבחר לאחד מחמשת גדולי הכדורגלנים הישראלים בכל הזמנים.^[13]

ב-2017 נבחר להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל, ביום העצמאות שעמד בסימן ירושלים.^[14]

תארים

כשחקן

בית"ר ירושלים

אליפות המדינה: 1986/1987
גביע המדינה (5): 1975/1976, 1978/1979, 1984/1985, 1985/1986, 1988/1989
אלוף האלופים (2): 11 בספטמבר 1976, 16 בספטמבר 1986
גביע הליגה / גביע ליליאן 10 בספטמבר 1985
אליפות ישראל בקט רגל 24 במאי 1988^[15]

מכבי תל אביב

אליפות המדינה: 1991/1992

תארים אישיים

כדורגלן העונה בישראל: 1975/1976, 1986/1987
מלך השערים של ליגת העל: 1985/1986 (14 שערים), 1989/1990 (16 שערים)
חבר היכל התהילה של הכדורגל הישראלי: 2009

כמאמן

הפועל פתח תקווה

- גביע הטוטו (ליגה לאומית): 2007/2008

קישורים חיצוניים

אורי מלמיליאן, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
אורי מלמיליאן, באתר Transfermarkt
אורי מלמיליאן, באתר National Football Teams
אורי מלמיליאן, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
עמוד השחקן של אורי מלמיליאן באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
אורי מלמיליאן באתר האוהדים של בית"ר ירושלים
משחקיו הבינלאומיים של אורי מלמיליאן באתר RSSSF
משה בוקר, ליגת העל: בית"ר ירושלים נוסח אורי מלמיליאן, באתר הארץ, 16 ביוני 2010

הערות שוליים

^ "מועדון שחקני העבר: אורי מלמיליאן - מועדון הכדורגל מכבי תל אביב". מועדון הכדורגל מכבי תל אביב. 2017-05-01.
^ אשר גולדברג ורוני דיאון, אורי מלמיליאן התפטר מאימון מכבי נתניה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2001
^ איזי עין דור, מלמיליאן: "המטרה של הפועל פ"ת היא לעלות ליגה", באתר ynet, 1 ביולי 2007
^ אייל בן יעקב‏, מלמיליאן פוטר מהפועל פ"ת, באתר וואלה, 14 בינואר 2008
^ אופירה אסייג, ‏אורי מלמיליאן חתם לשנה אחת בהפועל אשקלון, באתר ONE‏, 13 ביולי 2009
^ דור בלך‏, מלמיליאן לא ימשיך בהפועל אשקלון, באתר וואלה, 9 במאי 2010
^ איזי עין דור, מלמיליאן מאמן בית"ר ירושלים: "זה הבית שלי", באתר ynet, 11 ביוני 2010
^ גלעד שוברט, זעזוע בבית"ר ירושלים: אורי מלמיליאן התפטר, באתר ynet, 17 בינואר 2011
^ רון עמיקם, 17 המופלאים, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2008
^ רון עמיקם, ‏‏מדליק המנורה: מלמיליאן מקבל את הכבוד המגיע לו, באתר ספורט1, 22 באפריל 2017
^ איתי אילנאי, לא משחקים משבת לשבת, באתר "ידיעות אחרונות", 16 בספטמבר 2017
^ רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, ירושלים תשס"ה, עמ' 221–222
^ שפיגלר נבחר לכדורגלן הטוב של כל הזמנים, באתר וואלה, 20 במאי 2009
^ שמעון אלבז, מלמיליאן ידליק משואה בערב יום העצמאות, באתר ynet, 18 באפריל 2017
^ השתתפו בה 24 קבוצות והיא נערכה באולם מלחה בירושלים. בגמר נצחה בית"ר ירושלים את בני יהודה תל אביב בתוצאה 5–3. אורי מלמיליאן הצטין בטרניר.

[1] "מועדון שחקני העבר: אורי מלמיליאן - מועדון הכדורגל מכבי תל אביב". מועדון הכדורגל מכבי תל אביב. 2017-05-01.

[2] אשר גולדברג ורוני דיאון, אורי מלמיליאן התפטר מאימון מכבי נתניה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2001

[3] איזי עין דור, מלמיליאן: "המטרה של הפועל פ"ת היא לעלות ליגה", באתר ynet, 1 ביולי 2007

[4] אייל בן יעקב‏, מלמיליאן פוטר מהפועל פ"ת, באתר וואלה, 14 בינואר 2008

[5] אופירה אסייג, ‏אורי מלמיליאן חתם לשנה אחת בהפועל אשקלון, באתר ONE‏, 13 ביולי 2009

[6] דור בלך‏, מלמיליאן לא ימשיך בהפועל אשקלון, באתר וואלה, 9 במאי 2010

[7] איזי עין דור, מלמיליאן מאמן בית"ר ירושלים: "זה הבית שלי", באתר ynet, 11 ביוני 2010

[8] גלעד שוברט, זעזוע בבית"ר ירושלים: אורי מלמיליאן התפטר, באתר ynet, 17 בינואר 2011

[9] רון עמיקם, 17 המופלאים, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2008

[10] רון עמיקם, ‏‏מדליק המנורה: מלמיליאן מקבל את הכבוד המגיע לו, באתר ספורט1, 22 באפריל 2017

[11] איתי אילנאי, לא משחקים משבת לשבת, באתר "ידיעות אחרונות", 16 בספטמבר 2017

[12] רוביק רוזנטל, מילון הסלנג המקיף, ירושלים תשס"ה, עמ' 221–222

[13] שפיגלר נבחר לכדורגלן הטוב של כל הזמנים, באתר וואלה, 20 במאי 2009

[14] שמעון אלבז, מלמיליאן ידליק משואה בערב יום העצמאות, באתר ynet, 18 באפריל 2017

[15] השתתפו בה 24 קבוצות והיא נערכה באולם מלחה בירושלים. בגמר נצחה בית"ר ירושלים את בני יהודה תל אביב בתוצאה 5–3. אורי מלמיליאן הצטין בטרניר.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

מאמני הפועל ירושלים
הפועל ירושלים (1926—2019)	פוליאקוב (1957-58) • קיש (1958-60) • גיבונס (1960-63) • חרניצ'ק (1963) • שפר (1963) • פוקס (1963-65) • וולב (1965-67) • שמילוביץ' (1967-69) • ליטבק (1969-70) • מנצ'ל (1970-72) • לבקוביץ' (1972-74) • שמילוביץ' (1974-75) • רזניק (1975) • חליבנר (1975-76) • לבקוביץ' (1976-77) • סטלמך (1977-78) • סינגל (1978-79) • שפיגל (1979-81) • לבקוביץ' (1981-82) • רדלר (1982) • סינגל (1982-83) • ברגיג (1983-84) • עופר (1984-85) • ברגיג (1985-86) • רוזן (1986) • יוסי כהן (1986-87) • פייגנבוים (1987-88) • שווייצר (1988-89) • בן דוד (1989-1990) • פייגנבוים (1990-91) • מזרחי (1991-92) • בן דוד (1992) • נמני (1992-93) • עופר (1993-94) • אבוטבול (1994-95) • מלמיליאן (1995-96) • מזרחי (1996-99) • עופר (1999) • דיין (1999-2000) • א. לוי (2000-01) • דיין (2001-03) • אסייג (2003-04) • דיין (2004-05) • פייגנבוים (2005) • אסייג (2005-06) • דיין (2006-07) • קדוש (2007-09) • עמר (2009-10) • זגורי (2010) • קדוש (2010-12) • עמר (2012-13) • טל (2013) • עמר (2013-14) • בן דוד (2014-15) • שי כהן^(ז) (2015-16) • מחפוד (2016) • מזרחי (2016) • בוזגלו (2016-17) • מרטן (2017) • עזו (2017-19)
הפועל קטמון ירושלים (2007—2020)	בן שמעון (2007-08) • מ. כהן (2008-09) • זדה (2009-12) • טסלפפה (2012-14) • נימני (2014-15) • דוד (2015-16) • בן זקן (2016-17) • זדה (2017-19) • מזרחי (2019) • אריה (2019-20)
הפועל ירושלים (2020—)	זיו אריה (2020—)