לדלג לתוכן

רוני לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוני לוי
מידע אישי
לידה 14 בנובמבר 1966 (בן 57)
נתניה שבישראל
גובה 1.87 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדוני נוער
מכבי נתניה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1985–1989
1989–1990
1990–1992
1992–1997 		מכבי נתניה
בני יהודה תל אביב
מכבי נתניה
מכבי חיפה
סך הכול 		97 (8)
20 (3)
59 (4)
144 (18)
320 (33)
נבחרת לאומית כשחקן
1993–1997 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 15 (0)
קבוצות כמאמן
2000
2001–2003
2003–2008
2008–2009
2009–2010
2011
2011
2011–2013
2013–2014
2015
2015–2016
2016–2018
2019–2020
2021–2022
2022– 		מכבי חיפה
מכבי חיפה (נוער)
מכבי חיפה
מכבי פתח תקווה
אוניראה אורזיצ'ני
בית"ר ירושלים
סטיאווה בוקרשט
אנורתוסיס פמגוסטה
בית"ר ירושלים
מכבי נתניה
מכבי חיפה
אנורתוסיס פמגוסטה
בית"ר ירושלים
הפועל באר שבע
הפועל חיפה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רוני לוי (נולד ב-14 בנובמבר 1966) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת הקשר האחורי וכיום משמש כמאמנה של הפועל חיפה מליגת העל.

כשחקן זכה לוי בשתי אליפויות, הראשונה עם בני יהודה תל אביב והשנייה עם מכבי חיפה. כמאמן זכה בשלוש אליפויות רצופות, גביע המדינה ושלושה גביעי טוטו, גביע הטוטו עם בית"ר ירושלים וכל היתר עם מכבי חיפה.

קריירת משחק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוני לוי נולד וגדל בנתניה והצטרף למחלקת הנוער של מכבי נתניה כבר בגיל 8, שם התבלט בקבוצות הנוער. בעונת 1985/1986 בגיל 18, עלה לקבוצה הבוגרת שם שיתף פעולה ביחד עם כוכבי הקבוצה שזכתה באליפויות מספר שנים לפני כן, עודד מכנס ודוד לביא, בגיל 19 כבר תפס מקום קבוע בהרכב הקבוצה בתור הקשר האחורי הבולט שלה. לקראת עונת 1989/1990 סוכמה העברתו לבית"ר ירושלים, אך נתניה התחרטה וביטלה את העברתו לבית"ר. לאחר בוררות מול נתניה הפסיד לוי אך לבסוף עבר לבני יהודה תל אביב בחלון העברות של העונה, עמה זכה באליפות היסטורית והיחידה בתולדותיה בסיום עונת 1989/1990, לאחר מכן חזר לנתניה שם שיחק עוד שנתיים במגוון תפקידים על המגרש.

ב-1992 נרכש לוי על ידי מכבי חיפה ובתחילה שיחק כבלם, אך מאחר שנכשל בתפקיד זה הוסב לעמדת הקשר האחורי על ידי מאמנו גיורא שפיגל, כאשר בעמדה זו פרח ועזר לקבוצה לזכות באליפות ללא הפסד ליגה (ב-39 מחזורים) בעונת 1993/1994. בהמשך שותף גם במסגרת גביע אירופה למחזיקות גביע אליה הגיעה הקבוצה באותה עונה, ובמיוחד זכור הניצחון הביתי נגד פארמה האיטלקית בהובלתו.

לוי גם זומן באותה התקופה לנבחרת ישראל על ידי מאמנה דאז שלמה שרף ושיחק בה בשנים 1993–1997, כשבין היתר שותף בניצחון הסנסציוני 3–2 על נבחרת צרפת במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994.

בקיץ 1997 נאלץ לוי לפרוש ממשחק פעיל עקב פציעה קשה בברכו, בגיל 31 בלבד, כיוון שסירב לעבור ניתוח מסובך.

קריירת אימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפרישה מונה לוי למאמן קבוצת נערים במחלקת הנוער. שנתיים לאחר הפרישה, בשנת 1999, מונה לוי לעוזר המאמן של מכבי חיפה תחת המאמן הראשי אלי כהן. לאחר שהאחרון עזב מונה לוי לתפקיד המאמן הראשי למספר משחקים, אך לא זכה להצלחה. בתום העונה הוחלט למנות את אברהם גרנט למאמן חיפה, כשלתפקיד העוזר מונה מרקו בלבול. בין השנים 2001–2003 שימש לוי כמאמן הנוער של מכבי חיפה שבמהלכה זכה עימה באליפות וב"דאבל" (אליפות וגביע, באותה עונה).

בעונת 2003/2004 מונה לוי למאמן הבוגרים של מכבי חיפה לאחר עזיבתו של יצחק שום לפנאתיאיקוס. למרות הדאבל בו זכה לוי עם קבוצת הנוער הוא לא נחשב לשם גדול מבחינת התקשורת והוצג כמאמן צעיר וחסר ניסיון. היו אף כאלה שרמזו שמינויו של לוי משמעו שיעקב שחר מתכנן "עונה פיננסית", שמטרתה איזון התקציב על חשבון זכייה בתארים. חשש זה התבדה כאשר הוביל את הקבוצה לאליפות, לגמר גביע הטוטו ולרבע גמר גביע המדינה. באותה עונה הגיע עם הקבוצה לסיבוב השני בגביע אופ"א והפסיד לקבוצת הפאר ולנסיה. בתחילת העונה נפצע לוי קל בפיגוע במסעדת מקסים[1].

רוני לוי ידוע כמאמן טקטי והיה (יחד עם אברהם גרנט) מבין החלוצים בארץ בשימוש בטכנולוגיה על מנת לשפר את רמת האימונים וההבנה הטקטית של השחקנים. ביחד עם עוזריו מרקו בלבול וסלובודן דראפיץ' הוא המשיך להנהיג את השימוש בתוכנת מחשב מיוחדת לניתוח משחקים, שיכולה לנתח סרטי וידאו וגם לבצע הדמיות טקטיות באמצעות תרשימים דינמיים. לוי השתמש בתוכנה זו על מנת להכין את שחקני מכבי חיפה למשחקים חשובים וכדי לשפר את ההבנה הטקטית והאימונים של שחקניו. מאידך, נודע לוי כבעל יחסי אנוש שנויים במחלוקת. במכבי חיפה טענו מספר שחקנים כי הוא "שומר דיסטנס" ואינו מתקרב אליהם. זכורה במיוחד התקרית בה סיים את קריירת המשחק של אדורם קייסי לעיני התקשורת[2]. הטענות על הריחוק של לוי מן השחקנים המשיכו גם במכבי פתח תקווה[3].

בעונת 2004/2005 לא הצליחה הקבוצה כלל בזירה האירופאית. היא הודחה מסיבוב המוקדמות השלישי של ליגת האלופות על ידי הקבוצה הנורווגית רוזנבורג, והודחה מהסיבוב הראשון של גביע אופ"א. באותה עונה זכתה הקבוצה באליפות שנייה ברציפות והודחה מסיבוב ח' של גביע המדינה ומחצי גמר גביע הטוטו. גם בעונת 2005/2006 הקבוצה לא הצליחה לעלות לליגת האלופות לאחר הפסד בסיבוב השני לקבוצה השוודית מאלמו. למרות הכישלון, עונה זאת הייתה המוצלחת ביותר של לוי בקבוצה, הוא זכה עימה באליפות שלישית ברציפות (בפער של 16 נקודות מהמקום השני ובסיבוב ראשון מושלם עם 11 ניצחונות). בנוסף זכתה הקבוצה גם בגביע הטוטו אך הודחה מחצי גמר גביע המדינה. בעונה זאת נבחר הן על ידי מעריב והן על ידי ידיעות אחרונות כ"מאמן השנה".

בעונת 2006/2007 נחל לוי אכזבה בליגה ובגביע כאשר סיים את העונה במקום החמישי והודח מגביע המדינה בשלב רבע הגמר, אך בגביע אופ"א נחל הצלחה כאשר הוביל את מכבי חיפה לשלב שמינית הגמר לאחר ניצחון מפתיע על צסק"א מוסקבה. בשמינית הגמר נכנע עם קבוצתו לאספניול הספרדית. בעונת 2007/2008 לא הצליח לוי להוביל את מכבי חיפה למפעלים האירופיים, כשהקבוצה הודחה מהסיבוב השני של גביע האינטרטוטו. בעונה זאת זכה לוי בגביע הטוטו השני שלו, אך בליגה סיימה חיפה שוב במקום החמישי המאכזב והודחה מסיבוב ח' של הגביע. ב-9 במרץ (לאחר רצף של הפסדים) ביקש לוי מיעקב שחר להתפטר באופן מיידי. שחר ביקש מלוי להמשיך ולאמן עד לתום העונה, ולוי נעתר לבקשתו. בתום העונה עזב לוי את מכבי חיפה לאחר 16 שנה.

בדצמבר 2008 החליף לוי בתפקיד מאמן מכבי פתח תקווה את גיא עזורי שהתפטר, ובנובמבר 2009 התפטר מהמועדון. ב-31 בדצמבר 2009 מונה לוי למאמן אוניראה אורזיצ'ני, אלופת ליגת העל הרומנית, אך בתום עונת 2009/2010 הודיע על התפטרותו מהקבוצה[4].

ב-17 בינואר 2011 מונה למאמן בית"ר ירושלים. ביוני 2011 התפטר מתפקידו, ומונה למאמן סטיאווה בוקרשט, אך לאחר שלושה חודשים בלבד התפטר מתפקידו[5]. מיד לאחר התפטרותו מסטיאווה חתם בקבוצת אנורתוסיס פמגוסטה מהליגה הקפריסאית. לוי קיבל את הקבוצה לאחר שנקלעה לתחתית הטבלה ובתום העונה הוביל אותה למקום הרביעי בטבלה. בעונה שלאחר מכן הוביל את הקבוצה לצמרת הטבלה ואף נבחר למאמן הסיבוב הראשון בקפריסין, אך לאחר מכן חלה ירידה ביכולת הקבוצה, וב-1 באפריל 2013 פוטר לוי מתפקידו[6].

ב-6 בדצמבר 2013 חזר לוי לקדנציה שנייה בבית"ר ירושלים, וחתם בקבוצה עד סוף העונה עם אופציה לעונה נוספת. בתום אותה העונה סיים לוי את תפקידו כמאמן בית"ר. ב-14 בינואר 2015 מונה לוי לתפקיד המאמן בקבוצת נעוריו, מכבי נתניה, בעקבות התפטרותו של מאמן הקבוצה יוסי מזרחי[7].

לקראת עונת 2015/2016 מונה בשנית למאמנה של מכבי חיפה לאחר שחתם על חוזה לשלוש עונות. ב-7 בדצמבר 2015 שבר לוי את שיא המשחקים כמאמן מכבי חיפה עם הופעתו ה-185 לאחר שעקף בדירוג את שלמה שרף. בליגה הציגה חיפה יכולת חלשה וסיימה במקום הרביעי, ולוי ספג ביקורת רבה מצד האוהדים. בסוף העונה זכה רוני לוי עם הקבוצה בגביע המדינה, לאחר ניצחון 1–0 במשחק הגמר על מכבי תל אביב. לוי המשיך לאמן את חיפה גם בפתיחת עונת 2016/2017 אך לאחר שקבוצתו הודחה מול נומה קאליו האסטונית, סיים לוי את תפקידו ביולי 2016[8].

ב-26 בספטמבר 2016 חזר לוי לאנורתוסיס פמגוסטה, והוביל אותה למקום השישי בתום העונה. בעונה שלאחר מכן הוביל את הקבוצה למקום השלישי, אך ב-26 בספטמבר 2018 פוטר מתפקידו[9].

ב-6 ביוני 2019 חתם לוי לעונה עם אופציה לעונה נוספת כמאמן בית"ר ירושלים, וחזר למועדון לקדנציה שלישית[10]. ב־28 באוגוסט 2020 פוטר מתפקידו בבית"ר, לאחר כישלון בזירה האירופית.

ב-17 בפברואר 2021 מונה לוי למאמנה של הפועל באר שבע בחוזה לשנה וחצי[11]. ב-1 במרץ 2022 פוטר מתפקידו[12].

ב-25 באוקטובר 2022 מונה למאמנה של הפועל חיפה[13]. הוביל את הפועל חיפה למקום רביעי בליגה.

תארים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשחקן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני יהודה תל אביב
מכבי חיפה

כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכבי חיפה
בית"ר ירושלים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוני לוי

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חגי עינב וגור מוטולה, רוני לוי: "שכבנו בין חלקי גופות", באתר ynet, 5 באוקטובר 2003
  2. ^ מי אתה רוני לוי?, באתר one‏, 29 בדצמבר 2008; כעת, בארכיון האינטרנט "archive.is"
  3. ^ דוד מרואני, משה הרוש ומשה בוקר, ליגת העל: יחסים גרועים בין רוני לוי ושחקני מכבי פתח תקווה, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2009
  4. ^ מיכל גרונדלנד, ‏רוני לוי התפטר מאוניראה בעקבות מצבה הכלכלי, באתר ONE‏, 17 באוגוסט 2010
  5. ^ רוני לוי סיים את תפקידו כמאמן סטיאווה, באתר ערוץ הספורט, 30 בספטמבר 2011
  6. ^ פרסום ראשון. רוני לוי פוטר: "לאנורתוזיס לא הייתה סבלנות", באתר ‏מאקו‏, 1 באפריל 2013
  7. ^ יניב טוכמן‏, רוני לוי מונה למאמן מכבי נתניה: "החלטתי להיענות לאתגר", באתר וואלה, 14 בינואר 2015
  8. ^ שמעון אלבז, רוני לוי סיים את דרכו במכבי חיפה, באתר ynet, 27 ביולי 2016
  9. ^ רוני לוי פוטר מאנורתוסיס פמגוסטה, באתר ynet, 26 בספטמבר 2018
  10. ^ גיא בן זיו, ‏רשמית: רוני לוי מונה למאמן בית"ר ירושלים, באתר ONE‏, 6 ביוני 2019
  11. ^ איציק כלפי, ‏רוני לוי מונה למאמנה של הפועל ב"ש לעונה וחצי, באתר ONE‏, 17 בפברואר 2021
  12. ^ יניב טוכמן‏, רוני לוי סיים את תפקידו בהפועל באר שבע, אליניב ברדה יאמן, באתר וואלה, 1 במרץ 2022
  13. ^ שלמה וייס‏, תחנה תשיעית בקריירה: רוני לוי מונה למאמן הפועל חיפה, באתר וואלה, 25 באוקטובר 2022
מאמני ליגת העל בכדורגל
ז'ארקו לאזטיץ' (מכבי תל אביב) • ברק בכר (מכבי חיפה) • רן קוז'וך (הפועל באר שבע) • רוני לוי (הפועל חיפה) • שרון מימר (מכבי בני ריינה) • סלובודאן דראפיץ' (בני סכנין) • זיו אריה (הפועל ירושלים)
דן רומן (מכבי פתח תקווה) • מרקו בלבול (מכבי נתניה) • אלי לוי (מ.ס. אשדוד) • ברק יצחקי (בית"ר ירושלים) • חיים סילבס (הפועל חדרה) • שי ברדה (עירוני קריית שמונה) • אלירן חודדה (עירוני טבריה)
מאמני הקבוצה הזוכה באליפות ישראל בכדורגל
1950: בית הלוי • 1952: בית הלוי • 1954: בית הלוי • 1955: וארון • 1956: בית הלוי • 1957: יאזבנצ'יק • 1958: טסלר • 1959: גיבונס • 1960: גיבונס • 1961: מולנר • 1962: יובנוביץ' • 1963: יובנוביץ' • 1964: שוייצר • 1965: שניאור • 1966: שוייצר • 1968: חליבנר • 1969: רוזנבוים • 1970: שוייצר • 1971: שוייצר • 1972: שניאור • 1973: שפיגל • 1974: רדלר • 1975: לבקוביץ' • 1976: לבקוביץ' • 1977: גרונדמן • 1978: פרלמן • 1979: ניסים בכר • 1980: גרונדמן • 1981: שוייצר • 1982: קשטן • 1983: שפיגלר • 1984: שרף • 1985: שרף • 1986: שוייצר • 1987: קשטן • 1988: שניאור • 1989: לבקוביץ' • 1990: שפיגל • 1991: שרף • 1992: גרנט • 1993: קשטן • 1994: שפיגל • 1995: גרנט • 1996: קשטן • 1997: אלי כהן (השריף) • 1998: קשטן • 1999: גוטמן • 2000: קשטן • 2001: גרנט • 2002: גרנט • 2003: קלינגר • 2004: רוני לוי • 2005: רוני לוי • 2006: רוני לוי • 2007: מזרחי • 2008: שום • 2009: אלישע לוי • 2010: גוטמן • 2011: אלישע לוי • 2012: בן שמעון • 2013: גארסיה • 2014: סוזה • 2015: אייסטאראן • 2016: ברק בכר • 2017: ברק בכר • 2018: ברק בכר • 2019: איביץ' • 2020: איביץ' • 2021: ברק בכר • 2022: ברק בכר • 2023: ברק בכר • 2024: קין
מאמני מכבי חיפה
א. שוורץ (1946–1947) • טורנטאואר (1950–1952) • שלפנברג (1952–1954) • פוקס (1954–1956) • קיש (1956–1957) • קוך (1957–1959) • פרקש (1959–1961) • פורבס (1961–1962) • קיש (1962) • שלפנברג (1962–1963) • ספאסוב (1963–1965) • חליבנר (1965) • מנצ'ל (1965–1969) • שמילוביץ (1969–1970) • הרדי (1970–1972) פוקס (1972) • מנצ'ל (1972–1974) • וינברג (1974–1975) • שנהר (1975–1977) • ששון (1977) • הרדי (1977–1978) • קוליק (1978–1979) • שפיגלר (1979) • הרדי (1979–1982) • מנסל (1982–1983) • הרדי (1983) • שרף (1983–1987) • קשטן (1987–1988) • לבקוביץ' (1988–1990) • שרף (1990–1992) • שפיגל (1992–1998) • בריילובסקי (1998) • אוהרין (1998–1999) • בריילובסקי (1999) • אלי כהן (1999–2000) • ר. לוי (2000) • גרנט (2000–2002) • שום (2002–2003) • ר. לוי (2003–2008) • א. לוי (2008–2012) • עטר (2012) • בנדו (2012–2014) • סטנוייביץ' (2014) • בלבול (2014–2015) • ר. לוי (2015–2016) • מלנסטיין (2016–2017) • לוזון (2017) • רוטן (2018) • גוטמן (2018) • בלבול (2018–2020) • בכר (2020–2023) • דגו (2023–)
מאמני מכבי פתח תקווה
מכליס (1951–1953) • פולק (1953–1955) • שפיגל (1955–1957) • פיירברדר (1957–1958) • ש. בן דרור (1958–1959) • פוגל (1959–1960) • שפיגל (1960–1961) • פוקס (1961–1962) • שפר (1962–1963) • י. בן דרור (1963–1965) • פופוב (1965–1966) • בנדורי (1968) • קוז'ידלו (1968–1969) • רדלר (1969–1970) • קוז'ידלו (1970–1971) • גרונדמן (1971–1973) • ליטבק (1973–1974) • רדלר (1974) • מאירי (1974–1975) • זלצר (1975–1977) • שפיגל (1977–1978) • מרימוביץ' (1979–1981) • זלצר (1981–1983) • מאירי (1983–1986) • בר-נור (1986) • קונסטנטינובסקי (1986–1987) • מנסל (1987) • רוזן (1987–1988) • אדן (1988) • מאירי (1988–1989) • מרצ'ינסקי (1989–1991) • קשטן (1991–1992) • זלצר (1992–1993) • פייגנבוים (1993–1995) • נוריאל (1995–1996) • מרצ'ינסקי (1996–1997) • רמלר (1997) • סיני (1997–1998) • לחמן (1998–1999) • מזרחי (1999–2001) • אוחנה (2001) • ג. לוזון (2001–2007) • מזרחי (2007) • פביאן (2007–2008) • ג. לוזון (2008) • שירזי (2008) • עזורי (2008) • ר. לוי (2008–2009) • דוד (2009–2011) • בלבול (2011) • לחמן (2011–2012) • סיני (2012–2013) • י. לוזון (2013) • רפואה (2013–2014) • בן שמעון (2014–2016) • ד. גולן (2016) • רפואה (2016–2017) • מימר (2017–2018) • א. לוי (2018–2019) • ג. לוזון (2019–2021) • קלינגר (2021–2022) • ע. גולן (2022) • ברדה (2022) • לם (2022–2024) • קוז'וך (2024–)
מאמני בית"ר ירושלים
צוובנר (1948) • אלפסי (ש) (1953–55) • דבורין (ז) (1954) • פולק (1955–1956) • וינברגר (ש) (1956–1958) • פישר (1958–1959) • שניאור (1959–1960) • אלמליח (1960–1961) • אלפסי (1961) • ברטפלד (1961–1963) • רזניק (ש)(1963–1964) • וארון (1964–1966) • רזניק (1966–1969) • חליבנר (1969–1970) • רדלר (1970–1972) • שפר (1972–1973) • רזניק (ז) (1973) • סטלמך (1973–1974) • פורטל (1974–1975) • חליבנר (1975) • בכר (1975–1976) • מור (1976–1977) • שוויצר (1977–1978) • פוקס (1978) • שנהר (1978–1979) • בכר (1979–1980) • רדלר (1980–1981) • עופר (1981–1982) • בן יהונתן (1982) • דוידוף (1982) • עופר (1982–1983) • שוויצר (1983–1985) • קשטן (1985–1987) • שפיגלר (1987–1988) • עופר (1988) • קשטן (1988–1989) • זלצר (1989–1991) • קדוש (1991–1992) • קשטן (1992–1994) • לבקוביץ' (1994) • מזרחי (1994–1995) • השריף (1995–1997) • קשטן (1997–1999) • אוחנה (1999–2000) • גוטמן (2000–2001) • בכר (2001) • מזרחי (2001–2002) • השריף (2002–2003) • ח. אזולאי (ז) (2003) • אוחנה (2003–2005) • עזורי (ז) (2005) • קאנן (2005) • פרננדס (2005–2006) • ארדילס (2006) • מזרחי (2006–2007) • שום (2007–2008) • עטר (2008–2009) • שום (2009–2010) • אמסלם (ז) (2010) • מלמיליאן (2010–2011) • רוני לוי (2011) • נעים (2011–2012) • ח. אזולאי (2012) • השריף (2012–2013) • א. כהן (2013) • רוני לוי (2013–2014) • קורצקי (2014–2015) • גיא לוי (2015) • דראפיץ' (2015–2016) • בן שמעון (2016–2017) • מימר (2017) • לבנדה (2017) (ז) (2017) • בן זקן (2017–2018) • לוזון (2018) • קלינגר (2018–2019) • רוני לוי (2019–2020) • מזרחי (ז) (2020) • דראפיץ' (2020–2021) • מזרחי (ז) (2021) • קומאן (2021) • מזרחי (2021–2022) • אבוקסיס (2022–2024) • גל כהן (2024) • יצחקי (2024–)

(ש) = מאמן-שחקן ; (ז) = מאמן זמני

מאמני מכבי נתניה
ודופרמן (1935–1936) • פסקוב (1936–1937) • מיקליס (1937–1938) • וייס (1938–1939) • פייר (1939–1941) • וייס (1941–1943) • בית הלוי (1943–1945) • פוייר (1945–1947) • וייס (1949–1950) • בית הלוי (1950–1952) • מלר (1953–1954) • בראון (1954–1956) • מלר (1956) • רייגש (1956) • כספי (1956–1957) • בית הלוי (1957–1960) • שניאור (1960–1961) • טסלר (1961–1962) • כספי (1962–1963) • בצ'יץ' (1963–1965) • שלפנברג (1965–1967) • שפר (1967) • שניאור (1967–1970) • שווייצר (1970–1971) • פוקס (1971–1972) • רדלר (1972–1974) • שפיגל (1974–1975) • מור (1975) • פרלמן (1975–1979) • גרונדמן (1979–1981) • פרלמן (1981–1982) • שפיגלר (1982–1984) • פרלמן (1984–1985) • זלצר (1985–1988) • פייגנבוים (1988–1990) • שפילגר (1990–1992) • פרלמן (1992–1994) • חדד (1994–1995) • פרלמן (1995) • לם (1995–1996) • ג. כהן (1996–1998) • מסינג (1998) • מלמיליאן (1998–1999) • איוניר (1999) • מלמיליאן (1999–2000) • רמי לוי (2000–2001) • מלמיליאן (2001–2002) • דמתי (2002) • לנדאו (2002–2004) • א. כהן (2004–2006) • גוטמן (2006–2007) • עטר (2007–2008) • מתאוס (2008–2009) • עזריה (2009) • עטר (2009–2012) • בנין (2012–2013) • עטר (2013) • מזרחי (2013–2015) • רוני לוי (2015) • דורה (2015) • עטר (2015–2016) • קורצקי (2016) • פרץ (2016) • דראפיץ' (2016–2020) • אטפלד (2020–2021) • לם (2021–2022) • רן קוז'וך (2022–2023) • גיא צרפתי (2023–2024) • מרקו בלבול (2024) • יוסי אבוקסיס (2024–)
מאמני הפועל באר שבע
עזרן (1955–1957) • דבורין (1957–1958) • דבורין, גיבונס (1958–1959) • מור (1959–1961) • ר. שרף, מור (1961–1962) • מור (1962–1964) • מילושביץ' (1964–1965) • סטנקוביץ' (1965–1966) • מור (1966–1968) • סטפנוביץ', ליטבק (1968–1969) • מנצ'ל (1969–1970) • ליטבק (1970–1972) • פוקס (1972–1974) • לבקוביץ' (1974–1976) • פוקס, עופר (1976–1977) • עופר (1977–1979) • לבקוביץ' (1979–1980) • עופר (1980–1981) • שנהר (1981–1983) • עופר (1983–1984) • רוזן, דקל (1984–1985) • סטלמך (1985–1986) • ברגיג, בר-נור (1986–1987) • נ. בכר (1987–1988) • נ. בכר, שנהר (1988–1989) • שנהר, ח. כהן, בן דור, עופר (1989–1990) • עופר (1990–1992) • חדד (1992–1994) • שבצ'נקו (1994–1995) • שבצ'נקו, חדד, גוטמן (1995–1996) • גוטמן (1996–1997) • עופר, טבק, דקל (1997–1998) • פייגנבוים, לנדאו (1998–1999) • עופר, איוניר, לחמן (1999–2000) • לחמן, ש. שרף, דקל (2000–2001) • קדוש (2001–2003) • גוטמן (2003–2004) • גוטמן, א. כהן, קדוש (2004–2005) • לוין, בן שאנן, בלבול (2005–2006) • לנדאו (2006–2007) • בלבול, לנדאו (2007–2008) • ג. לוי (2008–2009) • עזורי, חדד (2009–2010) • קלינגר (2010–2011) • קלינגר, ג. לוי (2011–2012) • א. לוי (2012–2015) • ב. בכר (2015–2020) • אבוקסיס (2020–2021) • ר. לוי (2021–2022) • ברדה (2022–2024) • קוז'וך (2024–)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רוני_לוי&oldid=39890670"