ברכת לישב בסוכה
ברכת לישב בסוכה
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לֵישֵׁב בַּסֻּכָּה. |
ברכת "לישב בסוכה" היא ברכה שתקנו חכמים לברך על קיום מצוות הישיבה בסוכה.
קיימת מחלוקת בראשונים מתי מברכים ברכה זו. יש אומרים שמברכים אותה בכל עת שנכנסים לסוכה לשהייה ממושכת, ויש אומרים שרק לפני אכילת קבע בסוכה, ומנהג רוב ישראל כדעה זו על פי הכלל ספק ברכות להקל. קיימת מחלוקת נוספת על איזו אכילה מברכים 'לישב בסוכה'. מנהג יוצאי אשכנז לברך על כל אכילה שחובה לאכלה בסוכה. ומנהג יוצאי ספרד לברך רק על סעודת לחם או אכילת מיני דגן בשיעור קביעת סעודה (נפח ארבע ביצים).
גדרי הברכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתי מברכים אותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכיוון שמצוות הסוכה היא מצווה מתמשכת המתקיימת בכל עת שאדם שוהה בסוכה, נוצרה אי בהירות מתי מברכים את ברכת 'לישב בסוכה', ונחלקו בכך הראשונים:
- לדעת הגאונים וראשונים רבים, בהם: בעל הלכות גדולות, רב האי גאון, רי"ף, רמב"ם ורש"י, בכל עת שאדם נכנס לסוכה, גם אם אינו מתכוון לעשות בה דבר מלבד לשבת בה, מברך 'לישב בסוכה'. וכך פסק הגר"א להלכה, ורוב יהדות תימן.
- לדעת גאונים וראשונים אחרים, בהם: רב יהודאי גאון, רבנו תם ובעל העיטור, רק כאשר אדם מתכוון לאכול בסוכה, לפני אכילתו יברך את ברכת 'לישב בסוכה'.
פסיקת ההלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על אף שדעת הראשונים היא שיש לברך על כל כניסה לסוכה לשהייה ממושכת, מכיוון שספק ברכות להקל, לפיכך נקטו רוב הפוסקים כדעת רבנו תם וסיעתו, שרק בעת אכילה בסוכה מברכים 'לישב בסוכה'. אמנם נחלקו המנהגים על איזו אכילה מברכים ברכה זו:
מנהג אשכנז
[עריכת קוד מקור | עריכה]דעת הגינת ורדים, שהתקבלה בקרב הפוסקים האשכנזים, והפכה למנהג יוצאי אשכנז, כל אכילה שחייבים לאכלה בסוכה משום שהיא נחשבת לאכילת קבע, יש לברך לפניה ברכת 'לישב בסוכה'. אך על אכילת ארעי בסוכה אין לברך 'לישב בסוכה'.
שהייה בסוכה ללא אכילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתוך מנהג אשכנז, לדעת רבים מהפוסקים[1] במקרה שאדם יודע שלא יאכל אכילת קבע בסוכה, יברך את ברכת 'לישב בסוכה' על עצם שהייתו בסוכה. ואילו לדעת המאמר מרדכי רק על אכילת קבע בסוכה מברכים.
בפועל, רבים נוהגים לעשות מעין פשרה, שכאשר אדם אינו מתכוון לאכול אכילת קבע בסוכה, מברך על אכילת דבר מה בעל חשיבות מסוימת, כגון מאפה מזונות (שאוכל ממנו לא יותר מנפח ביצה, כי יותר מכך זוהי אכילת קבע) או שתיית יין[2].
מנהג ספרד
[עריכת קוד מקור | עריכה]דעת השואל ונשאל[3] והבן איש חי, שהתקבלה בקרב הפוסקים הספרדים, והפכה למנהג יוצאי ספרד, שרק על סעודת קבע הכוללת אכילת לחם או מאפה או תבשיל שברכתו 'מזונות' שאכל ממנו שיעור קביעת סעודה (נפח של ארבע ביצים)[4] מברכים ברכת 'לישב בסוכה'.
אופן הברכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחלקו הראשונים באיזה אופן מברכים את הברכה. לדעת הרמב"ם מאחר שעיקר המצווה מתקיימת בישיבה בפועל בסוכה, יש לעמוד בעת הברכה, כפי שעושים בכל ברכת המצוות, ומיד לאחר מכן להתיישב. וכמותו נוהגים ביהדות תימן. לעומת זאת, לדעת הראב"ד והרא"ש המצווה מתקיימת בעמידה כבישיבה, ולכן אין סיבה לברך את הברכה בעמידה מכיוון שקיומה של המצווה כבר החל בעת הכניסה לסוכה. ומאחר ונהגו לברך לפני הסעודה, ממילא מברכים את הברכה בישיבה לפני האכילה.
סדר הקדימות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעת מהר"ם מרוטנבורג, את ברכת 'לישב בסוכה' יש לברך לפני הברכה שמברכים על המאכל, משום שחיוב ברכת הסוכה חל על האדם מעת שנכנס לסוכה, ולא רק מעת שניגש לאכול. וכך היא דעת הרמב"ם. לעומתם, דעת הרא"ש שיש להקדים את ברכת המאכל, משום שמאחר וקושרים את ברכת הסוכה לאכילה, הרי שהאכילה גורמת לברכת 'לישב בסוכה' שתיאמר, ולכן יש להקדים את ברכת המאכל.
בפועל, מנהג יוצאי אשכנז, וכן יוצאי מרוקו, תוניס ורוב יוצאי עדות המזרח לברך על המאכל תחילה ואחר כך על הסוכה[5]. ופסק השולחן ערוך, וכך הוא מנהג מקצת יוצאי עדות המזרח, להקדים את ברכת הסוכה לברכת המאכל[6].
השוכח לברך 'לישב בסוכה'
[עריכת קוד מקור | עריכה]השוכח לברך ברכת 'לישב בסוכה' לפני אכילתו, כל זמן שעוד לא סיים לאכול - יכול לברך. אם סיים את אכילתו ואינו מעוניין לאכול עוד, יש אומרים שגם אז יכול לברך 'לישב בסוכה',[7] ויש אומרים שלא יברך[8].
היסח הדעת המצריך ברכה חדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככלל, ברכת 'לישב בסוכה' חלה על כל משך שהות האדם בסוכה, וכן אם יצא לצורך פעוט כגון להתפנות או לשוחח עם חברו שיחה קצרה, וכדומה, אינו צריך לברך שוב כשיחזור לסוכה[9]. אך אם יצא למשך זמן ארוך (יותר משעה) או למטרה חשובה כתפילה בבית הכנסת או לעסקיו, כשישוב לסוכה יתחייב בברכה נוספת[10].
ביחס לאדם ששהה בסוכה ברציפות מסעודה לסעודה התעוררה מחלוקת בין האחרונים האם יברך שוב 'לישב בסוכה' לפני הסעודה השנייה. לדעת הב"ח והט"ז יברך שוב, כי מן הסתם התכוון לפטור בברכתו את שהותו בסוכה רק עד הסעודה הבאה. ולדעת הלבוש, השל"ה, המגן אברהם שולחן ערוך הרב ומשנה ברורה[9] לא יברך, כי לא הסיח דעתו מהסוכה. וכך נוהגים להלכה על פי הכלל ספק ברכות להקל[11].
מעבר לסוכה אחרת באמצע הסעודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גם במקרה שאדם עובר מסוכתו לסוכת אדם אחר באמצע סעודתו ישנה מחלוקת אם עליו לברך 'לישב בסוכה' כשממשיך הסעודה אצל חברו. דעת המגן אברהם ושולחן ערוך הרב היא שמעבר מסוכה לסוכה מצריך ברכה חדשה בסוכה אליה עבר, גם אם תכנן את המעבר מראש. ולדעת הט"ז והלבושי שרד אם כשברך 'לישב בסוכה' בסוכה הראשונה חשב לעבור באמצע הסעודה לסוכה אחרת, לא יברך בה 'לישב בסוכה'. דעת המשנה ברורה שמחמת שהדבר שנוי במחלוקת, מספק לא יברך.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברכת לישב בסוכה, הרב אליעזר מלמד, באתר פניני הלכה
- ברכה על ישיבה בסוכה, באתר ישיבת ברכת משה
- ברכת לישב בסוכה, באתר עולמות
- מצוות הישיבה בסוכה מידע על בסוכות תשבו שבעת ימים בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ טורי זהב, חיי אדם, משנה ברורה, סימן תרל"ט, סעיף קטן מ"ח וחזון איש.
- ^ פניני הלכה סוכות פרק ג', הלכה ה', ובהערה 6.
- ^ חלק ג' סימן צ"ה וסימן קס"ה.
- ^ אמנם דעת הבן איש חי שרק על סעודת לחם מברכים 'לישב בסוכה'.
- ^ רמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרמ"ג, סעיף ב' וסעיף ג'. עלי הדס יא, ג.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרמ"ג, סעיף ג'. בן איש חי האזינו ה'. כף החיים. יחווה דעת חלק ה', סימן מ"ז.
- ^ משנה ברורה, סימן תרל"ט, סעיף קטן מ"ח
- ^ יחווה דעת חלק ה', סימן מ"ח.
- ^ 1 2 משנה ברורה, סימן תרל"ט, סעיף קטן מ"ז
- ^ שולחן ערוך הרב אורח חיים סי' תרל"ט, סעיף י"ג.
- ^ לדעת יעב"ץ ובכורי יעקב, אם יצא לזמן קצר מהסוכה, אף שבדרך כלל אינו מברך לאחר חזרה מיציאה כזו, כאשר הוא עומד להתחיל סעודת קבע חדשה, צריך לברך. ולדעת דרך החיים ושולחן ערוך הרב גם באופן זה לא יברך.
| סוכות | ||
|---|---|---|
| מהלך החג | יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה |  |
| סוכה | סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה • הלכות סוכה | |
| ארבעת המינים | אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך | |
| מנהגים | הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה | |
| מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש |
מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות | |
| תפילות ופיוטים | פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי אל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת | |
| שירי החג | אורחים לחג • שלומית בונה סוכה | |
| שונות | שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • סהרנה | |