ויקיפדיה:תמונה מומלצת/המלצות קודמות/נובמבר 2015
נובמבר | ||
---|---|---|
1 בנובמבר 2015 |
פסלי יום המתים. יום המתים הינו חג מקסיקני המוקדש לזכרם של אבות המשפחה שהלכו לעולמם. החג נחוג ביום הראשון והשני של חודש נובמבר, באותו מועד בו חלים יום כל הקדושים ויום כל הנשמות של הכנסייה הנוצרית קתולית. בחג זה נהוג לבקר בבתי הקברות ובכנסיות, ולהביא נרות ופרחים לקברי אבות המשפחה. על אף נושא החג, אין זה חג עגום והוא נחוג באווירה של קרנבל, בדומה לליל כל הקדושים האמריקאי.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
2 בנובמבר 2015 |
מקום אחר הוא קובץ פסלים מעשה ידי הפסל האנגלי אנטוני גורמלי. היצירה מוצבת בחוף קרוסבי שבאנגליה, ומורכבת ממאה פסלים עשויים ברזל, המפוזרים לאורך כ-3.2 ק"מ מהחוף. בתמונה שלושה מבין הפסלים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
3 בנובמבר 2015 |
צילום פוסט-מורטם של הסופר והמשורר הצרפתי ויקטור הוגו, מעשי ידיו של הצלם הנודע נדאר. צילום אנשים לאחר מותם, שהחל עוד במאה ה-19, משמש עד היום בתחומים שונים, כמו עיתונות, חקירה משטרתית, רפואה או פתולוגיה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
4 בנובמבר 2015 |
חקלאיים עבריים מקיבוץ גבעת חיים חוגגים את חג העומר. החקלאים בתמונה אוחזים בחרמש, כלי ידני לקציר תבואה ששימש חקלאים ואיכרים במשך מאות שנים. כיום במדינות המפותחות הקציר נעשה באמצעות מכונות כגון קומביין תבואות וחרמש מוטורי שהחליפו את החרמש הידני.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
5 בנובמבר 2015 |
מדורה היא הדלקת אש מבוקרת בשטח חיצוני מצומצם, למטרות שונות. המדורה משמשת בעיקר לחימום הגוף ליושבים בחוץ בלילות קרים, לבישול מזון, לאיתות ולציון חגים שונים, כגון ל"ג בעומר בישראל או ליל גאי פוקס הנחוג ב-5 בנובמבר בבריטניה. חלק מהווי הפלמ"ח היה הקומזיץ, מפגש חברתי הנערך סביב מדורה, שכלל שירה בציבור, צ'יזבאטים ואכילת קרטושקעס – תפוחי אדמה שנאפים במדורה עצמה. אחר קום מדינת ישראל הפך הקומזיץ לפעילות נפוצה בתנועות הנוער.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
6 בנובמבר 2015 |
הר הגעש סארייצ'ב מתפרץ ב-2009. סארייצ'ב הוא הר געש שכבתי בצורת חרוט געשי הנמצא באי מאטואה באיים הקוריליים, והוא משתרע על רוב שטח האי. התמונה צולמה מתחנת החלל הבינלאומית.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
7 בנובמבר 2015 |
מארי קירי, חלוצה בחקר הרדיואקטיביות, כלת שני פרסי נובל: פרס נובל לפיזיקה לשנת 1903, "בזכות המחקר על תופעת הקרינה", ופרס נובל לכימיה לשנת 1911, "על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום". קירי נולדה בפולין בשנת 1867 שהייתה אז בשליטת האימפריה הרוסית. בגלל מינה ובגלל פעולות תגמול אנטי-פולניות של השלטונות הרוסיים לא הותר לה להיכנס לאוניברסיטה ולכן עבדה במשך מספר שנים כמורה. ב-1891 בהיותה בת 24 עברה לפריז ולמדה כימיה ופיזיקה בסורבון, והייתה האשה הראשונה ללמוד שם. קירי נפטרה ב-1934 מאנמיה אפלסטית, כנראה בעקבות חשיפתה לקרינה רדיואקטיבית ממחקריה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
8 בנובמבר 2015 |
ארנסט רתרפורד היה פיזיקאי ניו זילנדי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1908. בעקבות תוצאה של ניסוי רתרפורד, פיתח את המודל הפלנטרי המתאר את מבנה האטום. מודל זה סתר את מודל עוגת הצימוקים שהיה מקובל בזמנו. היה לראשון שביצע ניסוי בו יסוד כימי אחד הופך לאחר. הגדיר את קרינת אלפא וקרינת בטא.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
9 בנובמבר 2015 |
אנדרטה לבית הכנסת של גטינגן שנשרף בליל הבדולח.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
10 בנובמבר 2015 |
תקרת הבפטיסטריום של פירנצה, בפטיסטריום (בית טבילה) נוצרי בפירנצה, ממערב לקתדרלת סנטה מריה דל פיורה. תקרת הבפטיסטריום מעוטרת בפסיפס גדול. את החלקים המוקדמים בפסיפס יצרו, כנראה, כמה אמנים ונציאנים, והם מתוארכים לשנת 1225. ייתכן שבין אמנים אלו היה גם הצייר הפלורנטיני צ'ימבואה. העבודה על התקרה לא נשלמה עד המאה ה-14. המבנה, הנחשב לאחד המבנים העתיקים בעיר, ידוע גם בזכות שלוש דלתות הברונזה המעוטרות שנוצרו בראשית תקופת הרנסאנס ומהוות עדות להתפתחות סגנון הפיסול של תקופה זו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
11 בנובמבר 2015 |
המינסטר של אולם היא כנסייה הבנויה בסגנון גותי, שנמצאת בעיר אולם שבגרמניה. הצריח המחודד של הכנסייה, המתנשא לגובה של 161.53 מטר, הוא צריח הכנסייה הגבוה בעולם ובנייתו הושלמה ב-1890 במסגרת גל התחייה הגותית.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
12 בנובמבר 2015 |
חלונות ויטראז' מהמאה ה-13 בקתדרלת לאן הגותית, המתארות את שבע האמנויות החופשיות - דקדוק, רטוריקה, דיאלקטיקה, אריתמטיקה, גאומטריה, אסטרונומיה ומוזיקה (בתוספת הרפואה), מסביב לפילוסופיה. אלה היו מקצועות הבסיס שלומדו בבתי הספר הקתדרליים והנזיריים בימי הביניים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
13 בנובמבר 2015 |
צב ים ירוק בהוואי. צב הים הירוק הוא מין של צב יחיד בסוגו הנפוץ בימים באזורים טרופיים וסובטרופים ולו שתי אוכלסיות נפרדות באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט. צב הים הירוק מצוי גם לאורך רצועת החוף הישראלי של הים התיכון. שמו ניתן לו בגלל השומן הירוק הנמצא מתחת לשריון העליון.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
14 בנובמבר 2015 |
עובר (אֶמבּרִיוֹן) אנושי באורך של כעשרה מ"מ בשבוע השביעי להיריון חוץ-רחמי. עובר הוא יצור חי חדש שנוצר כתוצאה מהפריה ומתקיים ברחם אצל יונקים (למעט במקרה פתולוגי של היריון חוץ-רחמי) או בתוך ביצה אצל בעלי חוליות אחרים. האורגניזם נחשב לעובר עד לרגע היוולדו או בקיעתו מהביצה. מרגע היוולדו של עובר אדם הוא מוגדר כתינוק.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
15 בנובמבר 2015 |
עמודי הבריאה כפי שצולמו על ידי טלסקופ החלל האבל ב-2014, הצבעים הם תוספת מלאכותית. "עמודי הבריאה" הם אזור בערפילית הנשר - צביר פתוח של כוכבים בקבוצת הכוכבים זנב הנחש. המדענים סבורים שמדובר באזור גדול בערפילית בו מתבצע תהליך היווצרות כוכבים - האזורים האפלים הם עננים מולקולריים ודסקות קדם פלנטריות המקיפות קדם-כוכבים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
16 בנובמבר 2015 |
מגדל המפרש בחיפה הוא אחת הדוגמאות הבולטות בעולם לאדריכלות פוטוריסטית. המגדל, שנבנה מחומרים מתקדמים, תוך שימוש בהנדסה המבטיחה לו חסינות מפני רוחות חזקות ורעידות אדמה, הוא בעל תצורה עגולה ו"עתידנית", הנראית כלקוחה מסרטי מדע בדיוני, שאותם האדריכלות הפוטוריסטית שואפת כביכול לחקות. המגדל, בן 29 קומות, הוא המרכיב העיקרי בקרב המבנים המרכיבים את קריית הממשלה המחוזית.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
17 בנובמבר 2015 |
תמיכות דואות עטורות צריחונים בקתדרלת שטרסבורג. התמיכות הדואות הן מערכת תמיכה ונשיאת עומסים המזוהה עם האדריכלות הגותית. מטרת התמיכות הדואות היא העברת העומסים שנובעים ממשקל המבנה והגג מהקירות אל עמודי תמיכה חיצוניים ובכך לאפשר קירות גבוהים ודקים שרוב שטחם מנוצל לחלונות ויטראז'. עיצוב התמיכות הדואות השתלב במראה התחרה של הקתדרלה הגותית.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
18 בנובמבר 2015 |
בתמונה חייל בריטי במהלך הקרב על הסוֹם. הקרב על הסום היה אחד מן הקרבות הגדולים של מלחמת העולם הראשונה, שנערך במחוז סום שבצפון צרפת. בקרב זה ניסו כוחות של מדינות ההסכמה לפרוץ את קווי הגרמנים. בסוף הקרב הצליחו התוקפים להתקדם כעשרה ק"מ, במחיר של יותר ממיליון נפגעים לשני הצדדים. הקרב החל ב-1 ביולי 1916 והסתיים ב-18 בנובמבר 1916, כאשר המפקד הבריטי, דאגלס הייג, הורה על הפסקתו.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
19 בנובמבר 2015 |
הפילדמרשל הבריטי ברנרד לו מונטגומרי בצריח של טנק M3 גרנט, צופה בכוחות שבפיקודו במהלך קרב אל-עלמיין השלישי. בהמשך מלחמת העולם השנייה פיקד מונטוגומרי על כוחות הצבא הבריטי בפלישה לנורמנדי ועד לכניעת גרמניה הנאצית.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
20 בנובמבר 2015 |
ישעיהו לֶיְבּוֹבִיץ' היה מדען והוגה דעות, עורך האנציקלופדיה העברית ופרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
21 בנובמבר 2015 |
"החדר הארוך" בספרייה העתיקה של טריניטי קולג'. טריניטי קולג' או אוניברסיטת דבלין הוא שמו של מוסד החינוך האקדמי העתיק ביותר באירלנד. המוסד הוקם בדבלין על ידי אליזבת הראשונה בשנת 1592 והוא ממוקם בלבה של דבלין. אחד הפריטים הייחודיים בספריית טריניטי קולג' הוא הספר של קלס.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
22 בנובמבר 2015 |
הנסיכה דיאנה רוקדת עם ג'ון טרבולטה, הבית הלבן, 9 בנובמבר 1985. בין נישואיה לנסיך מוויילס ב-1981 ועד מותה בתאונת דרכים בפריז ב-1997, הייתה דיאנה אחת הדמויות הציבוריות המוכרות, המצולמות והאהובות ביותר בממלכה המאוחדת ובעולם.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
23 בנובמבר 2015 |
חייל מארינס במלחמת וייטנאם. חייל הוא אדם שגויס לשורותיו של צבא של מדינה ריבונית, ועבר אימונים והכשרה על מנת להגן על אותה מדינה ולשרת את האינטרסים שלה. חיילים הם חלק ממבנה היררכי וקפדני, במסגרתו הם מחולקים ליחידות שונות, ומובחנים זה מזה באמצעות דרגה המסמלת את מיקומם בהיררכיה הצבאית. לא כל החיילים הם לוחמים, על אף שרובם המכריע עובר במהלך שירותו הכשרה קרבית ברמה זו או אחרת.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
24 בנובמבר 2015 |
מרגנית השדה היא פרח קטן (קוטרו כסנטימטר) ממשפחת הרקפתיים. לפרח שני זנים: זן בעל פרח אדום-חום וזן בעל פרח כחול. בארץ ישראל נפוץ הזן הכחול שפורח בחודשים ינואר עד מאי. המרגנית מכונה בעברית גם בשם עין התכלת.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
25 בנובמבר 2015 |
צבעוני השרון הוא תת-מין של צבעוני ההרים בארץ ישראל הגדל בשרון ובמישור החוף. הוא פורח בחודשים פברואר ומרץ.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
26 בנובמבר 2015 |
פורטרט של מרי שלי, סופרת אנגליה, שידועה בעיקר כמחברת של הרומן פרנקנשטיין. הספר נכתב כאשר שלי ובן זוגה, פרסי ביש שלי, ביקרו אצל המשורר לורד ביירון בטירה בז'נבה. ביירון הציע לחבריו לערוך תחרות כתיבה של סיפור אימה, וכך נולד הסיפור. הספר משלב אלמנטים גותיים.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
27 בנובמבר 2015 |
נשיא מדינת ישראל פרופ' חיים ויצמן בשנת 1949. ויצמן היה נשיאה הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות ומנהיג גישת הציונות הסינתטית וכן נשיאה הרביעי של ההסתדרות הציונית. עבודתו במעבדות המחקר הכימיות של הצי הבריטי, שבעקבותיה פיתח קשרים במסדרונות השלטון הבריטי, נחשבת כבעלת תרומה מכרעת לפרסום הצהרת בלפור ב-1917. לאחר פרסומה ויצמן עזב את עבודתו המדעית כמעט לחלוטין, והתמסר לפעילות המדינית הציונית. בשנת 1931 החל לעבוד במעבדה ב"מכון דניאל זיו", ששמה שונה ב-1949 למכון ויצמן למדע. אחיינו, עזר ויצמן, היה לנשיא השביעי של מדינת ישראל.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
28 בנובמבר 2015 |
תצלום של השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו מספטמבר 2014 שצולם על ידי הגשושית רוזטה. השביט צ'וריומוב-גרסימנקו הוא היעד של הגשושית רוזטה של סוכנות החלל האירופית, ששוגרה ב-2 במרץ 2004. רוזטה נכנסה למסלול הקפה סביב השביט ב-10 בספטמבר 2014. ב-12 בנובמבר 2014 הנחתת של רוזטה, פיליי, נחתה על פני השטח של השביט והייתה לגשושית הראשונה שנחתה על שביט. זהו שביט בעל זמן הקפה של 6.44 שנים, זמן סיבוב עצמי של 12.4 שעות ונע מרחק של 135,000 קילומטר בשעה.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
29 בנובמבר 2015 |
לוח גזר (העתק המוצג במוזיאון ישראל) הוא לוח אבן גיר (מידותיו 11.1x7.2 ס"מ), שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הבריטי רוברט מקאליסטר. לאחר גילויו לקחוהו הטורקים למוזיאון לארכאולוגיה של איסטנבול. על הלוח חרוטה בניב שמי צפוני-מערבי כלשהו כתובת בת תשע שורות, הנראית כלוח שנה חקלאי. הכתובת מתוארכת למאה העשירית לפני הספירה, ועד לגילויה של הכתובת בתל זית, נחשבה לכתובת העברית העתיקה ביותר.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
30 בנובמבר 2015 |
התחריט על דיסקית פָּיוֹנִיר – לוח אלומיניום שצורף לחלליות פיוניר 10 ופיוניר 11. הדיסקית נועדה להעביר מסר מהאנושות לחוצנים תבוניים שאליהם עשויות החלליות להגיע. על הלוח מצוירות דמויות עירומות של גבר ואישה, וכן מספר סמלים שנועדו לתאר את מיקומו של כדור הארץ. על האיור שעל גבי הדיסקית נמתחה ביקורת שהוא נוצר מנקודת מבט אנתרופוצנטרית, כלומר, שזהו מסר שנכתב כאילו הוא מיועד לבני אדם; החלק שמובן לאדם באופן האינטואיטיבי ביותר – סימן החץ המשמש לשרטוט מסלול החללית – הוא סמל מלאכותי אנושי, שהתפתח בחברת ציידים-לקטים שבה נהוג שימוש בכלי זה, והוא עלול לא להיות מובן לתרבות חייזרית. לחלליות הבאות שנועדו לצאת ממערכת השמש, וויאג'ר 1 וויאג'ר 2, צורף מסר מסובך יותר ומפורט יותר על גבי תקליט זהב.
|
עריכה - תבנית - שיחה |
תמונות מומלצות | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|