ישיבת קלצק (ארץ ישראל)
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
ישיבת קלצק פרדס חנה - רחובות, הייתה ישיבה שהוקמה על ידי הרב צבי יהודה מלצר, על שם ישיבת קלצק בליטא, שהוקמה על ידי אביו הרב איסר זלמן מלצר, ובראשה עמד גיסו הרב אהרן קוטלר.
הישיבה פעלה בין השנים תש"א - תשי"ז, אז התאחדה עם ישיבת הדרום.[1]
הקמת הישיבה בפרדס חנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב צבי יהודה פתח את הישיבה כסניף של ישיבת קלצק בליטא. הרב אהרן קוטלר סייע לו בהקמת הישיבה והבטיח סיוע חודשי, אך עד הקמת הישיבה, בשנת תש"א, חרבה ישיבת קלצק בליטא.
הקבוצה הראשונה של הבחורים הייתה של שלושים בחורים, בעיקר מישיבת חברון, בהם הרב שניאור קוטלר והרב דב יפה. בין צוות הישיבה היה הרב זבולון גרז שהתגורר בחדרה והרב יואל קלופט ששהה כל השבוע בישיבה, וחזר לירושלים רק לשבת. הרב קוטלר מסר שיעורים בישיבה בעודו בחור.[2]
הישיבה הוקמה בבית הכנסת של המושבה פרדס חנה. שחדרי השיעורים וחדר האוכל היו בחדרים הסמוכים לבית הכנסת. לאחר תקופה, כשראה שבני המושבה אינם שולחים את בניהם לישיבה, פתח הרב מלצר את מדרשית נעם.
מעבר הישיבה לרחובות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תש"ז, מונה הרב מלצר לרבה של רחובות, במקום חותנו הרב צבי שטיינמן. הוא העביר את הישיבה לרחובות,[3] כשיחד עמו עברו גם הרב קלופט והרב גרז אותם מינה גם לרבני שכונות בעיר.[4] הישיבה שכנה בבית הכנסת הגדול של רחובות ברחוב בנימין, ומול בית הכנסת, במבנה ארעי, היה חדר השיעורים. מעבר לכביש היה חדר האוכל ומגורי התלמידים, במבנים ששמשו קודם לכן כאורוות של הצבא הבריטי, שעמדו סמוך למקום בו ניצב כיום בית שפירא.
עם פרוץ מלחמת העצמאות הצטרפו התלמידים לכוחות הלוחמים והישיבה התפרקה. לאחר קום המדינה הוקמה הישיבה מחדש.
באותה תקופה הביא את בן דודתו, הרב שך, לכהן כר"מ בישיבה. הרב שך נשאר כל השבוע בישיבה, ולשבתות חזר לירושלים. לאחר מעברו של הרב שך לישיבת פוניבז' בשנת תשי"ב, מילא את מקומו הרב יצחק קוליץ. בנוסף כיהן בישיבה הרב אלימלך בר שאול, עמו הגיעו מספר תלמידים מישיבת חברון, אשר כונו ה"עבריתניקים", בשל רצונם לשמוע שיעורים בעברית. בנוסף כיהנו בישיבה הרב מאיר צבי ברגמן, ראש ישיבת רשב"י וחתנו של הרב שך והרב משה שמעון וינטרוב.
בשנת תשי"ד הקים הרב מלצר את ישיבת הדרום, לבחורים ממשפחות פחות אדוקות. הישיבה הוקמה לצד ישיבת קלצק. בשנת תשי"ז בנה מבנה לישיבת הדרום, סמוך לביתו של חיים ויצמן. בתקופה זו התאחדו שתי הישיבות.[5] חלק מצוות הישיבה, בהם הרב ברגמן, המשיכו ללמד בישיבת הדרום.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קהילות המבשר, כ"ו אדר א' תשע"ד, ראיון עם ידעאל מלצר.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב צבי יהודה מלצר זצ"ל, באתר web.archive.org, 2016-03-03
- ^ סבי הרב צבי יהודה מלצר זצ"ל - המעין - מכון שלמה אומן, באתר www.machonso.org
- ^ רבנים ראשיים ברחובות, באתר עיריית רחובות-ארכיון
- ^ חוק בתי הדין הרבניים (אישור מינויים), תשי"ב-1952
- ^ הרב צבי יהודה מלצר זצ"ל, באתר mdrehovot