ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית בישראל)
 | |
| בניין הפנימיה (מימין) ובית המדרש (משמאל) בישיבה המרכזית בלוד | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | ישיבה חסידית חב"דית - רשת תומכי תמימים |
| תקופת הפעילות | שנת תרצ"ח (1938) – הווה |
| מייסדים | הרב אליעזר קרסיק |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°56′36″N 34°52′29″E / 31.943222222222°N 34.874722222222°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש  | |
  | |
ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית בישראל היא ישיבה ותיקה של חסידות חב"ד בישראל, במסגרת רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש. מוסדותיה שוכנים בלוד ובכפר חב"ד. משתייכת לזרם המתון בחב"ד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תרצ"ח (1938) נוסדה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" על ידי הרב אליעזר קרסיק, לימים יו"ר אגודת חסידי חב"ד בישראל. הרב חיים שאול ברוק היה אחד מראשי הישיבה והמשפיע הראשי בה[1]. שנה לאחר הקמת הישיבה החל לכהן כר"מ ראשי הרב שלום נח ברזובסקי, בחודש אלול ה'תש"א פתח הרב ברזובסקי את ישיבת סלונים ובמקומו התמנה הרב דוד פוברסקי שכיהן כר"מ ראשי במשך שלוש שנים עד הקמת ישיבת פוניבז'. לאחר עזיבת הרב פוברסקי התמנה הרב יואל קלופט כר"מ ראשי בישיבה[2]. מלבדם כיהן בישיבה גם הרב דוד חנזין ר"מ[3].
לאחר בוא ניצולי השואה מארצות אירופה נוצר צורך להקים ישיבה נוספת. הרב זושא וילמובסקי ביקר בשנת תש"ט (1949) בלוד וראה בסמוך לבתי הגרעין הראשון של שיכון חב"ד לוד בניין נטוש בן שלוש קומות. הוא הכריז על המקום כישיבת תומכי תמימים. הישיבה שם כונתה ה"פרדס", משום ששכנה ליד פרדס תפוזים. אחרי חג הפסח תשי"א (1951) התאחדו שתי הישיבות לישיבה אחת, והיא נקראה 'ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש המרכזית'[4].
ראשי הישיבה היו הרב ברוך שמעון שניאורסון, הרב ישראל גרוסמן והרב יעקב כ"ץ. משפיע הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, היה הדמות הדומיננטית בה עד לפטירתו בשנת תשל"א, אז מונה לתפקיד הרב מנחם מנדל פוטרפס. את הישיבה ניהל עד לפטירתו אפרים וולף בסיוע בנו ברק'ה וולף. אחריו ניהל אותה מנשה חדד עם בנו שלום בער חדד שהחליפו לאחר פטירתו[5].
בשנת תשט"ו (1955) הוקם בכפר חב"ד תחת הנהלת הישיבה 'בית הספר למלאכה' שיועד עבור העולים החדשים. הוא שילב לימודי קודש עם לימודי מקצוע. הוא נסגר בתשנ"ו (1996). בשנת תשט"ז (1956) התרחש פיגוע טרור רצחני בבית הספר שבעקבותיו קרא האדמו"ר מחב"ד להרחיב את הישיבה ומוסדותיה.
בב׳ באייר תשי"ח (22 באפריל 1958) נערכה הנחת אבן הפניה לבניין הישיבה הגדולה בכפר חב"ד בהשתתפות הרבנים הראשיים לישראל, ראשי ישיבות, אדמו"רים, חברי כנסת ועוד. הבניין נחנך בשנת תשכ"ג (1963).
בשנת תש"ל (1970) הוקם מוסד מקביל לבית הספר למלאכה בקריית מלאכי על ידי הרב יוסף הרטמן. בשנת תשע"ה זכה בית הספר בפרס מנהל החינוך הדתי של משרד החינוך[6]. בית הספר פעיל כגוף עצמאי.
בשנות השבעים והשמונים פתחה הישיבה סניפים במגדל העמק, קריית גת, ובקריית מלאכי. עם השנים הפכו הסניפים לעצמאיים. בנוסף מפעילה הישיבה כולל אברכים בבניין 770 שבכפר חב"ד, בראש הכולל עומד הרב שלום בער לבקובסקי.
ישיבה גדולה - כפר חב"ד
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
בבניין הישיבה הגדולה בכפר חב"ד היו שתי קומות של פנימייה, ובשנת תש"מ נוספה קומה שלישית. בקומת הקרקע היה אולם לימודים, מטבח וחדר אוכל. בי"ג בטבת תשכ"ג עברו התלמידים המבוגרים מלוד לבניין החדש. בית המדרש לא הספיק עבור התלמידים, וכבר בב' באייר תשכ"ג נערכה הנחת אבן הפינה לבית מדרש חדש. בי"ב בתמוז תשכ"ו נערכה חנוכת הבניין שנקרא 'בית פנחס', על שם החסיד פנחס אלטהויז. באותה חגיגה נערכה מגבית 'מגן האלף', שבה נקראו החסידים לתרום אלף לירות. המגבית אפשרה לישיבה להשלים את הבניין, כולל חדרי לימוד, בשנת תשכ"ט (1969). המבנה תוכנן על ידי האדריכל יוסף שנברגר[7].
עד ה'תשע"ה היה ראש הישיבה הרב יעקב כ"ץ. ראשי הישיבה לאחר פטירתו היו הרב מאיר צבי גרוזמן עד לפטירתו בה'תשע"ז, הרב אליהו לנדא והרב יעקב גולדשמיד. בחודש תמוז ה'תשע"ט מונה לתפקיד ראש הישיבה הרב יוסף יצחק בלינוב.
המשפיע הראשי הוא הרב שניאור זלמן גופין, לפניו מילאו את התפקיד הרב מנחם מנדל פוטרפס והרב שלמה חיים קסלמן.
תלמידי הישיבה מוציאים קובץ "הערות התמימים ואנ"ש" המכיל חידושי תורה של רבני ותלמידי הישיבה. מדי שנתיים יוצא לאור ספר פלפולים שבו חקירות תורניות בגמרא, הלכה, מנהג ועוד, מאת רבני הישיבה ותלמידיה[8].
נכון לשנת הלימודים תשפ"ה (2025) לומדים בישיבה כ-270 בחורים[9].
בשנת תש"פ הוחלפה ההנהלה וראש הישיבה כרגע הוא הרב יוסף יצחק בלינוב, והמשגיח הוא הרב חיים דוד וילהלם.
ישיבה קטנה - לוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]הישיבה הוקמה בשנת תש"ט למען עולים חדשים לארץ.
בשנת תשכ"ח החלה בניית מבנה חדש לישיבה בלוד, בקרבת מקום.
במהלך שנותיה הישיבה עברה מלוד לפרדסים השוכנים לצד העיר, ולאחר כמה שנים חזרה הישיבה אל מקומה הראשון - ועד היום שוכנת שם הישיבה.
בראשות הישיבה עומד הרב יצחק אייזיק קעניג. המנהל הרוחני הוא בנו הרב מנחם מרדכי קעניג. המשפיע והמשגיח הראשי הוא הרב יוסף יצחק בוטמן.
נכון לשנת הלימודים תשפ"ה (2024-5) לומדים בישיבה מעל 410 בחורים[דרוש מקור][9][10].
קריית חינוך - אוהלי תמימים כפר חב"ד
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריית החינוך 'אוהלי תמימים' בכפר חב"ד מיועדת לתלמידים שאינם מתאימים ללמוד לימודי קודש לאורך כל היום. התלמידים לומדים לפני הצהריים לימודי קודש ולאחר מכן חשמל ואלקטרוניקה. קריית החינוך נמצאת בשטח שבו היה בעבר בית הספר למלאכה[11]. בשנת הלימודים תשע"ז (2017) למדו בה כמאה בחורים[9]. מנכ"ל המוסד הוא שמואל רייניץ וראש הישיבה הוא הרב משה הלל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נרות להאיר, שישים שנים להקמת הישיבה בישראל.
- ימי תמימים, סדרה בת 8 כרכים העוסקת בכתבי הרבי מליובאוויטש אל אפרים וולף בנוגע לניהול הישיבה. הוצאת קה"ת, תשס"ד-תשע"ב (2004-2012).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אודות ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בתל אביב, תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ל"ד
- ימי בראשית של ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב אתר שטורעם
- מיכאל יעקובסון, סיבוב בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, באתר 'חלון אחורי', 13 באוקטובר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ימי בראשית של ישיבת "אחי תמימים" בתל אביב אתר שטורעם, "אוצר החסידים", ארץ ישראל, עמוד 59, 176
- ^ שניאור זלמן ברגר, עבד אברהם אנוכי: על הרב אליעזר קרסיק, כפר חב"ד: מכון אהלי שם, תשע"ב, עמ' 188–191: "ראשי הישיבה".
- ^ תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק לד
- ^ תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק לד
- ^ "בשם ההנהלה": הבן ר' ש"ב חדד ימונה למנהל במקום אביו
- ^ אתר מנהל החינוך הדתי, זוכי הפרס לשנת תשע"ה
- ^ מיכאל יעקבסון, חלון אחורי, סיבוב בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד
- ^ נכון לאדר תשע"ז יצאו לאור 250 קבצים ו-24 ספרי פלפולים
- ^ 1 2 3 מפת הישיבות החב"דיות תשע"ז: כל הנתונים ● פרויקט ענק, COL.
- ^ הישיבה בלוד היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה ביותר של חב"ד בעולם
- ^ נחנכה סדנא ללימודי חשמל ב'אהלי תמימים', באתר col
בקרת זהויות  |
|
|---|