לדלג לתוכן

עיתונות בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עיתונים בישראל, 1949
הקיר החיצוני של בית העיתונאים על שם סוקולוב בתל אביב

עיתונות בארץ ישראל החלה ב-1863, עוד בימי היישוב הישן, כשיצא לאור הלבנון, העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. חודשים ספורים אחריו החל לצאת לאור גם מתחרהו החבצלת. שניהם יצאו לאור בירושלים.

העיתונות שימשה כלי ראשון במעלה בתחיית הלשון העברית, הן כזרז לצורך לחדש מילים לצורך דיווח על העולם המודרני והן כבמה לפרסום תחדישים. בשנת 1884 ראה אור גיליונו הראשון של הצבי, עיתונו של אליעזר בן-יהודה והיומון הראשון בעברית בארץ ישראל. מראשית העלייה השנייה (1904) ועד מלחמת העולם הראשונה צמחה בארץ ישראל עיתונות עברית מקורית ואידאולוגית. ב-1915 הוציא השלטון העות'מאני בארץ ישראל צו סגירה לעיתונים העבריים, פרט ל"החרות", שהמשיך להופיע עד 1917. תחילת המנדט הבריטי בישרה לראשונה על חופש עיתונות יחסי בארץ ישראל. רוב העיתונים ביישוב היו עיתונים מפלגתיים, כמות העיתונים היומיים ביישוב, שיצאו על ידי כל פלג אידאולוגי, הייתה בלתי פרופורציונלית לגדלו הזעיר[1]. כן ראו אור עיתונים פרטיים בהם, "הארץ" (1919), "ידיעות אחרונות" (1939) ו"מעריב".

היסטוריה של העיתונות העברית בארץ-ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – עיתונות עברית, עיתונות מפלגתית בישראל

כתבי עת ראשונים בארץ-ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונות יומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תחילת המאה ה־20 החלו להופיע עיתונים בארץ ישראל. ראשון בהם היה עיתון הצבי שהחל ב-1909 לצאת כיומון. ב-1912 הצטרף אליו עיתון "החרות". במהלך השנים יצאו לאור עיתונים רבים בארץ ישראל ובמדינת ישראל, אך מספרם הצטמצם מאוד לקראת סוף המאה ה-20. ארבעת העיתונים העיקריים הפעילים עד היום במדינת ישראל (לפי סדר הקמתם) הם "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"ישראל היום" המופצים בשעות הבוקר.

ניסיונות אחדים להוציא לאור עיתון יומי נוסף בישראל נכשלו תוך גרימת הפסד כספי ניכר למו"ל. בין הכשלונות הללו ניתן למנות את העיתונים "היום הזה" (בעריכת משה דיין), "חדשות" (מקבוצת שוקן), ו"טלגרף". אל מול כישלונות אלה בולטת הצלחתו של העיתון הכלכלי "גלובס", המופץ בשעות הערב.

עיתונים בישראל בתחילת המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונים העיקריים בישראל, לפי תפוצתם, הם "ישראל היום" (חינמון), "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" ו"מקור ראשון". אליהם מצטרפים העיתונים הכלכליים "גלובס" דה מרקר ו"כלכליסט".

העיתונאי אביב לביא ניסה להעריך את משקלם של ארבעת העיתונים היומיים (לפני כניסתו של עיתון "ישראל היום"): ”לשאלה מהו כלי התקשורת המשפיע בישראל אין תשובה חד-משמעית. לא רק הרייטינג קובע. יש הטוענים ש"הארץ" משפיע יותר על מקבלי ההחלטות, אבל תלוי באיזה תחום. לפוליטיקאים חשוב בעיקר מה חושבים הבוחרים - ואלה נמצאים ב"ידיעות" ובטלוויזיה. בכירי העולם האקדמי, העסקי והכלכלי, לעומת זאת, מתעניינים מאוד במה שכותבים עליהם ב"הארץ", ואפילו ב"גלובס”.

החל משנות ה-80 משגשגים גם המקומונים, עיתונים שהתמחו בחדשות מקומיות על בסיס אזורי. בין המקומונים יש הפועלים באופן עצמאי (המקומון הראשון והוותיק בישראל הוא המקומון של אילת ערב ערב באילת היוצא לאור מאז שנת 1962), אך הבולטים שבהם קשורים בשלושת העיתונים הגדולים.

החל משנת 2006 החלו לצאת חינמונים יומיים. הראשון בהם היה "ישראלי" שנסגר בתחילת 2008. ביולי 2007 החל לצאת לאור "ישראל היום", חינמון בבעלות המיליארדר היהודי שלדון אדלסון שגייס מספר כתבים ישראלים בולטים כגון מרדכי גילת, עמוס רגב ודן מרגלית. ב-5 באוגוסט 2007 החלה יציאתו של החינמון השלישי, "מטרו ישראל", ששינה שמו ל"ישראל פוסט". תקופה קצרה, בין ינואר 2008 ועד לסגירתו ביוני 2009, יצא גם חינמון בשם "24 דקות", מבית ידיעות אחרונות, שנחשב לצהובון.

עיתונות חרדית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עיתונות חרדית

לצד העיתונות הכללית פועלת בישראל עיתונות סקטוריאלית, בעיקרה חרדית, כמו "המבשר", "המודיע", "הפלס", "יתד נאמן", השבועון "בשבע" למגזר הדתי, השבועונים "הדרך","משפחה", "יום ליום", "בקהילה", בעיקר לציבור החרדי וכן עיתונות מגזרית-חסידית, כגון "כפר חב"ד" ו"בית משיח" בחסידות חב"ד ועוד.

העיתונות החרדית מופקת על ידי עיתונאים חרדים ובדרך כלל כפופה לכללי צנזורה ולפיקוח רבניים.

העיתונים והאינטרנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקלו הגובר והולך של האינטרנט כאמצעי תקשורת וכפלטפורמה לפרסום הביא לכניסתם של העיתונים היומיים לתחום זה. במהלך זה ננקטו גישות אחדות:

  • הצגת התוכן המערכתי של העיתון המודפס (כולו או חלקו) באתר אינטרנט. המיידיוּת של האינטרנט מביאה לכך שבאתר מתפרסמות גם ידיעות שרק למחרת יופיעו בעיתון המודפס. בדרך זו הלכו "הארץ" כולל חטיבת הכלכלה שלו דה מרקר "גלובס", כלכליסט, וישראל היום.
  • הקמת אתר אינטרנט נפרד, הפועל לצד העיתון המודפס אך לו מערכת נפרדת, המייצרת חלק ניכר מהתוכן המערכתי שלו, אך מציגה גם חלק מידיעות והמאמרים שהופיעו בעיתון המודפס. בדרך זו הדוגמה הבולטת "ידיעות אחרונות" עם ynet אך גם "מעריב" עם nrg. בהמשך זנח מעריב מודל זה מסיבות כלכליות ואיחד את מערכות הדפוס והאינטרנט.
  • הצגת העתק אלקטרוני, נאמן למקור, של העיתון המודפס. שירות זה ניתן, למנויים בלבד, על ידי "ידיעות אחרונות".

מרבית אתרי האינטרנט של העיתונים פתוחים לעיון באופן חופשי, ומתפרנסים מפרסום. "הארץ" והחטיבה הכלכלית שלו TheMarker, מגבילים את הגישה לחומר אותו הם מפרסמים תמורת רכישת מנוי (למעט ידיעות חדשותיות "יבשות"). וכך גם עושה מקור ראשון.

עיתונים יומיים במדינת ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיתונים שנסגרו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת כל העיתונים העבריים שראו אור במדינת ישראל, כולל עיתונים זעירי-תפוצה וקצרי ימים, ממויין לפי שנת הסגירה[2].

שם עיתון שנת ייסוד סוג שפה שנת סגירה בעלות
חדשות הערב 1946 עיתון ערב עברית 1948 מפא"י
מברק 1948 עיתון ערב עברית 1948 לח"י
המדינה 1948 עיתון בוקר עברית 1948 אליהו פורצקי
יום יום 1948 עיתון ערב עברית 1949 גרשום שוקן
המשקיף 1938 עיתון בוקר עברית 1949 המפלגה הרוויזיוניסטית
הגה 1940 עיתון בוקר עברית (מנוקד) 1949 ההסתדרות
היום 1948 עיתון בוקר עברית 1949 אלכסנדר פלאי
היומן 1948 עיתון בוקר עברית 1949 אגודת ישראל
המבשר 1948 עיתון ערב עברית 1950 אגודת ישראל
הדור 1948 עיתון בוקר עברית 1955 מפא"י
זמנים 1953 עיתון בוקר עברית 1955 המפלגה הפרוגרסיבית
פאר-טריבונה 1949 עיתון בוקר בולגרית 1955 פרטי
הבקר 1935 עיתון בוקר עברית 1965 הציונים הכלליים
ידיעות היום 1936 עיתון בוקר גרמנית 1965 משפחת בלומנטל
חרות 1948 עיתון בוקר עברית 1965 תנועת החרות
הקול 1949 עיתון בוקר עברית 1966 אגודת ישראל
יום יום 1960 עיתון בוקר
(כלכלה)
עברית 1966 פרטי
דף יומי 1967 עיתון צהרים עברית 1967 אורי אבנרי
אליום 1948 עיתון בוקר ערבית 1968 ההסתדרות
כספים ומסחר 1966 עיתון בוקר
(כלכלה)
עברית 1969 פרטי
קול העם 1947 עיתון בוקר עברית 1969 המפלגה הקומוניסטית הישראלית
היום 1966 עיתון בוקר עברית 1969 גח"ל
למרחב 1954 עיתון בוקר עברית 1971 אחדות העבודה
ידיעות חדשות 1935 עיתון בוקר גרמנית 1973 מפלגת העבודה
ל'אינפורמסיון ד'ישראל 1957 עיתון בוקר צרפתית 1973 פרטי
היום הזה 1976 עיתון ערב עברית 1976 אליעזר ז'ורבין ואחרים
(העורך הראשי היה משה דיין)[3]
שערים 1950 עיתון בוקר עברית 1981
(הפך לשבועון עד 1996)
פועלי אגודת ישראל
לה ז'ורנל דה ישראל 1957 עיתון בוקר צרפתית 1973 פרטי
חדשות הספורט 1954 עיתון בוקר
(ספורט)
עברית 1985 פרטי
אלאנבאא 1968 עיתון בוקר ערבית 1985 ממשלתי
אומר 1951 עיתון בוקר עברית (מנוקד) 1986 ההסתדרות
Nation ‏ 1988 עיתון בוקר אנגלית 1989 פרטי
עולם הספורט 1989 עיתון בוקר
(ספורט)
עברית 1990 אריה גנגר
שער 1964 עיתון בוקר
(כלכלה)
עברית 1990 מפלגת העבודה
ספוטניק 1991 עיתון בוקר רוסית 1991 מפלגת העבודה
חדשות 1984 עיתון בוקר עברית 1993 עמוס שוקן
יום ליום 1992 עיתון בוקר עברית 1994
(הפך לשבועון)
ש"ס
לעצטע נייעס 1949 עיתון בוקר יידיש 1994
(הפך לשבועון)
מפלגת העבודה
נוביני קורייר 1958 עיתון בוקר פולנית 1994 מפלגת העבודה
על המשמר 1943 עיתון בוקר עברית 1995 מפ"ם
מבט 1971 עיתון בוקר
(כלכלה)
עברית 1995 שלום ירקוני
דבר 1925 עיתון בוקר עברית 1996 ההסתדרות
טלגרף 1993 עיתון בוקר
(כלכלה)
עברית 1996 אבי טיומקין, אהרן דברת, יצחק שרם
הצופה 1937 עיתון בוקר עברית 2007
(אוחד עם מקור ראשון)
המפד"ל
ורמיה 1991 עיתון בוקר רוסית 2004 פרטי
חדשות ישראל 1935 עיתון בוקר גרמנית 2011 משפחת בלומנטל

יומונים ישראלים קיימים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממויין לפי שנת ייסוד.

שם עיתון שנת ייסוד סוג שפה בעלות
הארץ 1919 עיתון בוקר עברית קבוצת הארץ-TheMarker
ג'רוזלם פוסט 1932 עיתון בוקר אנגלית פרטי (בעבר: הסתדרות/מפא"י)
ידיעות אחרונות 1939 במקור: עיתון ערב עברית משפחת מוזס ואחרים
אל אתיחאד 1944 עיתון בוקר ערבית המפלגה הקומוניסטית הישראלית
מעריב השבוע 1948 במקור: עיתון ערב עברית ג'רוזלם פוסט
המודיע 1950 עיתון בוקר
חרדי
עברית אגודת ישראל
גלובס 1983 עיתון ערב
(כלכלה)
עברית פרטי
יתד נאמן 1985 עיתון בוקר
חרדי
עברית דגל התורה
מקור ראשון 1997 עיתון בוקר עברית פרטי -ישראל היום
ישראל היום 2007 חינמון עברית שלדון אדלסון
מעריב הבוקר 2007 חינמון עברית אלי עזור ודודי ויסמן - ג'רוזלים פוסט
TheMarker 2008 עיתון בוקר
(כלכלה)
עברית קבוצת הארץ-TheMarker
כלכליסט 2008 עיתון בוקר
(כלכלה)
עברית משפחת מוזס
המבשר 2009 עיתון בוקר
חרדי
עברית סיעת שלומי אמוני ישראל
הפלס 2012 עיתון בוקר
חרדי
עברית מפלגת בני תורה

רשימת עיתונים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימת העיתונים המודפסים היוצאים לאור בישראל בשפות שונות ובתדירויות שונות. בסוגריים מופיעה העיר שבה נמצאת מערכת העיתון.

עברית ערבית שפות אחרות
עיתונים יומיים

מפלגתיים

אנגלית:
שבועונים

מגזר חרדי:

מגזר דתי

מפלגתיים

רוסית:

הונגרית:

רומנית:

  • רביסטה מיה (Revista mea) - שבועון. יוצא לאור משנת 1953
  • ז'ורנלול ספטמניי (Jurnalul săptămânii) - שבועון. משנת 1991 ועד 2008 הופיע כיומון בשם אולטימה אורה (Ultima Oră)
  • ויאצה נואסטרה (Viaţa Noastră) - יומון. משנת 1953 ונסגר לפני מספר שנים.
מקומונים
אחרים כלכלה ועסקים: רוסית:

גאורגית:

עיתונים שחדלו להופיע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור חשיפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן שיעור החשיפה של חלק מהעיתונים היומיים משנת 2008. הנתונים הם על פי סקר TGI המתפרסם מדי חצי שנה.

חודשים ישראל היום ידיעות אחרונות מעריב הארץ גלובס פוסט
1-6/2016 39.7 34.9 3.9 3.9 4.6
1-12/2015 39.5 35.4 3.6 5.2 4.2
1-12/2014 39.3 34.9 5.3 4.6
1-6/2014[4] 39.8 34.5 3.2 4.8 4.2 8.7
7-12/2013[5] 38.6 38.4 3.5 6.1 4.2 7.8
1-6/2013 36.9 36.9 5.8 5.4 5.5 8.6
7-12/2012 39.9 37.3 9.7 6.0 4.5 8.9
1-6/2012 38.7 37.6 11.9 7.0 4.5 8.4
7-12/2011 37.3 34.8 10.7 7.4 4.6 8.2
1-6/2011 39.3 37.0 12.1 5.8 4.2 8.3
7-12/2010 37.4 34.9 13.4 6.8 4.4 9.4
1-6/2010 35.2 34.9 12.5 6.4 3.5 7.9
7-12/2009 26.6 33.9 13.6 6.6 4.4 7.5
1-6/2009 26.9 34.2 14.4 7.5 6.2
7-12/2008 23.2 35.9 13.8 7.4 5.0

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עיתונות בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ גצל קרסל, תולדות העיתונות העברית בארץ ישראל, הספרייה הציונית ליד הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, תשכ"ד עמ' 155
  2. ^ יחיאל לימור, ‏כרוניקה של מוות ידוע מראש, קשר 25, אביב 1999, 41-51
  3. ^ רפי מן, כמו בועת סבון, באתר העין השביעית, 7 במאי 2008
  4. ^ לי-אור אברבך, ‏TGI: התחזקות משמעותית ל"ישראל היום", נפילה ל"הארץ", באתר גלובס, 28 ביולי 2014
  5. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, סקר TGI // הארץ" עקף בחשיפה היומית את "מעריב" שנחתך ב-60%, באתר TheMarker‏, 20 בינואר 2014