ראשי תיבות בדיעבד

ראשי תיבות בדיעבד הם התייחסות למילה כאל ראשי תיבות, אף שלמעשה נוצרה בדרך אחרת, וראייתה כראשי התיבות נעשתה בדיעבד, לעיתים שנים רבות לאחר שנוצרה.

ראשי תיבות בדיעבד מקובלים כשעשוע לשון, ולעיתים הם מתקיימים כאטימולוגיה עממית.

במדרש

• הפסוק הפותח את פרשת ויצא, "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה", נדרש כראשי תיבות המספרים סיפור: "ויצא יעקב צדיק אז ישא עשו קולו בבכי מיד בא אליפז רשע שהוא בן עשו וייתן יעקב לו כל חפציו רק נשאר המקל".
• לגבי אמירת יהודה (בן יעקב אבינו): "מה נדבר ומה נצטדק", מפענחים חכמי התלמוד את המילה "נצטדק" כראשי תיבות של: נכונים, צדיקים, טהורים, דכים, קדושים;
• לגבי אמירת דוד המלך כי קולל על ידי שמעי בן גרא "קללה נמרצת", מפענחים חכמי התלמוד את המילה "נמרצת" כראשי תיבות של: נואף, מואבי, רוצח, צורר, תועבה.

ראשי תיבות בדיעבד כאטימולוגיה עממית

• "לעז" – על אף שמשמעותו של השורש לע"ז היא ככל הנראה "דבר סתום" או "מילים לא ברורות" (השוו לערבית: لغز לע'ז = חידה),^{[דרוש מקור]} ועוד "בית יעקב מעם לועז" עם זר ,עם נכרי .בתקופה מאוחרת נדרשה המילה "לעז" כראשי תיבות של "לשון עם זר", וזאת על שום שנכתבה במקומות רבים עם גרשיים בתוכה, שהיו סימון מקובל להדגשת מילים מיוחדות, ולאו דווקא לראשי תיבות.
• "תיקו" – מילה המופיעה בתלמוד כמילה ארמית שמקורה במילה "תיקום" (תעמוד), כלומר תעמוד השאלה ולא תוכרע. בפירוש התוספות יום טוב למסכת עדיות (ח, ז) נדרשה המילה כראשי תיבות של "תשבי יתרץ קושיות ובעיות".
• המילים "ודו"ק", "וק"ל", כסיום של חידוש תלמודי אצל האחרונים, פורשו כראשי תיבות על שום סימון הגרשיים (פירושן המקורי הוא לא בראשי תיבות: ודקדק בדבר; והדבר קל): ודייק ותמצא קל (או: ועיין דבריי ותמצאם קלים; וקל להבין).
• קרוב"ץ - מילה המופיעה רבות בספרי הפוסקים ככינוי לפיוט. במקור שיבוש של המילה 'קרובות' על שום שהפיוטים נאמרים בידי שליח הציבור, הדומה לכהן המקריב קרבן. בדיעבד ניתנו לה ראשי התיבות: קול רינה וישועה באהלי צדיקים.
• האותיות נגה"ש המופיעות על הסביבון פורשו בדיעבד כראשי תיבות נס גדול היה שם, אך משמעותם המקורית הייתה לציין את מצב הזכייה של סכום ההימור, כשמשמעותן ביידיש היא: נישט = כלום (הפסד), גאנץ = הכל (זכייה) האלבּ = חצי (חצי זכייה) שטעל איין = העמד, הוסף [אחד] (המשתתף מוסיף מטבע לקופה). פירוש בדיעבד זה אף הביא להחלפת האות ש' באות פ' בארץ ישראל (נס גדול היה פה).
• בצה"ל נפוץ פיענוח של ראשי תיבות בדיעבד. כך למשל פורשו ראשי התיבות מא"ג כ"מקלע אחיד גדודי", למרות שמקורם בצרפתית: Mitrailleuse d'Appui General (מקלע לשימוש כללי), או טנק המג"ח כ"מרכבת גיבורי חיל". המילה וואסח (במקור מערבית - وَسَخ, לכלוך) פוענחה כ"וואלה, סחתיין".
• היישוב קלי"ה, נקרא על שם חברת "קליה", שנקראה על שם הקליום שבים המלח. ראשי התיבות בדיעבד הם עבור "קם לתחיה ים המוות". כמו כן, שם המושב נעמ"ה, על שום סמיכותו לכפר הערבי נועימה, שונה בדיעבד לראשי התיבות של "נוער עברי מיישב הבקעה".
• המאכל סביח קיבל את שמו מהמילה "צבאח" הערבית, שמשמעותה בוקר, על שום שיהודי עיראק היו אוכלים אותו בבוקר שבת. סברה נוספת היא שהמאכל קרוי על שם הראשון שמכרו בישראל, סביח (צבי) חלבי. כיום נהוג להתייחס למילה כראשי תיבות של "סלט, ביצה, חציל" או של "סלט, ביצה, יותר חציל".

ראשי תיבות בדיעבד כשעשועי לשון

• למילה "שבת" הוצעו ראשי התיבות הרקורסיביים "שינה בשבת תענוג"
• אמת – אמת מארץ תצמח (תהלים פה, יב)
• שנתיים לאחר הקמתו של המושב זרעית שונה שמו לכפר רוזנוולד, על שמו של נדבן יהודי-אמריקאי, ויליאם רוזנוולד. השם הלועזי עורר התנגדות עזה של התושבים, ולכן הציע יהודה זיו, שהיה יושב ראש ועדת השמות הממשלתית, לקבוע כי זרעית פירושו זכר רוזנוולד עמנו ישאר תמיד.
• לשמותיהן של חברות תעופה רבות ניתנו ראשי תיבות בדיעבד, למטרות סאטיריות. "El Al", למשל, מוצגת כראשי התיבות Every Landing Always Late (כל נחיתה תמיד מתאחרת).
• הוצעו ראשי תיבות סאטיריים הלועגים לערים ומועצות אזוריות, כמו נתניה (נשמה תזמיני ניידת, יש הרוגים), בת ים (בוא תרד, יש מכות), יפו (יריות פה ושם), סביון (סבא בקבר, ירשנו וילה נהדרת), ערד (ערבים, רוסים ודוסים), שוהם (שעמום והמון מיליונרים), חדרה (חמש דקות ראית הכול) ואלעד (אוף, למה עברתי דירה). כמו כן, הוצעו ראשי תיבות הומוריסטיים למונחים צה"ליים כמו גבעתי (גברים בלי עתיד תקועים יחד), נח"ל (נתקענו, חכו לגולני) או בסיס הקריה (קמתי, ראיתי, יאללה הביתה)

במונחים מקצועיים

שמו של נוהל התכנות RSS נוצר כראשי תיבות של המילים RDF Site Summary. לאחר מכן שונה פענוח ראשי התיבות ל"Rich Site Summary", ולאחר מכן גם ל"Really Simple Syndication".

בפוליטיקה

בשנת 1945 החלה צרפת להנפיק מטבע מיוחד לשימוש במושבותיה באפריקה, שנקרא פרנק CFA. האותיות CFA ציינו Colonies françaises d'Afrique (המושבות הצרפתיות של אפריקה). בשנות השישים (של המאה העשרים) קיבלו המושבות עצמאות, אך המשיכו להשתמש במטבע אחד ואף שימרו את שמו, אלא שהאותיות CFA פורשו מחדש כ-Communauté Financière Africaine (קהילה פיננסית אפריקאית).

ראו גם

• גזירה לאחור
• רקורסיה לשונית
• נוטריקון

קישורים חיצוניים

• ראשי תיבות בדיעבד מפסוקים בתנ"ך