לדלג לתוכן

יבגני פריגוז'ין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יבגני פריגוז'ין
Евге́ний Ви́кторович Приго́жин
לידה 1 ביוני 1961
סנקט פטרבורג, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 23 באוגוסט 2023[1][2] (בגיל 62)
טבר, רוסיה
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Porokhovskoye Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • Saint Petersburg State Chemical-Pharmaceutical University
  • Saint Petersburg college of the Olympics reserve N. 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק קבוצת וגנר, Concord Management and Consulting עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד
  • Leader of the Wagner Group (22 בפברואר 201423 באוגוסט 2023)
  • מפקד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ליובוב פריגוז'ין (?–23 באוגוסט 2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור ההצטיינות למען המולדת דרגה רביעית (22 במאי 2014)
  • גיבור הפדרציה הרוסית (יוני 2022)
  • Corrupt Person of the Year (2022)
  • מסדר שני הנילוסים (2020)
  • Medal "In Memory of the Heroes of the Fatherland"
  • מסדר ההצטיינות
  • Medal "Army General Khrulyov"
  • עיטור ההכרה
  • המסדר הלאומי של בורקינה פסו
  • מדליה להחזרת חצי האי קרים לרוסיה
  • Ordre de la Réconciliation de la République centrafricaine
  • Награды Санкт-Петербурга
  • מדליה לחיזוק אחוות הנשק
  • עיטור הידידות (רוסיה)
  • מדליה על הישגים צבאיים
  • מדליה להנצחת 300 שנים לייסוד סנקט פטרבורג
  • מדליה על הישגים למען המולדת דרגה ראשונה
  • מדליה על הישגים למען המולדת דרגה שנייה
  • Order of the Republic
  • גיבור הרפובליקה העממית של דונצק
  • עיטור אלכסנדר נבסקי
  • גיבור הרפובליקה העממית של לוגנסק
  • עיטור האומץ
  • מסדר האומץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יבגני ויקטורוביץ' פּריגוז'יןרוסית: Евге́ний Ви́кторович Приго́жин;‏ 1 ביוני 196123 באוגוסט 2023[1][2]) היה אוליגרך רוסי. בעל מספר עסקים, ומייסד כוח וגנר ומי שעמד בראשו. הכוח לקח חלק משמעותי במלחמת אוקראינה–רוסיה. לפי דיווחים רשמיים ברוסיה, ב-23 באוגוסט 2023 היה פריגוז'ין על מטוס שהתרסק במחוז טבר ונהרג[1][2]. לפי הדיווחים מערוץ טלגרם המקושר לכוח וגנר, Grey Zone, המטוס הופל על ידי הכוחות הרוסיים[3].

פריגוז'ין היה, בין השאר, הבעלים של רשת תאגידים שכנגד שלושה מהם הוגשו כתבי אישום בארצות הברית. זאת בקשר לחלקן בהתערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016. החל משנת 2019 הוטלו סנקציות אמריקאיות גם כנגדו אישית.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריגוז'ין נולד בסנקט פטרבורג ב-1 ביוני 1961 לויולטה וויקטור ייבגנייביץ' פריגוז'ין[4]. האב, מהנדס מכרות במקצועו, נפטר כאשר יבגני היה בן שנה, ואימו נישאה לגבר אחר, סמואיל פרידמנובץ' זרקוי, מאמן סקי במקצועו, שהיה יהודי[5]. ממנו למד סקי במישור. יבגני פריגוז'ין סיים את לימודיו בתיכון הספורט מס' 62 בלנינגרד בשנת 1977, ולאחר מכן היה מעורב בעסקי סקי. בשנת 1979 נשפט על גנבה ונידון למאסר על תנאי, ובשנת 1981 נשפט ונידון ל-12 שנות מאסר בפועל על שוד והונאה[6]. הוא שוחרר מהכלא לאחר שריצה תשע שנות מאסר.

עסקים בתחום המזון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פריגוז'ין מציג לפוטין את מפעל המזון שלו, 2010

בשנת 1990, לאחר שחרורו מהכלא, הקימו פריגוז'ין ואביו החורג רשת למכירת נקניקיות. הרשת זכתה להצלחה במהירות ופריגוז'ין עמד בראשה. הוא נכנס כשותף לחברת "קונטרסט", רשת המרכולים הראשונה בסנקט פטרבורג, שאותה ייסד בוריס ספקטר, בן כיתתו מהפנימייה שבה למד. ב-1995 נכנס פריגוז'ין לתחום המסעדנות, ושכנע את קיריל זמינוב לפתוח ביחד איתו מסעדה. השניים פתחו מסעדה ב"בית המכס הישן" (Старая Таможня), מסעדה זו הייתה אחת המסעדות המובחרות הראשונות בסנט פטרבורג. זמן קצר לאחר מכן פריגוז'ין פתח מספר מסעדות נוספות ברחבי סנקט פטרבורג. הבולטת ביניהן הייתה מסעדה יהודית כשרה בשם "רשת ה-40"[7]. ב-1997, בהשראת מסעדות על גדת נהר הסן בפריז, השקיע פריגוז'ין 400 אלף דולר בשיפוץ ספינה חלודה על נהר ויאטקה. הספינה המשופצת שימשה לפתיחת מסעדה צפה בשם "ניו איילנד", שהפכה לאחד ממוקדי האוכל האופנתיים ביותר בסנקט פטרבורג. ב-2001 אירח פריגוז'ין אישית את ולדימיר פוטין ואת נשיא צרפת ז'אק שיראק על ה"ניו איילנד". פריגוז'ין גם אירח את נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש ב-2002. ב-2003 חגג פוטין את יום ההולדת שלו בניו איילנד.

החל מ-2003, פריגוז'ין נפרד משותפיו העסקיים, הקים מסעדות עצמאיות משלו, והפך לחביב על פוטין. עסקיו של פריגוז'ין התרחבו לשירותי אספקת ארוחות צהריים לבתי ספר. ב-2010, פוטין עזר לו לפתוח מפעל באמצעות הלוואות נדיבות בערבות המדינה. רק במוסקבה, חברת "קונקורד קייטרינג"[8] שהייתה בבעלות פריגוז'ין הרוויחה מיליוני דולרים בזכות חוזים לאספקת ארוחות בבתי ספר ציבוריים. הוא נתן גם שירותי הסעדה לאירועים של הקרמלין למשך כמה שנים, ואף זכה לכינוי "השף של פוטין". ב-2012, במקביל קיבל חוזה לאספקת ארוחות לצבא רוסיה בשווי 1.2 מיליארד דולר במשך שנה אחת. חלק מן הרווחים מחוזה זה, לכאורה, שימשו כדי להתחיל ולקדם "הסוכנות לחקר האינטרנט".

ב-2017, האופוזיציונר והלוחם בשחיתות אלכסיי נבלני טען שהחברות של פריגוז'ין זכו בניגוד לחוק במכרזים בשווי 387 מיליון דולר (1.4 מיליארד שקלים) עם משרד ההגנה הרוסי. הקרן נגד שחיתות (Anti-Corruption Foundation) האשימה את פריגוז'ין בהליכים עסקיים מושחתים והעריכה את הונו הבלתי חוקי ביותר ממיליארד רובל. בסוף מרץ 2019 דווח על התפרצות דיזנטריה קשה בקרב תלמידי בתי ספר ומורים במוסקבה, במוסדות שהחברות של פריגוז'ין מספקות להם שירותי קייטרינג. לפי הפרסום, יבגני פריגוז'ין פעל כדי לשחד את משפחות הנפגעים במטרה למנוע מהסוגיה להגיע לבתי המשפט[9].

עבירות ברשת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי פרסומים בעיתונות, פריגוז'ין מימן וניהל רשת חברות, כולל "הסוכנות לחקר האינטרנט", "קונקורד ניהול וייעוץ" וחברה קשורה נוספת. שלושתן מואשמות ב"טרולינג" באינטרנט ובכלל זה, ניסיון להשפיע על הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016[10][11][12][13] וליצור חוסר אמון בשיטה הדמוקרטית[14]. פעילות "הסוכנות למחקר האינטרנט" כללה כתיבת "טוקבקים", ניהול חשבונות מזויפים, "דפים" ופרסום "פוסטים" בפייסבוק[15], ניהול חשבונות מזויפים ופרסום תעמולה באינסטגרם ובאתר האינטרנט Reddit[16], "ציוצים" ב"טוויטר"[17], "בלוג-פוסטים" ב"טאמבלר"[18], שימוש בזהויות גנובות וכדומה.

במסגרת עדות פומבית בפני ועדת בית הנבחרים האמריקאי, ב-10 באפריל 2018, העיד מארק צוקרברג, מייסד ומנהל פייסבוק, כי פייסבוק הוכיחה ש"הסוכנות למחקר האינטרנט" השתמשה בנתונים של פייסבוק במטרה לקדם פעילויות השפעה בהקשר לבחירות בארצות הברית, ב-2016. אם הצהרה זו נכונה, מדובר, ככל הנראה, ב"מבצע השפעה" באמצעות לוחמת רשת הגדול ביותר שהיה אי פעם. מבצע זה מהווה חלק מפעילות רחבה יותר שכללה, בין השאר, לוחמה פסיכולוגית, תעמולה, חדשות מזויפות, הכפשת פוליטיקאים[19] וכל זאת, תוך שימוש ב"אוואטארים", גנבת זהויות וטכניקות נוספות, כולל באמצעים "מסורתיים" כמו מודעות עיתונות, מאמרים מוטים[20], "טוקבקים" בעיתונות, הטרלת בלוגים, שידורי רדיו וטלוויזיה (למשל באמצעות תחנות הטלוויזיה של Russia Today) וכיוצא באלו.

ב-24 באוגוסט 2018 התפרסם מחקר לפיו "הסוכנות למחקר האינטרנט" מפיצה מסרים שתכליתם להעמיק מחלוקות בחברה האמריקאית, ולסדוק את אמון הציבור במוסדות השלטון. בתוך כך, עודדו את המחלוקת סביב יעילות החיסונים[21].

ב-16 בפברואר 2018 הוגש כתב אישום בארצות הברית[22] כנגד פריגוז'ין ושלוש חברות בבעלותו, בהן "הסוכנות למחקר האינטרנט" וחברת "קונקורד ניהול וייעוץ". במסגרת כתב האישום, פריגוז'ין הואשם במימון ובארגון פעולות שונות לטובת התערבות רוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 ובפשעים אחרים, לרבות גנבת זהות. ב-28 בספטמבר 2018 הוגש כתב אישום נגד אלנה קוסיינובה, שלקחה חלק בקמפיין של פריגוז'ין, להפצת מסרים שתכליתם להעמיק מחלוקות בחברה האמריקאית סביב בחירות 2018[23][24].

קבוצת וגנר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קבוצת וגנר

בשנת 2014 הקים פריגוז'ין את "קבוצת וגנר" או "כוח וגנר", חברה צבאית פרטית רוסית של שכירי חרב. אולם רק שנים לאחר מכן הודה בקשר שלו לקבוצה[25]. הכוח פעל במקומות שונים בעולם, ביניהם סוריה ולוב[26]. ב-22 באוקטובר 2018 פורסם ב"נובאיה גאזטה" (Novaya Gazeta) בו טען אדם שעבד בשירותו של פריגוז'ין במשימות חיסול במקומות שונים בסוריה ומקומות אחרים בעולם, בין השאר, באמצעות הרעלה. לפני הפרסום העיתונאי המפרסם, דניס קורטקוב, קיבל זר פרחים ללוויה של עצמו ואף הוצב מחוץ לביתו ראש כרות של עז[27]. ב-14 באוגוסט 2019 פורסם תחקיר עיתונאי ברשת CNN באשר לפעילות רוסיה במרכז אפריקה. לפי הכתבה, מאחורי הפעילות עומדת חברה בבעלותו של פריגוז'ין[28]. ב-30 בספטמבר 2019 הודיעה ארצות הברית שהיא מטילה סנקציות אישיות על פריגוז'ין[29].

חלקה של קבוצת וגנר בפלישה הרוסית לאוקראינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022, חלה עלייה חדה בהשפעתם של פריגוז'ין וקבוצת וגנר. פריגוז'ין שפיקח באופן אישי על התקדמות הקבוצה בדונבאס, הרבה לבקר את תפקוד הצבא הרוסי. הקבוצה ספגה אבדות כבדות בלחימה והחלה בקמפין גיוס, פריגוז'ין אף גייס אסירים מבתי כלא ברוסיה שיילחמו באוקראינה[30] והגדיל את הכוח לכ-50,000 לוחמים. לקראת סיום הקרבות בעיר באחמוט פריגוז'ין אמר כי ווגנר תצמצם את פעילותה בתום הקרבות בבאחמוט, בסרטון שהופץ ב-11 במרץ 2023 אמר פריגוז'ין שקבוצת וגנר תהפוך בעתיד לצבא. הצהרותיו של פריגוז'ין לוו בהשערות לגבי שאיפותיו הפוליטיות[31]. ב-14 באפריל פריגוז'ין טען כי מטרות הלחימה של רוסיה הושגו, ולפיכך אפשר להכריז על סיום המלחמה[32].

ב-23 ביוני 2023 האשים פריגוז'ין בפומבי את משרד ההגנה הרוסי, שלדבריו מנסה לרמות את הציבור ואת הנשיא. הוא דחה את ההצדקה הרשמית למלחמה, הטענה כי ב-2022 תכננה קייב התקפה על דונבאס ועל קרים[33]. פריגוז'ין טען כי לוחמיו נהרגו במתקפת טילים של צבא רוסיה. הוא איים על שר ההגנה סרגיי שויגו ועל הרמטכ"ל ולרי גרסימוב. משרד ההגנה הרוסי הכחיש את ההאשמות[34], ושירות הביטחון של רוסיה החל בחקירה נגד פריגוז'ין בגין "מרד מזוין". בתגובה פתח פריגוז'ין במרד קבוצת וגנר: הוא נסוג מאוקראינה והשתלט על הערים הרוסיות וורונז' ורוסטוב על הדון[35]. המרד הסתיים ב-24 ביוני, ופריגוז'ין עזב לבלארוס. האשמות במרד נגדו בוטלו.

ב-23 באוגוסט 2023, התרסק ברוסיה מטוסו הפרטי מדגם אמבראר לגאסי 600 (אנ'). פריגוז'ין עצמו ומספר בכירים נוספים שהיו בטיסה נהרגו בהתרסקות. להערכת גורמים רשמיים במערב לרוסיה הייתה מעורבות בכך.

בדצמבר 2023 דווח בוול סטריט ג'ורנל כי ניקולאי פטרושב, היועץ לביטחון לאומי של רוסיה ויד ימינו של הנשיא ולדימיר פוטין, עומד מאחורי חיסולו של יבגני פריגוז'ין.[36]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יבגני פריגוז'ין בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Prigozhin listed as passenger of plane crashed in Russia’s Tver region — aviation agency באתר הרשמי של טאס"ס, 23 באוגוסט 2023 (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 אסף רוזנצוייג, ‏ברוסיה מאשרים: פריגוז'ין נהרג בהתרסקות מטוסו הפרטי, באתר ‏מאקו‏, 23 באוגוסט 2023
  3. ^ [1] באתר הרשמי של BBC,August 23 2023 (באנגלית)
  4. ^ ToI Staff, AP, Mercenary-linked Putin ally lashes ‘dying-out Western civilization’, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ ToI Staff, AP, Mercenary-linked Putin ally lashes ‘dying-out Western civilization’, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ Shaun Walker and Pjotr Sauer, Yevgeny Prigozhin: the hotdog seller who rose to the top of Putin’s war machine, הגרדיאן, ‏June 24, 2018
  7. ^ Кто такой Евгений Пригожин и что о нём стоит знать: бывший зэк, «повар Путина» и один из рупоров СВО, secretmag.ru (ברוסית)
  8. ^ אתר האינטרנט של החברה
  9. ^ David Brennan, 'Putin's Chef' Accused of Bribes in Poisoning, Newsweek, ‏March 29, 2019
  10. ^ פרסום באתר האינטרנט של ChatNewsToday בנוגע להתערבות "הסוכנות למחקר האינטרנט" בהקשר לקידוחי נפט, הפקת נפט באמצעות סדיקה הידראולית של הקרקע ובנוגע לקו צינור הנפט בין קנדה לארצות הברית
  11. ^ פרסום של "הגרדיאן" בנוגע להתערבות של "הסוכנות למחקר האינטרנט", במשאל העם בנוגע ל"ברקזיט" ובנושאים נוספים, בבריטניה
  12. ^ סרטון "יו-טיוב" של מתן עדות בפני הוועדה לענייני מודיעין של הסנאט האמריקאי, בנוגע להתערבויות של הרוסים במערכות בחירות באירופה, מינואר 2017
  13. ^ Laura Daniels, How Russia hacked the French election, POLITICO, ‏23 באפריל 2017
  14. ^ מסמך מודיעיני בנוגע ל"מבצע ההשפעה" הרוסי מינואר 2017
  15. ^ פרסום באתר האינטרנט של Veturebeat בנוגע להסרת דפים וחשבונות של "הסוכנות למחקר האינטרנט"
  16. ^ Ryan Browne, Reddit bans nearly 1,000 accounts linked to Russian ‘troll farm’, CNBC, ‏April 11, 2018
  17. ^ Ben Popken, Twitter deleted 200,000 Russian troll tweets. Read them here., NBC News, ‏February 14, 2018
  18. ^ Brian Feldman, Tumblr Is, Almost by Accident, Our Best Glimpse of How Russian Trolls Work, Intelligencer, ‏March 26, 2018
  19. ^ Ben Collins, Russia-linked account pushed fake Hillary Clinton sex video, NBC News, ‏April 11, 2018
  20. ^ תיאור של "הסוכנות למחקר האינטרנט" מבפנים, על ידי אתר Voanews מ-17 באפריל 2018
  21. ^ מאמר של ה-The Hill אודות התקיפה
  22. ^ כתב האישום הרשמי של משרד המשפטים האמריקאי
  23. ^ Pete Williams וTom Winter וAlex Johnson, Russian woman charged with attempted meddling in upcoming U.S. midterms, NBC News, ‏19 באוקטובר 2018
  24. ^ כתב האישום באתר של Scribd
  25. ^ פרסום באתר רויטרס
  26. ^ Samer Al-Atrush וStepan Kravchenko, Putin-Linked Mercenaries Are Fighting on Libya’s Front Lines, Bloomberg, ‏September 25, 2019
  27. ^ תיאור התחקיר באתר meduza
  28. ^ Russian mercenaries creep into Africa (2019) CNN
  29. ^ Audrey McNamara, Yevgeny Prigozhin: U.S. Sanctions Head of Russian Internet Research Agency, The Daily Beast, ‏September 30, 2019
  30. ^ פרסום באתר ד'ה טלגרף
  31. ^ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, משדה הקרב באוקראינה לפוליטיקה: "השף של פוטין" מתכונן לקריירה הבאה שלו, באתר הארץ, 4 באפריל 2023 קישור ארכיב
  32. ^ Allison Quinn, Wagner Boss Yevgeny Prigozhin Claims Russia’s Mission Accomplished in Ukraine, The Daily Beast, ‏15 באפריל 2023
  33. ^ Wagner chief accuses Moscow of lying to public about Ukraine, theguardian.com, 23 Jun 2023
  34. ^ דוד ברון, מפקד כוח ואגנר: נעניש את משרד ההגנה במוסקבה שירה על לוחמינו, באתר ישראל היום
  35. ^ ynet והסוכנויות, מנהיג שכירי החרב המורד "משתלט על מתקני צבא" ומאיים: "נגיע למוסקבה", באתר ynet, 24 ביוני 2023
  36. ^ אסף רוזנצוייג, ‏דיווח: כך יד ימינו של פוטין חיסל את פריגוז'ין, באתר ‏מאקו‏, 23 בדצמבר 2023