ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מיקום | קיבוץ גלויות 28 בני ברק |
| קואורדינטות | 32°04′33″N 34°50′22″E / 32.075907°N 34.8395264°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר  | |
  | |
ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר (מכונה בראשי תיבות ביוד"א) היא הישיבה המרכזית של חסידות ויז'ניץ בבני ברק. לפני השואה פעלה הישיבה בעיירה ויז'ניצא. ראש הישיבה הנוכחי הוא הרב מנחם ארנסטר.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין השנים תרס"ב-תרע"ד הייתה ישיבה בוויז'ניץ בשם "בית ישראל" שנוהלה על ידי האדמו"ר רבי ישראל הגר (ה"אהבת ישראל") ובנו רבי מנחם מנדל הגר (לימים האדמו"ר מווישובה). הלימוד בישיבה כלל ש"ס ושולחן ערוך חושן משפט כדרך הישיבות בהונגריה וברומניה ששילבו לימוד הלכה עם לימוד תלמוד. רבי ישראל היה בוחן את הבחורים מדי ערב ראש חודש, ורבי מנחם מנדל שכיהן כראש הישיבה היה בוחן מדי ערב שבת. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עזב רבי ישראל את ויז'ניץ ועבר לגרוסוורדיין שם ניהל את חצרו עד פטירתו. בעקבות המלחמה נסגרה הישיבה[1].
הקמת הישיבה מחדש לאחר מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר שנים לאחר המלחמה החל לכהן ברבנות העיירה רבי אליעזר הגר, שכונה "דמשק אליעזר" על שם ספרו. הוא היה בנו של האדמו"ר רבי ישראל ולימים ממלא מקומו באדמו"רות בוויז'ניץ. בשנת תרפ"ג (1923) ייסד רבי אליעזר את הישיבה מחדש בשם "בית ישראל ודמשק אליעזר" (שם המזכיר גם את שמו מלבד שם אביו) והעמיד בראשה את הרב דוד צבי שנייבאלג, דיין ומו"צ העיירה. תחת הנהגתו התרחבה הישיבה והייתה הגדולה ביותר בחבל בוקובינה. בישיבה היה חדר אוכל ופנימייה ("מלון" כפי שכונתה) לבחורים, שלא כמו שהיה מקובל באותה תקופה, כאשר בחורי הישיבה היו צריכים לחזר על הפתחים כדי להשיג אוכל ולינה, מה שנקרא באותה תקופה "אכילת ימים". בישיבה למדו שיעור בגמרא בעיון ושיעור בשולחן ערוך אורח חיים. הבחורים למדו בכוחות עצמם גמרא בקיאות ושולחן ערוך יורה דעה. בשיעורים הנמוכים למדו גם נ"ך, חומש עם רש"י וקיצור שולחן ערוך. רבי אליעזר היה בוחן ביום שישי על לימודי הגמרא ובמוצאי שבת על חומש רש"י, וכן היה מוסר שיחת מוסר. בישיבה ניתן דגש גם על יראת שמים, תפילה והשקפה יהודית וחסידית.
רוב התלמידים בישיבה הגיעו מבוקובינה ובסרביה. היו בה גם תלמידים ממרמורש וטרנסילבניה, אף על פי שרבי אליעזר החמיר את תנאי הקבלה עבורם, בשל ריבוי הישיבות באזורים אלה[דרוש מקור].
עם כניסת הרוסים לרומניה נסגרה הישיבה.
הישיבה בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי אליעזר הגר עלה לישראל בחודש ניסן תש"ד (אפריל 1944) והקים את הישיבה מחדש בתל אביב. כשהגיע רבי משה יהושע הגר בן אחיו רבי חיים מאיר הגר לישראל, בחודש אב באותה שנה, מינהו רבי אליעזר לכהן בראשות הישיבה.
באייר תשי"א (1951), כשנה לאחר אכלוס קריית ויז'ניץ, עברה הישיבה לבני ברק ושם מקומה עד היום.
בסוף שנת ה'תשכ"ג, במהלך פרשת "המרידה" בקריית ויז'ניץ, בה פרשו חלק מהחסידים והקימו את קבוצת "הנידחים", הייתה תסיסה גם בישיבה, בעקבות כך הוחלט לסגור את הישיבה. לקראת שנת הלימודים ה'תשכ"ד (בחודש חשוון) נפתחה הרשמה מחודשת לישיבה.
בהמשך השנים עם התרחבות החצר נפתחו ישיבות נוספות לחסידות. בשנת תשנ"ח (1998) נפתחה ישיבת ישועות משה בירושלים, ובשנת תשס"ג הועברה למודיעין עילית. ישיבה נוספת, שהייתה באשדוד ולאחר מכן באלעד, נסגרה בתשע"ד. באלול תשע"ו הוקם סניף לישיבה במרכז בני ברק, בראשות הרב אליעזר שלומוביץ. בתשע"ח עברה הישיבה לאלעד.
צוות הישיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשות הישיבה עמד רבי משה יהושע הגר עד התמנותו לאדמו"ר בשנת תשל"ב (1972). לאחר מינויו התמנה במקומו חתנו ואחיינו הרב מנחם ארנסטר. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 החל להנהיג את הישיבה בפועל בנו של הרב מנחם, הרב ישראל ארנסטר שמכהן באופן רשמי בתפקיד משגיח. משגיח הישיבה היה הרב יהושע כהן וכיום הוא הרב עקיבא טויב.
בעבר כיהנו בישיבה כר"מים הרב גדליה נדל, הרב ניסים קרליץ והרב שאול ברזם (חתנו של הסטייפלר), שלושתם פרשו עם עזיבת הנידחים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנחם מנדל ברייאר, הישיבות ברומניה, באתר "דעת", בתוך: מוסדות תורה באירופה בבנינם ובחורבנם, בעריכת שמואל ק. מירסקי, הוצאת עגן, ניו יורק, תשט"ז, 1956.
ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר (בני ברק), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בגרוסוורדיין לא נפתחה הישיבה מחדש, ראו כאן. בשנת ת"ש (1939) פתח רבי משה יהושע הגר ישיבה בגרוסוורדיין. בשנת תש"ד (1944) נסגרה הישיבה עם פלישת הנאצים לטרנסילבניה.
