פורטל:פסיכולוגיה/תמונה נבחרת/גלריה

תמונה נבחרת

1

פסלו של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, בצפון לונדון, ברחוב שבו התגורר עם בתו אנה פרויד בשנת חייו האחרונה.

עריכה | תבנית | שיחה

2

מוזיאון פרויד בהמפסטד, לונדון - הבית בו התגורר אבי הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד בשנה האחרונה לחייו.

עריכה | תבנית | שיחה

3

מדידת תפקוד מוחי - fMRI) functional MRI). חוקרים גילו שלאחר שמשתמשים באזור מסוים במוח, יורדת זמנית עוצמת אות ה-MRI באזור זה. חוקרי המוח מנצלים תופעה זו כדי ללמוד אילו אזורים במוח פעילים כשמבצעים מטלות שונות. לדוגמה, מצלמים את המוח בזמן מנוחה ולאחר מכן מצלמים את אותו אזור, בזמן שמראים לנבדק תמונה או משמיעים לו קול מסוים. כשמחסרים את שתי תמונות ה-MRI רואים בניתוח התמונה את האזור במוח שהיה בשימוש.

עריכה | תבנית | שיחה

4

תהליך היפנוזה. ציור של ריצ'רד ברג מ-1887.

עריכה | תבנית | שיחה

5

אחד מהכרטיסים של מבחן רורשאך, שנועד לאבחון מבנה האישיות. המבחן נקרא על שמו של הפסיכיאטר השווייצרי הרמן רורשאך, שפיתח אותו בשנת 1921, והיה הראשון שהשתמש בכתמי דיו במבחנים.

עריכה | תבנית | שיחה

6

הבסיס לכל פעילות האדם הוא ברמה של הקשרים שבין תאי העצב (נוירונים) שבמוח. חוקרים מאמינים שהבסיס העצבי ללמידה מבוסס על שינויים מבניים שונים בחיבורים העצביים (סינפסות), אם בכמות המוליך העצבי, אם ברגישות לו, אם בשינוי גודל הסינפסה ואם ביצירת סינפסות חדשות.

עריכה | תבנית | שיחה

7

מלצרות היא עיסוק הכרוך בעבודת רגשות. המלצרית מצופה לחייך ללקוחות ולהביע רגשות חיוביים, כגון סבלנות ונעימות

עריכה | תבנית | שיחה

8

עבודה קבוצתית בטיפול באמנות. מספר עבודות אישיות מחמר המחוברות יחדיו כחלק מהתהליך הקבוצתי.

עריכה | תבנית | שיחה

9

התזה המקובלת ביותר כיום היא שדיכאון נעוץ בחסר במוליכים העצביים כסרוטונין ונוראדרנלין במרווחים הסינפטיים שבין תאי המוח.

עריכה | תבנית | שיחה

10

הפילוסוף אפלטון דגל בטיפול נפשי, של "חולי הנפש" שיש להם קונפליקט בין חלקי הנפש השונים, באמצעות שיח פילוסופי המכונה דיאלוג אפלטוני.

עריכה | תבנית | שיחה

11


בתהליך התפתחות ציורי ילדים מתבטאים שינויים המתרחשים במאפיינים הגרפיים בציור של ילדים. ניתן לתאר התפתחות זו בשלבים לפי גיל, אם כי ילדים יכולים לנוע בין שלבים ללא התאמה מדויקת לגיל בו הם נמצאים. מימין: ציור דמויות בשלב "טרום הסכימה" בתחילתו (צויר על ידי ילדה בגיל 4.1), משמאל: לקראת סוף השלב (צויר על ידי ילדה בגיל 5.2)

עריכה | תבנית | שיחה

12

"בזרועותיו של אבא", מאת הצייר השוודי סברין נילסון.
דמות אב הוא מושג בפסיכולוגיה המתייחס לאדם מבוגר, שנמצא לרוב בעמדת סמכות והשפעה מסוימת עבור הפרט, המעורר בו רגשות המתעוררים לרוב כלפי אביו של אדם. קיומה של דמות אב חיובית ותומכת עבור ילד, בין אם מדובר באב ביולוגי, אב חורג או מבוגר קרוב אחר, מקושרת במחקרים עם התפתחות טובה יותר של הילד.

עריכה | תבנית | שיחה

13

תמונה שצולמה במהלך מלחמת העולם הראשונה בתחנה אוסטרלית לטיפול בפצועי מלחמת החפירות שהתנהלה באיפר, 1917. החייל הפצוע משמאל למטה נראה מוכה תדהמה ובוהה למרחק, תסמין נפוץ של הלם קרב (כונה בתקופה זו "הלם פגזים", וסברו שהוא קשור לבהלה מקולות הארטילריה). הלם קרב נחשב כיום סוג של הפרעת דחק פוסט-טראומטית, הפרעה נפשית מתחום הפרעות החרדה, המתפתחת לאחר חוויית אירוע טראומטי. כיום ידועים מגוון טיפולים יעילים להפרעה ולמניעתה.

עריכה | תבנית | שיחה

14

חבל הסודטים בצ'כוסלובקיה סופח לגרמניה הנאצית בעקבות הסכמה שהושגה בהסכם מינכן, מ-29 בספטמבר 1938, שבו נכנעו בריטניה וצרפת לדרישותיו של היטלר. בתמונה שלוש נשים מצדיעות במועל יד לצבא הגרמני הפולש; כל אחת מהן מבטאת הלך רוח שונה בתכלית. האחת בוכה, השנייה המומה, והשלישית צוהלת.

עריכה | תבנית | שיחה

15

ישעיהו לֶיְבּוֹבִיץ' היה מדען והוגה דעות, עורך האנציקלופדיה העברית ופרופסור לביוכימיה, כימיה אורגנית ונוירופיזיולוגיה. בהגותו הפילוסופית ניכרים יסודות קאנטיאניים מובהקים; יסודות אלה ניכרים גם בגישתו של ליבוביץ לפילוסופיה של המדע, בעיקר בכך שהוא ראה את השיטה המדעית ככפויה על הכרת האדם, ובכך שהוא ראה חלקים ניכרים של ענפי הפסיכולוגיה כעומדים מחוץ לתחום המדע.

עריכה | תבנית | שיחה

16

זיגמונד פרויד היה חוקר בתחום הפסיכולוגיה ונוירולוג אוסטרי יהודי. פרויד הוא אבי הפסיכואנליזה, בין ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים במאה העשרים. מודל הנפש הפרוידיאני והמודל הפסיכוסקסואלי אשר פיתחו על ידו נחשבים למודלים מרכזיים וחשובים בפסיכואנליזה עד היום.

עריכה | תבנית | שיחה

17

דיוקן עצמי של וינסנט ואן גוך בשיטת הפוינטליזם משנת 1887, ואן גוך היה צייר הולנדי, נחשב בין גדולי הציירים בכל הזמנים. במהלך חייו לא זכה ואן גוך להצלחה, וסבל מעוני. את רוב יצירותיו רשם וצייר במהלך עשר השנים שקדמו להתאבדותו, אחרי שחלה במחלת נפש. רק אחרי מותו זכו יצירותיו להכרה וכאחת עשרה שנים לאחר שנפטר הוצגו ציוריו בתערוכה בפריז. התמונה מוצגת במכון האמנות של שיקגו.

עריכה | תבנית | שיחה

18

מעקרונות הגשטלט: דמות ורקע - האם אתם מזהים עמודים או אנשים בתמונה? אנו מחליטים מה הדמות ומה הרקע בכל דימוי שבו אנחנו נתקלים. החלק שאנו תופשים כדמות נראה כצורת עצם על גבי הרקע, בעוד שהחלק שאנו תופסים כרקע נראה בחלק האחורי של פניות בולטת הדמות.

עריכה | תבנית | שיחה

19

-

הוספה

20

-

הוספה

21

-

הוספה

22

-