גלריית תמונות

גלריית תמונות נבחרות של פורטל תולדות עם ישראל

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

"שובו של המתנדב ממלחמות השחרור למשפחתו שמתנהלת על פי המסורת" (השם בגרמנית: "Die Heimkehr des Freiwilligen aus den Befreiungskriegen zu den nach alter Sitte lebenden Seinen"), מתארת את חזרתו של חייל יהודי אל חיק משפחתו מן המלחמות, שניהל הקיסר הצרפתי נאפוליאון; היא עבודתו הנודעת של הצייר היהודי הגרמני מוריץ אופנהיים מהשנים 1834-1833. הצעיר שחזר ככל הנראה שלם מחזיתות המלחמה, הוא חלוץ המשפחה בתהליכי השילוב וההתבוללות של היהודים בחברה האירופאית הכללית, אשר כללו את גיוסם התקדימי לצבא וקבלת זכויות שוות לכלל אזרחי המדינה. היצירה נמצאת במוזיאון היהודי של ניו יורק

2

מצבת ישראל, היא אסטלה המתארת את מסעות הכיבוש של פרעה מצרים מרנפתח באזור המזרח התיכון. היא נוצרה לאחר שובו ממסעותיו בשנים 1208–1209 לפנה"ס. באסטלה ישנו האזכור הקדום ביותר הידוע של השם ישראל

3

מצבות בבית הקברות היהודי בוורשה. נוסד בשנת 1806, והוא בית העלמין היהודי השני בגודלו בפולין ואחד מהגדולים בעולם. שטחו כ-336 דונם, ומצויים בו כ-200,000 קברים מסומנים, וכן קברי אחים של מתי גטו ורשה בתקופת השואה

4

הנפת דגל הדיו על ידי לוחמי חטיבת הנגב בתום מבצע עובדה במלחמת העצמאות. אנשי החטיבה, שהגיעו ראשונים אל העיירה אום-רשרש, תלו דגל ישראל מאולתר, צבוע בדיו, על תורן במרכזה של תחנת המשטרה הנטושה

5

טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים נערך בהר הצופים ב-1 באפריל 1925. הקמתה של אוניברסיטה בארץ ישראל הייתה חלק מהחזון הציוני והיא נכללה בתוכניות ההסתדרות הציונית מראשית המאה ה-20. לאחר טקס הנחת אבן הפינה ב-24 ביולי 1918. בטקס הפתיחה השתתפו חיים נחמן ביאליק, חיים ויצמן, הרב קוק, הלורד בלפור והנציב העליון הרברט סמואל. בשנותיה הראשונות, עסק סגל האוניברסיטה במחקר; ההוראה החלה בשנת 1928

6

אסירים במחנה הריכוז דכאו מריעים חיילי הצבא האמריקאי ביום שחרורם, 29 באפריל 1945; הצילום נוצר על ידי אחד החיילים ונשמר בארכיון צבא ארצות הברית

7

המתאר יהודים הולנדים בני העדה הפורטוגזית היושבים בסוכה בחג הסוכות (ברנאר פיקאר, תַחרִיט ,1724)

8

גלוית שנה טובה שהופקה בראשית המאה ה-20. נושאה הוא ההגירה ההמונית לאמריקה שהייתה אז בעיצומה. הדימוי כולל את סמלי האימפריה הרוסית (נשר דו-ראשי) והנשר האמריקאי, המחזיק כרזה ובה כתוב: "ובצל כנפיך תסתירני" (תהילים י"ז), דמויות יהודים מארצות הברית, מקבלים בזרועות פתוחות מהגרים יהודים ממזרח אירופה, לבושים בלבוש אופייני עם מטלטליהם; קו החוף האירופאי הנושק כביכול לקו החוף האמריקאי ממחיש את המעבר מעולם תרבותי אחד אל משנהו

9

ציור חתונה יהודית בעיר מקנס במרוקו, 1837–‏1841. שמו של האמן המבצע אינו ידוע. הדימוי כולל דמויות נשים וגברים, בגילאים שונים לבושים במיטב מחלצותיהם ונמצאים בתנועה נרגשת: מחול, נגינה על עוד והתרפקות הדדית, בחצר פנימית של בית מידות

10

דגם של בנייני בית כנסת בסגנון פגודה, בקאיפנג במחוז חנאן בסין, מהמאה ה-11. מוצג בתערוכה בבית התפוצות בתל אביב

11

תמונת הילד היהודי המרים ידיו עם חיסול גטו ורשה. צולמה על ידי פרנץ קונרד, צלמו האישי של הקצין הנאצי יירגן שטרופ, בסוף אפריל או בתחילת מאי 1943. הצילום בוצע במסגרת הכנת דו"ח שטרופ למפקדו היינריך הימלר לקראת חיסול הגטו ושילוח אוכלוסייתו היהודית אל מחנה השמדה. במשך השנים היא נעשתה אחת התמונות המייצגות והנודעות של שואת יהודי אירופה

12

יהודי העיר תוניס מובלים אל עבודות כפייה במלחמת העולם השנייה, דצמבר 1942

13

מצבה בבית הקברות היהודי בכותאיסי (2007)

14

גֵקֶה, אחת מאוניותיו של כמאל ראיס העות'מאנית, נשלחה להציל יהודים מספרד בשנת 1495

15

נערות יהודיות בסמרקנד, אוזבקיסטן, בין השנים 1905-1915

16

פולמוס מנדלסון-לאוואטר; ציורו של מוריץ אופנהיים מ-1856

17

גולים מיהודה אשר הובאו לרומא לאחר המרד הגדול, תבליט על שער טיטוס – פרט

18

גולים מיהודה אשר הובאו לרומא לאחר המרד הגדול מובלטים בעמוד שער טיטוס

19

החרבת בית המקדש בירושלים של הצייר פרנצ'סקו אייץ, מתאר את חורבן בית המקדש השני והביזה בירושלים בידי חיילים רומאים, שמן על קנבס, 1867

20

מבנהו השני של בית הכנסת 'קהל בית חדש' ("ההיכל בהמבורג") בפולשטראסה, שהקמתו החלה ב-1841 ונחנך ב-1844. ההתרחבות של הקהילה הרפורמית והדפסת סידור תפילה חדש עוררו את ריב ההיכל השני.

21

משפחה של יהודי קוצ'ין, צולם בסביבות 1900

22

לוח זיכרון ב"גן תשי"ב" בשכונת רסקו בירושלים, לזכרם של הרוגי המלכות בברית המועצות (1952)

23

ציור דמיוני של בנימין מטודלה במסעו מזרחה, ובכלל זה ארץ ישראל, בסביבות שנת 1170

24

חדר הנצחה לשואת יהודי הונגריה במוזיאון היהודי, ליד בית הכנסת הגדול של בודפשט, הונגריה

25

מחצית השקל. הוטבע בשנות המרד הגדול של היהודים באימפריה הרומית בשנים 66-70

26

הנרייטה סאלד משוחחת עם קבוצה מילדי טהראן, ניצולי השואה מפולין, שהגיעה לישראל בשנת 1943 יחד עם צבא אנדרס

27

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. במרכז הוא התלמוד וסביבו דברי הפרשנים השונים; בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות

28

בית הכנסת טראנסיטו בעיר טולדו, בספרד, הפך לכנסייה לאחר גירוש ספרד בשנת 1492

29

פרט מתוך ציורו של אלתר קציזנה, "פורטרטים של פינסק", (Portraits of Pinsk", Poland"), שני יהודים באים בימים קוראים במשנה בית הכנסת, פורסמה 1924

30

הצייר מארק שאגאל, בקדמת התמונה, מאחוריו יושב סופר היידיש פנחס כהנוביץ', אשר נודע בשם העט שלו "דער נסתר", עם מורים וילדים, יישובים על גרם מדרגות בית במאלחובקה ליד מוסקבה ב-1923

31

מטבעות יהוד מדינתא מראשית תקופת שיבת ציון במאה ה-6 לפנה"ס

32

דגם אפשרי של בית המקדש השני, אשר הורחב בידי המלך הורדוס במבט מערבה, מוצג בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני

33

יהודים לובים ניצולי מחנה הריכוז ברגן-בלזן בדרכם ברכבת אל לוב. על הרכבת הכיתוב: "To Tripoli".

34

משפחה יהודית בוולטה אשר באי מלטה בתחילת המאה ה-20

35

יהודים וסידורי תפילה בידיהם עומדים לצד קבר הנביא יחזקאל בצ'יפיל, עיראק, 1932

36

אשה עם מבחר העדיים והקישוטים של כלה כמנהג יהדות תימן. צולם במדינת ישראל 1958

37

שלושה בני משפחה יהודית מהעיירה הקטנה ראונדיז באזור ההררי הכורדי בצפון עיראק

38

האנדרטה ליהודי אירופה שנרצחו, הינה יד זיכרון שהוקמה בברלין ליהודים שנרצחו בשואה. האנדרטה משתרעת על שטח של 19,000 מ"ר והיא מכוסה ב-2,711 קוביות בטון, המסודרות בתבנית משבצות על גבי מישור משופע, בדומה לקברים בבית עלמין מודרני. קוביות הבטון הינן באורך של 2.38 מ', ברוחב של 0.95 מ', ובגובה משתנה, בין 0.2 מ' ל-4.8 מ'. הצבת הקוביות באופן זה, תוכננה על מנת ליצור אווירה של אי נעימות ובלבול

39

אבן משקוף ייחודית בכפר דבורה. מעוטרת בשני עופות דורסים אשר אוחזים זר במקוריהם, ולרגליהם דג, ועליו הכתובת:

”זה בית מדרשו שהלרבי [= של רבי] אליעזר הקפר”

הכתובת מתייחסת לרבי אליעזר הקפר, תנא בדור החמישי, שפעל בקצרין וסביבותיה

40

מראה כללי של מצדה, מצפון לדרום. בפינה הימנית: שרידיהם של שניים ממחנות הצבא הרומי, חומת המצור והסוללה שבנו הרומאים לשם כיבוש ההר. בצד שמאל הארמון הצפוני של הורדוס

41

מבט מן האוויר על ההרודיון, מבצר דמוי גבעה ועיר מלכותית שנבנו על ידי המלך הורדוס כ-12 קילומטרים מדרום לירושלים בתקופת בית שני. בשנת 2006 הכריז הארכאולוג אהוד נצר כי מצא באתר את קברו של הורדוס. אך טרם נמצאו באתר ממצאים אפיגרפים (כתובת חרוטה) שיוכיח זאת באופן חד משמעי

ליתוגרפיה בעקבות הפוגרום ברוסיה הצארית ב-1903: באיור נראה "יהודי רוסי" הסוחב על גבו שק כבד ועליו הכיתוב: "דיכוי". מן השק משתלשלות משקולות שעליהן התוויות: "אוטוקרטיה", "שוד‎", "אכזריות", "התנקשות", "הולכת-שולל" ו"רצח". ברקע, מימין, נראית עיירה יהודית עולה באש. משמאל נראות דמויותיהם של נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט וניקולאי השני, קיסר רוסיה

"יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים" או "יהודים מתפללים" של הצייר היהודי-פולני מאוריצי גוטליב מבטא קהילתיות יהודית בצוותא, כפי שהיא נחגגת בבית כנסת ביום הכיפורים. עם זאת, על פי חוקרים, חלק ניכר מהדמויות תוארו על פי דיוקנו העצמי של גוטליב, ובכך מספר הציור תולדות חיים. הציור התפרסם בעיתונות בפולין ובגרמניה והפך לאחד מן הייצוגים הבולטים של האמנות היהודית במאה ה-20

בול "דאר עברי", בעיצובו של אוטה וליש, היה חלק מסדרת הבולים הראשונה שהנפיקה מדינת ישראל מיד לאחר הכרזת העצמאות. מאחר שבזמן הדפסת הבולים טרם נקבע שמה של המדינה, הוחלט שהם יישאו את הכיתוב "דאר עברי". הבול, בערך נקוב של 50 מיל, הציג מטבע בר כוכבא, ובו דימוי ארבעת המינים (על פי שיטת רבי עקיבא). בבול שבתמונה נעשה שימוש ב-16 במאי 1948, ז' באייר ה'תש"ח (על פי חותמת הדואר שעליו), זמן קצר לאחר קום המדינה

נפוליאון משווה את זכויותיהם של היהודים, ציור מ־1806. יחסי נפוליאון והיהודים אינם נהירים, שכן לעיתים הוא דיבר בעד היהודים ולעיתים בגנותם. עם זאת, שלטונו של נפוליאון בונפרטה הוביל לאמנציפציה ליהודים ושחרורם מחוקים ישנים שהגבילו אותם לגטאות ולעיסוקים מוגדרים.

83

מאדאם קאולה. דיוקנה של האישה העשירה בגרמניה במאה ה-18, הפילנתרופית היהודייה חיה'לה (קרולינה) קאולה, סוכנת החצר של דוכסות וירטמברג ויזמית רבת-השפעה. חיה'לה הייתה הגב הכלכלי והשתדלני של קהילת יהודי הכינגן ואף הקימה עם אחיה ישיבה גדולה שבראשה העמידה את הרב יהודה ליב אאך. על קברה המפואר נחרת בין היתר: "בחכמה ועצה - ידה מיד גבר רמה".