שלט במשמרת שביתה של סופרג'יסטיות מול בית הלבן בשנת 1918 למען זכות הבחירה לנשים: "האם שכחתם את הזדהותכם עם בני העם הגרמני, שלא שלט על גורלו? באמריקה 20 מיליון נשים שאינן שולטות בגורלן. הסירו קורה מבין עיניכם!"
שלט מ-1943, שהוצב בתחנת אוטובוס בג'ורג'יה, שבארצות הברית המוביל לחדר המתנה ל"צבעונים", שהם ברובם, אפרו-אמריקאים. האפליה כנגד אפרו-אמריקאים הייתה על בסיס של הפרדה גזעית, מדיניות שננקטה בארצות הברית לגבי היחס לשחורים והפרידה בין הקבוצות על בסיס גזע.
במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 הועסקו ילדים לעיתים בתנאי ניצול מחפירים, תוך פגיעה בזכויות האדם שלהם. בתמונה: הפגנה שנערכה ב-1909 נגד העסקת ילדים בתנאי ניצול, בניו יורק, שבארצות הברית.
פנאופטיקון (פנ – הכל, אופטיקון – לצפות, להתבונן) הנו מתקן אדריכלי שהגה הפילוסוף המדיני והמשפטןג'רמי בנת'ם בשנת 1787, כחלק מהצעותיו הרבות לרפורמות חברתיות ומשפטיות. עבור הפילוסוףהצרפתימישל פוקו שדן בנושא זה בספרו לפקח ולהעניש, הפנאופטיקון מספק מטאפורה מרכזית לכוח הממשמע המודרני המבוסס על בידוד, אינדיבידואליזציה, ופיקוח.
שתי ילדות אינדיאניות מהקבוצה האתניתפימה, השוכנת בדרום-מערב מדינת אריזונה, בתמונה מסביבות שנת 1900. בני הפימה היו נתונים בשלטון ספרד ומקסיקו, והפכו לאזרחי ארצות הברית לאחר שרכשה את אריזונה כחלק מרכישת גדסדן. אורח חייהם ההיסטורי התבסס על חקלאות שלחין, אולם מדיניות ארצות הברית, שריכזה את בני הפימה בשמורות והתקינה סכרים על נהר החילה שממנו השקו את שדותיהם, הובילה לחורבן כלכלי של השבט ואף לרעב. לאחר מלחמת העולם השנייה השתפר מצבו של השבט, בין היתר הודות להכנסות מתיירות ומהפעלת קזינו.
יוליה הקטנה מטפלת באחותה התינוקת - צילום מעשה ידי לואיס היין מאלבמה שבארצות הברית משנת 1911. יתר בני משפחתה - הוריה ואחיה עבדו במפעל סמוך לפרנסתם. לואיס היין, שהיה סוציולוג וצלםאמריקאי חברתי, צילם במטרה לעורר את המודעות הציבורית לתנאים החברתיים בקרב מעמד הפועלים, וכך פיתח סגנון חדש לתיאור חיי העיר, הרחובות והבתים, ומעמד הפועלים, ונאבק בהעסקת ילדים שהייתה נפוצה בארצות הברית עד ראשית המאה ה-20.