שואת יהודי צפון טרנסילבניה
ביום 30 באוגוסט 1940, בהתאם לתכתיב וינה, הועברה הריבונות על צפון טרנסילבניה מרומניה להונגריה.
במפקד התושבים של שנת 1930 נחלקה האוכלוסייה של אזור זה כך:
| הלאום | אוכלוסייה | אחוזים |
|---|---|---|
| רומנים | 1.304.898 | 50.1 % |
| הונגרים | 968.371 | 37.2 % |
| יהודים | 148.620 | 5.7 % |
| גרמנים | 72.108 | 2.8 % |
| רוסים | 28.089 | 1.1 % |
| אחרים | 81.494 | 3.1 % |
| המבנה האתני של צפון טרנסילבניה | ||
על פי מפקד שערכו השלטונות הרומנים, היו בשנת 1941 בצפון טרנסילבניה 151,126 יהודים[1], אך למספר זה נוספו עוד כ-10% נוצרים שנחשבו ליהודים על פי חוקי הגזע ההונגרים (סב אחד יהודי) וכך הגיע המספר ליותר מ־166,000 איש. על פי ההערכה, בתקופה זו הושמדו יותר מ־146,000 יהודים שהגיעו לאושוויץ מצפון טרנסילבניה.
השנים 1940–1944
[עריכת קוד מקור | עריכה]השלטון ההונגרי הפשיסטי, שקיבל את השלטון על צפון טרנסילבניה בספטמבר 1940, השליט בהדרגה משטר של איסורים ומגבלות כנגד היהודים, בתחומי הכלכלה, החברה והתרבות, בהתאם לחקיקה ההונגרית. מיומו הראשון של השלטון ההונגרי נאסרה פעילותה של עיתונות יהודית בפרט ופעילות ציונית בכלל. היהודים פוטרו מהמשרות המשפטיות והציבוריות ומספר התלמידים היהודים הורד מתחת ל-4%. הארגונים היהודים נקטו באמצעים משלהם כדי להתמודד עם המצב החדש והקימו שני בתי ספר תיכוניים, אחד בקלוז' והשני באורדאה. הקהילות האורתודוקסיות והקהילות הנאולוגיות שיתפו פעולה במרכזי סיוע[2].
בשנת 1942 גייסו שלטונות הונגריה 50,000 איש, 15,000 מהם מצפון טרנסילבניה, מבין הגברים היהודים הכשרים לעבודה (גילאי 18 עד 25 בהתחלה ובהמשך הועלה הרף העליון ל-60), ומרביתם נשלחו לעבודות כפייה בחזית המזרחית, באוקראינה. מבין המגויסים נשאר בחיים אחד משבעה והיתר מתו מרעב, קור, מכות, ירי ושריפה[3].
יחד עם יהודי צפון טרנסילבניה נשלחו למחנות ההשמדה גם סקלרים סובוטניקים, שסירבו להתכחש ליהדותם.
בשנת 1944 נשלחו למחנה אושוויץ כ־150,000 מיהודי צפון טרנסילבניה. כ־70 עד 75 אחוזים ולפעמים גם 80 אחוזים מהנשלחים הועברו מהקרונות ישירות למתקני ההריגה. הנותרים נשלחו למחנות ריכוז ועבודת כפייה.
על סמך מספרים אלה, ההערכה היא שבתקופה זו הושמדו יותר מ־146,000 יהודים שהגיעו לאושוויץ מצפון טרנסילבניה.
המשלוחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביום 3 במאי 1944 בשעה 5:00 התחיל ריכוז יהודי החבל לתוך גטאות, הגדול שבהם הוא גטו קולוז'וואר שהיה בעיר קלוז'. יהודי מרמורש, סאטו מארה, באיה מארה וסביבתן רוכזו ב־11 גטאות ובו זמנית יהודי קלוז', ביסטריצה ואורדאה בודדו. היהודים נשלחו למחנות השמדה ברכבות שעברו דרך תחנת "קושיצה" ובתחנה נרשמו נתונים על מספר הנוסעים והמקום ממנו הובאו, בהתאם לנתונים שנאספו על ידי מנהל התחנה, Miklós Gaskó:[4]
- ביום 16 במאי 3,007 יהודים שהובאו מסיגט.
- ביום 17 במאי 3,052 יהודים שהובאו מאקרמזה (היום באוקראינה).
- ביום 18 במאי 3,248 יהודים שהובאו מסיגט.
- ביום 19 במאי 3,032 יהודים שהובאו מווישאו דה סוס.
- ביום 19 במאי 3,006 יהודים שהובאו מסאטו מארה.
- ביום 20 במאי 3,104 יהודים שהובאו מסיגט.
- ביום 21 במאי 3,013 יהודים שהובאו מווישאו דה סוס.
- ביום 22 במאי 3,490 יהודים שהובאו מסיגטו מרמאציי.
- ביום 22 במאי 3,300 יהודים שהובאו מסאטו מארה.
- ביום 23 במאי 3,023 יהודים שהובאו מווישאו דה סוס.
- ביום 23 במאי 3,110 יהודים שהובאו מאורדאה.
- ביום 25 במאי 3,148 יהודים שהובאו מאורדאה.
- ביום 25 במאי 3,130 יהודים שהובאו מקלוז'.
- ביום 25 במאי 3,317 יהודים שהובאו מאקנסלטינה (היום באוקראינה).
- ביום 25 במאי 3,006 יהודים שהובאו מווישאו דה סוס.
- ביום 26 במאי 3,336 יהודים שהובאו מסאטו מארה.
- ביום 27 במאי 3,183 יהודים שהובאו מטרגו מורש.
- ביום 28 במאי 3,150 יהודים שהובאו מדז'.
- ביום 28 במאי 3,227 יהודים שהובאו מאורדאה.
- ביום 29 במאי 3,417 יהודים שהובאו מקלוז'.
- ביום 29 במאי 3,306 יהודים שהובאו מסאטו מארה.
- ביום 29 במאי 3,166 יהודים שהובאו מאורדאה.
- ביום 30 במאי 3,203 יהודים שהובאו מטרגו מורש.
- ביום 30 במאי 3,187 יהודים שהובאו מאורדאה.
- ביום 30 במאי 3,300 יהודים שהובאו מסאטו מארה.
- ביום 31 במאי 3,270 יהודים שהובאו מקלוז'.
- ביום 31 במאי 3,073 יהודים שהובאו מבאיה מארה.
- ביום 31 במאי 3,106 יהודים שהובאו משימלאו סילבאניי.
- ביום 1 ביוני 3,059 יהודים שהובאו מאורדאה.
- ביום 1 ביוני 2,615 יהודים שהובאו מסאטו מארה.
- ביום 2 ביוני 3,106 יהודים שהובאו מביסטריצה.
- ביום 2 ביוני 3,100 יהודים שהובאו מקלוז'.
- ביום 3 ביוני 2,972 יהודים שהובאו מאורדאה.
- ביום 3 ביוני 3,161 יהודים שהובאו משימלאו סילבאניי.
- ביום 4 ביוני 3,149 יהודים שהובאו מרגין (אנ').
- ביום 5 ביוני 2,972 יהודים שהובאו מאורדאה.
- ביום 5 ביוני 2,844 יהודים שהובאו מבאיה מארה.
- ביום 6 ביוני 3,160 יהודים שהובאו מדז'.
- ביום 6 ביוני 2,875 יהודים שהובאו מביסטריצה.
- ביום 6 ביוני 1,584 יהודים שהובאו משימלאו סילבאניי.
- ביום 8 ביוני 1,364 יהודים שהובאו מדז'.
- ביום 8 ביוני 1,784 יהודים שהובאו מקלוז'.
- ביום 8 ביוני 1,163 יהודים שהובאו מטרגו מורש.
- ביום 9 ביוני 1,447 יהודים שהובאו מקלוז'.
- ביום 27 ביוני 2,819 יהודים שהובאו מאורדאה.
משפטי פושעי המלחמה בקלוז'
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום מלחמת העולם השנייה הוקם בקלוז', ב-22 ביוני 1945, בית דין עממי, שבו נשפטו פושעי המלחמה, שנמצאו אשמים בפשעים, שבוצעו בצפון טרנסילבניה לרבות ויקטור קפיסיוס שנידון למוות שלא בפניו[5].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- השואה בצפון טרנסילבניה (באנגלית)
- כתב אישום במשפט גטאות צפון טרנסילבניה (ברומנית)
- פסק הדין במשפט גטאות צפון טרנסילבניה (ברומנית)
- השואה ברומניה באתר בית הספר להוראת השואה ביד ושם
- השואה בצפון טרנסילבניה באתר יד ושם
- Gidó Attila Două decenii. Evreii din Cluj în perioada interbelică (ברומנית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Minoritatea evreiască din România(I), עמוד 89 (ברומנית)
- ^ Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie (תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה) - הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה - עמוד 127
- ^ Contribuţia evreilor din România la cultură şi civilizaţie (תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה) - הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה - עמוד 128
- ^ רשימת רכבות המוות
- ^ PROCESUL GHETOURILOR DIN NORDUL TRANSILVANIEI (ברומנית)
