טבח פונאר

טבח פונאר
תאריך	יולי 1941 – אוגוסט 1944 (כ־3 שנים)
מקום	פונאר
קואורדינטות	54°37′35″N 25°09′40″E / 54.6264°N 25.1612°E
סוג	רצח המוני
הרוגים	100,000

ערך זה עוסק ברצח המוני שבוצע בסביבות העיר וילנה במלחמת העולם השנייה. אם התכוונתם לערך על הפרוור עצמו, ראו פונאר.

טבח פונאר (Ponary massacre) היה רצח המוני של עד 100,000 אנשים על ידי אנשי האס דה ואנשי האס אס הגרמנים ומשתפי פעולה ליטאים של המיליציה הליטאית^[1]^[2]^[3]^[4] במהלך מלחמת העולם השנייה והשואה באזור הכיבוש הנאצי "נציבות הרייך אוסטלנד". הרציחות החלו לאחר תחילת מבצע ברברוסה, ונערכו בין יולי 1941 לאוגוסט 1944 בקרבת תחנת הרכבת בפונאר, אשר כיום הוא פרוור של העיר וילנה בירת ליטא. כ-70,000 יהודים נרצחו בפונאר, ולצדם עד 20,000 פולנים^[2]^[5] ו-8,000 שבויי מלחמה סובייטים, שרובם הובאו לשם מווילנה.^[3]^[6]

במלחמת העולם השנייה והשואה הפכו ליטא והמדינות הבלטיות למקומות הראשונים מחוץ לפולין הכבושה שבהם החלו הנאצים לרצוח יהודים כחלק מהפתרון הסופי. מתוך 70,000 היהודים שחיו בווילנה רק 7,000 (או 10%) שרדו את השואה.^[7] מספר התושבים נכון ליוני 1941 היה 80,000 יהודים, או כמחצית מאוכלוסיית העיר.^[8] לפי אנציקלופדיית השואה (אנ') מעל לשני שלישים מהם, או לפחות 50,000 יהודים, נרצחו לפני סוף 1941.^[9]^[10]

מעשי הטבח

מעשי הטבח החלו ביולי 1941, מייד עם הגיעם של אנשי יחידת איינזצקומנדו 9 של האס אס לווילנה ב־2 ביולי 1941. רוב ההרג בוצע בפועל על ידי מחלקות מיוחדות שכללו 80 מתנדבים ליטאים. ב-9 באוגוסט 1941 הוחלפה יחידת איינזצקומנדו 9 ביחידת איינזצקומנדו 3. בספטמבר הוקם גטו וילנה. באותו החודש נרצחו במסגרת מבצע אחד 3,700 יהודים. רוב הקורבנות הופשטו לפני שנורו. מבצעי רצח המוני נוספים בוצעו במהלך הקיץ והסתיו.

עד סוף השנה נרצחו כ־50,000 עד 60,000 יהודים מווילנה. על פי אנציקלופדיית השואה נרצחו במבצעי הרצח ההמוני הללו גברים, נשים וילדים. יצחק ארד סיפק מידע המבוסס על דוחות איינזצגרופן, כרטיסי מזון והיתרי עבודה.

הקצב בו נרצחו האנשים הואט ב-1942 כאשר עבדים יהודים הופקעו בידי הוורמאכט. עם התקדמות הצבא הסובייטי ב-1943, ניסו היחידות הנאציות להסתיר את פשעיהם במסגרת מבצע 1005. שמונים אסירים ממחנה הריכוז שטוטהוף הפכו ל"לייכנקומנדו" ("יחידות הגופות"). הפועלים אולצו לחפור החוצה מהבורות גופות, לערום אותם על עצים, ולשרוף אותם. האפר נכתש, עורבב בחול ונקבר. עבודה זו נמשכה במשך מספר חודשים, והאסירים הצליחו לברוח משם דרך מנהרה שנחפרה באמצעות כפות ב-19 באפריל 1944. 11 מתוך 80 האסירים שרדו את המלחמה ועדויותיהם תרמו לחשיפת הטבח.

הקורבנות

המספר הכולל של קורבנות טבח פונאר עד סוף שנת 1944 היה בין 70,000 ל-100,000. רוב הקורבנות היו יהודים פולנים ויהודים ליטאים מהערים הפולניות והערים הליטאיות הסמוכות, והיתר היו בעיקר פולנים (כ-20 אלף) ורוסים (בערך 8,000). על פי מוניקה טומקייביץ', אשר חיברה ב-2008 ספר שעוסק בטבח פונאר, בטבח נרצחו 80,000 בני אדם, בהם כ-72,000 יהודים, כ-5,000 אסירים סובייטיים, בין 1,500 ל-2,000 פולנים, כאלף איש שתוארו כקומוניסטים או פעילים סובייטים, ו-40 צוענים.^[11]

הקורבנות הפולנים כללו בעיקר אנשי אקדמיה, אנשי חינוך, כמרים וחברי תנועת ההתנגדות של ארמייה קריובה.^[2]^[6]

טבח פונאר בתרבות

על טבח פונאר נכתב אחד משירי השואה הידועים ביותר, "פונאר" (או "שטילער, שטילער", שקט שקט). את השיר ביידיש חיבר שמריהו קצ'רגינסקי בעקבות בית בפולנית שכתב הרופא נח (לאון) וולקוביסקי, והוא הולחן על ידי בנו בן ה-12, אלכסנדר (אלק) וולקוביסקי (לימים אלכסנדר תמיר). השיר, שנכתב בגטו וילנה באביב 1943, הוא שיר ערש לילד שאביו נספה בפונאר. להלן השורות הראשונות בתרגומו העברי של אברהם שלונסקי:

שֶׁקֶט, שֶׁקֶט, בְּנִי נַחְרִישָׁה!

כָּאן צוֹמְחִים קְבָרִים,

הַשּׂוֹנְאִים אוֹתָם נָטָעוּ

פֹּה מֵעֲבָרִים.

אֶל פּוֹנַאר דְּרָכִים יוֹבִילוּ,

דֶּרֶךְ אֵין לַחְזֹר,

לִבְלִי שׁוּב הָלַךְ לוֹ אַבָּא

וְעִמּוֹ הָאוֹר.

הסרט "מכיוון היער" שוחרר בשנת 2004. הסרט מתעד יומן שכתב פולני בשם סאקוביץ, שגר בסמיכות לבורות ההריגה בפונאר, ומתחקה אחר האנשים שגרים בסביבה עד היום ומספרים על העבר, הרעש, הריחות וחיי היומיום שלהם באזור הבורות.^[12]

ראו גם

בור ירי

לקריאה נוספת

שרה נשמית, "יומן פונאר של חויטולד סוקובסקי", זמנים, 12, 1983
איתי בלומנטל, ynet, (חדשות בעולם), (היסטוריה), "נחשף אחרי 71 שנה: כך ברחו אסירים יהודים מהנאצים", - "יהודים היו אמונים על טשטוש העקבות הזוועה שביצעו הנאצים ביער פונאר בליטא", 29.6.2016

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא טבח פונאר בוויקישיתוף

מילות השיר פונאר בעברית, באתר שירונט
השיר פונאר בעברית וביידיש, באתר זמרשת
מאמר של מוזיאון השואה האמריקאי המכיל ציר זמן על אודות פונאר (יש לחפש תחת הערך וילנה)
על רצח יהודי וילנה והסביבה בפונאר, בתוך התערוכה "ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה", באתר יד ושם
זיו ריינשטיין‏, אותרה מנהרת הבריחה של האסירים מיער פונאר שבליטא, באתר וואלה, 29 ביוני 2016
שירות הידען, ‏אותרה מנהרת הבריחה של האסירים מיער פונאר, באתר "הידען", 30 ביוני 2016

הערות שוליים

^ KŚZpNP (2003). "Investigation of the mass murder of Poles in 1941–1944 at Ponary near Wilno by functionaries of German police and the Lithuanian collaborationist forces" [Śledztwo w sprawie masowych zabójstw Polaków w latach 1941-1944 w Ponarach koło Wilna dokonanych przez funkcjonariuszy policji niemieckiej i kolaboracyjnej policji litewskiej]. Documents of the ongoing investigation (בפולנית). Institute of National Remembrance – via Internet Archive, 17 October 2007.
^ ¹ ² ³ Michalski, Czesław. "Ponary — the Golgotha of Wilno" [Ponary - Golgota Wileńszczyzny] (בפולנית). Konspekt nº 5, Winter 2000–01, Academy of Pedagogy in Kraków – via Internet Archive, 24 December 2008.
^ ¹ ² Kazimierz Sakowicz, Yitzhak Arad, Ponary Diary, 1941–1943: A Bystander's Account of a Mass Murder, Yale University Press, 2005, ISBN 0-300-10853-2, Google Print.
^ Ponary. Last accessed on 10 February 2007.
^ Niwiński, Piotr (2011). Ponary : the Place of "Human Slaughter" (בפולנית, אנגלית, and ליטאית). Warsaw: Instytut Pamięci Narodowej, Komisja Ścigania Zbrodni przeciwko Narodowi Polskiemu; Ministerstwo Spraw Zagranicznych Rzeczpospolitej Polskiej, Departament Współpracy z Polonią. pp. 25–26.
^ ¹ ² Piotrowski, Tadeusz (1997). Poland's Holocaust. McFarland & Company. p. 168. ISBN 0-7864-0371-3.
^ Snyder, Timothy. The Reconstruction of Nations: Poland, Ukraine, Lithuania, Belarus, 1569-1999. Yale University Press. pp. 84–89. ISBN 0-300-10586-X – via Google Books, preview.
^ Sedlis, Steven P.; Grodin, Michael A. (2014). The Establishment of a Public Health Service in the Vilna Ghetto. Jewish Medical Resistance in the Holocaust. Berghahn Books. p. 148. ISBN 1782384189.
^ Baumel, Judith Tydor; Laqueur, Walter (2001). The Holocaust Encyclopedia. Yale University Press. p. 254. ISBN 0300138113. Also in: Shapiro, Robert Moses (1999). Holocaust Chronicles: Individualizing the Holocaust Through Diaries and Other Contemporaneous Personal Accounts. KTAV Publishing House. p. 162. ISBN 0881256307.
^ Woolfson, Shivaun (2014). Holocaust Legacy in Post-Soviet Lithuania: People, Places and Objects. Bloomsbury Publishing. p. 3. ISBN 1472522958.
^ Andrzej Kaczyński, Zbrodnia ponarska w świetle dokumentów, wyborcza.pl, 17 June 2009; accessed 8 December 2014.
^ מכיוון היער (ארכיון)

[IPN-Ponary-1] KŚZpNP (2003). "Investigation of the mass murder of Poles in 1941–1944 at Ponary near Wilno by functionaries of German police and the Lithuanian collaborationist forces" [Śledztwo w sprawie masowych zabójstw Polaków w latach 1941-1944 w Ponarach koło Wilna dokonanych przez funkcjonariuszy policji niemieckiej i kolaboracyjnej policji litewskiej]. Documents of the ongoing investigation (בפולנית). Institute of National Remembrance – via Internet Archive, 17 October 2007.

[WSP-Ponary-2] ¹ ² ³ Michalski, Czesław. "Ponary — the Golgotha of Wilno" [Ponary - Golgota Wileńszczyzny] (בפולנית). Konspekt nº 5, Winter 2000–01, Academy of Pedagogy in Kraków – via Internet Archive, 24 December 2008.

[Sak_Ard-3] ¹ ² Kazimierz Sakowicz, Yitzhak Arad, Ponary Diary, 1941–1943: A Bystander's Account of a Mass Murder, Yale University Press, 2005, ISBN 0-300-10853-2, Google Print.

[Rzecz-Ponary-4] Ponary. Last accessed on 10 February 2007.

[Niwinski-5] Niwiński, Piotr (2011). Ponary : the Place of "Human Slaughter" (בפולנית, אנגלית, and ליטאית). Warsaw: Instytut Pamięci Narodowej, Komisja Ścigania Zbrodni przeciwko Narodowi Polskiemu; Ministerstwo Spraw Zagranicznych Rzeczpospolitej Polskiej, Departament Współpracy z Polonią. pp. 25–26.

[Piotrowski_168-6] ¹ ² Piotrowski, Tadeusz (1997). Poland's Holocaust. McFarland & Company. p. 168. ISBN 0-7864-0371-3.

[Snyder-7] Snyder, Timothy. The Reconstruction of Nations: Poland, Ukraine, Lithuania, Belarus, 1569-1999. Yale University Press. pp. 84–89. ISBN 0-300-10586-X – via Google Books, preview.

[Grodin-8] Sedlis, Steven P.; Grodin, Michael A. (2014). The Establishment of a Public Health Service in the Vilna Ghetto. Jewish Medical Resistance in the Holocaust. Berghahn Books. p. 148. ISBN 1782384189.

[Laqueur-9] Baumel, Judith Tydor; Laqueur, Walter (2001). The Holocaust Encyclopedia. Yale University Press. p. 254. ISBN 0300138113. Also in: Shapiro, Robert Moses (1999). Holocaust Chronicles: Individualizing the Holocaust Through Diaries and Other Contemporaneous Personal Accounts. KTAV Publishing House. p. 162. ISBN 0881256307.

[Woolfson-10] Woolfson, Shivaun (2014). Holocaust Legacy in Post-Soviet Lithuania: People, Places and Objects. Bloomsbury Publishing. p. 3. ISBN 1472522958.

[Zbrodnia_ponarska_w_świetle_dokumentów-11] Andrzej Kaczyński, Zbrodnia ponarska w świetle dokumentów, wyborcza.pl, 17 June 2009; accessed 8 December 2014.

[12] מכיוון היער (ארכיון)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]